קבוצת האקרים ישראלית המכונה WeRedEvils (אק"א We Red Evils Original) התגאתה כי היא האחראית להשבתות של רשתות ה-Wi-Fi באיראן, כך דווח בסוף השבוע. לא הרבה זמן בטרם החלו ההשבתות של הרשתות האלחוטיות ברפובליקה האיסלאמית, חברי הקבוצה פרסמו הודעה בערוץ הטלגרם שלה, וכתבו כי "בדקות הקרובות נתקוף מערכות אינטרנט וספקיות באיראן. צפויה מכה קשה". ואכן ביום ה' בלילה, וביום ו' בבוקר, הופיעו דיווחים רבים על רשת האינטרנט המושבת בחלקים של המדינה, כולל הפסקות תקשורת בחלק מהשכונות של טהראן הבירה. קבוצת WeRedEvils נחשפה בעקבות הטבח של ה-7 באוקטובר ומאז תחילת מלחמת ישראל-חמאס. לפי חלק מהדיווחים, הקבוצה עוסקת – באופן לא רשמי ולא כשלוחה בגיבוי ישראל – בפריצה למערכי IT של מדינות זרות. כך, ימים אחדים אחרי פרוץ המלחמה, באוקטובר 2023, חברי הקבוצה טענו כי הם תקפו את המערכת לניהול פרויקטים של תשתית הנפט באיראן. "הצלחנו לשים יד על תוכנות חיוניות, עליהן לא נרחיב", כתבו ההאקרים הנחזים להיות ישראלים. "אנחנו בטוחים שאיראן מבינה את כי אסדות וכורים עלולים לגרום להרס המוני, אם יהיו דליפות פנימיות או התחממות יתר". המשפט האחרון, ציינו אנליסטים, "אינו מקרי: הוא מהדהד למתקפת הסייבר עם התולעת סטוקסנט, על המתקן הגרעיני בנתאנז, שם יותר מאלף סרקזות (צנטיפוגות – הושבתו בשל התחממות יתר בעקבות מתקפת סייבר". עוד פרסמו התוקפים כי "פרצנו בהצלחה למערכת התקשורת האיראנית ואספנו מידע רב שהועבר לכוחות הביטחון בישראל… יש כאן כמה איראנים שתומכים במשמרות המהפכה, ואנחנו פונים אליהם אישית: 'תפסיקו להרים דגלים אדומים ותתחילו להרים דגל לבן'".  #Israeli '#WeRedEvils Original' #Hacker Group claims to have hacked into #Iran's communications system and collected a lot of information that was passed on to security forces in #Israel #CybersecurityNews #Hacking pic.twitter.com/NKv1AN2F6C — Shadi Alkasim (@Shadi_Alkasim) August 2, 2024 בנובמבר 2023 טענו ההאקרים כי הצליחו לחסום את כל חשבונות הווטסאפ של משפחת חדיד והוכיחו זאת בצילומי מסך שפרסמו. עוד באותו חודש הם התגאו ב-X כי הצליחו לנתק את רשת האינטרנט בתימן, כתגובת נקמה על שהחות'ים שיגרו טילים. בדצמבר התגאתה הקבוצה ב-X: "ערכנו את דף הוויקיפדיה של ג'קסון הינקל והכללנו עליו עובדות רבות. תהנה מזה ג'קסון". We have edited Jackson Hinkle's Wikipedia page and included many facts about him. Enjoy it Jackson ???????? Am Yisrael Chai ???????????? pic.twitter.com/AtKLd6wPMR — WeRedEvils (@WeRedEvils_iL) December 13, 2023 עוד פעילויות בסייבר נגד איראן במרץ השנה, קבוצת ההאקרים PT Iran חדרה לתשתית הסייבר של חברת הרכבות האיראנית, כך לפי אתר אופוזיציה למשטר. סוכנות הידיעות הרשמית למחצה סייברבאן אישרה את דבר הפריצה, אולם הפחיתה את היקפה. ההאקרים טענו שהמתקפה נועדה להתריע בפני עובדי חברת הרכבת על פגמי אבטחה. זאת, לאור פריצות ופרצות קודמות שנתגלו, בין השאר לספקית שירותי התקשורת איראן סל ומשרד הטאבו הממשלתי בטהראן. בדצמבר האחרון, האקרים שיבשו את הפעילות ב-70% מתחנות הדלק במדינה – לפי האיראנים עצמם. קבוצת הדרור הטורף, שנטלה אחריות על התקיפה, היא פרו-ישראלית, וההודעה שהיא פרסמה מחזקת זאת. חברי הקבוצה כתבו בה כי המתקפה היא "תגובה על התוקפנות של איראן ושלוחיה באזור". עם זאת, יש מומחים שסבורים שהתוקפים לא היו האקרים ישראלים או תומכי ישראל. ההאקרים שתקפו את תחנות הדלק ביצעו את המתקפה באופן מבוקר וניפקו אזהרה מראש לשירותי החירום באיראן. כמו כן, הם התגאו שהשאירו את 30% הנותרים של המשאבות פעילות, אף כי הם היו יכולים להשבית את כולן. לדבריהם, הם עשו זאת כ-"מסדרון הומניטרי", שמהדהד למה שצה"ל עשה כשקרא לתושבי צפון רצועת עזה לעבור דרומה, למען ביטחונם. Pro-Israel hacker group 'predatory sparrow' claims responsibility for a cyber attack which paralysed Iran's gas stations. Over 70% are shut down. An #Iranian cyber attack at the end of November targeted the Ziv hospital in northern #Israel.#Iran #Hezbollah #October7 pic.twitter.com/i8VAeNCDeV — Erez Neumark ???????????????? (@ErezNeumark) December 18, 2023 קבוצת הדרור הטורף ביצעה מתקפה על תחנות דלק במדינה גם באוקטובר 2021 – מתקפה שהשלטונות בטהרן עצמם הודו שהיא פגעה ב-4,300 תחנות דלק במדינה. עוד תקיפה, שלפי חוקרי צ'ק פוינט תואמת לדרכי הפעולה של הדרורים הטורפים, אירעה שלושה חודשים קודם לכן – ביולי 2021 – ופגעה בתחנות רכבת במדינה. התוקפים גרמו לעיכוב ולביטול נסיעות, ואף הביאו לפרסום מספר הטלפון בלשכתו של מנהיג המדינה, עלי חמינאי, כמספר הטלפון של מודיעין הרכבת, עם כיתוב שקורא לנוסעים להתקשר אליו. מתקפה נוספת שקבוצת הדרור הטורף מקושרת אליה הביאה להצתת אש במפעל פלדה במדינה. צילומי טלוויזיה במעגל סגור של המפעל הראו קבוצה של עובדים שעוזבים את המפעל, ומיד לאחר מכן החלה להיפלט פלדה מותכת, שגרמה לפריצת השריפה. אירוע סייבר נוסף באיראן היה גילויה של פרצה גדולה בשרתי מערכת המשפט במדינה, שנחשפה על ידי קבוצת ההאקטיביסטים Edalat-e Ali. הקבוצה התהדרה בכך שהשיגה גישה למאגר עצום, שכולל מיליוני קבצים ומסמכים חסויים.

פרטנר עסקים קיימה פורום לקוחות אקסקלוסיבי במרכז החדשנות של צ'ק פוינט בתל אביב, שעסק בפתרונות המתקדמים ביותר בתחום אבטחת המידע, ובייחוד על רקע מהפכת הרשת הפרטית – Private 5G רשת סלולרית ייעודית ומופרדת מרשתות ציבוריות המשנה את כללי המשחק של אבטחת המידע. לדברי יגאל גלעדי, סמנכ"ל ההנדסה בפרטנר, ציין, כי הרשת הפרטית מקנה יכולות אבטחת מידע מתקדמות לכל המכשירים שהיא מכסה ומנתקת את התלות של הארגון ברשתות המשותפות. אלון סלע, מנהל שותפים ישראל בצ'ק פוינט, הציג את הפעילות הענפה והחזון של החברה והציג את השילוב של יכולות AI בפתרונות שהם מספקים.

ספוטיפיי (Spotify) – פלטפורמת הזרמת המוזיקה והפודקאסטים הפופולרית – ניסתה באחרונה ליישם החלטה שנויה במחלוקת ואפשר למשתמשים החינמיים שלה לקבל תצוגה של מילות השירים רק אחרי תשלום עבור כך. אלא שהמהלך גרר ביקורת מהמשתמשים וכעת החברה השוודית נסוגה בה מהרעיון הלא מוצלח. אם עדיין אינכם רואים את המילים – אל דאגה, בחברה מבטיחים שהן ישובו להיות זמינות לתצוגה בקרוב. שירות הזרמת המוזיקה הפך בתחילה את המילים לזמינות לכלל המשתמשים בחינם, זאת בהנחה שיש מילים שפורסמו על ידי היוצרים בהישג ידו. אלא שבאחרונה החליטה החברה להכניס את התכונה שהייתה כאמור חינמית לכזו שזמינה רק לבעלי מנוי פרימיום (Spotify Premium), והגביל אליהן את הגישה של משתמשים שעושים שימוש בפלטפורמה במתכונת החינמית. כאמור, החברה נסוגה בה מהניסיון הזה בגלל המשוב השלילי של המשתמשים בפלטפורמה, וכן למשל בשל מאמרי ביקורת חריפים, כמו זה בעל הכותרת: "למה עזבתי סוף סוף את ספוטיפיי?", שהתפרסם בעמוד הראשון של הניו יורקר. SPOTIFY FINALLY BROUGHT BACK FREE LYRICS!!! pic.twitter.com/m8rKzYJbvs — bella . ۫ ꣑ৎ . (limited) (@bellscalories) August 4, 2024 המשתמשים שמחו על ביטול הרעיון ה"טיפשי" כעת, ובתגובה לתגובת הנגד, ספוטיפיי הודיעה כאמור כי היא תציג שוב גישה חופשית למילות השירים לכלל המשתמשים והדבר יקרה בשבועות הקרובים. דובר ספוטיפיי הצהיר: "במהלך השבועות הקרובים נרחיב את זמינות המילים עבור משתמשי Spotify Free, כך שיותר אנשים יוכלו ליהנות מצפייה ביותר מילים, ברחבי העולם". spotify finally realized how stupid of an idea is to make ppl buy their premium to see the lyrics pic.twitter.com/mKTZILtSoO — Reisuka (@Reisuka113) July 31, 2024 המהלך להשבת הגישה החופשית למילות השירים התקבל בברכה בקרב משתמשי השירות, שרבים מהם הביעו במדיה החברתית הקלה ושביעות רצון מהביטול של הכוונה לחייב עבור הצפייה במילים. כך למשל, משתמשת X בכינוי Reisuka כתבה בציוץ: "ספוטיפיי סופסוף הבינה כמה טיפשי היה הרעיון לגרום לאנשים לקנות את הפרימיום שלהם כדי לראות את המילים". שינוי זה בגישה מתיישב עם המטרה הרחבה יותר של ספוטיפיי – לשפר את הפלטפורמה ולספק יותר הטבות ותכונות גם למשתמשי המסלול החינמי, וזאת בתקופה שבה התחרות בתחום הסטרימינג הולכת וגוברת. כעקרון הרעיון לכשעצמו היה משונה – ראשית משום שמשתמשים לא אוהבים שמסירים תכונות חינמיות שהיו זמינות עבורם כל העת ולפתע דורשים בעבורן תשלום. שנית, משום שממש קשה לחשוב על מישהו שמוכן לשלם דמי מנוי לשירות רק כדי לזכות שוב בתצוגת מילות השירים, וזאת בזמן שחיפוש מהיר באינטרנט – כנראה בשירונט אם מדובר במילים בעברית, או סתם בגוגל בלווית המילה Lyrics עבור מילים בלועזית – יספק להם את המילים בלי עלות נוספת. לפי טענות במדיה העולמית, הניסיון להשיג עוד מינויי פרימיום הגיע בעקבות המגמה של רווחים גבוהים, כמו זו שעליה ספוטיפיי דיווחה בסוף יולי, שמקורם בכך שהחברה הצליחה להעלות את מחירי המנוי שלה, ועדיין להמשיך ולהשיג צמיחה למניותיה.

חוקרים ב-נאס"א וב-SETI טוענים שיש להכניס לשימוש כמה שיותר מהר את הבינה המלאכותית כדי לנסות ליצור קשר עם ישויות חוצניות – חייזרים. למעשה, הם טוענים שיש לפתח מעין צ'אטבוט ייעודי, המבוסס על מודל שפה גדולה, שעימו יוכלו החייזרים לתקשר כדי ללמוד ולהבין את הגזע האנושי. לחוקרים, פרנק מארצ'יס מ-SETI, וג'יי לפז פרנקוס, מהנדס מחקר ב-NASA, ברור שלאחר 40 שנה של ניסיונות, שעד עתה לא זכו למענה, הגיע הזמן לשנות כיוון. בנייר העמדה שלהם הם מציינים, שהאמצעים שבהם השתמשו עד עתה הם פשוטים ומופשטים מדי ולכן יש צורך דחוף בשינוי אסטרטגיה. "זה יאפשר לציוויליזציות חוצניות לשוחח איתנו בעקיפין וללמוד עלינו מבלי שיפריעו למרחקים העצומים של החלל והעיכובים שיכולים באופן טבעי להימשך חיים אנושיים שלמים. חייזרים יוכלו ללמוד את אחת מהשפות שלנו, לשאול את הצ'אטבוט שאלות עלינו ולקבל תשובות שמייצגות את האנושות", כתבו החוקרים. החוקרים גם מתייחסים לכך, ששליחת מודל מלא בטכנולוגיות הנוכחיות יכול להימשך מאות שנים. מכיוון שכך, הם מציעים לפתח מודל שישתמש במידע הרלוונטי בלבד, וכן להשתמש במערכות לייזר מתקדמות כדי לשלוח את האותות לחלל – מה שיכול לקצר את התהליך ל-20 שנה בלבד. "ולא רק טקסט, אלא גם תמונות וצלילים. התוכן, האישיות והטון של הצ'אטבוט צריכים להיקבע בידי חוקרים, פילוסופים, היסטוריונים ומומחים אחרים כדי לייצג את האנושות בכללותה", הם כתבו.

18 גופים מוסדיים בחרו להשתתף בקרן יוזמה 2.0 של רשות החדשנות ומשרד האוצר, שנועדה לאפשר להם להשקיע בחברות סטארט-אפ, דרך קרנות הון סיכון. זהו מספר שיא של גופים מוסדיים, שמלמד על שינוי משמעותי במגמה בשוק ההון. קרן יוזמה פעלה לפני שנים רבות, ולא הצליחה לגייס את הגופים המוסדיים בהיקף המצופה, משום שהללו נמנעו מלהשקיע בהיי-טק. ברשות החדשנות מדווחים על ביקוש יתר, שהגיע לכ-חצי מיליארד דולר, דבר שיצריך כנראה סבב נוסף בשנת התקציב הבאה. ההצטרפות של המוסדיים חשובה בימים אלו, על רקע המשבר שאליו נקלעו חברות ההזנק הישראליות עקב עצירת השקעות זרות מאז תחילת המלחמה. הקרן מציעה מנגנון הטבה ייחודי של הגדלת תשואה על השקעותיהם בקרנות הון סיכון ישראליות ל-18 החודשים הקרובים, במסלול ירוק, ללא התערבות הרשות בשיקולי ההשקעה של המוסדיים או של מנהלי קרנות הון הסיכון, שיוכלו להשקיע את הכסף על-פי מדיניות ההשקעה שלהם. אמון מלא ביכולתה של תעשיית ההיי-טק הישראלית לצלוח גם המשבר הנוכחי התוכנית היא במימון המדינה ומוכוונת Upside, מכיוון שקיים אמון מלא ביכולתה של תעשיית ההיי-טק הישראלית לצלוח גם המשבר הנוכחי ולהמשיך ולהוות את קטר הצמיחה של המשק והכלכלה הישראלית. שרת החדשנות והמדע גילה גמליאל אמרה בתגובה: "ההצטרפות של המוסדיים היא הבעת אמון בהיי-טק הישראלי. התוכנית תסייע להגדלת יציבות שוק ההון סיכון המקומי, אל מול זעזועים ותנודות מאקרו-כלכליות, להמשך בניית הממשקים בין המוסדיים לשוק ההון סיכון הישראלי". אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, הוסיף: "דווקא בזמנים בהם גיוס הון ברמה הגלובלית נהיה מאתגר יותר, האקו-סיסטם הטכנולוגי והפיננסי בישראל משלבים ידיים לעידוד החוסן של ההיי-טק הישראלי". דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "קרן יוזמה תתמרץ התחייבויות השקעה של הגופים המוסדיים בקרנות ישראליות במהלך 18 החודשים הקרובים, במטרה למנוע תרחיש של קיפאון בהשקעות ה-Early stage בישראל". להלן הגופים שזכו: אלטשולר שחם גמל ופנסיה, אגודה שיתופית של עובדי התעשייה האווירית לניהול קופות גמל, אנליסט, הפניקס חברה לביטוח, הראל, הנדסאים וטכנאים – חברה לניהול קופות גמל, החברה לניהול קרן ההשתלמות להנדסאים וטכנאים, יהב אחים ואחיות – חברה לניהול קופות גמל, רעות חברה לניהול קופות גמל, כלל חברה לביטוח, מנורה מבטחים ביטוח, מיטב דש גמל ופנסיה, מור גמל ופנסיה, מגדל חברה לביטוח, קרנות השתלמות למורים ולגננות – חברה מנהלת, ו-עמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות (3 קרנות).

אינטל פרסמה את תוצאותיה העסקיות לרבעון השני של השנה והיו אלו תוצאות לא טובות. זאת ועוד, הביצועים פספסו את תחזית האנליסטים וגם זה לא שיפר את מצבה של החברה בקרב המשקיעים, שהורידו את המניה בכ-19% במסחר של יום ה' בניו יורק. החברה גם הודיע על קיצוץ של כ-10 מיליארד דולר בהוצאות, ועל קיצוץ של כ-15% מכוח העבודה שלה. אינטל מעסיקה כיום כ-125,000 עובדים ברחבי העולם –  הווה אומר שכ-19,000 איש ואישה ילכו הביתה. https://t.co/V24Di4kht8 Intel Thread topic: Why not have a 15% pay cut across the board to save jobs?$intc #intel #intc #hightech #chips #semiconductors #californiajobs #oregonjobs #jobs #recession #layoff #layoffs #thelayoff $IBM #QCOM $QCOM #qualcomm ???? — TheLayoffBot (@TheLayoffBot) August 4, 2024 הביצועים, כאמור, לא היו מזהירים במהלך הרבעון – ההוצאות הכלליות גדלו בכ-5.96% – שהם גידול של כ-862 מיליון דולר, ל-14.8 מיליארד. ההכנסות ירדו בכ-116 מיליון, ל-12.83 מיליארד דולר – ירידה של כ-0.89%. במהלך הרבעון ההוצאות הגולמיות קטנו בכ-0.30%, ל-8.29 מיליארד דולר. הרווח הגולמי עלה ב-1.96%, ל-4.55 מיליארד – רווח גולמי שולי של 35.435 לעומת 35.86% ברבעון המקביל אשתקד. במהלך אותם שלושה חודשים ההוצאות התפעוליות גדלו ב-15.16%, ל-6.51 מיליארד, בעוד שההפסד התפעולי גדל ב-93.3%, ל-1.96 מיליארד ד'. הירידה ברווחים באה לידי ביטוי בחבות המס, שצנחה ב-97.8%, ל-350 מיליון דולר. במהלך הרבעון אינטל רשמה הפסד נקי של 1.61 מיליארד דולר, לעומת רווח נקי של 1.48 מיליארד דולר שנקבע ברבעון המקביל אשתקד. הפסד נקי למנייה של 0.38 דולר, לעומת רווח נקי למנייה של 0.35 דולר. מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, לא התעלם מהמציאות ואמר בתגובה: "היו לנו ביצועים מאכזבים במהלך הרבעון השני של השנה. אנחנו מקווים שבזכות הצעדים שנקטנו – בעיקר ההשקה של ה-Intel 18A, נחזור למעמדו המוביל בתחום הטכנולוגי, ושזה יחזק את מעמדנו המוביל בשוק וישפר את הרווחיות של החברה".

"האקינג למטרות אקטיביסטיות (Hacktivism), אינו תופעה חדשה, אך טשטוש הגבולות הגדל בין האקטיביזם מסורתי ובין מבצעים שמופעלים על ידי מדינות – הופך אותו לאיום גדול יותר. ישראל על הכוונת בכל החזיתות: ב-2023 ישראל היתה המדינה שהותקפה בהיקף הגדול ביותר על ידי האקטיביסטים. בשבוע שלאחר ה-7 באוקטובר, יותר מ-100 האקטיביסטים הובילו יותר מ-500 מתקפות להשחתת אתרי אינטרנט ישראליים", כך אמר אלכס שטיינברג, מנהל מוצרים ב-ESET ישראל. לדבריו, "ה-האקטיביזם חזר לכותרות עם הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022. פחות משנתיים לאחר הפלישה, קבוצות ובודדים עם מניעים פוליטיים יצאו לקרב שוב, והפעם כדי להביע את עמדותיהם בנוגע לסכסוך בין ישראל וארגון הטרור חמאס. ה-האקטיביסטים משתמשים בטקטיקות מתוחכמות ואגרסיביות יותר, כדי להביא את דעותיהם ועמדותיהם למרכז הדיון הציבורי. עוד יותר מדאיגה האפשרות שרבות מהקבוצות מקבלות גיבוי מגורמים מדיניים, או אפילו מופעלות ישירות על ידם. בעולם שמאופיין באי-יציבות גאופוליטית ושחיקה של הסדר והחוקים הקיימים, ארגונים רבים, ובמיוחד אלה שמפעילים תשתיות קריטיות – צריכים לשקול לשלב את איום ההאקטיביסטים במודלי הסיכונים שלהם". "לרוב ה-האקטיביסטים לא מצייתים לכללי הצלב האדום" "האקטיביזם קיבל התייחסות רצינית יותר: הראייה – שמונה תקנות שהוציא הצלב האדום בשנה האחרונה לפעולתם של 'האקרים אזרחיים' בזמן מלחמה, ואזכור פגיעה של האקטיביסטים במטרות שאינן צבאיות, כמו בתי חולים ובנקים", הרחיב שטיינברג. "באופן לא מפתיע", ציין שטיינברג, "לרוב ה-האקטיביסטים לא מצייתים לכללי הצלב האדום. כל עוד קשה לשייך בין הפעולה למבצע שלה, היתרונות של האקטיביזם עולים בהרבה על החסרונות". הוא הוסיף כי "הקונפליקט הנוכחי בין ישראל וארגון הטרור חמאס הביא מספר שיא של אקטיביסטים למחאה ברחובות העולם. המחאה הזו הביאה גם לעלייה משמעותית בפעילות המקוונת. הפעולות ברובן דומות לקמפיינים האקטיביסטיים מהעבר: מתקפות DDoS. ישראל חוותה הכי הרבה מתקפות כאלה מ-האקטיביסטים: 1,480 מתקפות DDoS ב-2023; השחתת אתרים, תופעה נמשכת גם בימים אלה; גניבת נתונים ופרסומם כדי להביך את קורבן התקיפה ולפגוע בו". מי עומד מאחורי פעילותם? אקטיביסטים. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock "לצד אלה", אמר, "ההאקטיביזם הפך לממוקד ומתוחכם יותר. כך, קבוצת AnonGhost ניצלה חולשת API באפליקציית צבע אדום, הצליחה ליירט בקשות, חשפה שרתים וממשקי API פגיעים, והפעילה סקריפטים ב-Python כדי לשלוח הודעות זבל לחלק ממשתמשי האפליקציה. הקבוצה אף שלחה הודעות מזויפות לאזרחים עם התרעה על פצצה גרעינית". לדבריו, "האקטיביסט אחד פרסם צילומי מסך שמראים שהצליח לקבל גישה למכשירי ה-SCADA של מערכות המים הישראליות. החוקרים לא הצליחו לאמת את הטענות האלה, אך ככל הנראה שהאקטיבסטים ביצעו פעולות ריגול בתחום המים הישראלי". האם מדובר בכלל במדינות שפועלות מסיבות גאופוליטיות ואידיאולוגיות? "למדינות רבות", אמר, "יש סיבות גאופוליטיות ואידיאולוגיות לתקוף מדינות אחרות ואת בעלות בריתן, ולעשות זאת תחת מסיכת ההאקטיביזם. לקבוצות שחשודות בשיתוף פעולה עם רוסיה יש היסטוריה ארוכה של האקטיביזם כזה בדיוק: בכסות של Anonymous Sudan, הם פגעו במטרות רבות במערב, כולל מטרות הקשורות למערכות בקרה תעשייתיות, ביניהן מערכות ניווט הלוויין הגלובליות הישראליות, ועוד. קבוצה פרו-רוסית אחרת בשם Killnet טוענת שהשביתה אתר ממשלתי ישראלי ואת אתר שירות הביטחון הכללי". "אף שההתקפות האלה הן בפרופיל גבוה, ישנם סימנים למאמצים נסתרים יותר שממומנים על ידי מדינות ומוצגים כהאקטיביזם", הסביר שטיינברג, "הם כוללים, בין היתר, שימוש בתמונות שנוצרו על ידי AI, של מתקפות טילים, תנועת טנקים בשכונות הרוסות או משפחות שמנסות לאתר את שרידי קרוביהן בין הריסות. הרעיון הוא ליצור תמונות שמעוררות תגובה רגשית חזקה". "אין הבדל משמעותי בין האיום של קבוצות האקטיביסטיות 'אמיתיות' ובין אלו הפועלות בשליחות מדינות", סיכם שטיינברג, "לכן – חשוב לשלב את איום ההאקטיביסטים במודלי הסיכונים של ארגונים".

חברת הסטארט-אפ סייטביט (SightBit), המפתחת טכנולוגיה מהפכנית למניעת טביעות באמצעות ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית, הודיעה על מינויו של איתן הדאיה למנכ"ל החברה. הדאיה, שעלה לישראל בינואר האחרון לאחר שניהל חברה בינלאומית בשנים האחרונות בהונג קונג, למד בארה"ב וניהל קריירה מגוונת בניהול בכיר באירופה, מביא עימו ניסיון עשיר בניהול חברות בינלאומיות בתחומי טכנולוגיה, תקשורת ומדעי החיים בשוקי אירופה, אמל"ט והמזרח הרחוק. הוא בעל תואר שני במינהל עסקים ופסיכולוגיה ארגונית ומומחה בליווי חברות בשלבי צמיחה ופריצה בינלאומית. סייטביט הוקמה ונוהלה מתוך חזון אישי של אדם ביסמוט ז"ל, לאחר שחווה מקרוב מקרה טביעה טראגי בים המלח. החברה, הפועלת במסגרת חממת אין-נגב (InNegev), פיתחה מערכת חדשנית, המשתמשת בשילוב של ראייה ממוחשבת, בינה מלאכותית וניתוח ביג-דאטה כדי לנטר חופי רחצה בזמן אמת. המערכת מסוגלת לזהות מצבי סכנה, כמו שחיינים במצוקה או זרמים חזקים, ולהתריע לצוותי ההצלה ולמנהלי החופים. ביסמוט שימש במקביל להובלת החברה מרצה ליזמות וחדשנות באוניברסיטת בן-גוריון ומנהל של תוכנית "ראידאת" ("פורצות דרך") לקידום יזמות של צעירות בדואיות. אדם ביסמוט ז"ל נפל בחודש ינואר ברצועת עזה. הדאיה אמר לרגל מינוי, כי "אני נרגש להצטרף לסייטביט ולהמשיך את המורשת של אדם, שהקדיש את חייו למניעת טביעות. הוא היה יזם אמיתי, שיצר את ההזדמנויות העומדות בפנינו כיום. אנו מודעים לאתגרים, אבל מאמינים בנחישות הצוות ובפוטנציאל העצום של הטכנולוגיה שלנו. אני מחויב להוביל את החברה לצמיחה, תוך מימוש החזון הישראלי הרווח ליצירת חדשנות טכנולוגית לטובת הכלל ולהפוך את סייטביט למובילה עולמית בתחום בטיחות המים." הטכנולוגיה של סייטביט כבר הוכיחה את יעילותה בפיילוטים מוצלחים בתל אביב, אשדוד, קליפורניה, ברזיל, דובאי, אוסטרליה וקנדה, וסיפקה התרעות מצילות חיים. החברה גייסה עד היום 2 מיליון דולר מחממת אין-נגב וממשקיעים אסטרטגיים נוספים.