וואן טכנולוגיות (ONE Technologies) סיכמה את הרבעון השני של 2026, עם הכנסות שיא של כ-1.4 מיליארד שקל – עלייה של כ-25% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בעיקר הודות לצמיחה אורגנית בכל תחומי הפעילות. החברה נהנתה מגידול בביקושים לפתרונות ושירותים טכנולוגיים ולתשתיות מחשוב, בין היתר כחלק מהיערכות לקוחות להטמעת פתרונות AI. על פי הדו"חות, הרווח התפעולי עלה בכ-10% לכ-91 מיליון שקל, והרווח הנקי הסתכם בכ-69 מיליון שקל, בדומה לאשתקד, אך בנטרול השפעה חד-פעמית חיובית שנרשמה ברבעון המקביל – צמח בכ-14%. ההכנסות ממגזר פתרונות ושירותים טכנולוגיים צמחו ברבעון בכ-18% לכ-866 מיליון שקל – לעומת כ-733 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד – בעיקר כתוצאה מצמיחה אורגנית בפעילות.  ההכנסות ממגזר תשתיות מחשוב ותקשורת צמחו בכ-41% לכ-378 מיליון שקל, בהשוואה לכ-268 מיליון שקל אשתקד, כתוצאה מגידול בביקושים לצורך ביסוס תשתיות מתקדמות לפעילויות AI בקרב הלקוחות, בשילוב עם העלאת מחירים ובקיזוז חלקי של השפעת התחזקות השקל מול הדולר על מחירי העסקאות, שכן מרביתן מבוססות דולר.  ההכנסות ממגזר מיקור חוץ של תהליכים עסקיים ומרכזי תמיכה טכנולוגיים צמחו בכ-23% לכ-150 מיליון שקל, בהשוואה לכ-123 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ברבעון השני עלה בכ-7% לכ-122 מיליון שקל, בהשוואה לכ-114 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עדי אייל, מנכ"ל וואן טכנולוגיות: "אנו מסכמים את הרבעון השני לשנת 2026 עם תוצאות חזקות, המשקפות המשך צמיחה משמעותית בפעילות הקבוצה. ההכנסות ברבעון צמחו בשיעור ניכר של כ-25% לשיא רבעוני הודות לצמיחה אורגנית בכל תחומי הפעילות ובהובלת תחום פתרונות טכנולוגיים ותחום תשתיות מחשוב הזוכים בתקופה זו לגידול ניכר בביקושים, בין היתר, על רקע היערכות הלקוחות לקראת הטמעת פעילויות AI בארגון ובהתאם נדרשים לתשתיות מתקדמות. במקביל, אנחנו מציגים רבעון נוסף של גידול ברווח התפעולי בתמיכת השיפור ביעילות התפעולית כמתבטא עם ירידה בשיעור הוצאות התפעול. בנטרול ההשפעה החד פעמית שנעשתה ברבעון המקביל אשתקד של שערוך ההחזקה בחברת ג'ין טכנולוגיות (Jeen Technologies), הציגה החברה גידול של 14% ברווח הנקי הרבעוני. אנו מאמינים כי השילוב בין מגוון רחב של יכולות טכנולוגיות, בסיס לקוחות רחב, צמיחה אורגנית והמשך השקעה בתחומים הצומחים של השוק יאפשר לנו להמשיך להרחיב את פעילות הקבוצה גם בהמשך השנה". עוד נתונים מהדו"חות במחצית הראשונה של 2026 צמחו הכנסות החברה בכ-21% לכ-2.72 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-2.24 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה נבעה מצמיחה אורגנית בכל תחומי הפעילות, בהובלת פעילות פתרונות ושירותים טכנולוגיים, וכן מאיחוד חברת וואן ליין (ONE Line), לשעבר בזק אונליין, החל מהרבעון השני אשתקד. הכנסות מגזר פתרונות ושירותים טכנולוגיים צמחו בכ-21% לכ-1.68 מיליארד שקל, לעומת כ-1.39 מיליארד שקל; הכנסות מגזר תשתיות מחשוב ותקשורת צמחו בכ-13% לכ-746 מיליון שקל, לעומת כ-660 מיליון שקל; והכנסות מגזר מיקור חוץ של תהליכים עסקיים ומרכזי תמיכה טכנולוגיים צמחו בכ-40% לכ-300 מיליון שקל, לעומת כ-214 מיליון שקל. הרווח התפעולי במחצית עלה בכ-11% לכ-186 מיליון שקל, בהשוואה לכ-168 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי עלה בכ-6% לכ-141 מיליון שקל, בהשוואה לכ-132 מיליון שקל, ובנטרול השפעת שערוך ההשקעה בחברת ג'ין טכנולוגיות אשתקד, עלה בכ-14%. ה-EBITDA במחצית עלה בכ-9% לכ-250 מיליון שקל, בהשוואה לכ-229 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה הסתכם בכ-1.08 מיליארד שקל, המהווה כ-37.2% מסך המאזן, לאחר חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות בסכום כולל של כ-88 מיליון שקל מתחילת השנה. לחברה קופת מזומנים, פיקדונות ומכשירים פיננסיים בסך של כ-628 מיליון שקל, לעומת חוב פיננסי של כ-139 מיליון שקל. עודף הנכסים הפיננסיים נטו עמד בסוף הרבעון על כ-489 מיליון שקל. במקביל לפרסום הדו"חות הכריז דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד בסך כ-42.5 מיליון שקל, כ-0.58 שקל למניה, בהתאם למדיניות של חלוקת 66% מהרווח הנקי הרבעוני. בחודש אפריל 2026 השלימה החברה את רכישת 70% ממניות שטראוס אסטרטגיה ייעוץ ומערכות, בתמורה לכ-28 מיליון שקל. באמצעות השקעה זו הופכת וואן לחברה המובילה בתחום של ניהול מחזור חיי השינוי הטכנולוגי-עסקי, משלב הייעוץ האסטרטגי ועד לאימוץ פתרונות מבוססי AI וחדשנות אצל הלקוחות הגדולים בישראל. שטראוס מעסיקה מעל 100 עובדים ומאות לקוחות, ביניהם גופים גדולים במגזר הציבורי והפרטי.

אברא (Abra) סיכמה את הרבעון השני של 2026 עם צמיחה של כ-27% בהכנסות, לכ-159 מיליון שקל, לעומת כ-125 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הצמיחה נבעה מהפעילות האורגנית של החברה, מסינרגיה בין פעילויותיה ומאיחוד תוצאות החברות החדשות. במקביל ממשיכה החברה להרחיב את פעילותה בתחום ה-AI, ולאחר תום הרבעון רכשה את פעילות אינג'יני (Engini) בישראל ואת זכויות ההפצה הבלעדיות למוצריה בארץ. הרווח הגולמי ברבעון גדל בכ-17% והסתכם בכ-34.7 מיליון שקל – בהשוואה לכ-29.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי גדל בכ-14% לכ-7.7 מיליון שקל, לעומת כ-6.7 מיליון שקל. בנטרול הוצאה חד-פעמית של 2 מיליון שקל בגין הקצאת מניות בחברה-בת, הסתכם הרווח התפעולי בכ-9.7 מיליון שקל – גידול של כ-44%. ה-EBITDA ברבעון גדל בכ-14% לכ-15.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-13.6 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה. בנטרול ההוצאה החד-פעמית הוא הסתכם בכ-17.5 מיליון שקל, גידול של כ-29%. הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ-2.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-3.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול ההוצאה החשבונאית החד-פעמית הוא גדל בכ-38% לכ-4.8 מיליון שקל. "אברא נמצאת בעמדה טובה ליהנות מהתרחבות השימוש בכלי AI בארגונים" גבי דישי, יו"ר אברא: "תוצאות המחצית הראשונה משקפות את הבשלת האסטרטגיה העקבית שבנינו באברא בשנים האחרונות – צמיחה אורגנית לצד איתור ורכישת חברות סינרגטיות – המאפשרת לנו להרחיב את היכולות הטכנולוגיות של אברא ולייצר ערך מוסף. לאורך הדרך אנו יודעים למצב את עצמנו כשחקן מערכות מידע חכם, הפועל במהירות ובגמישות, ומספק ללקוחותיו היצע פתרונות רחב ומשמעותי". עוד לדברי דישי, "אברא נמצאת בעמדה טובה ליהנות מהתרחבות השימוש בכלי AI בארגונים, בזכות בסיס לקוחות רחב, יכולות טכנולוגיות מוכחות וניסיון עמוק בליווי ארגונים בתהליכי טרנספורמציה. מהפכת ה-AI משנה את הדרך שבה ארגונים מנהלים את פעילותם ומייצרת השקעות נוספות במערכות מידע, דאטה, אוטומציה ואבטחת מידע – תחומים שבהם אברא מחזיקה ביכולות ובניסיון משמעותיים. ככל שכלי ה-AI הופכים לחלק בלתי נפרד מהעבודה היומיומית בארגון, אנו צופים גידול בביקוש לפתרונות, שירותים ותשתיות התומכים בהטמעה ובשימוש בהם". הוא סיכם באומרו כי "השילוב בין צמיחה אורגנית, רכישות ממוקדות והשבחת החברות המצטרפות לקבוצה, מאפשר לנו להרחיב את היכולות שאנו מביאים ללקוחות ולייצר עבורם פתרון הוליסטי ואיכותי יותר מסך החלקים המרכיבים אותו. לצד הגידול הצפוי בביקוש לפתרונות ארגוניים, גישה זו מייצרת עבור אברא הזדמנות לבנות חברה גדולה, רווחית ומשמעותית יותר – ולהמשיך לייצר ערך ארוך טווח לבעלי המניות". "מהפכת ה-AI עוברת משלב המודלים והניסויים לשלב היישום הארגוני" שי אוזון, מנכ"ל אברא: "אברא היא חברה בצמיחה ורואים את זה היטב בתוצאות שלנו. מהפכת ה-AI עוברת משלב המודלים והניסויים לשלב היישום הארגוני בקנה מידה רחב, ואנו רואים כיצד סוכני AI מתחילים להפוך לשכבה תפעולית חדשה בתוך הארגון. המעבר הזה מייצר ביקוש הולך וגובר לדאטה, אינטגרציה, אוטומציה ותשתיות ארגוניות חכמות – תחומים שנמצאים בליבת הפעילות והמומחיות של אברא". עוד לדבריו, "לאחרונה חתמנו על הסכם עם OpenAI, שמסמיך את אברא לבצע פרויקטים ולספק שירותים על גבי הפלטפורמה. לצד תהליך ההסמכה מול אנת'רופיק (Anthropic) ורכישת פעילות אינג'יני, הם נדבכים משמעותיים במיצוב שלנו בשוק ה-AI הארגוני. גם ענקיות ה-AI מבינות שה-Go-to-Market לשוק הארגוני אינו מסתיים במודל עצמו". אוזון הוסיף כי "כדי להעביר AI מ-Proof of Concept ל-Production נדרשת שכבת יישום עמוקה: חיבור למערכות ולדאטה הארגוני, הגדרת סוכנים ותהליכי עבודה, ניהול כלכלת הסוכנים, הרשאות, אבטחת מידע ו-Governance. אלו בדיוק היכולות שאברא בנתה לאורך שנים". הוא סיכם ואמר כי "מהפכת ה-AI אינה מחליפה את שוק ה-IT הארגוני – היא מרחיבה אותו ומגדילה את מורכבותו. אנו מזהים ביקוש הולך וגובר לפתרונות מבוססי בינה מלאכותית, אוטומציה וסוכנים ארגוניים, ומעריכים כי מגמה זו תתורגם לגידול מתמשך בהשקעות של ארגונים בתשתיות טכנולוגיות ובמערכות ניהול חכמות". עוד נתונים מהדו"חות במחצית הראשונה של 2026 צמחו הכנסות אברא בכ-30% לכ-317.5 מיליון שקל, לעומת כ-244.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, והרווח הגולמי צמח בכ-19% לכ-69.6 מיליון שקל, לעומת כ-58.3 מיליון שקל. הרווח התפעולי גדל בכ-33% לכ-16.9 מיליון שקל, ה-EBITDA צמח בכ-24%, לכ-32.7 מיליון שקל, והרווח הנקי גדל בכ-23%, לכ-8.3 מיליון שקל. בנטרול ההוצאה החד-פעמית הסתכם הרווח התפעולי במחצית בכ-18.9 מיליון שקל – גידול של כ-48%; ה-EBITDA הסתכם בכ-34.7 מיליון שקל – גידול של כ-32%; והרווח הנקי הסתכם בכ-10.3 מיליון שקל – גידול של כ-53%. לצד הצמיחה האורגנית, אברא מסרה כי היא ממשיכה לאתר ולבחון הזדמנויות לרכישות אסטרטגיות ונשענת על יתרונה באינטגרציה מהירה של פעילויות נרכשות והטמעתן במערך הקבוצה. לאחר תום הרבעון רכשה החברה את פעילות אינג'יני בישראל ואת זכויות ההפצה הבלעדיות למוצריה בישראל. בנוסף, אברא הוכרזה על ידי חברת המחקר STKI כאחת החברות המובילות בישראל בהטמעה של כלי בינה ארגוניים.

ד"ר אסף הורביץ ימונה לתפקיד סמנכ"ל בינה מלאכותית במסגרתו יוביל את פעילות רשות החדשנות בתחום ה-AI, יקדם את יישום האסטרטגיה הלאומית לבינה מלאכותית כחלק מפעילות הרשות למול ההיי-טק, יפעל לחיזוק המחקר והחדשנות ולהעמקת שיתופי הפעולה בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה, במטרה לחזק את ההובלה הגלובלית של ההיי-טק הישראלי בפיתוח ובהאצת טכנולוגיות בינה מלאכותית. דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "ההיי-טק הישראלי נמצא בתקופה מכרעת במרוץ העולמי על ההובלה בתחום הבינה המלאכותית. כדי להמשיך ולהוביל נדרשים שילוב של מחקר מצטיין, יזמות, תשתיות לאומיות ויכולת לחבר בין רעיונות פורצי דרך ליישומים רחבי היקף. ד"ר אסף הורביץ מביא עימו ניסיון יוצא דופן בהובלת חדשנות, במחקר מתקדם ובהקמת מיזמים טכנולוגיים, ואני בטוח שהוא יתרום תרומה משמעותית לחיזוק ההובלה הישראלית בתחום הבינה המלאכותית". לד"ר הורביץ ניסיון של למעלה משני עשורים, המשלב מחקר מדעי, יזמות טכנולוגית, הקמת חברות דיפטק, פיתוח מוצרים מבוססי AI והובלת פעילות עסקית בינלאומית. לאורך הקריירה שלו פעל בנקודת המפגש שבין בינה מלאכותית, חדשנות ומסחור טכנולוגיות, והוביל יוזמות המחברות בין חוקרים, תעשייה, משקיעים וגופי ממשל בישראל ובעולם.  בשמונה השנים האחרונות שימש הורביץ כמייסד ומנכ"ל בריינויבו (Brainvivo) – חברת דיפטק המפתחת טכנולוגיות בינה מלאכותית אשר מבוססות על מודלים של פעילות המוח האנושי. במסגרת תפקידו הקים והוביל צוות רב-תחומי של חוקרי מוח, מהנדסי למידת מכונה ומפתחי מוצר, גייס מקרנות הון סיכון בינלאומיות והוביל שיתופי פעולה עם לקוחות ושותפים מחקריים בארצות הברית, באירופה ובישראל. לפני כן היה ממייסדי ומנהל ההקמה של מרכז שטראוס לנוירו-דימות חישובי, המרכז הראשון והמתקדם בישראל בתחום זה. ד"ר הורביץ הוא בעל דוקטורט במדעי המוח החישוביים, תואר שני במדעי המוח ותואר ראשון בביוטכנולוגיה מאוניברסיטת תל אביב ובוגר תוכנית המנהלים של בית הספר למנהל עסקים של הרווארד (Harvard Business School).

"הגברים הללו מבצעים פריצות וגניבת מידע נגד ארצות הברית ובעלות בריתה בשם הממשלה האיראנית. עזרו לנו לעצור אותם. מסרו מידע" – במילים נחרצות אלו פתחה השבוע תוכנית "פרסים עבור צדק" (Rewards for Justice) של מחלקת המדינה האמריקנית את ההכרזה על פרס כספי יוצא דופן של עד 10 מיליון דולר. הפרס העצום מוצע עבור מידע שיוביל לאיתורם ולכידתם של חמישה חברים מרכזיים ברשת סייבר איראנית.  צעד חריג זה מגיע במקביל להודעה דרמטית של משרד המשפטים האמריקני על הרחבת כתב האישום הפדרלי בפרשה, במסגרתו עלה מספר הנאשמים ל-17 אזרחים איראנים. יצוין כי למרות הדרמה המשפטית והכספית הנוכחית, מדובר בפרשה ותיקה. קמפיין התקיפה והריגול התרחש בעיקרו בין השנים 2013 ל-2017. ב-2018 הוגש כתב האישום המקורי נגד תשעה מהנאשמים הראשונים בפרשה. כעת, באוגוסט 2026, משרד המשפטים האמריקני למעשה מרחיב ומעדכן את התיק בכתב אישום מתוקן (Superseding Indictment), שמוסיף שמונה נאשמים חדשים לרשימה, ומגדיל משמעותית את היקף הפרשה. These men conduct hacking and data theft against the United States and its allies on behalf of the Iranian government. Help us stop them. Submit a tip. https://t.co/eaaU1sbfrE pic.twitter.com/ZT8PvIZsiD — Rewards for Justice (@RFJ_USA) August 18, 2026 פעילות במוסד "אקדמי" למטרות שוד הנאשמים כולם מזוהים כחברים במכון מבנא (Mabna Institute) – חברה פרטית הפועלת מטהרן שנוסדה בשנת 2013 על ידי גולאמרזה רפאתנז'אד ואחסאן מוחמדי. על אף שמו התמים לכאורה של ה"מכון", גורמי התביעה מבהירים כי הוא הוקם למטרה אחת בלבד: שוד שיטתי של קניין רוחני ומחקרים מדעיים ממדינות המערב, לטובת משמרות המהפכה (IRGC) ולקוחות ממשלתיים באיראן. מדובר באחד מקמפייני ריגול הסייבר המדינתיים הגדולים והנועזים ביותר שהועמדו לדין בארה"ב. חברי הרשת סימנו למעלה מ-100,000 חשבונות דואר אלקטרוני של מרצים ואנשי אקדמיה ברחבי העולם. מתוכם, הם הצליחו לפרוץ בהצלחה לתיבות הדואר של כ-8,000 מרצים ב-144 אוניברסיטאות בארצות הברית, ועוד 178 מוסדות אקדמיים ב-21 מדינות זרות, בהן גם ישראל. במהלך הפריצות הללו, שדדו חברי המכון למעלה מ-31.5 טרה-בייט של מידע אקדמי וקניין רוחני יקר ערך. השלל של האיראנים כלל מחקרים מדעיים, עבודות דוקטורט, תזות וספרים אלקטרוניים בכל תחומי המדע, הרפואה, ההנדסה ומדעי החברה. להערכת התביעה, האוניברסיטאות האמריקניות השקיעו במצטבר כ-3.4 מיליארד דולרים כדי לפתח ולרכוש את המידע הזה – בעוד שהאקרים האיראנים השיגו אותו בחינם. 17 Iranians charged with conducting massive cyber theft campaign on behalf of the IRGC and other Iranian entities: the Mabna Institute hackers attacked systems belonging to hundreds of universities, companies, and other victims to steal research, academic and proprietary data,… — US Attorney SDNY (@SDNYnews) August 18, 2026 "התזת סיסמאות" והפיכת הריגול למיזם מסחרי חקירת ה-FBI בנדון חשפה כי חברי הרשת השתמשו בשיטה פשוטה אך יעילה המכונה "מתקפת התזת סיסמאות" (Password Spray Attacks). במקום לנסות לפרוץ לחשבון יחיד על ידי ניסוי סיסמאות מרובות – דבר שהיה מפעיל מנגנוני חסימה – ההאקרים "התיזו" מספר קטן של סיסמאות נפוצות וקלות לניחוש (כמו Winter2018 או Password123!) על פני עשרות אלפי חשבונות במקביל. המוסדות שנפגעו סבלו לרוב מהיעדר מנגנוני אבטחה בסיסיים כמו אימות דו-שלבי (MFA), מה שאיפשר להאקרים לחדור אליהם בקלות. מעבר לשירות המודיעיני שסיפק המכון למשטר בטהרן, חברי הרשת הפכו את המידע הגנוב גם למיזם מסחרי פרטי משגשג. כפי שדווח ברשת החדשות IBTimes UK, פרטי הגישה לחשבונות המרצים והמחקרים הגנובים נמכרו תמורת כסף לגורמים באיראן. פריצה למשרדי ממשל וסחיטת HBO כתב האישום המורחב חושף כי למרבית הזעזוע, זרועותיה של הרשת שלחו ידיים עמוק גם למגזר העסקי והממשלתי בארה"ב ובעולם – חברי הרשת פרצו לתיבות דואר אלקטרוני של עובדים בלפחות 42 חברות פרטיות בארה"ב וב-11 חברות זרות, זאת לצד חמישה משרדי ממשל פדרליים ומדינתיים בארה"ב וארגונים בינלאומיים כמו משרד העבודה האמריקני, הוועדה הפדרלית לפיקוח על אנרגיה, ה-FERC, האו"ם וארגון יוניסף (UNICEF). הפריצות הללו גרמו לקורבנות נזקים ישירים של למעלה מ-20 מיליון דולר, רק לצורך חקירה ושיקום המערכות. בנוסף, האישומים החדשים חושפים מעורבות דרמטית של ההאקרים בסחיטה של ענקית התוכן והבידור האמריקנית HBO. אחד הנאשמים שהתווספו לכתב האישום המורחב, בהזאד מסרי (המוכר בכינוי Skote Vahshat), פעל יחד עם חמישה נאשמים נוספים מהרשת כדי לפרוץ למחשבי החברה, לגנוב מידע קנייני רגיש – כולל תסריטים של סדרת הלהיט "משחקי הכס" שטרם שודרו – ולנסות לסחוט מהחברה כ-6 מיליון דולר במטבעות ביטקוין. הבכירים מדברים: "הזיכרון של ה-FBI ארוך" בכירי מערכת אכיפת החוק בארצות הברית הדגישו השבוע בהצהרותיהם כי הזמן שחולף לא יגן על העבריינים. ג'יימי מקדונלד, תובע המדינה במחוז הדרומי של ניו יורק, מסר בהצהרה רשמית מטעם משרד המשפטים: "יותר משמונה שנים לאחר פרסום כתב האישום המקורי, האישומים הללו מבהירים כי חלוף הזמן לא ירתיע אותנו מזיהוי ורדיפה של מי שמטרגטים את ארצות הברית מחוץ לגבולותיה.". סגן מנהל חטיבת הסייבר של ה-FBI, ברט לת'רמן, הצטרף לדברים ואמר: "הנאשמים הללו הקימו והרוויחו ממבצע פריצה להשכרה רחב היקף שפגע בקניין הרוחני של אוניברסיטאות, חברות וסוכנויות ממשלתיות לטובת המשטר האיראני. האישומים של היום שולחים מסר ברור ליריבי הסייבר שלנו בכל מקום: הזיכרון של ה-FBI הוא ארוך, והזמן לא יקהה את הנחישות שלנו להשיג צדק". סוף עידן האנונימיות חמשת הנאשמים שעל ראשם מוצע כעת הפרס הכספי של מחלקת המדינה הם בהזאד מסרי, מוג'תבא גאלקוהי, ארמאן קהזאדיאן, קייוואן פאיאז וסאבר שהבאזי באלוה'ה. למרות שכל הנאשמים שוהים כרגע באיראן וסבורים כי הם מוגנים, התובע האמריקני לשעבר, ג'פרי ברמן, הבהיר כי מרחב התנועה שלהם בעולם נמחק ואמר: "הנאשמים הללו אינם חופשיים עוד לנסוע מחוץ לאיראן ללא חשש ממעצר והסגרה לארצות הברית. הדרך היחידה שבה הם יוכלו לראות את שאר העולם היא דרך מסך המחשב שלהם, כשהם מנושלים מהנכס הגדול ביותר שלהם – האנונימיות".

תושב אשקלון נעצר בחשד כי תקף בסייבר, החדיר נוזקה למערכות IT וקצר מידע רגיש מעשרות חברות במשק הישראלי. המעצר הגיע בתום חקירה סמויה של יחידת הסייבר בלהב 433. החקירה הפכה לגלויה אתמול (ג'), והמשטרה ערכה בבית החשוד עוד חיפושים, לצד חברות נוספות. לפי המשטרה, במהלך החקירה החוקרים הצליחו לאתר את החשוד אחרי שביצעו מעקבים דיגיטליים. "לאחר פעילות אנליטית מורכבת הצליחו חוקרי היחידה לזהות את החשוד", נכתב. אתמול לאחר שהחקירה עברה לשלב הגלוי שלה, בלשי היחידה עצרו את הגבר. החוקרים המשיכו באיסוף הראיות והמשיכו לברר את היקף המתקפה.  החשוד נחקר באזהרה בחשד לעבירות על חוק המחשבים, האזנת סתר, פגיעה בפרטיות ועבירות נוספות. לאחר תום חקירתו הוא הובא לבית משפט השלום בראשון לציון, שם ביקשה המשטרה להאריך את מעצרו. המשטרה לא מסרה בשלב זה את זהות החברות שמהן נקצר המידע, כמו גם לא נמסר מה היא מהות וטיב המידע הרגיש ומה היקפו. עוד עלה כי הוא אינו חשוד בשיבוש והשבתת המערכות או במתקפת כופרה – אלא שהחשד המרכזי הוא החדרת נוזקה וקצירת מידע רגיש. מניעיו של ההאקר למתקפות – לא ידועים בשלב זה. החקירה נפתחה בשל חשדות של כמה מהקורבנות, כי הן נפרצו – והן שפנו למשטרה. את הפרשה מלווים אנשי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. בית המשפט האריך את מעצרו בשישה ימים, עד ה-23 באוגוסט, ושמו של החשוד, בשנות ה-40, נאסר לפרסום – לבקשת הסנגור שלו.