אשתקד ביקשה ישראל רשמית 25 מטוסי F-15IA חדשים, בתקווה שהמספר הסופי יגיע ל-50 תמונה: דובר צה״ל בממשלת ארה"ב מתקיימים דיונים בדבר מכירת "כמה עשרות" מטוסי קרב F-15IA לישראל, עסקה ששווייה 18 מיליארד דולר, כך דיווח WAR ZONE מפי "חמישה מקורות שונים". F-15IA הוא הדגם עבור ישראל של הדגם F-15EX ולדברי רשת CNN הממשל "קרוב לאישור המכירה". יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים מייקל מק-קול אישר את העסקה בחודש ינואר וגם החבר הרפובליקני בוועדה ג'יימס ריש אישר אותה. אשתקד ביקשה ישראל רשמית 25 מטוסי F-15IA חדשים, בתקווה שהמספר הסופי יגיע ל-50. ממשלת ישראל שלחה לממשל מסמך בקשה רשמי LOR בנושא הזה בינואר 2023.  העסקה תכלול, ככל הנראה, גם אספקת טילי אוויר-אוויר לטווח בינוני  AIM-120 ופצצות JDAM, כך לפי דיווח פוליטיקו. בכתבה מסבירים שחה"א הישראלי נסמך כיום על מטוסי F-15I 'רעם' לטיסות תקיפה ארוכות טווח, כיוון שמטוס זה יכול לשאת כמות גדולה של חימושי אוויר-קרקע. חיל האוויר ממשיך להשתמש גם בדגמי A עד D של F-15  'בז' הישנים, שהראשונים ביניהם הגיעו לפני 45 שנה. מדובר גם על פרוייקטים לשדרוג המטוסים הישנים.   

בתכנמית VENOM מושקעים 50 מיליון דולר השנה אילוסטרציה | דובר צה״ל  שלושה מטוסי קרב F-16 של חיל האוויר האמריקני הגיעו לבסיס אגלין בפלורידה שם הם יוסבו למטוסים אוטונומיים. מדובר בתכנית VENOM שבמסגרתה יסבו מטוסי F-16 VIPER למטוס אוטונומי של הדור הבא. הכוונה היא ל"טיסה עצמית" SELF FLYING בכלי טיס מאויישים או לא מאויישים. דפנס ניוז מדווח כי חיל האוויר מקווה שניתן יהיה להקים במהירות יחסית צי של כטמ"מים אוטונומיים שיפעלו בצמוד ובשת"פ למטוסי קרב מאויישים בשדה הקרב האווירי העתידי. התכנית היא לייצר כ-1,000 כלים אוטונומיים כאלו, שיטוסו בצמידות לחמקנים F-35, הם יחומשו בטילים ובכלי נשק אחרים לתקיפת מטרות אויב ולשיבוש שידורי אויב בשדה הקרב באמצעי ל"א. בתכנמית VENOM מושקעים 50 מיליון דולר השנה. הכוונה היא להסב ששה מטוסי F-16 למטוסי ניסוי והדגמה. הממונה על התכנית רס"ן רוס אלדר שזה יהיה צעד לקראת עולם חדש בתעופה הצבאית. אנשי התכנית יעבדו בשת"פ עם כנף הניסויים 40 של חיל האוויר. בשלב הראשון של ההסבה יתקינו טכנולוגיות של "טיסה עצמית" במטוסי F-16. בשלב השני המטוסים יטוסו עם טייס אנושי בקוקפיט שיפקח על התפעול האוטונומי של המערכות. הטייס יוכל להתערב אם בהפעלת הטיסה האוטונומית תתגלה תקלה בתוכנה הממונה על הטיסה האוטונומית.   

הממשלה באתונה הכינה תכנית רכש בת עשר שנים, הכוללת גם מטוסי קרב ופריגטות  By 147th Aviation Regiment - dvidshub.net, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=142535133 יוון רוכשת 35 מסוקי UH-60 Black Hawk כחלק מהליך מודרניזציה של צבאה. נציג של ממשלת אתונה מסר ל-YAHOO שוועדה בפרלמנט אישרה רכש 35 מסוקים בסכום של 1.15 מיליארד יורו.  באתונה מסבירים שהמדינה יצאה מתקופה ארוכה של קשיים כלכליים והחזרת חובות, ועתה החל תהליך של שדרוג וקידום תעשיות, ענף הספנות, הצבא וחיל האוויר. הממשלה הכינה תכנית רכש בת עשר שנים, הכוללת גם 40 מטוסי קרב חמקניים F-35 ושלוש פריגטות חדשות לצי. מתנהל מו"מ בין אתונה לממשל האמריקני בדבר רכש פריגטות אמריקניות עבור הצי היווני.   

WCK הוא אחד מארגוני הסעד הפעילים ביותר בעזה מאז המלחמה. הארגון מביא סיוע מקפריסין שבעה עובדי ארגון הסעד "המטבח המרכזי העולמי" WCK נהרגו כאשר הרכב בו נסעו בעזה עלה באש. הארגון מאשים את ישראל בתקיפת הרכב, והודיע על הפסקת פעילותו ברצועת עזה. דובר צה"ל תא"ל הגרי הביע צער של התקרית, שלח תנחומים והודיע שישראל חוקרת את המקרה "בדרג הגבוה ביותר" כדי למנוע הישנות מקרים כאלו. מות שבעה העובדים הביא לגל מחאות וגינויים בכמה מדינות. בריטניה ופולין דרשו חקירה מעמיקה, שכן אזרחים שלהן היו בין עובדי הארגון שנהרגו.  ניו יורק טיימס דיווח על השתלשלות האירועים: הצוות יצא ממחסן במרכז עזה בשתי מכוניות משוריינות אחרי שפרק סיוע הומניטרי. השיירה הותקפה למרות שנסיעתה תואמה לפני כן עם שלטונות ישראל. ארין גור, מנהל הארגון, מסר כי שבעה העובדים שימשו מטרה לישראל, אך לא סיפק שום הוכחות לטענתו. WCK הוא אחד מארגוני הסעד הפעילים ביותר בעזה מאז המלחמה. הארגון מביא סיוע מקפריסין. ראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבוז זיהה את אחד ההרוגים כזומי פרנקון, אזרח אוסטרליה. לדברי ראש הממשלה, האירוע הוא "חמור מעבר לסביר", וממשלתו זימנה את שגריר ישראל לשיחה.   

האירוע Tel Aviv Sparks Innovation יתקיים בין התאריכים 10-12.4 באקספו תל אביב, סינמטק ת"א וברחבי העיר. הכרטיסים לנרשמים באתר הפסטיבל – ללא תשלום ברישום מראש צילום גלעד קוולרצ'יק פסגת החדשנות Tel Aviv Sparks Innovation (לשעבר DLD) חוזרת לתל אביב. הפסטיבל יתקיים באקספו ת"א ובמוקדים מגוונים ברחבי העיר. האירוע ביוזמת יוסי ורדי, אבי הסטארט-אפ ניישן, יזם, משקיע ויו"ר Sparks תל אביב, שהביא את הפסטיבל לישראל, עמיר רפפורט, מייסד Cybertech Global Conferences ובתמיכתם של רשות החדשנות, מרכז השלטון המקומי ואונ' תל אביב.  האירוע השנתי Tel Aviv Sparks Innovation יארח עשרות סטארטאפים פורצי דרך, משתתפים ומבקרים מכל העולם, לצד בכירים מעולם ההייטק, משקיעים בינלאומיים, מעצבי דעת קהל ויזמים צעירים.בין הדוברים: עינת גז, מנכ"לית פאפאיה גלובל, נגידת בנק ישראל לשעבר, פרופ' קרנית פלוג, דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, משה צבירן, ראש מערך היזמות והחדשנות של אונ' תל אביב ועוד. לאור המצב יתקיים השנה בכנס פאנל מיוחד אשר יוקדש לקידום החדשנות בנגב המערבי. במהלכו ייפגשו יזמים מעוטף עזה עם קהילת ההייטק הישראלית – אלה ידונו על האתגרים, הפעילות העסקית, השקעות עתידיות בענף תוך קידום הפריפריה ועוד.  פאנל אקטואלי נוסף ידון בטכנולוגיות המיוחדות של יחידות העלית בצבא והשפעתן על האקוסטיסטם הטכנולוגי בארץ. בנוסף יעלו לדיון נושאים כמו: מציאות מדומה, קוד פתוח, כלים ליזמים בתחילת הדרך, נשים בהייטק ועוד. תאור התרחשות המיטאפים "URBAN HAPPENING" שמתקיימת לאורך יומיים 10.4-11.4 ברחבי העיר: במהלך השבוע יתקיימו מעל 10 מפגשים בסגנון "מדע על הבר" הפתוחים לקהל הרחב, כל אלה חלק מ-URBAN HAPPENING. הרצאות, סדנאות, ופאנלים של מיטב המומחים בנושאים מגוונים כמו מציאות מדומה, בינה מלאכותית, כלים ליזמים בתחילת הדרך, קוד פתוח, טכנולוגיות למידה, גיוס כספים, סדנאות מייקינג, נשים בהייטק, עיבוד שפה טבעית, מדע נתונים ועוד. ההפנינג פותח צוהר לפלא הקהילות הטכנולוגיות הישראליות, ומזמין את הקהל הרחב לחוות מקרוב את מנועי החדשנות של הסטארטאפ ניישן. כמו כן סיורים ברחבי העיר (נווה צדק, יפו העתיקה ואתרי מורשת היסטוריים ברחבי העיר). ביום האחרון לפסטיבל (יום שישי, 12.4) יתקיים האירוע המסורתי שזוכה להצלחה בכל שנה מחדש Unconference – מדובר על אירוע שמאגד בתוכו בכירי בהייטק ובפוליטיקה לצד קהל הרחב שיכול גם הוא לקחת חלק פעיל כדובר. מדוע Unconference? בגלל הפשטות שבדבר, מי שמעוניין יכול להציג את הנושא שבחר, בהרצאה. כל שעליו לעשות הוא לכתוב את נושא ההרצאה על לוח מחיק מחוץ לחדר ובהתאם לנושא באי האירוע מחליטים האם להיכנס להרצאה או לא. המפגש יתקיים ב (מייקרוסופט ריאקטור, מידטאון ת"א, מנחם בגין 144) בין השעות 13:30-9:00. בנוסף, יתקיים אירוע מיאטפ של מפגשים של סטודנטים ובוגרים עם יזמים צעירים בהובלת הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב.  יוסי ורדי, יזם טכנולוגיה, משקיע ישראלי ומיוזמי כנס ה- Sparks: "זו הפעם ה- 11 שאנו מקיימים את הכנס, שמטרתו לחשוף את תעשיית ההייטק הישראלית לגורמים רבים מחו"ל (עשרות משלחות בינלאומיות). בתקופה שבה אנו נמצאים מאז המלחמה, קיום הכנס מעיד על חוסנה של תעשיית ההייטק הישראלית בזירה הגלובלית. ״האירוע גם ממשיך למצב את את תל אביב כאחד המרכזים המובילים בעולם ולפתוח דלתות לסטרטאפים ולתעשייה העולמית. ברמה המקומית הכנס מדגיש את חשיבות חיזוק ההיי-טק בפריפריה ואנו בטוחים כי החיבורים שיווצרו במהלכו יסייעו להמשך צמיחתו". נגידת בנק ישראל לשעבר, פרופ' קרנית פלוג: " ההשתתפות בפסגת החדשנות של Sparks תל אביב מגלמת את המחויבות שלנו לטפח תרבות של חדשנות, המניעה צמיחה כלכלית וקידום חברתי". הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב שותפה בכנס SPARKS, מתוך ראיית ערכי החדשנות והיזמות המובילים את פעילות הפקולטה. זאת במגוון פעילותיה במחקר, בהוראה ובקשר עם התעשייה, ולטובת יצירת אקו סיסטם משותף.  פרופ' משה צבירן, הדקאן לשעבר של הפקולטה לניהול ע"ש קולר וראש מערך היזמות החדשנות של אוניברסיטת תל אביב: "אנו נרגשים לקחת חלק בוועידת החדשנות פורצת הדרך. האירוע מגלם דיאלוג בינלאומי ובינתחומי פורה בין מובילי התחום, הסולל את הדרך לרעיונות מחוללי שינוי ופורצי גבולות. הזדמנות זו תסייע ללמוד, לשתף פעולה ולהניע שינוי לעתיד מבטיח יותר".  לרישום לכנס לחצו כאן

בישראל פעילות 522 חברות סייבר. רובן בשלבי הכנסות ראשונות (276 חברות), והשאר בשלבי מחקר ופיתוח (125 חברות), חברות צמיחה (הכנסות של 10 מיליון דולר בשנה או יותר – 96 חברות), וסיד (25 חברות) עמיר רפפורט, מייסד סייברטק גלובל (קרדיט: סייברטק) סכום האקזיטים בסייבר הישראלי ב-2023 היה הגבוה ביותר אי פעם, ועלה על 7 מיליארד דולר; עם זאת, מספר האקזיטים צנח ב-35% לעומת השיא ב-2021, וגם היקף גיוסי ההון היה הנמוך ביותר בחמש השנים החולפות; הנתונים מתפרסמים לקראת כנס העשור של סייברטק גלובל תל-אביב 2024 שייפתח מחר באקספו תל-אביב תמונת מצב בסייבר הישראלי: לקראת אירוע העשור של סייברטק גלובל תל-אביב 2024, מפגש הסייבר מהגדולים בעולם, שייפתח מחר (8-10.4) בשיתוף מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש-הממשלה, משרד הכלכלה ומשרד החוץ, וכן בשיתוף עיריית תל אביב ובשיתוף אקדמי עם אוניברסיטת בן גוריון בנגב, מפרסמים סייברטק גלובל ו-IVC, ספקית דאטה, מחקר כמותי ומידע עסקי, תמונת מצב מקיפה על שוק הסייבר הישראלי.  לפי הנתונים בדו"ח סייברטק גלובל ו-IVC, תחום הסייבר ממשיך להוביל את ההייטק הישראלי. חרף המלחמה והוויכוח האזרחי על רקע השינויים במערכת המשפט סכומי האקזיטים של חברות סייבר ישראליות ב-2023 שברו שיאים, ועלו על 7.1 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 65% לעומת 2.45 מיליארד דולר ב-2022, וכן 22.5% לעומת 5.5 מיליארד דולר ב-2021.                                                [סכומי האקזיטים של חברות סייבר ישראליות לפי שנים, במיליוני דולרים. מקור: IVC Data & Insights וסייברטק גלובל] נתון זה בולט עוד יותר על רקע העובדה שב-2023 לא הונפקו חברות סייבר ישראליות בכלל, ובוצעו רק רכישות. הרבעון הראשון של 2024 נפתח גם הוא באופן חיובי. למרות המלחמה הסייבר הישראלי רשם אקזיטים בסך 985 מיליון דולר. אולם, מספר האקזיטים של חברות סייבר ישראליות צנח ב-35% מ-37 אקזיטים ב-2021 ל-24 אקזיטים ב-2023. ברבעון הראשון של 2024 נרשמו 8 אקזיטים. 2022-2020 היו שנים יוצאות דופן מבחינת יוניקורנים ואקזיטים גדולים, אך בהשוואה לשנים 2019 או 2018 הירידות לא מאוד חדות. מספר גיוסי ההון של חברות הסייבר הישראליות ב-2023 עומד על 2.38 מיליארד דולר – המספר הנמוך ביותר בחמש השנים האחרונות. זוהי ירידה של 43% לעומת 2022 עם 4.17 מיליארד דולר. ברבעון הראשון של 2024 תחום הסייבר בלט במיוחד עם גיוסים בהיקף של כ-620 מיליון דולר, 38% מסך כל ההון שגויס ברבעון הראשון של השנה. בחלוקה לסבבי גיוס, ברבעון הראשון של 2024 הושקעו 51.77 מיליון דולר בחברות סיד, 48 מיליון דולר בחברות בסבב A, 30.25 מיליון דולר בחברות בסבב B, 15 מיליון דולר בחברות בשלבי C, ו-476 מיליון דולר בחברות בשלבים מאוחרים (סבב D והלאה). בשש השנים החולפות מובילים סבבי הגיוס המאוחרים (סבב D והלאה). לעומת זאת, בסבבי הסיד גויס הכי פחות הון, אם כי נרשמו הכי הרבה השקעות. [גיוסי הון של חברות סייבר ישראליות לפני שנים ובחלוקה לסבבי גיוס, במיליוני דולרים. מקור: IVC Data & Insights וסייברטק גלובל] בישראל פעילות 522 חברות סייבר. רובן בשלבי הכנסות ראשונות (276 חברות), והשאר בשלבי מחקר ופיתוח (125 חברות), חברות צמיחה (הכנסות של 10 מיליון דולר בשנה או יותר – 96 חברות), וסיד (25 חברות). בשנים 2024-2014 חברות סייבר ישראליות גייסו 2.64 מיליארד דולר, ובמהלך עשור זה האקזיטים של חברות סייבר ישראליות הסתכמו ב-2.506 מיליארד דולר.  מייסד סייברטק, עמיר רפפורט, מסביר כי "חברות הסייבר מסמלות את החוסן של ההייטק הישראלי, וגם במצב בטחוני ופוליטי מתוח מהוות משענת בטוחה לחדשנות הישראלית. מגמת הזינוק במיזוגים וברכישות בסייבר הישראלי שהחלה בשנה שעברה נמשכת גם ב-2024, בזמן שאיומי הסייבר העולמיים גוברים משנה לשנה. ״בניגוד לענפים אחרים המתיחות הגיאופוליטית מגבירה את העניין בחברות סייבר ובהשקעה בהן, ולכן אנו צפויים לראות עוד השקעות בחברות סייבר ישראליות ובסטארטאפים חדשים שיענו על איומים חדשים. אנחנו גאים לארח בפעם העשירית את צמרת הסייבר המקומית והעולמית, וכן להעניק במה לחדשנות ישראלית פורצת דרך בכנס הסייבר הגדול בישראל". כנס סייברטק גלובל תל-אביב (2024 Cybertech Global Tel Aviv) ייצא לדרך במהדורת העשור שלו מחר (8.4) באקספו תל-אביב (ביתן 2), ויימשך שלושה ימים. באירוע הבין-לאומי היחיד בישראל שנערך חרף המלחמה. צפויים להשתתף אלפים מהארץ ומחו"ל, בהם נציגות ונציגים מלמעלה מ-60 מדינות, בכירים בתעשיית הסייבר המקומית והעולמית, מאות דוברים מהשורה הראשונה בתחומי הסייבר השונים, משקיעים בכירים משורה של קרנות הון סיכון ובנקים מרכזיים, חוקרים בולטים ומובילי דעה בעולם הסייבר. לצד מליאת הכנס המרכזית ואירועים מיוחדים אחרים מוצגת גם תערוכה עשירה של חברות ענק בין-לאומיות וחברות הזנק (סטארטאפים) חדשניות ופורצות דרך.  מגוון דוברות ודוברים צפויים להשתתף בבמה המרכזית בדיונים ובהרצאות חוצי תחומים בשדה הסייבר, ביניהם: נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג; ראש מערך הסייבר הישראלי, גבי פורטנוי; יו"ר התעשייה האווירית, עמיר פרץ; ראש מערך הסייבר של ספרד, פליקס בריו; ודוברים נוספים מהדרג המדיני הבכיר של מדינות אירופה, כדוגמת בריטניה, גרמניה ונורווגיה. עוד צפויים להשתתף בתערוכה ובמליאה המרכזית מייסדים ומנהלים בכירים ממגוון קרנות מובילות מישראל ומחו"ל, וכן מחברות ענק בתחום הסייבר, למשל סייברארק, צ'ק פוינט, סיסקו, אפווינד, אימפרבה, YL Ventures ועוד. בין הדוברים הבולטים בהקשרים אלה אפשר להצביע על גיל שויד, מנכ"ל חברת צ'ק פוינט; נדב צפריר, מנכ"ל ומייסד-שותף של Team8, וכן מפקד 8200 בעבר; עמירם שחר, מנכ"ל אפווינד ואחד ממייסדיה; אסתי פשין, מנהלת מפעל הסייבר של התעשייה האווירית; ועוד רבות ורבים אחרים. כבכל כנס, גם השנה אירוע סייברטק יקנה מבט חדשני ומעמיק בנושאים הבוערים ובטרנדים בסייבר העולמי. בשלושת ימי הכנס אפשר למצוא אירועים ודיונים מיוחדים סביב אתגרים והזדמנויות בתחומים שונים. בין היתר, ייערכו פאנלים והרצאות בנושאים של בינה מלאכותית וסייבר, Deep Fake, G & IoT5, בריאות, פינטק, קלאוד, אבטחת סייבר ברמה הלאומית והבין-לאומית, מלחמות השפעה ועיצוב המציאות דרך ממד הסייבר ורשתות חברתיות, אבטחת סייבר בתחום הימי, סייבר בחלל, יזמות בסייבר, השקעות – במיוחד על רקע משברים מקומיים ועולמיים, התקפה והגנה, בניית אקוסיסטם חדשני ובין-לאומי, נשים בתעשיית הטק, שיתופי פעולה חובקי עולם בעידן הסייבר, שרשרות אספקה, ניהול משברים בסייבר, תשתיות, ועוד.  לתכנית הכנס המלאה

בעוד חלק מהקולות מכניסים את הציבור להיסטריה, קולות אחרים טוענים שאם תהיה תגובה, היא תהיה מדודה צה"ל מודיע על עיבוי וגיוס אנשי מילואים למערך הגנ"א. שר הביטחון מדבר על "מוכנות לאיומים קרובים ורחוקים", במשטרת ישראל ושב"כ מתכוננים ליום ששי של רמדאן, ולהבדיל אפשרות של מחאות והפגנות למען שחרור החטופים והחלפת הממשלה. ננקטים אמצעי ביטחון מיוחדים בנציגויות ישראל בחו"ל.  גם סמיכות האירועים חסר תקדים: חשש מנקמה איראנית על חיסול חסן מהדווי, צבר פיגועים באיו"ש, צבר נ"טים ורקטות בצפון, כטמ"מ עושה את דרכו מעירק דרך ירדן לישראל, פגיעות בבסיסי חיל הים וחיל האוויר באילת וביב"א צפון.  "עיבוי וגיוס מילואים להגנ"א" בעקבות הערכת מצב פירושם כפול: גם כוננות מפני חדירת כטמ"מים לתחומי המדינה, וגם חקירה ושיפור אמצעי הגילוי כדי לדעת כיצד יתכן שכלי טיס חדרו למדינה ולא התגלו. בנושא זה עסקו בצורה מעמיקה השבוע במטה חיל האוויר. גילוי כטמ"מים יותר קשה מגילוי מטוסים. המטרות הן קטנות, לפעמים טסות נמוך. מפתחים טכנולוגיות חדשות. לראשונה מעלים אפשרות שאיראן לא תסתפק בהפעלת שלוחיה בסוריה, בעירק ובלבנון כדי לתקוף את ישראל כנקמה, אלא  תשגר טילים הישר מאיראן לישראל. יש לה חימושים לכך. פרשן בכיר, אלוף לשעבר בצה"ל, הזכיר אפשרות כזו במפורש. אחרים סבורים אחרת, שאיראן תימנע מצעד דרמטי כזה ותשאיר את המלאכה בידי חיזבאללה, חמאס או המיליציות שלה בעירק. או על ידי ניסיון פיגוע בחו"ל.  עוד דעה מפחידה למדי: שהנקמה עלולה להתבטא בהצהרות ומעשים באיראן שפירושם התקדמות משמעותית לקראת פצצה גרעינית. טהרן לא מפחדת מדוחות סבא"א בווינה.      

נוף האיומים במרחב הסייבר הופך להיות מורכב יותר ונדרשים פתרונות הגנה משולבים קרדיט: אימפרבה לקראת כנס סייברטק 2024, התראיין משה ליפסקר, מנכ"ל אימפרבה ישראל, לאתר ישראל דיפנס וסקר את מרחב איומי הסייבר העכשווי. ליפסקר הדגיש שישה טרנדים מרכזיים. בינה מלאכותית: טכנולוגיה זו מורידה את חסמי הכניסה לעולם ההאקינג, ומאפשרת לכל חובבן להיות האקר. הביטוי לטרנד זה ניכר בכל מיני אספקטים, אחד מהם, הוא גידול משמעותי במתקפות בוטים שאנו רואים. שרשרת האספקה: ארגונים רבים נשענים על תוכנות צד שלישי , קוד פתוח (Open source) ו ממשקי API, מה שחושף אותם למתקפות  שרשרת האספקה (Supply Chain Attack). תקיפת תהליכים עסקיים דרך ה-APIs: האקרים מתוחכמים תוקפים את התהליכים העסקיים (business logic) דרך ממשקי API, במטרה להשיג מידע רגיש מתוך האפליקציות. זה אחד השינויים הגדולים ביותר בשנים האחרונות בעולם ה-Application Security.  בוטים רעים ומתקפות DDOS: כמחצית מתעבורת הרשת נוצרת על ידי בוטים, כ30% מתעבורת הרשת , היא בוטים רעים המשמשים את התוקפים להונאה, גניבת מידע ועוד. מתקפות DDOS (מתקפות מניעת שירות) גדלו ב-16% בשנת 2023, בדגש על תחום הטלקו. גניבת מידע מהארגון: בשנים האחרונות וב2023 בפרט, ראינו גידול משמעותי (מגה אירועים) בגניבת מידע (Data Breaches). תיקון שוק בדמות מיזוגים ורכישות: בשנת 2022, לאחר גל השקעות משמעותי בתחום הסייבר בעקבות הקורונה, נאלץ הCISO (מנהל אבטחת המידע בארגון) להתמודד עם לא פחות מ-70 מוצרי סייבר שונים בממוצע. ״כיום, כשנתיים לאחר מכן, אנו עדים לתיקון שוק בדמות מיזוגים ורכישות של חברות ענק הרוכשות ארגונים קטנים יותר״, מסביר ליפסקר. ״כתוצאה מכך, אנו עדים לירידה במספר המוצרים השונים בממוצע, ולמעבר של פתרונות מקצה לקצה של ספק אחד, מה שמקל על ניהול אבטחת המידע.״ ליפסקר הדגיש גם את ההשפעה של תהליכי המודרניזציה בארגונים גדולים המשפיעה באופן ישיר על תעשיית הסייבר. ביניהם, אסטרטגיית ה Multi-Cloud שארגונים נוקטים בה לאחרונה. המעבר מאפליקציות מונוליטיות למיקרו-תהליכים מבוססי API ושינוי באחסון נתונים. המעבר ממסדי נתונים קלאסיים, ל data stores מודרניים (Data lakes וכדומה).   מיזוג אימפרבה ותאלס תאלס רכשה את אימפרבה ביולי 2023. הרכישה הרחיבה את היכולות הקיימות של אימפרבה בתחום אבטחת מידע ואפליקציות, לאזורים נוספים כגון הצפנת נתונים, ניהול מפתחות וניהול גישה באמצעות ניהול זהויות (Identity).  ליפסקר מסביר כי אחד האתגרים, לדוגמא, הוא לעקוב אחרי האקר שגנב הרשאות לגיטימיות. במקרה כזה, מדובר במשתמש הנראה לגיטימי שנכנס לרשת ועכשיו צריך לעקוב אחריו ולהבין האם הפעולות שלו חשודות או לגיטימיות. ״הגנה סביב תרחיש כזה, הופכת להיות מורכבת מאוד, מאחר שרוב המשתמשים הם לגיטימיים ויש צורך לברור את המוץ מהתבן. כאן נכנסת לתמונה אינטגרציה בין המוצרים השונים של אימפרבה ותאלס, המאפשרת איתור משתמשים לא לגיטימיים בדיוק מירבי עם מינימום false positives״, אומר ליפסקר.  מה היתרון העיקרי של אימפרבה בשוק? ״המיזוג תאלס עם אימפרבה, מספק מענה מקצה לקצה המאפשר לארגונים להתמודד עם נוף האיומים המשתנה״, מציין ליפסקר. ״החל מהגנה על הרשת, על ידי עצירת מתקפות נפח (DDoS / Volumetric attacks ), דרך שליטה בגישה באמצעות ניהול זהויות (Identity), המשך בהגנה על כל סוגי היישומים (Apps & APIs), לבסוף, אבטחת הנתונים (data security), שהם נכס היקר ביותר של הארגון, היהלום שבכתר.״