אברא תהיה נציגה רשמית ויחידה בישראל של מירו (Miro), המפתחת סביבת עבודה ויזואלית שיתופית. החברה תיישם ותטמיע את הפתרונות של מירו לניהול תהליכי חדשנות משלבי בינה מלאכותית, סיעור מוחות דיגיטלי ותכנון אסטרטגי בסביבה ויזואלית אחודה. הפלטפורמה מאפשרת לצוותים מבוזרים לעבוד יחד בזמן אמת ללא קשר למיקומם הפיזי. פלטפורמת העבודה של מירו  משרתת כיום למעלה מ-100 מיליון משתמשים ב-250,000 ארגונים ברחבי העולם, בהם ענקיות כמו נייקי, איקאה וסיסקו. החברה משכה תשומת לב עולמית בזכות רשימת משקיעים מרשימה, הכוללת את כוכב הכדורסל ו-MVP ה-NBA, סטף קרי. המהלך נועד לסייע לארגונים בישראל להתמודד עם האתגר המרכזי של עידן העבודה המודרני: יצירת סביבת עבודה משותפת ואפקטיבית עבור צוותים היברידיים תוך שילוב בין אנשים וכלי בינה מלאכותית ליצירת סביבות עבודה חדשה. אברא תשלב את הפתרונות של מירו בתיק המוצרים העסקיים שלה ותשלב אותם עם פתרונות נוספים המיושמים על ידה בתחום ניהול התהליכים הארגוניים, ניהול פרויקטים וכלי קבלת החלטות. יניב שושני, סמנכ"ל באברא, ציין, כי "העובדה שאברא נבחרה לנציגה מירו בישראל היא הבעת אמון משמעותית במומחיות שלנו. למירו יש כבר אלפי משתמשים בישראל, והתפקיד שלנו הוא לקחת את האימוץ הזה צעד קדימה ברמה הארגונית. השותפות היא נדבך משמעותי באסטרטגיה של אברא לספק מעטפת טכנולוגית 360 מעלות לניהול ארגוני מודרני. אנו כבר מציעים פורטפוליו רחב של פתרונות מובילים בתחומי ה-ERP, CRM, ניהול משימות ופרויקטים, והוספת מירו מאפשרת לנו לתת מענה לצורך הגובר בכלי עבודה ויזואליים שמעודדים יצירתיות. יישום הפתרונות של מירו מאפשרים ללקוחותינו לממש סיבבת עבודה מעודדת חדשנות, המשלבת כלי בינה מלאכותית בתהליכי העבודה וכך לייצר תועלות ייחודיות לארגון".

באחרונה, משמע ברבעון הראשון של 2026, ביצעה נאמנות קרן ביל ומלינדה גייטס (The Bill & Melinda Gates Foundation Trust) מהלך היסטורי, כאשר מכרה את יתרת 7.7 מיליון מניות מיקרוסופט (Microsoft) שברשותה, בשווי מוערך של כ-3.2 מיליארד דולר. בכך, תיק ההשקעות של נאמנות הקרן, המוערך כיום בכ-31.7 מיליארד דולר, התרוקן לחלוטין ממניות ענקית התוכנה, וסיים פרק ארוך שבו מיקרוסופט הייתה אחד הנכסים המרכזיים של הקרן. בשיאה, בשנת 2022, היוותה מיקרוסופט כ-27% מכלל השקעות הקרן, אך המכירה האחרונה חותמת תהליך מדורג של כשנתיים, שבמסגרתו חוסלה לגמרי אחזקה של 28.5 מיליון מניות. Bill & Melinda #Gates Foundation Trust sold its remaining 7.7 million #Microsoft shares worth 3.2 billion US dollars, disclosed on May 15. The sale completes the foundations full exit from the company its co-founder built, after reducing its stake from 28.5 million shares a year… pic.twitter.com/ol6ZwEOEIX — Bridging News (@BridgingNews_) May 18, 2026 למרות העיתוי – בזמן שמיקרוסופט ממשיכה לבסס את מעמדה בתחומי הבינה המלאכותית ותשתיות הענן תחת המנכ"ל סאטיה נאדלה – כדאי להדגיש כי המהלך אינו נובע מחשש עסקי בנוגע לענקית הטכנולוגיה מרדמונד. למעשה, מדובר באסטרטגיית נזילות מתוכננת מראש, הנגזרת מהיעדים ארוכי הטווח של הקרן. על פי דיווחים, הרקע למכירה הוא הצהרתו של המולטי-מיליארדר גייטס – שהוא כידוע המייסד המשותף המיתולוגי של מיקרוסופט – על תוכנית לחסל את כלל כספי ההקדש (Endowment) עד שנת 2045, כאשר היעד הרשמי הוא לסגור את הקרן לצמיתות בסוף אותה שנה. כדי לעמוד ביעד של הוצאה פילנתרופית כוללת, המוערכת בכ-200 מיליארד דולר, הקרן התחייבה להעלות את היקף המענקים (Grantmaking) השנתי ל-9 מיליארד דולר עד שנת 2026 – כספים שיופנו לקידום בריאות עולמית, לחינוך ולצמצום העוני. "הקרן מעבירה חלק גדול יותר מהונה להשקעות יציבות" הצורך בתזרים מזומנים כה גדול ויציב אילץ את הקרן, בניהולו של מנהל ההשקעות הראשי, מייקל לארסון, להסיט חלק מהונה ממניות טכנולוגיה העלולות להיות תנודתיות יותר. ערוץ היוטיוב הפיננסי Flash by StockSentinel ai  הגדיר את אסטרטגיית המכירה של הקרן כ"מכניקה של צמצום מוסדי", המתעדפת יציבות על פני תנודתיות. על פי הדיווחים השונים, במקום מיקרוסופט, הקרן מעבירה חלק גדול יותר מהונה להשקעות יציבות המייצרות תזרים קבוע. בין האחזקות הגדולות שלה כיום ניתן למצוא את ברקשייר האת'וויי (Berkshire Hathaway), וייסט מנג'מנט (Waste Management),  את חברת הרכבות הלאומית של קנדה (Canadian National Railway) וכן את קטרפילר (Caterpillar). חרף חיסול הפוזיציה של נאמנות הקרן, חשוב להדגיש כי הקשר האישי של גייטס עצמו אל מיקרוסופט חי וקיים. גייטס אמנם עזב את דירקטוריון החברה כבר בשנת 2020, אך הוא עדיין מחזיק באופן פרטי בכ-103 מיליון מניות, בשווי של כ-43 מיליארד דולר, וממשיך לשאת רשמית בתואר 'מייסד ויועץ טכנולוגי' (Founder and Technology Advisor) בחברה. יתרה מכך, על אף שמניית מיקרוסופט רשמה ירידה של כ-11% מתחילת 2026 (YTD), משקיעים בולטים אחרים זיהו דווקא הזדמנות קנייה – באותו יום שבו דווח על סיום אחזקותיה של קרן גייטס, נחשף כי קרן הגידור פרשינג סקוור (Pershing Square), של המשקיע ביל אקמן, רכשה 5.65 מיליון מניות מיקרוסופט בשווי של כ-2.3 מיליארד דולר. אקמן תיאר את הרכישה כהבעת אמון המבוססת הן על הערכת שווי והן על אמון בפעילות הבינה המלאכותית של מיקרוסופט.

בעידן בו ארגונים נשענים על תשתיות דיגיטליות יותר מאי פעם, רשת התקשורת הארגונית הפכה מליבת IT תפעולית למנוע צמיחה עסקי של ממש. המעבר לענן, סביבות עבודה היברידיות, עומסי דאטה הולכים וגדלים, דרישות אבטחת מידע מתקדמות וצורך בזמינות רציפה – כל אלה מחייבים ארגונים לחשוב מחדש על תשתיות התקשורת שלהם. בתוך המציאות הזו, שיתוף הפעולה בין אריסטה נטוורקס (Arista Networks) לבין פרטנר עסקים מסמן מהלך אסטרטגי משמעותי עבור השוק הישראלי. השותפות משלבת בין טכנולוגיות הנטוורקינג והאוטומציה המתקדמות של אריסטה לבין תשתיות התקשורת, שירותי האינטגרציה והמעטפת העסקית של פרטנר, במטרה לספק לארגונים בישראל פתרונות תקשורת חדשניים, גמישים, המייצרים ערך משמעותי לארגונים. שילוב של חדשנות טכנולוגית ושירות ברמה הגבוהה ביותר אריסטה נחשבת כיום לאחת החברות המובילות בעולם בתחום רשתות התקשורת הארגוניות והדאטה סנטר. פתרונות החברה מבוססים על תפישה של אוטומציה מלאה, ניהול מרכזי, נראות עמוקה לכל רכיבי הרשת ופשטות תפעולית – יכולות שהפכו לקריטיות בעולם שבו תשתיות IT חייבות להיות דינמיות, מאובטחות וסקיילביליות. בפרטנר רואים במהלך הזה חלק מתפישה רחבה הרבה יותר – לא מדובר רק באספקת ציוד תקשורת מתקדם, אלא ביצירת שותפות אמיתית עם הלקוחות העסקיים, תוך ליווי מקצועי מלא והבנה עמוקה של הצרכים העסקיים והטכנולוגיים שלהם. עידן וינטפלד, מנהל אגף אינטגרציה ופתרונות לעסקים בפרטנר, מסביר כי: "החזון שלנו הוא להעמיד לרשות הלקוחות את הפתרונות החדשניים והמתקדמים ביותר בעולם התקשורת וה-IT, לצד אנשי המקצוע המחויבים והמנוסים ביותר. מבחינתנו, טכנולוגיה היא לא מטרה בפני עצמה אלא כלי שמאפשר לארגונים לצמוח, להתייעל ולייצר יתרון תחרותי אמיתי". לדבריו, ארגונים מחפשים כיום הרבה מעבר לתשתית תקשורת מהירה. הם זקוקים לשותף שיודע להבין את האתגרים העסקיים שלהם, לתכנן פתרון מותאם אישית, וללוות אותם לאורך כל הדרך, משלב האפיון ועד לתפעול השוטף. "הלקוחות רוצים לעבוד עם גוף שיודע לקחת אחריות מלאה", מוסיף וינטפלד. "החיבור בין פרטנר לבין אריסטה מאפשר לנו להביא לשוק הישראלי שילוב מנצח של חדשנות טכנולוגית, יציבות, גמישות ושירות ברמה הגבוהה ביותר". ניהול מרכזי וחכם של רשתות ארגוניות אחד היתרונות המרכזיים בפתרונות של אריסטה הוא היכולת לנהל את כלל סביבת התקשורת, מהקמפוס הארגוני ועד הדאטה סנטר, תחת מערכת הפעלה אחידה וממשק ניהול מרכזי. גישה זו מאפשרת לארגונים לקבל שליטה רחבה יותר על הרשת, לקצר משמעותית זמני טיפול בתקלות ולהטמיע אוטומציה בתהליכי תחזוקה ותפעול. היתרונות הללו הופכים למשמעותיים במיוחד בתקופה בה ארגונים מתמודדים עם עומסים גוברים על הרשתות הארגוניות. יישומי AI, עבודה היברידית, תקשורת וידיאו, שירותי ענן ומעבר למערכות SaaS – כולם יוצרים דרישה לתשתיות מהירות, יציבות וחכמות יותר. תומר דניאל, מנהל הטכנולוגיות בפרטנר עסקים, מדגיש כי השותפות עם אריסטה מבוססת על התאמה ערכית ומקצועית עמוקה: "אנחנו בקשר מתמיד עם הלקוחות שלנו ומבינים שהם לא מחפשים רק ציוד תקשורת מתקדם – הם מחפשים ביטחון, זמינות, מומחיות ושותף שאפשר לסמוך עליו לאורך זמן. זה בדיוק המקום בו החיבור בין אריסטה לפרטנר מייצר ערך אמיתי". לדבריו, השוק הישראלי נמצא כיום בנקודת מפנה משמעותית בכל הקשור לעולמות הנטוורקינג. "אנחנו רואים מעבר ברור לעולמות של אוטומציה, Visibility וניהול חכם של רשתות. ארגונים מבינים שכדי לצמוח ולהישאר תחרותיים, הם חייבים תשתית תקשורת שיודעת לעבוד בקצב של העסק. הפתרונות של אריסטה, יחד עם היכולות ההנדסיות והשירותיות של פרטנר, מאפשרים בדיוק את זה". מעטפת כוללת שמייצרת שותפות אמיתית השותפות בין אריסטה לפרטנר מגיעה בתקופה בה עולם התקשורת הארגונית עובר שינוי עמוק. רשתות הופכות חכמות יותר, מבוססות יותר על תוכנה ואוטומטיות יותר. במציאות הזו, ארגונים לא מחפשים רק ספק טכנולוגי, אלא שותף אסטרטגי שמסוגל להוביל אותם לעידן הבא. בפרטנר מדגישים כי אחד המרכיבים החשובים ביותר באסטרטגיה העסקית שלהם הוא חדשנות מתמשכת. החברה משקיעה באופן קבוע בהרחבת סל הפתרונות העסקיים שלה, תוך שיתופי פעולה עם היצרניות המובילות בעולם. שיתוף הפעולה עם אריסטה משתלב בתפישה רחבה יותר של פרטנר, המבקשת לספק ללקוחות מעטפת מלאה הכוללת תקשורת נתונים, סייבר, ענן, שירותים מנוהלים, אינטגרציה ותמיכה מקצועית מקצה לקצה. הגישה הזו מאפשרת ללקוחות ליהנות מ-One Stop Shop אמיתי, כזה המרכז תחת קורת גג אחת גם את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר וגם את אנשי המקצוע המסוגלים להוציא ממנה את המקסימום. "אנחנו לא מסתפקים בלמכור פתרון", מסכם וינטפלד. "המטרה שלנו היא לייצר שותפות אמיתית עם הלקוחות שלנו. להבין את האתגרים העסקיים שלהם, לעזור להם לצמוח ולבנות עבורם תשתית טכנולוגית שתשרת אותם גם שנים קדימה". בקרוב יערך ה-Arista Networking summit Israel – לפרטים והרשמה היכנסו לכאן

"העולם מתאפיין במעבר של עומסי עבודה קריטיים למחשוב הענן של AWS. אנחנו משקיעים עשרות מיליוני דולרים בתחום ובשחקניות שפועלות בו, לרבות באנת'רופיק, שתריץ את מודלי השפה הגדולים (LLMs) שלה על שבבי Trainium שלנו בעשור הקרוב. כמו כן, אנחנו ממשיכים לספק את הטכנולוגיה והתשתיות שהלקוחות שלנו זקוקים להן כדי לבנות בינה מלאכותית יוצרת. אמזון הודיעה בחודש פברואר כי היא מתכננת השנה הוצאות הון של כ-200 מיליארד דולר, רובן על תשתיות AI. ריבוי וגובה ההשקעות מסבירים את החשיבות של התחום עבורנו, ובכלל. ניתן להגיע לכל המודלים, ולקבל גמישות, תגובה מהירה ויכולת גידול. ההיי-טק הישראלי נמצא בחזית מהפכת ה-AI, בין היתר בגלל הפעילות שלנו", כך אמר הראל יפהר, מנכ"ל AWS ישראל. יפהר דיבר בכנס Cloud Me In Nimbus SummIT 2026, שנערך אתמול (א'), בהפקת אנשים ומחשבים, באולם האירועים והכנסים אבניו בקריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות בכירים מהמגזר הממשלתי-ציבורי. הנחה אותו עמית סגל, עיתונאי ופרשן חדשות ערוץ 12. לדברי יפהר, "אנחנו נמצאים בשותפות זו כבר חמש שנים, ופועלים לשיפור השירות והאצת הקדמה הטכנולוגית במסגר הציבורי. עם השקת ה-Reagon (אזור הנחיתה המקומי) בארץ, ישראל היא אחת מ-39 המדינות שבהן הוקמה התשתית העולמית של אמזון. הדאטה סנטרים בישראל הם בעלי גמישות, שרידות וסקיילביליות. חוות השרתים בענן משרתות את כלל הגופים במדינה ותורמות לכלכלתה". כמה פרויקטים שבוצעו במסגרת נימבוס, על גבי ענן AWS "רובד 5 בנימבוס", ציין, "כולל 244 שותפים שלנו, ספקי שירותי IT, והרשימה הולכת וגדלה. יש לנו הרבה סיפורי הצלחה". יפהר מנה כמה פרויקטים שבוצעו על הענן של AWS, במסגרת נימבוס: "בית החולים איכילוב העביר את מערכותיו לענן והכריז על פרויקט להטמעת כלי GenAI במערכות תומכות קבלת החלטות רפואיות. הן משפרות את איכות הטיפול הרפואי פי שניים. פרויקט נוסף ערכנו במשרד המשפטים, שם העברנו את מערכת נט המשפט לענן שלנו. זהו פרויקט מורכב, מרובה משתמשים ולקוחות: 45 בתי משפט, יותר מ-900 שופטים ורשמים, 77 אלף עורכי דין – כולם עובדים על מערכת שבה מבוצעים מדי יום 18 מיליון פעולות ומדי שנה נפתחים בה כמיליון תיקים חדשים. נט המשפט לא לבד: ערכנו פרויקטים מורכבים גם בחברת החשמל, במשרד האוצר ובמשרד הרווחה". "יחד עם הממשלה, נמשיך להוביל את מהפיכת הדיגיטל של ישראל. נהיה הענן המוביל ללקוחות נימבוס", סיכם יפהר. "השימוש ההולך וגדל בפתרונות הבינה המלאכותית שלנו מאפשר לנו לפתח פתרונות חדשניים, מהירים וחזקים יותר. אלה מאפשרים לאזרחי המדינה לקבל שירות טוב יותר בצורה קלה ויעילה הרבה יותר מאי פעם".

מחקר חדש שטאבולה פרסמה היום את תוצאותיו מדגיש את האימוץ הגובר של פתרונות מבוססי AI בקרב מפרסמים, ואת הצורך המשמעותי ביישום היכולות הללו מעבר ל-"גנים הסגורים". בעוד ש-AI סוכנית הובילה לשיפור משמעותי בביצועים במנועי החיפוש וברשתות החברתיות, משווקים מתמקדים יותר ויותר בפתיחת הזדמנויות לצמיחה אינקרמנטלית מעבר לערוצים הללו, במיוחד בסביבות שיכולות להציע אוטומציה מבוססת AI דומה. המחקר החדש, שכותרתו "היתרון האג'נטי בפרסום מבוסס ביצועים", בוחן כיצד מפרסמים ניגשים לפעילות מבוססת ביצועים בנוף המונע יותר ויותר על ידי AI. המחקר, שנערך בקרב מנהלי שיווק בכירים בתעשיות האי-קומרס, הבנקאות, הרכב, הבריאות ועוד, חושף פוטנציאל שוק עצום שעדיין ממתין למימוש. וכאן טמונה אולי ההזדמנות הגדולה ביותר שהמחקר מגלה: הביקוש האדיר הזה אינו מסופק כלל על ידי ענקיות ה-GenAI הקיימות. חברות כמו OpenAI, אנת'רופיק וגוגל מתמקדות בשכבות ה-AI הכלליות, בעוד שהמרחב הספציפי של פרסום סוכני ברשת נותר פתוח לחלוטין ומהווה שדה פתוח לסטארט-אפים שנולדים היום כדי לפתור בדיוק את הבעיה שהמחקר מזהה. עוד עולה מן המחקר, כי קיימת ריכוזיות קיצונית בשוק – גוגל ומטא שולטות ללא עוררין בנוף ה-AI הסוכנית הפרסומית: הפתרונות שלהן נמצאים בשימוש מלא אצל 91% ו-88% מהמפרסמים, בהתאמה. לעומת זאת, פתרונות Open Web  מגיעים לקנה מידה מלא אצל 36% בלבד מהמפרסמים – פער עצום שמעיד לא על חוסר עניין, אלא על העדר פתרון מתאים. ה-44% הנוספים שנמצאים בשלבי פיילוט ובדיקה מצביעים על תיאבון גדול לערוץ זה, ופוטנציאל אדיר לשחקנים חדשים בתחום. בהקשר לכך, 81% מצהירים כי היו מגדילים באופן מיידי את הוצאות הפרסום שלהם ברשת הפתוחה לו היו קיימים עבורם פתרונות אג'נטיים דומים, כאשר 86% מוכנים להקצות רבע מתקציב הפרפורמנס שלהם ל-Open Web אם יעמוד לרשותם הכלי המתאים. כשנשאלו מהו היתרון המרכזי של פתרונות AI סוכנית, 41% מהמפרסמים הצביעו על אופטימיזציה בזמן אמת, פער גדול משמעותית מהיתרון השני בתור, חיסכון בזמן ויעילות תפעולית (14%). תשובה זו מדגישה את הצורך של מפרסמים באוטומציה שאינה לשם האוטומציה, אלא כזאת שמביאה לתוצאות עסקיות מדידות. נראה גם, לפי המחקר, כי מי שמתקשים במיוחד בהטמעת AI סוכנית הם דווקא המפרסמים הגדולים: האתגר המרכזי עבור מפרסמים המאמצים AI סוכנית הוא הטמעתו בתהליכי העבודה הקיימים, כשהקושי מורגש במיוחד בקרב המפרסמים הגדולים. רק 9% מהמפרסמים שמוציאים 300-499 אלף דולר בחודש מציינים את האינטגרציה כחסם, לעומת 74% מהחברות שמוציאות בין מיליון ל-4.9 מיליון דולר בחודש, המגדירות זאת כמכשול הדומיננטי. "מפרסמים בכל הגדלים נוטים לעבר פרסום סוכני, והתוצאות מגיעות בהתאם. המחקר שלנו מבהיר שמפרסמים רוצים את אותם ביצועים רציפים מבוססי AI שהם רואים ב'גנים הסגורים' מיושמים גם ברשת הפתוחה", אמר אדם סינגולדה, מייסד ומנכ"ל טאבולה. "הם מחפשים מערכות אוטונומיות שלומדות באופן רציף, מקבלות החלטות בזמן אמת והופכות כל חשיפה לתוצאה מדידה".

ענקית השבבים הדרום קוריאנית סמסונג (Samsung) ניצבת בפני אחד המשברים החמורים בתולדותיה: כ־45 אלף עובדים מאוגדים במפעלי שבבי הזיכרון של החברה מתכננים לפתוח ב־21 במאי בשביתה בת 18 ימים — מהלך שעלול לשבש את שרשרת האספקה הגלובלית של תעשיית הבינה המלאכותית. סמסונג מייצרת כשליש משבבי ה־DRAM בעולם — רכיבי הזיכרון שנמצאים כמעט בכל טלפון, מחשב נייד, שרת ומרכז נתונים. יחד עם יריבתה הקוריאנית, SK Hynix, שתי החברות שולטות בכשני שלישים משוק ה־DRAM העולמי ובנתח גדול עוד יותר משוק זיכרונות ה־HBM  – שבבים מתקדמים שבלעדיהם מערכות AI אינן יכולות לפעול. לצד מיקרון (Micron Technology) האמריקנית, מדובר בשלוש החברות היחידות בעולם שמסוגלות לייצר זיכרונות HBM. בעוד תשומת הלב הציבורית סביב תשתיות AI מתמקדת לרוב במעבדי ה־GPU של אנבידיה ( Nvidia), בפועל אותם מעבדים אינם שימושיים ללא שבבי הזיכרון שמחוברים אליהם. שלושת מתחמי הייצור העצומים של סמסונג בדרום קוריאה נחשבים כיום לאחד מצווארי הבקבוק הקריטיים ביותר בתעשיית ה־AI. החברה מפעילה 12 קווי ייצור שבבים, מעסיקה יותר מ־260 אלף עובדים ברחבי העולם ומשקיעה השנה כ־73 מיליארד דולר בהוצאות הון ובמחקר ופיתוח — ההשקעה השנתית הגדולה ביותר שביצעה אי פעם חברת שבבים אחת. העובדים דורשים נתח מרווחי הבינה המלאכותית שורש המשבר נעוץ בהצלחה הפיננסית האדירה של המתחרה SK Hynix. בספטמבר האחרון חתמה החברה על הסכם מול העובדים, בשמסגרתו יחולקו 10% מהרווח התפעולי השנתי כבונוסים לעובדים במשך עשור, ללא תקרת תשלום. לפי תחזיות הרווח לשנת 2026, מדובר בבונוסים של 477–460 אלף דולר בממוצע לעובד השנה, עם תחזיות לכמעט 900 אלף דולר לעובד בשנה הבאה. כעת דורשים איגודי העובדים של סמסונג להקצות 15% מהרווח התפעולי לקרן בונוסים, ביטול תקרת הבונוסים הקיימת והעלאת שכר של 7%. הנהלת סמסונג הציעה מנגד תשלום חד־פעמי בשווי כ־13% מהרווח התפעולי לשנת 2026 בלבד, ללא שינוי מבני קבוע — הצעה שנדחתה. הלחץ התחרותי כבר מורגש היטב. יו"ר האיגוד, צ’וי סונג־הו, טען, כי כ־200 עובדים עזבו את סמסונג לטובת SK Hynix בארבעת החודשים האחרונים. המתיחות החריפה לאחר שסבב משא ומתן בן 17 שעות ב־13 במאי הסתיים ללא הסכמות. האיגוד דורש שהמנכ"ל השותף, ג’ון יאנג־היון, יציג אישית הצעות קונקרטיות בנושאים המרכזיים. פגיעה ישירה בשרשרת האספקה של  ה-AI שביתה קצרה בת יום אחד שנערכה באפריל סיפקה הצצה לנזק האפשרי: תפוקת מפעלי הייצור צנחה ב־58% וייצור שבבי הזיכרון ירד ב־18%. בסמסונג מעריכים, כי שביתה מלאה של 18 ימים עלולה להוביל להשבתה כמעט מוחלטת של קווי הייצור. ההפסדים האפשריים מוערכים ב־30 עד 100 טריליון וון קוריאנ, שהם כ-20 עד 67 מיליארד דולר. החברה כבר החלה לבצע הליכי "האטה מבוקרת" בקווי הייצור, משום שעצירת תהליך ייצור שבבים באמצע עלולה לגרום להשמדת פרוסות סיליקון (Wafers) שעלותו של כל אחד מהם מגיעה לכ־20 אלף דולר. סמסונג נאבקת לא לאבד את ההובלה העיתוי של השביתה רגיש במיוחד עבור סמסונג. לראשונה מזה 33 שנים עקפה SK Hynix את סמסונג בשוק ה־DRAM העולמי במהלך הרבעון הראשון של השנה שעברה — בעיקר בזכות שליטתה בשוק זיכרונות ה־HBM עבור AI. ברבעון שלאחר מכן החזיקה SK Hynix ב־62% משוק ה־HBM העולמי, בעוד סמסונג הידרדרה ל־17% בלבד — אפילו מאחורי מיקרון, שהגיעה ל־21%. שבבי ה־HBM3E של סמסונג התקשו במשך רוב 2025 לעמוד בתקני האיכות של אנבידיה, בעוד SK Hynix ומיקרון זכו בחוזים היוקרתיים ביותר. עם זאת, בסוף 2025 הצליחה סמסונג לשוב ולהוביל את שוק ה־DRAM הכללי, לאחר שהחלה לספק שבבי HBM לאנבידיה והרחיבה את ייצור הזיכרונות המסורתיים. שבבי ה־HBM4 החדשים שלה, שנכנסו לייצור המוני בפברואר, אף עלו על התחזיות הראשוניות — וכל כושר הייצור לשנת 2026 כבר נמכר מראש. אלא ששביתה ממושכת עלולה לסכן את ההתאוששות הזאת. אפילו אפל נלחצה ממחסור בזיכרונות המתיחות בשוק הזיכרונות מורגשת גם אצל לקוחות הענק של סמסונג. לפי דיווחים בדרום קוריאה, אפל (Apple) קיימה השנה פגישות חירום עם חטיבת השבבים של סמסונג כדי להבטיח אספקת זיכרונות לייצור דגמי iPhone 17. לפי הדיווחים, סמסונג תכננה לדרוש העלאת מחירים של 60%, אך פתחה את המו"מ בדרישה להכפלת המחיר — ואפל הסכימה מיד. "דיבידנד AI" לאזרחי דרום קוריאה בתוך כך, הדיון הציבורי בדרום קוריאה סביב רווחי תעשיית ה־AI הולך ומתחמם. היועץ הנשיאותי, קים יונג־בום, הציע לאחרונה לחלק לאזרחי המדינה "דיבידנד AI", בדומה לקרן העושר של מדינת אלסקה, המחלקת לתושבים הכנסות מנפט. הדברים עוררו בהלה זמנית בשווקים, לאחר שמשקיעים פירשו אותם כרמז למס חדש על חברות השבבים. מדד KOSPI צנח ביותר מ־5% במהלך יום המסחר, אך התאושש במהירות לאחר שהובהר כי לא מדובר במדיניות ממשלתית רשמית. למרות מכירות ענק של משקיעים זרים, הסתערו על המניות משקיעים פרטיים בדרום קוריאה — והמדד נסגר יום לאחר מכן בשיא חדש.

כשמסתכלים על הדרך הארוכה שעשיתם עם קומוולט, איך היית מגדיר את המהות של השותפות הזו? "אם צריך לתמצת את הסיפור המשותף שלנו, מדובר בשילוב שמעניק ללקוח הגנה היקפית מלאה: יצרן גיבוי ראשון במעלה כמו קומוולט יחד עם מומחי הגיבוי והשירות של דאטה בנק (DataBank). השותפות הזו משמעותית כל כך, כי היא מאפשרת לנו ללוות ארגונים מהמגזרים הפיננסי, הממשלתי והעסקי, שמחפשים לא רק פתרון גיבוי נקודתי, אלא אסטרטגיית חוסן אמיתית להגנת המידע שלהם". כיצד השותפות הזו באה לידי ביטוי עבור הלקוחות שלכם בשטח? "הסינרגיה מתבטאת ביכולת לתת מענה למציאות של סביבות היברידיות מורכבות. המידע כיום מפוזר בין עננים, מערכות און-פרם, Microsoft 365 וקוברנטיס, והלקוחות שלנו צריכים מערכת אחת אחידה, שתנהל את הכול. השותפות מאפשרת לנו לבצע פרויקטים רחבי היקף והטמעות מורכבות, שמעניקות לארגון נראות, שליטה ויכולת התאוששות מתקדמת. אנחנו לא רק שומרים עותק של המידע, אלא מבטיחים רציפות תפקודית מלאה ברגע האמת". מהו האתגר המורכב ביותר שאתם מזהים כיום אצל הארגונים בישראל? "האתגר המרכזי הוא הבלבול המסוכן בין שרידות (Resiliency) לבין גיבוי אמיתי. ארגונים רבים מניחים בטעות שיתירות בענן או באון-פרם מגינה עליהם, אך במקרה של מחיקה זדונית או הצפנת כופר, הנזק משוכפל במהירות בין הסביבות וגורם לקריסה. בלי גיבוי Air Gap אמיתי, הארגון חשוף. אנחנו מסבירים למנמ"רים שבעולם של היום, השאלה היא כבר מזמן לא 'האם יש לנו גיבוי', אלא 'האם נוכל להתאושש מהר', כי ארגון מושבת הוא אירוע שעלול לחרוץ גורלות עסקיים". מהם היתרונות המרכזיים של פתרונות קומוולט, שגורמים ללקוחות לבחור בהם שוב ושוב? "הלקוחות מצביעים על חמישה עוגנים מרכזיים: פלטפורמה אחודה ומקיפה – היכולת לנהל מגוון עצום של עומסי עבודה ומערכות דרך ממשק ניהול אחד של קומוולט. יכולות שחזור בתנאי קיצון – פתרון שמתמקד במהירות השחזור ובאמינות שלו, גם בטווחי זמנים קצרים ביותר. אוטומציה מתקדמת – שימוש בכלי אוטומציה לניהול המידע, שמייעל את עבודת צוותי ה-IT ומצמצם טעויות אנוש. הגנה היברידית – מענה מושלם לסביבות מורכבות המשלבות ענן וסביבות מקומיות במערכת אחת. חוסן עסקי (Cyber Resiliency) – מעבר לגיבוי הטכני, הפלטפורמה בונה שכבת הגנה שמונעת מהנזק לשבש את פעילויות הליבה". לסיכום, מהו הערך המוסף שאתם רואים בשותפות הזו, מעבר לצד הטכנולוגי? "בסופו של יום, כל מטרתו של הגיבוי היא אחת: שחזור. השילוב בין המערכות של קומוולט לניסיון של דאטה בנק בשחזורי אמת מאפשר לנו להציל ארגונים מקריסה. טכנולוגיה היא רק נדבך אחד; הלקוחות מחפשים שותף שמבין את המשמעות העסקית של אובדן מידע. אנחנו ממשיכים לעבוד במלוא הכוח ומזמינים את כולם לבוא וללמוד איך בונים חוסן אמיתי באירוע ה-SHIFT הקרוב ב-9 ביוני בשפיים". הנכם מוזמנים להירשם כאן לכנס השנתי של קומוולט, שיתקיים ב-9 ביוני בגן בשפיים.

המלחמה הנוכחית ממחישה שוב, שיכולת המגזר הציבורי לפעול בזמן חירום אינה תלויה רק בהחלטות, אלא ביכולת ליישם אותן בפועל במהירות ובקנה מידה רחב. דווקא במצבי חירום מגלים משרדי הממשלה שהם מסוגלים לפעול מהר ולהטמיע שינויים בקצב שלא נראה בשגרה. הבעיה אינה היכולת לפעול, אלא היכולת לעשות זאת באופן עקבי, מתואם ובקנה מידה רחב. בפועל, המגזר הציבורי מתמודד עם שלושה אתגרים מרכזיים: מדיניות שמשתנה במהירות, ריבוי מקורות מידע הדורשים סנכרון לכדי תמונת מצב אחת והצורך לשמור על אמון הציבור. קשה מאד להתמודד עם אתגרים אלה ללא תשתית טכנולוגית שמאפשרת חיבור בין מערכות, נתונים ותהליכים והיכולת להפעיל אותם בזמן אמת. תשתית כזו אינה רק חיבור טכנולוגי בין מערכות, אלא גם הגדרה של תהליכים, אחריות ארגונית וממשקי עבודה בין גופים שונים. ללא שכבת תיאום זו, גם מערכות מתקדמות מתקשות לפעול באופן אפקטיבי. "שירות דיגיטלי אפקטיבי בחירום אינו רק אתר או אפליקציה, הוא היכולת לנהל את המידע מאחורי הקלעים, להתאים מסרים לקהלים מגוונים ולהבטיח שהנחיה שיוצאת ממקבלי ההחלטות תתורגם לפעולה אחידה ומסונכרנת בשטח" כך למשל, מיליוני אזרחים בישראל מקבלים התרעות בתוך שניות דרך אפליקציית פיקוד העורף, בעוד רשויות מקומיות מפעילות חמ"לים דיגיטליים שמרכזים מידע, שירותים והנחיות לתושבים. מאחורי הפעולות הללו עומדות מערכות אינטגרציה, תשתיות ענן ויכולות עיבוד נתונים בזמן אמת, שמאפשרות זרימה רציפה של מידע בין גופים שונים ותגובה מהירה לשינויים בשטח. אך השאלה אינה רק מה מחליטים, אלא עד כמה קיימת תשתית שמסוגלת לחבר בין קבלת החלטות, מקורות מידע ומנגנוני ביצוע. ללא החיבור הזה, גם מדיניות נכונה מתקשה להפוך לפעולה מתואמת ואחידה בשטח. מדיניות משתנה בזמן אמת במצבי חירום, המדיניות משתנה בתדירות גבוהה. החלטות לגבי חינוך, תעסוקה ושירותים ציבוריים מתקבלות לעיתים בתוך שעות ואף בפרקי זמן קצרים יותר. כדי ליישם אותן, נדרש חיבור ישיר בין קבלת החלטות לבין מערכות התפעול. מערכות workflow, מנועי חוקים ואוטומציה מאפשרים לעדכן תהליכים במהירות ולתרגם מדיניות לפעולה. לדוגמה, מודל אזורי במערכת החינוך נשען על שילוב נתונים גיאוגרפיים, התרעות ומידע תפעולי, שמוזנים למערכות ומאפשרים התאמה כמעט בזמן אמת. שילוב AI מאפשר לזהות עומסים, לתעדף פעולות ואף להפעיל תהליכים בצורה חכמה ומהירה יותר. בפועל, מדובר ביכולת לא רק להגדיר מדיניות, אלא להטמיע אותה באופן סיסטמטי בכל נקודות המגע עם האזרחים, הרשויות המקומיות ונותני השירות. ריבוי מקורות מידע והיכולת לייצר תמונת מצב אחודה במצבי חירום, מידע זורם ממשרדי ממשלה, מרשויות מקומיות וממערכות ביטחון. למשל, נתונים על מקלטים, פינוי תושבים ושירותים עירוניים, שמגיעים ממערכות שונות ואינם תמיד מסונכרנים. תשתיות אינטגרציה, APIs ושכבות דאטה מאפשרות לחבר בין מערכות שונות ולייצר מקור מידע אחוד שעל בסיסו פועלים כלל הגורמים. חיבור זה מחייב גם הגדרה אחידה של נתונים ותהליכים בין גופים שונים. כלי אנליטיקה ודאשבורדים מספקים תמונת מצב עדכנית בזמן אמת, ויכולות AI מאפשרות לזהות מגמות, עומסים וסיכונים תוך כדי תנועה. תשתיות ענן מוסיפות גמישות ומאפשרות להתמודד עם עומסים משתנים ועם קפיצות חדות בביקוש לשירותים. אמון הציבור והנגשת מידע באופן עקבי אמון הציבור הוא המרכיב הקריטי ביותר בניהול משבר, שכן יישום מדיניות בפועל נשען על נכונות האזרחים לשתף פעולה. אמון אינו נבנה רק על מסרים הסברתיים, אלא על חוויה דיגיטלית עקבית לאורך זמן. במצבי חירום, שבהם המידע משתנה בתדירות גבוהה, כל חוסר סנכרון בין ערוצי ההפצה או בין הגופים השונים עלול לייצר בלבול ולפגוע בציות להנחיות. מחקרי OECD מצביעים על כך שבמדינות שבהן רמת האמון במוסדות גבוהה, שיעור ההיענות להנחיות בזמן חירום גבוה משמעותית. כאן נכנס התפקיד הקריטי של הטכנולוגיה כאשר קיימות מגבלות פיזיות, השירותים הדיגיטליים הופכים לצינור הקשר המרכזי של המדינה עם האזרח. לכן, נדרשת תשתית המאפשרת לא רק הפצה מהירה של מידע, אלא ניהול אחוד שלו. שירות דיגיטלי אפקטיבי בחירום אינו רק אתר או אפליקציה, הוא היכולת לנהל את המידע מאחורי הקלעים, להתאים מסרים לקהלים מגוונים ולהבטיח שהנחיה שיוצאת ממקבלי ההחלטות תתורגם לפעולה אחידה ומסונכרנת בשטח. היכולת להתמודד עם שלושת האתגרים הללו אינה נבנית בזמן חירום, אלא נשענת על תשתיות, דאטה ותהליכים שנבנים ומוטמעים בשגרה. עם זאת, מצבי חירום מייצרים חלון הזדמנויות להאיץ השקעות ולקדם פתרונות בקצב מהיר יותר. מי שבונה את הבסיס בשגרה ומנצל את ההאצה בחירום, מצליח לסגור את הפער בין החלטה לביצוע. מי שלא, מגלה שהמדיניות נשארת על הנייר.   הכותבת היא סמנכ"לית המגזר הציבורי בפיקס סופטוור (לשעבר אמת).