מיקרוסופט (Microsoft) פרסמה בבלוג הרשמי שלה אזהרה לארגונים מפני קמפיין תקיפה חדש, המשתמש בטופסי קשר של אתרים לגיטימיים כדי להעביר קישורים זדוניים לעסקים באמצעות אימיילים, המכילים איומים משפטיים. האימיילים מנחים את המקבלים ללחוץ על קישור כדי לבדוק את ההוכחה לכאורה שעומדת מאחורי האיומים, אך במקום זאת גורמים להורדת נוזקת גניבת המידע IceID. במרבית האתרים יש טופסי קשר, המאפשרים לגולשים לתקשר עם בעלי האתר. בקמפיין הזה, הבחינו חוקרי האיומים של החברה, שתוקפים מטרגטים ארגונים באמצעות ניצול טופסי הקשר שלהם. החוקרים סבורים, כי שטף האימיילים הנוצרים מטופסי הקשר מעידים כי תוקפים יצרו תהליך אוטומטי באמצעות עקיפת הגנות מבחן ה-CAPTCHA, שמטרתו להבטיח שהגולש הוא זה שעונה וכי התשובה לא מופקת באמצעות מחשב. משלוח טופסי הקשר הללו מוביל לאימייל זדוני, שנוחת בתיבת הדואר של הקורבן, והוא נראה אמיתי משום שהוא מגיע ממערכת שיווק אמינה. ההודעה של התוקפים מנוסחת בלשון של דחיפות: "הורד זאת מיד ובדוק זאת בעצמך" – ומאיצה במקבל לפעול במהירות. ההודעה כוללת קישור לכתובת URL לגיטימית של גוגל (Google). לחיצה על הקישור מביאה את הקורבן לדף של גוגל, המבקש את כניסתו עם אמצעי הזיהוי של חשבון גוגל שלו. הכניסה תפעיל אוטומטית הורדה של קובץ ZIP זדוני, שבסופו של דבר מוריד את נוזקת IceID למערכת המותקפת. כאשר היא מופעלת, IceID מתקשרת לשרת שמוריד למערכת המותקפת מודולים המפקחים על פונקציות שונות, כמו "שאיבה" של נתוני חשבון בנק ואחרים, וכלים נוספים שמאפשרים לתוקפים לבצע מרחוק פעילויות זדוניות על המערכת שנפרצה, כולל גניבת נתוני זיהוי שונים ואף שליחת נוזקות נוספות למערכת. מיקרוסופט התריעה בפני גוגל על הקמפיין הזה מאחר שהוא מנצל לרעה כתובות URL לגיטימיות של גוגל. "בעוד שהקמפיין הספציפי הזה שולח את נוזקת ה-IceID, שיטת המשלוח יכולה להיות מנוצלת להפצה של שלל נוזקות נוספות, שיכולות בתורן להחדיר איומים אחרים לארגון", כותבים החוקרים בבלוג. "הקמפיין הזה מוצלח לא רק מפי שהוא מנצל טופסי קשר לגיטימיים", מציינים חוקרי מיקרוסופט, "אלא שהתוכן הכתוב בהודעה נראה כמו משהו שהמקבל עשוי לצפות לו. בנוסף, מאחר שהאימיילים נראים תקינים לכאורה, המקבל מתייחס אליהם באמון". אימיילים עם איומים משפטיים התוקפים משתמשים באיומים משפטיים כ'טקטיקת הפחדה'", מציינים החוקרים, ובאופן עקבי מאשימים את המקבלים בהפרת זכויות – אם של צלם, מאייר או מעצב – ומאיימים כי יינקטו נגדם צעדים משפטיים, תוך שימוש במשפטים כמו "אתה עלול להיתבע", או "זה לא חוקי". "הקמפיין הזה יוצר סיכון גבוה לארגונים, של תוקפים שמצליחים לשלוח אימיילים לתא הדואר, ומשום שאין להם מאפיינים טיפוסיים של הודעות זדוניות והם נראים לגיטימיים, הם מתחמקים ממסנני דואר זבל וספאם, ולכן עוד יותר נראים אמינים", מציינים החוקרים. לסיכום דבריהם, כותבים החוקרים, כי "המחקר הזה מראה שהתוקפים הם תמיד בעלי מוטיבציה למצוא דרכים חדשות לשלוח אימיילים זדוניים לארגונים במטרה ברורה להסתיר את הזיהוי שלהם. התסריטים שהבחנו בהם מספקים הצצה לתחכום הגובר בטכניקות של התוקפים, המתמידים במטרה של שליחת נוזקה מסוכנת ומזיקה כמו IceID. השימוש הזה באמצעות משלוח של טפסים ראוי לציון, משום שהאימיילים לא מכילים סימנים אופייניים להודעה זדונית ונראים לכאורה לגיטימיים". מיקרוסופט גם מציינת בבלוג, כי Microsoft Defender for Office 365 מציע הגנה מפני אימיילים מסוג זה ומשתמש בטכנולוגיות מתקדמות, מבוססות AI ולימוד מכונה, כדי לזהות טכניקות וכלים חדשים של התוקפים. החברה ממליצה לארגונים לבדוק את כללי זרימת האימיילים של הארגון כדי לאתר יוצאי דופן, ולבנות באופן עקבי עמידות ארגונית נגד איומי דואר באמצעות חינוך המשתמשים לזהות תקיפות של הנדסה חברתית כדי למנוע חדירה של נוזקות.

חברת דל יצאה החודש למסע רענון כללי של סדרות המחשבים שלה, ואתמול (ג') המסע הזה הגיע לסדרת מחשבי המיינסטרים שלה Inspiron, מחשבים שנמצאים על הקו השימוש בין הצרכים הביתיים לעסקיים, במיוחד בעידן של ניידות היברידית בה גם הבית משמש מקום עבודה ומשרד. השדרוג כולל חמישה מחשבים במשפחה, מ-Inspiron 13 עד Inspiron 16, וכולל נייד הפיך אחד Inspiron 14. Inspiron 15 ו-Inspiron 14 זהים כמעט לחלוטין בתצורה שלהם, להוציא כמובן גודל המסך ושינוי קל בגודל הסוללה. הם מציעים את מעבדי Core i3/i5/i7 מהדור ה-11 של אינטל עם שבב גרפי מוטמע ואפשרות במעבדי ה-Core i5/i7 לשלב כרטיס תצוגה ייעודי בדמות GeForce MX450 של אנבידיה, ועם אפשרות, במקרה של ה-Inspiron 15, לבחור גם במסך מגע. ניתן לשלב זיכרון של 4 עד 32 גיגה-בייט בתצורות שונות וכן בכמויות שונות עד 1 טרה-בייט של אחסון SSD, כשל-15 ניתן לצרף עוד התקן במקביל. שני המחשבים כבר זמינים גלובלית במחיר התחלתי של 550 דולר. Inspiron 13 יעלה קצת יותר, 599 דולר כמחיר התחלתי, והוא מציע כמה הבדלים, כאמור. אחד מהם הוא סוללה גדולה יותר – 54 וואט/שעה מול 51 וואט/שעה בגרסה הבסיסית של חבריו. שוני אחר הוא אפשרות לחיבור מסך ברזולוציית +QHD בבהירות של 300 ניט וזאת לצד מסך FHD רגיל באותה בהירות. כמו כן הוא מציע תמיכה בשילוב של אחסון HDD בנפח של עד 1 טרה-בייט עם זיכרונות ה-Optane H20 של אינטל בנפח של 32 גיגה-בייט. מחירו הבסיסי של Inspiron 14 2-in-1 הוא 729 דולרים, והוא מבוסס על מעבדי ה-Ryzen 5000 החדשים של AMD עם שבב גרפי מצורף. הוא מגיע עם סוללת 41 וואט/שעה בדגם הבסיס, ועם 8-16 גיגה-בייט זיכרון, ואחסון SSD בנפח של עד 2 טרה-בייט. המסך הוא ברזולוציית FHD והוא תומך מגע ומציע מסגרת דקיקה מסביב. מחשבי אינספירון של דל. צילום: יח"צ ויש עוד בדרך Inspiron 16 Plus יגיע לשוק רק ביוני עם תווית מחיר של 959 דולרים. הוא יצויד במעבדי משפחת ה-H הביצועית של אינטל מהדור ה-11, שעדיין לא הושקו רשמית, יוצע עם כרטיסי RTX מודרניים של אנבידיה, עד 32 גיגה-בייט זיכרון ועד 2 טרה-בייט אחסון SSD, ועם סוללה בסיסית בנפח של 56 וואט/שעה. כל המחשבים מגיעים עם חיישן טביעות אצבע, עם תמיכה בטכנולוגיית הטעינה המהירה ExpressCharge שמציעה טעינה של עד 80% בשעה בלבד, חיישן שמזהה את פתיחת המכסה כדי לאפשר הפעלה מהירה של המחשב, ומערכת קירור תומכת, שיודעת לזהות את עומס העבודה כדי להתאים את פעולת המאווררים תוך שמירה על שקט מירבי. לצד מחשבי ה-Inspiron הוצג גם ריענון של נייד הדגל של החברה XPS 13, שמעבר לכך הוא יציע מעבדי דור 11 של אינטל ותמיכה בזיכרון מהיר במיוחד, גולת הכותרת שלו תהיה האפשרות לרכוש אותו עם מסך OLED תומך מגע בניגודיות של 100,000:1. רענון קודם: ניידי המשחקים כאמור, זו לא ההכרזה הראשונה של דל החודש. היא מגיעה שבוע לאחר שהכריזה על רענון סדרות ניידי המשחקים שלה. המחשבים שהושקו הם G15, בגרסה המבוססת על מעבדי Core של אינטל מהדור העשירי ממשפחת המעבדים הביצועיים, עם כרטיס תצוגה מסוג GeForce GTX 1650 או GeForce RTX 3060, עם מסך 15.6 אינץ', וכן בגרסה מיוחדת המבוססת לראשונה על מעבדי ה-Ryzen 5000 של AMD עם כרטיס התצוגה הגבוה מהמוזכרים לעיל. אל השניים צורף גם נייד המשחקים האימתני בסדרת ה-Alien m שלה. גם במקרה הזה מדובר לראשונה על שימוש במעבד Ryzen 5000 והוא נקרא בהתאם Alienware m15 Ryzen Edition R5. הוא מוצע עם מספר אפשרויות מסך, כולל ברזולוציית QHD בקצב רענון של 240 רץ, וכולל רזולוציית FHD בקצב רענון של 360 הרץ, וכן כרטיס מסך מסדרת GeForce RTX 30, שמאפשר גם תמיכה בטכנולוגיית סנכרון התמונה G-Sync. המחיר מתחיל ב-1,740 דולר.

אם תבקרו בדובאי בקיץ בעוד שנתיים, יש סיכוי טוב שהמונית שתוביל אתכם משדה התעופה למלון תהיה מונית אוטונומית. יותר נכון יקראו לה רובוטקסי, והיא תהיה בצורה של מעין רכב הסעות קטן ללא הגה וללא דוושות. זה יהיה רכב חשמלי שיכול לנסוע במהירויות שמתאימות לכביש מהיר. הסיבה לכך היא חוזה שחתמה קרוז, חברת בת של יצרנית הרכב GM, עם ממשלת איחוד האמירויות להספקת השירות הזה, כשעד 2029 לפחות יהיה בלעדי לדובאי עצמה. הרובוטקסי Origin של קרוז שנחשף בינואר השנה. צילום: קרוז קרוז – בה השקיעו גם קרן ההשקעות של סופטבנק, מיקרוסופט והונדה – אף תקים לצורך כך חברת בת מקומית שתפרוס, תתפעל ותטפל בצי הרכב. הרכב עצמו כבר הוצג בידי החברה בתחילת 2020, הוא נקרא Origin, והוא יוצר בידי GM. הפריסה תעשה בתחילה באזורים מוגבלים בעיר, ובאופן הדרגתי השאיפה היא לכסות את כל העיר והסביבה, ובסופו של דבר להגיע לצי בגודל של לא פחות מ-4,000 רכבים. חתימת ההסכם גובשה בעקבות החלטה אסטרטגית שהתקבלה באיחוד האמירויות לגבי השימוש ברכבים חשמליים ואוטונומיים. "ההסכם עם קרוז הוא צעד משמעותי לקראת מימוש אסטרטגיית התחבורה האוטונומית של דובאי, שמטרתה להמיר 25% מסך הנסיעות בדובאי לנסיעות בנהיגה עצמית על פני אמצעי תחבורה שונים עד שנת 2030", מסר נסיך הכתר שייח חמדן בין מוחמד.

"המטרה שלנו היא להשפיע על התהליכים הכי משמעותיים של צה"ל. הצבא יתקשה לפעול בלא מערכות IT ובלי ניתוח נתונים רלוונטיים שיוקפצו ללקוחות. נפוליאון אמר 'הצבא צועד על קיבתו', ואני אוסיף: 'הצבא צועד על נתונים, הם הנותנים לו ערך מוסף, ומגדילים את האפקטיביות המבצעית", כך אמרה סגן אלוף לירון גרשון, מפקדת בסמ"ח, בית הספר למקצועות המחשב וההגנה בסייבר, באגף התקשוב וההגנה בסייבר. הכניסה לבסמ"ח. צילום: פלי הנמר 50% מהחניכים – חניכות בראיון לרגל יום העצמאות, אמרה סא"ל גרשון, המשרתת בצבא זה חצי יובל שנים, כי "בסמ"ח הוא אחד ממוקדי ההכשרה המרכזיים לתעשיית ה-IT וההיי-טק בישראל. מאות החיילים והחיילות המשתחררים מדי שנה מהיחידות הטכנולוגיות בצבא עברו הדרכה בבסמ"ח והם בעלי ידע וניסיון מקצועי, בעיקר בתחומי התוכנה והסייבר. אנו מכשירים אותם.ן במגוון מקצועות, ולאחר מכן הם.ן משולבים בכל זרועות וחילות צה"ל. בית הספר מעביר שמונה קורסים מתקדמים: תכנות, מגן בסייבר, DevOps, בודק תוכנה, מפתחת לומדה, אנליסט מידע מבצעי, מנהל דטה סנטר ומיישמי ERP. כל ההכשרות מיועדות לכלל אוכלוסיות הצבא, כאשר לחרדים אנו עורכים קורסים נפרדים. אנו שמים דגש על העצמת נשים, ועומדים על ממוצע של כ-50% מהן בכל קורס. חשוב למצות את אוכלוסיית הנשים, ומצבנו טוב בהיבט זה לעומת האזרחות, הן ברמת החיילות והן ברמת הקצינות הזוטרות והבכירות. עדיין, יש עוד הרבה עבודה לעשות בתחום". "לקבל יכולות וכלים להתמודד עם כל אתגר" סא"ל גרשון נכנסה במקום ה-46 לרשימה של 100 המשפיעים של דה מרקר ל-2019. לדבריה, "הלימודים בבסמ"ח מאד אינטנסיביים, משמונה בבוקר עד 9 וחצי בערב בכל יום, משך חמישה וחצי ימים בשבוע. הקורסים ארוכים, כי אנו מקבלים אנשים, שחלקם למדו מוזיקה או קולנוע, והם חסרי כל ידע ורקע בתחום ה-IT. אנו מקפידים להקנות להם מיומנויות וכלים להתמודדות עתידית: שפת הפיתוח לא ממש משנה, כי הטכנולוגיה דינמית ומשתנה חדשות לבקרים. היום למדתי ג'אווה או פיית'ון – בעוד חצי שנה אגיע ליחידה חדשה ואתקל בשפת תכנות חדשה שבה אדרש לפתח. לכן, חשוב לקבל יכולות וכלים להתמודד עם כל אתגר. אחת המיומנויות המשמעותיות שאנו מקנים היא יכולת לימוד עצמי, והיא נעשית באופן מדורג. בתחילה אנו 'מאכילים את החניכים בכפית', ואחר כך, לאורך הזמן, הם.ן נהיים יותר ויותר עצמאיים ומתמודדים עם משימות הלימוד העצמי לבדם.ן. הם.ן יכולים לבחור בין למידה עצמאית, בקבוצות, או למידה פרונטלית. הסטנו את הדגש מהציון לשיחת משוב אישי שבועית, הכוללת גם הערכה על עבודת צוות". "על הדרך, החניכים והחניכות מקבלים גם לא מעט ערכים", פירטה סא"ל גרשון. "שליחות, אתיקה, דבקות, אמינות, מקצוענות, 'הגדלת ראש', סקרנות, יצירתיות ויוזמה. הערכים הללו יבואו לידי ביטוי בהמשך הדרך: הבוגר.ת יגיעו למקום חדש וכל מחשבותיהם יהיו היכן וכיצד יוכלו לתרום טכנולוגית הכי טוב וכמה שיותר, כדי להביא את צה"ל לחזית הטכנולוגיה. אם תוכניתן או בודק תוכנה, לדוגמה, מכיר את עולם התוכן המבצעי לעומק, לצד ההיכרות שלו את הטכנולוגיה, הוא יוכל ליזום ולהביא לא מעט רכיבים משמעותיים ל'לקוחות' שלו, ולהקפיץ את היכולות והתהליכים המבצעיים עוד צעד קדימה". סא"ל לירון גרשון, מפקדת בסמ"ח, בית הספר למקצועות המחשב וההגנה בסייבר, באגף התקשוב וההגנה בסייבר. צילום: דובר צה"ל 80% מזמן ההכשרה – מעשי סא"ל גרשון ציינה כי "אנו שמים דגש על פרקטיות: בקורס תכנות, יותר מ-80% מהשעות המקצועיות הן מעשיות. בסיום ההכשרה, החניך יודע לפתח ולתכנת, לצד מיומנות לעבודת צוות. אנו מקפידים לדמות את ה'שטח' ככל הניתן, עם 'תקלות': זה מאוד משמעותי ליכולת העתידית של החניכים.ות להתמודד עם בעיות מבצעיות אמיתיות בעתיד. כל ההכשרות נעשות על ידי לובשי מדים, בוגרי ההכשרות הטובים, אותם 'בחרנו בפינצטה' מקצועית וערכית, כדי שילוו ויעצימו את החניכים. אנו מביאים גם אנשי מילואים להשתלמויות מתקדמות יותר. בחלק מהקורסים המתקדמים אנו משלבים מרצים מהאזרחות, לתת ללומדים יותר ניסיון בהיבטי ניהול ופיקוד. הלימוד נעשה פעמים רבות באופן חוויתי, עם האקתונים. אימצנו תפישה הנקראת למידה מותאמת אישית, במסגרתה החניך.כה מגדירים מה סגנון הלמידה המתאים להם והם גם בוחרים מגמה אישית, בה הם מתנסים ומרחיבים, מעבר לחומר הבסיסי שכולם עוברים". "עתיד ההכשרות הוא במקצועות העתיד, שהוא כבר כאן, בהווה", סיכמה מפקדת בסמ"ח. "המשימה הגדולה היא לקדם עוד את עולם הנתונים: דטה אנליסט, מהנדס נתונים והכשרות בתחום למפקדים הבכירים. בראייה קדימה אנו רוצים להתרחב עוד בעולמות ה-UX והתשתיות, הבינה המלאכותית ולימוד המכונה. חשוב למצות כל סוג אוכלוסיה: אנו מעניקים הזדמנות שווה לכולם.ן – מבלי להתפשר על איכות. אנו מאפשרים לחניכים.ות להרחיב את הידע והיצירתיות שלהם בפרויקטים אישיים. כך, הם יוצאים מהקורס עם התפישה לפיה השמים הם הגבול – וביכולתם לקדם ולייצר יכולות משמעותיות לצה"ל".

בשנה שעברה מגיפת הקורונה הביאה עימה חוסר ודאות גדול וכניסה למשבר כלכלי. במהלכה עצרו המשקיעים את ההשקעות והחברות צמצמו במהירות את הוצאותיהן (ענף ההיי-טק מאוד גמיש – כ-70% מההשקעות בתעשייה מקורן מחו"ל). ולכן השיקה רשות החדשנות את מסלול המענק המהיר, אשר גישר על פער המזומנים ונתן מענק לחברות חדשניות עם Runway של פחות מ-12 חודש (650 מלש"ח, כ-240 חברות). בתום השנה הסתבר כי בהיי-טק המצב הוא טוב באופן ניכר מבשאר חלקי המשק, וזאת בשל מספר סיבות:  א. חזרת המשקיעים הביאה לשיא של כל הזמנים בהשקעות הון סיכון בישראל – בעיקר השקעות בחברות בשלבי הצמיחה, אך גם בשלבים המוקדמים. בשל עידוד רשות החדשנות, הגענו לגידול הגבוה בעולם במספר סבבי המימון. ב. נוצר גל של הנפקות בבורסת ת"א והיא הפכה לערוץ מימון להיי-טק הישראלי, זאת לאחר שנים ארוכות של מאמץ רגולטורי מקיף ליצירת תנאי שוק מתקדמים בישראל. ג. נוצר גל הנפקות בבורסות בניו יורק – אשר הופכת מספר רב של חברות צמיחה ישראליות לחברות ציבוריות גדולות ובינלאומיות. זאת, לצד ניפוח שווי משמעותי, שאף יוצר שוויים גבוהים במיוחד בתחומים מסוימים. ד. נוצרה כניסה מאסיבית של המשקיעים המוסדיים הישראלים להשקעות טכנולוגיות, לרבות בהשקעות הון סיכון, שמלווה בהזרמת כסף מקומי חדש/נוסף להיי-טק ובחיבור ממשי בין תעשיית הון הסיכון והגופים המוסדיים בישראל. ה. ההנפקות וריבוי עסקאות סקנדרי (עסקת סקנדרי מאפשרת לבעלי המניות הקיימים בחברה לממש את אחזקתם הרבה לפני שהחברה נמכרת) הביאו לאקזיטים וליצירת ערך משמעותי למשקיעים, ליזמים ולעובדים, והעמידו את המשקיעים, את היזמים ואת העובדים הבכירים במצב מעולה ועם "עתיד ורוד". ו. תנאי ההעסקה (") והשכר ממשיכים לצמוח יחד עם צמיחת הענף, והביקוש לעובדים חוזר לרמתו טרום המשבר. גבר על הקורונה. ההיי-טק הישראלי. צילום אילוסטרציה: BigStock אתגרים בתחום החדשנות נדרשת תוספת הון אנושי טכנולוגי רבה, אשר ניתן להשיגה בפרט על ידי מיצוי ההון האנושי בקרב האוכלוסיות בתת ייצוג (נשים, חרדים, ערבים ופריפריה). נדרש לבצע את המעבר מה-Start-up Nation ל-Scale-Up Nation – לצורך כך נדרשת השקעה גדולה בתשתיות ומנועי צמיחה (קוונטום, בינה מלאכותית וביו קונברג'ס). הרשות מקדמת תכניות לאומיות בנושא (1.25 מיליארד שקל, 5 מיליארד שקל, ו-4 מיליארד שקל – בהתאמה). נדרש לתמוך ביצירת וצמיחת חברות טכנולוגיה שלמות בישראל, אשר תרומתן לצמיחה, לתעסוקה ולכלכלת ישראל משמעותית הרבה יותר מאשר מרכזי המו"פ הבינלאומיים הנפוצים כיום. תרומתו של ההיי-טק לבניית העוצמה הכלכלית והמדינית של ישראל ההיי-טק הוא מקור עוצמתה מדינת ישראל – 14.5% מהתמ"ג, כ-50% מהייצוא התעשייתי, כ-10% מהמועסקים במשק (גידול מואץ בשנים האחרונות), וכ-24%(!) ממס ההכנסה של השכירים בישראל.  ההתאוששות המהירה של ההיי-טק היא זו שהצילה את כלכלת ישראל מהתרסקות בעקבות הקורונה. כיום, ההיי-טק והחדשנות הישראלית מהווים את הנכס העיקרי של מדינת ישראל –ראשי מדינות מגיעים לביקורים ונפגשים עם ראשי רשות החדשנות ונחשפים לתהליכי העבודה ולמדיניות הרשות. מנהלי קרנות ומנהלי חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם מגיעים לישראל, רוכשים חברות ומגדילים את אחזקותיהם בישראל – נכס שמתורגם גם למדדים כלכליים וגם למדדים מדיניים. מה צפוי בעתיד? השנים הקרובות הן שנות מבחן לתעשייה בישראל – מדינת ישראל צריכה לתרגם את יכולותיה ומשאביה לביצוע קפיצת מדרגה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות שיעצבו את העשורים הבאים בתחומי הבינה המלאכותית, ביו קונברג'נס וקוואנטום ולמצות את היכולות הללו לביצוע קפיצת מדרגה ביצירת הערך, בפריון ובהכנסות לכלכלת ישראל. יש להצמיח חברות שלמות וגדולות עם השפעה רוחבית על המשק ולהמשיך להתרחב ולתפוס הובלה בתחומי העתיד (בינה מלאכותית, ביו קונברג'נס). אני מאמין כי לאור הפעילות המאומצת של הגורמים השונים בממשלה, ולאור היזמות הישראלית והתבגרות האקוסיסטם, כלכלת ישראל תבצע קפיצת מדרגה משמעותית.  הכותב הוא יו"ר רשות החדשנות

לישראל יחסים מסחריים כלכליים נמרצים עם טיוואן. היצוא השנתי שלנו מסתכם בכ-600 מיליון דולר, ואילו היבוא מגיע לכ-1.1 מיליארד, אולם בעתיד הסחר עשוי לצמוח, שכן טיוואן מעוניינת להגדיל את שיתוף הפעולה הטכנולוגי עם ישראלי. טיוואן היא משק תוסס עם תל"ג של כ-600 מיליארד דולר ותל"ג לגולגולת של כ-52,000 דולר. בהחלט משק שכדאי לשתף איתו פעולה, וטיוואן מעוניינת בשיתוף פעולה, כי היא רוצה לעזר ביכולות של ישראל כדי לשדרג את היכולות הטכנולוגיות שלה עצמה. בעבר טיוואן נחשבה למדינה מוטת טכנולוגיה, משמע מדינה עם חדשנות טכנולוגית מרשימה. אלה שבשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת חל שינוי כיוון – הטכנולוגיה התחילה לאבד את חשיבותה ולאבד גובה, כי הממשלה בחרה לשים דגש על נושאים כלכליים אחרים. לפני שנתיים-שלוש הממשלה הבינה שעשתה טעות וביקשה לשנות כיוון, לשים דגש מחודש על חדשנות, ולצורך זה היא רוצה להיעזר בישראל. היא עושה זאת באמצעות תכנית במימון של ממשלת טיוואן שנקראת IP² LaunchPad. התכנית מקדמת שיתופי פעולה טכנולוגיים בין חברות טכנולוגיות ישראליות וטיוואניות, במטרה שפירות שיתופי הפעולה ישווקו בכל המרחב של דרום-מזרח אסיה. "טיוואן מבקשת להזרים חדשנות טכנולוגית, לאחר שהיא לא עסקה בחדשנות משנות ה-80'-90'", כך אמר רני שיפרון, מנכ"ל חברת הייעוץ הישראלית Healthier Globe, נציג חברת i2i ומנהל תכנית החדשנות IP² LaunchPad בישראל בשיחה עם אנשים ומחשבים. "בחמש השנים האחרונות הממשל בטיווואן מעוניין להזרים חדשנות למדינה. ישראל, הידועה כסטארט-אפ ניישן, מהווה יעד משמעותי לקיום שת"פ בין האקוסיסטם הטכנולוגי של שתי המדינות. לכן בשנה שעברה הושקה בישראל תכנית החדשנות IP² LaunchPad הראשונה, אשר מתוכננת בהמשך לפעול במדינות נוספות. בנוסף פועלת בישראל תכנית IP² Plus, וגם תכנית חדשה בשם IP² Sustainability, הפועלת בשת"פ עם סטארט-אפ ניישן סנטרל של טיוואן. לתכניות אלו מצטרפת השקת Taiwan Innovation Finder – פלטפורמת איתור החדשנות ופיתוח האקוסיסטם הטכנולוגי של טיוואן, שפותחה על פי המודל המקורי של Start-Up Nation Finder", כך סיפר שיפרון. תכנית החדשנות הטייוואנית IP² LaunchPad. צילום מסך מאתר התכנית האם תוכל בקשה להרחיב את הדיבור על תכנית IP² LaunchPad? "IP² LaunchPad מאיצה את הכניסה של חברות סטארט-אפ ישראליות לשוקי המזרח הרחוק ולפעילות באקו-סיסטם של טיוואן. התכנית פועלת במרכז החדשנות Startup Terrace, אשר נתמך על-ידי מינהל החברות הקטנות והבינוניות (SMEA) של משרד הכלכלה (MOEA) בטיוואן. התכנית מופעלת על ידי חברת i2i שהקימה ומנהלת אקו-סיסטם טכנולוגי, שתומך ומקשר בין בעלי עניין בתחום החדשנות בטיוואן. בימים אלו נבחרות החברות הישראליות האחרונות למחזור השני של התכנית, אשר יכלול 12 חברות בלבד הנמצאות בשלבים מתקדמים, אחרי סבב גיוס ראשוני ועם מכירות התחלתיות, והן מתחומי טרנספורמציה דיגיטלית בבריאות, בהיי-טק ובאנרגיה מתחדשת מבוססי ביג דטה, AI, IoT, 5G וסייבר סקיוריטי. החברות המשתתפות בתכנית זוכות לקבל ליווי מבכירי התעשייה באקו-סיסטם של טיוואן וגישה ישירה לכל הגורמים הפועלים בו, קישור ישיר עם שותפי הפצה אסטרטגיים במזרח הרחוק, עם חברות טייוואניות אסטרטגיות מובילות מתעשיית הייצור, עם מערכות הבריאות המובילות בטיוואן, עם ארגוני מחקר ופיתוח וכן עם משקיעים. בנוסף, החברות זוכות בסיוע בהקמת מרכז פעילות מקומי, אשר מהווה שער כניסה לשוקי המזרח ולשווקים הגלובליים. על השותפים בתוכנית נמנים משרד הכלכלה והמסחר בטיוואן, ארגון תעשיית ה-BIO, חברות ענק כמו אייסר, אדוואנטק, סיסקום, האוניברסיטה ללימודי רפואה בטייפה (TMU), רשת בתי חולים ואקסלרטור שואו-צ'ואן מדיקל, בית החולים צ'אנג גונג, ומשקיעים כמו China Development Financial, FORMED ועוד. התכנית מעניקה לחברות הישראליות בסיס פעילות בטיוואן, והקמת מרכז העסקים והחדשנות שלהן במדינה אשר מהווה שער כניסה לשווקי המזרח, וכוללת סיוע משמעותי בחדירה לשווקים במזרח אסיה ולשווקים הגלובליים, ביצוע פיילוטים, ולידציה רפואית, קשרים עם מפיצים, שותפים אסטרטגיים ומשקיעים. התכנית כוללת ליווי מקצועי, הן בהיבטים העסקיים והטכנולוגיים והן בגישור על פערי התרבות, השפה וסגנון ההתנהלות העסקית והאישית". אתה מדבר על מחזור שני – מי זכה במחזור הראשון? "המחזור הראשון של התכנית יצר לחברות הישראליות למעלה מ-150 פגישות מקוונות ופיזיות, ונחתמו 17 הסכמי שיתוף פעולה בין החברות הישראליות לבין ארגונים מובילים בטיוואן, בניהם: מערכת הבריאות הפרטית הגדולה של טיוואן – שו-צ'ואן, יצרנית המכשור קארמה מדיקל, יצרן האלקטרוניקה Might Electronic, Topco Scientific, יצרן המשקפות Jorjin Technologies, מפיץ ציוד רפואי HUKUIBIO ובית החולים האוניברסיטאי של טייפה". התמקדות בלעדית בשילוב חברות חדשניות מישראל בשוק הטאיוואני צליל להב, הנספח הכלכלי-מסחרי של משרד הכלכלה והתעשייה בטיוואן. צילום: משרד הכלכלה והתעשייה בנוסף שוחחנו עם צליל להב, הנספח הכלכלי-מסחרי של משרד הכלכלה והתעשייה בטיוואן ביחס לתכנית IP² LaunchPad. "נספחות משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי בטייפה תומכת בתוכנית IP² LaunchPad באמצעות מתן ליווי מקצועי-עסקי לצדדים, סיוע בתיאום פגישות לחברות המעוניינות, ומתן מענה שוטף לחברות המשתתפות בתכנית ולמנהליה. לדוגמה, בית החולים שואו-צ'ואן הביע עניין בשיתוף פעולה עם מספר חברות מהמחזור הראשון של התכנית, והנספחות הכלכלית ידעה לייצר את החיבורים העסקיים הנדרשים. הנספחות הכלכלית מקיימת קשר שוטף עם בית החולים, ואף קיימנו סיור ופגישה עם מנכ"לית בית החולים, על מנת למסד את שיתוף הפעולה עם החברות המשתתפות בתכנית, וכן עם טכנולוגיות ישראליות נוספות. בנוסף, הנספחות מתווכת בין משתתפי התכנית לתכניות נוספות רלוונטיות, כגון הסכם המו"פ המשותף לישראל וטיוואן המופעל על ידי רשות החדשנות מהצד הישראלי ו-ITRI מהצד הטאיוואני (Industrial Technology Research Institute)". האם התכנית הזו היא רק עם ישראל או גם עם מדינות אחרות? "תכנית IP² LaunchPad מתמקדת אך ורק בשילובים של חברות חדשניות מישראל בשוק הטאיוואני. ישנן תכניות בילטרליות אחרות, המופעלות על ידי נציגי מדינות וחברות אחרות בטיוואן, ומיועדות לחברות משווקים אחרים".

בתום שנה מפרוץ מגיפת הקורונה אפשר כבר לאמוד את הנזקים המצטברים. אחד התחומים שנפגע יותר מאחרים הוא הסחר העולמי, אשר לפי ההערכות רשם ירידה של למעלה מ-9%. השבתת מערכות ייצור, סגירת נמלי תעופה, הפגיעה בשרשרת האספקה, עליית מחירי השינוע, והקיטון בביקושים עקב הסגרים – כל אלה הביאו לירידה הדרמטית הזאת. על רקע נתונים אלה, אפשר לשאוב עידוד מכך שנתוני הייצוא של ישראל היו טובים יותר. מסיכום נתוני 2020 מתברר, כי סך הייצוא הישראלי ירד בשיעור של 3% בלבד. שני גורמים תרמו לכך: הראשון הוא הגידול בייצוא שירותי ההיי-טק, במיוחד שירותי תוכנה ומו"פ, שתרם לקיזוז הירידה בסך 4% ביצוא סחורות; השני הוא יכולת ההסתגלות המהירה של מערך סחר החוץ והייצואנים למצב החדש, תוך מציאת פתרונות מהירים ויצירתיים לשינוי דפוסי השיווק והסחר. זמן קצר אחרי פרוץ המשבר כבר נפל האסימון בקרב הגורמים השונים האחראים על קידום הייצוא, כי יש להמיר את המפגשים הפיזיים – כנסים, תערוכות, מצגות, פגישות B2B, שעומדים בליבו של תהליך השיווק וקידום המכירות ביצוא – במערך מקיף של מפגשים וירטואליים. ההיערכות המהירה בצד התשתית הדיגיטלית והאנושית הביאה לכך שחלק לא מבוטל מהאירועים שתוכננו התקיימו באמצעים וירטואליים, ויצרו המשכיות עסקית חשובה. יתר על כן, נוספו מפגשים ואירועים שלא תוכננו. כתוצאה מכך מרבית המפעלים שתוצרתם מיועדת לייצוא המשיכו לעבוד ולייצא, אם כי בדרגות משתנות לפי הענף. ירד בשיעור של 3% בלבד. הייצוא הישראלי. צילום אילוסטרציה: BigStock הייצוא צפוי לגדול בכשבעה אחוזים ב-2021  הן הממשלה על שלוחותיה והן הייצואנים הפגינו מאמץ הרואי למזער את הפגיעה בייצוא. אך כדאי לזכור שהמאמץ לא תם. מצב הכלכלה העולמית עודנו רווי אי-וודאויות רבות. התחזיות שב-2021 נחווה קפיצה כלכלית מהירה נראית היום, לאור התפשטות המוטציות השונות, כמוקדמת מדי. ועם זאת, ההתאוששות כבר ניכרת ועל-פי התחזית של מכון הייצוא, הרי בשנה הנוכחית, 2021, צפוי הייצוא לגדול בכ-7% במונחים דולריים, ולהגיע להיקף של כ- 115 מיליארד דולר. סיבה אחת טובה לאופטימיות היא הסכמי הנורמליזציה והשלום שנחתמו לאחרונה עם שורה של מדינות ערביות, ובמיוחד הסכם השלום עם איחוד האמירויות. מלבד היתרונות המדיניים הברורים להסכם זה, צפויות לו גם השפעות משמעותיות על הכלכלה הישראלית ועל סחר החוץ שלה. סיבה נוספת היא השינוי בתמהיל הייצוא, כאשר משקלו של סקטור השירותים בייצוא משתווה כמעט לסקטור הסחורות בזכות גידול מואץ בייצוא התוכנה. עם זאת, ולצד התמונה הטובה יחסית, צריך לזכור גם את האתגרים שבפניהם ניצב הייצוא הישראלי. למשל, הצורך לשלב עוד ועוד מפעלים קטנים ובינוניים במערך הייצוא, בדגש על החברה הערבית. גם שער הדולר עודנו מעיק. נזכיר גם שהביקושים בעולם טרם חזרו לרמתם שלפני המשבר. כל אלה מחייבים טיפול על מנת לשפר את התנאים שבהם פועלים הייצואנים הישראלים. הקורונה שבה והמחישה לנו שהייצוא הוא העוגן המרכזי עליו נשענת כלכלת ישראל. הייצוא הישראלי אף התחזק בשנת המשבר, והפך עמיד יותר ומחוסן יותר למשברים. בשנה הקרובה נצטרך להמשיך ולסייע לייצואנים הישראלים ולהוביל את התעשייה הישראלית להגיע לשווקים הבינלאומיים כדי להרחיב את פעילותה, אך בידיעה כי למרות האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים, עדיין אין תחליף לפגישות בין אנשי עסקים, להיכרות אישית ולחיבור האנושי הבסיסי. הכותב הוא יו"ר מכון הייצוא