האפשרות שעולה על הפרק בימים אלה לבחירות חוזרות מעלה התנגדות מצד גורמים בכירים בהיי-טק הישראלי, בטענה שהליכה לבחירות תפגע פגיעה אנושה בענף ובכלכלה בכלל. באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות אומרים שהפגיעה הזו באה לידי ביטוי בשני אופנים: בזבוז של כספי ציבור רבים ונזק לתדמית של ישראל בעולם בכל הנוגע למידת הקלות לעשות כאן עסקים. האפשרות לבחירות חוזרות עלתה בימים האחרונים, בעקבות קשיים במשא ומתן הקואליציוני בין הליכוד ובנימין נתניהו לשותפות הפוטנציאליות, ובראשן ישראל ביתנו ומנהיגה, אביגדור ליברמן. נתניהו אמור להודיע לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, עד ליום ד' אם עלה בידו להרכיב ממשלה, ומאיים שאם הוא לא יוכל לעשות כן - הוא יעביר חוק לפיזור הכנסת ולהליכה לבחירות (שכבר היום עולה להצבעה בקריאה ראשונה). [caption id="attachment_291640" align="alignnone" width="600"] ארז צור, יו"ר משותף באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. צילום: יח"צ[/caption] "פארסה אחת גדולה" ארז צור, יו"ר משותף באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, וקרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית האיגוד, ציינו כי בחירות חוזרות הן "רעה חולה לכלכלה הישראלית. מדובר בבזבוז משווע של שני מיליארד שקלים, שהולכים לפח". עוד אמרו השנים כי "קיום בחירות נוספות היא פגיעה ביציבות העסקית של מדינת ישראל ובקלות בה ניתן לעשות עסקים. עולם ההיי-טק הגלובלי, אשר רואה בישראל מצפן עולמי בתחום, יראה את ההליכה לבחירות כפארסה אחת גדולה". [caption id="attachment_274947" align="alignnone" width="600"] קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. צילום: יורם רשף[/caption] מאיר רובינשטין אמרה לאנשים ומחשבים כי "בתקופת בחירות, המשק משותק, לרבות היבטים ממשלתיים שקשורים להיי-טק. כך, לא יכולים להתבצע דברים שאנחנו, באיגוד, פועלים למענם, כמו צמצום ההתערבות הרגולטורית ותמיכה בכניסה של חברות רב לאומיות לישראל. בנוסף, התדמית של המדינה נהרסת, כי אנשי עסקים אומרים: אם יש בישראל בחירות בכל פרק זמן קצר, קשה לעשות בה עסקים". האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות מאגד תחתיו את תעשיות ההיי-טק ומדעי החיים, כאשר אחת הפעילויות הבולטות שלו היא ייצוגם של ענפים אלה מול גופי הממשל, הכנסת והמגזר הציבורי. על פי אתר האיגוד, הוא עובד מול הגופים הללו "בשיתוף פעולה הדוק".

דור טלוויזיות ה-8K נוחת גם בישראל. סמסונג ישראל, יחד עם היבואנית סמליין, הכריזו היום (ב') במסיבת עיתונאים בתל אביב על דגמי QLED 2019 של החברה, ובראשם סדרת מסכי ה-Q900 עם יותר מ-33 מיליון פיקסלים בתצוגה ברזולוציה שגבוהה פי 4 מאלו של מסכי ה-4K. "גודל ואיכות התמונה ממשיכים להיות השיקולים המהותיים ביותר בעת רכישת טלוויזיה חדשה. זה גם משתלב עם המגמה לפיה רוכשים יותר ויותר מסכים גדולים באמת, כשהדרישה למסכי 80 אינץ' ומעלה הכפילה את עצמה בשנה האחרונה. אלו הן חלק מהסיבות שהובילו את סמסונג לפיתוח טכנולוגיית ה-8K ולהביא אותה כבר עכשיו ללקוחות", אמר במסיבת העיתונאים קובי בש, מנהל החטיבה הצרכנית בסמסונג ישראל. לדבריו, "כחברה שמובילה את השוק מזה 13 שנה, היום אנחנו כאן כדי להראות איך אנחנו שוב משנים את עולם הטלוויזיה, כשהמטרה הסופית שלנו היא שהלקוח יוכל לבחור את גודל ועיצוב הטלוויזיה בהתאם לצרכים בבית". לענות על צורך ולא ליצור אותו בסמסונג טוענים שתכנים באיכות של 8K כבר נמצאים בשלבי פיתוח, כך שהטלוויזיות החדשות באות לענות על צורך ולא ליצור כזה, ושהטלוויזיות החדשות יציעו תמונה יותר טובה בכל תרחיש כשהסיבה העיקרית לכך היא שבב בינה מלאכותית ששולב בקו טלוויזיות ה-8K. השבב, שנקרא Quantum 8K, משדרג באופן אוטומטי כל תוכן, מכל מקור ומכל רזולוציה נמוכה יותר, לרזולוציית 8K. כדי לעשות זאת, כך סיפרו בחברה, שולבו במערכת תהליכי לימוד מכונה מעמיק, כשהשבב לומד להשוות בין מיליוני תמונות ותבניות המסייעות לו לשדרג את התוכן המקורי לרזולוציה גבוהה, ובכל תרחיש - כולל תרחישי ספורט שנחשבים לבעייתיים במיוחד, כמו גם בעת שימוש בטלוויזיה כמסך למשחקי קונסולה אז נדרשת תגובה מהירה במיוחד. "מכיוון שכל שידור מומר לרזולוציה המתקדמת, יש סיבה להתחדש עם טלוויזיית 8K כבר היום, כי בכל מצב ובכל תנאי, ולא משנה במה בוחרים לצפות, התמונה טובה יותר", אמר בש. בנוסף שולבה בטלוויזיות החדשות טכנולוגיית תאורה אחורית מלאה מתקדמת במטרה לספק תאורה נקודתית ומדויקת לכל פיקסל בטלוויזיה. זאת, על מנת להשיג את היכולת להציג גווני שחור אמיתיים ועמוקים יותר מאי פעם, לפחות לפי החברה. לפי סמסונג גדל שוק הטלוויזיות הישראלי במהלך 2018 בכ-30% מבחינה כמותית ובכ-20% מבחינה כספית, והוא מסתכם בכ-500 אלף יחידות בשנה. במקביל הולכת וגדלה הדרישה למסכים שגדולים מ-65 אינץ' והקטגוריה הזו כבר תוספת כ-40% מהשוק. בהיבט של רזווציה, 80% מהטלוויזיות שנמכרו בשנה האחרונה כבר היו ברזולוציית 4K ומעלה, וכאמור בסמסונג חושבים שהגיע הזמן גם ל-8K. מסכי ה-8K החדשים יהיו זמינים בגדלים של 65, 75, 82 ו-98 אינץ'. המחירים המומלצים לצרכן של שלושת הדגמים הראשונים עומדים על 17,990 שקלים, 24,990 שקלים ו-34,990 שקלים בהתאמה. לפי החברה בתקופת ההשקה מי שירכוש טלוויזיית 8K יקבל במתנה את טלפון הדגל החדש של החברה Galaxy S10+. החברה השיקה בארץ טלוויזיות חדשות נוספות ב-4K אבל מה שתפס בעיקר את תשומת הלב היו The Frame, מסכים בתצורה של תמונה תלויה עם מגוון מסגרות מתחלפות במגוון צבעים וסגנונות שונים, בגדלי 65 ו-55 אינץ’, שגם מציעות מצב אומנות בו מוקרנות על המסך יצירות אמונות מפורסמות.

"כאשר אנו רוצים לבנות מחוברות של עובדים לפתרונות ניהול ידע, עלינו לצאת מנקודות מוצא שפתרונות ניהול ידע אכן מועילים לארגון ולעובדים, ושהעובדים רוצים להצליח בתפקידם בארגון. לכן, כל שנדרש הוא לדחוף אותם קלות כדי שיצרכו פתרונות אלה", כך אמרה ד"ר מוריה לוי, מנכ"לית ROM Knowledgeware. ד"ר לוי דיברה בפתח פורום KMI מבית אנשים ומחשבים. הפורום התכנס אתמול (א') ב-יס פלנט בראשון לציון. המונח Nudge, הסבירה, לא קשור לניג'וס, אלא "לעתים יש פתרונות קלים בעולם ניהול הידע, שבעזרת דחיפה קלה ניתן להניע אותם לפעולה בתחום". "זה לא פשוט שעובדים יתחברו לניהול ידע" לדבריה, "זה לא פשוט שעובדים יתחברו לניהול ידע, מכמה סיבות: העדר מודעות, חוסר קשב, ריבוי שינויים, העדר רצון, 'למה לשנות אם הכל בסדר?', המחוברות הכוללת בארגון אינה תמיד בשיאה וגם – כי ניתן להסתדר בלי זה". ד"ר לוי הציגה מודל משולש, "מוכנים, היכון, רוץ", להטמעה מיטבית של ניהול הידע בארגון. בשלב התכנון, אמרה, "העבודה עצמה גורמת לנו למחוברות, והיא מרכיב במחוברות. מרכיבי מחוברות נוספים הם יחסי העבודה עם עמיתים שלנו והרצון של עובדים למצות יכולות שלהם ולראות כיצד ניהול הידע יכול לסייע להם. עוד מרכיבים הם יחסי העבודה עם המנהל הישיר, תרומת העבודה ליעדי הארגון ואוטונומיה ועצמאות". לדברי ד"ר לוי, "יש לתקשר את חשיבות ולהחצין את התועלות הנובעות ממנו ואת הדחיפות שלו. יש ליצור תכנית ניהול ושינוי סדורה, עם הגדרת קהלי יעד שונים, והדרך להשפיע עליהם". בשלב ה"היכון", ציינה, "יש להשתמש בכלים לתחום, להגדיל את המודעות ולחזק את המיומנויות בשימוש בכלים, להפוך את השימוש להרגל ולחזקו. צרו אמון, הומור הוא כלי נפלא לשחרור ובניית אמון והשתמשו במשחוק – זה לא משחק, זו קריצה, דרך להורדת התנגדויות והכנסת קלילות". בשלב, השלישי, "רוץ", אמרה ד"ר לוי, "מדובר בתחזוק שוטף, יש לייצר תוכנית עבודה שוטפת, פעילויות עם שיאים, יש ליזום תכנים חדשים, לייצר תנועה טראפיק, ליידע בצורה עתית, למשל עם ניוזלטר". ד"ר לוי סיכמה באומרה כי "אם הצלחנו - אסור לנו לעצור. יש עוד יעדים להסתער עליהם".

"כמו שטייסים נעזרים בסימולטורים בחלק מהפעמים כי אימונים בשמיים זה דבר יקר ומסוכן, כך הסימולטורים יכולים לסייע בעולם הרפואה, לטובת רפואה טובה יותר. אימון על סימולטורים משפר את יכולות הניתוח של הרופאים. כך ניתן להגיע לתוצאות טובות יותר בניתוח", כך אמר אריאל בן משה, מנהל פיתוח של סימביוניקס הישראלית, כיום חטיבת ההדמיות ב-3D Systems. לדבריו, "אנחנו פועלים בעולם ההדמיות ברפואה. הענן מסייע לנו לקשר בצורה טובה בין אלפי סימולטורים הנמצאים ברחבי העולם". הוא ציין כי "יש לנו קו מוצרים לרופאים, המאפשר לבצע ניתוחים להעלאת המיומנות ולתחקור טעויות". סימביוניקס נוסדה ב-1997 על ידי רן ברונשטיין, עדנה חוזק ודוד ברקאי. החברה, אמר בן משה, עוסקת בפיתוח סימולטורים רפואיים למטרות לימוד ואימון רופאים ומתמחים בפרוצדורות זעיר-פולשניות. הסימולטור הראשון שפותח היה ה-GI Mentor, לאימון בפרוצדורות הקשורות לגסטרו-אנטרולוגיה. "אנו עובדים עם רופאים מובילים מרחבי העולם", אמר, "וממשיכים במהלך השנים לפתח סימולטורים נוספים בתחומי הרפואה השונים, ביניהם קרדיולוגיה, אולטרא-סאונד, לפרוסקופיה, ניתוחים רובוטיים ועוד. אנו מובילים בתחום, ומאז 2012 שולטים בשוק הסימולטורים הממוחשבים. אחד הפיתוחים עליו גאוותנו, הוא סימולציה ספציפית לחולה, שמאפשרת אימון על האנטומיה של החולה - לפני ביצוע ניתוח לתכנון מדויק". ב-2014 נרכשה סימביוניקס על ידי 3D Systems תמורת 120 מיליון דולרים. כיום ממשיכה החברה לפתח ולייצר בישראל את הסימולטורים הרפואיים שלה, תחת ניהולו של ברונשטיין, המשמש כסגן נשיא למחקר ופיתוח בחטיבה הרפואית של החברה העולמית. 3D Systems מספקת מוצרים ושירותים בתחום התלת-מימד, כולל מדפסות תלת מימד, חומרי הדפסה, שירות לתכנון והדפסת מוצר על פי דרישה וכלי תכנון דיגיטליים. "בעקבות הרכישה, הפכנו לחלק מהיחידה הרפואית של 3D Systems", ציין. לדייק את הטיפול היחידה הרפואית של החברה, הסביר בן משה, "מתמחה בתכנון וייצור כלים רפואיים המותאמים לחולה, במטרה לדייק את הטיפול, תחום המכונה Precision Medicine. בנוסף, החברה מציעה שירות לתכנון וירטואלי של פרוצדורות רפואיות, עליהן מתבססים רופאים בעת ניתוח. התכנון כולל פירוט שלבי הניתוח וכן הדפסת כלים לחולה הספציפי, בהתבסס על נתוניו, לשימוש במהלך הפרוצדורה". באחרונה, אמר בן משה, "הוצאנו לשוק תוכנה חדשה, D2P, (DICOM to Print), לבניית מודל אנטומי וירטואלי, המתבסס על נתוני MRI או CT של החולה, כולל הכנה להדפסת תלת-מימד. זו מקלה על עבודת הרופאים ומסייעת להם בתכנון פרוצדורה עתידית. כך, יש לנו כיום את כל המרכיבים הנחוצים - משלב התכנון ועד שלב ההדפסה בתלת מימד, או שימוש במשקפי VR. אלו יכולות המקלות על מנתחים להגיע לתוצאה רפואית מדוייקת". "מהקמת החברה", אמר, "מערכות ה-IT שלנו יושבות על גבי הענן של אמזון ווב סרביסז,, מהלך שהוכח כמוצדק מאז ועד היום. כל התפעול השוטף של ה-IT, עדכוני תוכנה ואיתור תקלות – כולם נעשים בענן אמזון ווב סרביסז. יש לנו אלפי סימולטורים ברחבי העולם, והענן מסייע לקשר ביניהם. הוא מאפשר לנו לגשת לכולם, לצורכי עדכונים ושירות. הענן נותן לנו לפתח חוויית לקוח של פורטלים לאימון בקהילה הרפואית. כך, הרופא הבכיר שולח את הזוטר להתאמן עם תכנית האימון, והבכיר יכול לעקוב מה-iPad שלו אחר פעולות הזוטר". לדבריו, "הסימולטורים הם שירות ענן מלא מקצה לקצה, הניתן לשימוש בכל עת ובכל נקודה בעולם. אנו משתמשים בשירותי AppStream של AWS להזרמת הסימולציות התלת ממדיות ולהרצתן בכל נקודת קצה של הלקוח. עוד אנו עושים שימוש במערכת האחסון 3S של אמזון ווב סרביסז בנפח של טרה בייטים רבים. במהלך הסימולציה הפעולות מעובדות במערכת EC2 ומציגות את התפוקה הוויזואלית בזמן אמת במסך, כולל כל נתוני הביקורת". "פתחתי שווקים חדשים באפס עבודה בעזרת שירותי הענן של AWS", סיכם בן משה, "הענן מסייע לנו להוביל את השינוי התרבותי שעובר על עולם הרפואה באימון ואימוץ של טכנולוגיות חדשות כמו סימולציות, בינה מלאכותית והדפסה בתלת מימד. הענן מסייע לנו לקדם תהליך המשפר את הטיפול הרפואי והופך אותו לבטוח יותר".

פגישת בעלי המניות של אמזון שנערכה בשבוע שעבר (ד') כללה הצבעה בגינה של הצעה למהלכים יזומים מצד הענקית במסגרת המלחמה בשינויי האקלים, שאותה העלו על סדר היום אלפי עובדי ענקית הקמעונאות אונליין, כמו גם משקיעים פעילים. ההצעה קראה לחברה לתאר בשקיפות מלאה כיצד היא מפחיתה את השימוש בדלקים מאובנים וסורבה. אמזון סופגת באחרונה ביקורת גוברת על תרומתה לפליטות גזי חממה, הנובעת בעיקר משינוע סחורות במשאיות ובמטוסים וכן מהדטה סנטרים שלה. בתגובה ללחצים אלו, פנימיים כחיצוניים, השיקה החברה תכנית ששמה Shipment Zero לפני מספר חודשים, שבה היא מתחייבת לחסל את פליטות הפחמן מכחצי ממספר המשלוחים שלה עד לשנת 2030. אבל המבקרים טוענים כי התכנית לא חשפה באופן שקוף ובהיר כיצד אמזון מתכוונת להשיג את ההפחתות, וכן לא הציגה מעולם את דו"ח הפליטות העכשווי שלה. [caption id="attachment_187937" align="alignnone" width="600"] אמזון[/caption] מכתב פתוח לבזוס שאסף חתימות רבות באפריל השיקו עובדים יוזמה בנושא האקלים שהציגה מכתב פתוח שהופנה אל הבעלים והמנכ"ל, ג'ף בזוס, ולמועצת המנהלים של אמזון, וביקש מהם לשקוד על תכנית פעולה כלל-ארגונית לטיפול בשינויי האקלים ולסיום הסתמכותה של החברה על משאבי אנרגיה מזהמים. גוף העובדים הנאבק, שמכונה "עובדי אמזון למען צדק אקלימי" (Amazon Employees For Climate Justice), צייץ בטוויטר וכתב: "משבר האקלים הוא האיום הגדול ביותר שעומד מול כוכב הלכת שלנו, אך למרבה הצער, מנהיגות אמזון לא שמה אותו בראש סדר העדיפויות. זוהי האחריות שלנו להבטיח שהמודלים העסקיים שלנו לא תורמים להרס של הפלנטה שלנו". הקואליציה המסוימת של עובדי אמזון הלכה ותפחה מאז פרסום המכתב, וכעת מונה כבר 7,683 חותמים, שמהווים 12% מעובדי החברה, כך לטענת הקבוצה. This Amazon employee directly confronted Jeff Bezos over his inaction on climate change pic.twitter.com/XBnMDhme3I — NowThis (@nowthisnews) 24 במאי 2019 ביום ד', במהלך אסיפת בעלי המניות שהתקיימה בסיאטל שבה שוכן המטה של אמזון, התייצבה קבוצה של כ-50 נציגים מגוף העובדים, כך דיווח הסיאטל טיימס, למפגש, ונציגתם, אמילי קנינגהם ממחלקת חוויית הלקוח, ביקשה מבזוס ומבעלי המניות לאשר את הצעתם לפרסום דו"ח מפורט על סיכוני האקלים ושימוש החברה בדלקים מאובנים. לנוכח מה שנראה כהיעדרות של בזוס מהחדר בזמן דבריה אמרה קנינגהם: "הייתי רוצה לבקש מג'ף בזוס לעלות על הבמה כדי שאוכל לדבר איתו ישירות". "מר בזוס יצא מאוחר יותר", ענה לה דיוויד זפולסקי, היועץ המשפטי של החברה. "הוא ישמע את הנאום הזה?" שאלה קנינגהם. "אני מניח שכן", ענה זאפולסקי. "עושים הרבה ובאופן מהותי כבר 20 שנה" לבסוף התייצב בזוס לסשן שאלות ותשובות שחתם את האירוע, ואז הוטחה בו שאלה מעובד שתהה מה עמדתו בעניין היוזמות ללוחמה במשבר האקלים. "זה נושא חשוב מאוד. קשה למצוא נושא חשוב יותר משינויי האקלים", אמר בזוס לנוכחים והוסיף, "המדע משכנע מאוד בנוגע לזה, אין ספק בכך". בזוס טען בדבריו כי מסחר אלקטרוני וענן מחשוב "הם מטבעם יותר יעילים בהיבט של פחמן מאשר החלופות שלהם. בניית דטה סנטרים משלך, זה רע מאוד. נהיגה לחנות לקחת גלון חלב... זה רע מאוד. אז אנחנו עושים הרבה ובאופן מהותי כבר 20 שנה", כך ניסה בזוס להרגיע את דאגות עובדיו. אלא שבזוס, האיש העשיר בעולם, לא ממש מדייק משום שלטענת מומחים תחום המסחר האלקטרוני, שאמזון היא מהמובילות העולמיות שלו כיום, מייצר דווקא יותר פליטות פר-פריט מאשר בעת רכישות בחנויות פיזיות. בנוסף לאריזה ולשינוע, לקוחות נוטים לקנות פחות פריטים בעסקה מקוונת בודדת, ולכן נוצרות הזמנות מרובות של פריטים, שמביאות לעיתים קרובות למספר משלוחים. למרות שההצעה לשדרוג מדיניות אמזון בנוגע למשבר האקלים זכתה לסירוב באסיפת בעלי המניות האחרונה, העובדים המוחים חזרו ואמרו כי אין פירוש הדבר שהמאבק שלהם חסר תועלת או שאינו משמעותי. לדבריהם, הם ימשיכו לדחוף את החברה לפעול בנוגע לנושא האקוטי, שאם לא יטופל עכשיו יגרום לדבריהם לאירועים קטסטרופליים שעליהם תצטער האנושות בעתיד לבוא.

ארסן ונגר מוכר מתחום הכדורגל - כמעט 22 שנים הוא אימן את הקבוצה הלונדונית ארסנל וזכה אתה בלא מעט תארים, לרבות שלוש אליפויות של הפרמייר ליג ושבעה גביעים אנגליים. עכשיו, לקראת גיל 70, הוא החליט להיכנס לעולם הטכנולוגי, אם להיות ספציפיים יותר הספורטק, ולהשקיע בפליירמייקר הישראלית - חברה שמאפשרת לעקוב אחרי שחקנים ולקבל נתונים על פעילותם במשחק. אולי זה מאחר שמזה כשנה, אחרי שפרש מארסנל, הוא לא מאמן אף קבוצה. ונגר גילה שהוא החליט להשקיע אחרי שצפה במשחק של קבוצת נוער שהייתה מצוידת בחיישן על נעלי הכדורגל של השחקנים. החיישן המדובר, שהוא המוצר של פליירמייקר, יכול לספק מידע על מגע של השחקנים בכדור, מהירות הריצה שלהם ומהירות הכדור בבעיטה, כשכל המידע הזה יכול לעבור תוך דקות ספורות בלבד למאמנים שעל הספסל, ועל ידי כך לתת להם כלים לניהול המשחק בזמן אמת. ודאי עזרה העובדה שהמשחק הזה קרה בביתו של ונגר, אחרי שמנכ"ל פליירמייקר, גיא אהרון, הגיע עם הקבוצה עד אליו. "השתכנעתי כשראיתי את ההדגמה בחצר הבית שלי ולמזלי, הגינה עדיין שלמה ובריאה", סיפר ונגר. אהרון אמר כי "לא סיפרנו לשחקנים לאן אנחנו לוקחים אותם, והם התרגשו מאוד כשראו לאן הגיעו". סכום ההשקעה לא פורסם, אך לפי ההערכות, מדובר בסכום גבוה. לצד ההשקעה, ונגר הולך לייעץ למנהל התפעול הראשי של החברה, יובל אודם, לסמנכ"ל הטכנולוגיות, מורן גד, ולאחראי החדשנות, ארז מורג. לפי הדיווחים, הוא כבר העביר לארבעה (כולל אהרון בעצמו) מידע בעל ערך. חדשן בכדורגל - ובעולם הטכנולוגי הסיבה שבעטיה החיבור בין ונגר לפליירמייקר מעניין הוא שמתחילת דרכו באנגליה נחשב הצרפתי למהפכן. הוא הטמיע בקבוצה תכניות כמו תזונה נכונה, בדיקה של המדדים הבריאותיים ושאר עניינים שאמנם לא קשורים בהכרח למה שקורה על הדשא, אלא מחוצה לו, אך משפיעים באופן ישיר על התוצאות של הקבוצה. למעשה, הליגה האנגלית ש-ונגר עזב במאי 2018 שונה לחלוטין מזו שאליה הגיע, והוא אחד האחראים הישירים לנושא. חשוב לציין ש-ונגר השתמש בניתוח נתונים עוד כשאימן במונקו בין 1987 ל-1994, והיה אחד הראשונים לעשות את הדבר, שכיום נחשב לאינטגרלי בקבוצות מקצועניות. הוא סיפר שבעונת 87/88 הוא התחיל להשתמש במחשב - דבר שעזר לו במיוחד בכל מה שקשור להערכה של שחקנים ולשיפורם. בפליירמייקר רואה ונגר את הצעד הנוסף בכל מה שקשור לטכנולוגיית מדי הספורט: "יש פה עניין שיכול לעזור לכדורגל ולספורט בכללי. פליירמייקר מעניינת אותי מאוד גם בגלל הרמה הטכנולוגית הגבוהה של המוצר וגם מאחר שהיא יכולה לאפשר לצעירים להשתפר - ברמה הקבוצתית ובעיקר ברמה האישית. במשך הרבה מאוד שנים הכדורגל היה מבודד מכל מה שקשור לטכנולוגיה וכלל לא התעניין בה. כיום, הטכנולוגיה השתלטה עליו". אלופת ישראל, מכבי תל אביב, הייתה החלוצה להשתמש בטכנולוגיה של פליירמייקר, עוד ב-2017, ואחריה פילדלפיה יוניון מליגת ה-MLS האמריקנית, והמועדונים הלונדוניים פולהאם, ווימבלדון ומילוול, שהצטרפו באחרונה. עכשיו, כשהם חמושים בשם גדול ומשפיע כמו ארסן ונגר, בפליירמייקר בוודאי מקווים שהקבוצה הבאה שתשתמש בשירותים של החברה תהיה אחת מהגדולות באירופה.

נט-אפ רכשה באחרונה את קוגניגו הישראלית תמורת 70 מיליון דולרים. הנרכשת פיתחה פלטפורמה, מבוססת בינה מלאכותית, לזיהוי איומים ולהגנה על מיגע רגיש. היא מסייעת לארגונים להלום את דרישות הרגולציות השונות להגנה על המידע ועל הפרטיות, בכך שהיא מגנה על הנתונים המבוזרים של הארגון – בחצר הבית ובענן. הפלטפורמה של קוגניגו מספקת נקודת שליטה ובקרה מרכזית לניהול ולאבטחה של נתוני הארגון המסווגים, כמו גם הגנה וניהול של פרטי זהות אישיים. המערכת של הנרכשת מגלה, מסווגת ומגנה על הנתונים באופן אוטומטי ומייתרת את הצורך בהגדרות אבטחת מידע ידניות. החברה הוקמה בשנת 2016 על ידי גיא ליבוביץ', ששימש כמנכ"ל עד מכירתה, ולה מרכז מו"פ בתל אביב ומטה בניו ג'רזי. בסך הכל גייסה החברה בשני סבבי גיוס 11 מיליון דולרים. את הסבב הראשון הובילה קרן ההון סיכון State of Mind Ventures. הקרן הוקמה על ידי פנחס בוכריס, לשעבר מפקד יחידה 8200 ומנכ"ל משרד הביטחון, קרן אותה הוא הקים עם יובל בהרב וניר אדלר. זהו האקזיט הראשון של הקרן. לפני יותר משנה הנרכשת גייסה 8.5 מיליון דולרים. בסבב הגיוס השתתפו Prosegur הספרדית, OurCrowd, קבוצת מבטח שמיר ו-State of Mind Ventures. הנרכש והרוכשת הן שותפות עסקיות. 35 עובדי החברה הנרכשת יעברו לפעול במרכז הפיתוח של נט-אפ בארץ. מרכז הפיתוח של ענקית האחסון בישראל, הוקם ב-2008. לצד פעילות השיווק והמכירות של נט-אפ בארץ, יש לה פעילות מו"פ בתל אביב, על בסיס רכישת הסטארט־אפ הישראלי אונארו. זו מעין "יחידת סטארט-אפ" בנט-אפ, האמונה על פיתוח קווי מוצרים חדשים. ב-2005 נט-אפ רכשה את הסטארט-אפ הישראלי טופיו (Topio), אך החברה סגרה כשנתיים לאחר מכן פעילות זו. במאי 2017 נט-אפ רכשה את פלקסיסטור הישראלית מהרצליה פיתוח, תמורת עשרות מיליוני שקלים. בסוף 2018 ענקית ניהול המידע השיקה סדרת מוצרים ושירותים מבוססי רכישה זו, פרי פיתוח מו"פ כחול לבן. פלקסיסטור פיתחה תוכנה המשתמשת באחסון לא נדיף כמערכת האחסון העיקרית – כך שהביצועים שלה יהיו דומים במהירות שלהם לאלה של זיכרון פלאש (Flash). בדרך זו, לקוחות ארגוניים יכולים לטפל בהיקפי אחסון גדולים ובניתוח Big Data – במהירות. בעקבות הרכישה, עובדי פלקסיסטור הצטרפו למרכז אונארו. אנליסטים ציינו כי הרכישה של קוגניגו הייתה מחוייבת המציאות, בשל תוצאותיה הכספיות הלא מוצלחות של נט-אפ, מה שהצריך רענון של היצע המוצרים שלה. ברבעון הרביעי של שנת הכספים 2019 שלה, שתוצאותיו פורסמו לפני ימים אחדים, מכירותיה של ענקית ניהול המידע ירדו ל-1.59 מיליארד דולרים, לעומת 1.64 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד. וול סטריט ציפתה למחזור שיעמוד על 1.65 מיליארד דולרים ברבעון האמור. ענקית ניהול המידע הודיעה כי הצפי של שני הרבעונים הבאים יהיה נמוך גם הוא והמכירות בו יעמדו, בהתאמה, על 1.315 ו-1.465 מיליארד דולרים. מנט-אפ נמסר כי "באחרונה רכשנו את חברת קוגניגו, שהיא בעלת קניין רוחני ושירותים לניהול מידע של לקוחות, סיווג ורגולציה. אנו מתכננים לשלב את הטכנולוגיה כשירות בהיצע של פעילות ה- Cloud Volumes שלנו, כחלק מהאסטרטגיה המתמשכת שלנו לספק מערכת שלמה של שירותים מבוססי ענן ללקוחות, כולל פתרונות עיקריים של רגולציה של נתונים".    

שוק המטבעות הקריפטוגרפיים אולי לא הכי יציב, אבל כבר ברור שהוא כאן כדי להישאר. כעת נודע כי גם הענקית פייסבוק עתידה להשיק מטבע דיגיטלי חדש משלה, ששמו GlobalCoin, ושמטרתו לסייע למשתמשי הרשתות החברתיות שבבעלותה לשלוח ולקבל כסף באמצעות מערכת תשלומים חדשנית. הכוונה של החברה היא לשחרר את מטבע הקריפטו לשוק כבר ברבעון הראשון של 2020, כך על פי דיווח של ה-BBC. ענקית המדיה החברתית רוצה להיכנס למרחב הקריפטו עם מטבע וירטואלי שנבחן כעת, כך טוען ה-BBC בדיווחו. לכשיושק, ה-GlobalCoin יוכל לשמש בפלטפורמות שונות שנמצאות בבעלות פייסבוק, ביניהן אינסטגרם, ווטסאפ, וכמובן יישום הליבה של הענקית ממאנלו פארק. החברה כבר נמצאת בדיונים על מטבע הקריפטו מול הבנק המרכזי של אנגליה והמושל שלו, מארק קרני, כשמטרת המגעים היא להיות מתואמת עם רשויות רגולטוריות במדינות שונות, בכדי למנוע בעיות משפטיות, וזאת משום שפייסבוק משרתת משתמשים בתחומי שיפוט רבים. על פי ה-BBC, מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד פייסבוק, פגש את קרני בכדי לדון עימו בסיכונים ובהזדמנויות להפעלת המטבע. לפי התקשורת, פייסבוק נמצאת גם בשיחות עם חברות אחרות, כגון ווסטרן יוניון, בחיפוש אחרי דרכים זולות ומהירות יותר שיאפשרו לאנשים לשלוח ולקבל כסף ברחבי העולם. פרויקט ליברה - לא תחרות לביטקוין פרויקט זה נקרא "פרויקט ליברה והוא מבוסס על טכנולוגיית הרישום המבוזר, ה-DLT, כשאסימון תשלום דיגיטלי מהסוג המסוים נחשב באופן כללי כ-stablecoin - מטבע המגובה על ידי מטבעות של ממשלות. בהתבסס על עובדה זו, המטבע של פייסבוק לא יכול להיתפש ככזה שיספק תחרות ישירה לביטקוין או למטבעות אחרים כדוגמתו. משמע, הכוונה של פייסבוק היא לא לספק בהכרח מטבע וירטואלי עצמאי אלא כזה שיאחד כוחות עם מוסדות פיננסיים שמרניים, בכדי להמיר דולרים ומטבעות אחרים ל-GlobalCoin. בכל מקרה, המטבע הדיגיטלי החדש של פייסבוק צפוי לשמש לתשלומים מכל מקום שבו המשתמשים נמצאים, גם במקרים שבהם אין למעבירי התשלום אמצעים בנקאיים קלאסיים. מה שכן מאחד בינו לבין יתר המטבעות הוא שגם ה-GlobalCoin יהיה מקושר, כמובן, לרשת בלוקצ'יין, שעתידה לחבר בין הבנקים והמשתמשים. יצוין כי קיימות כבר רשתות חברתיות ואפליקציות להעברת הודעות אחרות, מוכרות פחות, שהחליטו להשיק נכסים דיגיטליים משלהן גם כן - למשל ל-Kik Messenger הקנדית יש את אסימון KIN שלה. כדאי לזכור שזו אינה ההתנסות הראשונה של פייסבוק בתחום - מדובר על מיזם שני של החברה בתחום הקריפטוגרפי, והוא מגיע כמעט 10 שנים לאחר שהמטבע הדיגיטלי Facebook Credits הפסיק את פעילותו בתום שנתיים לא מוצלחות. בין השאר כללה ההתנסות ההיא תביעה לא מחמיאה, שהוגשה באפריל 2012 על ידי שני ילדים והוריהם, בטענה שהילדים השתמשו בכרטיסי האשראי של הוריהם ללא רשות, בכדי לרכוש את הכסף הווירטואלי המכונה Facebook Credits. פייסבוק לא הגיבה לדיווחים על המטבע החדש המתוכנן, ושומרת בינתיים את הקלפים קרוב לחזה בכל הנוגע בכניסה של לתחום הקריפטו.