עשרות אלפי שרתי MongoDB מצויים בסיכון מיידי בשל פגיעה חמורה שנחשפה. החולשה, שכונתה MongoBleed, מקבילה לפגיעה הידועה לשמצה Heartbleed, ומאפשרת לתוקפים מרוחקים לחלץ ולקצור נתונים רגישים ישירות מזיכרון השרת – בלי שהדבר יתגלה. הפגיעה קיבלה ציון של 8.7 בדירוג חומרת הפגיעויות, CVSS. הפגם משפיע על גרסאות של MongoDB בין 4.4 ל-8.2.2. מומחי אבטחה ציינו כי בין קבוצות ההאקרים שנצפו מנצלות את הפגיעה, היו גם קבוצות פריצה איראניות. בעקבות הגילוי, MongoDB שחררה כלי אבטחה קריטיים לחולשה, שסומנה כ-CVE-2025-14847. הכלי מאפשר זיהוי של הפגיעה, מה שמעניק לצוותי אבטחה יכולת להעריך את מידת החשיפה ולתעדף את התיקון בתשתית שלהם. ???? CRITICAL: MongoBleed (CVE-2025-14847). MongoDB bug leaks in-memory data pre-auth and is exploited in the wild. 42% of clouds are vulnerable, ~87K exposed. Atlas patched. Self-hosted: patch now or disable zlib. https://t.co/lyGOzxcLh1 — Wiz (@wiz_io) December 28, 2025 היקף החשיפה ואופן הניצול שלה חוקרי האבטחה של וויז (Wiz) הישראלית כתבו כי עשרות אלפי ארגונים שיש להם בסיסי נתונים של MongoDB נמצאים בסיכון מיידי בשל הפגם.  מחקר של ענקית ההגנה בענן העלה שכ-42% מסביבות הענן מכילות לפחות מופע MongoDB אחד פגיע. הפגם קיים בלוגיקת הפירוק של הודעות הרשת של השרת, וכך הוא לא מצליח לאמת את אורך חבילות הנתונים הדחוסים לפני העיבוד. התוקפים אינם זקוקים לאישורים כדי לנצל את הפגיעה. חבילה זדונית שנוצרה במיוחד מרמה את השרת ומדליפה ממנו קטעי זיכרון בלי שנדרש אימות.  ???? MongoBleed (CVE-2025-14847) MongoDB w/ zlib enabled (default) may leak uninitialized heap memory to unauthenticated attackers, risking credentials & tokens. ???? Censys sees 87K+ potentially vulnerable instances. ✅ Patch: 8.2.3+, 8.0.17+, 7.0.28+, 6.0.27+, 5.0.32+, 4.4.30+ ????… pic.twitter.com/oNioN1sBlg — Censys (@censysio) December 27, 2025 חוקרי Censys זיהו יותר מ-87,000 מקרים של חשיפה פוטנציאלית לחולשה ברחבי העולם, ו-"אלה מהווים משטח תקיפה משמעותי", ציינו. לפי ההערכות, רוב הפגיעות נמצאות בארגונים בארה"ב, סין, גרמניה, הודו וצרפת. מומחים ציינו כי היכולת לנצל את החולשה באופן פשוט מחד, והחשיפה הנרחבת מאידך, "הופכים אותה למטרה עיקרית למתקפות אוטומטיות, כמו גם למושכת עבור קבוצות כופרה ושחקני איום בסייבר הפועלים בחסות מדינות, ואשר רוצים להשיג גישה לא מורשית לבסיסי הנתונים". מומחי OX Security ציינו כי "למרות שהתוקף יצטרך לשלוח לשרת כמות גדולה של בקשות כדי לאסוף מידע רב או את כלל בסיס הנתונים, הרי שככל שיש לו יותר זמן, כך ניתן לאסוף יותר מידע".

טסלה עשויה סוף סוף להצטרף למהפכת המפתחות הדיגיטליים. תגליות אחרונות באפליקציית המובייל של החברה מצביעות על כך, שחלוצת הרכב החשמלי מתכוננת לאמץ את טכנולוגיית Apple Car Key, ובכך לשים קץ לשנים של התנגדות לשילוב עמוק יותר של המערכת האקולוגית של אפל. פיתוח זה עשוי לשנות את האופן שבו בעלי טסלה מקיימים אינטראקציה עם רכביהם, ולהביא את הנוחות והאבטחה שמיליוני משתמשי אייפון מצפים להן. הראיות מגיעות מעדכון האפליקציה האחרון של טסלה, שבו מפתחים גילו קוד חדש המצביע על פונקציונליות מפתחות "מבוססת ארנק" במקום על המערכת הנוכחית התלויה באפליקציה, על פי ניתוח שנערך לאחרונה. מה שהופך את זה למשמעותי במיוחד הוא התזמון האסטרטגי של טסלה – השינוי הזה ממפתחות מבוססי אפליקציה לשילוב ארנק ברמת מערכת ההפעלה תואם בצורה מושלמת את אופן פעולת המפתחות לרכב של אפל, מה שמרמז על הכנה מכוונת לתאימות מלאה של המערכת האקולוגית, כפי שדווח על ידי TechLoy. להגדרת מפתחות הטלפון הקיימת של טסלה יש מגבלות מהותיות ש-Apple Car Key יכול לפתור. האינטגרציה תאפשר הרבה מעבר לסט התכונות הנוכחי של טסלה. Apple Car Key תומך בשיטות גישה מרובות, שעובדות באופן עצמאי ובו זמנית: NFC בהקשה לפתיחה לגישה מיידית, Ultra Wideband לזיהוי קרבה מדויק ללא ידיים, וקישוריות בלוטות' מסורתית כגיבוי, על פי ניתוח תכונות. יתירות זו פירושה שניתן לפתוח את נעילת הטסלה על ידי הקשה על ידית הדלת עם ה-iPhone, או לגרום לו להיפתח אוטומטית כשמתקרבים – והכל מבלי לפתוח אפליקציות או אפילו להעיר את הטלפון.bux בנוסף, שיפורי האבטחה משכנעים באותה מידה. טכנולוגיית Ultra Wideband מציעה דיוק ברמת סנטימטר שכמעט בלתי אפשרי לזיוף או למסירה, ומטפלת באחת הפגיעויות הגדולות ביותר במערכות ללא מפתח קיימות, על פי המפרט הטכני. בעוד שהמערכת הנוכחית של טסלה מספקת אבטחה סבירה, היא אינה תואמת את ההגנה הקריפטוגרפית והאימות המאובטח בחומרה שמגיעים כסטנדרט עם שילוב Secure Enclave של אפל. לפי הדיווח, החברה בדקה את שילוב Apple Car Key באופן פנימי, כאשר מסגרות זמן השקה פוטנציאליות מצביעות על תחילת 2026, על פי מקורות בתעשייה. לאחר שנים של שמירה על שליטה מלאה על חוויית המשתמש, נראה שטסלה מכירה בכך, שנוחות הלקוח ותאימות המערכת האקולוגית הפכו לגורמים תחרותיים מכריעים.

השבוע התקבלה תרומה מרגשת של מחשבים עבור המעבדה החברתית של עמותת מחשבה טובה מחברת סנו. המחשבים עברו תהליך קפדני של שדרוג והתאמה מחדש, כדי להעניק למשפחות וילדים שזקוקים מחשב ללמידה, התפתחות ולשמירה על קשרים חברתיים. צוות המעבדה מורכב ממתנדבים, בני נוער עם מוגבלות וצעירים המופנים מהרווחה ומוכשרים בקורס טכנאים מוסמכים על ידי חברת סיסקו (Cisco). המעבדה פועלת בשותפות עם המינהל הקהילתי רמות אלון בירושלים, קרן אספר ובתמיכה של קרן העזבונות, השגרירות הנוצרית ותורמים רבים נוספים.

לפני עשור, שני בכירים בענף ומייסדי חברות – ניר צוק מפאלו אלטו ולארי אליסון מאורקל – היו הראשונים, והיחידים, שדיברו על הבינה המלאכותית כחלק מרכזי באבטחת הסייבר. בחלוף עשור, ה-AI הגדירה מחדש את נוף האיומים, והגבירה ביתר שאת את מרוץ החימוש בין התוקפים למגנים. ב-2025 ראינו התחלה של מתקפות סייבר המונעות על ידי AI, שסיפקה לרעים טכנולוגיה שהיא נשק התקפי חזק ביותר. הבינה המלאכותית פועלת באופן עצמאי לביצוע רוב שלבי המתקפות: הערכת ושיפור הקוד של הנוזקה, גילוי וניצול פגיעויות בארגוני היעד, איסוף אישורי כניסה, השגת תנועה לרוחב ה-IT של הקורבן וקצירת נתונים. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להוריד את העין מהמטרה", אמר דיוויד סנצ'ו, חוקר איומים בכיר בטרנד מיקרו. סנצ'ו ציטט את המרכז הלאומי לאבטחת סייבר בבריטניה (NCSC), שהזהיר: "הבינה המלאכותית תהפוך כמעט בוודאות אלמנטים מסוימים של פעילות חדירה ליעילים ואפקטיביים יותר. שימוש ב-AI יוביל לעלייה בתדירות ובעוצמה של איומי סייבר". "למזלנו", ציין, "חדשנות בבינה מלאכותית פועלת לשני הכיוונים: בעוד שהרעים בהחלט מנצלים את הטכנולוגיה במתקפות, גם צוותי האבטחה יכולים. מרוץ החימוש של ה-AI רק התחיל". ניקש ארורה, מנכ"ל פאלו אלטו. צילום: ShutterStock גרטנר הוסיפה שמן למדורת האיומים כשחזתה באחרונה כי 40% מהארגונים ייפגעו בסייבר מאירועים שיתחוללו בשל שימוש בלתי מורשה בארגון ב-"צל בינה מלאכותית" (Shadow AI). כך חושב גם ניקש ארורה, מנכ"ל פאלו אלטו, שרכשה השנה חברות במיליארדים, לרבות את סייברארק הישראלית. הרכישה שלה בוצעה תמורת 25 מיליארד דולר – הסכום השני בגודלו בתולדות ההיי-טק הישראלי, כשלפניו רק הסכום של רכישה אחרת שבוצעה השנה – זו של גוגל את וויז ב-32 מיליארד. לדברי ארורה, "מחזור הבינה המלאכותית מתקדם במהירות. אין יום שעובר בלי הכרזות משמעותיות על השקעות במרכזי נתונים ובתשתיות AI". "שנת מפנה באיומי הסייבר" מאי גרין, מנהל חטיבת הסייבר ביזמקו פרו. צילום: יזמקו לפי מאי גרין, מנהל חטיבת הסייבר ביזמקו פרו, "2025 סימנה נקודת מפנה באיומי הסייבר. ארגונים בישראל ובחו"ל התמודדו עם מתקפות מתוחכמות ודרישות הגנה גוברות באוטומציה ו-AI. תוקפים אימצו כלי בינה מלאכותית לאוטומציה מלאה – מה שקיצר את זמני החדירה מימים לדקות. הופיעו סוכני AI שמנהלים עצמאית איסוף מודיעין, פריצה ואף משא ומתן לתביעת דמי כופר. מנגד, ארגונים החלו להשתמש בבינה מלאכותית לזיהוי איומים ולסגירת פערים בזמן אמת, כמענה למתקפות במהירות של מכונה". פה קבור הכלב? שאול פילוס, מנכ"ל סייברקום, עם כלבו, לואי. צילום: יח"צ גם לדברי שאול פילוס, מנכ"ל סייברקום (CYBERcom) מקבוצת אמת, 2025 היוותה נקודת מפנה משמעותית באבטחה. "האיומים בסייבר גברו, הפכו למהירים ואוטונומיים יותר, ובעיקר לפחות גלויים לעין", ציין. "בשנה החולפת חלה האצה דרמטית בשימוש ב-AI כשכבת תקיפה של ממש, ולא רק ככלי עזר. תוקפים מנצלים את הבינה המלאכותית ליצירת מתקפות מדויקות, דינמיות ומותאמות בזמן אמת – מה שמקצר את זמני החדירה ומטשטש דפוסי תקיפה מוכרים. הפער בין ארגונים שאימצו הגנה אוטונומית לאלה עם תהליכים ידניים הלך והתרחב השנה. המציאות ברורה: אין דרך להתמודד עם AI התקפי ללא AI הגנתי". "אני משתמש באנלוגיית הכלב", אמר פילוס. "כמו כלב, גם הבינה המלאכותית מייצרת דימוי של ידיד נאמן, זמין תמיד, לומד מהר וניתן לאילוף כמעט לכל מטרה. אבל כאן טמונה הטעות המסוכנת: בעולם הסייבר, אותה יכולת אימון מאפשרת לרעים לנצל אותה ככלי תקיפה – לאתר מטרות, להתחזות לדמויות אמינות, לנצל חולשות ולתקוף ברציפות בלא להתעייף כבן אנוש. הבעיה המרכזית היא חוסר הנראות: מתקפות AI הן שקטות, בלתי מוחשיות ולעתים הן לא מורגשות עד שהנזק כבר נגרם. ה-AI אינה טובה או רעה – היא עוצמתית". מה בישראל? מחקר של סיילספורס מצא שהשנה חלה עלייה חדה בתחושת הדחיפות. כלל מנהלי אבטחת המידע בישראל מאמינים שסוכני AI יכולים לסייע בהתמודדות עם איומים, ו-84% מהם סבורים ששיטות האבטחה הקיימות זקוקות לעדכון יסודי. יותר ממחצית מהמנהלים חוששים שהתשתיות והנתונים שלהם לא ערוכים להטמעה מלאה של AI, ו-80% מהארגונים יגדילו את תקציבי האבטחה שלהם. 66% מהם ציינו שלקוחות עדיין מהססים לאמץ שירותים מבוססי בינה מלאכותית, בשל החשש מאיומים. ליאור כלב, מוביל מערך הסייבר בדלויט ישראל. צילום: יח"צ ליאור כלב, מוביל מערך הסייבר בדלויט ישראל, חוזה כי "בשנה הקרובה יעמיק השילוב בין בינה מלאכותית, טכנולוגיות מידע וסייבר, עם נקודת מפגש ברורה בין AI for Cyber – בינה מלאכותית לשיפור אבטחת המידע, לבין Cyber for AI – הגנה על תשתיות ופתרונות AI. פונקציות כמו ניהול זהויות, זיהוי ותגובה לאיומים וניהול סיכונים יתייעלו באמצעות סוכני בינה מלאכותית ייעודיים". ה-AI כבר נמצאת בתוך הפרצות ציטוט מעניין שיבמ שחררה לא מכבר גורס ש-"הבינה המלאכותית כבר נמצאת בתוך הפרצות". על פי הענק הכחול, "אחת מכל שש פרצות השנה כללה AI. בסיועה, התוקפים פנו לכלים המוכרים, ובראשם מיילים של פישינג. מתקפות דיוג נותרו נקודת הכניסה הדומיננטית של התוקפים לקורבנותיהם. ההבדל הוא בהיקף ובהיתכנות בפועל: ה-AI לא מחליפה וקטורי תקיפה ישנים – היא הופכת אותם לחזקים הרבה יותר". הנה עוד כמה נתונים שהענק הכחול פרסם בחודשים האחרונים: ל-63% מהארגונים שנפגעו מפריצה שקשורה ל-AI לא היו יכולות ניהול מבוססות AI; ל-97% מהם חסרו בקרות גישה לכלי בינה מלאכותית, "מה שמסביר מדוע צומחת תופעת צל הבינה המלאכותית – עובדים המשתמשים בכלים עצמאית ובלא פיקוח ה-IT, וזה מוביל לעוד פריצות". אדם מאיירס, סגן נשיא בכיר לתפעול מבצעים נגד איומים בקראודסטרייק. צילום: יח"צ סיכם אדם מאיירס, סגן נשיא בכיר לתפעול מבצעים נגד איומים בקראודסטרייק: "הבינה המלאכותית היוצרת היא החבר הכי טוב החדש של הרעים. מפרופילים בדויים ועד מיילים ואתרים שנוצרו על ידי AI, יריבים עושים בה שימוש כדי להעצים איומים פנימיים ולשפר את יכולות ההנדסה החברתית שלהם. עם הונאה המונעת על ידי בינה מלאכותית שהופכת למשכנעת יותר, ארגונים חייבים לפתח הגנה מונחית מודיעין, שמונעת בעצמה על ידי AI, בשילוב בקרה אנושית. זו הדרך היחידה לעצור איומי סייבר".

בעשור הקרוב צפויה תשתית האבטחה של המערכת הפיננסית העולמית לעמוד בפני האתגר הגדול ביותר מאז המצאת ההצפנה המודרנית. על פי הערכת גרטנר, עד שנת 2030 לפחות 20% מהארגונים הגלובליים יידרשו להטמיע הצפנה פוסט-קוונטית כדי להגן על מידע רגיש מפני מחשבי קוונטום מתקדמים. מומחים מעריכים, כי שוק זה צפוי לצמוח מ-0.42  מיליארד דולר ב-2025 ל-2.84 מיליארד דולר עד 2030, עם שיעור גידול שנתי של כ-46.2%. במקביל, באוגוסט 2024 פרסם המכון האמריקני לתקנים (NIST) את הסטנדרטים הראשונים להצפנה פוסט-קוונטית, צעד שמסמן מעבר חד משלב המחקר לשלב האימוץ התעשייתי. בעקבות כך, רגולטורים ברחבי העולם כבר דוחקים במוסדות פיננסיים להתחיל במעבר באופן מיידי. לדוגמה, הרגולציה האירופית דורשת היערכות מלאה עד 2030. המשמעות ברורה: עבור בנקים וגופים פיננסיים, ההיערכות לעידן הקוונטי אינה שאלה של חדשנות, אלא של הישרדות. היום כבר לא מדברים על איום עתידי רחוק. גורמים עוינים אוספים כבר היום מידע מוצפן רגיש, בידיעה שבעתיד הקרוב יוכלו לפענח אותו באמצעות מחשבי קוונטום. המעבר להצפנה פוסט-קוונטית הוא החלטה אסטרטגית קריטית, שתקבע אילו ארגונים ישרדו את המהפכה הטכנולוגית הזאת. תחתית הטופס בשעה שמחשבי קוונטום הופכים במהירות ממדע בדיוני למציאות מוחשית, חברת קינדריל השלימה לאחרונה פרויקט חלוצי להטמעת הצפנה פוסט-קוונטית במיינפריים של בנק שוויצרי מוביל. ההכרזה של קינדריל על השלמת הפרויקט מגיעה בתקופה שבה חברות רבות מכריזות על התקדמות משמעותית בתחום. לדוגמה, גוגל פרסמה באוקטובר השנה הדגמה של העליונות הקוונטית שהשיגה לטענתה, וחברת SEALSQ השיקה בחודש נובמבר האחרון את השבב הראשון בעולם המכיל הצפנה פוסט-קוונטית ברמת החומרה – סימן ברור שהתעשייה עוברת משלב המחקר לשלב היישום המעשי. "חשוב לעבוד לפי מתודולוגיה מסודרת להערכת מוכנות ארגונים לעידן הקוונטי ולהטמעת פתרונות מתאימים. אין זה רק עדכון תוכנה, אלא מדובר בטרנספורמציה מקיפה. הדורשת מיפוי של כל המערכות הקריפטוגרפיות בארגון, הכשרת צוותים ובניית יכולת "crypto-agility", שמאפשרת להחליף אלגוריתמי הצפנה במהירות בהתאם לאיומים המתפתחים" מחשבי קוונטום מאיימים לשבור את שיטות ההצפנה המסורתיות כמו RSA ו-ECC, שעליהן מבוססות ההצפנות במערכת הפיננסית העולמית. מומחים מעריכים, שעם הפעלתם של מחשבי קוואנטום, תוך שנים ספורות יוכל להיפרץ מידע מוצפן, שכיום יידרשו אלפי שנים לפיצוח שלו על ידי מחשבי על, תוך שעות בודדות. התופעה המכונה "Harvest Now, Decrypt Later" (קצור עכשיו, פענח מאוחר יותר) כבר מתרחשת: האקרים אוספים מידע מוצפן של בנקים ומוסדות פיננסיים, וממתינים ליום שבו יוכלו לפענח אותו. מידע פיננסי רגיש – מפרטי כרטיסי אשראי ועד נתוני עסקאות בשווי מיליארדים – נמצא בסיכון ממשי. חשוב לעבוד לפי מתודולוגיה מסודרת להערכת מוכנות ארגונים לעידן הקוונטי ולהטמעת פתרונות מתאימים. אין זה רק עדכון תוכנה, אלא מדובר בטרנספורמציה מקיפה. הדורשת מיפוי של כל המערכות הקריפטוגרפיות בארגון, הכשרת צוותים ובניית יכולת "crypto-agility", שמאפשרת להחליף אלגוריתמי הצפנה במהירות בהתאם לאיומים המתפתחים. למשל, הפרויקט בבנק השוויצרי, שארך כמה חודשים, כלל לא רק החלפת אלגוריתמי הצפנה, אלא גם התאמת תשתיות, אופטימיזציה של ביצועים והכשרת צוותי IT. הבעיה היא, שבעוד שבנקים מובילים בעולם כמו JPMorgan, HSBC ו-Intesa Sanpaolo כבר משקיעים מיליונים במעבר להצפנה פוסט-קוונטית, המגזר הפיננסי הישראלי עדיין אינו ערוך במלואו. הבנקים הישראליים חייבים להתעורר! מי שיתחיל את המסע היום יהיה מוכן בזמן. מי שיחכה, עלול למצוא את עצמו חשוף לאיומים חסרי תקדים. בנקים וארגונים פיננסיים חייבים לנקוט מיידית כמה צעדים, בהם: מינוי צוות ייעודי לנושא הקוונטום בכל ארגון פיננסי, ביצוע מיפוי מקיף של כל המערכות הקריפטוגרפיות, פיתוח תוכנית מעבר מדורגת עם יעדי זמן ברורים, השקעה בהכשרת צוותי IT ואבטחת מידע והתחלת פיילוטים במערכות לא קריטיות. הזמן לפעול הוא עכשיו. בעולם שבו איומי סייבר מתפתחים במהירות הבזק, היערכות להצפנה פוסט-קוונטית היא לא עניין של יוקרה טכנולוגית אלא הכרח קיומי להבטחת היציבות הפיננסית של ישראל.   הכותב הוא מנכ"ל קינדריל ישראל.

אנבידיה (Nvidia) נמצאת במשא ומתן לרכישת חברת הבינה המלאכותית הישראלית AI21 Labs בסכום שיכול להגיע עד 3 מיליארד דולר, כך לפי דיווח של כלכליסט. לפי הידוע, מדובר שוב בעסקת רכישה-לא-רכישה של אנבידיה, שבה בעצם היא לא תקנה את החברה כמקובל, אלא את כוח האדם הטכנולוגי שלה, שהיקפו עומד על כ-200 איש – ומדובר במהלך שנוקטות חברות הטכנולוגיה הגדולות בשוק כדי להימנע מלחצים רגולטוריים. AI21 הוקמה ב-2017 בידי אמנון שעשוע מייסד ומנכ"ל מובילאיי; יואב שוהם, פרופסור ולשעבר מדען בכיר בגוגל שמתמחה בתחום ה-AI; והיזם אורי גושן. החברה פיתחה מודלי AI כדי לנסות להתחרות באלו של החברות הגדולות, והיא עשתה זאת בעצמה ללא התבססות על מודלים קיימים בשוק כבסיס. אבל המנועים הללו, שלכאורה היו צריכים להפוך אותה לשחקנית בשוק שבו מככבים בעיקר ChatGPT וג'מיני של גוגל, כמו גם קלוד של אנת'רופיק, הם כנראה לא אלו שמעניינים את אנבידיה – אלא מערכת בשם 'מאסטרו' שפיתחה AI21. מערכת זו מכוונת בעיקר, אם לא רק, לארגונים גדולים שמטמיעים AI לצורכיהם, כולל כאלה שמפתחים מודלים של בינה מלאכותית בעצמם. המערכת הזו יכולה לחסוך לפי החברה הרבה מאוד צרות שימושיות – ובעיקר הפחתת הצגה של מידע שגוי ב-50% ושיפור הדיוק של מודלים לרמה של עד 95%. היא גם אמורה לסייע בהיבטים של קיצור אימוני מודלים חדשים וגם בעלויות. על הפרק: התרחבות אנבידיה בישראל השווי הנוכחי של AI21 אינו ידוע. השווי הידוע האחרון, לפני כמה שנים, עמד על כ-1.4 מיליארד דולר. ההערכה היא שהשווי שלה כעת עומד על כ-2 מיליארד דולרים, ואולי קצת יותר. מה שכן ידוע הוא שחברה הישראלית נמצאת כבר זמן מה על המדף, בעיקר כי לא הצליחה להתרומם בהכנסות שלה – כמה עשרות מיליוני דולרים, וזאת בשוק שבו חברות רבות מבצעות כבר עסקאות בהיקפים של מיליארדי דולרים, וגם הרבה יותר. לפי הידוע, גם גוגל שקלה בעבר הלא רחוק את רכישתה, אבל הדבר לא התקדם לכדי משא ומתן של ממש. גוגל ואנבידיה השקיעו בחברה בסבב הגיוס הראשון שלה, יחד עם חברות כמו אינטל קפיטל, סמסונג נקסט ועוד כמה אחרות. לפני כחצי שנה AI21 ביצעה סיבוב גיוס נוסף, שגם בו אנבידיה הייתה שותפה, אך הפרטים של גיוס זה לא פורסמו באופן רשמי. בסך הכל גייסה AI21 כ-650 מיליון דולר בארבעה סבבים מאז הוקמה. אם הרכישה אכן תצא לפועל זו תהיה הרכישה הרביעית של אנבידיה בישראל, והשנייה מבחינת גודל, מאז רכישת מלאנוקס שהפכה לאנבידיה ישראל. החברות האחרות שרכשה הן Deci ו-Run:ai – בסכום כולל של כמיליארד דולר. כזכור, אנבידיה בונה קמפוס חדש בקריית טבעון' כדי להוסיף 10,000 עובדים החל עם סיום העבודות ב-2031, לכ-5,500 המועסקים שלה שכבר עובדים בארץ. כן היא מתכוונת להרחיב באופן משמעותי את כמות העובדים בסניף הבאר שבעי שלה שמחכה לסיום הבנייה של הקמפוס החדש – בסופו של דבר אמורה אנבידיה להעסיק עמוק לתוך שנות ה-2030 כ-17,000 עובדים – חלקם אולי יגיעו, כאמור, משורות AI21. מנבידיה לא נמסרה תגובה לפניית אנשים ומחשבים בתייחס לעסקה המתגבשת.

שם ותפקיד: "גל שורץ, כיום עובדת כמנהלת פרויקטים בכירה בתחום ביצועי תוכנה (Senior SW Execution Project Manager) בחברת מובילאיי (Mobileye), ומובילה תהליכים מרכזיים כחלק מפרויקטי תוכנה רחבי היקף, המהווים את עמוד השדרה של המערכות האוטונומיות". ותק בתפקיד הנוכחי: "3 חודשים". תפקידים קודמים: "בעלת ניסיון של מעל עשור בניהול פרויקטים טכנולוגיים מורכבים בלב תעשיית ההיי-טק העולמית. בעבר כיהנתי כמנהלת פרויקט טכני לחומרה ותוכנה של Thunderbolt ב-אינטל (Intel Corporation); כמנהלת פרויקט ב-מלאנוקס (Mellanox Technologies) שהיא כיום אנבידיה (Nvidia); וכן כמנהלת פרויקט ב-HP אינדיגו (HP Indigo)". השכלה: "B.Sc בהנדסת תעשייה וניהול מהטכניון, עם התמחות במערכות מידע. וכן MBA תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה". שירות צבאי: "קצינת קשר קווי בחיל האוויר, שם הובלתי מספר פרויקטי תשתיות תקשורת". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "החיבור שלי לעולם ניהול הפרויקטים הטכנולוגיים נולד בעת שירותי הצבאי, שם הבנתי את הכוח של תרגום חזון טכנולוגי למונחים פרקטיים וניהולו עד למימוש מוצלח. הובלת פרויקטים בתחום הקשר הקווי, לימדה אותי מחויבות בלתי מתפשרת לביצועים ולאיכות, ניהול ממוקד תוצאות ויכולת לתפקד תחת מצבי לחץ. מאז הקריירה שלי הפכה למסע מתמשך בלב מנועי הצמיחה של תעשיית ההיי-טק הישראלית. מ-HP (חברת האם של HP אינדיגו), אינטל ומלאנוקס ועד למובילאיי כיום". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? "מנקודת המבט שלי, תעשיית ההיי-טק הישראלית וחברות גלובליות מובילות, כמו אלו שבהן עבדתי, היא תעשייה שמבוססת על כישרון ומקצועיות ללא פשרות. הדגש בכל החברות הללו, הוא על יצירת סביבה שוויונית, המאפשרת לכל אחד ואחת להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל המלא ללא שוני מגדרי". האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? "היחס שקיבלתי לאורך כל הקריירה שלי בתפקידי ניהול טכנולוגיים מורכבים תמיד התמקד ביכולותיי המקצועיות ובהישגיי. גם כאשר עבדתי בסביבות 'גבריות' יותר, ראיתי בהיותי אישה יתרון והזדמנות להביא יכולות שונות ומגוונות ולתת ערך מוסף על הקיים בארגון. נשים צריכות לדעת להעז ולהשתלב במקומות הנכונים ותמיד לראות איך להביא ערך מוסף לארגון ככלל ולתפקיד בפרט. וזהו המסר העיקרי שאני רוצה להעביר: היכולת המקצועית והמומחיות שלכן, הן הנכס הגדול ביותר שיש ברשותכן. בתעשייה הזו אלו הדברים המרכזיים שקובעים את ההערכה אליכן ואת הקידום שלכן".

עם התקרבות 2025 לסיומה מחר (ד'), מדור זה, People & AI, שחוגג גם הוא (כ)שנה להיווסדו, מסכם שנה סוערת בעולם הבינה המלאכותית. כולם דיברו על זה ש-2025 תהיה השנה שבה ה-AI באמת יאומץ באופן רחב – וזה קרה. הוא הפך לא רק לכלי עבודה שגרתי, אלא גם לתופעה תרבותית – כזו שבהחלט דורשת סיכום שנה. ראשית, חשוב לשים לב שכל מודלי ה-AI הגדולים – ChatGPT של OpenAI, ג'מיני של גוגל וקלוד של אנת'רופיק – ממש רצו ב-2025, עם עדכוני גרסאות משמעותיים, והתקדמו שניים או שלושה דורות בשנה אחת – דבר חריג בעולם התוכנה. אם בתחילת השנה, הגרסאות החדשות ביותר היו ג'מיני 2 ו-GPT-4, אנחנו מסיימים את השנה כשג'מיני 3 (אחרי ג'מיני 2.5, שגם הוא יצא השנה) ו-GPT-5.2 כבר בחוץ. ג'מיני 3 של גוגל סגר השנה את הפער מול מובילת השוק, מבחינת ביצועים – מה שהביא את סם אלטמן להכריז על "מצב חירום" בחברה שלו. סוכנים חכמים מאוד 2025 הייתה גם השנה שבה התגבש המושג "סוכנים חכמים" והפך לשגור, כאשר מיקרוסופט, סיילספורס ואחרות מתארות עולם תוכנה חדש ואמיץ, שבו סוכני תוכנה עובדים ופועלים לצד בני אדם בשר ודם כעובדים מן המניין – אם זה בשירות לקוחות, עיבוד מידע ועוד. המגמה הזו לכשעצמה מייצרת כאבי ראש חדשים ומעניינים למנהלי אבטחת המידע. רק כדי להמחיש את המהירות האדירה שבה מתקדם התחום – בתחילת 2025 עוד דיברו על סוכנים חכמים כמשהו עתידי, שטרם יושם, ובסוף השנה אנחנו מוצאים את עצמנו עם כפתורים במסכים הראשיים של כל מודלי ה-AI הגדולים, שמאפשרים ליצור אייג'נטים כאלה בלחיצת כפתור אחת או שתיים. מאור שלמה, האיש שמאחורי Base44. צילום: תומר פולטין ואם בלחיצת כפתור עסקינן, 2025 הייתה גם השנה של בינות מלאכותיות שכותבות אפליקציות ותוכנות שלמות, שלא לדבר על מגמת ה-וייב קודינג. אם זו Base44 הישראלית, שנרכשה על ידי חברה ישראלית אחרת – וויקס, ואם זו מאנוס הסינית רבת היכולות, שממש הבוקר מטא הכריזה שהיא רוכשת אותה. שווי החברה הנרכשת הוא יותר משני מיליארד דולר. הרכישה הזאת תקדימית בכך שחברה מערבית קונה חברה עם שורשים סיניים. ואם כבר סין – איך אפשר לשכוח את הטירוף של דיפסיק ואת העובדה שהסינים הוכיחו שאפשר לעשות בינה מלאכותית גם עם חומרה יותר זולה? תמונות מטורפות הטירוף עלה על גדותיו גם בתחום מנועי יצירת התמונות. הספקנו כבר לשכוח איך כל העולם נשבה בשיגעון של תמונות בסגנון סטודיו ג'יבלי היפני והחבובות, אבל מאז, מנועי יצירת התמונות עשו גם הם, במקביל לאחיהם הטקסטואליים, קפיצת דרך משמעותית – ממנועים מהוססים, שעדיין יוצרים תמונת אדם עם שש אצבעות, לכאלה מלוטשים, שיוצרים סרטוני וידיאו מהוקצעים, שנראים כאילו הופקו באולפן עם אפקטים. בעניין הזה שווה להזכיר את Veo3 ואת מודל ננו בננה של גוגל, לצד Flow מאותו בית יוצר וקפיצת הדרך של Sora מבית OpenAI. תמונה שנוצרה על ידי סטודיו ג'יבלי. צילום: ShutterStock עוד תחום שבו נרשמה השנה עליית מדרגה הוא התממשקות של הבינה המלאכותית עם כלי תוכנה אחרים. כך, למשל, יש מודלים קטנים, שיכולים לרוץ מקומית, על המחשב האישי או על טלפון האנדרואיד שלכם, דרך MCP, שהפך להיות סטנדרט שגור ומהווה הגשר בין מנועי AI ומסדי נתונים אחרים. בנוסף, מיקרוסופט מטמיעה את קופיילוט בערך בכל מקום, ואנחנו עדים לגל של דפדפני AI – מקומט של פרפלקסיטי ועד לאטלס מבית OpenAI ולדיסקו החדש דנדש של גוגל, שמאיים לשנות כליל את מה שאנחנו מכירים כחוויית הגלישה באינטרנט. אי אפשר לסכם את 2025 בלי אנבידיה בצד החומרה שמריצה את כל נפלאות ה-AI, אנבידיה המשיכה לבצר את שליטתה בשוק, גם על ידי עסקת הרישוי שלה עם המתחרה, גרוק, ממש מהשבוע שעבר. זאת, לצד בעיה שהולכת ומתחממת תרתי משמע – ההשפעה האקולוגית העצומה שיש בצריכת החשמל ובקירור של מרכזי הנתונים הנדרשים כדי לטפל בכל השאילתות של כולנו וברעב למכונות חושבות, שעולה על היכולת המחשובית הקיימת לספק אותו. היה כבר מי שהציע, לא ברור אם בצחוק או ברצינות, להקים מרכזי נתונים ל-AI בחלל. ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה. צילום: יח"צ מה יהיה ב-2026? בטוח שיהיה מעניין. אנחנו אמנם חושבים שעכשיו עולם ה-AI מסעיר, אבל אנחנו מצויים בפתחו של עידן מסעיר עוד יותר, שבו בינות מלאכותיות עתידות להביס את מיטב הבינה האנושית (חלקן כבר נמצאות על סף גאונות במדדים מסוימים). הן יהיו אחראיות לתגליות מדעיות, ישתלבו לצידנו במשרד ונראה גם התנגשויות רגולטוריות, כשמחוקקים ובתי משפט יצטרכו לקבוע מסגרות עבודה חוקתיות שיכילו פעולות של בינות שאינן אנושיות.