העורף הישראלי בכלל, והתל אביבי בפרט, הוא בעל חשיבות מכרעת ביכולת שלנו כמדינה להתמודד במלחמה מול איראן. הלילה אנחנו בתל אביב ספגנו מוות, פצועים ונזק כביר לבניינים ולרחובות העיר. הילדים שלנו מפוחדים כי מעל הראש התפוצצו להם טילים עם כמה מאות טונות של חומר נפץ. כולנו בתל אביב, בטח אלו שגדלו כאן בשנות ה-2000 המוקדמות, עדיין מתמודדים עם טראומת הטרור ומתמודדים איתה בדרך הכי תל-אביבית שיש: להמשיך את החיים. לשאוף לשגרה. ליהנות ממנה שאפשר. ככה זה אחרי פיגועים, ככה זה אחרי טילים, ככה זה היה אחרי שהפציצו את מרכז העיר במלחמת העולם השנייה, ככה זה היה גם בזמן מלחמת העצמאות. וככה זה יהיה גם בתקופת המלחמה מול איראן. אם תרצו או לא, בקרוב יפתחו בתי הקפה והמסעדות ונעשה מה שעשינו תמיד כאן בתל אביב - שגרה בצל המוות והטרור. אם בקייב מצליחים לעשות את זה, אין סיבה שאנחנו התל אביבים - שהרבה יותר מורגלים בזה - לא נעשה את זה. מאחר שתל אביב היא גם המרכז העסקי והמסחרי של ישראל העיר שמקבלת אנשים מכל המדינה, היא מגוונת תרבותית ואתנית ויש בה את כל סוגי הישראלים. כך שמוד השדרה התל אביבי הוא בעצם מייצג את. עמוד השדרה של ישראל כולה. זו החשיבות של מרכז תרבותי-עסקי של מדינה. זה הלב ועמוד השדרה של האומה כולה. ולכן, אגב, האיראנים תוקפים בעיקר את תל אביב.

שלושה חודשים אחרי שבצמרת צה"ל סללו את דרכו החוצה, לוואלה נודע כי דובר צה"ל אפי דוברין פנה לקודמו תא"ל דניאל הגרי לחזור ליחידה, והאחרון נעתר. תפקידו החדש: מפקד חדר מצב דוברות - הנחשב ללב היחידה