ישראל מציינת היום (ה') 1,000 ימים ל-7 באוקטובר. עבור רבים מאיתנו, התקופה שהחלה באותה שבת שחורה נמשכת עד היום. מעל 1,100 אנשים נטבחו באותו היום – בבתים שלהם, ביישובים, בבסיסי צה"ל ובמסיבת הנובה. זה אסון שלא נשכח ולעולם לא נסלח עליו. המלחמה שינתה את פניה של החברה הישראלית, הן ברמת הפרט והן ברמה הכלכלית-עסקית, כמעט בכל מגזר. בסיכום 1,000 ימים למלחמה, אפשר לומר שאחת ההשפעות הדרמטיות הייתה על מעמד המנמ"ר ועל ענף ה-IT. המנמ"רים, החוסן שהם הפגינו מאז ה-7 באוקטובר והטכנולוגיות שהם מפעילים, השפיעו רבות על שמירת החוסן של הארגונים שלהם. מבלי להיות מליציים, אפשר לומר שהחוסן של המנמ"רים השפיע על החוסן של ישראל. ב-7 באוקטובר עצמו ומיד לאחריו הם התגייסו על מנת לאפשר לבתי החולים, ארגוני הסיוע והרשויות המקומיות להשתמש בטכנולוגיה שהייתה קריטית על מנת לתת את הסיוע הדחוף, לנפגעים ולכלל הציבור. המדינה גם ככה לא תפקדה כמו שצריך בימים שאחרי האסון הנורא, ובזכות המנמ"רים, ועוד הרבה אחרים, היא לא קרסה לחלוטין באותם ימים, והצליחה בכל זאת לתת לפחות חלק מהשירותים – בטח את הקריטיים שבהם. במקביל, מנהלי מערכות המידע התגייסו על מנת לשמר את הרציפות התפקודית של הארגונים והחברות שלהם – מה שהיה לא פשוט בימים שבהם רבים מהעובדים והמנהלים גויסו למילואים. המנמ"ר כסוגר פערים קריטיים אמנם, התגלו אחרי ה-7 באוקטובר פערים בפעילות של חלק מהארגונים במגזר הממשלתי-ציבורי, אולם אחרים תפקדו היטב גם באותם ימי משבר. הייתה זו תוצאה של היערכות נכונה שלהם למצבי חירום, כולל מעבר לעבודה מרחוק, היכולת להפעיל שירותים דיגיטליים לאזרחים והיערכות להגנה על נכסי מידע. כל זאת, כחלק מתהליך ארגוני מובנה. זה היה מבחן גם עבור ספקי שירותי ה-IT שהמנמ"רים עובדים איתם, וגם הם עברו אותו בהצלחה. המשפט שנשמע בכנסים רבים, שלפיו על הספק להיות שותף וחלק מהארגון הלקוח שלו, בשגרה ועל אחת כמה וכמה בחירום, הוכח במלואו בשנים אלה. הספקים התגייסו במהירות לסייע למנמ"רים, תוך שהם עצמם מתמודדים עם אתגרי כוח אדם, גיוס למילואים ומצבי חירום שבהם המשק פעל תחת מגבלות. הפעילות הטכנולוגית הארגונית, אצלם "בבית" ועם ספקים, היא תחום אחריותו של המנמ"ר. אם בעבר נמדד המנמ"ר לפי איכות השירותים הטכנולוגיים, זמינות המערכות וקצב החדשנות, הרי שמאז אוקטובר 2023 הוא נמדד לפי יכולת הארגון להמשיך לפעול גם בזמן מלחמה – תחת מתקפות סייבר, מחסור בכוח אדם ושיבושים מתמשכים. כיום יותר מתמיד, המנמ"ר אחראי על הרציפות העסקית של הארגון. נכון שהוא לא אחראי לכך לבד, אבל הוא גורם קריטי כדי שהרציפות הזאת תישמר. המנמ"רים נדרשו להוכיח את כישורי הניהול הארגוני של מערכי ה-IT, והם עושים זאת בהצלחה רבה מאז ה-7 באוקטובר ועד היום. כאן באות לידי ביטוי יכולותיו כמנהל – נושא שעלה רבות בכנסים ובפורומים מקצועיים. אין ספק שהמנמ"רים הפגינו במהלך התקופה לא רק יכולות טכנולוגיות, אלא גם יכולות אנושיות: תמיכה בעובדים באופן כללי, סיוע לעובדים ששבו לאחר עשרות ואף מאות ימי שירות במילואים, תמיכה במשפחות שלהם, ולמרבה הצער גם במשפחות שכולות. ביולי 2026, המנמ"ר הוא כבר לא רק מנהל מערכות המידע, אלא זה שלוקח חלק מרכזי בשרידות הארגון. ובמדינה שבה השרידות העסקית היא חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי – המנמ"רים יכולים לזקוף את הקומה: שרידות המשק והחוסן של המדינה ב-1,000 ימים האלה רשומים גם על שמם ובכל זאת טכנולוגיה – להלן כמה תחומים שהעיסוק של המנמ"רים בהם התרחב עד מאוד ב-1,000 הימים האחרונים: ענן המלחמה תפסה ארגונים רבים בעיצומו של מעבר לענן, כאשר פרויקט הענן הממשלתי נימבוס שיחק תפקיד מרכזי בתהליך – בארגוני ממשלה, אבל לא רק. על פי הערכות, באוקטובר 2023, כ-30% מהארגונים במשק הפעילו את מרבית יישומיהם בקלאוד או בסביבה היברידית, וכיום, קרוב לשלוש שנים אחר כך, הנתון הוא בין 50% ל-70%, תלוי את מי שואלים. אמנם, עדיין לא 100% מהארגונים עברו לענן, אבל המגמה ברורה. סייבר תחום הסייבר מילא תפקיד מרכזי מאז ה-7 באוקטובר, וביתר שאת בשנה האחרונה, על רקע המלחמות עם איראן. הדבר הוביל לכך שעולמות האבטחה והסייבר אינם עוד נחלתו הבלעדית של מנהל אבטחת המידע, אלא חלק בלתי נפרד גם מאחריות המנמ"ר, ומאחריות הנהלת הארגון בכללותה, ובראשה המנכ"ל. מאז תחילת המלחמה, תרגול אירועי חירום אינו שאלה של "האם", אלא של "מתי". בלעדיהם פשוט אי אפשר לשמור על מוכנות וערנות ארגונית מתמשכת. AI לצד משימות אלה נוסף בשנים האחרונות אתגר הבינה המלאכותית. מנמ"רים מציינים שתקופת החירום המתמשכת היא אחת הסיבות להאצת כניסת ה-AI לארגונים. כיום משתמשים בכלי בינה מלאכותית כמעט בכל ארגון, ואפשר לשים את הפוקוס על מוקדי שירות, מגזר הבריאות, העולם הפיננסי ואף הממשלה. ניתן לומר שבשנת 2026, המנמ"ר הופך גם לזה שמוביל את מדיניות ה-AI הארגונית, ובחלק מהארגונים אף עודכן שם התפקיד מ-CIO ל-CAIO (מנהל בינה מלאכותית ראשי). השורה התחתונה הדברים שנסקרו בקצרה בטור זה הם חלק מהאתגרים שמייצרים את הפרופיל החדש של המנמ"ר ואת מעמדו בהנהלה. עם העלייה במודעות הארגונית להיערכות לחירום, מנכ"לים מצפים מהמנמ"רים לתת מענה לשאלות קריטיות: האם וכיצד הארגון ימשיך לפעול במקרה של משבר? איך הוא יעמוד בפני מתקפות סייבר? וכיצד יתאפשר לו ניוד עובדים ותפעול רציף? כל אחת מהשאלות האלה היא כבדת משקל, והיותם של כל הנושאים הללו חלק מאחריותו של המנמ"ר מחייבים אותו לשאת משא כבד. לכן, ואל מול המציאות הבלתי אפשרית שאנחנו חיים בה, שהמאפיין העיקרי שלה הוא חוסר ודאות, קשה שלא לחוש שתפקיד המנמ"ר הפך לאחד התובעניים והקריטיים ביותר בהנהלת הארגון. ביולי 2026, המנמ"ר הוא כבר לא רק מנהל מערכות המידע של הארגון, אלא בעל תפקיד שלוקח חלק מרכזי בעצם השרידות שלו. ובמדינה שבה השרידות העסקית היא חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי – המנמ"רים יכולים לזקוף את הקומה: שרידות המשק והחוסן של המדינה ב-1,000 ימים האלה רשומים גם על שמם.

טנאבל אירחה באחרונה, עוד בחודש יוני, את שופטת הכדורגל ספיר ברמן, לאירוע במועד שדומה שאין מתאים ממנו: בחודש הגאווה ובמונדיאל. היא הגיעה למשרדים בבניין לנדמרק בתל אביב על מנת לספר לעובדי טנאבל את סיפורה המרתק. ברמן עשתה היסטוריה עולמית בספורט כאשר במאי 2021 שפטה את משחק הכדורגל בין הפועל חיפה לבית"ר ירושלים, ובכך הפכה לשופטת הטרנסג'נדרית הראשונה בליגת העל בישראל ובעולם. במסגרת המפגש היא סיפרה לעובדי החברה על צמתים מרכזיים בחייה – מההחלטה האמיצה לצאת מהארון ועד לרגע ההיסטורי על מגרש הכדורגל. היא שיתפה את התובנות שאספה במסע המקצועי והאישי שלה, בהן: התמדה מול אתגרים ולחץ חברתי, הגשמת חלומות ומטרות, איך להיות עצמה בתוך עולם של גברים ועוד. מאז זכתה ברמן באות אבירות מרכז פרס לשלום ולחדשנות, דורגה ברשימת 50 הנשים המשפיעות של פורבס ישראל ובשנה שעברה נכנסה לסגל השופטים.ות הבינלאומיים.ות מטעם פיפ"א. מי יודע, אולי היא תשפוט במונדיאל הבא. אם זה אכן יקרה, זאת תהיה גאווה ישראלית.

מטא מתכננת בימים אלה להפוך לספקית ענן ל-AI, שתספק כוח מחשוב לבינה מלאכותית על גבי סביבת קלאוד שהיא תבנה – כך דווח אתמול (ד') בבלומברג. בכך היא תהפוך למתחרה לחברות כגון AWS, גוגל ומיקרוסופט – וגם ל-SpaceX של אילון מאסק, שבתקופה האחרונה משנה את פניה מחברת חלל בלבד לכזו שמציעה גם מחשוב ענן. חשוב לציין שבניגוד לאמזון, גוגל קלאוד ו-Azure, מטא לא רוצה להפוך לספקית ענן "קלאסית" – כזו שמספקת לארגונים תשתיות ענן ומציעה להם לאחסן את הנתונים בשרתיה. היא רוצה להיות ספקית ענן "מהדור החדש". אחת מאותן ספקיות, שעל פי הדיווחים מטא רוצה לפעול במודל שלה, היא קורווייב: החברה מספקת כוח מחשוב "גולמי" כסחורה – כלומר, חומרה נטו – בלי "שומן", וזה מביא לכך שהשירותים שלה זולים משמעותית מאלה של המתחרות, ועם מודל השכרה שמותאם לעומסי עבודה של בינה מלאכותית. לצד זה, דווח שהיא תציע שירות שאין לקורווייב, אבל יש ל-AWS: גישה למודלי AI כגון Muse Spark – המודל הסגור שהיא שחררה באחרונה. מטא מכנה את התוכנית בפשטות Meta Compute (מטא מחשוב), ומובילים אותה מנהל התשתיות של החברה, סנטוש ג'נרדאן, מנהל מעבדות Meta Superintelligence, דניאל גרוס, והנשיאה, דינה פאואל מק'קורמיק. למה מטא מציעה את התוכנית? התשובה המיידית לכך ברורה: עוד מנוע רווח. אלא שכמו בחברות אחרות שהודיעו על התחייבויות להוצאות ענק על בינה מלאכותית והדאטה סנטרים הנחוצים לשם כך, המשקיעים דורשים החזרים על ההשקעות הגדולות האלה, והכיוון של מכירת כוח מחשוב בענן נראה להם הגיוני מאוד. הם הגיבו בהתלהבות על ההודעה, ומניית החברה זינקה אתמול ב-10%. היום היא שבה לרדת. מטא כבר התחייבה להשקעות של 182 מיליארד דולר בדאטה סנטרים לתחום הבינה המלאכותית, ומעריכה שהיא תוציא 145 מיליארד מהם בשנה הנוכחית. בהתחשב בכך שההכנסות של AWS, מיקרוסופט וגוגל קלאוד עומדות, ביחד, על סדר גודל של 300 מיליארד דולר בשנה, ובכך שנתח הולך וגדל מהסכום הזה הולך ל-AI, ייתכן שמטא תחזיר את ההשקעה הזאת מהר מאוד. אם היא אכן תתחיל להציע ענן ל-AI, היא יכולה להכניס מהפעילות הזו מיליארדים ואף עשרות מיליארדים רבים של דולרים בשנה. בעצם, מה שמטא אומרת כאן הוא: יש לנו חוות שרתים מפלצתיות, עם מאות אלפי מעבדי GPU שקנינו לפייסבוק, אינסטגרם ומודלי ה-Llama שלנו, ואנחנו "פותחים את הצינור" ומוכרים לארגונים את כוח המחשוב הזה ישירות. אנחנו נביא ל-"חתונה" את החשמל, הקירור והשבבים – ואתם את הנתונים ואת אנשי המקצוע שלכם. מעניין יהיה לראות אם התוכנית לספק את השירותים הללו אכן תצא לפועל, ואם כן – האם ועד כמה היא תצליח.