מימון, שותפויות עם משקיעים גדולים וחברות, וכמובן הרעיונות של היזמים והמרץ שיש להם לעבוד בערך 24/7 הם תנאים הכרחיים להצלחה של כל סטארט-אפ – הגם שלא היחידים. פאונדרים של חברות הזנק, בדגש על תחום הסייבר, ומנהלים בכירים בחברות שעובדות איתן שוחחו על הנושא בפאנל שנערך במסגרת כנס AI Security Summit של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שהתקיים לפני ימים אחדים במטה של צ'ק פוינט בתל אביב. מנחת הפאנל הייתה יסמין סהר, מנהלת שותפיות בזפרן סקיוריטי – סטארט-אפ שנוסד ב-2022 וגייס עד כה 130 מיליון דולר. השתתפו בו רועי קארו, סמנכ"ל האסטרטגיה של צ'ק פוינט; משה קרקו, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מעבדת החדשנות של NTT בישראל; אביחי בן, מייסד משותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של צ'ארם סקיוריטי – חברה שהוקמה לפני כשנתיים וגייסה עד כה 13 מיליון דולר; ומייסד משותף ומנכ"ל של חברה נוספת שהוקמה ב-2024 וגייסה סכום זה – רון ארבל מאיירון סקיוריטי.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין קרקו שיתף מהצד שלו – כמנהל בכיר בהיי-טק, שרואה ובוחן הרבה סטארט-אפים. הוא נשאל על ידי המנחה מתי הוא יודע שהסטארט-אפ שמייסדיו יושבים מולו בשל, שהטכנולוגיה שלו בשלה, והשיב: "זה מורכב, כי יש כמות מטורפת של סטארט-אפים בעולמות הסייבר וה-AI. זה מצריך ממני להגיד לסטארט-אפים שהם לא מוכנים עדיין לעבוד עם העולם הגדול. עצם קיום השיחה הזאת, בפרט כשאני מנהל אותה עם ישראלים אחרים – חשוב. אבל הדבר הכי חשוב הוא להבין את הצוות, את החזון שלו ואת אופן הפעולה שלו – עוד לפני שיש לו פתרון". קארו העיד על הפעילות שהוא מנהל עם סטארט-אפים בחברת הענק שבה הוא עובד – כאמור, צ'ק פוינט. "אנחנו מחפשים את ההזדמנויות והפתרונות שאין לנו ושאנחנו יכולים לבוא איתם ללקוח. זה לא קל, מספר ההצלחות מועט. הצעד הראשון שאנחנו נוקטים בקשר לכל חברה שאנחנו מנסים להעריך אותה הוא לשלוח את המייסדים ל-CISO שלנו, ואם הוא לא מתלהב – אנחנו לא ממשיכים עם אנשיה", ציין. האם כדאי לסטארט-אפים לפנות למוסדיים? "לסטארט-אפים קשה לבצע מכירות שלא מובלות על ידי הפאונדרים, כי הכול נע עם המוצר", העיד בן מניסיונו האישי. "השלבים הראשוניים הם שלבים מסוכנים להעביר בהם את המכירות לאחרים. אפשר לעשות את זה אחרי שמבינים מה הכיוון של המוצר, אבל עדיין, צריך להיזהר מאוד. על המייסדים להבין שאם הם יודעים להסביר בצורה כמה שיותר פשוטה מה המוצר שלהם עושה, או יעשה, ואיך הוא עוזר – זה אומר שגם אנשים אחרים יוכלו להבין את זה". הוא דיבר על סוגיית ההשקעות בסטארט-אפים והאם כדאי להם לפנות לגופים מוסדיים, שפחות משקיעים בהיי-טק הישראלי, בוודאי מאשר קרנות אקוויטי ומשקיעים זרים. "לקחת כסף מגוף מוסדי זה אליה וקוץ בה. יש להם כסף, אבל הם 'מסמנים' את הסטארט-אפ שלך כשלהם. הרבה פעמים, יזמים לא רוצים לקחת מהם כסף בגלל זה". המגמות העתידיות המשתתפים נדרשו לשאלה: חוץ מ-AI, מה הולך להשפיע על השוק בשנים הבאות? ארבל ציין מגמה, שקרוב לוודאי שתימשך: "יש יותר מדי סטארט-אפי סייבר ישראליים. על כל רעיון יש 10-15 חברות שעושות את אותו הדבר. כמות הסטארט-אפים גדולה מהביקוש, ואני חושש מבועתיות. יש המון גיוסי כספים בנפחים גדולים, שאין להם כל אחיזה במציאות. יוניקורנים עם הכנסות חוזרות שנתיות (ARR) של ארבעה מיליון דולר". לדברי בן, "אני מחזק את הדברים וחושב שאומת הסטארט-אפ פוגעת בשוק העבודה. הסיכוי שטופ טאלנט יבוא לסטארט-אפ שלך נמוך בהרבה מאוד מקרים, כי הוא רוצה להקים סטארט-אפ משלו". "קטונתי מלדעת לאן השוק הולך", הוסיף, "אבל אפשר להבין משהו מכנסי RSA (כנס אבטחת הסייבר המוביל בעולם – י"ה) בשנים האחרונות. לפני שנתיים, החברה הזוכה בתחרות הסטארט-אפים שנערכת במסגרת הכנס הייתה חברה שמתעסקת בדיפ-פייק והשנה, רוב החברות שהשתתפו בה לא היו בצד הסייבר אלא בעולמות האבטחה – הונאות, פישינג וכו'… בנוסף, אני חוזה שהבעייתיות של הגורם האנושי וסיכוני האבטחה והסייבר הנובעים ממנו – יימשכו". לדברי קרקו, "מגמת הקונסולידציה תימשך ואף תתפתח. נראה יותר ויותר סטארט-אפים שייצרו פיצ'רים במוצרים של חברות גדולות, במקום פתרונות משל עצמם. דבר שני שהולך להשפיע הרבה מאוד על התעשייה בישראל הוא שער הדולר. זה מגה אירוע. כמו כן, יש מעבר מטורף של כוח אדם מישראל החוצה". עוד הוא ציין ש-"ישראל היא אחת המדינות המובילות בתחום הסייבר, אבל הודו ובריטניה נושפות בעורפנו ואנחנו צריכים להתמודד עם זה, לגייס את הכישורים הישראליים של לתקשר, לעשות את הדברים תוך כדי ריצה ועוד – ולהרשים את השוק הבינלאומי באמצעותם".

"מיזם ענן המחשוב הממשלתי נימבוס הוא כבר לא חלום – זו המציאות. חצינו השנה את רף ה-1.5 מיליארד שקלים בהשקעה בו, וזאת לפני שמימשנו את מפת הדרכים המושקעת של המיזם. היקף הגידול של נימבוס עמד על 80% בין השנים 2024 ו-2025. זה מאפשר לקבוע שהמציאות של הממשלה היא נימבוס", כך אמר אלון קינסט, מנהל מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר. קינסט דיבר בכנס Cloud Me In Nimbus SummIT 2026, שנערך היום (א'), בהפקת אנשים ומחשבים, באולם האירועים והכנסים אבניו בקריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות בכירים מהמגזר הממשלתי-ציבורי. את הכנס הנחה עמית סגל, עיתונאי ופרשן חדשות ערוץ 12. לדברי קינסט, "הגידול בנימבוס וההיקף שלו חשובים, אבל הסיפור האמיתי הוא במדדים. גופי ממשל רבים החלו לאמץ את תחום הענן, ערכו הגירות, צרכו שירותים, ויש מדדים שמצביעים על התייעלות ושיפור השירות". הרבדים של נימבוס לפי מנהל מינהל הרכש, "ברובד 1 בנימבוס בוצעו השקעות כספיות רחבות היקף חברות השקיעו בישראל מיליארדי שקלים כדי להיות שותפות למיזם הענק. ההשקעות היו במגוון תחומים – החל מפיתוח תשתיות קצה, עבור במרכזי ומערכי תמיכה בממשלה, וכלה בעזרה לממש ובסיוע לערוך הסבה ולהצטרף לעידן הענן". "ברובד 3 בנימבוס", אמר קינסט, "משתתפות חברות שהן בחוד החנית של הטכנולוגיה. יש כבר 120 פרויקטים בשנה של הגירה לענן". לדבריו, "ההשתתפות ברובד 5, שכבת שירותי התוכנה, מחממת את הלב, בכך שרואים כמה גופים רוצים להיות חלק משוק הדיגיטל הממשלתי. לא צפינו את ההשקעות שנדרשו לכל אחד מהמוצרים והשירותים על מנת שהם ייקלטו. זה קרה, והשירותים נפרסו". קינסט הסביר כי "מטרת רובד 5 היא להרחיב את יכולת הבחירה של גופי הממשל, ולהציע להם מאות ואלפי מוצרים, כך שכל גוף יבחר את המוצר והשירות שמתאימים לו". רובד 6 בפרויקט נימבוס, ציין, "הוא החלק במכרז הענן הממשלתי שמרכז את ההתקשרויות המרכזיות לשירותי ענן – שאינם נרכשים דרך זירת המסחר הדיגיטלית. הרובד כולל, בין היתר, מכרזים מרכזיים ספציפיים לתשתיות ומערכות, ושירותי אבטחת מידע למשרדי הממשלה. פה יימצאו שותפי ממשלה 'שקטים'. יש להבין: בלא שירותי אבטחת מידע מתקדמים לא היינו יכולים לעבור לענן". קינסט הוסיף כי "הקשר בין הממשלה לאזרחים – מרגש. אנחנו מגיעים לרתום יכולות מגוונות, כך שישתלבו באופן חלק בעידן של טכנולוגיות ענן ו-AI. אנחנו בעיצומן השקת והטמעת כלי השיתופיות גוגל וורקספייס, כולל כלי AI של גוגל בקרב עובדי הממשלה". לסיכום הוא אמר ש-"על מנת לממש את חזון נימבוס נדרשנו לאמונה וגם לאומץ. קיבלנו רוח גבית מהממשלה, זכינו לאמון משרדי הממשלה והלקוחות, האזרחים. אנחנו ממוצבים במקום מאתגר להמשיך קדימה".  

"העולם מתאפיין במעבר של עומסי עבודה קריטיים למחשוב הענן של AWS. אנחנו משקיעים עשרות מיליוני דולרים בתחום ובשחקניות שפועלות בו, לרבות באנת'רופיק, שתריץ את מודלי השפה הגדולים (LLMs) שלה על שבבי Trainium שלנו בעשור הקרוב. כמו כן, אנחנו ממשיכים לספק את הטכנולוגיה והתשתיות שהלקוחות שלנו זקוקים להן כדי לבנות בינה מלאכותית יוצרת. אמזון הודיעה בחודש פברואר כי היא מתכננת השנה הוצאות הון של כ-200 מיליארד דולר, רובן על תשתיות AI. ריבוי וגובה ההשקעות מסבירים את החשיבות של התחום עבורנו, ובכלל. ניתן להגיע לכל המודלים, ולקבל גמישות, תגובה מהירה ויכולת גידול. ההיי-טק הישראלי נמצא בחזית מהפכת ה-AI, בין היתר בגלל הפעילות שלנו", כך אמר הראל יפהר, מנכ"ל AWS ישראל. יפהר דיבר בכנס Cloud Me In Nimbus SummIT 2026, שנערך אתמול (א'), בהפקת אנשים ומחשבים, באולם האירועים והכנסים אבניו בקריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות בכירים מהמגזר הממשלתי-ציבורי. הנחה אותו עמית סגל, עיתונאי ופרשן חדשות ערוץ 12. לדברי יפהר, "אנחנו נמצאים בשותפות זו כבר חמש שנים, ופועלים לשיפור השירות והאצת הקדמה הטכנולוגית במסגר הציבורי. עם השקת ה-Reagon (אזור הנחיתה המקומי) בארץ, ישראל היא אחת מ-39 המדינות שבהן הוקמה התשתית העולמית של אמזון. הדאטה סנטרים בישראל הם בעלי גמישות, שרידות וסקיילביליות. חוות השרתים בענן משרתות את כלל הגופים במדינה ותורמות לכלכלתה". כמה פרויקטים שבוצעו במסגרת נימבוס, על גבי ענן AWS "רובד 5 בנימבוס", ציין, "כולל 244 שותפים שלנו, ספקי שירותי IT, והרשימה הולכת וגדלה. יש לנו הרבה סיפורי הצלחה". יפהר מנה כמה פרויקטים שבוצעו על הענן של AWS, במסגרת נימבוס: "בית החולים איכילוב העביר את מערכותיו לענן והכריז על פרויקט להטמעת כלי GenAI במערכות תומכות קבלת החלטות רפואיות. הן משפרות את איכות הטיפול הרפואי פי שניים. פרויקט נוסף ערכנו במשרד המשפטים, שם העברנו את מערכת נט המשפט לענן שלנו. זהו פרויקט מורכב, מרובה משתמשים ולקוחות: 45 בתי משפט, יותר מ-900 שופטים ורשמים, 77 אלף עורכי דין – כולם עובדים על מערכת שבה מבוצעים מדי יום 18 מיליון פעולות ומדי שנה נפתחים בה כמיליון תיקים חדשים. נט המשפט לא לבד: ערכנו פרויקטים מורכבים גם בחברת החשמל, במשרד האוצר ובמשרד הרווחה". "יחד עם הממשלה, נמשיך להוביל את מהפיכת הדיגיטל של ישראל. נהיה הענן המוביל ללקוחות נימבוס", סיכם יפהר. "השימוש ההולך וגדל בפתרונות הבינה המלאכותית שלנו מאפשר לנו לפתח פתרונות חדשניים, מהירים וחזקים יותר. אלה מאפשרים לאזרחי המדינה לקבל שירות טוב יותר בצורה קלה ויעילה הרבה יותר מאי פעם".

בעידן בו ארגונים נשענים על תשתיות דיגיטליות יותר מאי פעם, רשת התקשורת הארגונית הפכה מליבת IT תפעולית למנוע צמיחה עסקי של ממש. המעבר לענן, סביבות עבודה היברידיות, עומסי דאטה הולכים וגדלים, דרישות אבטחת מידע מתקדמות וצורך בזמינות רציפה – כל אלה מחייבים ארגונים לחשוב מחדש על תשתיות התקשורת שלהם. בתוך המציאות הזו, שיתוף הפעולה בין אריסטה נטוורקס (Arista Networks) לבין פרטנר עסקים מסמן מהלך אסטרטגי משמעותי עבור השוק הישראלי. השותפות משלבת בין טכנולוגיות הנטוורקינג והאוטומציה המתקדמות של אריסטה לבין תשתיות התקשורת, שירותי האינטגרציה והמעטפת העסקית של פרטנר, במטרה לספק לארגונים בישראל פתרונות תקשורת חדשניים, גמישים, המייצרים ערך משמעותי לארגונים. שילוב של חדשנות טכנולוגית ושירות ברמה הגבוהה ביותר אריסטה נחשבת כיום לאחת החברות המובילות בעולם בתחום רשתות התקשורת הארגוניות והדאטה סנטר. פתרונות החברה מבוססים על תפישה של אוטומציה מלאה, ניהול מרכזי, נראות עמוקה לכל רכיבי הרשת ופשטות תפעולית – יכולות שהפכו לקריטיות בעולם שבו תשתיות IT חייבות להיות דינמיות, מאובטחות וסקיילביליות. בפרטנר רואים במהלך הזה חלק מתפישה רחבה הרבה יותר – לא מדובר רק באספקת ציוד תקשורת מתקדם, אלא ביצירת שותפות אמיתית עם הלקוחות העסקיים, תוך ליווי מקצועי מלא והבנה עמוקה של הצרכים העסקיים והטכנולוגיים שלהם. עידן וינטפלד, מנהל אגף אינטגרציה ופתרונות לעסקים בפרטנר, מסביר כי: "החזון שלנו הוא להעמיד לרשות הלקוחות את הפתרונות החדשניים והמתקדמים ביותר בעולם התקשורת וה-IT, לצד אנשי המקצוע המחויבים והמנוסים ביותר. מבחינתנו, טכנולוגיה היא לא מטרה בפני עצמה אלא כלי שמאפשר לארגונים לצמוח, להתייעל ולייצר יתרון תחרותי אמיתי". לדבריו, ארגונים מחפשים כיום הרבה מעבר לתשתית תקשורת מהירה. הם זקוקים לשותף שיודע להבין את האתגרים העסקיים שלהם, לתכנן פתרון מותאם אישית, וללוות אותם לאורך כל הדרך, משלב האפיון ועד לתפעול השוטף. "הלקוחות רוצים לעבוד עם גוף שיודע לקחת אחריות מלאה", מוסיף וינטפלד. "החיבור בין פרטנר לבין אריסטה מאפשר לנו להביא לשוק הישראלי שילוב מנצח של חדשנות טכנולוגית, יציבות, גמישות ושירות ברמה הגבוהה ביותר". ניהול מרכזי וחכם של רשתות ארגוניות אחד היתרונות המרכזיים בפתרונות של אריסטה הוא היכולת לנהל את כלל סביבת התקשורת, מהקמפוס הארגוני ועד הדאטה סנטר, תחת מערכת הפעלה אחידה וממשק ניהול מרכזי. גישה זו מאפשרת לארגונים לקבל שליטה רחבה יותר על הרשת, לקצר משמעותית זמני טיפול בתקלות ולהטמיע אוטומציה בתהליכי תחזוקה ותפעול. היתרונות הללו הופכים למשמעותיים במיוחד בתקופה בה ארגונים מתמודדים עם עומסים גוברים על הרשתות הארגוניות. יישומי AI, עבודה היברידית, תקשורת וידיאו, שירותי ענן ומעבר למערכות SaaS – כולם יוצרים דרישה לתשתיות מהירות, יציבות וחכמות יותר. תומר דניאל, מנהל הטכנולוגיות בפרטנר עסקים, מדגיש כי השותפות עם אריסטה מבוססת על התאמה ערכית ומקצועית עמוקה: "אנחנו בקשר מתמיד עם הלקוחות שלנו ומבינים שהם לא מחפשים רק ציוד תקשורת מתקדם – הם מחפשים ביטחון, זמינות, מומחיות ושותף שאפשר לסמוך עליו לאורך זמן. זה בדיוק המקום בו החיבור בין אריסטה לפרטנר מייצר ערך אמיתי". לדבריו, השוק הישראלי נמצא כיום בנקודת מפנה משמעותית בכל הקשור לעולמות הנטוורקינג. "אנחנו רואים מעבר ברור לעולמות של אוטומציה, Visibility וניהול חכם של רשתות. ארגונים מבינים שכדי לצמוח ולהישאר תחרותיים, הם חייבים תשתית תקשורת שיודעת לעבוד בקצב של העסק. הפתרונות של אריסטה, יחד עם היכולות ההנדסיות והשירותיות של פרטנר, מאפשרים בדיוק את זה". מעטפת כוללת שמייצרת שותפות אמיתית השותפות בין אריסטה לפרטנר מגיעה בתקופה בה עולם התקשורת הארגונית עובר שינוי עמוק. רשתות הופכות חכמות יותר, מבוססות יותר על תוכנה ואוטומטיות יותר. במציאות הזו, ארגונים לא מחפשים רק ספק טכנולוגי, אלא שותף אסטרטגי שמסוגל להוביל אותם לעידן הבא. בפרטנר מדגישים כי אחד המרכיבים החשובים ביותר באסטרטגיה העסקית שלהם הוא חדשנות מתמשכת. החברה משקיעה באופן קבוע בהרחבת סל הפתרונות העסקיים שלה, תוך שיתופי פעולה עם היצרניות המובילות בעולם. שיתוף הפעולה עם אריסטה משתלב בתפישה רחבה יותר של פרטנר, המבקשת לספק ללקוחות מעטפת מלאה הכוללת תקשורת נתונים, סייבר, ענן, שירותים מנוהלים, אינטגרציה ותמיכה מקצועית מקצה לקצה. הגישה הזו מאפשרת ללקוחות ליהנות מ-One Stop Shop אמיתי, כזה המרכז תחת קורת גג אחת גם את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר וגם את אנשי המקצוע המסוגלים להוציא ממנה את המקסימום. "אנחנו לא מסתפקים בלמכור פתרון", מסכם וינטפלד. "המטרה שלנו היא לייצר שותפות אמיתית עם הלקוחות שלנו. להבין את האתגרים העסקיים שלהם, לעזור להם לצמוח ולבנות עבורם תשתית טכנולוגית שתשרת אותם גם שנים קדימה". בקרוב יערך ה-Arista Networking summit Israel – לפרטים והרשמה היכנסו לכאן

באחרונה, משמע ברבעון הראשון של 2026, ביצעה נאמנות קרן ביל ומלינדה גייטס (The Bill & Melinda Gates Foundation Trust) מהלך היסטורי, כאשר מכרה את יתרת 7.7 מיליון מניות מיקרוסופט (Microsoft) שברשותה, בשווי מוערך של כ-3.2 מיליארד דולר. בכך, תיק ההשקעות של נאמנות הקרן, המוערך כיום בכ-31.7 מיליארד דולר, התרוקן לחלוטין ממניות ענקית התוכנה, וסיים פרק ארוך שבו מיקרוסופט הייתה אחד הנכסים המרכזיים של הקרן. בשיאה, בשנת 2022, היוותה מיקרוסופט כ-27% מכלל השקעות הקרן, אך המכירה האחרונה חותמת תהליך מדורג של כשנתיים, שבמסגרתו חוסלה לגמרי אחזקה של 28.5 מיליון מניות. Bill & Melinda #Gates Foundation Trust sold its remaining 7.7 million #Microsoft shares worth 3.2 billion US dollars, disclosed on May 15. The sale completes the foundations full exit from the company its co-founder built, after reducing its stake from 28.5 million shares a year… pic.twitter.com/ol6ZwEOEIX — Bridging News (@BridgingNews_) May 18, 2026 למרות העיתוי – בזמן שמיקרוסופט ממשיכה לבסס את מעמדה בתחומי הבינה המלאכותית ותשתיות הענן תחת המנכ"ל סאטיה נאדלה – כדאי להדגיש כי המהלך אינו נובע מחשש עסקי בנוגע לענקית הטכנולוגיה מרדמונד. למעשה, מדובר באסטרטגיית נזילות מתוכננת מראש, הנגזרת מהיעדים ארוכי הטווח של הקרן. על פי דיווחים, הרקע למכירה הוא הצהרתו של המולטי-מיליארדר גייטס – שהוא כידוע המייסד המשותף המיתולוגי של מיקרוסופט – על תוכנית לחסל את כלל כספי ההקדש (Endowment) עד שנת 2045, כאשר היעד הרשמי הוא לסגור את הקרן לצמיתות בסוף אותה שנה. כדי לעמוד ביעד של הוצאה פילנתרופית כוללת, המוערכת בכ-200 מיליארד דולר, הקרן התחייבה להעלות את היקף המענקים (Grantmaking) השנתי ל-9 מיליארד דולר עד שנת 2026 – כספים שיופנו לקידום בריאות עולמית, לחינוך ולצמצום העוני. "הקרן מעבירה חלק גדול יותר מהונה להשקעות יציבות" הצורך בתזרים מזומנים כה גדול ויציב אילץ את הקרן, בניהולו של מנהל ההשקעות הראשי, מייקל לארסון, להסיט חלק מהונה ממניות טכנולוגיה העלולות להיות תנודתיות יותר. ערוץ היוטיוב הפיננסי Flash by StockSentinel ai  הגדיר את אסטרטגיית המכירה של הקרן כ"מכניקה של צמצום מוסדי", המתעדפת יציבות על פני תנודתיות. על פי הדיווחים השונים, במקום מיקרוסופט, הקרן מעבירה חלק גדול יותר מהונה להשקעות יציבות המייצרות תזרים קבוע. בין האחזקות הגדולות שלה כיום ניתן למצוא את ברקשייר האת'וויי (Berkshire Hathaway), וייסט מנג'מנט (Waste Management),  את חברת הרכבות הלאומית של קנדה (Canadian National Railway) וכן את קטרפילר (Caterpillar). חרף חיסול הפוזיציה של נאמנות הקרן, חשוב להדגיש כי הקשר האישי של גייטס עצמו אל מיקרוסופט חי וקיים. גייטס אמנם עזב את דירקטוריון החברה כבר בשנת 2020, אך הוא עדיין מחזיק באופן פרטי בכ-103 מיליון מניות, בשווי של כ-43 מיליארד דולר, וממשיך לשאת רשמית בתואר 'מייסד ויועץ טכנולוגי' (Founder and Technology Advisor) בחברה. יתרה מכך, על אף שמניית מיקרוסופט רשמה ירידה של כ-11% מתחילת 2026 (YTD), משקיעים בולטים אחרים זיהו דווקא הזדמנות קנייה – באותו יום שבו דווח על סיום אחזקותיה של קרן גייטס, נחשף כי קרן הגידור פרשינג סקוור (Pershing Square), של המשקיע ביל אקמן, רכשה 5.65 מיליון מניות מיקרוסופט בשווי של כ-2.3 מיליארד דולר. אקמן תיאר את הרכישה כהבעת אמון המבוססת הן על הערכת שווי והן על אמון בפעילות הבינה המלאכותית של מיקרוסופט.

אברא תהיה נציגה רשמית ויחידה בישראל של מירו (Miro), המפתחת סביבת עבודה ויזואלית שיתופית. החברה תיישם ותטמיע את הפתרונות של מירו לניהול תהליכי חדשנות משלבי בינה מלאכותית, סיעור מוחות דיגיטלי ותכנון אסטרטגי בסביבה ויזואלית אחודה. הפלטפורמה מאפשרת לצוותים מבוזרים לעבוד יחד בזמן אמת ללא קשר למיקומם הפיזי. פלטפורמת העבודה של מירו  משרתת כיום למעלה מ-100 מיליון משתמשים ב-250,000 ארגונים ברחבי העולם, בהם ענקיות כמו נייקי, איקאה וסיסקו. החברה משכה תשומת לב עולמית בזכות רשימת משקיעים מרשימה, הכוללת את כוכב הכדורסל ו-MVP ה-NBA, סטף קרי. המהלך נועד לסייע לארגונים בישראל להתמודד עם האתגר המרכזי של עידן העבודה המודרני: יצירת סביבת עבודה משותפת ואפקטיבית עבור צוותים היברידיים תוך שילוב בין אנשים וכלי בינה מלאכותית ליצירת סביבות עבודה חדשה. אברא תשלב את הפתרונות של מירו בתיק המוצרים העסקיים שלה ותשלב אותם עם פתרונות נוספים המיושמים על ידה בתחום ניהול התהליכים הארגוניים, ניהול פרויקטים וכלי קבלת החלטות. יניב שושני, סמנכ"ל באברא, ציין, כי "העובדה שאברא נבחרה לנציגה מירו בישראל היא הבעת אמון משמעותית במומחיות שלנו. למירו יש כבר אלפי משתמשים בישראל, והתפקיד שלנו הוא לקחת את האימוץ הזה צעד קדימה ברמה הארגונית. השותפות היא נדבך משמעותי באסטרטגיה של אברא לספק מעטפת טכנולוגית 360 מעלות לניהול ארגוני מודרני. אנו כבר מציעים פורטפוליו רחב של פתרונות מובילים בתחומי ה-ERP, CRM, ניהול משימות ופרויקטים, והוספת מירו מאפשרת לנו לתת מענה לצורך הגובר בכלי עבודה ויזואליים שמעודדים יצירתיות. יישום הפתרונות של מירו מאפשרים ללקוחותינו לממש סיבבת עבודה מעודדת חדשנות, המשלבת כלי בינה מלאכותית בתהליכי העבודה וכך לייצר תועלות ייחודיות לארגון".

כשמסתכלים על הדרך הארוכה שעשיתם עם קומוולט, איך היית מגדיר את המהות של השותפות הזו? "אם צריך לתמצת את הסיפור המשותף שלנו, מדובר בשילוב שמעניק ללקוח הגנה היקפית מלאה: יצרן גיבוי ראשון במעלה כמו קומוולט יחד עם מומחי הגיבוי והשירות של דאטה בנק (DataBank). השותפות הזו משמעותית כל כך, כי היא מאפשרת לנו ללוות ארגונים מהמגזרים הפיננסי, הממשלתי והעסקי, שמחפשים לא רק פתרון גיבוי נקודתי, אלא אסטרטגיית חוסן אמיתית להגנת המידע שלהם". כיצד השותפות הזו באה לידי ביטוי עבור הלקוחות שלכם בשטח? "הסינרגיה מתבטאת ביכולת לתת מענה למציאות של סביבות היברידיות מורכבות. המידע כיום מפוזר בין עננים, מערכות און-פרם, Microsoft 365 וקוברנטיס, והלקוחות שלנו צריכים מערכת אחת אחידה, שתנהל את הכול. השותפות מאפשרת לנו לבצע פרויקטים רחבי היקף והטמעות מורכבות, שמעניקות לארגון נראות, שליטה ויכולת התאוששות מתקדמת. אנחנו לא רק שומרים עותק של המידע, אלא מבטיחים רציפות תפקודית מלאה ברגע האמת". מהו האתגר המורכב ביותר שאתם מזהים כיום אצל הארגונים בישראל? "האתגר המרכזי הוא הבלבול המסוכן בין שרידות (Resiliency) לבין גיבוי אמיתי. ארגונים רבים מניחים בטעות שיתירות בענן או באון-פרם מגינה עליהם, אך במקרה של מחיקה זדונית או הצפנת כופר, הנזק משוכפל במהירות בין הסביבות וגורם לקריסה. בלי גיבוי Air Gap אמיתי, הארגון חשוף. אנחנו מסבירים למנמ"רים שבעולם של היום, השאלה היא כבר מזמן לא 'האם יש לנו גיבוי', אלא 'האם נוכל להתאושש מהר', כי ארגון מושבת הוא אירוע שעלול לחרוץ גורלות עסקיים". מהם היתרונות המרכזיים של פתרונות קומוולט, שגורמים ללקוחות לבחור בהם שוב ושוב? "הלקוחות מצביעים על חמישה עוגנים מרכזיים: פלטפורמה אחודה ומקיפה – היכולת לנהל מגוון עצום של עומסי עבודה ומערכות דרך ממשק ניהול אחד של קומוולט. יכולות שחזור בתנאי קיצון – פתרון שמתמקד במהירות השחזור ובאמינות שלו, גם בטווחי זמנים קצרים ביותר. אוטומציה מתקדמת – שימוש בכלי אוטומציה לניהול המידע, שמייעל את עבודת צוותי ה-IT ומצמצם טעויות אנוש. הגנה היברידית – מענה מושלם לסביבות מורכבות המשלבות ענן וסביבות מקומיות במערכת אחת. חוסן עסקי (Cyber Resiliency) – מעבר לגיבוי הטכני, הפלטפורמה בונה שכבת הגנה שמונעת מהנזק לשבש את פעילויות הליבה". לסיכום, מהו הערך המוסף שאתם רואים בשותפות הזו, מעבר לצד הטכנולוגי? "בסופו של יום, כל מטרתו של הגיבוי היא אחת: שחזור. השילוב בין המערכות של קומוולט לניסיון של דאטה בנק בשחזורי אמת מאפשר לנו להציל ארגונים מקריסה. טכנולוגיה היא רק נדבך אחד; הלקוחות מחפשים שותף שמבין את המשמעות העסקית של אובדן מידע. אנחנו ממשיכים לעבוד במלוא הכוח ומזמינים את כולם לבוא וללמוד איך בונים חוסן אמיתי באירוע ה-SHIFT הקרוב ב-9 ביוני בשפיים". הנכם מוזמנים להירשם כאן לכנס השנתי של קומוולט, שיתקיים ב-9 ביוני בגן בשפיים.

ענקית השבבים הדרום קוריאנית סמסונג (Samsung) ניצבת בפני אחד המשברים החמורים בתולדותיה: כ־45 אלף עובדים מאוגדים במפעלי שבבי הזיכרון של החברה מתכננים לפתוח ב־21 במאי בשביתה בת 18 ימים — מהלך שעלול לשבש את שרשרת האספקה הגלובלית של תעשיית הבינה המלאכותית. סמסונג מייצרת כשליש משבבי ה־DRAM בעולם — רכיבי הזיכרון שנמצאים כמעט בכל טלפון, מחשב נייד, שרת ומרכז נתונים. יחד עם יריבתה הקוריאנית, SK Hynix, שתי החברות שולטות בכשני שלישים משוק ה־DRAM העולמי ובנתח גדול עוד יותר משוק זיכרונות ה־HBM  – שבבים מתקדמים שבלעדיהם מערכות AI אינן יכולות לפעול. לצד מיקרון (Micron Technology) האמריקנית, מדובר בשלוש החברות היחידות בעולם שמסוגלות לייצר זיכרונות HBM. בעוד תשומת הלב הציבורית סביב תשתיות AI מתמקדת לרוב במעבדי ה־GPU של אנבידיה ( Nvidia), בפועל אותם מעבדים אינם שימושיים ללא שבבי הזיכרון שמחוברים אליהם. שלושת מתחמי הייצור העצומים של סמסונג בדרום קוריאה נחשבים כיום לאחד מצווארי הבקבוק הקריטיים ביותר בתעשיית ה־AI. החברה מפעילה 12 קווי ייצור שבבים, מעסיקה יותר מ־260 אלף עובדים ברחבי העולם ומשקיעה השנה כ־73 מיליארד דולר בהוצאות הון ובמחקר ופיתוח — ההשקעה השנתית הגדולה ביותר שביצעה אי פעם חברת שבבים אחת. העובדים דורשים נתח מרווחי הבינה המלאכותית שורש המשבר נעוץ בהצלחה הפיננסית האדירה של המתחרה SK Hynix. בספטמבר האחרון חתמה החברה על הסכם מול העובדים, בשמסגרתו יחולקו 10% מהרווח התפעולי השנתי כבונוסים לעובדים במשך עשור, ללא תקרת תשלום. לפי תחזיות הרווח לשנת 2026, מדובר בבונוסים של 477–460 אלף דולר בממוצע לעובד השנה, עם תחזיות לכמעט 900 אלף דולר לעובד בשנה הבאה. כעת דורשים איגודי העובדים של סמסונג להקצות 15% מהרווח התפעולי לקרן בונוסים, ביטול תקרת הבונוסים הקיימת והעלאת שכר של 7%. הנהלת סמסונג הציעה מנגד תשלום חד־פעמי בשווי כ־13% מהרווח התפעולי לשנת 2026 בלבד, ללא שינוי מבני קבוע — הצעה שנדחתה. הלחץ התחרותי כבר מורגש היטב. יו"ר האיגוד, צ’וי סונג־הו, טען, כי כ־200 עובדים עזבו את סמסונג לטובת SK Hynix בארבעת החודשים האחרונים. המתיחות החריפה לאחר שסבב משא ומתן בן 17 שעות ב־13 במאי הסתיים ללא הסכמות. האיגוד דורש שהמנכ"ל השותף, ג’ון יאנג־היון, יציג אישית הצעות קונקרטיות בנושאים המרכזיים. פגיעה ישירה בשרשרת האספקה של  ה-AI שביתה קצרה בת יום אחד שנערכה באפריל סיפקה הצצה לנזק האפשרי: תפוקת מפעלי הייצור צנחה ב־58% וייצור שבבי הזיכרון ירד ב־18%. בסמסונג מעריכים, כי שביתה מלאה של 18 ימים עלולה להוביל להשבתה כמעט מוחלטת של קווי הייצור. ההפסדים האפשריים מוערכים ב־30 עד 100 טריליון וון קוריאנ, שהם כ-20 עד 67 מיליארד דולר. החברה כבר החלה לבצע הליכי "האטה מבוקרת" בקווי הייצור, משום שעצירת תהליך ייצור שבבים באמצע עלולה לגרום להשמדת פרוסות סיליקון (Wafers) שעלותו של כל אחד מהם מגיעה לכ־20 אלף דולר. סמסונג נאבקת לא לאבד את ההובלה העיתוי של השביתה רגיש במיוחד עבור סמסונג. לראשונה מזה 33 שנים עקפה SK Hynix את סמסונג בשוק ה־DRAM העולמי במהלך הרבעון הראשון של השנה שעברה — בעיקר בזכות שליטתה בשוק זיכרונות ה־HBM עבור AI. ברבעון שלאחר מכן החזיקה SK Hynix ב־62% משוק ה־HBM העולמי, בעוד סמסונג הידרדרה ל־17% בלבד — אפילו מאחורי מיקרון, שהגיעה ל־21%. שבבי ה־HBM3E של סמסונג התקשו במשך רוב 2025 לעמוד בתקני האיכות של אנבידיה, בעוד SK Hynix ומיקרון זכו בחוזים היוקרתיים ביותר. עם זאת, בסוף 2025 הצליחה סמסונג לשוב ולהוביל את שוק ה־DRAM הכללי, לאחר שהחלה לספק שבבי HBM לאנבידיה והרחיבה את ייצור הזיכרונות המסורתיים. שבבי ה־HBM4 החדשים שלה, שנכנסו לייצור המוני בפברואר, אף עלו על התחזיות הראשוניות — וכל כושר הייצור לשנת 2026 כבר נמכר מראש. אלא ששביתה ממושכת עלולה לסכן את ההתאוששות הזאת. אפילו אפל נלחצה ממחסור בזיכרונות המתיחות בשוק הזיכרונות מורגשת גם אצל לקוחות הענק של סמסונג. לפי דיווחים בדרום קוריאה, אפל (Apple) קיימה השנה פגישות חירום עם חטיבת השבבים של סמסונג כדי להבטיח אספקת זיכרונות לייצור דגמי iPhone 17. לפי הדיווחים, סמסונג תכננה לדרוש העלאת מחירים של 60%, אך פתחה את המו"מ בדרישה להכפלת המחיר — ואפל הסכימה מיד. "דיבידנד AI" לאזרחי דרום קוריאה בתוך כך, הדיון הציבורי בדרום קוריאה סביב רווחי תעשיית ה־AI הולך ומתחמם. היועץ הנשיאותי, קים יונג־בום, הציע לאחרונה לחלק לאזרחי המדינה "דיבידנד AI", בדומה לקרן העושר של מדינת אלסקה, המחלקת לתושבים הכנסות מנפט. הדברים עוררו בהלה זמנית בשווקים, לאחר שמשקיעים פירשו אותם כרמז למס חדש על חברות השבבים. מדד KOSPI צנח ביותר מ־5% במהלך יום המסחר, אך התאושש במהירות לאחר שהובהר כי לא מדובר במדיניות ממשלתית רשמית. למרות מכירות ענק של משקיעים זרים, הסתערו על המניות משקיעים פרטיים בדרום קוריאה — והמדד נסגר יום לאחר מכן בשיא חדש.