חיילי יחידה 8200 בנו מודל שפה גדול, דמוי ChatGPT, המהדק את המעקב על הפלסטינים בשטחים ומנתח "כמויות פסיכיות" של מידע מודיעיני – שיחות טלפוניות והודעות טקסט – לטובת בנייה של מודל שפה בערבית מדוברת; כך עולה מתחקיר המשותף לגארדיאן הבריטי ולאתרים +972 ושיחה מקומית. הפרויקט החל בנובמבר 2022, עם הנגשת מודל השפה של  ChatGPT בראשונה לציבור. לפי התחקיר, בעוד מודלי שפה גדולים אזרחיים, דוגמת ChatGPT, אומנו על בסיס טקסטים מהאינטרנט, הרי שהכלי החדש ניזון מביג דאטה שמקורה במידע מודיעיני. מקור ביטחוני אמר, כי המודל החדש מאומן על 100 מיליארד מילים בערבית מדוברת. המודל שנכתב מסייע לצוותי המודיעין בצה"ל לבנות רשימות חשודים, לעבד מידע, לקבל תשובות שהמענה שלהן מבוזר בין כמה מקורות מידע, ובעיקר – למצוא מידע לא באמצעות חיפוש – אלא לקבל תשובות לשאלות. השימוש במידע מעלה סוגיות מוסריות: "מדובר במידע אישי מאוד, שנלקח מאנשים שאינם חשודים בפלילים כדי לאמן כלי שלאחר מכן יוכל לעזור לבסס חשד", אמר זאק קמפבל, חוקר טכנולוגיה בכיר בארגון Human Rights Watch. גורם אחר צוטט כאומר: "זו לא רק פגיעה בפרטיות… בינה מלאכותית מגדילה כוח ומאפשרת לפעול על מידע של הרבה יותר אנשים, וכך לשלוט באופן הדוק יותר באוכלוסייה ולעקוב אחר כל תחום בחיי התושבים". מומחה אחר הסביר, שהסתמכות עיוורת על מודלים שכאלה עלולה להוביל לטעויות, לקבלת תשובות לא הגיוניות ולהזיות. כך, פלסטינים חפים מפשע עלולים להיות מופללים, בשל אותן טעויות AI. עוד עלה בתחקיר, כי המודל הגדול המפותח, עושה שימוש גם בשיחות יומיומיות בלא ערך מודיעיני – אבל הוא מועיל לאימון המודל, כי אין כמעט דאטה באינטרנט בערבית מדוברת. זאת, בעוד המודלים הקיימים הצליחו לעבד מידע רק בערבית ספרותית ולא בזו המדוברת. אחרי אסון ה-7 באוקטובר, מומחים ישראלים לתחום מודלי שפה, העובדים בענקיות טק כגון מטא, גוגל, מיקרוסופט, כמו גם 21AI הישראלית, בין השאר – התגייסו למילואים ב-8200 והשתתפו בפרויקט. כך, היחידה הפכה למומחית בתחום, לאחר שהקימה ורכשה חוות שרתים לשם אימונים של מודל השפה. דובר צה"ל מסר בתגובה לשיחה מקומית, כי "צה"ל פועל במגוון שיטות וכלים מודיעיניים לאיתור ובלימת פעילות טרור של ארגונים עוינים במזרח התיכון. בשל רגישות המידע, לא ניתן לפרט על אמצעים ושיטות ספציפיים, כולל תהליכי עיבוד המידע. כל שימוש בכלים טכנולוגיים נעשה תוך תהליך קפדני בהובלת אנשי מקצוע, במטרה להבטיח דיוק מירבי של המידע המודיעיני". מגוגל נמסר, כי "יש לנו עובדים שעושים שירות מילואים במדינות שונות ברחבי העולם. העבודה שעובדים אלה עושים כאנשי מילואים אינה קשורה לגוגל". ממטא וממיקרוסופט לא נמסרה תגובה.

נחשף ברשת מידע רגיש, שכולל את פרטיהם האישיים של אלפי ישראלים בעלי כלי נשק. המידע מעלה חשש לסכנה של האזרחים שפרטיהם נחשפו, מצד גורמים פליליים או לאומניים – כך עולה מחשיפת הארץ מהיום (א'). בתחילת החודש שעבר, האקרים איראנים הדליפו עשרות אלפי מסמכים, שמקורם במשטרה, במשרד לביטחון לאומי ובחברות שמירה. המסמכים כוללים מידע אישי רב אודות מאבטחים, מיקום חדרי נשק במוסדות ציבוריים ועוד. לפי הארץ, הפרטים שנחשפו כוללים יותר מ-100 אלף קבצים שמקורם, בין השאר, בחטיבת אבטחה ורישוי במשטרה, באגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי ובחברות אבטחה. העיתון הסתייע בחברה אמריקנית בשם דאטה בריץ' (databreach.com), שמתמחה באיתור הדלפות. מהחברה נמסר כי "כל מי שמחזיק נשק בבית הוא כעת בסיכון גבוה יותר. להערכתנו, יש שם מידע מזהה על יותר מ-10,000 ישראלים". השר לביטחון לאומי עד לא מכבר, איתמר בן גביר, דחף להקלה רחבה בהגבלות על הוצאת רישיון נשק, ופתח לאחר פרוץ המלחמה במבצע, שבמסגרתו עשרות אלפי ישראלים קיבלו רישיונות נשק והחלו להחזיק כלי ירייה. לפי הארץ, הקבצים שהודלפו מעודכנים מאוד, מהשנתיים האחרונות, והם כוללים מאות מסמכים מ-2025. במסמכים יש מידע אישי רב אודות מאבטחים חמושים, הכשרתם ורישיונות הנשק שלהם, מסמכים פנימיים רבים של חברות שמירה ואבטחה, ואישורי ביצוע ריענון ירי של מטווחים מורשים. לא ניתן היה לקבוע מהיכן דלף המידע הרגיש, כמו גם אם הפריצה בוצעה לשרתים פנימיים או באמצעות תקיפת קצה של מועסק באחד מאותם ארגונים. "פועלים למזעור ההשלכות ולהבטחת ביטחון הציבור" משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי מסרו בתגובה כי "לאחר בדיקה מעמיקה נבהיר שלא בוצעה פריצה למערכות המשטרה או למערכות המשרד לביטחון לאומי, ולא התרחשה זליגת מידע מהן. האירועים המדוברים נגרמו כתוצאה מפריצות לחברות פרטיות, ועל פי החוק, על מחזיקי מאגרי המידע (החברות – י"ה) להודיע למשתמשים על דליפת פרטיהם, והנושא הובהר לחברות. כלל הגורמים פועלים במשותף למזעור ההשלכות ולהבטחת ביטחון הציבור, בתיאום מלא ובהתאם להנחיות מערך הסייבר הלאומי". ממערך הסייבר הלאומי נמסר כי הוא "פעל באירוע על מנת לסייע בהתמודדות עם מתקפת הסייבר ותוצאותיה, וכן ליווה את החברה הפרטית בניסיון לאתר את מקור התקיפה. המערך קידם פעולות לצמצום הפרסום ברשת של המידע שדלף". כבר בדצמבר האחרון חשפו ההאקרים שבידיהם נמצא המידע הרגיש, אולם הרשויות בישראל לא הצליחו אז, ככל הנראה, לעצור את המשך ההדלפות. מסקנה זו עולה מכך שההדלפה שדבר קיומה נחשף בהארץ כללה גם מסמכים טריים, בני שבועות בודדים.

יוטיוב מבית גוגל אישרה באחרונה באופן רשמי כי בקרוב היא תתחיל להציע מסלול פרימיום נוסף, זול יותר מאשר מסלול הפרימיום הנוכחי שלה. כשהוא יהיה זמין באופן רשמי, המסלול, שייקרא 'פרימיום לייט' (Premium Lite), יעלה רק 7.99 דולר בחודש, בארצות הברית, במקום המחיר המלא, שעומד כיום על 13.99 דולר. המסלול הזול יותר יאפשר צפייה ללא פרסומות ברוב סרטוני הווידיאו שמוצעים באתר, אבל לא בכולם, וכן לא יאפשר הורדת תכנים וגישה למסלול המוזיקה ללא פרסומות. לפי יוטיוב ההצעה מיועדת עבור אלו שלא מעוניינים באפשרות המוזיקה והורדת התכנים לשימוש לא מקוון, אלא בצפייה בסרטונים בלבד. התחומים בהם לא יוצגו כמעט מודעות בסרטונים הם גיימינג, אופנה, יופי, חדשות וכן בעוד כמה. מודעות כן יופיעו מדי פעם בתכני מוזיקה, כאמור, ב-YouTube Shorts, וכן בזמן חיפוש סרטונים או סתם דפדוף באתר. say hello to Premium Lite ???? less waiting, more watching with a new, lower-priced membership. more info ???? — YouTube (@YouTube) March 5, 2025 החברה מתחילה בעצם ימים אלו בדיקת פיילוט של המסלול החדש בארצות הברית, ולאחר מכן תחל בהפצה שלו ברחבי מדינות נוספות, באופן הדרגתי. שלוש המדינות הראשונות בהן הוא יהפוך לבחירה שאפשרית באופן מלא הן אוסטרליה, גרמניה ותאילנד. במדינות הללו כבר הריצה יוטיוב את בדיקות הפיילוט שלה. יצוין כי יוטיוב אמורה להתאים את המחיר של השירות החדש לכל מדינה ומדינה. בישראל, לדוגמה, מנוי פרימיום עולה כיום כ-24 שקלים לבעלי מכשירי אנדרואיד, כ-32 שקלים לבעלי iPhone, ובכל מקרה פחות מהשירות בארצות הברית, ובאופן משמעותי.

בסוף השבוע האחרון (ו'), כינס נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, את ועידת הקריפטו הראשונה אי פעם בבית הלבן – אירוע שסימן שינוי מהותי בגישת נשיא ארה"ב והמדינה אל נושא המטבעות הדיגיטליים. בוועידה ההיסטורית נוכחו, כאמור, בכירים בחברות קריפטו, לצד חברי קבינט ומחוקקים רבים, אשר חלקם שיבחו את מנהיגותו של טראמפ בנושא המטבעות הדיגיטליים. הנשיא הנכנס, שבעבר נחשב לספקן ולמתנגד לתחום, הצהיר בפני מנהיגי תעשיית הקריפטו שהתייצבו במפגש על מחויבותו להפוך את ארצות הברית ללא פחות מאשר מעצמת קריפטו עולמית. לדבריו, חשוב ביותר שארה"ב תישאר בחזית התחום המסוים הזה. בין הנוכחים הבולטים בוועידה היו מזכיר המסחר האמריקני, הווארד לוטניק, ו"צאר הקריפטו" של הבית הלבן, דיוויד סאקס. "Last year, I promised to make America the Bitcoin superpower of the world and the crypto capital of the planet and we're taking historic action to deliver on that promise…” – President Donald J. Trump Crypto ???? Making America Great Again pic.twitter.com/ZWe80hLate — The White House (@WhiteHouse) March 7, 2025 בגין איתותים מקדימים על שינויי הגישה, רבים בתעשיית המטבעות האלטרנטיבית, שהרגישו כי זו זכתה ליחס לא הוגן מצד ממשל ביידן הקודם, הביעו את תמיכתם בטראמפ ובמפלגה הרפובליקנית במהלך המירוץ לקראת בחירות האחרונות. עקב יחסו טראמפ: קוינבייס מתכננת לגייס כאלף עובדים בארה"ב לאחר הוועידה, התייחס בריאן ארמסטרונג, מנכ"ל בורסת הקריפטו קוינבייס, לדברים שאמר הנשיא. לפי ארמסטרונג, טראמפ "הפיח רוח חיים בתעשייה הזו". הוא הוסיף כי בתקופה הממשל הקודם, התעשייה הרגישה שהיא "מותקפת שלא כדין", וכי "בזכות הנשיא (החדש, טראמפ – ג"פ), התעשייה לא עברה כולה לחו"ל". ארמסטרונג ציין כי כתוצאה מהבהירות הרגולטורית המתגבשת בארה"ב, והגישה החדשה וההרבה יותר מכילה כלפי קריפטו, קוינבייס מתכננת לגייס כאלף עובדים בארצות הברית. As he walked out of the White House's crypto summit on Friday, Coinbase CEO Brian Armstrong said his U.S. exchange is planning to hire a thousand people because of the policy progress the industry seems to be making at the beginning of President Donald Trump's second term. pic.twitter.com/XSTgoRuzs3 — Blockhunter Capital (@BlockhunterC) March 9, 2025 במהלך הוועידה, חזר טראמפ על נכונותו לסייע לתעשיית הקריפטו באמצעות חקיקה ידידותית ורגולציה מקלה. כפי שדיווחנו, יום לפני הוועידה, הוא חתם על צו נשיאותי המקים "רזרבה אסטרטגית של ביטקוין", מהלך אשר מונע למעשה מממשלת ארה"ב למכור ביטקוין שהיא מחזיקה בו, בשווי מוערך של כ-17 מיליארד דולר, אשר נתפס במסגרת הליכים פליליים ואזרחיים. הצו גם מאפשר למשרד האוצר ומשרד המסחר לגבש תוכניות "ניטרליות מבחינה תקציבית" לרכישת ביטקוין נוסף, אם כי פרטי התוכניות הללו טרם פורסמו. הקמת הרזרבה האסטרטגית נתפסת כחיזוק משמעותי לאמינות וללגיטימיות של הביטקוין. דיוויד סאקס, שמונה על ידי טראפ ל"צאר הקריפטו" בממשלו, אמר לכתבים כי "ביטקוין הוא מיוחד". ארמסטרונג התייחס גם לכך ואמר בראיון על מדשאות הבית הלבן מיד אחרי הוועידה כי הוא סבור שהחזקת ביטקוין על ידי ממשלת ארה"ב תיצור לחץ קנייה נוסף לאורך זמן, וכי עצם קיומה של רזרבה אסטרטגית כזו עלול להתפרש על ידי מדינות G20 אחרות כאות לכך שביטקוין הוא "היורש של תקן הזהב". האסימון הכי דומיננטי. הביטקוין. צילום: ShutterStock ואיך הגיבו הביטקוין והשוק? בנוסף לרזרבת הביטקוין, הצו של טראמפ יצר גם "מאגר נכסים דיגיטליים", שבו הממשלה תחזיק מטבעות קריפטוגרפיים אחרים שנתפסו. יצוין כי לאחר הודעה מפתיעה של טראמפ – שנמסרה עוד ביום א' שעבר, לפני הוועידה – שבה הביע רצון שהממשלה תחזיק גם רזרבה של מטבעות קריפטוגרפיים פחות מוכרים, כמו XRP, סולאנה וקרדנו, נרשמה עלייה קצרת טווח במחירי האסימונים המסוימים. עם זאת, לא ברור מדוע בחר טראמפ דווקא במטבעות ספציפיים אלה. אבל המטבע המסקרן והדומיננטי ביותר בזירה הוא כידוע הביטקוין. ככלל, מאז כניסת טראמפ לתפקיד, שער הביטקוין הראה תנודות בולטות, אך בעקבות הכרזתו על הקמת רזרבות של מטבעות קריפטו, כולל ביטקוין, ואת'ריום, נרשמה עלייה חדה בביקוש לו. עם זאת, בחלוף יומיים נראה כי אין הבדלים מהותיים בשער האסימון הפופולרי שמחיר יחידה שלו עומד כעת על 83,492.61 דולרים. הנשיא טראמפ עצמו הצהיר כבר בעבר כי יהפוך את אמריקה ל"מעצמת הביטקוין של העולם ולבירת הקריפטו של הפלנטה", וכעת נראה כי הוא נוקט בצעדים היסטוריים כדי לקיים את ההבטחה הזו.  ככלל טראמפ מגלה מדיניות ידידותית יותר ויותר לעולם המטבעות הווירטואליים, בוודאי שהשוואה לממשל הקודם,. כך למשל הוא מינה צאר לתחום, את סאקס, והרשות האמריקנית לניירות ערך, ה-SEC, תחת ממשלו החליפה את היו"ר מתנגד התחום שלה, גארי גנסלר ביו"ר הזמני מארק אויידה, שגישתו יותר חיובית לנושא, ואף הודיעה על מחיקת כתב האישום נגד קוינבייס. סאקס אגב הבהיר כי המטרה של הממשל הנוכחי היא להפוך את ארה"ב לבירת הקריפטו העולמית באמצעות רגולציה הוגנת וברורה שתקדם חדשנות תוך הגנה על המשקיעים. סאקס הדגיש כי תפקידו אינו לשכנע אמריקנים לקנות קריפטו, והמליץ למשקיעים "לעשות שיעורי בית" בשל התנודתיות הגבוהה של התעשייה. ועידת הקריפטו בבית הלבן וההכרזה על רזרבת הביטקוין הן חלק מסדרה של צעדים שממשל טראמפ עושה כדי לקדם את התעשייה במדינה, וזאת בצד נראות של עידן חדש ויחס חיובי ותומך מצד הממשל לתחום.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, אמור היום, יום א', להעלות לדיון במסגרת ישיבת הממשלה, כאחד הנושאים המתוכננים, בקשה לאישור שיסמיך את אינטל ישראל להתחיל לתכנן תחנת אספקת כוח משלה, שתהיה מבוססת על גז טבעי. אם הנושא יקבל את אישור הממשלה, אינטל תוכל להגיש את התוכנן לוועדה הארצית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות. את התחנה אמורה לבנות עבור אינטל חברת OPS Energy, שכבר הודיעה לבורסה כי חתמה על מזכר הבנות עם אינטל, למרות שהוא אינו מוגדר כמחייב. תחנת הכוח אמורה בטווח הארוך לחסוך בהוצאות החשמל של המפעל הקיים והמפעל החדש בקריית גת, והוא ייבנה בשטח המפעל של אינטל. לפי הצהרת OPS, המפעל שייבנה אמור לספק בסופו של דבר כ-650 מגה-ואט של חשמל, והעלות מוערכת ב-850 מיליון דולר. גם אם כל תהליך האישורים יקודם במהירות, הבנייה לא תחל לפני 2026, והיא תמשך מספר שנים.

אמנם גוגל שדרגה את Gboard עם סרגל כלים קולי חדש ומסודר עבור חובבי הקלדה קולית, אבל נראה שהשינוי בעיצוב המקלדת לא מתקבל בשמחה על ידי המשתמשים. השינוי מתבטא בהחלפת העיצוב הריבועי של המקשים לעיצוב מעוגל. תחת פוסט ברדיט, שכותרתו "Gboard השתנה", מופיע שרשור שהולך ומתארך במהירות במקביל ליציאת העדכון ל-Gboard, ומשתמשים רבים כותבים, כי "זה מכוער", ויש כאלה שגם כותבים "אני שונא את זה". למי שממש "סובלים – ניתן לכבות את לוחות המקשים באזור הנושא של הגדרות Gboard כדי לקבל מקלדת שטוחה לחלוטין. המשתמשים לא מתלהבים. צילום: צילום מסך ברדיט        

הממשלה אישרה היום (א') את מינויו של עומר שכטר לתפקיד מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. שכטר שימש כמשנה למנכ"ל המשרד, גדי אריאלי, שפורש אחרי שנתיים בתפקיד – וכעת הוא יחליף אותו. אריאלי מונה על ידי שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה הקודם, אופיר אקוניס, שמכהן כיום כקונסול ישראל בניו יורק. מינויו של שכטר אושר בוועדת המינויים של נציבות שירות המדינה, והיום, כאמור, אושר בממשלה. המנכ"ל היוצא, גדי אריאלי. צילום: עוז שכטר לשכטר ניסיון רב במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה: לבד מתפקידו כמשנה למנכ"ל במשך שנתיים, הוא היה ראש מטה שר המדע והטכנולוגיה (שם המשרד דאז) בשנים 2015-2020. במסגרת תפקידו זה הוא הוביל, בין היתר, פרויקטים להנגשת המדע והטכנולוגיה לציבור הרחב. שכטר הוא בעל תואר שני במנהל עסקים ותואר שני בלימודי דמוקרטיה, במגמת ממשל ומדיניות ציבורית, והוא בוגר תואר ראשון במדעי החברה, במגמת תקשורת. בנוסף, הוא מגשר מוסמך. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, איחלה הצלחה למנכ"ל הנכנס והודתה למנכ"ל היוצא. "אריאלי היה שותף מלא לעשייה הברוכה והמשמעותית של המשרד בשנתיים האחרונות, ואני מודה לו על כך", אמרה.

"לא משנה כמה עולם המחשוב, ובתוכו ההגנה, מתקדמים טכנולוגית בהיבטי החומרה, התוכנה, המנועים החכמים והמחשבים הלומדים – המתקפות הישנות עדיין עובדות, ולמרבה הצער גם מצליחות. יש לשנות את התפיסה ולפעול במקביל – להיערך למתקפות חדשות, מבוססות בינה מלאכותית, כמו דיפ-פייק, ולמנוע מתקפות ישנות, שהתוקפים משתמשים בהן כבר 20 ו-25 שנה, כי הן יעילות להם", כך אמר גיא מזרחי, מנכ"ל סייפרוס. מזרחי דיבר בפתח InfoSec2025, כנס אבטחת המידע והגנת הסייבר של אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (א'), זו השנה ה-26. הכנס נערך באולם האירועים לאגו בראשון לציון והנחו אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ומזרחי, שהוא גם יו"ר ועדת התכנים של האירוע.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי מזרחי, "הבוקר קראתי מאמר מעניין: חברה פרסמה חולשה מעניינת שהיא מצאה. נמצאו ספריות חשודות בתוך מנוע בינה מלאכותית, ובהן פיסות קוד זדוני שהיו בעייתיות והזליגו מידע. ניסיתי להבין מה קרה ולהפתעתי התגלה שמוצר האבטחה שהחברה משתמשת בו יודע לפתוח קבצים מכווצים, שבנויים בתצורה ישנה – שיטה שבעבר הייתה פופולרית להכנסת וירוסים. מתקפות ישנות עדיין עובדות ומסבות נזקים – החל מהזרקת SQL ועד להנדסה חברתית". "כשארגון מתהדר ברמת מוכנות גבוהה לסייבר – אני מניף דגל" "אני מסתובב בקרב לא מעט ארגונים", ציין. "כאשר ארגון מתהדר שיש לו רמת מוכנות גבוהה מפני מתקפות סייבר – אני ישר מניף דגל, כי יש סיכוי שהוא מצוי בבעיה, וקיים פער בין רמת המוכנות שמנהליו חושבים שהוא נמצא בה לזו שקיימת בפועל. לצערי, בלא מעט ארגונים, האקר שיערוך הנדסה חברתית על העובדים יצליח לחלץ סיסמאות שלהם. הארגונים האלה מצויים בבעיה". מזרחי קרא לארגונים "לגשר על הפער ולצמצם את הדיסוננס. עליהם להבין היכן אצלם האקרים יכולים להשתמש בטכניקות תקיפה מהעבר, שעדיין עלולות להשפיע על הארגון. האיומים הישנים, הבסיסיים, עדיין עובדים וגם מצליחים, מה שמביא לכך שיש ללא מעט ארגונים 'בור שחור' באבטחה, שהם לא מודעים אליו". הוא המשיך באומרו כי "המסר שלי למגנים.ות באשר הם הוא שגם כשמתקדמים לעתיד, יש לזכור את העבר". בהמשך דיבר מזרחי על הבינה המלאכותית והענן, ואמר כי הם "מאפשרים שיטות רבות לייצור מתקפות מעניינות. אולם, בעוד שעולם האיומים השתנה מאוד, רוב הארגונים לא לוקחים בחשבון שהאיומים הישנים עדיין כאן ושהם צריכים לטפל בכך. חשוב לטפל בהזרקת קוד זדוני SQL לא פחות מהצורך לטפל בדיפ-פייק איכותי". לסיכום הוא ציין ש-"לא משנה מה הארגון יעשה, עליו לחשוב תמיד על התוקף – החל ממאמציהן של מעצמות ציר הרשע בסייבר, רוסיה, אירן, סין וצפון קוריאה, דרך תוקפים בעלי מניע פיננסי, ועד לאיתור מתקפות וטכניקות תקיפה רבות שנים. התוקפים פועלים בכמה וכמה וקטורים, ועל הארגונים והנהלותיהם להיערך לכולם – לאתגרי העבר לצד האתגרים החדשים והעתידיים, למשל המחשוב הקוונטי, שנמצא מעבר לפינה. רגולציה זה טוב, מודעות עובדים לתחום זה נהדר – אבל רק הוספת כלי הגנה טכנולוגיים לא תספיק על מנת להתמודד מול איומים חדשים. על ארגונים להתחיל להטמיע כלים שיטפלו באיומי העבר".