על הפסוק “וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים“, אומר הזוהר הקדוש: “יושב אוהל לא כתוב, אלא יושב אוהלים, שאחוז בזה ואחוז בזה“ (בתרגום). התכונה הדומיננטית של יעקב היא התמימות, אבל במציאות הוא נקרע בין “שני אוהלים“. תנאי הפתיחה של יעקב קשים מנשוא: “וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי […]

ברשימה הקודמת למדנו קצת מתורתו של המגיד ממזריטש, מראשוני החסידות. ראינו את דבריו על "בין השמשות", מצב הביניים שבין אמונת יום לאמונת לילה. בין אמונה עם ספקות וקשיים, לאמונה בהירה וחזקה. נשאלת השאלה: מדוע שלא נהיה רק במצב של יום? מדוע הקב"ה ברא אותנו ואת העולם במצב כזה? התשובה לכך היא רעיון הצמצום. העולמות אינם […]