אם יצור מהחלל החיצון (ומומחה לכלכלה והשפעתה על השווקים) היה נוחת על כדור הארץ והיו חדים לו חידה: הצמיחה הגלובלית בשנה מסוימת צפויה להתכווץ ב-4.9% ומיד לאחר מכן צפויה התאוששות מאד הדרגתית. בנוסף, המתח הבין גושי (ארה"ב סין) צפוי להסלים ולגרום לדה-גלובליזציה. איך הזעזועים הללו צפויים להשפיע על שוקי המניות בעולם? אותו חייזר היה צוחק אם היינו אומרים לו שבסך בכול היו ירידות מתונות מאד בשווקים ואפילו עלייה חדות בסקטורים מסוימים כגון הטכנולוגיה. נכון שאפשר לתת הסברים חלקיים להתנהגות השוק: מדיניות מוניטארית ופיסקאלית מאד תומכת, בפרט בארה"ב אך לא רק, וגם קיימת אופטימיות (ייתכן שמופרזת) לגבי הציפייה להשגת חיסון מוקדם יחסית כך שהסיוט הזה יהיה מאחורינו בטווח הקרוב.

בנק ישראל הוכיח אתמול, שוב, שהוא המבוגר הכלכלי של המשק הישראלי. בזמן שהממשלה נגררת, נעדרת תקציב, נתקעת בתהליכים בירוקרטיים מסורבלים ולא מצליחה לגבש חזון מאקרו-כלכלי שיוציא את המשק מהמשבר, בנק ישראל יורה בכל התותחים- ופוגע. אתמול הודיע בנק ישראל כי לראשונה אי פעם הוא יחל ברכישות של אגרות חוב קונצרניות במסחר בבורסה הישראלית, מהלך חשוב שמעיד על המחויבות שלו לשמירת היציבות בשווקים הפיננסיים. בנוסף, הבנק הודיע על שורה של צעדים להקלות באשראי לבנקים, במטרה שהבנקים יגדילו את היקף ההלוואות לעסקים הקטנים והבינוניים. צעדים אלו מצטרפים למעורבות של הבנק בתחום המט"ח, שמנעו התחזקות של השקל, מה שהיה פוגע עוד יותר בכלכלה הישראלית שנסמכת על ייצוא סחורות. עד כה בנק ישראל התמקד רק ברכישת איגרות חוב ממשלתיות, במטרה להקל על הממשלה לאור הגירעון הגבוה והצורך לגייס מזומנים. עכשיו, בהנהגת הנגיד אמיר ירון, בנק ישראל לוקח צעד אחד קדימה ומתחיל לסייע גם לחברות הציבוריות ולשוק ההון, במטרה למנוע היווצרות של משבר פיננסי.

בניגוד לעשרות אלפי האֶפִּידֵמִיוֹלוֹגְיָם המחוננים בישראל, לי אין שמץ של מושג בתחום, ודין סטרפטוקוק כדין קולי או סארס. כולם פתוגנים שבאים לחרב לנו החיים, אולם לפחות מחציתנו יכולים לזהות מקילומטר אקורדיון מזייף וניסיון לטשטש את האחריות, תוך העברתה אל כתפי אלו שאינם נושאים בה. זה בדיוק מה שמתחולל כעת בישראל, עם אין ספור ניסיונות טיוח מצד הממשלה, שבאים להסתיר את הכשל הרציף והמהדהד שלה בטיפול במשבר הנוכחי. הכלל הראשון בהעברת נטל האחריות הוא האשמה של הזולת. מזה זמן רב משפריצים חברי הכנסת מסרים, לפיהם הגל הנוכחי הוא תולדה של זלזול פושע בעטיית מסכות. אין ולו גורם אחד במעגל הסריסים שמודה כי הממשלה כשלה. חיפשתי היטב, ובמקרה הטוב מצאתי שביבים של הכרה באחריות, שום דבר מובהק שבא ואומר בריש גלי: טעינו ואין לנו מושג כיצד לנווט את הספינה. עכשיו, זה אנושי לטעות, ולהערכתי הזהירה מרבית הציבור היה מקבל זאת. שום דבר לא יכול להכין מלכתחילה את המדינה להתמודדות עם משבר רב חזיתות שכזה. מנגד, חוסר האונים של קבינט הקורונה בהכנת המשק לגל השני בהחלט מעורר חימה ואולי, אף ראוי לועדת חקירה.

הצוות הבין-משרדי של משרד המשפטים לבחינת השלכות המשבר על התקשרויות חוזיות ממליץ לצדדים שחתמו ביניהם על חוזה לנהל משא ומתן בתום-לב, כדי להתאים חוזים שיישומם נתקל בקשיים בגלל נגיף הקורונה לנסיבות שהשתנו. עוד ממליץ הצוות לחוקק הסדרים פרטניים לחוזים בתחום המופעים, אולמות האירועים וגני ילדים פרטיים, ומנגד לא להתערב בחקיקה בשווקים מורכבים כדוגמת שוק השכירות העסקית. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), עו"ד ארז קמיניץ, הגיש לשר המשפטים את המלצות הצוות, המבקש להביא למיתון השפעות המשבר על התקשרויות, להביא להמשך קיומם של חוזים, להפחית את הסכסוכים החוזיים כתוצאה מהקורונה, ואת העומס שיוטל על בתי המשפט. כפי שעולה מהדו"ח, הצוות מצא שמשבר הקורונה מהווה אירוע בלתי צפוי, שכן לא ניתן היה לצפות את המגיפה ובעיקר את השלכותיה. הקורונה יצרה נסיבות חריגות, שפגעו מהותית באפשרות לקיום החוזה כפי שהוסכם עליו. ואולם, חוות הדעת היא שאין בכך כדי לאפשר לצדדים לחוזה להתנער מחיוביהם החוזיים ועליהם לעשות כל מאמץ להמשיך ולקיים את החוזים שערכו ולהתאימם לנסיבות שהשתנו. הצוות הגיע למסקנה כי הדין הקיים מחייב למעשה קיום מו"מ מחודש בנסיבות אלה, וכי נוכח חוסר הוודאות הרבה באשר לתוצאה המשפטית שאליה יגיע בית המשפט במקרה של סכסוך בין הצדדים, הגעה להסכמות מחודשות היא הפתרון הטוב ביותר עבורם. משבר הקורונה והמגבלות שהוטלו בגינו הביא לכך שבענפים שונים במשק נוצר קושי מהותי לקיים את החוזים, באופן מלא או חלקי. עקב שינוי הנסיבות, צדדים לחוזים שונים נתקלו בקושי להמשיך לקיים חוזים במתכונתם המקורית, כפי שהוסכמה על ידם בעת כריתת החוזים.

לאור משבר הקורונה החליט ראש העיר עכו שמעון לנקרי, יחד עם סגניו, לקצץ בעשרה אחוז בשכרם של הנבחרים ובכירי העירייה. ההחלטה אושרה במועצת העיר ונכנסה לתוקף. הקיצוץ בשכר ייעשה למשך מספר חודשים. "לא ניתן להתעלם מהמציאות החדשה שנכפתה עלינו ועימה אתגרים לא פשוטים", אמר לנקרי. לדבריו, עקב המצב נאלצו עובדי עירייה רבים לצאת לחל"ת ואחרים הוצאו לחופשה.

האם אפליקציית טיקטוק בדרך להיחסם בארצות הברית? על פי מזכיר המדינה מייק פומפאו, יש סיכוי לא מבוטל שכן. פומפאו אמר אתמול (שני) בריאיון ל-Fox News כי המדינה שוקלת לחסום את האפליקציה הפופולרית בקרב בני נוער, יחד עם אפליקציות סיניות נוספות. "אנחנו שוקלים את זה ברצינות, ובהחלט בוחנים את האפשרות", אמר פומפאו, "זה נושא שנמצא באוויר הרבה זמן. בין אם זו הבעיה עם הטכנולוגיה של וואווי או ZTE, הלכנו רחוק כדי לרשום התקדמות עצומה. עם כל הכבוד לאפליקציות הסיניות, התפקיד שלנו הוא שארה"ב תעשה את המוטל עליה".

אחד ההבדלים הבולטים בהתמודדות הכלכלית עם משבר הקורונה בין ישראל לאירופה בחודשים האחרונים הוא בתחום התעסוקה. נתוני האבטלה מהאיחוד האירופי שהתפרסמו ביום חמישי האחרון מציירים תמונה ברורה: בעוד שיעור האבטלה במדינות האיחוד עלה באופן מזערי (0.1%) והגיע ל-6.7%, במדינת ישראל באותו הזמן זינק שיעור האבטלה ועמד על 21.2% - יותר מפי שלושה. לכאורה, מדובר בהבדל סמנטי בלבד. עם פרוץ משבר הקורונה בחרו רוב ממשלות היבשת בדרך חדשה להתמודד אתו מבחינת שוק העבודה. הן אימצו את המודל הגרמני שנקרא "קורצ־ארבייט" (עבודה מופחתת), שעבד היטב בשביל המדינה במשבר הכלכלי של 2008. צרפת, ספרד, בלגיה ואפילו בריטניה היו בין הכלכלות ביבשת שבחרו לפרוש רשת ביטחון דומה לעובדים: לאפשר למעסיקים להוציא אותם לעבודה חלקית או לחופשה בבית בעודם מקבלים שיעור ניכר מהשכר הקבוע שלהם. איך? החברה ממשיכה לשלם את המשכורת, והממשלה מפצה את החברה על התשלום. גם בישראל בחרו להתמודד עם המשבר בגישה דומה. מתוקף תקנות שנקבעו כבר בעבר, המדינה איפשרה למי שהוצא לחל"ת על ידי המעסיק לקבל דמי אבטלה ולהיחשב למובטל, ותופעה זו הלכה וצברה פופולריות בקרב המעסיקים בארץ.

הבנק יצא בשיתוף פעולה עם חברות מובילות כגון Wix, גוגל ו-Gett Delivery, שמטרתו ליצור מעטפת של ליווי וייעוץ לעסקים קטנים ולעצמאים. מהלך זה כולל גם קידום פעילות שתקנה לאותם עסקים פרסום באמצעי מדיה שונים