אני מאוד אוהב סרטי שוד (Heist): סרטים כמו "האיש שבפנים", "העוקץ" או "אושן 13", שבהם צוות מובחר של נוכלים שובי לב מתאגד כדי "לעשות מכה" ולשדוד בנק/קזינו/כספת/וכו'. בנוסף לנהג המחוספס, פורץ הכספות המעודן ושאר הטיפוסים הקבועים, תמיד יש את המנהיג הכריזמטי. זה שמאגד את הצוות והוגה את התוכנית הערמומית שתגרום בסוף לכולנו לשאוג – "וואו, מאיפה זה הגיע!" מה גורם למבצע המורכב להצליח למרות כל המכשולים שבדרך וההפתעות שצצות בערב המבצע? אני מייחס לכך את השילוב שבין תוכנית מעולה, גמישות הצוות להגיב לשינויים ומנהיג אחד, שהופך אוסף פורעי חוק לצוות אמיתי. אלו בדיוק הדברים שבבסיס מתודולוגיית הפיתוח Agile, שאליה העולם עובר בצעדי ענק. בשורות הבאות נבין טוב יותר מהי ומה ארגונים צריכים לעשות כדי ליהנות מכל הטוב שיש לה להציע. Waterfall vs. Agile: מתודולוגיה חדשה לעידן חדש מתודולוגיית הפיתוח הנפוצה ביותר משנות ה-50' של המאה הקודמת נקראת מפל מים (Waterfall). השם ניתן בהשראת השלבים שמהם מורכב הפיתוח ובהם הצוותים מתמקדים: תכנון הפרויקט, פיתוח, בדיקות, הפצה ותחזוקה. השלבים עשויים להשתנות בהתאם לפרויקט או לחברה המפתחת, אולם מה שנשאר קבוע הוא ההתמקדות הליניארית בכל שלב. עם השנים התגלו בעיות בגישת מפל המים. ראשית, ההתמקדות בכל שלב בנפרד יצרה קושי להתמודד עם שינויים ודרישות חדשות שעשויות להיכנס. קושי זה הוביל לעיתים קרובות לעיכובים בלו"ז, לחריגה מהתקציב ולמוצר מוגמר לא איכותי. בנוסף, כל איש צוות התמקד בתחומו, כך שמציאת פתרונות לבעיות רוחביות היה בעייתי. אבל נראה שהבעיה החמורה מכל הייתה חוסר שביעות רצון של הלקוח מהפיתוח, שלקח זמן רב, היה יקר מהמצופה ולא הוביל לתוצר שמתאים לדרישותיו. השינוי החל בשנת 2000. העולם נכנס לעידן המידע, ואיתו הדרישה לפיתוח מהיר של מוצרים איכותיים יותר. קבוצת מפתחים מארה"ב נפגשה כדי למצוא דרך לפתח ביעילות גבוהה יותר, שתאפשר שילוב רעיונות חדשים ותביא לפיתוח איכותי שעונה על דרישות הלקוח. הם יצרו מסמך שזכה לשם "מניפסט ה-Agile", שבליבו ארבעה ערכים לניהול הפיתוח: תעדוף תקשורת בין אישית על תהליכים וכלים, תעדוף מוצר עובד על תיעוד יתר, תעדוף מעורבות עם הלקוח על פני היצמדות לחוזים ותעדוף יכולת להגיב לשינויים על פני מעקב אחר תוכנית. ערכים אלו נשענו על כמה עקרונות, בהם: חתירה לשביעות רצון הלקוח, קבלת דרישות לשינויים בברכה (גם מאוחר בפיתוח), עדכונים תכופים, תשומת לב לפיתוח איכותי, חתירה לשיפור, אינטראקציה בין אישית בין הצוותים, יצירת צוות גמיש שמסוגל להסתגל מהר ועוד. איך זה נראה בפועל? ראשית, במקום תכנון אחד ארוך, הפיתוח מחולק לשלבים קטנים. במידת האפשר, כל שלב קטן שכזה זוכה לצוות משלו, והעבודה מתבצעת במקביל. כך העבודה מהירה יותר וניתן לשלב רעיונות חדשים בקלות. הצוותים אמורים לתקשר זה עם זה, להעלות רעיונות ולמצוא פתרונות רוחביים, שמשרתים את כל הפיתוח ולא רק בעיה נקודתית. הלקוח אף הוא מעורב בכל אחד מהשלבים, ואם יש לו פידבק, ניתן לשלב אותו בפיתוח באופן טבעי – וכך להגביר את שביעות רצון הלקוח. Agile בשטח: האם המציאות תואמת את התיאוריה?  גמישות, תקשורת, פידבק מהלקוח… על פני השטח Agile נשמעת כמו הדבר הנכון. ובאמת, כ-71% מהארגונים שעוסקים בפיתוח עברו אליה, נכון לשנת 2020 (אגב, סקרים אחרים טוענים שהמספר גבוה יותר). עדיין, נראה שכ-80% מהארגונים שבחרו בה לא הצליחו להטמיע אותה באופן מלא, וחלק נכבד מהצוותים עוד לא עובדים איתה. מדוע? המציאות היא שלא כל ארגון מסוגל ליישם Agile באופן מלא או מוצלח. ראשית, כעיקרון, Agile דורשת כמה צוותים (או לפחות אנשי צוות) שפועלים במקביל. כלומר מדובר במתודולוגיה שמתאימה לארגונים יחסית גדולים, שברבים מהם העבודה מוכתבת על ידי נוהלי הארגון או מנהלים שרגילים לעבוד באופן אחר. מעבר לכך, Agile דורשת ממנהלים תכונות שלא לכולם יש. בעוד מנהל יכול לתכנן לו"ז ולהוביל מקצועית, Agile דורשת מנהלים שמסוגלים להפוך צוות לעצמאי, להבין צורכי לקוח, לפתח קשרים עם צוותים ממחלקות שונות לחלוטין, ועוד תכונות שיש למנהיגים. קיים הבדל עצום בין מתכנת מוכשר שמקודם לניהול לבין מנהיג. במקביל, מתכנתים רבים ניחנו בתכונות אלו, אולם לא תמיד הארגון מצליח לאתר ולקדם אותם למשרה המתאימה. גם אם כן, לא תמיד הארגונים מעניקים למנהלים את חופש הפעולה הנדרש כדי שיוכלו להחדיר בכפופים להם רוח צוות, נוהלי עבודה גמישים ואת הקרבה הנדרשת כדי לפתח תקשורת חיובית ותומכת. דבר אחד בטוח: העולם דורש יותר פיתוחים איכותיים שמגיעים במהירות. כ-98% מהחברות שאימצו את Agile מדווחות על שביעות רצון מבחינת יעילות, איכות פיתוח, חיסכון בעלויות ועלייה ברווחים. אם ארגונים נוספים רוצים ליהנות מכל אלו, יהיה עליהם להתחיל לפתח בשורותיהם מנהיגים ולא רק עובדים מיומנים. הכותב כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים ומנכ"ל חברת הייעוץ New Advice.

חברת ה-IT אברא, המתמחה בפתרונות טכנולוגיים בתחומי מערכות המידע, הודיעה על מינויו של איציק טאיב למנהל הפיתוח העסקי שלה. כחלק ממימוש האסטרטגיה של החברה בשילוב טכנולוגיות מידע, ועל מנת לתת מענה ללקוחותיה, טאיב יהיה אחראי על ניהול המכירות ללקוחות גדולים, המצריכים שילוב טכנולוגיות כגון פיתוח, יישום מערכות, רובוטיקה של תהליכים ועוד. לטאיב, בוגר לימודי מדעי המחשב בטכניון, ניסיון של עשרות שנים בניהול של פרויקטי IT גדולים בשוק המקומי והבינלאומי. לאורך השנים שימש כמנהל אגף ה-CRM בחברת מטריקס והוביל פרויקטי CRM גדולים. בנוסף, שימש כמנהל פרויקטים בחברת אמדוקס וכמנהל הפיתוח העסקי של חברת EVO-IT. שי אוזון, מנכ"ל אברא: "המינוי של איציק הינו שלב נוסף במימוש האסטרטגיה שלנו. איציק אחראי על מכירות צולבות ומימוש הסינרגיה בין הטכנולוגיות השונות בחברה. לאחר מספר רכישות אנו מציעים היום מגוון טכנולוגיות בתחום מערכות המידע, ועל מנת לענות לצרכי הלקוחות יש לשלב בין טכנולוגיות אלו לפתרון אחד. תפקידו של איציק הינו להציע ללקוחות פתרונות טכנולוגיים לאתגרים העסקיים שלהם, תוך שילוב כלל היכולות בקבוצה. לאיציק ניסיון רב בתחום, ואני מאחל לו הצלחה בתפקידו החדש".

דנה פרידמן מונתה לסמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש בחברת נמוגו (Namogoo), שפיתחה פלטפורמה המבטיחה את רציפות המסע הדיגיטלי של לקוחות באתרי מסחר אלקטרוני. במהלך 20 השנים האחרונות צברה פרידמן – (נשואה + 3) בעלת תואר ראשון BA במנהל עסקים עם התמחות במשאבי אנוש מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ותואר שני MBA עם התמחות בפיתוח ארגוני מהמרכז האקדמי אונו – ניסיון בניהול משאבי האנוש של חברות היי-טק ישראליות, שרבות מהן פרוסות ברחבי העולם. בין החברות הללו: קומברס, לוג'יק, ECI, פלייטיקה ו-לומוס. פרידמן תהיה אחראית על גיבוש אסטרטגיית משאבי האנוש של נמוגו ויישומה באתרי החברה בארץ ובחו"ל. המינוי מתבצע על רקע צמיחתה המואצת של נמוגו שהכפילה השנה את מצבת העובדים שלה ומעסיקה כיום למעלה מ-150 עובדים במשרדיה בישראל (הרצליה) בארה"ב (ניו יורק ובוסטון) ואנגליה (לונדון). במהלך 2021 תגייס נמוגו עשרות עובדים נוספים. חמי כץ, מייסד משותף ומנכ"ל נמוגו: "הניסיון הבינלאומי של דנה בניהול המשאב האנושי בחברות היי-טק גדולות, בינוניות וקטנות, שפעילותן צומחת בחו"ל, הוא חיוני להתפתחותה של נמוגו. ניעזר גם בהיכרות העמוקה שלה עם עולמם של בני דור ה-Z, שהם מרכיב מרכזי בצמיחתנו בשנים הקרובות".

שם ותפקיד: מרינה פולונסקי, ראש קבוצת פיתוח בבנק הדיגיטלי הראשון. ותק בתפקיד: שלושה חודשים בתפקיד ראש קבוצה, קודם לכן שנה בתפקיד ראש צוות פיתוח בבנק הדיגיטלי הראשון. תפקידים קודמים: ראש צוות פיתוח בחברת פיוניר, מפתחת תוכנה בפיוניר, פלייוויז ועוד. השכלה: תואר ראשון במדעי המחשב ומתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן, תואר שני במדעי ניהול באוניברסיטת תל-אביב. משפחה: נשואה לוולדי ואימא לליאן, ירמי ויונתן. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? אבא שלי מהנדס חשמל, ומגיל צעיר ניסה לשתף אותי בכל דבר שהוא עסק בו בבית, החל מתיקון טלוויזיה ועד הרכבת מחשב נייח. במשפחה המורחבת כולם עסקו בתחומי המדעים המדויקים. למרות שתקופה מסוימת חלמתי לעסוק בצילום או בימוי, אחרי שעליתי ארצה מאוקראינה החלטתי ללמוד מדעי המחשב. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני חושבת שבשנים האחרונות למנהלי תוכנה יש רצון רב לגייס נשים. כולם מודעים לחשיבות הגדולה שיש לגיוון בתוך הצוותים, שתורם ליצירתיות, לקבלת נקודות מבט שונות, לאווירה כללית בתוך הצוות. לצערי, אני עדיין מקבלת משמעותית פחות קורות חיים של מתכנתות מאשר מתכנתים. אני חושבת שבעשור הקודם יותר בנות צעירות נכנסו למגמות טכנולוגיות, ואולי עוד כמה שנים נראה עלייה בקרב המתכנתות ומנהלות התוכנה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? אני לא נתקלתי באופן אישי באפליה. היו מקרים שהשתתפתי בישיבות מרובות משתתפים שהייתי האישה היחידה. בהתחלה לא כל כך הקשיבו לי. אבל התעקשתי שישמעו את הדעה שלי ודי מהר הרגשתי שותפה מן המניין.

נמשך הקרב המשפטי בין יזמי חברת האי-קומרס קמעונאי און ליין לבין דותן גלעד, המשקיע הראשון. כפי שפורסם באנשים ומחשבים, גלעד תובע משני שותפיו, האחים ירון ושי אלקיים, סכום מצטבר של 750 אלף שקלים, בטענה כי הוציאו כספים במרמה וביצעו עבירות של רישום כוזב בתאגיד. כעת מנהל גלעד מאבק משפטי נוסף נגד שותפיו לשעבר האחים אלקיים ודורש מבית המשפט לעצור מכירה של 51% ממניות קמעונאי און ליין לחברה חדשה בשם ריקסל, שהיא בבעלות חברת DBSI בשליטת יוסי בן שלום. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד אורי דניאל שמייצג אותו בתיק זה, והנתבעים הם שותפיו לשעבר בחברת קמעונאי און ליין, שמיוצגים על ידי עו"ד ארז חבר, ויוסי בן שלום, שיוצג בתביעה זו על ידי עו"ד אורלי ציוני ממשרד יגאל ארנון. מערכת אנשים ומחשבים פנתה לעו"ד ציוני לתגובה, אך עד לסגירת הגיליון לא התקבלה תגובה. עורכי הדין גלעד פורת, ושחר הזלקורן ממשרד בריקמן ושות', המייצגים כעת את יוסי בן שלום, מסרו כי אינם מעוניינים להגיב לטענות גלעד. הטענה העיקרית של גלעד היא, שהעסקה אינה אמיתית, והיא נועדה לערוך "תספורת" לבעלי מניות המיעוט בחברה הנרכשת. עוד טוען גלעד, כי הליך המכירה נוהל בניגוד לחוק, לא היתה אסיפת בעלי מניות וכי על אף שנאמר כי DBSI תרכוש את מלוא מניות קמעונאי און ליין הרי שפועל היא רכשה רק 51%. כתוצאה מכך, טוען גלעד, ייגרם לו ולבעלי מניות נזק כספי כתוצאה מדילול משמעותי שייערך בין בעלי האחזקות. גלעד צירף לכתב התביעה תמליל הקלטה שנערכה בין שני היזמים של קמעונאי און ליין לבין אחד היורשים של בעלי המניות, שהלך לעולמו. בתמליל ההקלטה נשמע אחד מבעלי השליטה בקמעונאי און ליין אומר לנציג היורשים, "שהמהלך יוביל לכך שגלעד דותן לא יהיה בעל זכויות מיעוט ולא יהיה דירקטור". לטענת גלעד זו עוד הוכחה לגבי כוונתיהם של שותפיו לשעבר. במקביל להגשת העתירה, הגיש דותן בקשה דחופה מבית המשפט להוציא צו מניעה כנגד עסקת הרכישה, מאחר שלטענתו, אם היא תתבצע ייגרם לו ולבעלי מניות אחרות נזק בלתי הפיך. העתירה נדונה בפני סגן נשיא בית המשפט המחוזי השופט חאלד כבוב. שדחה אמנם את בקשת צו המניעה בטענה כי יש להמתין לתגובת הצד השני, אבל העיר בסיכום דבריו, כי מעיון בחומרים שהוגשו לו, ייתכן כי יש ממש בטענות גלעד. טרם ידוע אם הוגשו תשובות לעתירה מצד הנתבעים. דותן גלעד אישר את הפרטים אולם סירב להגיב. "כל המידע הוגש לבית המשפט", אמר.

במסמך תמיכה חדש שפרסמה אפל (Apple), היא שבה ומזהירה משתמשים שיש להם קוצבי להרחיק מהם חלק ממוצריה. למעשה, הרשימה כוללת כמעט את כל מוצרי החברה. "בתנאים מסוימים, מגנטים ושדות אלקטרו-מגנטיים עלולים להפריע להתקנים רפואיים", מציינת אפל בדף התמיכה. "למשל, קוצבי לב ודה-פיברילטורים עשויים לכלול חיישנים שמגיבים למגנטים ולגלי רדיו כאשר הם קרובים זה לזה. כדי למנוע כל פעולה הדדית של התקנים רפואיים מסוג זה, החזיקו את מוצרי אפל במרחק בטוח מן ההתקן הרפואי (במרחק של 15 ס"מ או יותר או במרחק של 30 ס"מ או יותר בטעינה אלחוטית). התייעצו עם הרופא שלכם ועם יצרן ההתקן הרפואי בדבר הנחיות ספציפיות". החברה מדגישה: "אם אתם חושדים שמוצר אפל שלכם מפריע לפעילות ההתקן הרפואי, הפסיקו מיד להשתמש במוצר אפל והתייעצו עם הרופא שלכם או עם יצרן ההתקן הרפואי". לפי דף התמיכה, המוצרים שיש להרחיקם מההתקנים הרפואיים כוללים את דגמי ה-AirPods וקופסת הטעינה שלהם, דגמי Apple Watch, כולל אביזרים מגנטיים שלהם וגם רצועות עם מגנטים, רמקולי HomePod, כל הדגמים של טאבלטי ה-iPad והאביזרים שלהם, כמו כיסויים ומקלדות, דגמי iPhone 12 ואביזרי MagSafe, דגמי Mac לסוגיהם וגם דגמי אוזניות Beats. בנוסף, אפל מציינת כי כמה מוצרים נוספים שלה מכילים מגנטים, אך "לא סביר שיפריעו לפעולת ההתקנים רפואיים".

פייסבוק (Facebook) הצטרפה אתמול (ב') למועדון היוקרתי תרתי-משמע של חמש החברות העולמיות ששווין חצה את רף טריליון הדולר. שווי הענקית ממאנלו פארק טיפס עקב עלייה במניותיה, שאירעה לאחר ניצחון משפטי משמעותי שלה, ובמקביל – הפסד של הממשל האמריקני במאבקיו נגדה. אחרי פסילת שתי התביעות, עלתה מניית פייסבוק בכארבעה אחוז, מה שהזניק את שווי החברה וגרם לו לחצות לראשונה את רף טריליון הדולרים. את התבוסה המשפטית נחל הממשל עם פסילתה של תביעת הגבלים עסקיים שהגישה נציבות הסחר הפדרלית, ה-FTC, נגד פייסבוק. התביעה הייתה חלק ממאמציו של הממשל להביא לפירוקה של פייסבוק, במטרה לרסן את כוחה הרב. לא הוכח שפייסבוק מונופול שופט בוושינגטון דחה את תביעת ה-FTC, שגרסה כי פייסבוק היא מונופול החונק את התחרות בשוק הרשתות החברתיות, בטענה שהנציבות לא הצליחה להוכיח את טענתה זו. למרות קביעת השופט כי ה-FTC לא הוכיחה שלפייסבוק יש מונופול בתחום המדיה החברתית, הוא השאיר לנציבות רשות פתוחה להגיש תלונה מעודכנת בעניין בתוך 30 יום. בנוסף, השופט דחה לחלוטין תביעה דומה שהוגשה נגד פייסבוק בידי יותר מ-40 מדינות בארה"ב. כזכור, בדצמבר האחרון הגישה ה-FTC לבית המשפט הפדרלי בוושינגטון די.סי תביעת הגבלים עסקיים נגד פייסבוק, ובה ביקשה מבית המשפט לצוות על הפרדת נכסים של ענקית המדיה החברתית, זאת על רקע התנהלותה הלא תחרותית של החברה, שלטענת ה-FTC "חוסמת ללא הצדקה יריבות קיימות ופוטנציאליות". עיקר עיסוק התביעה היה בבעלותה של פייסבוק על אינסטגרם (Instagram) ו-ווטסאפ (WhatsApp), שמעניקה לה, לפי טענת הנציבות, שליטה מוגזמת בגזרת הרשתות החברתיות, כזו החונקת את התחרות בה. עוד טענה ה-FTC כי פייסבוק רכשה את הרשת החברתית מבוססת הצילומים ואת שירות הצ'אט המצליח כדי להילחם במתחרותיה, ולא לאפשר להן להצליח גם הן בשוק זה. מבקרת את מעמדן התחרותי של חברות הטכנולוגיה הגדולות. לינה קאן, היו"ר החדשה של ה-FTC. צילום מתוך אתרה של קאן מה תעשה יור" ה-FTC החדשה לינה קאן? מדינות ארה"ב הגישו, כאמור, תביעה נפרדת נגד הענקית ממאנלו פארק, בה הושמעו האשמות דומות. התביעה, שאותה הובילה לטיטיה ג'יימס, התובעת הכללית של ניו יורק, הגיעה אחרי חקירה שהחלה בספטמבר 2019, נגד פייסבוק והתנהלותה, בחשד לאיום פוטנציאלי שלה על התחרות במדינות השונות. "באמצעות שימוש במשאבים עצומים של נתונים וכסף, פייסבוק השתיקה ומנעה את מה שהיא החשיבה כאיומים", אמרה ג'יימס כשהכריזה על התביעה. התובעת הכללית ציינה גם כי התביעה של המדינות אינה מכוונת רק נגד רכישות העבר של פייסבוק של מתחרות, אלא נגד התנהלותה בהקשר של אפליקציות מתחרות. לדבריה, פייסבוק "סחטה חמצן" מתעשיית הטק באמצעות הפרקטיקות שלה. פייסבוק רכשה את אינסטגרם בשנת 2012 בסכום של כמיליארד דולר ואת וואטסאפ בשנת 2014 בסביבות 22 מיליארד דולר. לכל אחד משני השירותים יש כעת יותר ממיליארד משתמשים. עם זאת, הרכישות הללו אושרו בזמנו על ידי הרגולטורים האמריקנים. השופט דחה אתמול את תביעת המדינות מכיוון שהגיעו בחלוף זמן רב מדי מאז הרכישות. לאחר החלטת השופט, החלו להישמע בקונגרס האמריקני קריאות לחקיקת חוקים מחמירים נגד ענקיות הטכנולוגיה. כזכור, הזירה הפוליטית האמריקנית השתנה לחלוטין בחודשים האחרונים, אחרי תבוסת דונלד טראמפ וכניסת הנשיא הדמוקרטי, ג'ו ביידן, לבית הלבן. גם ה-FTC עברה שינויים משמעותיים. לינה קאן – מבקרת ידועה על מעמדן התחרותי של חברות הטכנולוגיה הגדולות – מונתה לאחרונה ליו"ר החדשה של הנציבות. התביעה המקורית נפתחה בידי מי שעמד בראש ה-FTC אז, ג'וזף סימונס, שהיה מינוי של טראמפ. כעת נותר לראות כיצד תתייחס קאן למצב החדש שנוצר, והאם היא תמשיך לחתור לפירוקה של פייסבוק מנכסיה הרבים, אם לאו.

חברת MedOne, המתמחה בהקמה וניהול של מתחמי דטה סנטר ושירותי ענן ציבורי מקומי, הודיעה על מינויו של אלי סאיג לסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. במסגרת תפקידו יהיה סאיג אחראי על המשך פיתוחים טכנולוגיים ושירותים חדשים, במטרה להעצים את יכולות החברה בעולמות הענן. לסאיג ניסיון של 27 שנים בחברות טכנולוגיות. בתפקידו האחרון כיהן כסמנכ"ל תפעול בחטיבה העסקית של בזק בינלאומי, שם עסק בהקמת פרויקטים, פיתוח שירותים ותמיכה בעולמות מחשוב הענן, ה-Collaboration, התקשורת ואבטחת המידע. לפני כן, כיהן כראש חטיבת ה-Delivery והשירות בבינת תקשורת וכן במגוון תפקידים בחברת טלדור ומוטורולה, בתחומי ניהול המוצר Pre Sale ושירות. לסאיג תואר שני במנהל עסקים והוא בעל הסמכת CCIE של חברת סיסקו.