וואווי, שנדמה שהתאוששה במשהו בשנה האחרונה, לאחר שמכות החרם האמריקני ניחתו עליה האחת אחרי השנייה, מנצלת כל במה אפשרית כדי להציג לראווה את ההישגים שלה. בסוף השבוע, יו"ר קבוצת עסקי מוצרי הצריכה של החברה ניצל את הבמה בכנס מפתחים שנערך בעיר דונגואן שבדרום סין כדי להתריס שוב בפני מדינות המערב. היו"ר, ריצ'ארד יו, התייחס למערכת ההפעלה של החברה, Harmony OS, שאותה היא השיקה ב-2019, לאחר שנאלצה להיפרד לשלום מאנדרואיד של גוגל. "Harmony עשתה פריצות דרך גדולות. אפשר לומר שבתוך 10 שנים השגנו את מה שלקח לעמיתינו האירופאים והאמריקנים לעשות ביותר מ-30 שנים, במונחים של בניית טכנולוגיית הליבה של מערכת הפעלה עצמאית", אמר יו. לדבריו, מערכת ההפעלה של החברה כבר מותקנת ביותר מ-900 מיליון מכשירים. הוא ציין שלפי הנתונים, מערכת ההפעלה של וואווי הפכה ברבעון הראשון של השנה למערכת הטלפונית השנייה בגודלה בסין, אחרי אנדרואיד. בקרוב: "הרמוניה" חדשה יו ציין שבקרוב יושק הדור החדש של Harmony OS, שיכונה Harmony Next – מערכת שתנתק את כל הקשרים שעוד נותרו לוואווי עם אנדרואיד, כולל האפשרות להריץ קבצי APK שמיועדים לסביבת הפיתוח הפתוחה של מערכת ההפעלה הגוגלית. הוא אף טען שהחברה עוברת סוג של רנסנס מאז ההשקה של הטלפון Mate 60 בסוף 2023, עם זינוק של 68% במכירות בחמשת החודשים הראשונים של 2024. עוד התייחס יו לתשתית הבינה המלאכותית שמציעה וואווי – Ascend. לדבריו, מדובר בתשתית החזקה ביותר לתחום, וכיום היא השנייה, מיד אחרי התשתית של אנבידיה, ששולטת בשוק מעבדי הבינה המלאכותית. ארצות הברית כפתה על אנבידיה לספק מעבדים מופחתי ביצועים לסין, ועיקר הייצוא של החברה למדינת הענק בתחום שרתי הבינה המלאכותית מתבסס על מעבדי H20. וואווי מציעה מנגד משפחת מעבדים בשם 910B, במחירים שדומים לאלה שדורשת אנבידיה עבור מעבדי ה-H20 שלה, ולפי יו היא זוכה להצלחה גם בהיבט הזה.

תם עידן: מאות ליוו ביום ו' האחרון בבית העלמין קריית שאול בתל אביב את יהושע מאור ז"ל בדרכו האחרונה. מאור ז"ל היה מחלוצי המחשוב בישראל ולשעבר מנכ"ל יבמ ישראל. מאור, בן 88 במותו, שימש מנכ"ל יבמ ישראל בשנים 1984–1996. הוא נולד ב-1936 בכפר סירקין. בשנים 1953–1955 שירת בצה"ל. הוא למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, וב-1959 קיבל תואר ראשון. מאור הצטרף ב-1960 לממר"ם, יחידת המחשב של צה"ל, שהייתה בתחילת דרכה. תחילה היה ראש חוליית תכנות כללית במחשבי פילקו, ולאחר מכן שימש בתפקיד ראש ענף תכנות והדרכה וסגן מפקד ממר"ם. בתפקידו זה היה פעיל, בין היתר, בוועדת המחשוב העליונה של משרד האוצר. הנה אנקדוטה שמלמדת עד כמה היה מאור מחלוצי המחשוב בארץ: כדי לשרת בממר"ם, הוא למד על מחשוב מחומר כתוב. זאת, משום שרק כעבור שנתיים הגיע לארץ המחשב הראשון. בממר"ם עבד מאור תחת דוד כהן, רע"ן תפעול וביצוע ומהנדס ראשי. לאחר מכן הוא סיים תואר שני במנהל עסקים. את שירות המילואים שלו עשה ביחידת ההדרכה של ממר"ם. ב-1969 הצטרף מאור ליבמ ישראל, בתחום השיווק. ב-1977 הוא עבד במטה הענק הכחול בפריז, ועמד בראש צוות שבחן את פעילות החברה באירופה. ב-1979 מונה למנהל אגף השיווק ביבמ ישראל. ב-1984 החליף את כהן, שנפטר, ומונה למנכ"ל הסניף הישראלי של הענק הכחול ויו"ר מועצת המנהלים שלו – עד 1996. לאחר שעזב את יבמ בגיל 62, מאור היה שותף בכמה מיזמים פרטיים בתחומי הטכנולוגיה. הוא אף היה דירקטור בקבוצת הון-הסיכון גרין, שבבעלות יצחק תשובה. בשנת 2000 מונה מאור למנכ"ל וליו"ר דירקטוריון החברה. עוד פעל בכמה חברות בתחום הדפוס דיגיטלי, ושימש דירקטור בקורנית דיגיטל ובדיפ טק. במסגרת תפקידיו הציבוריים היה מאור נשיא לשכת המסחר ישראל-אמריקה, יו"ר איל"א ויו"ר הוועד הפועל של מועצת המנהלים של מכון ויצמן למדע, שם קיבל ב-2002 תואר דוקטור לשם כבוד. "עשה זאת בדרכו שלו" שושן שחם, עובד לשעבר ביבמ, כתב במדיה החברתית כי "ההלוויה שבה השתתפתי הייתה פרידה מכובדת מיהושע. פגשתי אותו בראשונה בקיץ 1970. בחלוף זמן, בהיותו מנכ"ל יבמ ישראל, הוא בדק את תוכנית הסיור הלימודי שלי בחמש מארצות אירופה, לקראת קבלת החלטה על הזמנת מחשבי IBM 360 ללשכות מלם בירושלים ותל אביב. יהושע עשה זאת בדרכו שלו, כמו השיר שהתנגן בטקס – I did it my way". גבי טל, בכיר בחברה, כתב: "יהושע היה אדם חכם וחריף וניהל את החברה בתבונה רבה". מאיר ניסנסון, לשעבר מנכ"ל יבמ ישראל, סיפר לאנשים ומחשבים כי "הצטרפנו ליבמ בהפרש של שבועיים באפריל 1969, ועבדנו במקביל לא מעט שנים, כאשר במשך 12 מתוכן הייתי כפוף לו. כשהיינו בשליחות בפריז נוצרה היכרות וידידות בין שתי המשפחות. למדתי ממנו רבות, הוא היה איש שופע כישרונות, בעל יכולת אנליטית מצוינת. יהושע היה עובד בלא גבולות: יכולת לתת לו בערבו של יום עשרות עמודים ולמחרת בבוקר היית מקבל מסמך עם הערות על כל שורה. הוא היה ההיפך מתרבות ה-'סמוך' הישראלית – הוא העמיק בכל תחום ורכש ידע רב". "לאחר הצלחתו בממר"ם", הוסיף ניסנסון, "הוא ניסה, והצליח, למנף ביבמ את מה שלאחר מכן הפך לתקן מקובל – ניצול היכולות של עובדים מקומיים ברמה גבוהה לטובת תמיכה בפרויקטים מיוחדים וחלוציים. כך, יהושע היה מעורב, בין השאר, בעולמות ה-OCR והפאקס – תצלומי רנטגן דיגיטליים". "הוא דרש רבות מסביבתו – אבל פחות ממה שדרש מעצמו. הייתה לו משמעת עצמית שאין כמוה", סיכם. איציק מלאך, לשעבר מפקד ממר"ם, משנה למנכ"ל ומנמ"ר בנק לאומי, שזכה לכינוי "מנמ"ר המנמ"רים", אמר לאנשים ומחשבים כי "יהושע היה מאבני היסוד של ממר"ם, והגיע עד לתפקיד סגן מפקד היחידה. הוא היה בקי במה שקורה בשוק המחשוב העולמי, וכפועל יוצא מכך – ידע מה נדרש לשוק המקומי. בשוק המחשוב הישראלי, הוא הותיר את חותמו במקומות רבים, שהיוו בסיס לקידום המחשוב בארץ. כבוגר ממר"ם, יהושע שירת גם במילואים ביחידת ההדרכה, והביא לשם את הערכים המוספים הייחודיים לו – ידענות, בקיאות וראייה מערכתית. הוא עשה זאת בכל הקורסים שבהם הוא הדריך ביחידה – החל מקורסי התכנות למיניהם וכלה בקורסים הבכירים המתקדמים, כמו ניתוח מערכות ועיצוב מערכות. תרומתו הכללית למערך המחשוב בישראל ולממר"ם בפרט לא תסולא בפז". מלאך סיים באומרו כי "בתפקידיי השונים, ב-20 שנות שירותי בממר"ם, התייעצתי עם יהושע פעמים רבות – על כיוון המחשוב בצה"ל ועל היחידה, כמובן. הוא היה בעל חזון, הבנה מעמיקה וראייה למרחקים". מאור הותיר אחריו אישה – גליה מאור, לשעבר המפקחת על הבנקים ומנכ"לית בנק לאומי, שאותה הוא הכיר בעת ששירתו יחד בממר"ם, שלושה ילדים ותשעה נכדים.

ארה"ב הודיעה על כוונתה לאסור מכירה של תוכנת אנטי-וירוס מתוצרת קספרסקי (Kaspersky Lab). העילה להוצאת הצו החריג – חשש לפגיעה בביטחון הלאומי, בשל קשריה, לכאורה, של החברה הרוסית לקרמלין. "השפעתה של מוסקבה על החברה התבררה כסיכון משמעותי לתשתיות ולשירותים בארה"ב", אמרה ג'ינה ריימונדו, שרת המסחר האמריקנית. "ארה"ב נאלצה לנקוט בפעולה זו בשל היכולת ו… הכוונה של רוסיה לאסוף ולהפעיל נשק של (איסוף, ריגול – י"ה) של מידע אישי של אמריקנים". לדברי שרת המסחר, "ככלל, קספרסקי לא תוכל יותר, בין שאר הפעילויות, למכור את התוכנה שלה בתוך ארצות הברית, או לספק עדכונים לתוכנות שכבר נמצאות בשימוש". קספרסקי מסרה בתגובה כי בכוונתה לחפש את "כל האפשרויות הזמינות מבחינה חוקית", כדי להילחם באיסור. ענקית הגנת הסייבר הרוסית הכחישה שהיא מעורבת בכל פעילות שמאיימת על ביטחון ארה"ב. החרם על קספרסקי מסתייע בסמכויות רחבות שנוצרו על ידי ממשל טראמפ ב-2017, ונמשכו ב-2019 על ידי הנשיא ג'ו ביידן – כדי לאסור, או להגביל עסקאות, בין חברות אמריקניות וחברות טכנולוגיה ממדינות של "יריבים זרים", כמו רוסיה וסין. המשמעות המעשית של החרם היא איסור של הורדות של עדכוני תוכנה, מכירה חוזרת ורישוי של המוצר – החל מה-29 בספטמבר. עסקים חדשים יוגבלו לפעול כך בתוך חודש. מוכרים ומשווקים אשר יפרו את ההגבלות, יעמדו בפני קנסות שיוטלו על ידי משרד המסחר של ארה"ב. המשרד הודיע כי יפרט מידע על יחידות של קספרסקי – שתיים בארה"ב ואחת בבריטניה – שלטענת הממשל עסקו בשיתוף פעולה לכאורה עם המודיעין הצבאי הרוסי. מטה קספרסקי נמצא במוסקבה, ויש לה משרדים ב-31 מדינות ברחבי העולם, המשרתים יותר מ-400 מיליון משתמשים ו-270,000 לקוחות עסקיים ביותר מ-200 מדינות, כך לפי משרד המסחר. היקף הלקוחות בארה"ב המושפעים מהתוכנה הרוסית, או מהאיסור למכור אותה – לא ניתן לפרסום, בטענה כי "אלה נתונים עסקיים מסווגים". עם זאת, פקיד במחלקת המסחר צוטט ברויטרס אומר כי מדובר ב"מספר משמעותי" והוא כולל ממשלים מקומיים של מדינות בארה"ב, גופים מקומייים (ברמות מחוז ונפה בתוך המדינות) וכן חברות המספקות טלקומוניקציה, חשמל ושירותי בריאות. על המהלך הצפוי הודיעה ארה"ב באפריל השנה. יוג'ין קספרסקי, מייסד ומנכ"ל קספרסקי. צילום: פלי הנמר יכולת לגשת לכמויות משמעותיות של נתוני משתמשים דרך מוצרי קספרסקי לא פעם נטען כי למוצרי קספרסקי, הפועלים למניעת נוזקות, יש יכולת לגשת לכמויות משמעותיות של נתוני משתמשים, מה שמציף חשש שנתונים אלה יעברו לרשויות ברוסיה. זאת, בהסתמך על חשיפת סוכנות בלומברג מ-2017, לפיה יוג'ין (ייבגני) קספרסקי עבד בקג"ב בתחילת דרכו הבוגרת, ואף למד הצפנה בשירות הביון. עוד נטען כי ישנם קשרים, לכאורה, בין קספרסקי לשירות הביטחון הפדרלי הרוסי, ה-FSB, בפרט, ולקרמלין בכלל. על סוכנויות ממשלתיות בארה"ב כבר נאסר מלהשתמש בתוכנות קספרסקי, והרחבת האיסור – שימנע מחברות פרטיות להשתמש בתוכנה – היא מהלך חסר תקדים, ציינו אנליסטים לתחום.  המהלך, הוסיפו וציינו מומחים, מהדהד גם למאבק של הממשל בטיקטוק (TikTok) הסינית. באחרונה איימה ארה"ב לסגור את טיקטוק למשתמשים בגבולותיה, אם זו לא תימכר לחברה בבעלות אמריקנית. המניע למהלך, הסבירו במשרד המשפטים של ארה"ב, הוא הרצון לצמצם כל סיכון לתשתית קריטית בארה"ב. pic.twitter.com/e2K2uRRG8B — Kaspersky (@kaspersky) June 20, 2024 היסטוריה של חשדות ומאבקים המאבק בין הממשל האמריקני וענקית הגנת הסייבר הרוסית החל בעשור הקודם. הממשל טען בעבר כי ממשלת רוסיה יכולה לאלץ – או כופה על קספרסקי – למסור לה נתונים, או להשתמש בתוכנת האנטי-וירוס שלה, כדי לנסות לפרוץ או לעקוב אחר אמריקנים. קספרסקי הכחישה האשמות אלו בתוקף. ב-2022, נציבות התקשורת הפדרלית האמריקנית, ה-FCC, הוסיפה את קספרסקי לרשימת הגופים המהווים "סיכון בלתי מתקבל על הדעת לביטחון הלאומי של ארצות הברית". הייתה זו הפעם הראשונה שחברה רוסית נוספה לרשימה, המורכבת מחברות סיניות, דוגמת וואווי ו-ZTE. נוסף לקספרסקי, ה-FCC הוסיפה לרשימה את צ'יינה טלקום ו-China Mobile International USA. באותה שנה המשרד הפדרלי לביטחון מידע בגרמניה, ה-BSI, הנפיק אזהרה לארגונים מפני שימוש בתוכנות קספרסקי, מחשש שהן עלולות להיות מנוצלות לריגול סייבר או לשיגור מתקפות סייבר, ברקע מלחמת רוסיה ואוקראינה. איטליה הלכה בעקבות גרמניה ועשתה צעד דומה. קספרסקי – האיש, יוג'ין, והחברה – רגילים להיות במוקד קו התפר הגיאו-פוליטי. ב-2017 הודיעה ארה"ב כי תפסיק כל שימוש ממשלתי בתוכנות קספרסקי, בשל חששות מקשרי החברה עם הקרמלין. ההנחייה שהוציא הממשל בראשות טראמפ, באה ברקע שורת בדיקות וחקירות שבחנו את ההתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות ב-2016. בתגובה לצעדים אלה, ענקית הגנת הסייבר הרוסית הודיעה ב-2017 שתעביר את קוד המקור שלה לבחינתם של גורמים חיצוניים. ב-2018 הודיעה קספרסקי שהעבירה כמה מתהליכי הליבה שלה מרוסיה לשוויץ – כמענה להאשמות.

ארה"ב נקטה באחרונה בצעד משמעותי כדי לנסות ולבלום את התפתחות סין בתחומי טכנולוגיה קריטיים, ובמטרה לשמור על עליונותה בזירת הטכנולוגיה וההגנה. ביום ו' האחרון, פרסם משרד האוצר האמריקני טיוטה לתקן חדש שעתיד להגביל ולפקח על השקעות אמריקניות בטכנולוגיות סיניות בתחומי הבינה המלאכותית, שבבי המחשב והמחשוב הקוונטי. הצעדים הם חלק ממאמץ אסטרטגי אמריקני לבלום העברת ידע ויכולות טכנולוגיות רגישות, שעלולות לשפר את היכולות של היריבים הזרים של ארה"ב בתחום. התקן המוצע כוללים חריגים לעסקאות שהן חלק מהאינטרסים הלאומיים של ארה"ב, וכן אינו מתמקד רק בסין, אלא מתייחס גם ל-מקאו והונג קונג, עם פוטנציאל להתרחבות. טיוטת התקן המוצע היא למעשה תגובה לחששות גוברים לגבי תפקידן של טכנולוגיות מתקדמות בלוחמה וריגול מודרניים. על אף ציון השקעות מדינות נוספות עליהן יחול התקן, הוא בכל זאת נחשב בעיקר כצעד נוסף במלחמת הסחר ובתחרות הכלכלית בין ארה"ב לסין. ממשלו עושה עוד מאמץ לנטרל את סין במלחמת הסחר והטכנולוגיה. נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. צילום: מתוך ויקיפדיה מה ידרוש התקן החדש? התקן מבקש להתמקד במגבלה על השקעות מקומיות במגזרי מפתח בסין, ולשבש את זרימת הידע והמשאבים החיוניים שיכולים להיות מנוצלים על ידי הרפובליקה העממית של סין כדי לגבור על הדומיננטיות האמריקנית בתחומים הטכנולוגיים המשמעותיים כיום. המהלך הוא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר, הכוללת מאמצים דיפלומטיים, שיתופי פעולה בינלאומיים ויוזמות מקומיות, שכולם נועדו לשיפור עמדת התחרות האמריקנית בתחומים חיוניים. פול רוזן, עוזר שר האוצר האמריקני לאבטחת השקעות. צילום: משרד האוצר של ארה"ב "הכללים המוצעים משפרים את הביטחון הלאומי שלנו על ידי מניעת הטבות רבות, מעבר להון בלבד, שחלק מההשקעות בארה"ב מספקות, בתמיכה בפיתוח טכנולוגיות רגישות במדינות שעלולות להשתמש בהן כדי לאיים על הביטחון הלאומי שלנו", אמר פול רוזן, המשמש כעוזר שר האוצר לאבטחת השקעות. הצהרה זו של רוזן מדגישה את התייחסות ארה"ב לאופיו הרב-גוני של האיום הפוטנציאלי עליה, ואת הגישה המקיפה שלדעתה נדרשת לטיפול בו. התקנה החדשה, שאמורה להכנס לתוקפה עד סוף השנה, משקפת, כך לפי המדיה העולמית, את מחויבות ממשל ביידן לנקוט בצעדים מהירים ונחושים להגנה על הביטחון הלאומי. לשם בחינת התקן החדש נקבע פרק זמן שימשך עד ה-4 באוגוסט וישמש להערות הציבור עליו, תוך הדגשת הפתיחות והשקיפות של המינהל בתהליך קביעת הכללים החדשים הצפויים. תקופה זו מציעה הזדמנות למבקרים, כמו גם למשרד האוצר, להעביר ולקבל סקירה מעמיקה של ההשפעות הפוטנציאליות של השקעות בטכנולוגיה בסין על מגזרים שונים, וכן לצורך זיהוי כל ההשלכות של ההחלטה, ביניהן גם כאלו שכעת הן בלתי צפויות. משרד האוצר הצהיר כי התקן החדש שואף ליישם "תוכנית ביטחון לאומי צרה וממוקדת", המתמקדת בהשקעות יוצאות מסוימות במדינות שנחשבות כ"מדאיגות" בעיניי האמריקנים. התוכנית נועדה לטפל בסיכונים ספציפיים, אך זאת מבלי להטיל עומסים מיותרים על הכלכלה הרחבה של המדינה. "השקעות בטכנולוגיה כרוכות לעתים קרובות בהעברת ידע, מומחיות ונכסים בלתי מוחשיים אחרים שיכולים לשפר משמעותית את היכולות של הנמען. על ידי ריסון ההשקעות הללו, ארה"ב שואפת להגביל את היתרונות האסטרטגיים שיריבים יכולים להשיג", העיר רוזן, והדגיש את העניין הרחב יותר שנלווה לסוגיה, ואת ההשלכות של השקעות טכנולוגיות במדינות זרות, מפניהן חוששים בארה"ב. לדבריו, "הכללים המוצעים יאפשרו לממשל להקים מסגרת איתנה לטיפול באיומים מיידיים ולהניח את התשתית למנהיגות טכנולוגית מתמשכת".

מטא שחררה מספר מודלי בינה מלאכותית בקוד פתוח, שמיועדים, לדבריה, לשימוש של הקהילה המחקרית. המודלים הללו הם פרי מאמץ פיתוחי של צוותי ה-FAIR (ר"ת The Fundamental AI Research) של החברה – קבוצה שהוקמה באופן פנימי כדי לחקור עוד יותר לעומק תחומים קיימים ולפרוץ דרך לתחומים חדשים בשוק הבינה המלאכותית. Today is a good day for open science. As part of our continued commitment to the growth and development of an open ecosystem, today at Meta FAIR we’re announcing four new publicly available AI models and additional research artifacts to inspire innovation in the community and… pic.twitter.com/8PVczc0tNV — AI at Meta (@AIatMeta) June 18, 2024 אחד הדברים אליהם מתייחסת קבוצת המחקר של מטא הוא שינוי הכיוון של מודלי השפה הגדולים. כך למשל, מחיזוי של המילה הבאה בלבד – יכולת שהיא אולי פשוטה יחסית אבל אינה יעילה – המודל יכול לבצע את חיזוי המילה הבאה על ידי שימוש בכמה אסימונים בו-זמנית, כך שניתן יהיה לחזות יותר מאשר רק מילה אחת בכל פעם. התכונה הזו אמורה לשפר את יעילות החיזוי, את הדיוק וגם את המהירות של המודל. המודלים שקשורים לכך מוצעים כעת ברישיון לא מסחרי ולמחקר בלבד. As part of our releases this week, Meta FAIR introduced JASCO. This model differs from other text-to-music approaches with improved controllability using conditioning inputs like chords or beat. Details and samples ➡️ https://t.co/zsk7nkTPbv pic.twitter.com/8R8XO0dLwM — AI at Meta (@AIatMeta) June 20, 2024 מודל JASCO – ליצירת מוזיקה; AudioSeal – להגנה משימוש לרעה במודלים כן הציגה החברה את המודל JASCO שהוא מודל ליצירת מוזיקה, שפותח על ידי חוקרים ישראלים, שמועל בדרך מעבר לקבלת פקודות טקסט. המודל יכול לקבל כמידע גם קטעי אודיו קיימים, בשילוב עם הנחיות מדויקות ומדוקדקות יותר שמתייחסות לכלי נגינה, לסגנונות, לאקורדים ואפילו לביטים בודדים. בעמוד הדוגמאות של המודל, שישוחרר בהמשך יחד עם קוד המקור שלו, מציג הצוות שיצר את המודל דוגמה לעיבוד של ריתם אנד בלוז ל'אגם הברבורים', וכן גרסת ג'אז לפתיחה של האופרה כרמן של ביזה. AudioSeal הוא כלי GenAI שמספק טכניקה לסימון דיבור וקולות שנוצרו בידי בינה מלאכותית, והוא גם מאפשר לזהות קטעים שנוצרו בידי ה-AI בתוך קטע אודיו ארוך יותר. לפי מטא, זהו כלי שמטרתו למנוע שימוש לרעה בבינה המלאכותית. מטא הציגה גם משפחה של מודלים בשם Chameleon שיכולים לשלב בפלט וגם בקלט טקסטים ותמונה יחד על ידי שימוש באסימונים מאוחדים של טקסט ותמונות, ולפי החברה האפשרויות הן אינסופיות כמעט – כולל יצירת תמונה עם כיתוב באופן מיידי ועוד. הרכיבים המרכזיים ששוחררו הם המודלים Chameleon 7B ו-B34, ברישיון מחקרי בלבד. הדגמים הללו נוקטים בגישה בטוחה במיוחד ותומכים בקלט מעורב, ובפלט טקסטואלי בלבד, ולצורך מטרות מחקריות – ולכן בשלב הזה החברה אינה משחררת את דגם יצירת התמונות של Chameleon.

הנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה יחד עם הבורסה לניירות ערך של לונדון (London Stock Exchange), אירחו בשבוע שעבר (ג') את יום החדשנות הטכנולוגית הישראלית. בכנס המיוחד הציגו חברות ישראליות חדשניות בפני בכירי המגזר הפיננסי והטכנולוגי של הסיטי של לונדון, ביניהם בנקאי השקעות, אנליסטים, קרנות הון סיכון, קרנות השקעה תאגידיות (CVC), אנג'לים ו-Family Offices, וכן מול מנהלי סיכונים וחדשנות בכירים. בין הדוברים שהשתתפו בכנס, שהוקדש לחדשנות טכנולוגית ישראלית, נמנו ראש העיר של הסיטי של לונדון (Lord Mayor), ראש השווקים הראשיים הבינלאומיים של הבורסה של לונדון, טום אטנבורו, בכירי בנקאי השקעות, אנליסטים, קרנות הון סיכון בינלאומיות, ועוד. הכנס שימש כפלטפורמה להצגת היכולות הטכנולוגיות של חברות ישראליות הפועלות בזירה הבינלאומית בעולמות ה-AI, הפינטק, הסייבר וטכנולוגיות הסביבה, ובמיוחד בימים אלו, הדגיש את האיתנות והאטרקטיביות של השקעה בחברות ישראליות בקרב מקבלי החלטות בעולמות הפיננסים. 17 מנהלי ומנהלות חברות היי-טק ישראליות ו-4 מנהלי קרנות הון סיכון ישראליות, הגיעו להציג בכנס. בין החברות ניתן היה למצוא את קרנות ההון סיכון: Utilis (Asterra), Aleph, OueCrowd, Earth & Beyond, AWZ, Mindset & Planet, ואת החברות: Coro, Cye, Cyolo, Findings, Octopus, Bridgewise, Riseup, Thetaray, Valoo, Exelot, Intuition Robotics, Kando, Playermaker, Pyramid Analytics, ו-Sensibo. קיום האירוע בשיתוף הבורסה לניירות ערך בלונדון – הבורסה הגדולה באירופה ואחת הגדולות ומהוותיקות בעולם – מהווה אמירה חשובה כלפי ההערכה הרבה שניתנת בבריטניה לחדשנות הישראלית והחוסן הכלכלי שישראל מפגינה בימים אלו. נתוני הסחר המעניינים הם שבריטניה היא יעד הייצוא הגדול ביותר של ישראל באירופה, והיא שותפת הסחר הרביעית בעולם בייצוא וביבוא אחרי ארה"ב, סין וגרמניה. היקף הסחר בסחורות ושירותים בשנת 2022 עמד על כ-10.1 מיליארד דולר – עלייה של כ-24% בהשוואה לשנת 2021. עיקר היצוא הישראלי לאי הבריטי מורכב משירותי מחשוב (29%) וכימיקלים ומוצרי תעשיות כימיות (26%). "שמחים לראות את החוסן והיצירתיות הבלתי נלאית של החברות" הציר הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה בלונדון, עופר פורר, ציין: "במיוחד בימים אלו, כאשר הרחוב הבריטי הפך רגיש לעצם הזכרת המילה 'ישראל', בחרנו להרים את דגל ישראל בלב הפיננסי הפועם של לונדון, ולהציג את החדשנות וכוח העמידה המדהים של חברות ישראל בעת תקופה לא פשוטה זו, לצד התמיכה החזקה שאנו מקבלים מצד שותפים רבים בבריטניה. במשך שנים רבות, ישראל הייתה ליעד בלתי מושג בקרב משקיעים בריטים, בשל תמחור גבוה של חברות ישראליות והיעדר קשרים בשוק הישראלי. דווקא עכשיו הרבה משקיעים בריטיים שנמנעו מהשקעות בישראל בעבר החלו באופן אקטיבי ליצור קשרים בישראל, מתוך מטרה להשקיע, ולכן האירוע הנ"ל הוא הזדמנות פז לאותם משקיעים פוטנציאליים ליצור קשרים חשובים עם האקו-סיסטם של החדשנות בישראל. קשרים שיובילו להשקעות עתידיות רבות". נציגת הבורסה לניירות ערך הלונדונית בישראל, מיכל פרימן-שור: "בורסת לונדון היא הבורסה הבינלאומית ביותר בעולם, שמטרתה לחבר משקיעים עם חברות שזקוקות להון בכדי לממן צמיחה, יציאה לשווקים חדשים וחידושים טכנולוגיים. עם בסיס משקיעים בינלאומי ושוק המאפשר גיוס הון לחברות מכל הגדלים, הבורסה לניירות ערך בלונדון מהווה מקום הנפקה אידיאלי לחברות ישראליות במגזרים רבים, כמו המגזר הטכנולוגי, ולקרנות הון סיכון המעורבות בהשקעות בחברות אלו. אנו גאים להמשיך לתמוך בקהילות המשקיעים ובחברות ישראליות שרוצות לצמוח בזירה הבינלאומית, ושמחים לראות את החוסן והיצירתיות הבלתי נלאית של החברות הללו, במיוחד בתקופה כה מאתגרת עבור ישראל". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה

בורדירקטור מקבוצת SQLink הטמיעה במשרד עורכי הדין שיבולת ושות' את RegMaster – מערך למידה מקוון, במגוון תחומים משפטיים, כגון מניעת שוחד ושחיתות, מניעת הטרדה מינית ואיסור הלבנת הון. מערכת הלמידה תוצע ללקוחות המשרד, במענה למציאות של ריבוי משמעותי של רגולציה. התכנים נכתבו על ידי עורכי הדין השותפים בפירמת שבלת ושות' ומומחים בתחום טכנולוגיית הלמידה וההדרכה, תוך שימוש בכלי פיתוח חדשניים. מערך הלמידה הוא אינטאקטיבי ומאפשר למשתמשים לבדוק את הידע שלהם, לעקוב אחר ההתקדמות ועוד. עו"ד איל אורן, שותף במחלקת היי-טק ומסחרית בשבלת, אמר כי "יש כאן דוגמא מצוינת לשיתוף פעולה בין מצוינות בתחומי המשפט והרגולציה לבין הטכנולוגיה המתקדמת, והיא תסייע לארגונים לשפר את ניהול הסיכונים שלהם בהטמעת רגולציה". נורית קנר יהב, מנכ"לית בורדירקטור, ציינה כי "המערכת תסייע בעבודתם של יועצים משפטיים, קציני ציות ואלה שאחראים על ממשל תאגידי בחברות".

"בשבוע הראשון של המלחמה קיבץ האלוף נועם תיבון קבוצה של 30 מתנדבים, אלופים וראשי אגפים לשעבר במוסד ובשב"כ, וקרא לנו לצאת ליישובים שנפגעו בעוטף עזה ולסייע להם במישור האזרחי. כך מצאתי את עצמי לצידם של אלופים במילואים כמו יום טוב סמיה, אילן בירן ואורנה ברביבאי עומד בתור לנשקיה בפיקוד דרום, כדי לחתום על נשק ולצאת לשטח". דברים אלה אמר רון שמיר, יזם היי-טק ולשעבר בכיר בשב"כ, בנאום שנשא בטקס סיום בוגרי תואר שני בתוכנית EMBA של הפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב. שמיר הוא בוגר המחזור ה-30 של התוכנית. בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים הוא מספר על הקריירה שלו אחרי שפרש מהשב"כ, אילו תובנות יש לו על מנהיגות אזרחית בזמן המלחמה, לאחר שזו מילאה את הוואקום הנורא שנוצר ב-7 באוקטובר, ומה דעתו על מקומה של הטכנולוגיה בשגרה ובזמן חירום. עורך הפודקאסט: ניר מטרסו, אנשים ומחשבים. בוא נעשה היכרות קצת יותר מעמיקה עם המאזינים. ספר על עצמך. "נולדתי וגדלתי בתל אביב, בן לאבא ניצול שואה ואימא ילידת ירושלים. התגייסתי לחיל השריון, שם שירתתי כלוחם וכמפקד פלוגה, ובין היתר השתתפתי במלחמת לבנון הראשונה. לאחר השחרור מצה"ל הלכתי ללימודי מדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, ובסיום הלימודים התחלתי לעבוד בשב"כ". השב"כ הוא דרך חיים לא סתם מקום עבודה. איך הגעת לזה? "נכון. חבר טוב שכנע אותי להצטרף. תכננתי לבוא לשנה ונשארתי 24 שנים. ביצעתי שורה של תפקידים, כמו פיתוח תוכנה ותפקידי IT. בתפקידי האחרון הייתי ראש אגף טכנולוגיה. עזבתי את השב"כ ב-2013". מה עשית לאחר שעזבת את הארגון? "פניתי ללימודים בתוכנית למינהל עסקים למנהלים EMBA של הפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב. ראיתי בזה מעין פסק זמן, כדי לחשוב לאן אני ממשיך קדימה, בקריירה השנייה שלי. אבל, תוך כדי הלימודים התחברתי לקבוצה של אנשים שלמדו איתי, והחלטנו שאנחנו רוצים להקים סטארט-אפ. אחרי חיפושים רבים הקמנו את המיזם הראשון – פיתוח שעוזר לרופאים בתהליך ניתוח כירורגי, שבו הם מכניסים לחלל הבטן עדשה שמשקפת להם את התהליך. גילינו שהעדשה הזו מתכסה אדים, ואז צריך להוציא אותה, לנקותה ולהכניסה שוב. הפתרון שמצאנו הוא טכנולוגיה שטוענת את פני המשטח של העדשה ומונעת אדים. המוצר נמצא כיום בשימוש בבתי חולים. בהמשך מכרתי את חלקי בחברה והקמתי עוד חברה בתחום המדיקל, שפיתחה פתרון תוכנה שיודע לאבחן סוגים מסוימים של מחלות מסוכנות, כמו פרקינסון, באמצעות ניתוח קול. עשיתי זאת יחד עם שותפי, אביאם סלע (מפעילו של המרגל ג'ונתן פולארד ולשעבר מבכירי מטריקס – י"ק). כיום אני ממשיך ביזמות, בייעוץ לחברות ובפעילות למען הקהילה". בטקס סיום בוגרי הפקולטה האחרון הרצית על מנהיגות בשעת משבר, בין היתר על סמך הניסיון האישי שלך במלחמה הנוכחית. ספר על כך. "ה-7 באוקטובר היכה את כולנו בתדהמה. אני חבר בקבוצה של קצינים ובכירים לשעבר, אלופים, בכירים במערכת הביטחון, ניצבים במשטרה ועוד. אחד החברים בקבוצה הוא האלוף נועם תיבון, שמוכר כיום לכולם, והוא העביר בקבוצה, בשבוע הראשון של המלחמה, הצעה לצאת לעוטף ולעזור בכל מה שאפשר, בהיבט האזרחי בלבד. כך מצאתי את עצמי יחד עם קבוצה של 36 אנשים עומדים בתור לנשקיה בפיקוד דרום, כדי לצאת לפעולות התנדבות. באותו רגע חשבתי על החייל בנשקיה, שבוודאי חושב לעצמו מתי בפעם האחרונה הוא ראה כל כך הרבה אנשים עם שיער לבן עומדים בתור לקבל נשק". מה עשיתם? "צוותתי לקיבוץ זיקים. הדבר ראשון שבדקנו היה במה אפשר לסייע לאנשים שנשארו, בכל תחום – למשל, עבודה ברפת, תיקון צינור מים של מכלית שצריכה לקחת את החלב ועוד דברים שהם חלק מחיי היום יום של הקיבוץ, שלא היה מי שיעשה אותם. בנוסף, היו דברים שהיה צריך לנהל מול הרשויות, שלא תפקדו בהתחלה, כמו סלילת כביש גישה לקיבוץ, ובעזרת הקשרים שלנו זירזנו תהליכים. אחר כך נסענו למקומות שאליהם פונו חברי זיקים. סייענו בדברים הכי בסיסיים שדרושים לאנשים שפונו בן לילה מבתיהם, כמו אספקת תחליפי חלב לתינוקות, גיוס מכונות כביסה שאנחנו בעצמנו פיזרנו בין בתי המלון, ועוד הרבה דברים קטנים אבל חשובים. לא נתקלנו במשימה שהייתה גדולה עלינו. זו הייתה תקופה מכוננת ומרתקת עבורי". מה המסקנה שלך מהאירועים האלה? "היה מדהים לראות את האנשים, שיוצאים מדל"ת אמותיהם, לוקחים על הכתפיים דבר מה נוסף, כל אחד בגזרתו – והם צמאים למנהיגות. המלחמה הזאת יצרה הרבה מאוד מנהיגים כאלה, לאחר שנוכחנו שהשירות הציבורי בישראל, שלא תפקד גם לפני ה-7 באוקטובר – פשוט קרס. אני חושב שאנשים טובים ברחו (משירות המדינה – י"ק). צריך להחזיר אותם לשם, להביא אנשים טובים נוספים ולהחזיר לשם פרקטיקות של מנהיגות". המלחמה העלתה לסדר היום את השאלה של מקומה של הטכנולוגיה באירועים שהיו לפני ואחרי ה-7 באוקטובר. אמנם, אתה כבר שנים רבות לא במערכת, אבל מעניין מהן התובנות שלך. "זו סוגיה די מורכבת, ואני יכול להגיד לך מסקנה אישית שלי, דווקא כאיש טכנולוגיה: כולנו היינו שבויים בקונספציה שהטכנולוגיה פותרת הכול, והמשקל שנתנו לה היה, לדעתי, גדול מדי. למדנו שהטכנולוגיה נמצאת, אבל היא לא יכולה לתת מענה לכל. זה היה נכון לכל ההמצאות מאז המצאת הקיטור. הטכנולוגיה עזרה לאדם אבל לא החליפה אותו. לצורך ההמחשה, ניקח את עולם הרפואה: עם כל הטכנולוגיה המתקדמת שיש שם, לא היית רוצה שמשהו אחר, שאיננו רופא בשר ודם, ינתח אותך. אם נחבר את זה למה שקרה, כולנו מבינים כיום שאם היו כמה עשרות טנקים בגבול הרצועה ב-7 באוקטובר, היינו כעת במקום אחר. לכן, המסקנה שלי, כמו שאמרתי, היא שהמשקל שנותנים לטכנולוגיה במערך הפתרונות הכולל, ולא רק בשעת חירום, הוא משקל רב מדי, יותר מהמשמעות החשובה של האדם בתהליך. זה נכון גם לעולם המודיעין בכללו ולגבי ארגון כמו השב"כ, ששם המודיעין מבוסס על מקורות חיים, אנושיים, וכמובן שאסור לוותר עליהם, למרות כל הטכנולוגיה. אני בטוח שזה נושא שעוד ידברו עליו וילמדו אותו".