אילון מאסק נקט באחרונה בשתי פעולות בולטות נגד המשטר האיראני ובעד המפגינים מולו: הוא סיפק להם את שירות האינטרנט שלו, סטארלינק, בניסיון להתגבר על השבתת הרשת על ידי המשטר עקב המחאות הנרחבות במדינה, והעלה את דגל איראן בימי השאח לטבלת האימוג'ים של X – במקום דגל המדינה הנוכחי, אחרי המהפכה האסלאמית. אלא שמנגד, נראה שהוא מפר את הסנקציות שהממשל האמריקני הטיל על איראן, בכך שהוא מאפשר לחשבונות של המשטר לקנות את ה-"וי" הכחול. על פי מסמך שפרסם פרויקט השקיפות בטק (Tech Transparency Project), תחת הכותרת "בכירים איראניים מקבלים טיפול פרימיום ב-X בשעה שהמפגינים נמחצים", יש למשטר האיראני עשרות חשבונות שמסומנים ב-"וי" כחול. הרשת החברתית מכרה את ה-"וי" הכחול לבכירים איראניים, סוכנויות ממשלתיות וארגוני מדיה הנשלטים על ידי הרפובליקה האסלאמית – שעל כולם ארצות הברית מטילה סנקציות. במסמך צוין כי ברבים מהחשבונות הללו הופצה תעמולה נגד המפגינים וההפגנות, כשבאחד מהם, של ראש מערכת המשפט של איראן, גולמחוסיין מוהסני-אג'ל, נכתב: "הפעם, לא נרחם על המוחים". מתוך חשבון ה-X של ראש מערכת המשפט של איראן, גולמחוסיין מוהסני-אג'ל. צילום: לכידת מסך חשבונות נוספים שמציינים בפרויקט שקיפות הטק כבעלי "וי" כחול הם, בין היתר, אלה של עלי לריג'אני, עוזר בכיר למנהיג איראן, עלי חמינאי; עלי אכבר וולייאתי, לשעבר שר החוץ האיראני וכיום חבר במעגל היועצים הפנימי של חמינאי; באבק זנג'אני, איש עסקים שהאמריקנים הטילו עליו סנקציות משום שהוא מלבין הון לטובת המשטר באיראן; סוכנות הידיעות האיראנית תסנים; ערוץ הלוויין של המדינה באנגלית, Press TV; יו"ר הפרלמנט האיראני, מוחמד בג'ר קליבאף; העיתון טהרן טיימס; ועוד. הפרת הסנקציות – על אף שמדובר בהכנסות זעומות X דורשת עבור ה-"וי" הכחול תשלום של שמונה דולר בחודש, או 84 דולר, אם קונים אותו מראש לשנה. מכאן שמדובר בהכנסות זעומות לרשת חברתית כמו X. בפרויקט מציינים כי "מאחר ש-X דורשת תשלום כדי לקבל את שירות הפרימיום הזה, סביר שיש לה הכנסות מאותם אישים וקבוצות מאיראן – הפרה פוטנציאלית של הסנקציות הכלכליות של ארצות הברית". בפרויקט ציינו כי ממשל טראמפ מעמיד את הסנקציות הכלכליות במרכז הצעדים שלו ל-"מקסימום לחץ" על איראן, כדי שתוותר על תוכנית הגרעין שלה ותפסיק את תמיכתה בארגוני טרור. בימים אלה שוקל הממשל לעבור לפסים חריפים יותר, ובונה כוח צבאי רב במזרח התיכון לקראת מתקפה פוטנציאלית נגד המדינה. X לא הגיבה למסמך של פרויקט שקיפות הטק, אולם הסירה את ה-"וי" הכחול מארבעה מחמישה חשבונות שהאתר Wired חשף שיש להם את הסימן הזה. משרד האוצר האמריקני לא הגיב לבקשת הפרויקט לתגובה.

המבקרים בדיזנגוף סנטר בתל אביב יכולים לצפות בימים אלה ועד ה-26 פברואר בשלושה מיצגים אמנותיים מפסולת אלקטרונית, חלקי טלפונים וחומרים ממוחזרים, פרי שיתוף פעולה של חברת פלאפון עם ארגון creative change – בית לאמנות, אמנים ותכנים היוצרים שינוי. המיצגים: ספסל מעוצב מחלקי טלפונים ישנים וחומרים ממוחזרים, פרי יצירתה של האמנית אורלי אלון מרגי, ולצידו, כיסא וערסל שיצרה האמנית חני גל — עבודת קליעה ואריגה עדינה מחוטי חשמל, חלקי סלולר ופסולת אלקטרונית. יחד, הם מדגימים כיצד פסולת אלקטרונית זוכה לחיים חדשים — לא רק כאובייקט אמנותי, אלא כרהיט שימושי במרחב הציבורי. בהמשך, יוצבו המיצגים במקומות נוספים בארץ. דרור בהט, סמנכ״ל השיווק של פלאפון, אמר, כי "Pele Cash הוא דוגמה למהלך המייצר ומשלב גם ערך לצרכן וגם ערך סביבתי. בכך אנחנו מאפשרים כלכלה מעגלית בדבר החזרת מכשיר שלא בשימוש אלינו וקבלה תמורה כספית ואף לוקחים מוצר שסיים את חייו המסחריים ויצא מכלל פעילות ומצמצמים את הפסולת האלקטרונית. החיבור לקהל הרחב דרך האמנות מאפשר להעביר את המסר הזה בדרך חווייתית ולעורר השראה ומודעות בקרב הציבור". מהלך זה הוא חלק ממהלך רחב של פלאפון המעודד מחזור של טלפונים סלולריים ישנים והפחתת הפסולת האלקטרונית, תוך יצירת ערך ממשי לצרכנים, ובמסגרתו לקוחות כל החברות יכולים להחזיר סמארטפונים ישנים שלא נמצא בשימוש ולקבל עבורו תשלום ישירות לחשבון הבנק או לכרטיס האשראי ללא כל התחייבות לרכישה. לצד המיצגים ניצבת גם עמדת Pele Cash, המאפשרת לעוברים והשבים לבדוק את שווי למכשירים הסלולריים הישנים שלהם, למסור אותם  ולקבל בעבורם זיכוי. בנוסף, במקום מוצב קוד QR, המאפשר בדיקה עצמאית של שווי המכשיר ואיתור מוקדי החזרה, גם כאשר העמדה אינה מאוישת. דן פילץ, מנכ"ל ובעלים משותף דיזנגוף סנטר: "דיזנגוף סנטר חרת על דגלו מזה שנים את ערכי האימפקט והקיימות,לא כסיסמה אלא כדרך פעולה יומיומית. כמקום שמבקש להיות הקניון המקיים ביותר בעולם, אנחנו רואים את עצמנו כפלטפורמה לחיבורים שיוצרים שינוי אמיתי. המיצג של פלאפון ממחיש איך חדשנות, אמנות וכלכלה מעגלית יכולות להשתלב במרחב עירוני חי, לעורר מודעות ולהניע את הציבור לפעולה סביבתית פשוטה אך משמעותית".

וואווי מבצעת עוד צעד להקטנת הפעילות של מרכז הפיתוח הישראלי שלה: החברה סגרה את פעילות הענן במרכז ובשל כך, היא תפטר כ-60 מעובדיו. מרכז המו"פ פועל על בסיס רכישת טוגה, שמנתה כ-200 אנשי מו"פ כאשר היא נרכשה על ידי ענקית האלקטרוניקה הסינית ב-2016, תמורת כ-150 מיליון דולר. כיום מונה מרכז המחקר והפיתוח בישראל כ-400 עובדים. למעשה, וואווי מקצצת כ-15% ממצבת כוח האדם של מרכז המו"פ המקומי שלה. כמו ארגונים רבים, הענקית הסינית עורכת שינויים ארגוניים במטה שלה ובסניפיה ברחבי העולם, לאור מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת. החברה מאחדת פעילויות וחטיבות, והחליטה לתעדף את פעילויותיה בעולם התוכן החדש של ה-AI, על פני המשך השקעה בפיתוח בענן. כמו כן, המהלך משקף את הרצון של וואווי לאיחוד משאבים ולהתייעלות של הפעילות העסקית, ברקע אי הוודאות והשינויים בשוק העולמי. שבועות לאחר תחילת המלחמה בעזה, בסוף 2023, וואווי סגרה את פעילות האחסון שלה בישראל, ובעקבות מהלך זה פיטרה עשרות מהעובדים שלה. וואווי – ב-"רשימה השחורה" של האמריקנים במאי 2019 הודיע משרד המסחר האמריקני שהוא הוסיף את ענקית התקשורת הסינית ל-"רשימת הישויות" של הפיקוח על היצוא מארצות הברית. זו רשימה שחורה של חברות שהמשרד בוושינגטון השית עליהן מגבלות מסחר, בשל חשש לפגיעה בביטחון הלאומי של ארצות הברית. הכללת וואוי ברשימה השחורה הייתה בשל החשש למעורבות שלה ושל חברות נוספות בפעילות שנוגדת את האינטרסים הלאומיים ואת מדיניות החוץ של ארצות הברית, שבמרכזה הפרה של הסנקציות הבינלאומיות נגד איראן. טוגה נכללה גם היא ברשימה, לצד עשרות סניפים של וואווי בעולם. עוד חששו האמריקנים מריגול סיני באמצעות מדינות ידידות שיש בהן בסיסים של צבא ארצות הברית. החשש היה שמדינות משתמשות בחומרה של וואווי וכך הן מסייעות, בלא ידיעתן, לסינים לרגל אחרי התקשורת של הצבא האמריקני, ולחשוף אותו לאיומי סייבר וריגול דיגיטלי שונים.

פסקה קצרה בסוף הדו"ח הרבעוני של טאואר סמיקונדקטור, שהיא פרסמה לפני ימים אחדים, חשפה שאינטל הודיעה על נסיגה מהסכם הייצור הקיים בין השתיים, במפעל Fab 11X של אינטל בניו מקסיקו שבארצות הברית. בטאואר הוסיפו כי שתי החברות התחילו בתהליך של בוררות, שככל הנראה מטרתו היא לקבוע את גובה הפיצוי שהיא תקבל מאינטל. במסגרת ההסכם, שביטולו פורסם בראשונה בכלכליסט, טאואר הייתה אמורה להשתמש בתהליכי הייצור המיושנים של המפעל, בטכנולוגיה של 65 ננו-מטר, כדי ליצור פיסות סיליקון בגודל 300 מ"מ עבור לקוחותיה. טאואר, מצידה, התחייבה להשקיע סכום של כ-300 מיליון דולר בהעברת ציוד ותהליכי ייצור ממפעלים שלה, על מנת להשלים את קווי הייצור ולהבטיח את התפוקה המבוקשת – שכל ההעברות הללו נשארות בבעלותה. לא ברור מהדיווח כמה מהסכום הזה הושקע בפועל, אך כן ידוע שטאואר כבר העבירה מכונות ייצור ממפעל ה-Fab-7 שלה, שממוקם ביפן, ושהיא כבר התחילה לספק תהליכי ייצור ללקוחות שלה. כמו כן נודע שהחברה כבר החלה בתהליכים להחזיר את תפוקת הייצור שהופנתה למפעל של אינטל – בחזרה למפעל שלה ביפן. ההודעה הזו מגיעה בתקופה שבה טאואר מנסה להרחיב באופן ניכר יכולת הייצור של רכיבי סיליקון פוטוניקס (SiPho) ושבבי סיליקון גרמניום (SiGe), לטובת האצה של העברת נתונים בדאטה סנטרים לשוק ה-AI. כחלק מזה, היא חתמה באחרונה על הסכם שיתוף פעולה עם אנבידיה, כדי להתאים פתרונות האצה לפרוטוקולים של חברת הענק לתקשורת פנימית בחוות שרתים. הסכם הייצור הזה בין אינטל לטאואר נחתם במהלך ספטמבר 2023. זה קרה כחודש לאחר שהניסיון של אינטל לרכוש את החברה הישראלית תמורת 5.4 מיליארד דולר כשל – בסוף משא ומתן שנמשך כשנה וחצי. אינטל אף שילמה בזמנו לטאואר קנס ביטול של כ-350 מיליון דולר.

המבקרים בדיזנגוף סנטר בתל אביב יכולים לצפות בימים אלה ועד ה-26 פברואר בשלושה מיצגים אמנותיים מפסולת אלקטרונית, חלקי טלפונים וחומרים ממוחזרים, פרי שיתוף פעולה של חברת פלאפון עם ארגון creative change – בית לאמנות, אמנים ותכנים היוצרים שינוי. המיצגים: ספסל מעוצב מחלקי טלפונים ישנים וחומרים ממוחזרים, פרי יצירתה של האמנית אורלי אלון מרגי, ולצידו, כיסא וערסל שיצרה האמנית חני גל — עבודת קליעה ואריגה עדינה מחוטי חשמל, חלקי סלולר ופסולת אלקטרונית. יחד, הם מדגימים כיצד פסולת אלקטרונית זוכה לחיים חדשים — לא רק כאובייקט אמנותי, אלא כרהיט שימושי במרחב הציבורי. בהמשך, יוצבו המיצגים במקומות נוספים בארץ. דרור בהט, סמנכ״ל השיווק של פלאפון, אמר, כי "Pele Cash הוא דוגמה למהלך המייצר ומשלב גם ערך לצרכן וגם ערך סביבתי. בכך אנחנו מאפשרים כלכלה מעגלית בדבר החזרת מכשיר שלא בשימוש אלינו וקבלה תמורה כספית ואף לוקחים מוצר שסיים את חייו המסחריים ויצא מכלל פעילות ומצמצמים את הפסולת האלקטרונית. החיבור לקהל הרחב דרך האמנות מאפשר להעביר את המסר הזה בדרך חווייתית ולעורר השראה ומודעות בקרב הציבור". מהלך זה הוא חלק ממהלך רחב של פלאפון המעודד מחזור של טלפונים סלולריים ישנים והפחתת הפסולת האלקטרונית, תוך יצירת ערך ממשי לצרכנים, ובמסגרתו לקוחות כל החברות יכולים להחזיר סמארטפונים ישנים שלא נמצא בשימוש ולקבל עבורו תשלום ישירות לחשבון הבנק או לכרטיס האשראי ללא כל התחייבות לרכישה. לצד המיצגים ניצבת גם עמדת Pele Cash, המאפשרת לעוברים והשבים לבדוק את שווי למכשירים הסלולריים הישנים שלהם, למסור אותם  ולקבל בעבורם זיכוי. בנוסף, במקום מוצב קוד QR, המאפשר בדיקה עצמאית של שווי המכשיר ואיתור מוקדי החזרה, גם כאשר העמדה אינה מאוישת. דן פילץ, מנכ"ל ובעלים משותף דיזנגוף סנטר: "דיזנגוף סנטר חרת על דגלו מזה שנים את ערכי האימפקט והקיימות,לא כסיסמה אלא כדרך פעולה יומיומית. כמקום שמבקש להיות הקניון המקיים ביותר בעולם, אנחנו רואים את עצמנו כפלטפורמה לחיבורים שיוצרים שינוי אמיתי. המיצג של פלאפון ממחיש איך חדשנות, אמנות וכלכלה מעגלית יכולות להשתלב במרחב עירוני חי, לעורר מודעות ולהניע את הציבור לפעולה סביבתית פשוטה אך משמעותית".

על פי דיווחים עדכניים מהימים האחרונים, ענקית הטכנולוגיה מטא (Meta) נערכת לשילוב טכנולוגיית זיהוי פנים (Facial recognition) במשקפיים החכמים שלה ושל חברת האופטיקה ריי-באן (Ray-Ban) – מהלך שיכול לצאת לפועל עוד במהלך השנה הנוכחית. התכונה החדשה, המכונה פנימית "Name Tag" (תג שם), מיועדת לאפשר למרכיבי המשקפיים לזהות עוברי אורח בזמן אמת, ולקבל עליהם מידע מיידי באמצעות עוזר ה-AI של מטא. אולם, החשיפה שעוררה את הסערה הגדולה ביותר נוגעת דווקא לאסטרטגיית ההשקה של החברה; מזכר פנימי של חטיבת "ריאליטי לאבס" של מטא ממאי האחרון, שנחשף על ידי הניו יורק טיימס, הציע לנצל את חוסר היציבות הפוליטית בארה"ב כדי להחליק את הטכנולוגיה השנויה במחלוקת מתחת לרדאר. באותו מזכר נכתב במפורש: "נשיק תוך כדי סביבה פוליטית דינמית, שבה רבים מארגוני החברה האזרחית שהיינו מצפים שיתקפו אותנו, יהיו (עסוקים – ג"פ) כשמשאביהם ממוקדים בדאגות אחרות". If you buy these things from @Meta, you're giving your money and other peoples' information to the worst people in the world. https://t.co/sO3w5p3bj9 — Reed Galen (@reedgalen) February 14, 2026 "תכונה זו תציב סיכון חמור לפרטיות, לבטיחות ולחירויות האזרח" התגובות למהלך המתוכנן כבר נשמעו חריפות והגיעו מיידית ממש. EPIC, שהוא מרכז המידע לפרטיות אלקטרונית, פנה בדחיפות לוועדת הסחר הפדרלית האמריקנית, ה-FTC, וכן אל תובעים כלליים בתשע מדינות, בדרישה לעצור את המהלך. במכתבם לרשויות, הזהירו אנשי EPIC כי "תכונה זו תציב סיכון חמור לפרטיות, לבטיחות ולחירויות האזרח, ותגרום לפגיעה נרחבת בציבור", ועל כן "אסור לאפשר לה להגיע לשוק". החשש המרכזי הוא מפני אובדן מוחלט של האנונימיות במרחב הציבורי, כאשר שילוב של מצלמה נסתרת עם זיהוי פנים עלול להפוך כל אדם למטרה למעקב, להטרדה ("דוקסינג") וכן למושא לבילוש במקומות רגישים. במכתב ההתרעה של EPIC צוין כי יש לפעול כעת כדי למנוע את פריסת הטכנולוגיה "בכל שירותים, מרפאה, כיתה, בית תפילה והפגנה במדינה".  ניית'ן פריד ווסלר, סגן מנהל ב-ACLU (האיגוד האמריקני לחירויות אזרחיות), חיזק דברים אלו ואמר לטיימס כי "טכנולוגיית זיהוי פנים ברחובות אמריקה מציבה איום חמור וייחודי על האנונימיות המעשית שכולנו מסתמכים עליה". הוא אף הדגיש כי "הטכנולוגיה הזו בשלה לשימוש לרעה". "עדיין חושבים על האפשרויות וננקוט בגישה שקולה אם ולפני שנשיק משהו" מנגד, במטא מנסים להנמיך את הלהבות וטוענים כי הדברים טרם הוכרעו סופית, תוך שהם רומזים כי השימוש המקורי שתוכנן היה בכלל למנף את התכונה ככלי עזר לקהילת כבדי הראייה.  בתגובה לפרסומים, מסרה החברה כי היא "בונה מוצרים שעוזרים למיליוני אנשים להתחבר ולהעשיר את חייהם", וציינה: "למרות שאנו שומעים תכופות על העניין בסוג זה של תכונה… אנחנו עדיין חושבים על האפשרויות וננקוט בגישה שקולה אם ולפני שנשיק משהו". עם זאת, פרשנים טכנולוגיים מטילים ספק בזהירות זו; סקוט שטיין מאתר CNET ניתח את המצב וקבע במאמר פרשנות באחרונה כי "זיהוי הפנים של מטא הוא לא עניין של 'אם', אלא של 'מתי'". שטיין ביקר בחריפות את האסטרטגיה שנחשפה במזכר הפנימי, וציין כי הניסיון להשיק את הפיצ'ר בחסות כאוס פוליטי, בתקווה לחמוק מרגולציה, הוא "התוצאה הגרועה ביותר האפשרית".  נראה כי למרות ההתנגדויות, המירוץ לחימוש המשקפיים החכמים בבינה מלאכותית מזהת-פנים נמצא בעיצומו, והשאלה העיקרית שנותרה פתוחה כעת היא אילו מגבלות, אם בכלל, יוטלו על יכולות המעקב החדשות הללו.

הממשל בטהרן עושה שימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים ומעקב אחר נתוני טלפוניה, כדי לעקוב ולעצור אנשים שהיו מעורבים בפעילות פוליטית של האופוזיציה או "סתם" מפגינים, כולל כאלה שהשתתפו במחאות האחרונות במדינה – כך דיווח ביום ה' הניו יורק טיימס. על פי הדיווח, כמה מוחים שהשתתפו בהפגנות נגד ממשלתם בסוף חודש דצמבר קיבלו הודעות SMS מאיימות בטלפונים שלהם: "נוכחתם בהתכנסויות בלתי חוקיות… הייתם תחת מעקב מודיעיני… מומלץ להימנע מלהשתתף בהתכנסויות בלתי חוקיות כאלה, שהאויב רוצה בהן ומעודד אותן". בניו יורק טיימס ציטטו חוקרים ופעילי זכויות אדם, שמצאו שממשלת איראן עקבה אחרי המפגינים באמצעות נתוני מיקום שפלטו הטלפונים שלהם. לדבריהם, "זהו שלב חדש בפעילות של הרשויות למלחמה בהתנגדות, באמצעות ניצול תשתית מעקב דיגיטלית עצומה אחרי מי שהשתתפו בהפגנות". כמה מיכולות המעקב הרחבות ביותר בעולם לאיראן, ציינו המומחים, כמו לסין, יש כמה מיכולות המעקב הרחבות ביותר הידועות בעולם. היא שילבה במעקב זה טכנולוגיה לניטור מכשירים ניידים, אפליקציות ותעבורת אינטרנט ברשתות תקשורת ואינטרנט, יחד עם זיהוי פנים ושיטות מעקב נוספות. יכולות המעקב הדיגיטלי הללו לא זכו לתשומת לב כאשר הממשלה השביתה, לסירוגין או לחלוטין, את האינטרנט בדצמבר ובינואר. אלא שכאשר שוקמו בהדרגה חלק מהגישות המקוונות, המשטר עצר אנשים שהשתתפו בהפגנות על בסיס זיהוי פנים ונתוני טלפון. משטר האייתוללות החרים את כרטיסי ה-SIM של חלק מהאזרחים שפרסמו ברשתות החברתיות תכנים לגבי ההפגנות ותכנים פוליטיים. אחרים קיבלו שיחות אזהרה – כך לפי Holistic Resilience, שהוא ארגון זכויות דיגיטלית שמתמקד באיראן. העיתון ציטט גורם ביטחוני-ממשלתי בטהרן, שלפיו "הרשויות קיוו לצוד את מנהיגי המהומות ולעצור אותם". היסטוריה של צנזורה ודיכוי באמצעים דיגיטליים חוקרים בפרויקט אייניטה (Ainita) – קבוצה שמתמקדת ברשתות הדיגיטליות של איראן, ממשלת הרפובליקה האסלאמית החלה לבנות את מערכת הצנזורה והמעקב הדיגיטלית שלה ב-2013. באותה השנה היא החלה לפתח את תשתית האינטרנט והתקשורת של המדינה, "רשת המידע הלאומית", כדי שתוכל לסנן את האינטרנט ולפקח על אנשים בקלות רבה יותר. מאז, כלי צנזורה שימשו לחסימת מידע ושירותי אונליין שונים, בעוד שמערכות המעקב אפשרו לרשויות לזהות ולעקוב אחרי מתנגדים. חלק מהאיראנים עשו מאמצים גדולים כדי לעקוף את המחסומים הללו, תוך שימוש בשירותים דוגמת סטארלינק, האינטרנט הלווייני של אילון מאסק. אבל הממשלה פעלה במהירות: ארגוני זכויות אדם מסרו כי איראנים שמשתמשים בסטארלינק מסתכנים כעת במאסר ואפילו בעונש מוות. עוד נחשף בתחקיר כי בנוסף לחסימות, המשטר משתמש בטכנולוגיית זיהוי פנים ובמערכת בשם SIAM, שמתעדת את ההתנהגות שלהם, עוקבת אחר תנועתם וביכולתה גם להאט את מהירות הגלישה באתרים פרטניים. עוד נכתב כי המשטר מפיץ אפליקציות VPN מזויפות, כביכול לעקיפת החסימות, ואפליקציות המתחזות לשירותי סטארלינק – כאשר הם בעצם רוגלות חודרניות.

היזמות בעולם הבריאות הדיגיטלית היא אחד התחומים הצומחים בשנים האחרונות. לרוב זה מתחיל מרעיון שמעלים רופאים, צוותי רפואה או סטודנטים, כדי לתת מענה לאתגרים קיימים. במקרים רבים, אותם אנשי רפואה אינם בקיאים בתהליכי הפיתוח שנדרשים כדי לבצע בדיקת היתכנות לרעיון שלהם ולממש אותו. על אתגרים אלה עונה מד-דב סופט (MedDev Soft), שמספקת שירותי מיקור-חוץ מורחבים למגזר הבריאות הדיגיטלית בתחומים הבאים: פיתוח תוכנה למכשור רפואי, רגולציה ותקינה, בדיקות תוכנה וכתיבת מסמכים, וכן סייבר וניהול סיכונים בתחום המדיקל. לפני כחצי שנה מונה איציק שמאי הכהן למנכ"ל החברה, שפועלת מרמות מנשה. החברה הוקמה ב-2010 על ידי דינה ספרי, שהעבירה לשמאי הכהן את שרביט הניהול. ספרי משמשת כעת סמנכ"לית הטכנולוגיות של החברה. שמאי הכהן הוא בעל ניסיון של שנים רבות בעולם ה-IT. מאז 1998, לאחר שסיים את שירותו הצבאי, הוא מילא תפקידי ניהול ומכירות בחברות רבות והיה שותף-מייסד של סינופיה במשך 12 שנה. אחרי שמכר את חלקו בסינופיה החליט שמאי הכהן לקחת פסק זמן, אולם כעבור זמן קצר היא קיבל את ההצעה ממד-דב סופט. "ידעתי שאני מחפש משהו עם אתגר ומשמעות, מעבר למה שעשיתי עד אז. כבר מהשיחה הראשונה הבנתי שיש פה אתגר והחלטתי להצטרף לחברה", הוא אומר בראיון לאנשים ומחשבים. מה הקונספט של פעילות החברה? "החברה פועלת בתחום הבריאות הדיגיטלית. מגיעים אלינו חוקרים, רופאים ויזמים מעולם הבריאות, שלא מכירים את העולם התוכנה והמחשוב, אבל יש להם רעיון, שבסוף, בקצה, יכול להציל חיי אדם". אז בעצם אתם נותנים שירותי מיקור-חוץ לפיתוח תוכנות בעולם הרפואה. "כן ולא. המודל שלנו שונה ממה שמקובל לחשוב על מיקור-חוץ. זאת, מאחר שבניגוד לחברות שעוסקות בתחומי פיתוח אחרים, אנחנו עובדים בצמוד עם הרופא או היזם, כי הידע אצלו, ובנוסף, מסייעים לו לעמוד בדרישות הרגולציה – נושא קריטי לכל מי שמפתח בתחום הבריאות. במיוחד כאשר מדובר בפתרונות שדורשים אישורי FDA (מנהל התרופות והמזון האמריקני – י"ק). הצוותים שלנו, בעלי ניסיון של 15 שנה, מכירים את כל החוקים והתקנות, ומלווים את היזם עד לקבלת האישור והיציאה לשוק. בנוסף, אנחנו עוסקים בתחום ה-QA, שגם הוא קריטי בעולם הרפואי, שאין בו מקום לבאגים או טעויות". איך היזמים מגיעים אליכם? "זה משתנה. חלק באים מחממות טכנולוגיות, ויש יזמים וחברות שמגיעים אחרי הוכחת היתכנות. סיכויי ההצלחה דומים לכל פיתוח תוכנה על ידי יזמים. פגשנו חברות שעבדו איתנו אבל בסוף לא הצליחו לגייס, אחרי שאנחנו הבאנו אותן לנקודה שממנה הם היו צריכים להמשיך הלאה, וגם הרבה מאוד חברות שהצליחו, לשמחתנו". בריאות דיגיטלית – עולם עם הרבה מאוד יזמות, שצריך לדעת איך להוציא אותה לפועל. צילום: Boy Anthony, ShutterStock אתה יכול לתת דוגמאות לפרויקטים שביצעתם או סייעתם להם? "כן. הנה כמה דוגמאות מתוך מאות: מערכת לייזר לפתיחת היצרות בכלי דם בשיטה לא פולשנית. זאת חברה שאנחנו מלווים מזה עשור, מרגע פיתוח התוכנה, עבור ביציאה לשוק ועד לרכישתה על ידי תאגיד אמריקני. דוגמה נוספת: מערכת לניווט תוך לבבי בזמן צנתור, שכוללת הדמיה תלת ממדית של הלב, מפת לחצים ויכולות ניווט והדמיה מתקדמות. שורת הקוד הראשונה נכתבה על ידי הצוות שלנו, וליווינו את החברה משלב הרעיון ועד לאקזיט לתאגיד בינלאומי. יש עוד מגוון רחב של פרויקטים שביצענו, עם חברות קטנות וגדולות. עשינו שם במקביל הן את פיתוח התוכנה והן את תהליכי ההגשה לרגולציה, כולל מוצרים שהם לכאורה בסיכון נמוך (לאי אישור רגולטורי – י"ק) – מנעליים להקלה בכאבים לחולי סוכרת ועד למערכות רפואיות מורכבות ביותר, שכוללות רכיבים מושתלים בלב ובלבלב". איך אתם מתמודדים עם איומי הסייבר? אתם בעולם הבריאות, שיש עליו לא מעט איומים כאלה. "אמת. הסייבר בעולם הרפאה הוא גורם מאוד משמעותי, והנזקים שלו יכולים להיות דרמטיים הרבה מעבר לחברה עצמה. זה יכול להיות באמצע ניתוח, או על ידי תקיפת מערכות קריטיות אחרות. ההאקרים יודעים היטב שיש לרשומה רפואית ערך גבוה, ולכן הם מצליחים לתקוף ולשים יד על אותו המידע. דרישות הכופר שלהם גבוהות ביותר. אנחנו באים לחברות ויזמים מהצד של הרגולטור, מבינים מה או מחפש, איך הוא רואה את האיומים, וביחד עושים את ניהול הסיכונים – והכול כדי שלא יגיע למצב שבו יותקף ויידרש לשלם הרבה מאוד כסף". איפה ה-AI פוגשת אתכם? "תחום ה-AI הוא בעייתי בפני עצמו, במיוחד כאשר מדובר בעולם הרפואה. יש רגישות לכתיבת תוכנות רפואיות שמבוססות על בינה מלאכותית. הרגולציה מאוד הדוקה וקפדנית, ומי שמפתח בעזרת AI חייב לשקף את זה עד לפרט האחרון, כולל תיעוד של כל השלבים – טעויות, תקלות וכיצד הארגון תיקן אותן. ל-FDA יש כלי שיודע לזהות איזו תוכנה כתובה ב-AI, כדי להדק את הפיקוח, כי כאמור, אנחנו עוסקים בחיי אדם. אנחנו ערוכים לזה ומסייעים ללקוחות להשתלב במהפכה". היזמית שרצתה להיות רופאה ספרי, שכאמור הקימה את מד-דב סופט, חלמה בכלל להיות רופאה. אלא שחבלי הקליטה כעולה חדשה מליטא לא אפשרו לה להתקבל ללימודי רפואה. גם המשפחה לא ממש התלהבה, ואימא שלה ציפתה ממנה ללכת ללמוד מחשבים. דינה ספרי, המייסדת וסמנכ"לית הטכנולוגיות של מד-דב סופט. צילום: מיכל בנדק את התואר הראשון במדעי המחשב ספרי עשתה תוך כדי השירות הצבאי. מקום העבודה הראשון שלה היה חברת המכשור הרפואי פיליפס, שם עבדה כמפתחת תוכנה ונחשפה לעולם זה. אחרי כן היא עבדה בחברה נוספת של מכשור רפואי והתנסתה בהקמת סטארט-אפ שלא צלח. "בחברות שעבדתי גיליתי, עם השנים, את הפער שקיים בין מהנדסי התוכנה המעולים שיש לנו לבין יזמים בתחום הרפואי, שהם רופאים, חוקרים וסטודנטים שיש להם רעיונות מעולים, אבל אין מי שיתרגם להם את הרעיון לתוכנה או אפליקציה", אמרה. כך נולד הרעיון להקמת מד-דב סופט, בתחילה כחברת ייעוץ, שהתבססה על הידע הרב שספרי צברה, ועם השנים היא התרחבה. מד-דב מעסיקה כיום כ-20 מהנדסים בעלי ידע רב בתחום המדיקל.