אתמול העבירה ישראל לכל המזרח התיכון כמה דברים ובהם - כל מי שצוות ניל"י חתם שהוא בן מוות כדאי שיחפש חברת ביטוח שתסכים לבטח אותו, כדי שיהיה ליורשים שלו כמה לירות

נשיא ארצות הברית לא התאמץ להסתיר את כעסו על ניסיון ההתנקשות הישראלי בבבירי חמאס בדוחא בירת קטאר, והודה כי לא עודכן בכך מראש. טראמפ אמר: "לא שמח מהמצב כולו, לא מצב טוב, אני אגיד את זה כך - אנחנו רוצים את החטופים בחזרה, אבל אני לא שמח על הדרך שבה הדברים בוצעו". קרי התקיפה. טראמפ נשאל גם אם נתפס בהפתעה למשמע דבר התקיפה, וענה - "אני לא מופתע מכלום ודאי לא במזרח התיכון, אני אתן הצהרה מלאה ברביעי, אבל אגיד לכם. שממש לא הייתי שמח משום היבט של הדבר הזה". קדמה לדברים האלה של טראמפ שיחת הטלפון שלו לנתניהו, ההתרעה המשונה שהתבקש וויטקוף להעביר לקטארים, שלמעשה הגיעה באיחור, כפי שהנשיא היטיב לתאר ברשת החברתית שלו. עוד קודם לכן יצאה ההודעה של ראש הממשלה ושר הביטחון שקשרה בין יום הדמים בירושלים ובעזה לפעולה שתוכננה חודשים רבים קודם, ועוצר הראיונות שהגיע לאחר ששרים התגאו בהחלטה שקיבלו בקבינט המצומם - דבר מוזר שמעיד על הכאוס באותם הרגעים. מה קרה שם מאחורי הקלעים? פשוט מאוד ניסיון ישראלי למזער נזקים מול טראמפ. קטאר היא מדינה מורכבת שאינה מדינת אויב. כך הגדיר רק לפני חמישה חודשים ראש הממשלה נתניהו את המדינה שבירתה הייתה יעד התקיפה של חיל האוויר אתמול. ואכן המורכבות הזו נגלתה לנגד עינינו כשכל אחורי הקלעים חשוף לכל.

התקיפה הישראלית בקטאר עוררה הדים בתקשורת העולמית, מגינויים חריפים וחשש ל"ערעור היציבות האזורית", ועד לשבחים ליכולותיה ונחישותה של המדינה היהודית: "המסר היה ברור: לאדריכלי טבח 7 באוקטובר אין מקלט - לא משנה היכן הם מסתתרים"

בוול סטריט ג'ורנל פורסם בעת המלחמה עם איראן כי מלאי הטילים שמגינים על ישראל מפני טילים בליסטיים - אוזל • כ"ץ ביטל את מינויו של ארדן לתפקיד יו"ר הארגון מאחר שרואה בו יריב פוליטי ליום שאחרי נתניהו • כבר חודשים ארוכים שהוא מעכב מינוי של בכירים נוספים, ובכך מונע אישור של עסקאות ענק וייצור של הטילים החשובים

גם אם נקום בבוקר ונגלה שרוב בכירי הכנופיה בקטאר ניצלו, צריך לחזור לפרופורציות - אסור להיסחף באופוריה אם חוסלו, ואין סיבה להתעטף בדיכאון אם שרדו

הדור שראה את מלחמת ששת הימים ויום כיפור, שבנה יישובים ומפעלים והאמין בדמוקרטיה הישראלית, מרגיש שהכול מתפורר לנגד עיניו; אלו לא רק סיסמאות, אלא קולות של דור שחווה מלחמות וחלקם מוכנים לעבור על החוק

ביום שישי שעבר, רגע לפני שטראמפ חתם על הצו הנשיאותי שמשנה את שמה של מחלקת ההגנה למחלקת המלחמה, הוא חתם על צו נוסף שמטרתו להגן על אזרחי ארצות הברית (או קרוביהם) מפני מעצר או חטיפה בלתי־חוקיים בחו"ל. הצו מאפשר להטיל סנקציות כלכליות, למנוע כניסת בכירים לארצות הברית, ולצמצם או לבטל סיוע וייצוא למדינות שיוגדרו "תומכות במעצרי שווא". הבית הלבן ציפה שהמהלך ישמש מנוף לחץ על משטרים וארגונים המעורבים בהחזקת בני ערובה, וזה מה שהיווה את הזרז לשחרורה של החוקרת הישראלית אליבת צורקוב שהוחזקה בשבי בעיראק במשך שנתיים וחצי, מאז מרץ 2023. היום היא צפויה לעבור לישראל, כאן תקבל טיפול רפואי. שר החוץ של ארצות הברית מרקו רוביו התייחס בדיוק לכך לאחר שחרורה של צורקוב: "רק פחות משבוע לאחר שהנשיא חתם על צו נשיאותי לחיזוק המאבק לשחרור בני ערובה, אליזבת צורקוב שוחררה ותתאחד עם משפחתה", כתב. הוא הודה לראש ממשלת עיראק מוחמד שיאע א-סודאני על חלקו בשחרור והוסיף: "זהו שלום באמצעות עוצמה, הלכה למעשה"

האופציה שנפלה, הצד של דובאי והחיפוש אחר חלופות אפשריות: היום שאחרי