למרות הבעיות הרבות שחווה השוק באספקת הרכיבים, על כל חלקיו, ולמרות שכל הזמן יש דיווחים על כך שההיצע לא מצליח להדביק את הביקוש בשוק המחשבים האישיים, כל החברות רשמו עלייה ניכרת במונחים של שנה במכירות של הרבעון הראשון של 2021. כך עולה מנתונים שסיפקה חברת מחקרי השוק IDC שעולה מהם, כי ברבעון הזה המכירות הסתכמו בכ-83.98 מיליון יחידות לעומת 54.23 מיליון יחידות ברבעון הראשון של 2020, שהיה הרבעון הראשון של המגפה. מדובר בזינוק של 55.2%, שניתן להגדירו כמדהים. לנובו (Lenovo) ממשיכה להוביל את הטבלה, כשרשמה במונחים של שנה לשנה עלייה של 59.1%, עם עלייה קלה בנתח השוק ל-24.3% ועם מכירות של כ-20.4 מיליון מחשבים מול כ-12.83 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. HP נותרה במקום השני עם נתח שוק שצמח גם הוא במקצת ל-22.9%, עם מכירות של כ-19.24 מיליון יחידות לעומת כ-11.72 מיליון ברבעון הראשון של 2020 – גידול של 64.1%. מי שתרמה אחוזים לכל היצרניות האחרות בחמישייה הייתה דל (Dell), שגם רשמה עלייה במכירות, אבל ב-23.4% בלבד, הרבה מתחת לממוצע. נתח השוק שלה ירד מ-19.4% ל-15.4%, אבל כאמור היא מכרה יותר, וזה הסתכם בכ-12.95 מיליון יחידות. את עיקר נתח השוק איבדה דל לטובת אפל (Apple), שכנראה המעבר שלה לשימוש במעבדי ה-M1 במחשבי ה-MacBook התקבל יפה, כי מכירותיה זינקו בלא פחות מ-111.5% במונחים של שנה לשנה, ממכירות של כ-3.16 מיליון למכירות של כ-6.69 מיליון, ומנתח שוק של 5.8% ל-8%, ועם עלייה למקום הרביעי בצמרת. את החמישייה סוגרת אייסר (Acer) שגם היא רשמה עלייה יפה מאוד של 73.5%, אבל כאמור אפל עברה אותה. היא רשמה מכירות של כ-5.84 מיליון מחשבים ברבעון הראשון של 2021 מול כ-3.36 מיליון ברבעון המקביל שנה קודם. "הביקוש שלא מומש מהשנה האחרונה עבר לרבעון הראשון, וביקוש נוסף שהביאה המגיפה המשיך גם הוא להניע את העלייה בנפח השוק", אמר ג'יטש אוברני, מנהל מחקר ב-IDC. "עם זאת, השוק ממשיך להיאבק בתקלות, הכוללות מחסור ברכיבים ונושאים לוגיסטיים, שכל אחד מהם תרם לעליית מחירי המכירה הממוצעים".

מיקרוסופט (Microsoft) מצויה במגעים מתקדמים לרכישות חברת ניואנס (Nuance Communications), המפתחת פתרונות AI וטכנולגיית זיהוי דיבור, תמורת 16 מיליארד דולר – כך לפי מקורות המקורבים לנושא. המחיר שעליו מדובר משקף ערך של 56 דולר למניית ניואנס, ציין המקור, והוסיף כי ייתכן שהודעה פומבית על הסכם הרכישה עשויה להתפרסם כבר היום (יום ב'). אתר בלומברג, שדיווח לראשונה על העסקה, ציין, כי השיחות בין שתי החברות נמשכות, אך עשויות גם להיכשל. ניואנס, שטכנולוגיית זיהוי הקול שלה סייעה לאפל (Apple) בהשקת העוזרת הקולית Siri, מייצרת תוכנה לסקטורים שונים, מבריאות ועד תעשיית הרכב. אם תצא לפועל, תהיה זו העסקה השנייה בגודלה של מיקרוסופט, לאחר שרכשה את לינקדאין (Linkedin) ב-2016 תמורת 26.2 מיליארד דולר. שתי החברות לא הגיבו לבקשות התקשורת לתגובה.

גוגל (Google) סוגרת את אפליקציות הקניות שלה למערכת iOS ו-Android ומעבירה את המשתמשים לאתר הקניות שלה. לפי דיווח באתר 9to5Google, באתר Xda Developers גילו כי המילה "שקיעה" הוספה לקוד של אפליקציית הקניות, ומכאן העריכו שהאפליקציות יפסיקו לפעול. דובר של גוגל מסר, כי האפליקציות ימשיכו לפעול עד חודש יוני. "בתוך כמה שבועות נפסיק לתמוך באפליקציות הקנייה. כל האפשרויות שהיו זמינות למשתמשים באפליקציה זמינות בטאב הקניות", ציין הדובר. "נמשיך לפתח תכונות בטאב הקניות ובשירותים אחרים, כולל באפליקציית גוגל". אתר הקניות של גוגל יישאר פעיל. אפליקציות הקניות של גוגל אפשרה למשתמשים לרכוש מוצרים באלפי חנויות מקוונות תוך שימוש בחשבון גוגל שלהם. כמה משתמשים כבר דיווחו שכאשר ניסו להשתמש באפליקציה הוצג מסך שגיאה. RIP Google Shopping's mobile app. Google is preparing to sunset it. New fragment in v59 of the Android app. CC @killedbygoogle pic.twitter.com/Q3RpujZr3K — Mishaal Rahman (@MishaalRahman) April 8, 2021

אילון מאסק, מייסד ומנכ"ל חברות הענק טסלה (Tesla) ו-SpaceX חוזר בו מההצהרה שעוררה סערה לפני חודש, על כך כי נתקל בדיווחים שליליים רבים על המנה השנייה של חיסוני הקורונה, ולא סיפק הוכחה לטענתו. כדאי לזכור כי למאסק יש כ-48 מיליון עוקבים בטוויטר, וכל ציוץ שלו זוכה לתהודה חסרת תקדים. גם בראיון בניו יורק טיימס הוא אמר, כי לא ייקח את החיסון, בטענה שהוא וילדיו אינם בסיכון וכי הנגיף גורם לשיעור נמוך של תמותה. נראה שמאסק נרגע מחששו, ובשבוע שעבר צייץ שוב בהקשר לחיסונים, והפעם בעדם: "אני רוצה להבהיר, כי אני תומך בחיסונים באופן כללי, ובפרט בחיסונים ל-Covid. המדע הוא חד משמעי. במקרים נדירים מאוד יש תגובה אלרגית, אבל ניתן לטפל בה בקלות בעזרת EpiPen", הוא הוסיף. To be clear, I do support vaccines in general & covid vaccines specifically. The science is unequivocal. In very rare cases, there is an allergic reaction, but this is easily addressed with an EpiPen. — Elon Musk (@elonmusk) April 7, 2021

ניצחון לסלקום בסיבוב הראשון נגד אקספון: בית המשפט המחוזי בתל אביב צידד בסלקום והוציא צו מניעה זמני נגד אקספון, שאוסר עליה להתקשר עם גורם אחר כלשהו בכל הנוגע לשיתוף רשתות עד לבירור התביעה. ברקע הדברים, הודעתה של אקספון בחודש ינואר השנה, כי היא יוצאת מהסכם שיתוף הרשתות שכרתה עם סלקום, שתוקפו עד שנת 2024. סלקום הודיעה לבורסה כי היא לא מקבלת את הביטול. בנוסף, פורסמו ידיעות על כך, שאקספון מנהלת משא ומתן עם הוט מובייל על מנת להצטרף לרשת שלה ושל פרטנר. הסיבה שבגללה מנסה אקספון לצאת מן ההסכם עם סלקום היא רכישת גולן טלקום על ידי סלקום, שבעקבותיה השתנה מאזן השותפות שהוקמה בין סלקום, אקספון וגולן באמצעות חברת CMG, שהייתה אמורה לנהל את הסכם שיתוף הרשתות, שהיה אמור להתחלק בין שלוש החברות. לאחר הרכישה, הפך ההסכם להיות הסכם של שתי חברות – מה שמשליך על ההוצאות העתידיות של כל אחת משתי החברות, ולטענת אקספון יש בכך משום הפרה של ההסכם ו-"ריקון שלו מתוכנו". לאחר ניסיונות גישור שלא צלחו בין שתי החברות, פנתה סלקום בתחילת פברואר לבית המשפט בבקשה להוציא צו ביניים, שימנע מאקספון להתקשר עם חברה אחרת לצורך שיתוף רשתות, ובדיון הראשון ביקש בית המשפט מהחברות לנסות לברר את הסכסוך באמצעות מגשר. מאחר שניסיונות הגישור לא צלחו, כאמור, פסקה כעת השופטת חנה פלינר, תוך שקיבלה את עמדת סלקום, ונתנה את הצו לבקשתה, ואף פסקה כי אקספון תשלם לסלקום הוצאות בסך 10 אלף שקלים. בהחלטתה כתבה השופטת פלינר, כי הרכישה של גולן טלקום על ידי סלקום וגם המיזוג עימה לא מהווה הפרת החוזה בין שתי החברות, וציינה גם, כי בהינתן הצו, אם ייקבע בהמשך שביטול ההסכם על ידי אקספון היה כדין – סלקום תוכל לשאת בתשלום כספי אם יוכח שאקספון ניזוקה, ואם התביעה של סלקום תתקבל – אפשר יהיה להורות על המשך ההסכם. מנגד, ציינה השופטת, אם לא יינתן הצו – אקספון תוכל להתקשר עם חברה אחרת, והיה ותביעת סלקום תתקבל – יכביד הדבר על ביצוע פסק הדין. עוד רמזה השופטת כי "בשלב מקדמי זה של ההליך, ובמלוא הזהירות המתחייבת, סבורה אני כי סיכויי התביעה נוטים במידה מסוימת לטובת סלקום". בתוך כך, סלקום גם תבעה את אקספון בדרישה שזו תשלם לה 34 מיליון שקלים בגין התשלומים החודשיים שהיא לא העבירה לה, ושבית המשפט פסק שהיא צריכה לשלם הן את הסכום שהיא חייבת והן את התשלומים השוטפים המתחייבים על פי ההסכם. סלקום הודיעה כי אקספון לא העבירה לה כל תשלום וסך חובותיה הולך ותופח מדי חודש. בדיון נפרד בנושא זה, הוטל במעמד צד אחד צו עיקול על נכסי אקספון בגובה הסכום המלא שדרשה סלקום.

שמונה בערב אי שם בסגר הראשון, שוב הצהרת ראש הממשלה. בחוץ המסחר משותק, אין לאן לצאת, כולם ממילא סגורים בבתים, והפעם: "החלטנו לתת לכל אזרחי מדינת ישראל מענק". אצלנו בסלון מתחיל הוויכוח: למה לא דיפרנציאלי? הם לא יודעים כמה מרוויחים אזרחי מדינת ישראל? לא יודעים מי צריך יותר ומי פחות? הרי אנחנו משלמים מיסים, הם יודעים כמה אנחנו מרוויחים, ושירותי הרווחה יודעים מי הן האוכלוסיות הנזקקות. אז שיחברו את הנזקקים עם ההכנסות, יפחיתו את מי שיש לו רכב (מנתוני משרד התחבורה), יוסיפו את מי שניצול שואה (מנתוני משרד הרווחה) ובינגו! שלוש שעות גג של עבודה. טוב אולי נסחפנו. שלושה ימים. קודם כל, גילוי נאות: מעולם לא עבדתי במשרד האוצר או בביטוח לאומי או בקופת חולים כלשהי. אני רק מדמיינת איך נראות מערכות המידע שלהם מבפנים, אחרי שנים של ניסיון בניתוח מערכות של ארגונים גדולים, מרובי מערכות מחשוב, שגדלו בעשרות השנים האחרונות עם קצת תכנון (אבל הרבה בלי), כמו שצומחת עיר: בין השדרות שפעם היו נראות רחבות נורא, סביב הבניינים הראשונים והקטנים שמישהו תכנן בקפידה וחשב שהם יעמדו שם כך לנצח – פתאום נמכרים עוד מגרשים, נבנים עוד מגדלים רבי-קומות, נהיה צפוף, מערכות המים והניקוז לא מספיקות, השדרות לא באמת בנויות לנתב את כל התנועה. מנתחי מערכות הם באמת קצת כמו מתכנני-ערים, אנחנו יושבים עם הלקוחות שלנו ושומעים מהם מה הם צריכים: אפשרות להרחיב את מערכות קבלת הקהל, כך שאפשר יהיה לקבוע תורים דרך האינטרנט, למשל. נשמע פשוט וסביר. ואז אנחנו הולכים לבדוק מה זה אומר. מערכת זימון התורים שלנו, היא יודעת לקבל מידע מבחוץ, או שהיא מכירה רק את הפקיד שמזין לתוכה את התורים? המסך שצריך להכין באינטרנט, הוא יהיה פתוח לכולם או רק למי שהוא לקוח מזוהה של הארגון? מה לגבי מבוגרים שמעולם לא הסדירו את החשבון הדיגיטלי שלהם, הם בטח אלה שהכי צריכים תורים – מה נעשה איתם? מה לגבי הילדים שירצו להזמין תורים להורים המבוגרים שלהם? הולכים לבדוק עם אבטחת המידע של הארגון. זיהוי לפי מספר ת"ז זה מספיק? אולי אם נכניס אותם רק לאזור מסוים באתר. יש לנו אזור כזה בכלל, או שצריך לסלול אותו עכשיו? ומערכת זימון התורים – בשביל לזמן תור, מה המידע שחייבים להקליד לתוכה? רגע, היא צריכה גם את סוג הלקוח? ההוא שנכנס דרך האינטרנט, הוא בכלל יודע מה סוג הלקוח שלו? הוא יודע שיש לו כזה דבר, סוג לקוח? מי יודע? עוד מערכת שלישית? אז עכשיו צריך לגשת גם אליה, כדי לאפשר זימון תור קטנטן דרך האינטרנט? נו באמת, אומר הלקוח הפנימי שלנו בארגון – נניח, מנהל מוקדי קבלת הקהל, זה שבא עם הרעיון הקטן והקולע הזה – לזמן תור דרך האינטרנט. מה כבר ביקשתי. הוא צודק, מנהל מוקדי קבלת הקהל. וגם קורונה בחוץ. וצריך לתת שירות ללקוחות שלנו, וגם להגן על הפקידים שנותנים שירות, שלא יצופפו להם את המוקד. אז אנחנו פורסים את תוכניות תכנון-הערים שלנו, כלומר את מסמכי האפיון הקודמים שלנו, שאנחנו שומרים בתיקיות מקוטלגות היטב, בדיוק בשביל מקרים כאלה, ובודקים איפה הנחנו פעם אחרונה את חוטי התקשורת שלנו, איפה סללנו כבר כבישים, איזו תשתית תת-קרקעית אולי קיימת מפרויקט קודם, מה אפשר לנצל בלי יותר מדי חפירות (תרתי-משמע). מזהים את הנתיב שאפשר לעבור בו, החל ממסך האינטרנט וכלה במערכות הפנימיות של הארגון, מכינים מסמך מסודר ומעבירים למחלקת הפיתוח, לביצוע. מדוע אי אפשר לפתור הכל בלחיצת כפור? צילום אילוסטרציה: BigStock הסיפור הזה הוא לא סיפור אמיתי, אבל הוא יכול להיות. בחזרה לחלוקת המענקים. האם באמת אנחנו יודעים כמה הרוויחו כל האזרחים שנה שעברה? חלק כנראה כן, וחלק אולי עצמאים לא הספיקו להגיש עדיין את דו"חות ההכנסות שלהם. אז אולי נעשה ממוצע שלוש שנים אחורה? ומה עם מי שהעסק שלו קיים רק שנתיים? אז אולי נעשה ממוצע שלוש שנים אחורה, ככל שקיים? אבל מה עם מי שערער על הסכום שהיה צריך לשלם? הוא בוודאות לא מסכים עם ההכנסה שקבענו לו. איפה נרשמים הערעורים – הם באותה מערכת, או במערכת אחרת? אז נצליב את נתוני שתי המערכות. אבל צריך לקחת בחשבון את סטטוס הערעור. ואת תאריך הסטטוס… למתי הערעור נכון? ועוד לא בדקנו מה עם נתוני הרווחה. הם בטח ברשת אחרת בכלל, איך ניגשים אליהם. בטח יש כבר שבילי גישה שנסללו בין המאגרים של המשרדים, אבל סביר להניח שהם מוגנים, לא כל אחד יכול לעבור, יש כאן סוגיות אבטחת מידע. אולי צריך לפתוח כניסה חדשה ברשת? אולי נדרש משתמש מורשה? ומה עוד רצינו, את נתוני משרד התחבורה? טוב, עכשיו אני כבר מרגישה ממש כמו בעבודה. אכתוב לכם מסמך אפיון קצרצר, אני אומרת למשפחה, תאשרו לי אותו ואז ניתן לוחות זמנים.   הכותבת היא מנתחת מערכות בבנק הפועלים

ממשל ביידן ומשרדי הממשלה השונים בארה"ב – משרד האוצר האמריקני, משרד החוץ, המשרד לביטחון המולדת והמועצה לביטחון לאומי – הביעו באחרונה חששות מההשלכות האפשריות של השקת מטבע היואן הדיגיטלי – הלא הוא ה-CBDC (ר"ת Central Bank Digital Currency) – מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי, שהתרחשה לפני כשבוע, כך על פי גורמים ששוחחו עם בלומברג (Bloomberg). לפי הדיווח, הממשל האמריקני החליט לעקוב בקפידה אחרי התפתחות הדברים, משום הדאגות כי המטבע הדיגיטלי הסיני החדש ישמש להעצמת או לקהלת סנקציות שמהוות חלק ממלחמת הסחר בין המעצמות, ואף עלול להשפיע על העובדה שהדולר הוא המטבע החשוב והמשפיע בעולם כיום. מאוים מסין בגלל היואן הדיגיטלי? הנשיא האמריקני, ג'ו ביידן. צילום: BigStock "בכירים אמריקנים פחות חוששים מאתגר מיידי במבנה הנוכחי של המערכת הפיננסית העולמית, אך להוטים להבין כיצד יופץ היואן הדיגיטלי, והאם ניתן להשתמש בו גם כדי לעקוף את הסנקציות האמריקניות", כך דיווח אתר החדשות על סמך דברי המקורות שנותרו אנונימיים. מערכת SWIFT – המסלקה הבינלאומית דרכה עובר מידע בין מוסדות פיננסים שונים, כדוגמת בנקים, ושמספקת העברת בטוחה, אמינה ומתוקננת של מידע אודות העברות כספים – הפכה למעשה לכלי להטלת סנקציות על מדינות שונות. סין ורוסיה מעוניינות להפחית את התלות בה בדיוק בשל כך. בלומברג מרחיב ומספר כי לסין כבר יש מערכת תשלומים חוצת-גבולות משלה, למרות שהיא כרגע נשענת על SWIFT בכל זאת, אלא שלפי ההערכות סין יכולה להחליט לשלב את היואן הדיגיטלי במערכת שלה ולכך יכולות להיות השלכות שונות ורבות. "המטרה שלהם אינה מקומית" נזכיר כי כבר באוגוסט 2019 הודיע הבנק המרכזי של סין, ה-PBOC, כי המטבע הדיגיטלי שלו "כמעט מוכן" להנפקה, כך דיווחה בזמנו סוכנות רויטרס. לפי הדיווח דאז, הבנק הסיני שוקד על פרויקט המטבע הדיגיטלי כבר מאז 2014, ולבסוף עברו עוד שנתיים עד שהמטבע הושק באחרונה סופסוף. דייוויד מרקוס, לשעבר נשיא פייפאל וכיום ראש חברת הבת של פייסבוק במוקדשת לליברה, נובי פייננשל. צילום: וויקיפדיה באותה תקופה לערך בה החל העולם להתכונן לקריפטו הסיני, ב-2019, דיבר דייוויד מרקוס, האמון על פרויקט המטבע הדיגיטלי ליברה של פייסבוק (Facebook) – שבינתיים נראה כי קפא על שמריו – על היואן הדיגיטלי. "אני חושב שהמטרה שלהם אינה מקומית. הוא באמת רחב, ויש לו מטרה לחבר מחדש את הרשתות הפיננסיות של הרבה מדינות עם נכסים דיגיטליים שהם שולטים בהם. אני חושב שנראה הרבה פרויקטים שתהיה להם חשיבה משבשת יותר", אמר מרקוס בהתייחסו לתכניות של הרפובליקה העממית מאסיה. היעדים המוצהרים של סין למטבע הדיגיטלי שלה הם בעיקר מקומיים. למרות שניכר כי מומחים בארה"ב ובסין מאמינים שלמטבע הווירטואלי המסוים נועדו השלכות על התמונה הגדולה הגיאו-פוליטית. בכנס שערך הבנק להסדרים בינלאומיים (BIS) בחודש שעבר, תיאר מנהיג פרויקט היואן הדיגיטלי, מו צ'אנגצ'ון, שהוא סגן מנהל מחלקת התשלומים ב-PBOC, שלושה מניעים להשקת המטבע. הראשון הוא לבטל את המסחר בנכסי קריפטו, ולשמר את הריבונות המוניטרית. היעד השני הוא מתן גמישות בתשלומים קמעונאיים, בזמנים בהם Alipay ו-WeChat Pay שולטים בתשלומים הדיגיטליים, דבר שלא בהכרח נושא חן בעיני המדינה והמפלגה הקומוניסטית העומדת בראשה. לפי צ'אנגצ'ון, ה-CBDC יספק אלטרנטיבה, אם דבר מה יקרה במערכות התשלום הפרטיות הללו, ובנוסף היואן הדיגיטלי גם יהפוך את שני הארנקים הללו ואחרים כדוגמתם לכאלו המסוגלים לתקשר ביניהם. המטרה השלישית שהציג הנציג של פרויקט היואן הדיגיטלי הסיני היא ליצור מערך תשלומים יעיל יותר שיפעל 24/7, ושיישלט על ידי הממשלה, אך יהיה משולב במגזר הפרטי. עם זאת, באותו אירוע הכריז צ'אנגצ'ון הכרזה גדולה – הוא רוצה לקבוע כמה כללי יסוד בינלאומיים לתשלומים חוצי-גבולות באמצעות מטבעות דיגיטליים של הבנק המרכזי. סין – מובילה במירוץ המטבעות הדיגיטליים של מדינות אך טרם סיימה הפיתוח המהלך של סין הפך אותה למובילה כיום במרוץ ה-CBDC. במקביל לפריצת הדרך הזו, ישנן כמה מדינות אחרות שעובדות גם הן על מטבעות דיגיטליים בפיקוח הבנק המרכזי של המדינה, בעיקר יפן, צרפת ואוסטרליה. רוסיה הודיעה לאחרונה על תכניותיה לניסוי ברובל דיגיטלי שיחל ב-2022. עם זאת, על פי הדיווחים השונים, גם עבור סין, שלב המחקר והפיתוח רחוק מלהסתיים. בשנה האחרונה חל שינוי משמעותי בגישת הממשלות בנגע ל-CBDC, וגם ארגונים בינלאומיים, כמו למשל הבנק להסדרים בינלאומיים (Bank for International Settlements) הצטרפו לאופן ההתייחסות השונה אל התחום הפיננסי החדשני. ובכל זאת, ארה"ב מודאגת ככל הנראה ביותר מהיואן הדיגיטלי שסין השיקה, ומכך שבעשותה זאת ראשונה היא תשיג יותר שליטה בעולם, ואולי אף תגזול את הדומיננטיות של הדולר ותשתלט על חלק מהגזרות שבהן הוא משמש כיום את מרבית אזרחי תבל.

האם מחלוקות בתוך הממשלה יפגעו ביכולת המבצעית של צה"ל? מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, קובע בדו"ח שפרסם היום (ב') שזה בהחלט יכול לקרות. הכוונה היא למחלוקות בין משרדי הממשלה השונים, ובפרט הביטחון והאוצר, בנוגע למערך ההיסעים שעתיד לשרת את קריית המודיעין וקריית התקשוב של צה"ל, שאמורות לקום בנגב, ולתמחור המענקים שיינתנו למשרתי הקבע שיסכימו לעבור להתגורר באזור. ככלל, קובע המבקר, חוסר ההסכמה שיש בין מערכת הביטחון למשרדי האוצר והתחבורה מעמיד בסכנה את ההצלחה של העברת יחידות אגף המודיעין ואגף התקשוב לנגב. לדבריו, "מעבר יחידות אלה לנגב הוא חלק ממהלך לאומי רחב היקף, המגלם בתוכו מפגש אינטרסים מדיני, ביטחוני וכלכלי – ולכן קיימת חשיבות עליונה במעלה שהצדדים ימשיכו במגעים לגיבוש הסכמות, בסיוע המל"ל, וכן בקבלת החלטות על מימושן. כך תיסלל הדרך למעבר מוצלח של היחידות לנגב". הדברים כתובים בדו"ח שהמבקר פרסם היום (ב') – הדו"ח השנתי שלו בנושא מערכת הביטחון. בפרק הדן במעבר יחידות אגפי המודיעין והתקשוב לנגב הוא כותב כי "יש סוגיות מרכזיות שדורשות הגעה להסכמה בין כל הגורמים המעורבים, כדי לתמוך בהצלחת המעבר". החיילים ילכו ברגל? אחת מאותן סוגיות היא המענה התחבורתי, או: איך המשרתים יגיעו לשם לקריית המודיעין? המבקר מפרט כי "באפריל 2016 נחתם מזכר הבנות בין משרדי הביטחון, ראש הממשלה, האוצר והתחבורה, שלפיו תוקם מערכת הסעת המונים לקריית המודיעין על ציר באר שבע-שוקת. נבחנו חלופות, הוצגו נתונים והתקיימו דיונים, אך המשרדים טרם הגיעו להסכמות. מאז נקטו משרדי התחבורה והאוצר, ומנגד, משרד הביטחון – עמדות שונות בתכלית בנוגע למערכת הסעת המונים שתוקם. משרדי התחבורה והאוצר תמכו בתמהיל של מערכת היסעים ייעודית 'מדלת לדלת' ושל רכבות לתחנת להבים, ומשם נסיעה לקריית המודיעין עם שאטלים, ואילו מערכת הביטחון טענה שנדרש חיבור רכבתי ישיר בין מרכז הארץ לקריית המודיעין, באמצעות חיבור מתחנת הרכבת באר שבע צפון אליה". לפי המבקר, "משרתי הקבע הם בעלי מסוגלות תעסוקתית גבוהה ביותר, וקיים חשש ממשי שבלא יצירת מעטפת תומכת הולמת – בתחומי התחבורה, המגורים ומענקי המעבר – הם יעדיפו שלא להיוותר במערך. דבר זה מסכן את שימור יכולות אמ"ן כנכס אסטרטגי. על מערכת הביטחון ומשרדי האוצר והתחבורה להשלים בהקדם מענה תחבורתי המקובל על כל הגורמים המעורבים, לרבות תקצובו וקביעת לוחות זמנים למימושו". "שימור כוח אדם איכותי באמ"ן ובאגף התקשוב – מרכיב מהותי באפקטיביות של צה"ל" המבקר מציין שוועדת החסמים, שנועדה כדי לפתור מחלוקות בין הגופים השונים, לא התכנסה מינואר 2016. כמו כן, על אף שחלפה כשנה וחצי מאז שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הנחה את המל"ל לגשר על הפערים שנתגלו בין הצדדים – זה לא קרה ולא התקבלו החלטות. אחת מאותן סוגיות היא המענקים למשרתי הקבע שיעברו לקריית המודיעין ויעתיקו אתל מקום המגורים שלהם לנגב: משרד האוצר הציע להעניק מענקים ל-80% מהם, בהיקף של עד 1.3 מיליארד שקלים, ואילו מערכת הביטחון רוצה שהם יגיעו ל-88% מהם, ולתקצב 1.8 מיליארד שקלים לתמיכה בכך. עוד מציין אנגלמן כי "במאי 2016 הגיעו משרדי האוצר והביטחון להסכמה בנוגע למסגרת תקציבית של 1.3 מיליארד שקלים לצורך זה. בשנים 2015-2018 התקיימו דיונים בנוגע לתכולת ההטבות והתמריצים לאנשי הקבע, אולם לא הושגו הסכמות – לא בנוגע להגדרת האוכלוסייה הזכאית ולא בנוגע לגובה המענק שיינתן במסגרת התקציבית האמורה, ולא בנוגע למסגרת תקציבית נוספת, שדורשת מערכת הביטחון עבור מעטפת מגורים התומכת בהעתקת המגורים לנגב". לדבריו, "בהיבט הצבאי, יש חשיבות לשמר את התפוקות האיכותיות שמספקים אמ"ן ואגף התקשוב גם לאחר העברתם לנגב. על אף שחידוש התשתיות והמערכות הטכנולוגיות יכול להניב שיפור באפקטיביות המבצעית של אמ"ן ושל אגף התקשוב, הדבר יקרה רק אם תישמר איכות כוח האדם המשרת ביחידות אלה. לכן, יש חשיבות אסטרטגית שאנשי הקבע האיכותיים המשרתים ביחידות אלה יישארו בשירות קבע". "יודגש כי שימור כוח אדם איכותי באמ"ן ובאגף התקשוב הוא מרכיב מהותי בהשגת האפקטיביות המבצעית של צה"ל. אם הסוגיה לא תוכרע, קיים סיכון לפגיעה ביכולתו המבצעית של הצבא", הוא כותב. הדמיה של קריית התקשוב של צה"ל בנגב. מקור: משרד הביטחון המבקר ממליץ כי "על המל"ל לפעול עם מערכת הביטחון, משרד האוצר ומשרד התחבורה, כדי לגבש הסכמות ולקבל החלטות על מימושן, הן בנוגע למענה התחבורתי לנגב והן בנוגע לתכולת ההטבות והתמריצים לאנשי הקבע. זאת, כדי לתמוך בהצלחת המעבר של יחידות אמ"ן לנגב. יש להציג, מבעוד מועד, למשרתי הקבע ביחידות אמ"ן ואגף התקשוב תוכנית ברורה ואמינה של הטבות ותמריצים. לאחר שיסוכמו המענה התחבורתי ותוכנית ההטבות והתמריצים, על צה"ל להמשיך ולקיים סקרי עמדות בקרב משרתי הקבע ביחידות אמ"ן ואגף התקשוב בנוגע למעבר לנגב. על צה"ל לתת את הדעת על הסיכון של פגיעה במוטיבציה של חיילי החובה לשרת בקריות בנגב, נוכח הצורך ביוממות למרכז הארץ וצפונה, שכן 93% מהמשרתים אינם גרים בדרום ואילו פתרונות לינה מתוכננים לכ-64% מכלל חיילי החובה". עוד ממליץ המבקר כי "יש להמשיך בפעולות נדרשות, כדי להתאים את התשתיות במערכת להשכלה גבוהה בנגב להיקפי הסטודנטים הצפויים להיקלט בה, עת יעברו יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב". לסיכום כותב אנגלמן כי "העברת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב היא מהלך מרכזי, מניע ומחולל שינוי לפיתוח האזור. האתגר המרכזי בהעברת היחידות נוגע לכוח אדם – הן בהיבט הלאומי, של קליטת אוכלוסייה איכותית של אנשי קבע בנגב לצורך חיזוקו ופיתוחו, והן בהיבט הצבאי, של שימור כוח אדם איכותי לצורך השגת התפוקות הנדרשות מהיחידות. כדי לעמוד באתגר האמור ולהביא להצלחת המהלך נדרשים חיבור תחבורתי יעיל בין מרכז הארץ לנגב ומתן הטבות ותמריצים לאנשי הקבע שיעברו לשרת שם". ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "צה"ל ומשרד הביטחון גיבשו בשנה האחרונה, יחד עם משרדי התחבורה והאוצר, מגוון של פתרונות שיבטיחו מענה תחבורתי זמין ונגיש לקריית התקשוב ולקריית המודיעין. פתרונות אלה ייתנו מענה הן למשרתים בבסיסים והן למטרופולין באר שבע, בטווח הבינוני והארוך. התוכנית תובא בחודשים הקרובים לאישור הדרג המדיני, במטרה לאפשר סיכום סופי של התכולות, התקציב ולוחות הזמנים".