בשנים האחרונות, התעשייה הפיננסית משתנה בקצב מדהים, עליית טכנולוגיית הבלוקצ'יין, היכולות לייצר נכסים דיגיטליים, זירות מסחר וכלים פיננסיים מתקדמים, משנים את עתיד ההתנהלות הפיננסית המוכר לנו. מאחר שהטכנולוגיה מאפשרת כלים פיננסיים חדשניים, כך היא מצריכה רישוי, פיקוח ובקרה התואמים את היכולות החדשות, יתרה מכך, אי פיתוח ויישום רגולציה מתאימה, מסכנת את ציבור המשתמשים, ומצד שני, פוגעת בהתפתחותה התקינה של התעשייה. חסרונה של רגולציה פיננסית מתאימה לתעשיית הבלוקצ'יין היא תופעה בינלאומית רחבה. אין אף מדינה בעולם שהצליחה לפצח את מנגנון הרגולציה הפיננסי-טכנולוגי המתאים, כך שמצד אחד ישמור על הציבור, ומצד שני, יסייע להתפתחות התעשייה הפיננסית המתקדמת, ולא יגביל אותה מדי. אף מדינה בעולם. למעט אחת, מלטה, שכנתנו לחופי הים התיכון, סטארט-אפ-ניישן רגולטורי. לאמץ מערכת רגולטורית דומה בישראל מלטה היא אי קטן במרכז הים התיכון, מדינה קתולית, דוברת אנגלית, בה חיים פחות מחצי מיליון תושבים. העם המלטזי מזכיר את הישראלים בצורות רבות. מלטה בשל היותה אי סלעי קטן, חסרה משאבים מכל הסוגים, ובשל כך נדרשת ליצירתיות. הסטארט-אפ-ניישן המלטזי מתקיים בזכות מערכת שלטונית רזה ויעילה, ופרגמטיות נדירה. במלטה לא מבזבזים זמן על פוליטיקה. שם הבינו שפתרון הבעיה הרגולטורית הגלובלית, בשילוב סיוע אמיתי מצד הרשויות המדינה, ימשכו מאות פעילויות עסקיות מורכבות וחדשניות מכל העולם. עסקים המתקשים להתקיים במדינותיהם בשל המחסור ברגולציה תואמת, מוצאים באי הקטן בית חם, כמו גם עסקים המעוניינים לקבל מצד הרגולטור תו תקן להיותם כשירים, אמינים, שקופים ומפוקחים. החדשנות בפתרון הבעיה הרגולטורית הוא בראייה ההוליסטית לקשר בין הטכנולוגיה והפיננסים. הפתרון לוקח בחשבון את הסיכונים העסקיים הפיננסיים, ואת הסיכונים הנובעים משימוש בפלטפורמות טכנולוגיות, ונותן להם מענה משולב, וזאת על ידי שימוש בשיטות מוכרות של רישוי, בקרה ודיווח לעוסקים ברגולציה פיננסית. [caption id="attachment_295429" align="alignnone" width="600"] האי מלטה - נופים, כפרים ציוריים, וגן עדן רגולטורי לבלוקצ'יין. צילום: BigStock[/caption] מערכת החוקים החדשה במלטה הקימה תחת הרשות הרגולטורית הממונה על שירותים פיננסיים ה-MFSF (ר"ת Malta Financial Services Authority), המקבילה לרשות לניירות ערך ולרשות למניעת הלבנות הון הישראליות, שני תתי גופים. האחד, ה-VFA (ר"ת virtual financial asset), יוצר מסגרת עבודה בנכסים וירטואליים, וממונה על רישוי ובקרה בנכסים וירטואליים. גוף זה מסמיך אנשי מקצוע ונותן להם רישיון, לייצג בפניו עסקים וחברות המעוניינים לקבל רישוי לפעילות פיננסית על גבי טכנולוגיית הבלוקצ'יין. לאחר מכן ניגשים לטפל ברגולציה הטכנולוגית, שעליה אמון הגוף השני, ה-MDIA (ר"ת Malta digital Innovation Authority), או בעברית: רשות החדשנות המלטזית. רשות זו מסמיכה וממנה מבקרים טכנולוגיים, שתפקידם  לבדוק שהמערכת הטכנולוגית מבצעת את מה שהיא אמורה לעשות, ושהיא תומכת בהגיון העסקי שאושר על ידי המפקח. בעוד שבשאר העולם נאבקים ליישם את רגולציית הבלוקצ'יין, במלטה מתפתחת מערכת משוכללת ובחודשים הקרובים כבר יוגשו הדו"חות הפיננסים הראשונים לציבור ולרשויות במלטה. ישראל, סטארט אפ-ניישן טכנולוגית מובילה בעולם, צריכה לאמץ מערכת רגולטורית דומה לזו שקיימת במלטה, כך שתוכל לספק בית חם למיזמים בתחום הפיננסי, בתקווה להעלות את רמת הבקרה והשמירה על ציבור המשתמשים. הכותב הוא שותף במשרד רואי חשבון ויצמן אהרנפלד, המתמחה בהקמת וליווי פעילויות בנכסים מבוזרים וברגולציה פיננסית מתקדמת 

התקלה בזום, שבעקבותיה נאלצה החברה להוציא טלאי חירום שהוביל למחיקת שרת מקומי במחשבי מקינטוש, שבו השתמשה התוכנה כדי לחסוך זמן בעת יצירת ועידת וידאו, לא הגיעה באופן מושלם לפתרונה - עד שאפל עצמה התערבה. מתברר שאפל שחררה בימים האחרונים עדכון אבטחה שקט, המתייחס גם הוא לבעיית הפגיעות של זום, אבל בהקשר של תוכנות צד שלישי המשתמשות בטכנולוגיית שיחות הווידאו של החברה. מדובר ביישומים כמו  RingCentral ו-Zhumu שגם התקינו יישומי עזר שאפשרו לקבל פקודות מאתרי אינטרנט, שיכולות לפתוח שיחת וידאו ללא ידיעת המשתמש ו/או הזמנתו. התברר שגם הסרה מלאה של התוכנות הללו לא מחקה את השרת המשני שנותר פעיל בכונני מחשבי המקינטוש שבהם הן הותקנו. כאן אפל נכנסה לתמונה עם טלאי, שהסיר באופן מלא את השרתים הללו כדי למנוע את הגישה האפשרית למצלמות המשתמשים.

נבחרת הטאף מאדר של אנשים ומחשבים ופרינטר סנטר סיימה את אתגר הטאף מאדר למען גדולים מהחיים של השנה ממש לא מזמן, וכבר מתכוננת לאתגר של השנה הבאה, שייערך ביולי 2020. גם הפעם מתעתדים חברי הנבחרת להתרים ולתרום למען הילדים חולי הסרטן ובני משפחותיהם, כחלק מאתגר C3 Tough Mudder for Larger Than Life 2020. בכל אחת מסדרת הכתבות הזו נציג בפניכם את אחד.ת ממשתפי.ות הנבחרת, שנקראת על שם שלמה טירן. הפעם זוהי ענת הראל, מאמנת ויזמית בתחום הכושר, בעלת קבוצות ריצה לנשים, מנחת טלוויזיה ומרצה על אורח חיים בריא.. זו השנה החמישית שבה נבחרת מנכ"לים, מנמ"רים ומנהלים נוספים תצא לבצע את אתגר הטאף מאדר, שיתקיים הפעם בסקוטלנד. הנבחרת תבצע את המסלול הקשוח שאותו עושים הכוחות המיוחדים של בריטניה - 20 ק"מ של עליות וירידות בבוץ טובעני, יתמודדו עם מכשולי צלילה לקרח, יעברו דרך תילי חשמל ויידרשו לשלב כוחות בעבודת צוות על מנת לעבור את המכשולים. את כל זה הם יבצעו למען מטרת על - גיוס התרומות לעמותת גדולים מהחיים. ארבע הנבחרות הקודמות השיגו סכום כולל של יותר מ-2.5 מיליון שקלים, שהועברו לעמותה לצורך הקמת "גן חלומות" טיפולי, שיקומי וחינוכי בבאר שבע, לרווחת ילדי הדרום החולים בסרטן ובני משפחותיה. אנשים ומחשבים - יוזמי, מפיקי ומנהלי התחרות כבר שנה רביעית - מובילים גם השנה את הפעילות המבורכת, בניהולה של נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק, שהשתתפה בעצמה באתגר כבר פעמיים. יגאל פדאל, מנמ"ר נשר תעשיות מלט, שישתתף באתגר בפעם הרביעית, קיבל על עצמו את האחריות לטיפול בהשגת התרומות, ועובד על תכניות חדשות ויצירתיות לגיוס היעד, שעומד השנה על 1.2 מיליון שקלים. אלון כהן, מנכ"ל פרינטר סנטר וקפטן הנבחרת, יוביל אותה שוב לאתגר. הוא אמר כי "אבן הפינה לגן בבאר שבע הונחה בתחילת השנה, ואנחנו נחושים להמשיך במאמצים למימון הקמתו והפעלתו. חברי.ות נבחרות הטאפ מאדר לדורותיהן מחבקים ופועלים במהלך השנה גם בפעילויות התנדבות למען הילדים החולים ובני משפחותיהם". לגבי האתגר בסקוטלנד הוא ציין כי "הנבחרת מתגבשת בימים אלה ותתחיל את אימוניה בינואר הקרוב. במשך חצי שנה היא תעבור אימוני ריצה, קרוספיט ונינג'ה, כמו גם סדנאות תזונה והכנה מנטלית. המטרה היא שכל אחת ואחד מהמשתתפים ת.יעבור בהצלחה את האתגר, שמי שיתחיל את האתגר גם יסיים אותו". ענת הראל מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו? "התנדבות - חלוקת מתנות לילדים בחג במחלקה האונקולוגית בבית החולים דנה שבאיכילוב". למה את רוצה להיות בנבחרת? "שילוב של אפשרות לעשות משהו טוב עבור מי שזקוק לזה יחד עם אתגר מסקרן". מה הזיקה שלך לספורט, אם בכלל? "מאמנת ריצה וכושר". מהם תחביבייך? "פעילות גופנית מסוגים שונים". מהי השכלתך ומה למדת בחיים? "תואר ראשון במדעי המדינה ובוגרת בית הספר למאמנים של וינגייט". ספרי קצת על בני משפחתך ושתפי אותנו מה הם יגידו על השתתפותך בנבחרת. "הם יתמכו בי". מה רוב האנשים לא יודעים עלייך? "שאני פוחדת מגבהים". רוצים.ות להיות בנבחרת? אתם.ן מוזמנים.ות להגיש מועמדות כאן. רוצים.ות לתרום לגדולים מהחיים? אתם.ן מוזמנים.ות להיכנס לכאן.

כמו בתחומים רבים אחרים, ישראל בולטת בפיתוח טכנולוגיות שמסייעות לארגונים לשמור על זכויות היוצרים שלהם - כך עולה מכנס שערכה אתמול (ג') רשות הפטנטים, ועסק ב-"שיבוש" שהן יוצרות, ובמרכזן הבינה המלאכותית הראש היהודי - או, אם תרצו, הישראלי - ממציא לנו פטנטים, כמאמר השיר הוותיק, אבל גם טכנולוגיות שמסייעות לרישום פטנטים. כמו בתחומים רבים אחרים, גם כאן ישראל בולטת, ומותירה רושם על העולם. כך לפחות עולה מדברי ד"ר פרנסיס גארי, מנכ"ל הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO), ששייך לאו"ם. ד"ר גארי השתתף בכנס שערכה אתמול (ג') רשות הפטנטים הישראלית, המהווה חלק ממשרד המשפטים, בבורסה בתל אביב. הוא אמר כי תרומתה של הטכנולוגיה הישראלית לעולם הקניין הרוחני היא "רבה, ומגיעה הן מארגונים והן מהאקדמיה המקומית". כך, ציין, בשבוע הבא יציג הארגון בניו-דלהי את אינדקס החדשנות העולמי השנתי שלו, "וישראל תופסת שם מקום נכבד. ארגונים ישראליים הם שותפים מרכזיים לתכניות שלנו במדינות מתפתחות". ה-"שיבוש" הטכנולוגי - גם בעולם הפטנטים הכנס עסק באתגרים וב-"שיבוש" שהטכנולוגיות השונות יוצרות בעולם הפטנטים, ובמרכזן הבינה המלאכותית. המסקנה המרכזית שעלתה מהכנס היא שמדובר בהרבה אתגרים ובהרבה "שיבושים", ושיש לרשמי הפטנטים ולכל מי שמתעסק בתחום הרבה עבודה. ד"ר גארי ציין כי "עד לא מזמן ידענו 'שיבושים' שונים, אבל לא במהירות כמו שיש עכשיו. התוצאה היא 'שיבושים' בארגונים ובמוסדות, וכתוצאה מזה גם ברגולציה, לרבות רישום הפטנטים". לדבריו, "קיימת השקפה שלפיה תעשיית הפטנטים לא תעקוב אחרי הטכנולוגיה, כי היא תוצאה של המהפכה התעשייתית. הנתונים מראים אחרת ומייצרים אתגרים גלובליים ומצריכים תשובות באופן גלובלי. לצורך כך, יצרנו מסגרת לשיתוף פעולה בין המדינות החברות בארגון. אנחנו בשלב ההתחלתי של מתן המענה לאתגרים הללו. צריך להתחיל לחקור את הפערים בין השיטה הנוכחית לבחינת בקשות פטנטים לבין מה שהבינה המלאכותית יכולה להציע, ולהטמיע יותר חדשנות באזור הזה". הוא ציין שאחד הפיתוחים הטכנולוגיים המרכזיים שמעלים שאלות וסוגיות גם בעולם הפטנטים הוא האלגוריתמים, ובעיקר האם הם מפירים זכויות יוצרים - בין אם של אפליקציות, יצירות ספרות, מוזיקה, תסריטים או כל דבר רלוונטי אחר. לסיכום אמר ד"ר גארי כי "ה-'שיבוש' הטכנולוגי מחזיר אותנו לשאלות הבסיסיות של המדיניות בתחום ומה אנחנו רוצים להשיג, כמו גם לסוגיית הפתיחות והסגירות במדינות השונות לפטנטים בינלאומיים. אנחנו מזהים סגירות הולכת ועולה בתחום זה. כך, למשל, ברוסיה, בסין ובהודו קיימים חוקים של דטה לוקליזיישן. לעומת זאת, בארצות הברית דוגלים במדיניות של אופן דטה, והאיחוד האירופי נמצא באמצע. יש שאלות רבות סביב נושא הנתונים והפרות זכויות היוצרים היא אחת מהן. מדובר בסביבה מורכבת מאוד". "הבינה המלאכותית אינה אופציה בעולם הפטנטים - אלא הכרח" אנדריי יאנקו, ראש משרד הפטנטים האמריקני, שיתף את באי האירוע בכמה נתונים על השוק בארצות הברית, ובמרכזם שהבקשות לרישום פטנטים מבוססי בינה מלאכותית זינקו בשנה האחרונה ב-400%. "אנחנו עוסקים בימים אלה בשאלה האם הבינה המלאכותית תעשה את האכיפה על הפרות זכויות היוצרים קשה או קלה יותר. בעתיד הקרוב נבקש את דעתו של הציבור על כך. בכל מקרה, הבינה המלאכותית מניבה לנו הרבה עבודה ואנחנו מחויבים לה, כי היא לא אופציה אלא הכרח". נתון נוסף שציין יאנקו הוא שאם מחשבים לפי גודל האוכלוסייה במדינה, בקשות לרישום פטנטים על המצאות ישראליות הגיעו למקום הראשון מכלל הבקשות שקיבל בשנה שעברה רשם הפטנטים בארצות הברית, כולל מחברות אמריקניות. עוד הוא אמר כי "המחויבות שלנו היא לפתח את האנושות באמצעות טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, שיכולות לעשות את העתיד ורוד יותר. על משרדי רשמי הפטנטים בעולם לקדם זאת, והם צריכים לשתף פעולה ביניהם". ואמנם, רשות הפטנטים הישראליות משתפת פעולה עם מוסדות מקבילים בעולם - כך ציין עו"ד אופיר אלון, ראש הרשות. גם הוא עמד על כך שהבינה המלאכותית היא טכנולוגיה מרכזית שמשפיעה על עולם הפטנטים וציין שעיקר שיתוף הפעולה עם אותם המוסדות, כמו גם עם חברות, הוא בתחום זה ובעולם הביג דטה. הוא דיבר על כלי שהרשות בוחנת, בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון, ושיקל על בחינת הבקשות לרישום פטנטים. אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, ציין שבעוד שב-2008, רוב החברות שהגישו בקשות לרישום פטנטים בעולם היו תאגידי אנרגיה, בשנה שעברה תפסו את מקומם – ובגדול – התאגידים הטכנולוגיים. "רוב החברות שרשמו פטנטים בשנה שעברה הן חברות נתונים, שלרובן יש נוכחות מו"פ בישראל", אמר. "מספר היישומים שלא היינו יכולים להשתמש בהם בעבר, כי לא היה מספיק דטה, הולך ועולה - בעולמות רבים, כמו קמעונות והדפסת תלת ממד. זה מציב בפנינו אתגרים רבים, שעלינו לעמוד בהם", הוסיף אהרון.

אמש, בסביבות השעה 20:00 בערב לפי שעון קליפורניה, התייצב היזם והמיליארדר אילון מאסק - שלרוב מוכר לנו כמנכ"ל חברת המכוניות החשמליות המצליחה, טסלה, או חברת החלל SpaceX, המצליחה לא פחות שלו - להזרמה חיה של אירוע, שבמסגרתו סיפר לעולם לראשונה על פועלה של חברה אחרת בבעלותו, נוירלינק שמה. וכרגיל אצל מאסק - שבזמן הפנוי שלו חופר בין השאר עם חברה אחרת בבעלותו, The Boring Company שמה, מנהרה המחברת בין סן פרנסיסקו ללוס אנג'לס לצורך יצירת פתרון תחבורה חכם - גם הפעם מדובר בעסק חדשני ומהפכני. עוד בטרם האירוע צייצה החברה כי "אנחנו עורכים אירוע ביום ג' הבא בסן פרנסיסקו כדי לשתף קצת על מה שעבדנו בו בשנתיים האחרונות, ושמרנו כמה מושבים לאינטרנט". כשהשידור החל, התייצב מאסק על הבמה, כשהוא נראה נרגש למדי, והסביר לקהל שנכח באירוע, ולאלו שצפו בו מהבית דרך יוטיוב, על נוירלינק ועל פועלה, על החזון, ואף על כך שהוא בעצם מחפש עובדים לצוות המוכשר שלה. "הסיבה המרכזית לאירוע היא גיוס", התוודה מאסק. אירוע החשיפה של הפרויקט מאמש (ההזרמה החיה התחילה ב-1:31:00) נוירלינק נוסדה ב-2016 כחברת מחקר רפואי, ושכרה כמה מדעני מוח נבחרים מאוניברסיטאות שונות לשורותיה. עד כה הצליחה לזכות במימון של 158 מיליון דולר (מתוכם 100 מיליון דולר ממאסק עצמו) וכיום היא מעסיקה צוות של 90 עובדים. כיום, בהגדרה, החברה פועלת ליצירת מכשירים זעירים, דמויי מכונת תפירה שיכולים להחדיר חוטים זעירים למח, ושבעתיד יהיו ניתנים לשתילה במח האנושי, בכדי לשפר את הזיכרון או לאפשר ממשק ישיר עם מכשירי מיחשוב. עד כה נעשו כל ניסויה על חולדות, ובשנת 2020 צפויה החברה להתחיל לנסות את הפיתוח שלה על בני אדם. כאמור, הסטארט-אפ Neuralink עובד כעת על פרויקט שמטרתו לחבר בין המוח האנושי למחשבים, כשהמטרה היא בסופו של דבר להתחיל להשתיל התקנים בבני אדם - למשל במשותקים - ולאפשר להם לשלוט על טלפונים או מחשבים. נוירלינק למעשה פועלת ומתקדמת לעבר פיתוח טכנולוגיה זו בעזרת "מחשבי מוח" ברוחב פס גבוה במיוחד, ככל הנראה בלי חדירה פיזית מופרזת לאיבר הרגיש. בנובמבר 2018, אמר מאסק למגזין הטכנולוגי אקסיוס כי הטכנולוגיה תהיה כרוכה ב"אלקטרודה אל ממשק נויטרונים ברמת המיקרו". בני האדם צריכים לחקור ביתר שאת טכנולוגיה דמוית סייבורג "זה לא הולך להיות שפתאום לנוירלינק תהיה מין תחרה עצבית והיא תתחיל להשתלט על המוח של אנשים", הרגיע מאסק את שומעיו והבהיר כי "בסופו של דבר" הוא רוצה "להשיג סימביוזה עם בינה מלאכותית". לדבריו, מאחר שגם בתרחיש אופטימי למדי, בני האדם "יישארו מאחור" בעתיד, הרי שהוא רוצה לפיכך ליצור טכנולוגיה המאפשרת "מיזוג עם AI". מאוחר יותר הוסיף מאסק ואמר כי "אנחנו מוח בתוך חבית, והחבית הזו היא הגולגולת שלנו", והמטרה של הפיתוח היא לקרוא את ה"קוצים העצביים שבמוח". באחרונה אמר מאסק כי "עם הזמן אני חושב שסביר להניח שנראה מיזוג גדול יותר של בינה ביולוגית ואינטליגנציה דיגיטלית. זה בעיקר עניין של רוחב פס, של מהירות הקשר בין המוח שלך לבין הגרסה הדיגיטלית של עצמך, במיוחד הפלט". לדבריו, עם הצמיחה של יכולות הבינה המלאכותית יש צורך שבני האדם יחקרו ביתר שאת טכנולוגיה דמוית סייבורג (Cyborg - הכינוי המקובל לישות שמכילה מרכיבים הן ביולוגים והן מלאכותיים מטבעם), שנחשבה בדיונית לגמרי עד לא מזמן. מקס הודאק, נשיא נוירלינק, הגיע גם הוא לבמה אמש והודה כי לא היה בטוח במקור ש"הטכנולוגיה הזאת היא רעיון טוב", אבל סיפר שמאסק שיכנע אותו שזה אפשרי.

"הפגיעויות הולכות ומתרבות, ונדרש לשפר את היכולות להתמודד עם מצב זה. המענה לכך הוא התבססות על גישה ממוקדת איומים", כך אמרה סיון ניר, ראשת צוות מודיעין איומים בסקייבוקס סקיוריטי. ניר דיברה בפתח מפגש של פורום הסייבר ואבטחת המידע CSC מבית אנשים ומחשבים, שנערך היום (ד') ביס פלאנט בראשון לציון ושעסק במודיעין סייבר. מנחה המפגש היה גיא מזרחי, סמנכ"ל לתחום הסייבר ב-רייזון, שעומד בראש הפורום. ניר מנהלת צוות חוקרים, שאוסף מידע ומנסה לסייע לבצע תעדוף בעבודת תיקון הפגיעויות. "הדרך היחידה לקבל 100% אבטחה היא לכבות את כלל המכשירים", אמרה. "ובנימה רצינית: שטף הפגיעויות הולך וגדל, על אף שבמחצית השנייה של 2018 חלה ירידה בכמות ה-CVE (ר"ת Common Vulnerabilities and Exposures ). מספר פגיעויות ה-CVE החדשות בכלל השנה החולפת עמד על 16,400, אולם ניתן היה להתמקד במספר קטן של פגיעויות, שמכסה הגנה נרחבת". "2018", אמרה ניר, "הייתה שנת הקריפטו. המניע של ההאקרים לנצל מחשבי משתמשים בלא ידיעתם היה כלכלי. מגמה נוספת הייתה פגיעויות המשפיעות על הרבה ספקים, למשל פגיעות במעבד, שמביאה לנזק רוחבי בתעשייה. עוד אציין את הגידול בעולם ה-OT (הטכנולוגיות התפעוליות - י"ה), כאשר סימנס היו בראש טבלת המפרסמים את האיומים לתחום. המגמה הרביעית היא ההגירות לענן, שגוררות אתן גידול בבעיות אבטחה". "צריך לנהל תעדוף איומים מבוסס סיכון" על מנת להתמודד טוב יותר עם הפגיעויות, ציינה ניר, "נדרש לאמץ תפיסה ממוקדת איומים. יש להביט על כל חלקי הרשת, לקבל נראות ולתעד את המידע שעל בסיסו אפשר יהיה לנתחו ולקבל יכולת חיקור. לאחר מכן, יש לערוך תעדוף מבוסס נדבכי מידע. השלב הבא הוא ריפוי, ואותו יש לעשות תוך מיקוד בפגיעויות שנחשפו. השלב הרביעי הוא לוודא שהתהליך אכן קרה, שבוצע תעדוף על בסיס מידע ונתונים, שהתחלנו לבצע הטלאות והשלמנו את התהליך. יש לעשות זאת ממקום מרכזי, עם כמה שיותר אוטומציות. צריך לנהל תעדוף איומים מבוסס סיכון". ניר הציגה את סקייבוקס סקיוריטי: "פעילות ניהול הסיכונים ברשת שלנו נעשית באמצעות מודל אנליטי של הרשת, שמאפשר לבצע סימולציות של מתקפות והשלכותיהן. החוכמה היא לבצע ניהול סיכונים אפקטיבי ולהשקיע אנרגיה במקומות הנכונים. הגישה הנכונה היא לזהות אילו שרתים קריטיים, למשל עם נתונים פיננסיים ונתוני לקוחות, ואילו תחנות קצה חשופות ומהוות סיכון, אם בגלל חיבורים לא מאובטחים לאינטרנט או בשל חולשה למתקפות, דוגמת WannaCry, שסקייבוקס התריעה עליה מראש ללקוחותיה - ולהתמקד בהגנה עליהם. כל זה נכנס למודל שלנו כדי לחשב סיכונים, למדל את המתקפות, ולהמליץ על מדיניות ניהול האבטחה והטיפול בסיכוני הרשת. יש לנו יכול להתחבר למוצרי האבטחה השונים. אנחנו מסייעים לייעל ולתעדף את עבודת ההטלאות". לסיכום היא אמרה כי "הקבוע היחידי הוא שינוי - ונוף האיומים משתנה בלא הרף. אנחנו מאפשרים ללקוחות להכיר את הרשת שלהם לפרטיה ואת המתקפות שבהן נוקט היריב, וכך להגיע מוכנים לאיום הבא".

טרנד ה-FaceApp#, שבמסגרתו אתם יכולים לצלם סלפי ולגלות כיצד תיראו (אולי) בעוד כמה עשורים, סוחף את העולם. מדובר אמנם באפליקציה שעלתה לפני שנתיים, אבל פיצ'רים חדשים שהמפתחים הוסיפו לה, ושבסיוע טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית וזיהוי פנים מאפשרים לנו "להיראות" צעירים או זקנים יותר, עוררו את סקרנותם של רבים מאתנו. אלא שמומחי אבטחה מזהירים שיש בכך לא מעט סכנות, ושעדיף למחוק את האפליקציה, או בכלל לא להוריד אותה. מדובר בעוד אחד מאותם טרנדים של הרשתות החברתיות, שכככוווולללללםםםםם משתתפים בהם, כולל סלבס, אבל הם נמוגים אחרי פרק זמן שנע בין כמה ימים ל..., אם להיות נדיב, שבוע-שבועיים. כך, למשל, אתגר הבקבוק - הטרנד הקודם, שמילא את הפיד שלנו רק בשבוע שעבר - כבר נראה כמו זיכרון רחוק. אלא שייתכן שההנאה הרגעית ותשומת הלב הקצרה שהמשתתפים בטרנדים המתחלפים האלה נהנים מהן לא שוות את הסיכון האבטחתי. כך, למשל, ב-ESET טוענים ש-“מתן הרשאה לחברה זרה (FaceApp היא אפליקציה רוסית - י"ה) לגשת לאלבום התמונות שלנו, או בעצם להיות בעלת גישה למיליוני תמונות פנים של משתמשים ברחבי העולם, היא בעייתית ואף עלולה להיות מסוכנת", אמר אמיר כרמי, מנהל טכנולוגיות בחברת אבטחת המידע בישראל. "העובדה שחברה זרה מחזיקה בתמונות ובהרשאה לאלבומי התמונות יכולה להיות מדאיגה בכל הקשור לנושא של פרטיות". כרמי עומד על הבעייתיות בכך שמדובר ביישום שפועל בענן, "כלומר - בשרתים של המפתחים הרוסיים של האפליקציה, ואין שום אינדיקציה לדעת מה הם עושים עם כל התמונות ששמורות אצלם". זאת, בעוד שהמשתמשים ה-"תמימים" סבורים שעיבוד התמונה נעשה על גבי המכשיר שלהם. "הבעלים של האפליקציה יכולים לעשות שימוש בתמונות כמאגר רחב, שיהווה בסיס איתן לשכלול מערכות לזיהוי תווי פנים ואף לעמוד במרכז ושל סחר נתונים בין מדינות זרות", אמר. הוא הזהיר שהדבר עלול להיות בעייתי עוד יותר ולתת גישה למידע רפואי, חשבון הבנק ועוד של המשתמש, אם הוא מחזיק על המכשיר צילומי מסך שקשורים לכך. האם יש ל-FaceApp גישה רק לתמונה שאנחנו מעלים? שאלות האבטחה שמעורר השימוש ב-FaceApp נדונו גם על ידי מומחי אבטחה אחרים. כך, וויל סטרפאך, שלצד היותו חוקר אבטחה הוא משמש כמנהל האפליקציה של הגרדיאן, ציין בציוץ בטוויטר כי הוא ניסה לבדוק, בכלי לניתוח תעבורת רשת, האם האפליקציה מעלה את התמונות השמורות בספריות של מצלמות המשתמשים לשרתים מרוחקים, אבל לא מצא ראיות לכך. כמוהו גם חוקרי אבטחה אחרים, שאף הם לא גילו ש-FaceApp מעלה ספריות שלמות של משתמשים לשרתים שלה, דרך הענן. השאלה היא האם זה אמנם כך או שמדובר במפתחים מתוחכמים במיוחד, שיודעים לא להשאיר עקבות. שאלה שנייה שעולה היא איך האפליקציה מקבלת גישה לספריית התמונות של המשתמש אם היא לא מבקשת אותה ממנו. API חדש שאפל הוסיפה ל-iOS בגרסה 11 מאפשר לאפליקציות לבקש גישה לתמונה אחת בלבד במכשיר המשתמש, אלא שנראה שהן יכולות לעשות זאת גם אם הוא לא נתן למי מהן רשות לכך, וסימן Never. החששות - על רקע ניסיון העבר על רקע פרשות כמו קיימברידג' אנליטיקה ומקרים אחרים שבהם העלה חשש למעורבות רוסית, משתמשים שונים תהו האם רק אנשי FaceApp משתמשים בתמונות של המשתמשים, או שהן מגיעות גם לגורמים אחרים במדינה. סיבה נוספת לדאגות הללו היא מקרים דומים אחרים שקרו בעבר: כך, NBC דיווחה מוקדם יותר השנה שאפליקציית אחסון התמונות הפופולרית Ever השתמשה בתמונות שהועלו אליה כדי לאמן את תוכנת זיהוי הפנים שלה, שאותה היא מכרה אחר כך בין היתר לכוחות אכיפת החוק בארצות הברית. עוד דווח כי יבמ השתמשה בתוכנת זיהוי הפנים שלה על גבי תמונות שהעלו משתמשים לפליקר, בלי לשאול אותם. במדיניות הפרטיות של FaceApp עצמה נכתב שמלבד התמונות שמועלות לאפליקציה, היא משתמשת בנתונים כגון מיקום המשתמש והיסטוריית הגלישה שלו, אולם "לא משכירה או מוכרת אותם לצדדים שלישיים". עם זאת, היא מחריגה את הדברים וכותבת שהיא כן מעבירה פרטים על המשתמשים לצדדי ג' לצרכים פרסומיים, על מנת לטרגט מודעות בצורה טובה יותר. לסיכום, נראה שהתשובות לשאלות האבטחתיות סביב FaceApp עדיין לא ברורות עד הסוף. קרוב לוודאי שהטרנד הזה ייעלם בעוד שבוע או שבועיים, לכל היותר. אלא שהעקבות שלו יישארו עוד זמן רב. השאלה היא איזה שימוש, אם בכלל, יעשה בהן מי שיגלה אותן.

FaceApp היא אפליקציה רוסית, המאפשרת למשתמשים בה לעשות מניפולציות על פנים שתועדו בתמונות. היא הופכת את המצולמים מנשים לגברים וליהפך, מוסיפה משקפיים, קרחת או זקן, וגם יודעת לקחת את הפנים שלנו ולראות מה תעשה להם ההזדקנות, וזה, חייבים להודות, מסקרן ומרתק למדי. מדובר על יכולת לחולל שינויים דיגיטליים מגוונים, שבעבר כבר הפכה לוויראלית כשרבים ניסו לגלות איך היו נראים לו הפכו את מינם, אבל השבוע היא תפסה שוב עשרות אלפי משתמשים, או יותר - בעיקר בטוויטר, ועדיין לא ממש באופן גורף אותנו הישראלים - דווקא בקטע של הקפיצה קדימה בזמן.   View this post on Instagram   Grandma Rotem ????‍???? אז מה אתם אומרים? מתאים לי סבתא? ???? #אתגר_הפנסיה @poalimbank A post shared by Rotem Sela (@rotemsela1) on Jul 16, 2019 at 9:01am PDT רותם סלע מתנסה בדוגמנות בגיל השלישי המהדורה הראשונה של FaceApp יצאה ב-2017, והיא מוצעת עד היום בגרסה חופשית לשימוש לכל מי שבא לו לשנות את המראה שלו לרגע, בגלל סקרנות או כשעשוע. היישום פועל למעשה באמצעות טכנולוגיית הבינה המלאכותית, שמייצרת טרנספורמציות ריאליסטיות של פניהם של המשתמשים, באמצעות מסננים ותכונות שונות, ביניהם גם האפשרות להזדקנות. האפליקציה קיבלה כ-200,000 ביקורת ב-App Store, ומתגאה בדירוג של 4.7. ובאמת, מבט זריז על שלל תוצרים שהפיקה מוכיח שהיא עושה עבודה טובה מאוד, וכזו שלא ממש זועקת זיוף.   Harry Potter and the #FaceApp Challenge pic.twitter.com/jVyKhhSks7 — Professor Snape (@_Snape_) 16 ביולי 2019 בני הנוער מסרטי "הארי פוטר" - שבאמת כבר מזמן אינם בני נוער - הפכו כולם לאנשים מבוגרים ממש בחשבון שנקרא על שם אחת הדמויות, המורה פרופ' סנאפ כתוצאה מההיענות לאתגר החדש, שלא כרוך בשום פעילות פיזית כמו הסרת פקקים ושפיכת דליי קרח, ושכאמור מילא את המדיה החברתית בקשישים, אפשר להיתקל בלא מעט צילומי סלפי של מוזיקאים, פוליטיקאים, שחקנים ובעיקר המון ספורטאים (שההתבגרות מעסיקה אותם אולי יותר מכולם, משום מה) עתירי קמטים ושיבה. Me hosting #MasterChef Season 50......#faceapp pic.twitter.com/uKnfxUpC1D — Gordon Ramsay (@GordonRamsay) 16 ביולי 2019 גורדון רמזי בפנסיה מבחר תמונות של ליאו מסי המקשיש, רותם סלע בגיל השלישי, הארי פוטר זקן, השף גורדון רמזי מהעתיד ואחרים כבר צצו, וחיפוש אחרי ההאשטאג FaceApp challenge#, או אפילו רק FaceApp#, ברשת המצייצת או למשל באינסטגרם, יחשוף אתכם לבית אבות שלהם של צילומים שעברו עיבוד מבוסס AI, לצד תגובות עליזות או מזועזעות. חלק מהצילומים של מפורסמים, אגב, אינם כאלו שהסלבס עצמם העלו, אלא פשוט תוצאה של משחקי עריכה וניסיונות שעשו עליהם המעריצים. It’s been a long summer ???? #FaceApp pic.twitter.com/M6LW6bM1t3 — B/R Football (@brfootball) 16 ביולי 2019 דף הטוויטר של אתר הספורט Bleacher Report צייץ "זה היה קיץ ארוך" וצירף תמונה של כל גיבורי הכדורגל של ימינו, שבהחלט ניכר עליהם שעברו דבר או שניים עד כה אם תפסתם חשק לנסות להצטרף לאתגר - טכנית השימוש ביישום זמין גם לכם, כמובן. אבל, כדאי לקחת בחשבון שיש המתריעים שהאפליקציה הרוסית פשוט עושה במשתתפי האתגרים השונים שבהם היא מעורבת שימוש בכדי לייצר מאגר תמונות עצום, לטעמים הברורים מאליהם כמו לימוד ושכלול יכולות הבינה המלאכותית, אבל אולי גם לצרכים אחרים ופחות משעשעים. #FaceApp #faceappchallenge @MoSalah ???????? pic.twitter.com/YrrtlDbT9s — Ahmed Nour ???????? ???? (@Nour3251625) 13 ביולי 2019 מוחמד סאלח כוכב ליברפול, אלופת אירופה לעונת 2019