סמסונג הודיעה על עדכון חדש עבור מכשירי משפחת ה-Galaxy S10, שיביא למכשירים כמה מהתכונות הבולטות אותן הציגה הענקית הדרום קוריאנית עבור מכשירי הדגל האחרונים שלה, מכשירי ה-Galaxy Note 10. מדובר בכלים שישפרו את השימוש במצלמות, אבל לא רק. המיקוד של השדרוג, כאמור, הוא המצלמות השונות של מכשירי ה-S10 מקדימה וגם מאחור, כמובן. אחד מהם הוא הרחבת מצב צילום הלילה שיציע כעת תמיכה גם עבור צילומי סלפי, עם אותן יכולות שיפור תמונה כמו אלו שהיו קיימות עד עתה רק עבור מערך הצילום האחורי, וזאת במטרה לאפשר למשתמשים להפיק תמונות אישיות איכותיות יותר גם בתנאי צילום גרועים. המשתמשים יבחינו בשיפורים בעיקר אם הם מרבים לצלם וידיאו. מעבר לכך שהתמונות צריכות להיות יציבות יותר, המשתמשים יוכלו להוסיף להם שרבוטי מציאות רבודה, לשנות את המיקוד תוך כדי צילום כדי להוסיף אפקטים שונים של בוקה ועוד, ולא משנה אם מדובר במצלמה הקדמית או במערך האחורי. בסופו של התהליך ניתן גם יהיה להשתמש בעורך וידיאו מובנה עם פונקציות רבות. העדכון החדש גם מוסיף תמיכה ב-Dex for PC במכשירי ה-Galaxy S10. לאחר הורדת האפליקציה המתאימה, כל מה שצריך יהיה לעשות זה לחבר את הטלפון למחשב כדי לעבור למצב ה-Dex שלה במסך הגדול. כן הוספה תמיכה באפליקציה Link to Windows, שמאפשרת להתחבר עם הטלפון לרשת האלחוטית אליה מחובר המחשב כדי להציג את כל התוכן שלו וכדי לבצע סינכרוניזציה לתיקיות שמורות. יש גם עדכון של אפליקציית המסרים של סמסונג.

משרד הביטחון בוחן שינויים בצו הצופן, העוסק באמצעי הצפנה, במטרה למקד את הפיקוח במוצרים ביטחוניים ולצמצם את הנטל הרגולטורי על מוצרים אזרחיים. אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון (אפ"י) קיים אתמול את הכנס השנתי ליצואנים ביטחוניים, בהשתתפות אלוף (מיל') אודי אדם, מנכ"ל המשרד, בכירי מערכת הביטחון ומאות תעשיינים ביטחוניים. ראשת אפ"י, רחלי חן, הכריזה בכנס על חידושים ושינויים בפעילות הפיקוח. על פי חן, האגף בוחן שינויים בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים - עיסוק באמצעי הצפנה, מה שמכונה "צו הצופן". כיום, החוק מחייב כל חברה ישראלית שעוסקת בתחום ההצפנה לקבל רישיון מיוחד ממשרד הביטחון. אפ"י בודק בימים אלה שינויים חקיקתיים, שיובאו לאישור ועדת החוץ והביטחון עם כינונה של הכנסת הבאה. לדבריה, מטרת השינויים היא למקד את הפיקוח על מוצרים מוצפנים בעלי ערך בטחוני ובמקביל - לצמצם את הנטל הרגולטורי על מאות חברות שעוסקות במוצרי הצפנה ושעליהן חל הצו היום, בנוסחו הרחב. עוד נמסר כי משרד הביטחון, ואפ"י בתוכו, נערכים להקמת חטיבה טכנולוגית לפיקוח על היצוא הביטחוני. החטיבה תגייס מהנדסים ומומחי תוכן מתחומים שונים, במטרה לתת מענה להתפתחות הטכנולוגית המהירה במערכות הצבאיות ובאמצעי הלחימה, ולאפשר קיצור בלוחות הזמנים לקבלת רישיונות שיווק ויצוא. חן ציינה כי "אנחנו פועלים כל העת להקל, ככל הניתן, על היצואנים הביטחוניים. הרפורמה שהובלנו כבר הסירה חסמים, הקלה מאוד על יצואנים רבים ואפשרה למשרד הביטחון למקד ולהדק את הפיקוח היכן שנדרש. יחד עם זאת, ההתפתחות הטכנולוגית, בעיקר בתחומי הסייבר, והמצב הביטחוני במעגלים קרובים ורחוקים מחייבים אותנו למשנה זהירות באישור של יצוא ביטחוני. נמשיך לפעול להקל, ככל הניתן על תעשיית הביטחון והסייבר, אך לא נאשר יצוא של מוצר למדינות שעלולות להשתמש בו נגדנו".

דווין ווניג, מנכ"ל אי-ביי, מסיים את תפקידו ויוחלף באופן זמני על ידי סקוט שנקל, סגן נשיא בכיר וסמנכ"ל הכספים של ענקית האי-קומרס - כך היא הודיעה היום (ד'). ווניג עוזב אחרי קצת יותר מארבע שנים בתפקיד. כסמנכ"ל הכספים מינתה החברה את סגן הנשיא שלה, האנליסט אנדי קרינג. בעקבות ההודעה, מניית אי-ביי יורדת בשעות אלה בוול-סטריט ביותר מ-2%. [caption id="attachment_300206" align="alignleft" width="300"] דווין ווניג, המנכ"ל העוזב של אי-ביי. צילום: Cyndilam88, מתוך ויקיפדיה[/caption] עזיבתו של מנכ"ל אי-ביי באה למרות תוצאות טובות מהצפוי שהחברה הציגה בדו"חות האחרונים שלה, שפורסמו לפני כחודשיים. עם זאת, מוקדם יותר השנה הציעו אליוט מנג'מנט וסטארבורד ואליו, מהמשקיעים בחברה, לבצע בה שינויים מבניים, לרבות מכירת חלק מהפעילויות שלה, כדי "להחיות אותה מחדש". באי-ביי מבצעים החל מחודש מרץ האחרון סקירה של פעילויות החברה, בין היתר כאלה המוגדרות סודיות, ובהודעתה היום היא הבטיחה עדכון על תוצאות המהלך "בסתיו הקרוב". לפי אתר CNBC, הסיבה לעזיבתו של ווניג היא חילוקי דעות בינו לבין מועצת המנהלים בנושא זה. ווניג בן ה-52 מונה לתפקיד ביולי 2015. תומאס טיירני, יו"ר אי-ביי, ציין כי הוא "דחף ללא ליאות לשיפור בעסקים, במיוחד בהובלת החברה לאחר הספין אוף של פייפאל. אי-ביי חזקה יותר כיום מאשר הייתה לפני ארבע שנים". למרות זאת, לדבריו, "בהתחשב במספר שיקולים, הן ווניג והן מועצת המנהלים מאמינים שמנכ"ל חדש הוא הדבר הטוב ביותר לחברה כעת". שנקל, אותו מנכ"ל חדש, עובד באי-ביי מזה 12 שנים, כאשר בתפקידו הראשון בה הוא היה מנהל תכנון פיננסי עולמי. לפני שמונה לסמנכ"ל הכספים של החברה כולה, הוא שימש במשך שש שנים בתפקיד דומה ב-eBay Marketplace. בטרם הצטרף לאי-ביי היה שנקל חבר הנהלה בג'נרל אלקטריק. מאי-ביי נמסר כי היא תשקול "מועמדים פנימיים וחיצוניים" למינוי כמנכ"ל קבוע של החברה. לדבריה, "בעודנו ממשיכים בחיפושים, נוסיף להתמקד בתכנית האסטרטגית שלנו ובפיתוח מוצרים, ונבטיח העברה חלקה של התפקיד".

"המחשוב האוטונומי הוא בשורה אמיתית, המביאה לצמצום טעויות אנוש ולחסכון במשאבים, לצד שיפור רמת אבטחת המידע", כך אמר עוזי נבון, מנכ"ל אורקל ישראל. נבון התראיין לאנשים ומחשבים במסגרת Oracle Open World 2019 - הכנס השנתי של החברה, שנערך באחרונה בסן פרנסיסקו, בהשתתפות עשרות אלפי נציגי הלקוחות שלה ושותפיה העסקיים. הוא עמד בראש המשלחת הישראלית, שמנתה כ-100 איש. לדבריו, "הכנס השנה היה משמעותי באופן מיוחד בשל ההכרזות שהיו בו. הכרזנו על הדור השני של תשתיות הענן. הרחבנו את גבולות האוטונומיות, יחד עם בסיס הנתונים האוטונומי, שעליו הוכרז בשנה שעברה. כעת יש אוטונומיות גם בתשתיות הענן וגם במערכת ההפעלה אורקל על גבי לינוקס. כך, אנחנו בונים מערכות מחשוב אוטונומיות, שמביאות לשיפור ביצועים, מניעת טעויות אנוש ואבטחת מידע טובה יותר. בניגוד לעננים אחרים, אנחנו, באורקל, לא רואים את הנתונים של הלקוח הארגוני". "הכרזה שנייה", אמר נבון, "היא הרחבת יכולות בסיס הנתונים. כעת הוא יכול לכלול את כל סוגי המידע הקיים: רלציוני ושאינו כזה, בלוקצ'יין, מסמכים, מידע מובנה ולא מובנה, In memory ועוד. אנחנו מכניסים את כל היכולות הטכנולוגיות של בסיסי הנתונים הייעודיים ולמרות השונות, שמים אותם בבסיס נתונים אחד". הוא הוסיף כי "הכרזה שלישית נוגעת לפתיחות ולשיתופי פעולה. ללקוחות הארגוניים יש כמה עומסי עבודה, חלקם בסביבת מיקרוסופט וחלקם באורקל. בשל שיתוף הפעולה של שני העננים, נבנתה קישוריות מהירה ביניהם, והלקוח הארגוני יכול לבחור על איזה ענן לשים איזה עומס עבודה". אורקל ו-VMware - ממתיחות לשיתוף פעולה "עוד הוכרז על שיתוף פעולה עם VMware", אמר נבון. "בעבר הייתה מתיחות בין שתי החברות. כעת, בשל שיתוף הפעולה האמור, ארגונים יוכלו להעביר בצורה קלה ומהירה עומסי עבודה מהמכונות של VMware אל הענן של אורקל". "עקב ההשקה של מערכת הפעלה האוטונומית, אורקל על גבי לינוקס, מתייתר השימוש בלינוקס של רד-האט, כי גם מערכת ההפעלה שלנו מבוססת על מערכת ההפעלה הפתוחה", ציין. "כך, לקוחות ארגוניים יכולים להעביר את עומסי העבודה שרצו על רד-האט לענן שלנו, בלי תוספת תשלום". השקה נוספת שהוא ציין בראיון היא זו של גרסה 2 של בסיס הנתונים אקסה דטה. "אנחנו יכולים להתקין אותה בחצר הלקוח - בצורה עננית. כלומר, זה אצל הלקוח, אבל זה בענן של אורקל. בדרך זו ניתן לשלם לפי צריכה, עם התקנה וניהול מהירים ושיפור דרמטי בביצועים", אמר. הוא הוסיף כי "עוד הוכרז בכנס על קבלת יכולות מחשוב על הענן של אורקל בחינם לסטודנטים, למפתחים ולמוסדות אקדמיים, לטובת פיתוח ולימוד". מה המצב באורקל ישראל? לדברי נבון, "אורקל ישראל ממשיכה לצמוח השנה. קלטנו עשרות עובדים ונוספו לנו לקוחות חדשים, לא רק סטארט-אפים. במקביל, לקוחות ארגוניים רבים הרחיבו את השימוש במוצרים נוספים של אורקל. העובדה שהחברה תקים בשנה הבאה שני עננים בישראל - האחד למגזר הממשלתי והשני למגזר המסחרי - תביא להמשך התנופה שלנו בארץ. בניית שתי תשתיות הענן אצלנו מעידה על השקעה ואמון של אורקל העולמית בישראל כמדינה חדשנית ומובילה עולמית בתחום הענן". לסיכום הוא אמר כי "היתרון הגדול של אורקל הוא ביכולת לפעול על שלושת המגרשים - תשתיות, פלטפורמות ותוכנה - כולן כשירות. התפיסה של המחשוב האוטונומי היא חלק מהמגמה הכלל עולמית של 'אוטונומי' - בעולמות כלי הרכב, הרובוטים והאינטרנט של הדברים. אנחנו מובילים את המהפכה האוטונומית בעולם ה-IT".

חברת אל על בשיתוף עם חברת כאל אירחה את פורום C3 של בכירי המנמ"רים בישראל, שבאו לשמוע על "ארגון מוכוון נתונים". סמנכ"ל דיגיטל ומחשוב, שחר מרקוביץ, הציג את האסטרטגיה הטכנולוגית של אל על, שרוצה להיות "החברה החכמה של אומת הסטארט-אפ" - אסטרטגיה שמבוססת על שימוש במידע ואנליטיקה מתקדמת כדי לייצר ערך עסקי באמצעות שיפור חוויית הלקוח והעובד, הצעות ערך ממוקדות לקוח ושיפור היעילות התפעולית. [caption id="attachment_300087" align="alignnone" width="600"] עדו ביגר, ראש אגף מידע ואנליטיקה באל על. צילום: קרן מגל[/caption] ראש אגף מידע ואנליטיקה באל על, עדו ביגר, פירט כיצד ישיגו את האסטרטגיה. התוכנית של אל על מבוססת על "מידע כנכס" - שדרוג המידע לאורך כל שדרות הארגון, בניית "מפעל BI", המייצר דשבורדים לכלל הארגון בצורה אג'ילית, ומינוף מדע הנתונים כדי להשיג תוצאות כלכליות בארגון. ביגר הציג כיצד השימוש במידע הוביל לשיפור בדיוק המבצעי של אל על ובצריכת הדלק של טיסות. אירנה פורטניק הציגה את הפעילות הרבה שנעשית בכאל סביב עולם המידע, כולל המיקוד בהנגשת מידע לבעלי התפקיד בארגון, ובראשם המנכ"ל. [caption id="attachment_300175" align="alignnone" width="600"] המשתתפים באירוע. צילום: רותם אור[/caption] שי איתן, ראש מדור מידע בכאל, תיאר בפירוט את התהליך של בחירת טכנולוגיות הדשבורדים שלהם (tableau)  והארכיטקטורה הטכנולוגית, הכוללת שכבת מידע אופרטיבית ומידע כשירות (Data as a Service). [caption id="attachment_300186" align="alignnone" width="600"] מיכל מרכוס, מנמ"רית אל על. צילום: עדו ביגר[/caption] לסיום, מיכל מרכוס, מנמ"רית אל על, תיארה את האתגרים שאיתם מתמודד המנמ"ר בעולמות הביג-דטה, והצורך העסקי לספק נתונים ולהעביר אותם ממקום למקום תוך התמודדות עם רגולציה, כמו חוקי הגנת הפרטיות ו-GDPR ונושאי סייבר. המנמ"ר, הסבירה מרכוס, צריך לאזן בין ניהול הסיכונים לבין הצורך לתת את השירות הכי מיטיב וליצור מערכת גמישה ופתוחה. [caption id="attachment_300086" align="alignnone" width="600"] במרכז: רוני פינקלשטיין, ראש אגף שיפוץ מטוסים באל על, ושחר מרקוביץ', סמנכ"ל הדיגיטל והמחשוב של החברה. צילום: קרן מגל[/caption] בהמשך הביקור סיירו המנ"מרים בהאנגר מטוסים של אל על וקיבלו הסבר מעמיק על תהליך שיפוץ המטוסים בחברה, ולבסוף ביקרו במרכז שליטה אווירי של אל על, שם הוסבר להם על המורכבות הרבה בניהול המבצעים האווירי.

"לפי נתוני ארגון המזון העולמי, 30-40% מהיבול החקלאי הגלובלי אובד בגלל מזיקים ומחלות. בעולם בו יש רעב באזורים רבים, וצמיחת אוכלוסין מהירה, זהו מצב מזעזע הדורש שינוי. בעזרת הכלים שלנו אני מקווה שנצליח לשנות נתון זה", כך אמר שמחה שור, מנכ"ל ומייסד אגרוסקאוט. שור נאם בכנס Oracle Open World 2019, שנערך בשבוע שעבר בסן פרנסיסקו. שור שירת יותר משני עשורים בחיל המודיעין. "לאחר שפרשתי מצבא קבע", אמר בראיון לאנשים ומחשבים, "לקחתי את התובנות שהפקתי מהצבא - לעולם האגרוטק וחקלאות מדייקת. החלפתי את ה'רעים' של הצבא – במזיקים, טפילים ובמחלות, שגורמות נזק ואובדן עצום ליבול החקלאי". חברת הסטארט-אפ ממוקמת בצפון הארץ, הוקמה ב-2017 ומונה חמישה עובדים. בסבב הגיוס הראשון היא גייסה מיליון דולרים מחברים, מרשות החדשנות ומטרנדליינס. כעת הם מסיימים סבב גיוס שני של כשני מיליון דולרים. "תכנית החממות של רשות החדשנות אפשרה לנו להפוך מרעיון למוצר", אמר שור, והוסיף  וסיפר כי הוא מגייס גם מהציבור הרחב, באקזיט-ואלי. "פיתחנו טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת", אמר שור, "שמשפרת את התפוקה של היבול החקלאי. היא מבוססת רחפנים, חישה מרחוק ועיבוד תמונה. בניגוד לשאר העולם, היקף אובדן היבול בשל מזיקים, טפילים ומחלות, עומד בישראל ובארה"ב על 5-10%. הסיבה לשוני בנתונים היא שבשתי ארצות אלו יש פקח, או אגרונום מקצועי, המשוטט בשדות, מחפש את המחלות שיש על הגידולים ואז קובע איזה כימיקל יש לשים, באיזה תזמון ובאיזו כמות. הבעיה היא שברוב העולם, בכשבעה מיליארד דונמים חקלאיים, אין פקחים שכאלה". רחפנים בשדות "אנחנו משתמשים בחיישנים ובמצלמה המותקנת על גבי רחפן מסחרי, שעלותו כאלף דולרים", הסביר שור, "פיתחנו אפליקציה שמטיסה את הרחפן מעל השדה, מצלמת אותו, מעבירה את הנתונים לאחור, לצורך הטענה, עיבוד וניתוח, וכך בעצם נעשה חלק ניכר של עבודת האגרונום, בלא הצורך שלהגעתו הפיסית לשדה". [caption id="attachment_300193" align="alignnone" width="600"] רחפן פאנטום בשקיעה. צילום: יח"צ[/caption] "אנחנו שותפים בתכנית הסטארט-אפים של אורקל", אמר שור, "לפני כמה חודשים עברנו מהענן של אמזון, AWS, לתשתיות הענן של אורקל, OCI. היא משמשת לנו כתשתית גלובלית להטענת התמונות. אנו נעזרים בתשתיות הענן ויכולות החישוב בו כדי לנתח את התמונות. המעבר לענן של אורקל היה מהיר וארך ימים אחדים. אנו מייתרים חלק ניכר מעבודת האגרונום וחוסכים משאב אנושי שחסר. האגרונום מקבל את התובנות בבית או במשרד". [caption id="attachment_300194" align="alignnone" width="600"] רחפן מאבק בשדה. צילום: יח"צ[/caption] הענן של אורקל - מקצר תהליכים ומספק התובנות הנדרשות לאגרונום ולחקלאי מהר יותר לדבריו, "אורקל גם מסייעת לנו למצוא לקוחות ברחבי העולם, והענן שלה מקצר משמעותית את משך הטענת התמונות. הם גם מסייעים לנו בייעוץ ובפיתוח. צריך להבין שבכל שדה יש מאות דונמים שהתמונות שלהם, המצולמות פעם-פעמיים בשבוע – בעלות נפחים גדולים. ההטענה המהירה והניתוח המהיר, מבוסס לימוד מעמיק על גבי מעבד גרפי בענן - מקצרים תהליכים ומספקים את התובנות הנדרשות לאגרונום ולחקלאי מהר יותר. המכונה של אורקל לומדת תוך כדי תנועה ומביאה לשיפור ביצועים ותובנות. עוד אנו עושים שימוש בטכנולוגיות קוברנטיס וקונטיינרים". [caption id="attachment_300195" align="alignnone" width="600"] אנשי אגרוסקאוט בשדה בוושיגטון. צילום: יח"צ[/caption] כעת, ציין, "אנחנו מפתחים פתרון מבוסס קופסה, שישמש 'מוסך' לרחפן. נעבור לפתרון אוטונומי מלא. חברנו ל-Birdstop. המנכ"ל שלה, קית' מיאו, היה מנהל פיתוח בגוגל. היא פיתחה 'קופסה' בעלת יכולת רובוטית, המהווה תחנת עגינה לרחפן, מטעינה את הסוללה שלו, והופכת את כל תהליך הטיפול בו לממוכן". "יש בעולם כחצי מיליארד חקלאים, רובם קטנים", סיכם שור, "אני צופה שאלפים מהם יהיו לקוחות החברה בשנים הקרובות. יש לנו כבר לקוחות בצפון אמריקה, באמריקה הלטינית, באפריקה ובישראל - באזור עוטף עזה, שם מגדלים את רוב תפוחי האדמה בארץ. איסוף הנתונים, ניתוח מהיר של התמונות במקומות שונים מאפשר לקחת את הפתרון למגדלים ברחבי העולם ולסייע להם להגדיל את היבול ולספק ביטחון למזון, עם טכנולוגיה ואגרונומיה ישראליות". 

אורי תדמור, נשיא KLA ישראל מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה - מגמה, אירוע או כל דבר אחר? "עבורנו, ב-KLA, הדבר הבולט השנה היה השלמת הרכישה של אורבוטק על ידי KLA העולמית. עסקה זו הצטרפה לרכישות גדולות של חברות ישראליות, כמו זו של סודה סטרים על ידי פפסיקו, של מלאנוקס על ידי אנבידיה ושל פרוטרום על ידי IFF. משנה לשנה, קצב הרכישות של חברות ישראליות הולך וגדל, מה שנותן ביטוי נוסף למצוינות ההון האנושי שלנו". מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה? "הדטה תמשיך לצמוח בהיקפים משמעותיים, ובצידה הצורך לנתח אותה ולבצע בה מניפולציות. מה שמיוחד בתחום הזה הוא הרלוונטיות שלו לכל אחד מהענפים במשק". [caption id="attachment_300199" align="alignnone" width="600"] אורי תדמור, נשיא KLA ישראל. צילום: יח"צ[/caption] בראש השנה הקרוב אנחנו מציינים גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי? "בעשור האחרון, ההיי-טק הישראלי התחזק ונכנס לתחומים חדשים כמו סייבר, פינטק, פודטק ואוטוטק. מהצד השני, התעצמה הפעילות בתחומים קיימים כמו אלקטרו-אופטיקה - ענף שישראל הפכה למעצמה גלובלית בו. בעשור האחרון התבססה וגדלה גם תרבות הסטארט-אפים והאקו-סיסטם שהתעצבה סביבה. האקו-סיסטם נולד כדי לתמוך בסטארט-אפים מבחינה כספית ומבחינת ההון האנושי, ונראה שהמודל הזה עובד מצוין". מיהי בעיניך חברת השנה בהיי-טק הישראלי? "אני בוחר לא בחברה, אלא במרכז פרס לשלום ולחדשנות, שהושק בתחילת השנה מחדש. המרכז שם זרקור על החדשנות וההיי-טק בישראל, מבליט את הישגי העבר ומכשיר את מובילי החדשנות של העתיד. הוא שופע במיזמים, פרויקטים וקורסים, ובד בבד מזמין את הציבור הרחב לבקר ולהיחשף לסיפור הבלתי יאומן של אומת החדשנות, במסע מרתק בהשראת חזונו של שמעון פרס ז"ל". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב? "אני מאחל שנמשיך להוביל את ההיי-טק ברמה בינלאומית ולקדם את ההון האנושי שלנו, שמהווה המנוע העיקרי מאחורי ההצלחה המסחררת של ישראל בעולם. ישראל צריכה להשקיע עוד ועוד משאבים בפיתוח ובטיפוח של מדענים, חוקרים, מהנדסים ומתכנתים, וליצור תמהיל עובדים רחב יותר, הכולל גם עובדים ממגזרים המיוצגים פחות בעולם ההיי-טק, כמו נשים, ערבים, דרוזים, חרדים ובני העדה האתיופית". מיקי שטיינר, מנכ"ל מרכז החדשנות של אינוגי בישראל מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה - מגמה, אירוע או כל דבר אחר? "השנה היינו עדים לפריצתו של תחום הפרופטק (טכנולוגיות לתחום הבנייה) על כל גווניו, שתפס תאוצה בישראל בשל בשלות השוק - בעקבות הצלחת כמה חברות סטארט-אפ לחדור לשוק, פעילותן של חברות בנייה ומשקיעים, ויוזמות שיתוף כגון קונטק. הטכנולוגיות הפכו לזמינות יותר ומשלבות בינה מלאכותית, לייזרים, מציאות רבודה וכדומה. בעבר, לא נטו להשתמש בטכנולוגיות האלה בשל העלות הגבוהה, אך כיום הן זמינות וזולות יותר, ומאפשרות פיתוחים מדהימים, שמשפרים ומייעלים את תהליכי הבנייה, ואפילו עוזרים לפתור את בעיות הבטיחות. תעשיית הבנייה משוועת לחדשנות שתגדיל את הרווחיות ותייעל ותאיץ תהליכים". מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה? "באחרונה, תעשיית האנרגיה המסורתית עברה שינויים רבים. החברות, שעד עכשיו התמקדו בעיקר בייצור ואספקת חשמל, מתחילות לבחון הזדמנויות טכנולוגיות חדשניות שישנו את הדרך בה נייצר ונצרוך אנרגיה, ומבינות שחייבים למצוא דרכים חדשות לייצר רווחים. לדוגמה, מציאת מקורות אנרגיה אלטרנטיביים, שהתחילו להוות חלק משמעותי מייצור האנרגיה ברחבי העולם. אני צופה שבשנה הקרובה נראה יותר ויותר מיזמים חדשניים בתחום והשקעות בהם". [caption id="attachment_300200" align="alignnone" width="600"] מיקי שטיינר, מנכ"ל מרכז החדשנות של אינוגי בישראל. צילום: AB-Visualart[/caption] בראש השנה הקרוב אנחנו מציינים גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי? "ללא ספק, היה זה העשור של תעשיית הרכב בישראל. תעשיית הרכב העולמית גילתה את ישראל כמקור לחדשנות ומקוריות, וכל החברות בתחום הגיעו לכאן. מרכזי פיתוח נפתחו, כמו גם מרכזי חדשנות לחיפוש וגילוי סטארט-אפים מקוריים. כמובן שלהצלחה של מובילאיי הייתה תרומה ניכרת לכך". מיהו בעיניך איש השנה בהיי-טק הישראלי? "איש השנה שלי הוא גיא סלע, מייסד ומנכ"ל חברת האנרגיה המתחדשת סולאראדג', שלצערי נפטר באחרונה. סלע היה אדם יוצא דופן ביכולותיו ובתרומתו גם לביטחון המדינה וגם לכלכלה שלה, וצניעותו גרמה לכך שחלק גדול מתרומתו התברר לקהל הרחב רק אחרי פטירתו. כמנכ"ל סולאראדג', הוא הוביל את החברה להיות אחת מחברות האנרגיה הישראליות המצליחות בוול-סטריט, עם שווי שוק של ארבעה מיליארד דולר". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב? "הענף נקלע למחסור בכוח אדם מיומן - דבר שעלול לפגוע בהמשך צמיחתו. הסיכון שקיים בתעשיית ההיי-טק עקב מחסור גדול בעובדים, שמביא לעליות שכר דרמטיות ולחוסר יכולת להתמודד עם פרויקטים ומשימות, הוא גדול. לכן, אני מאחל שנצליח להשאיר יותר טאלנטים בישראל ושנכשיר היצע גדול של אנשים מוכשרים, כדי שלא ניאלץ להוציא משימות פיתוח למדינות כמו אוקראינה ופולין". אריה גליקמן, מנכ"ל יוניקלאוד מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה - מגמה, אירוע או כל דבר אחר? "בשנה החולפת חשתי כי תפיסת העולם של הארגונים משתנה, ותהליכים של מודרניזציה ארגונית מתחילים לחלחל ואף לרקום עור וגידים. בכלל זה, הנושא של ניהול זהויות התחיל לתפוס תאוצה וארגונים התחילו להבין את הנחיצות הגבוהה שלו, במיוחד בארגון שעושה את השינוי לעבר מודרניזציה ודיגיטל. קיימת ההבנה שהטרנספורמציה הדיגיטלית לא יכולה להתקיים בלי הטמעה רוחבית של ניהול זהויות, שכן שינוי דיגיטלי מהותי מערב את כל האוכלוסיות הבאות במגע עם הארגון, וארגון שרוצה להמשיך ולהיות מוגן חייב לנהל זהויות בצורה מתודולוגית ומתקדמת". מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה? "היות שאני חי ונושם את עולם ניהול הזהויות, קל לי לזהות שאנחנו נמצאים בתחילת עידן חדש בנושא הזהות הארגונית, והנושא שצפוי לבלוט ביותר הוא המעבר להזדהות אמיתית, ללא סיסמאות. באופן פרדוקסלי, דווקא הסיסמאות, שנולדו על מנת להגן על המידע הארגוני, הפכו לערוץ פריצה של האקרים למערכות שלו. בשנה הבאה יהיה אימוץ נרחב של מהלכי הזדהות המתבססים על זיהוי ביומטרי וזיהוי פנים, ואלה יבטלו לחלוטין את הצורך בסיסמאות ובמענה על שאלות לשם הזדהות". [caption id="attachment_228262" align="alignnone" width="600"] אריה גליקמן, מנכ"ל יוניקלאוד. צילום: פלי הנמר[/caption] בראש השנה הקרוב אנחנו מציינים גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי? "העשור האחרון התאפיין בכמה ציוני דרך משמעותיים ביותר, שמשפיעים על חיי היומיום שלנו הן ברמה העסקית והן ברמה האישית, ביניהם מחשוב הענן, תפיסת האבטחה הארגונית והאישית, הפרטיות והפגיעה בה". מיהו בעיניך איש השנה בהיי-טק הישראלי? "אני רוצה לציין את איש העשור שלי - דן ירושלמי, שחולל מהפכה בבנק לאומי. מהפכה זו הובילה את כל ההלך המחשבתי והמגמה של יציאת שוק הפיננסים לענן. ירושלמי, שהיה חבר הנהלה וראש החטיבה הטכנולוגית בבנק לאומי, הוביל את הכניסה של סיילספורס לבנק וביצע מהפכה ביציאתו לענן". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב? "אני מאחל לשוק הישראלי כולו להכיר בקיומו של העולם הדיגיטלי הגלובלי ולהבין שתפיסת המחשוב הארגוני שינתה כיוון מהתפיסה המסורתית (און-פרמיס) לתפיסת הענן והמודל ההיברידי, שהם השליטים בשוק וימשיכו להיות, לפחות בעשור הקרוב. ברוח זו, אני מאחל לכל החברות בשוק הישראלי לשמור את הראש בעננים ואת הרגליים על הקרקע". אלכסיי שלימוב, מייסד ומנכ"ל איסטרן פיק מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה - מגמה, אירוע או כל דבר אחר? "כמות ההשקעות בהיי-טק הישראלי של חברות מהמזרח גדלה באופן משמעותי. החברות הללו הבינו את היתרונות היחסיים הגלומים בהיי-טק הישראלי, במיוחד בנושאים של חדשנות וחזון. כך, חברות יפניות ביצעו בשנים האחרונות מספר רכישות של חברות ישראליות בהיקף כולל של מיליארדי דולרים, בהן הרכישות של ניורודרם, אורמת ו-וייבר. בנוסף, היפנים ביצעו מאז 2014 יותר מ-300 השקעות הון-סיכון בישראל. אי אפשר להתעלם גם מסופטבנק היפנית, שהקימה קרן השקעות של 100 מיליארד דולר והשקיעה בין היתר בחברה הישראלית סייבריזן. השילוב בין ההיי-טק הישראלי למשקיעים מהמזרח הוא מעניין, היות שעד לאחרונה, החברות שלנו היו מוטות ברובן כלפי ארצות הברית, וההצלחה של מפגש התרבויות הזה תיבחן בעתיד הקרוב". מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה? "כנראה שתש"פ תהיה השנה של פתרונות הקשורים לאינטרנט של הדברים, שתופסים תאוצה בתקופה האחרונה, במספר מישורים - מכוניות אוטונומיות, ערים חכמות, בריאות דיגיטלית ועוד. כתוצאה מכך, גם תמהיל ההשקעות ומגוון הסטארט-אפים ישתנו. כמו כן, נמשיך לראות חברות בינלאומיות גדולות מקימות מרכזי מחקר ופיתוח בארץ". [caption id="attachment_246749" align="alignnone" width="600"] אלכסיי שלימוב, מנכ"ל איסטרן פיק. צילום: יח"צ[/caption] בראש השנה הקרוב אנחנו מציינים גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי? "העשור האחרון היה רכבת שדים בהיי-טק הישראלי. הענף, ובמיוחד הסטארט-אפים, הצליח לבטא את היכולת הישראלית הייחודית לחדשנות ומעבר מהיר מחזון לביצוע. מספר רב של חברות הצליחו לעשות אקזיטים מוצלחים, דוגמת מובילאיי. יחד עם זאת, בעשור האחרון לא נוצרה כאן חברה בסדר גודל עולמי כמו צ'ק פוינט". מיהו בעיניך איש השנה בהיי-טק הישראלי? "הבחירה שלי היא באמנון שעשוע - סגן נשיא בכיר באינטל, מנכ"ל ומנהל הטכנולוגיה הראשי של מובילאיי, שאותה ייסד, מייסד-שותף של אורקם טכנולוגיות ופרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. פרופ' שעשוע הוא יזם סדרתי, שמדגים את הקשר החיובי שבין אקדמיה להיי-טק, ושהצליח לקחת רעיון ולבנות סביבו חברה מוצלחת, שבסופו של דבר נרכשה על ידי אינטל". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב? "אני מאחל לו מספר דברים: שיתפרש על כל הארץ ובקרב כל התושבים, לא רק באזור תל אביב. בכך הוא ישמש כגשר בין הפריפריה למרכז ובין יהודים לערבים. שנית, שידע להצמיח חברות גדולות ולא יתפתה למכור את הרעיון לחברות גדולות ובינלאומיות לפני שיגיע למיצוי. ולסיום, שאנשי ההיי-טק יהיו מעורבים יותר בחיי הקהילה, במיוחד בחינוך".

WeWork הודיעה כי המייסד השותף שלה, אדם נוימן, יתפטר מתפקיד המנכ"ל ויוותר על שליטה משמעותית בחברה, לאחר שתכניות החברה להיכנס לבורסה נקלעו לקשיים. מאחורי ההתפטרות ממנכ"לות חברת שיתוף המשרדים עומדת מסכת הלחצים שהופעלו על האיש ששמו הפך נרדף לשם החברה לעשות כן. נוימן אמר שהבחינה והביקורות שעמן התמודד בשבועות האחרונים היוו "הסחת דעת משמעותית" לאופן ניהולו את החברה. "כמייסד שותף של WeWork, אני כל כך גאה בצוות הזה ובחברה המדהימה", אמר נוימן שהסביר ש"העסק שלנו מעולם לא היה חזק יותר", אבל הוסיף כי עם זאת "החלטתי שזה לטובת החברה לפרוש כמנכ"ל". ההכרזה של נוימן מגיעה בזמנים שבהם עומד הסטארט-אפ הענקי שהוביל בפני שאלות הנוגעות לניהולו ולקונספט הרווח שלו, שעלו לנוכח הכוונה לצאת בהנפקה ראשונית לציבור (IPO) שתוכננה ממש לזמנים אלו, אך נדחתה. לפני הודעתו, וכפי שהתפרסם השבוע בהתבסס על דברי מקורבים לנושא, נוימן התמודד עם לחץ מצד חברי הדירקטוריון שלו הקשורים לתאגיד סופטבנק היפני - המשקיע העיקרי בחברה. בראש הלוחצים לסילוקו של נוימן עמד לא אחרת מאשר מסאיושי סאן, מייסד התאגיד. לפי הדיווחים, נוימן נפגש ביום א' עם ג'יימי דימון, מנכ"ל ג'יי פי מורגן צ'ייס, "המחותן" הראשי בהנפקה הציבורית הראשונית של החברה. השניים שוחחו על החלטתו של נוימן לפרוש, כך סיפרו גורמים שמקורבים לנושא. יצוין כי ככעת התגלה גם כי אדם נוימן נפגש אפילו עם מנהל הכספים הראשי של אפל, לוקה מאסטרי, בשנה שעברה במטה של יצרנית ה-iPhone והציע לו שיתוף פעולה, כך על לי דיווח של ווניטי פייר מיום ב'. לא ברור כיצד השותפות הייתה עובדת, אך אפל הייתה אמורה להשקיעה ב-WeWork כחלק מהעסקה, ואולם הענקית מקופרטינו דחתה את נוימן והצעתו על הסף. [caption id="attachment_275895" align="alignnone" width="600"] WeWork. צילום: BigStock[/caption] נראתה כהצלחה מסחררת אך הפסידה בשנה כמעט 2 מיליארד דולר נוימן זכה לכתף הקרה ולבחינה המוגברת של אופן הנהגתו את החברה בעיקר בעקבות תשקיף שפורסם באפריל, לפני ההנפקה המתוכננת, בו חשפה WeWork כי היא נמצאת בהפסדים גדולים במיוחד. לפיכך, סופטבנק - שהשקיע בחברה שישה מיליארד דולר עד כה - האיץ בנוימן לעכב את ההנפקה ולשפץ את המספרים. בתחילה נוימן עמד על שלו, אבל אז החלה הערכת שווי החברה בטרם הנפקה להצטמצם ולבסוף הגיעה מ-45 מיליארדי דולרים ל-15 מיליארד בלבד, או פחות. הגשת המסמכים טרום הנפקה לרשות לניירות ערך האמריקנית, ה-SEC, שנערכה לאחר פרסום התשקיף בתחילת החודש, הבהירה בנוסף את כוח ההצבעה העצום של נוימן, דבר שהקים עליו גם הוא את המשקיעים. המומנטום השלילי סביב ההנפקה פגע קשות בסטארט-אפ שמטהו שוכן בניו יורק, ושנוסד בשנת 2010 בתוך שהוא מציג את עצמו ככזה שמחולל מהפכה בתחום הנדל"ן העסקי, על ידי הצעת שטחי משרד משותפים להשכרה קצרת טווח וגמישה, ושפועל כיום בכ-111 ערים ב-29 מדינות. למרות מה שנראה כהצלחה מסחררת, החברה הפסידה בשנה שעברה 1.9 מיליארד דולר, ולפיכך התעוררו ספקות ביכולתה להרוויח כסף, במיוחד לנוכח העובדה שהכלכלה העולמית נמצאת בהאטה משמעותית. כבר ברור כי ההנפקה, אם תתרחש בכלל, לא תקרה לפני סוף השנה. עם זאת, נוימן יישאר כיו"ר החברה שהקים וגם ימשיך לשלוט ברוב המניות. We Company, החברה האם של WeWork, מינתה כמנכ"ל-משותף את מנהל הכספים שלה, ארטי מינסון, שיכהן יחד עם סגן היו"ר לשעבר, סבסטיאן גוניהם. בהודעתם לתקשורת אמרו מינסון וגוניהם כי "אנו רוצים להודות לאדם על החזון והתשוקה שלו בבניית WeWork במהלך 9 השנים האחרונות". הם הוסיפו וציינו כי "עסקי הליבה שלנו הם חזקים ואנו ננקוט בפעולות ברורות כדי לאזן בין הצמיחה הגבוהה, הרווחיות וחוויית החברות הייחודית ב-WeWork, תוך הערכת התזמון האופטימלי להנפקה".