עופר ישראלי, מנהל פעילות פורטינט (Fortinet) בישראל, הודיע היום על סיום תפקידו, בתום שבע שנות כהונה. ישראלי אמר לאנשים ומחשבים כי הסיבה להחלטתו לסיים את תפקידו היא הרצון לעשות שינוי. "אחרי תקופה כל כך מאתגרת, אני לוקח לעצמי פסק זמן, לקראת האתגר הבא", אמר בשיחתנו. ישראלי מציין בסיפוק את תקופת כהונתו בפורטינט – המספקת פתרונות אבטחת סייבר היקפי לארגונים הגדולים בישראל. "בתקופת כהונתי החברה צמחה באופן משמעותי, הן במכירות והן בכמות העובדים, והיא נחשבת לאחת החברות המובילות בשוק בתחום האבטחה", אמר המנהל, הפורש מהחברה כשהיא מונה היום 50 עובדים.  לישראלי ניסיון רב בתחום. בטרם הגיע לפורטינט, ניהל את כל מגזר האנטפרייז והלקוחות האסטרטגיים של בזק בינלאומי, כולל מערך מיקור חוץ. "בתקופה זו בזק בינ"ל הפכה לאחת מחברות האינטגרציה הגדולות בישראל", סיפר. ישראלי הוא בוגר יחידת 8200, שם שירת כחמש שנים, וקוּדם לתפקיד ראש מדור. הוא הנדסאי אלקטרוניקה ומחשבים ובעל תואר ראשון ושני במנהל עסקים מהקריה האקדמית אונו. לדברי ישראלי, תחום אבטחת הסייבר צובר תאוצה בשנים האחרונות. "זהו תחום מרתק, ומהווה חלק בלתי נפרד מתפישת אבטחת הסייבר כפלטפורמה, המשלבת יכולות אבטחה מתקדמות, אבטחת ענן, ניהול משתמשים מרחוק, וכן זיהוי וטיפול בתוקפים במסגרת מערך כולל לניהול האבטחה", ציין. עוד אמר ישראלי כי הגידול בהתקפות סייבר חל כיום גם על רקע גיאופוליטי וגם על רקע כלכלי. לדבריו, "התוקפים משתמשים ביכולות AI, ואנו נותנים את כל המענה כפלטפורמה אחת". "אני עוזב חברה מצליחה עם צוות מקצועי, מודה על כל התקופה שהייתי פה, ומאחל המשך הצלחה לכולם", סיכם ישראלי.

פרקליטות המדינה הגישה לפני זמן קצר לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום חמור נגד יואב אמבר, בן 21, מהוד השרון, אשר ביצע עבירות מין בקטינות בגילאים 9-15 באמצעות האינטרנט ובמקרה אחד אף נפגש עם אחת הקטינות וביצע בה עבירות מין. כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עומר סגל-רוזנבוים מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי), מתאר כיצד פעל הנאשם לאורך זמן באופן סדרתי ומתוכנן לאיתור נערות וילדות, באמצעות אפליקציות טלגרם וסנאפצ'ט, לצורך ביצוע עבירות מין. כתב האישום מייחס לנאשם שישה אישומים בגין ביצוע עבירות של מעשים מגונים בקטינה שטרם מלאו לה 16 במרמה, ריבוי עבירות של חדירה אסורה, סחיטה באיומים, הטרדה מינית, החזקת חומר תועבה ועוד. הנאשם נהג להתכתב עם הקטינות, כשהוא מציג את עצמו בכזב בשם אחר ובגילאים צעירים מגילו האמיתי. הנאשם ניהל עם הקטינות שיחות בעלות אופי מיני, הן בכתב והן בשיחות וידאו וקוליות, התעניין בנושאים אישיים ואינטימיים, ביקש כי יצלמו את עצמן בעירום וגרם להן לשלוח לו תמונות אינטימיות שלהן. באחד המקרים, כאשר סירבה אחת הבנות לשתף עמו פעולה ולשלוח לו תמונה של החזה שלה, איים עליה הנאשם שיפיץ תמונות אינטימיות בקבוצות טלגרם, שיש בהם אלפי משתמשים. במקרה אחר, שכנע הנאשם את אחת הקטינות, בת כ-14.5, להיפגש עימו, ואז לקח אותה לחוף פלמחים שם קיים עימה מגע מיני, תוך שהוא מתעד את המעשים באמצעות הטלפון הנייד. במועד מעצרו, החזיק הנאשם בטלפון הנייד 40 תמונות וסרטונים בהם נצפות קטינות בעירום ו/או מבצעות אקטים מיניים. בנוסף, קיבל הנאשם והעביר תוכן מיני פדופילי. הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על המשך מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

מאת גיא רונן, בשיתוף פרטנר עסקים   העולם העסקי נעשה מורכב יותר, מתוקשר יותר, עתיר פלטפורמות ומערכות. הצורך לנהל את כולן בהיבטי Networking, Monitoring, אבטחה, תחזוקה ועוד הופך בארגונים גדולים לאתגר של ממש. מכאן עולה החשיבות שבפתרונות ICT אחודים ופשוטים לניהול, הפעלה ובקרה. שיתוף פעולה אסטרטגי, שהושק באחרונה בין פרטנר עסקים לבין אריסטה נטוורקס (Arista Networks) העולמית, משלים את סל הפתרונות שמציעה פרטנר עסקים לחברות ולארגונים מובילים הנמנים עם לקוחותיה. "בכל מה שנוגע למתגים וכעת גם לציוד Wi-Fi מתקדם עם כיסוי וסנכרון מצוינים, פתרונות הליבה של אריסטה נטוורקס עומדים בחזית התעשייה העולמית", אומר תומר דניאל, מנהל מחלקת פיתוח עסקי בפרטנר עסקים. הוא מדגיש, כי הפתרונות הם Tailor-made לצורכי הארגון ובהתאם לאפיון הטכני, שנעשה במשותף על ידי הלקוח יחד עם צוות הפריסייל של פרטנר עסקים ולרוב גם אריסטה עצמה. "המוצרים שאריסטה נטוורקס מספקת ידועים כאיכותיים, נגישים ונוחים במיוחד לניהול ולתפעול", ממשיך דניאל. "זה ניכר כבר משלב ההקמה, אשר מתבצעת תחילה בסביבת Greenfield ניטרלית, תוך קונפיגורציה פשוטה של הציוד על פי נתוני הלקוח, ומשם במיגרציה אליו – לחצר הלקוח או לענן. ראינו פרויקטים כאלה בחברות בינלאומיות בהיקף ענק ובמגוון רחב של סקטורים – אם זה בנקאות, ביטוח, ממשל ועוד – שנשלמים כמעט באפס תקלות. התוצאה היא תקשורת מהירה ונוחה במינימום התעסקות ומקסימום שמירה על הרציפות העסקית". אריסטה נטוורקס האמריקנית היא מהמובילות כיום בין יצרניות ציוד התקשורת העולמיות. היא הוקמה ב-2004 מתוך רצון לתת מענה לרשתות הגדולות, לספקיות הענן שהחלו לצמוח ולמדיה החברתית שהלכה והתפתחה בתחילת המילניום. עם השנים פיתחה החברה שפע של פתרונות בעולמות הדאטה סנטר במהירויות ובנפחים גדולים. כיום, היא חולשת על כ-30% מנתח השוק העולמי בתחום ה-Networking ועל יותר מ-50% מנתח השוק ב-Hi-Speed Ports (מתגים של מאה Gig וצפונה). בשונה מיצרניות אחרות, אריסטה מספקת מערכת הפעלה אחת לכלל הפלטפורמות בצד הלקוח (Extensible Operating System או EOS), מה שחוסך למשתמש מורכבות והתעסקות בניהול הרשת; וכן מערכת ניהול אחת – ממשק אחוד המאפשר יכולות מקסימליות של נראות וניהול, ובכך מצמצם עלויות והרבה כאבי ראש בניהול השוטף. יתרון נוסף שקוסם ללקוחות רבים, כפי שבא לידי ביטוי בסקר שביעות רצון של גרטנר, נוגע לתמיכה ולשירות: אריסטה אינה נשענת כלל על חברות צד ג', מעסיקה באופן ישיר את כלל אנשי השירות ומקפידה, שהראשון שדיבר עם הלקוח ישלים את הטיפול עד סופו, ללא צורך ב"תיזוזים" בין מוקדים ובמעבר בין Tier-ים שונים. כמובן, בעבודה מול פרטנר עסקים כאינטגרטור, ניתן לקבל את מלוא התמיכה על ידי אנשי פרטנר שהוכשרו במיוחד לשם כך, בעזרתה של אריסטה במידת הצורך. "הם ידועים כאחד היצרנים היותר מעורבים בשוק, מהאפיון והתכנון ועד לתמיכה השוטפת, ואנחנו שמחים לעבוד איתם יד ביד לטובת לקוחות פרטנר", מעיד דניאל. הטמעת מוצרי אריסטה בסל הכלים של פרטנר עסקים היא חלק מהבשורה שהביאה האחרונה ללקוחותיה, במסגרת מהלך אסטרטגי ל-2025 אשר שם את הלקוח במרכז ועוטף אותו בפתרונות מקצה לקצה במתכונת של One-stop-shop. דניאל: "מהניסיון האישי שלי, כשעובדים עם אריסטה מבינים מיד שמדובר במשהו אחר. הפשטות, היציבות והביצועים של פתרונות התקשורת שלהם מספקים לארגונים את הטכנולוגיה והשקט שהם צריכים. החיבור בינינו הוא טבעי, והוא מציע ללקוחות פרטנר עסקים פתרון Networking מתקדם עם ניהול חכם ואמינות מוכחת". המומחים שלנו מחכים לכם. לפרטים נוספים לחצו כאן.

ביל גייטס, אחד האנשים העשירים והמשפיעים בעולם, ידוע מזה שנים לא רק כמייסד השותף המיתולוגי של מיקרוסופט, אלא גם כמנהיג פילנתרופי מוביל. הוא הקים יחד עם אשתו לשעבר, את קרן ביל ומלינדה גייטס (BMGF) בשנת 2000, מתוך מטרה שמקום הולדתו של אדם לא יקבע את ההזדמנויות הזמינות לו. הקרן פועלת למען עולם שוויוני יותר, נלחמת בעוני, במחלות ובאי-שוויון ברחבי העולם. מאז הקמתה ועד שנת 2025, במהלך 25 שנות פעילותה הראשונות, תרמה הקרן למעלה מ-100 מיליארד דולר, בין היתר הודות לתרומות משמעותיות של וורן באפט. באמצע מאי אשתקד התפטרה מלינדה גייטס מתפקידה כיו"ר המשותפת של הקרן ועקב כך שונה שם הקרן שונה לקרן גייטס (The Gates Foundation), כשביל גייטס הוא היו"ר היחיד של הארגון. באחרונה הכריז גייטס בן ה-69 על שינוי משמעותי בתוכניות הפילנתרופיות שלו, והודיע כי החליט להאיץ באופן דרמטי את קצב חלוקת הונו. בעבר, התוכנית המקורית של הקרן כללה סעיף שקבע שהיא תיסגר עשרות שנים לאחר מותם של ביל ומלינדה. אולם כעת דווח כי גייטס, שהחל לשקול מחדש גישה זו לפני מספר שנים, ערך התייעצות עם הנהלת הקרן, ובעקבותיה הודיע כי הוא מאמין שניתן להשיג את מטרות הקרן בפרק זמן קצר יותר. לפי התוכנית המעודכנת, יזם הטק הנדבן ייתן "כמעט את כל הונו" דרך קרן גייטס במהלך 20 השנים הבאות, עד שנת 2045. גייטס התחייב להעביר לקרן 200 מיליארד דולר במהלך התקופה הזו. למעשה סכום זה צפוי להיות אף גבוה יותר על פי ההערכות. לפיכך, לפי ההודעה הרשמית – ב-31 בדצמבר 2045, הקרן תסגור את שעריה לצמיתות. Over the next 20 years, the Gates Foundation will commit around $200 billion to advancing health and prosperity. The world is at a crossroads. The challenges ahead are the most daunting we’ve seen in our lifetime. But so are the opportunities. Read more:… pic.twitter.com/rbafCNbr6H — Gates Foundation India (@BMGFIndia) May 8, 2025 ההחלטה להאיץ את קצב הנתינה שלו לעולם נובעת, כך הבהיר הפילנתרופ, מתוך תחושת דחיפות ואופטימיות לגבי ההזדמנויות הקיימות כיום. גייטס, שהקדיש לבשורה פוסט באתר הקרן ובבלוג שלו, ציין כי ישנן בעיות דחופות רבות מדי בעולם מכדי להחזיק במשאבים שיכולים לשמש על מנת לעזור לאנשים. "האדם שמת עשיר כל כך, מת בחרפה", הדהד גייטס משפ מפתח שנחרת בו ממאמר של אנדרו קרנגי "הבשורה של העושר" משנת 1889, אשר טען שלעשירים יש אחריות להחזיר את משאביהם לחברה. הוא ציין כי בכוונתו לפעול כך שלא ייכתב עליו לאחר מותו שמת בחרפה שכזו, והבהיר כי הוא שואף להשאיר את הדור הבא במצב טוב יותר, כשבני האדם מוכנים יותר להתמודד עם האתגרים הבאים של האנושות. לפי דברי גייטס, הקרן מתכננת להכפיל את קצב הנתינה שלה בשני העשורים הקרובים. בראשית שנת 2025, הקרן כבר הודיעה על התקציב הגדול ביותר שלה אי פעם, המיישר קו עם מחויבותה להגיע להפצות שנתיות של 9 מיליארד דולר עד שנת 2026. המטרות המרכזיות של הגוף בהובלת גייטס לשני העשורים הבאים נותרו זהות: לעזור לסיים מקרי מוות של אמהות ותינוקות הניתנים למניעה; להבטיח שהדור הבא יגדל ללא מחלות זיהומיות קטלניות; ולחלץ מאות מיליוני אנשים מעוני. הנשיא דונלד טראמפ וראש מחלקת הייעול, ה-DOGE, שמינה בממשלו, אילון מאסק. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור טראמפ: פליקר. מקור לתמונת מאסק: לכידת מסך מהציוץ של מאסק ב-X מאסק מקצץ ו-"יגרום למוות של מיליוני אנשים" ההחלטה להאיץ את הפעילות הפילנתרופית מטעמו מתרחשת במקביל למתקפה פומבית חריפה שפתח גייטס נגד אילון מאסק, מיליארדר טכנולוגיה נוסף וחברו לפסגת רשימת עשירי העולם. גייטס מתח ביקורת קשה על קיצוצי תקציבים שבוצעו בארגונים ממשלתיים בארה"ב תחת הנהגתו של מאסק, במסגרת המחלקה ליעילות ממשלתית, ה-DOGE, שמאסק מונה על ידי דונלד טראמפ לעמוד בראשה, כחלק מממשלו. בפרט, גייטס גינה את פירוק הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי, ה-USAID. מאסק התגאה בפומבי בכך ששלח את הסוכנות "למגרסה" וכינה אותה "ארגון פשע" ש"הגיע זמנו למות". ממשל טראמפ טען כי "הרעיון" של USAID "טוב", אך לטענתו היא נוהלה בידי "מטורפים שמאלנים רדיקליים". גייטס, לעומת זאת, כינה את עובדי USAID "גיבורים", ויצא בטענה שהמהלכים של מאסק מול ה-USAID יובילו לתמותה נוספת וחמורה ברחבי העולם, וזאת בגין הפסקת משימת הסיוע הבינלאומי שלה. גייטס הזהיר כי הקיצוצים הנרחבים ב-USAID – שניהלה תוכניות סיוע הומניטרי בשווי כ-70 מיליארד דולר ברחבי העולם, כולל תוכניות ביטחון מזון וחיסונים – עלולים לגרום ל"מיליוני מקרי מוות". Gates is a huge liar — gorklon rust (@elonmusk) May 8, 2025 קיצוצים בגלל "קונדומים לעזה" על פי דיווחים, בשבועות שחלפו מאז מהלכים אלו, ארגונים ללא מטרות רווח רבים התמודדו עם ביטול חוזים או תשלומים לא סדירים, אם כי חלק מהם חזרו לפעול בעקבות אזהרות מארגוני סיוע בנוגע להשלכות הקטלניות האפשריות של קיצוץ המימון. גייטס אמר כי פעולות הקיצוץ הפיננסי שביצע ה-DOGE בהובלת מאסק גרמו לכך שבמחסנים פג תוקפם של מזון ותרופות מצילי חיים, ושהמצב החדש שנוצר עלול להביא להתפרצות מחודשת של מחלות כמו חצבת ופוליו. לפי דיווח של פורצ'ן, גייטס כבר פנה לממשל טראמפ בחודש מרץ בטענה כי אין כל אפשרות שמימון פרטי או ארגונים כמו הקרן שלו יוכלו להחליף באופן סביר את המימון הממשלתי המסוים. בראיון שערך באחרונה עם הניו יורק טיימס, גייטס אף הכביר וחזה כי תמותת ילדים תעלה בתקופת ממשל טראמפ במיליון מקרים בשנה, בהקשר לאותם קיצוצים מדוברים. גייטס טוען כי מאסק אינו מבין חלק מהמיזמים שבמימונם קיצץ. הוא למשל הפנה תשומת לבו למענקים שניתנו לבית חולים במוזמביק, שמנעו מנשים להדביק את תינוקותיהן באיידס (HIV). למעשה מדובר בקיצוץ תקציבי שנבע מכך שב-DOGE סברו כי התוכנית המסוימת מספקת קונדומים לחמאס בעזה, כיוון שבית החולים במוזמביק ממוקם בפרובינציית גאזה – וכמובן שאין כל קשר בין המקומות הללו. "אני אשמח אם (מאסק – ג"פ) ייכנס וייפגש עם הילדים שכעת נדבקו ב-HIV בגלל שהוא קיצץ את התקציב הזה", אמר גייטס. מאסק – שזו אינה הפעם הראשונה שבה הוא וגייטס מתנגשים – הגיב לדברי מייסד מיקרוסופט ב-X שבבעלותו וצייץ: "גייטס הוא שקרן ענק".  יצוין כי בראיונות ובפרסומיו האחרונים גייטס גם העלה חששות לגבי פעולות אחרות של ממשל טראמפ, כמו מדיניות המכסים, המאיימות להעלות מחירים לצרכנים בארה"ב ולשבש פעילות עסקית עולמית. בנוסף הוא התייחס אל השפעתה הצפויה של הבינה המלאכותית על שוק העבודה והכלכלה, בתוך שציין כי החשש הגדול ביותר שלו הוא שנוצרה אי-ודאות רבה, וכי כדי לבנות מפעל חדש, יש צורך בהבנת המדיניות ל-20 השנים הבאות, לא רק ליומיים הקרובים. כעת, כשהוא כאמור מתקרב לגיל 70, ביל גייטס מתאר את התוכנית שלו לנתינת הונו כ-"הפרק האחרון בקריירה שלי", והוסיף וציין שהוא "בסדר עם זה". לדבריו, הוא נחוש לנצל את 20 השנים הקרובות עד תום כדי לוודא שהעולם מתקדם קדימה ולא נע לאחור.

דוא"ל מהווה כלי תקשורת מרכזי בארגון ומחוצה לו, אך גם מהווה את אחת מנקודות התורפה הגדולות ביותר. מתקפות פישינג, Spear Phishing ותוכנות זדוניות מופצות מדי יום באמצעות אימיילים, במטרה לגנוב מידע עסקי, להשתלט על מאגרי נתונים, לגנוב נתוני אשראי, לחדור לרשתות ארגוניות ולגרום לנזקים כלכליים ותדמיתיים. התוקפים משתמשים בטכניקות מתוחכמות, כמו התחזות לספקים ולקוחות, ניצול חולשות מערכת והנדסה חברתית, כדי לעקוף אמצעי הגנה מסורתיים. בנוסף, השימוש הגובר בעבודה מרחוק ובשירותי ענן הופך את המשימה להגנה על הדוא"ל למורכבת יותר. ארגונים נדרשים לאבטחה רב-שכבתית, הכוללת סינון מתקדם, אימות זהויות והעלאת מודעות בקרב העובדים – אך האתגר המרכזי הוא להישאר צעד אחד לפני התוקפים. אבטחה מבוססת AI – להגנת ערוצי התקשורת והעבודה השונים בארגונים ערן ברגשטיין, מנהל מוצר פורטינט לשותפיENT בחברת ההפצה סי-דאטה. צילום: יח"צ חברת פרספשן פוינט (Perception Point) – אותה רכשה לאחרונה פורטינט (Fortinet) ומופצת בישראל על ידי סי-דאטה (C-DATA) – פיתחה פלטפורמת אבטחה מבוססת בינה מלאכותית (AI), המיועדת להגן על ערוצי התקשורת והעבודה השונים בארגונים, ובראשם דואר אלקטרוני, וגם Collaboration Apps, דפדפנים ואפליקציות אחסון בענן. הפלטפורמה משלבת טכנולוגיות מתקדמות, כולל מודלים של LLMs, זיהוי תמונה וטכנולוגיות נגד התחמקות, כדי לספק הגנה בזמן אמת מפני מגוון רחב של איומים, כולל פישינג, גניבת זהויות (ATO), תוכנות זדוניות והתקפות Zero-Day מתקדמות, ידועות ולא ידועות. הטכנולוגיה של פרספשן פוינט נועדה להשתלב בצורה הוליסטית בתוך פלטפורמת מארג האבטחה של פורטינט (Fortinet Security Fabric), במטרה לספק הגנה מקיפה ומתקדמת יותר ללקוחות בארץ ובעולם ופתרון סייבר חזק יותר המופעל על ידי AI, תוך מינוף הידע והטכנולוגיות הייחודיות של שתי החברות. האיומים העיקריים שבהם מטפלת פרספשן פוינט פתרונות הסייבר של פרספשן פוינט נועדו למנוע מגוון רחב של איומים, בעיקר בהגנה על דוא"ל, דפדפני אינטרנט ויישומי ענן. האיומים העיקריים כוללים: איומי דוא"ל מתקדמים – פרספשן פוינט מספקת הגנה מתקדמת על דוא"ל באמצעות מניעה בזמן אמת. פתרונות החברה מתמקדים במניעת פישינג (Phishing), הונאות דוא"ל עסקיות (BEC – Business Email Compromise) וניסיונות השתלטות על חשבונות (Account Takeover). איומים באפליקציות ענן – הטכנולוגיה של החברה מגנה על פלטפורמות כמו Microsoft 365, Google, Salesforce, AWS וכדומה. בנוסף, פרספשן פוינט מציעה שירות תגובה לאירועים (Incident Response) מנוהל 24/7, המופעל על ידי AI ומומחי סייבר, כדי לנהל את הפלטפורמה עבור הארגון ולחסוך עשרות אחוזים מזמן צוות ה-SOC. הפלטפורמה המאוחדת מספקת שליטה מרכזית וסינרגיה בזיהוי איומים ומאפשרת הגנה על וקטורי התקיפה המתקדמים כיום בשוק. היתרונות ללקוחות בשילוב הטכנולוגיות משה חיטי, CTO Security בחברת ההפצה סי-דאטה. צילום: יח"צ השילוב בין פורטינט ל-פרספשן פוינט מציע מספר יתרונות מרכזיים: הגנה מתקדמת בזמן אמת – השימוש ב-AI מאפשר זיהוי ומניעה של איומים בזמן אמת, כולל התקפות מתוחכמות והתקפות Zero Day. כיסוי רחב של כלי עבודה מודרניים – הפלטפורמה מספקת הגנה על מגוון כלי שיתוף פעולה ואחסון בענן, המהווים חלק בלתי נפרד מסביבת העבודה המודרנית. שירות מנוהל 24/7 – השירות המנוהל של פרספשן פוינט מספק תגובה מהירה לאירועים על תשתיות הדוא"ל, מה שמפחית את העומס על צוותי האבטחה בארגון. שילוב חלק – הטכנולוגיות של פרספשן פוינט משתלבות בתוך פלטפורמת ה-Security Fabric של פורטינט, המוטמעת בקרב מאות אלפי לקוחות בעולם, ומאפשרות ניהול מרכזי ויעיל של האבטחה בארגון. חיזוק ההגנה של סביבות העבודה המודרניות – דוא"ל בענן, יישומי שיתוף פעולה וכלים הנגישים מכל דפדפן ובכל מקום. סיכום רכישת פרספשן פוינט על ידי פורטינט, אשר מופצת בישראל בידי סי-דאטה, מהווה בשורה אמיתית ללקוחות ומסמלת מגמה של שילוב טכנולוגיות מתקדמות מבוססות AI בתוך פתרונות אבטחה מקיפים. הפתרון ההוליסטי עם מערכת הניהול המרכזית – Fortinet Security Fabric – יספק לארגונים הגנה מתקדמת ומקיפה יותר, המותאמת לאיומים המתפתחים בסביבת העבודה המאתגרת בשנת 2025. לתיאום פגישה והדגמה אנא השאירו פרטים כאן

בספרייה הלאומית ייפתח מחר (יום ב') כנס בן שלושה ימים לציון 20 שנה לייסודו של פרויקט הדיגיטציה של העיתונות היהודית ההיסטורית מכל הזמנים. העיתונות היא מאבני היסוד של התרבות היהודית המודרנית והיא משקפת את ההשפעה הפוליטית, התרבותית והחברתית של החברה היהודית במאות האחרונות. בארכיון הספרייה הלאומית יש מאגר עצום, ברובו ייחודי, של העיתונים היהודיים שיצאו בעולם במאות הקודמות. לפני 20 שנה התקבלה החלטה אסטרטגית להנגיש את העיתונים לציבור הרחב באמצעות תהליכי דיגיטציה, סריקות, קטלוג והעלאה לאתר. הפרויקט, שהחל באוניברסיטת תל אביב עם סריקת כותרים בודדים מצפון אפריקה וארץ ישראל, הפך לאחר כשני עשורים למאגר, המאפשר גישה חופשית ובלתי אמצעית למיליוני עמודים של עיתונים יהודיים, מכל רחבי העולם, במגוון לשונות – עברית, ערבית, ערבית-יהודית, יידיש, לדינו ושפות נוספות – מכל המקומות שהיו בהם יהודים. בכנס שייערך השבוע, ישתתף, בין היתר, אייל מילר, המנהל את אתר העיתונות היהודית ההיסטורית. בראיון לאנשים ומחשבים הוא מספר על פרויקט הדיגיטציה של העיתונות היהודית, כיצד זה נעשה, עם אילו אתגרים התמודד ומה צפוי בעתיד. מילר עובד בספרייה הלאומית קרוב ל-15 שנים. הוא החל את עבודתו כסטודנט בעת שלמד היסטוריה באוניברסיטה והמשיך לעבוד אחרי סיום לימודיו, ובשמונה שנים האחרונות הוא מנהל את אתר העיתונות העברית. איך נולד רעיון הדיגיטציה של העיתונות היהודית? "אנחנו מציינים 20 שנה לפעילות הדיגיטציה של העיתונות העברית היהודית, ולעוד פרויקטים דיגיטליים שונים. הרעיון החל באוניברסיטת תל אביב על ידי פרופ' ירון צור, השותף הוותיק שלנו, שנמנה עם מקבלי פרס ישראל ביום העצמאות השנה. ההתחלה הייתה דיגיטציה של עיתונות יהודית מצפון אפריקה במסגרת מפעל התיעוד של יהודי ארצות האיסלאם שהוא עמד בראשו. במקביל, הקימו כאן בספרייה הלאומית אתר שנקרא "עיתונות עברית היסטורית", שבו סרקו והעלו את העיתונות העברית ברחבי העולם ובישראל, כמובן, החל מימי היישוב היהודי. בשלב מסוים איחדנו את שני האתרים כדי לאחד כוחות, וכך קם למעשה האתר שאנחנו מנהלים בשותפות עם האוניברסיטה. "האוסף העשיר הזה מייצג את המגוון הגיאוגרפי של הקהילות היהודיות ברחבי העולם. אפשר לומר כמעט בוודאות, שהיכן שהיו יהודים יצא לאור עיתון. בכל מקום שבו הייתה קהילה יהודית, היה גם בית כנסת, מקווה, ולעיתים יותר מעיתון אחד. "אכן זה פרויקט עם אתגרים רבים, והוא נעשה עם שותפים רבים מכל העולם. בעשור הראשון חלק גדול מהעיתונים שנסרקו היה מאוסף הספרייה הלאומית, שכן על פי חוק משנת 1948, כל הוצאה לאור מחויבת לשלוח לנו כמה עותקים. בהמשך הגיעו עיתונים ודברי דפוס מקהילות ברחבי העולם כתרומות אן עיזבונות של אנשים". עיתונות יהודית היסטורית. צילום: הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב מה היעדים של הדיגיטציה וכיצד זה נעשה? "המטרה המרכזית היא הנגשה לציבור של המידע הרב שנאסף. מאגר המידע הזה שייך לציבור, וחובתנו להחזיר אותו לציבור. תהליך הסריקה של העותקים שאנחנו מחליטים להעלות נעשה בטכנולוגיית OCR, כאשר כל דף נסרק בנפרד כדף עיתון, ובכל עיתון יש מספר רב של כתבות. אנחנו מבצעים סגמנטציה מלאה, שזו גם עבודה מורכבת בפני עצמה, כלומר הופכים כל כתבה ליחידה עצמאית, שניתן לשתף אותה בזכות עצמה בעצם. כך נוצר מאגר מידע אינסופי של מה שהתפרסם בעיתונות היהודית. מובן שמופעלים שם כלי החיפוש הרגילים, לפי שם העיתון, שם הכותב ועוד. אנחנו כמובן עובדים בשיתוף פעולה עם אגף ה-IT שלנו, בהובלת המנמ"ר איציק בורשן. איך אתם מתמודדים עם בעיית העברית בסריקה? "אכן נקודה חשובה. סריקת OCR בעברית עדיין אינה 100%, אתגר טכנולוגי מובנה שקיים שנים רבות, אבל אני חייב לציין שיש שיפור גדול בשנים האחרונות. לגבי שפות אחרות המצב טוב יותר. חוץ מזה, בזכות זה שאנו פועלים בתחום 20 שנה אפשר להבחין בהתפתחות של ה-OCR בעברית בכך שאתה משווה את איכות הסריקה מלפני 20 שנה נניח לעומת איכותה היום ורואה הבדלים משמעותיים". לפי מה מחליטים מה לסרוק? הרי המאגר ענק. "ההחלטה היא של ועדה בראשות פרופ' ירון צור, בשיתוף פעולה עם גופים שונים שתורמים למימון הפרויקט. לתורמים יש העדפות משלהם, וזה חלק מהשיקולים מה להעלות לאתר. אבל אני חייב להדגיש, שההסתכלות היא כללית והמטרה היא להנגיש את כל העיתונות היהודית, ללא שום העדפה מגזרית כלשהי". אנחנו בעידן הדיגיטלי, עיתונים מודפסים יוצאים גם במהדורות אינטרנטיות. איך זה משפיע? "השאיפה שלנו היא להנגיש כמה שיותר עיתונים מכל התקופות הקודמות, וגם העדכניים. אבל ככל שאנחנו מתקרבים לתקופתנו יש את המגבלה של זכויות יוצרים, שאסור לנו כמובן להפר אותה. אז יש עותקים שאנו מעלים ואפשר לצפות בהם רק בספרייה הלאומית. למשל, סיימנו את הדיגיטציה של כל הארכיון של עיתון הארץ עד שנות ה-70 ובכל פעם מוסיפים עוד שנה. במעריב סרקנו עד שנות ה-90', ועיתונים אחרים שיש להם פורמט אינטרנטי – אנחנו מקבלים את קובצי ה-PDF". כמה דפים נסרקו עד היום ומה עוד נשאר? "עד היום יש לנו קצת יותר מחמישה מיליון דפים, שזה לא מעט, אבל ללא ספק יש לנו עוד הרבה עבודה, וללא ספק הפוטנציאל הוא גדול. זה פרויקט עתיר משאבים. אני מקווה שזה יימשך עוד הרבה שנים ומאחל לכולנו שנזכה להגיע למספרי דפים גדולים הרבה יותר".

התובע הכללי של מדינת טקסס, קן פקסטון, השיג באחרונה הסדר עקרוני מול חברת גוגל שהסכימה לשלם 1.375 מיליארד דולר למדינה בהסכם פשרה מולה. פקסטון, במסגרת מאבקו למען זכויות הפרטיות והאבטחה של תושבי המדינה, הגיע במקרה זה להישג היסטורי – הוא השיג עבור טקסס את הסכום הגבוה ביותר ששולם על ידי הענקית ממאונטיין וויו בארצות הברית במסגרת אכיפת חוקי פרטיות מדינתיים. ההסדר מגיע לאחר שנים של הליכים משפטיים אינטנסיביים. כפי שדיווחנו בזמנו, בשנת 2022, הגיש התובע הכללי פקסטון תביעה נגד גוגל, בה הואשמה החברה במעקב ואיסוף בלתי חוקי של נתונים פרטיים של משתמשים. התביעה התמקדה באיסוף נתוני מיקום גאוגרפי, מעקב אחר חיפושים שבוצעו במצב גלישה בסתר, וכן איסוף נתונים ביומטריים, כולל טביעות קול ומבנה פנים. הטענות כללו גם האשמה כי גוגל עקבה אחר מיקום המשתמשים גם כאשר הגדרת 'היסטוריית מיקומים' היתה כבויה, ואספה נתונים ביומטריים ללא הסכמה מדעת. הסכום של 1.375 מיליארד דולר שנקבע בהסדר זה עולה באופן משמעותי על הסדרים קודמים שגוגל השיגה עם מדינות אחרות בארצות הברית בתביעות דומות. לדוגמה, הסדר קודם עם קואליציה של ארבעים מדינות מול ענקית הטק הסתכם ב-391 מיליון דולר בלבד – סכום נמוך בכמעט מיליארד דולר מההסדר הנוכחי עם טקסס. גם הסדרים עם מדינות בודדות היו נמוכים בהרבה: קליפורניה קיבלה 93 מיליון דולר, בעוד שוושינגטון ואינדיאנה הסתפקו ב-29.5 מיליון דולר "בלבד". A win for Texans. https://t.co/182e7T4cXp — Attorney General Ken Paxton (@KenPaxtonTX) May 10, 2025 המסר לענקיות הטק: "ישלמו מחיר על ניצול האמון שלנו" התובע הכללי פקסטון רואה בהסדר זה ניצחון משמעותי במאבקו נגד חברות הטכנולוגיה הגדולות, המכונות "ביג טק". הוא הדגיש כי בטקסס, חברות אלו אינן מעל החוק. בהצהרה מטעמו ציין פקסטון: "במשך שנים, גוגל עקבה בסתר אחר תנועותיהם של אנשים, חיפושים פרטיים, ואף אחר קולם ומבנה פניהם דרך מוצריה ושירותיה. נאבקתי בחברה וניצחתי". הוא הוסיף כי "הסדר זה בסך 1.375 מיליארד דולר הוא ניצחון גדול לפרטיות תושבי טקסס, והוא אומר לחברות כי הן ישלמו מחיר על ניצול האמון שלנו". פקסטון הצהיר כי ימשיך להגן על תושבי טקסס ולעצור את ניסיונותיהן של חברות הטכנולוגיה הגדולות להרוויח על ידי מכירת זכויותיהם וחירותם. התובע הכללי פקסטון מצוי בחוד החנית של המאבק המדינתי להבטחת ציותן של חברות הטכנולוגיה הגדולות לחוק ועצירת שימוש בלתי חוקי מטעמן בנתונים האישיים של הטקסנים. פקסטון ביסס את עצמו כמוביל במאבק בחברות העצמתיות, במיוחד בכל הקשור לפרטיות ואבטחת מידע של התושבים. במסגרת מהלך רחב היקף, פקסטון יזם את תוכנית ההגנה על פרטיות המידע הגדולה ביותר במדינה כלשהי בארה"ב. באחד מההישגים הבולטים ביותר שלו מהעבר, הצליח פקסטון להגיע להסכם פשרה חסר תקדים עם מטא, בגובה 1.4 מיליארד דולר – בעקבות איסוף ושימוש בלתי חוקיים במידע ביומטרי של תושבים. מדובר בפיצוי הגבוה ביותר שהשיגה מדינה בודדת בתביעה נגד תאגיד טכנולוגי. עוד קודם לכן הוא גיע להסכמים נוספים עם גוגל, בגובה של 700 מיליון דולר ו-8 מיליון דולר, בגין פרקטיקות עסקיות שנחשדו כמנוגדות לתחרות ושגרמו, לכאורה, להטעיית צרכנים. לפי דיווח של רויטרס, גוגל פרסמה תגובה רשמית להסדר הפשרה שלה עם מדינת טקסס. דובר החברה, חוסה קסטניידה, מסר מטעמה כי "ההסדר הזה מסיים סדרת טענות ישנות, רבות מהן כבר טופלו במקומות אחרים, בנוגע למדיניות מוצרים ששונתה זה מכבר. אנו שמחים להשאיר את הנושא מאחורינו, ונמשיך לבנות מנגנוני פרטיות חזקים בשירותינו". בנוסף, גוגל הדגישה כי ההסדר אינו כולל הודאה באשמה, ואינו מחייב שינויים נוספים במוצריה.

מגפת החצבת עושה בימים אלה קאמבק ברחבי העולם, ולפני כמה ימים התגלה מקרה ראשון בגל הנוכחי בישראל: גבר ישראלי בן 40, שהגיע לארץ בטיסה ולא חש בטוב כשנחת, נשלח לבדיקות מעבדה, והתגלה כי הוא חולה חצבת. חקירה של משרד הבריאות העלתה שהטיסה שבאמצעותה הוא חזר ארצה כללה 370 נוסעים, וכי עד לתחילת החקירה, הוא בא במגע עם 800 איש – מה שמעלה את הסבירות שחלקם נדבקו במחלה המדבקת. לדברי בל קיטאי, מנהלת תחום דיגיטל במשרד הבריאות, "ה-IT מסייע לנו בחקירה". רונה קייזר, סמנכ"לית מגזר ציבורי בקבוצת יוניטסק. צילום: פלי הנמר קיטאי דיברה היום (א') במסגרת מפגש של פורום e-Gov מבית אנשים ומחשבים, שנערך במלון אוריינט בירושלים, ועסק באתגרים בהטמעת מערכות מידע חדשות במגזר הציבורי. את המפגש הנחו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ורונה קייזר – בעבר מנמ"רית משרד הבריאות וכיום סמנכ"לית מגזר ציבורי בקבוצת יוניטסק, זרוע הדיגיטל של אמת מחשוב. בדבריה הציגה קיטאי את פרויקט החקירות האפידמיולוגיות שנערך במשרד הבריאות ואת היבטיו הטכנולוגיים. הפרויקט הביא לאיחוד של מערכות שונות, שטיפלו בתחקור של מחלות שונות, והוא עלה לאוויר בפברואר השנה. היא אמרה ש-"בכל שנה יש אירוע מדבק כלשהו – מסארס, דרך שפעת העופות ועד לקורונה. האתגר שלנו, במשרד, הוא לתת מענה IT חקירתי ל-80 סוגי מחלות, שאחריהן אנחנו עוקבים. זאת, לטובת 16 לשכות בריאות ושלוש יחידות מטה שמתעניינות בתוצאות של המעקב שלנו. בכל חודש אנחנו עורכים יותר מ-2,000 חקירות, שהתוצאות שלהן משרתות 250 משתמשים, ולאלה יש אינטרסים שונים". אתגרים – ומענה קיטאי ציינה כמה מהאתגרים שאנשי משרד הבריאות היו צריכים להתמודד איתם בהקמת המערכת, ואת המענה שניתן להם. "אתגר אחד הוא הרצון להימנע מהפתעות תקציביות", אמרה. "השני – היקף המיזם ועלותו. חשוב לבחון את צורת ההתקשרות הנכונה ולתכנן אותה נכון, היות שמדובר באחד ממפתחות ההצלחה של הפרויקט". "בהיבט הטכנולוגי", ציינה, "היה לנו ביטחון שנצליח, אבל מדובר במערכת שנשענת על עולמות דאטה. התלבטנו האם להעביר את הנתונים לענן או לבנות ממשקים אין-האוס. הקמנו צוות עבודה והחלטנו על פיתוח מלא מאפס – ללא שימוש בפלטפורמה. את הפיתוח ערכנו על סביבת AWS, עם ממשקים מרובים לאון-פרם. בנוסף, מדובר היה בארכיטקטורה סבוכה". "אתגר נוסף", אמרה, "היה בעולם הפיתוח: היו לנו שלושה צוותים שעבדו בכלי פיתוח שונים, הספרינטים לא חפפו וצוותי התשתיות התנהלו בנפרד. בנינו כלים אחודים עבור כלל הצוותים. מאוד חשוב לעבוד בתצורת אג'ייל על מנת להצליח בענן. נדרשת הקפדה על כלי עבודה משותפים בין כלל הגופים. עוד חשוב שיהיה ניהול צמוד מאוד של כלל הפעילות". לדברי קיטאי, "אתגר נוסף היה כרוך בתהליכי העבודה. הקמנו שני צוותים – DevOps ותשתיות. או אז צצה דילמה לגבי חלוקת גבולות הגזרה בין הצוותים". היא אמרה כי "אחת המסקנות שעלו מהפרויקט היא שכל בעיה שיש טרם המעבר לענן – תכפיל את עצמה בענן. עוד יש להתמקד בלמידה ובשיפור מתמיד". "עוד אתגר הוא ניהול של ספק ה-IT", ציינה קיטאי. "פה הבנו שכל ספק צריך ניהול, ויש לתאם ציפיות. במהלך הפרויקט הבנו שעלינו לטפל גם בנושא העברת הידע שנצבר אצל הספק לאנשי הפיתוח שלנו, לטובת המשך פיתוחים עתידיים. כמו כן, חווינו עיכובים בשל המלחמה ונדרשנו להיערך להם". לסיכום היא אמרה ש-"התקשורת היא חלק מהותי חלק מההצלחה. נדרשים אנשים חזקים כמנהלי פרויקטים. יש להתאים את תהליכי העבודה, ה-DevOps וה-FinOps, וכמובן להתמקד בניהול".