"אם הייתי מתחיל שוב מחדש, האסטרטגיה שהייתי נוקט בה לא הייתה משתנה. זה עדיין הדבר הנכון להחזיק בפיתוח מעבדים ובמפעל ייצור בו זמנית", כך אמר השבוע פט גלסינגר, המנכ"ל היוצא של אינטל, שהוחלף לאחרונה בידי ליפ-בו טאן, שכזכור החליט לאחרונה על עוד סבב פיטורים ענק בחברה, מהלך דומה לזה שבו נקט גלסינגר בימיו האחרונים כמנכ"ל יצרנית המעבדים. גלסינגר אמר את הדברים במסגרת ראיון שהעניק לאתר הכלכלי ניקיי אסיה, ובו הכה על חטא על הטעות שביצע בהערכת החשיבות של פריצת ה-AI לשוק, טעות שהובילה את אנבידיה היריבה, שאינטל כל כך רוצה כעת כלקוחה, להשתלט בעוצמה על שוק מעבדי הבינה המלאכותית. "אני וכמעט כל אחד אחר טעינו בהערכה של ההשפעה של הבינה המלאכותית, והניסיון אחרי זה באמצעות השקעות ענק ליצור שבבי AI די סחט את המזומנים של החברה. במבט לאחור, הייתי מקדיש יותר זמן מוקדם יותר להכנסת הון נוסף למאזן", הוא אמר. לגבי הסובסידיות במסגרת חוק ה-CHIPS, שאינטל הייתה אחת מהחברות שדחפו אליהן וגם אחת מהחברות שקיבלו מענקים שמנים כדי לבנות את המפעלים החדשים בארצות הברית, הוא חושב שהבקשה והקבלה היו מוצדקות. "זה לא היה מקרי ששרשראות האספקה ​​עברו לאסיה", הוא אמר. "סובסידיות ממשלתיות יוצאות דופן בטייוואן, בדרום קוריאה ובסין גרמו לכך. והנה אנחנו, שלושה עשורים מאוחר יותר, שרשראות האספקה ​​עברו לשם, והדרך חזרה היא באותה דרך, ויש צורך בהתערבות ממשלתית". אבל, הוא מזהיר, המדיניות צריכה להיות פשוטה ורציפה. "אם יש שינויים מהירים, כולל המכסים, המנכ"ל חושב פעמיים אם בכלל להשקיע עכשיו. כדי לעשות השקעות כאלו גדולות צריך יציבות וקביעות, ואחרי מהלכים כאלה לוקח שנתיים-שלוש עד לקבלת החלטה שתתאים למצב החדש", הוא אמר כפי שפורסם במרץ האחרון, גלסינגר הפך לשותף בחברת ההון סיכון פלייגראונד קפיטל, שפועלת בשוק מאז 2015 ומשקיעה בתחום הייצור של מוליכים למחצה ורובוטיקה, כולל AI, והוא פעיל בעיקר בתחום של ה-AI. "אם מסתכלים על שבבי בינה מלאכותית כיום, הביצועים של המעבדים ממשיכים לעלות עבור חישובי AI, אך יעילות האנרגיה שלהם לא השתנתה במשך שלושה דורות", הוא אמר בנדון. "כדי שזה יצליח, רוב הפרויקטים הללו דורשים הון עם מבט לטווח ארוך, גדול, וסבלנות. אם ארצות הברית לא תמצא דרכים לממן הון סבלני לטווח ארוך, היצרניות לעולם לא יחזרו לרצות הברית".

חברת שירותי הענן סלע (Sela) הודיעה על מינויה של כרמית שיפר לתפקיד סמנכ"לית משאבי אנוש (VP HR) של החברה. במסגרת תפקידה תהיה שיפר אחראית על הובלת אסטרטגיית ההון האנושי של החברה, ניהול תחום הגיוס, פיתוח העובדים וחיזוק התרבות הארגונית בתקופת צמיחה גלובלית מואצת. לשיפר ניסיון עשיר של יותר מ-15 שנים בניהול משאבי אנוש בחברות טכנולוגיה. בתפקידה האחרון שימשה כמנהלת משאבי אנוש בכירה בקבוצת יעל תוכנה, שם הובילה תהליכי שינוי ארגוני, ליוותה מנהלים, בנתה מערכי גיוס מתקדמים ושמה דגש על חוויית העובד ופיתוח תרבות ארגונית. בתפקידה החדש בסלע, תתמקד בליווי ההתרחבות של החברה בישראל ובעולם ובחיזוק ההון האנושי כבסיס לצמיחה עסקית.

לפני ימים אחדים אירחתי במאורה את שי נחום, מייסד ומנכ"ל חברת שירותי הסייבר סייט פרו (Cyght Pro). לעומת חברות סייבר רבות שרק מגינות או רק תוקפות, נחום וצוותו מוגדרים כמומחי לוחמת סייבר, והם עושים גם וגם, כאשר התקיפות הן בכובע לבן של ה-good guys. נחום התחיל את דרכו בממר"מ, ובין היתר שירת בתפקידי תקיפה ובתפקיד האחרון כרמ"ד הגנה בסייבר. על הדרך השלים שני תארים בהנדסה, עם התמחות בסייבר ואבטחת מידע מהטכניון ואונ' בן גוריון. הוא המשיך בשירות המדינה במשרדי ממשלה מיוחדים, ובמסגרת זו זכה עם צוותו ב"פרס בטחון ישראל". כששאלתי בסקרנות על מה הוענק להם הפרס קיבלתי את התשובה המסקרנת לא פחות: "על פיתוח יכולות מאוד מתקדמות בתחום הסייבר שהצילו את המשק הישראלי ב-2019". כיום, בחברת סייט, שמשרדיה בתל-אביב, נחום וצוות לוחמי הסייבר שלו, כולם בוגרי יחידות עילית טכנולוגיות, עוסקים בתקיפות (pentest, Red team) של ארגונים אזרחיים, ביטחוניים וממשלתיים בארץ ובעולם, באיתור מתקפות ועצירתן בדרכים חדשניות, בטיפול באירועי סייבר וגם בשירותי הגנת סייבר שוטפים. מעבר להגנה המתוחכמת על חברות במגזרי האנרגיה, הפיננסים ועוד, יש להם התמחות מיוחדת גם בסייבר מדינתי, כולל הגנה על תשתיות קריטיות. מובן ששאלתי אותו גם על איראן, בתור מי שמכיר די לעומק את ההאקרים שלה ואת טכניקות התקיפה שלהם. "מול איראן, הפסקת האש אמנם נכנסה לתוקף, אבל בסייבר אין שום הפסקת אש, וזו מלחמה לכל דבר ועניין", אומר נחום ומוסיף, שמתקיימות ללא הפסקה מתקפות סייבר מתקדמות של מעצמות והגדיר זאת כ-WORLD WAR C – מלחמת עולם שלישית של הסייבר. שאלתי אותו על מתקפות כופר, שמטרידות כל כך הרבה ארגונים, ולדבריו, "אנחנו משתדלים שהלקוחות שלנו לא יפסידו אפילו שנייה של עבודה, גם כשהמתקפה בעיצומה. היום הפתרון השכיח ביותר הוא לכבות את המחשבים ולנתק הכל, אבל השבתה כזו גורמת להפסדים עצומים. ב-סייט יש לנו טכניקות מיוחדות לטפל ולמנוע השבתה. אנחנו אומרים – תמשיכו לעבוד, אנחנו מטפלים בכופרות ויודעים לעצור אותן בטווח זמן של דקות. במקרים רבים הצלחנו לעצור מתקפות גם כשהתוקף כבר היה ביתרון אפילו של חודשים". הוא סיפר לדוגמה על מתקפת כופר שהצליח לעצור ב-60 שניות!  זו הייתה מתקפת כופר בחברת אנרגיה גדולה מאוד בחו"ל. "התקשרו אלי בחמש לפנות בוקר, ותוך כדי שיחה הלקוח מתאר לי איך המחשבים מתחילים לקרוס והקבצים מוצפנים. מדובר בעשרות אלפי מחשבים, שרתים, מכונות SCADA ועוד, והצלחנו לעצור את זה בעזרת כלי/קוד ייחודי ששלחתי ללקוח דרך ה-TEAMS. בין לבין נחום מרצה באונ' בר אילן בקורס CISO, בנושא "אנטומיה של תקיפה", אז אולי יצא לכם לשמוע הרצאה שלו. כמרצה הוא מתנדב ביוזמה יפה, שבמסגרתה הוא מקיים סמינרים לחיילים פצועים ששוהים זמן רב בשיקום בבית חולים, ובינתיים יש הזדמנות להכניס אותם לעולם הטכנולוגי. הוא כבר הרצה באיכילוב ממש לפני המלחמה, והמטרה מבחינתו היא להמשיך לעשות את זה בכל בתי החולים ומוסדות השיקום שיש בהם חיילים.

קדמה, שמפתחת פתרונות עמידות ל-"רעש קוונטי", הודיעה באחרונה על גיוס של 26 מיליון דולר בסבב A. הסבב הובל על ידי גלילות קפיטל פרטנרס, דרך קרן הצמיחה המוקדמת שלה, גלילות פלוס, והשתתפו בו יבמ, קוריאן אינווסטמנטס פרטנרס ואחרים, יחד עם משקיעים הקיימים, בהם TPY Capital. הפתרון של קדמה, המבוסס על תוכנה, מטפל ב-"רעש קוונטי" – שגיאות במחשוב קוונטי, במטרה לצמצם אותן. בחברה אומרים כי היא צפויה להדגים "יתרון קוונטי" בחודשים הקרובים, דרך "שיתופי פעולה עם כמה חברות מחשוב קוונטי ומוסדות מחקר". רצף מפגשים אקראיים הוביל להקמת קדמה ב-2020. במהלך ארוחת צהריים, פרופ' נתנאל לינדנר, פיזיקאי מהטכניון, שמתמחה במערכות קוונטיות, שיתף עם ד"ר אסיף סיני, פיזיקאי ואיש היי-טק, תובנה שלו, שהבנת דפוסי הרעש הייחודיים של כל מכשיר קוונטי עשויה להיות המפתח להפחתת שגיאות. במקביל, פרופ' דורית אהרונוב, שהוכיחה בעבודה שלה שתיקון שגיאות קוונטיות הוא דבר אפשרי תיאורטית, שיתפה עם ד"ר סיני חזון דומה. סיני חיבר בין השניים לשיחות שבועיות, שהתפתחו במהרה להקמת קדמה, על בסיס ההבנה ששילוב של גישות תיאורטיות ומעשיות להתמודדות עם שגיאות קוונטיות יכול להוביל לפריצת דרך. שגיאות – מכשול יסודי בדרך למחשוב קוונטי רחב היקף שגיאות הן מכשול יסודי בדרך למחשוב קוונטי מעשי רחב היקף. ככל שהמחשבים הקוונטיים גדלים וככל שהחישובים נעשים מורכבים יותר, השגיאות נוטות להצטבר והאות נבלע בתוך הרעש. קיימות שיטות לתיקון שגיאות שיכולות, תיאורטית, לדכא אותן באופן משמעותי, אך הן דורשות משאבים כבדים: עד 1,000 קיוביטים כדי לתקן שגיאות של קיוביט בודד. בקדמה אומרים שהתוכנה של החברה פותחה כדי להאיץ את הדרך למחשוב קוונטי מעשי על ידי צמצום, הפחתה ותיקון שגיאות. הפתרון, אומרים בחברה, משתלב עם חומרה קיימת, משפר את ביצועי המחשבים הקוונטיים ומאפשר חישובים קוונטיים הגדולים עד פי 1,000. כאשר משתמש מבקש להריץ אלגוריתם קוונטי, הפתרון של קדמה מפעיל פרוטוקול שלומד את מאפייני הרעש של המכשיר הספציפי. לאחר מכן הוא מתאים את האלגוריתם הקוונטי כדי לדכא סוגים מסוימים של שגיאות, ומשתמש בעיבוד לאחר החישוב כדי להתמודד עם השפעת השגיאות שנותרו על התוצאה הסופית. עם התקדמות החומרה, קדמה מתכננת לשלב תיקון שגיאות באמצעות שיטות קנייניות, שמשלבות אותו עם הפחתת שגיאות לאמינות גבוהה יותר. הפתרון של קדמה נתמך על ידי מובילי תעשייה, כולל השקה כאחת הפונקציות הראשונות של IBM Qiskit. "אנחנו מניחים יסוד שיהיה קריטי ככל שהמערכות הקוונטיות יגדלו" לדברי ד"ר סיני, המשמש כמנכ"ל החברה, “הפתרון של קדמה ייחודי בכך שהוא מפחית שגיאות בצורה לא מוטה וביעילות חסרת תקדים, ומאפשר הרצת אלגוריתמים קוונטיים שבעבר לא ניתן היה לבצע. בעוד שהתעשייה משקיעה משאבים אדירים בתשתיות מחשוב קוונטי ובהגדלת מספר הקיוביטים, הגישה האגנוסטית לפלטפורמה שלנו מאפשרת לנו להפיק ערך מקסימלי מהחומרה הקיימת בכל הארכיטקטורות של מחשוב קוונטי. בכך שאנחנו מאיצים את הדרך למחשוב קוונטי מעשי, אנחנו מניחים יסוד שיהפוך להיות קריטי עוד יותר ככל שהמערכות הקוונטיות יגדלו".

"באופן אינסטינקטיבי, אחרי שיצאתי מהמקלט בעקבות פגיעת הטיל בסורוקה, הלכתי לבדוק את חדר השרתים. למזלנו, לא היה נזק. הייתה בעיה עם המיזוג, אבל לא הייתה פגיעה בחדר השרתים עצמו. הצ'ילר הראשי נפגע, ולכן היה צריך לעבור ליחידה חליפית. הדלת נפרצה מההדף, וכן הייתה פגיעה בצנרת והצנרת והחום התחיל לעלות, אבל, בתושייה רבה, עם עובדי האחזקה של בית החולים, הצלחנו להעביר קירור ממזגנים אחרים על הגג, ולא היינו צריכים לעבור לפתרון התאוששות מאסון ולהישען על מערכות חיצוניות", כך סיפר ערן ברבי, מנמ"ר בית החולים סורוקה. ברבי דיבר בפאנל מנמ"רים שעסק בהיערכות תפקודית בזמן מלחמה. הפאנל נערך במסגרת וובינר ההישרדות העסקית של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. ברבי הוסיף כי "ההתמודדות הגדולה של ה-IT בסורוקה הייתה ההעברה של המחלקות הרפואיות עקב הפגיעה, תוך הבנה שבית החולים צריך לקבל תמונה דינמית, שמשתנה כל הזמן, כי המחלקות זזות וההנהלה צריכה לראות מה קורה כל הזמן, מול עיניה. מאז הקורונה, שירותי בריאות כללית (שאליה בית החולים סורוקה משתייך – צ"ק) יצרה לנו תשתיות מאוד קשיחות לחיבור מרחוק, כאילו ביד מכוונת, ולכן שלחנו לעבוד מהבית את כל מי שהיה אפשר. זכינו גם לתגובה מאוד מהירה של אנשי התשתיות של הכללית, עם הוספת משאבים לפי הצורך. אנחנו עוד באירוע, ייקח לנו עוד חצי שנה כדי לחזור מבחינת המבנים והמחלקות, אבל אנחנו רואים שיפור מיום ליום". מוטי לייסט, מנהל אגף מערכות מידע בעיריית בת ים. צילום: ניב קנטור בת ים הייתה אחת הרשויות המקומיות הראשונות שבהן הייתה פגיעה ישירה של טיל איראני באזור מגורים. מוטי לייסט, מנהל אגף מערכות מידע בעירייה, אמר כי "לצערנו הצטרפנו למועדון, אבל אנחנו אחרי הרבה מאוד תרגולות בחמש השנים האחרונות, בניסיון להיערך לכל מיני תרחישים מכל מיני סוגים. הדבר הראשון שהיינו צריכים לעשות הוא לזהות את כל האנשים שגרים במתחם הענק הזה – כ-70 בניינים שנפגעו עם כ-4,000 אנשים שגרים בהם, ואז לראות איפה כולם ולתת אספקת מידע רציפה לכוחות שבמקום". ההיבט השני היה הפינוי של האנשים שדירותיהם נפגעו למרכזים השונים, וגם שם התעורר צורך כבד במחשוב. "האנשים התפנו באפס זמן למרכזי הפינוי, ושם נדרשנו להעמיד אמצעים שיאפשרו מילוי טפסים, כולל אמצעי תקשורת ותשתיות מלאות", אמר ליסט. "אנחנו באירוע שברמה הפיזית, של שחזור ובנייה מחדש של הבתים, יימשך כמה שנים, ואנחנו יודעים לוודא רצץ תפקודי, כולל ניוד של החמ"ל העירוני מאתר לאתר. כמו כן, יש לנו הרבה פיתוחים של דאטה, לטובת בעלי התפקידים שנמצאים בשטח". הוא ציין כי "היה בזמן המלחמה שיתוף פעולה מדהים בין המנמ"רים ברשויות המקומיות השונות, והייתה הפקת לקחים מהירה, שיצאה לתפוצה רחבה, שתשמש כבסיס להסקת מסקנות לעתיד". קובי נח, מנמ"ר עיריית רמת גן. צילום: יח"צ נפילת הטילים ברמת גן תפסה את קובי נח, מנמ"ר העירייה, במטוס מעל קנדה, שעשה אחורה פנה לארצות הברית. הוא היה אחד מאותם ישראלים שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה. זה אילץ אותו להפעיל את מאמצי ה-IT העירוניים, באחת הערים שספגו יותר פגיעות במלחמה, מרחוק, כשהוא ישן ביום וער בלילה. "היינו מוכנים לפגיעות הללו", אמר נח. "עיריית רמת גן מתורגלת בצורה מיטבית לכל נושא החירום, בדגש על מערכות מידע. מאז 2021, כשנפל בעיר טיל, פיתחנו, בעזרת שיבולת, מערכת שמשלבת GIS עם מאגר התושבים, וזה עזר לזהות ישירות מי גר בכל בניין שנפגע על ידי הטילים האיראניים, אם יש בעלי חיים, איפה הילדים לומדים ועוד. זה הקל מאוד על התפעול ועל הזיהוי, שהם הדברים הבסיסיים שנדרשים במקרים כאלה". כל זה קרה עוד לפני שנח הצליח לחזור לישראל. הוא ציין כי "הטיל שנפל בצומת עלית פגע באגף מערכות המידע של העירייה. כל החלונות נשברו והיו נפגעי חרדה, אבל המשכנו להיות בקשר קבוע מול המפונים כל הזמן, עם מערכת CRM שמתעדכנת כל הזמן, ועם המשך טיפול במקביל בבעיות השוטפות של העיר. זאת, בעזרת מרכז ההפעלה שלנו, שהוא מהמתקדמים בישראל". אמיר זיו, מנמ"ר משרד החקלאות. צילום: ניב קנטור דובר נוסף בפאנל היה אמיר זיו, סמנכ"ל מערכות המידע של משרד החקלאות. הוא סיפר על מהלכי המחשוב שבוצעו במשרד לאור המלחמה. "אף אחד לא נהיה רזה יותר, כי לא היה חסר דבר במרכולים, והיה לנו אתגר מטורף לוודא את זה. הפעלנו חמ"ל שעבד 24/7 ברציפות. שר החקלאות, אבי דיכטר, והמנכ"ל, אורן לביא, עשו הערכות מצב מדי יום, וסיפקו הנחיות מתאימות. כל המשרד התגייס באופן מלא כדי לתת תמיכה לחקלאים, למוצרים ולגידולים, שהיו צריכים אותה יותר מתמיד. דאגנו, למשל, למתן מיגוניות, בזמן אפס, לאותם חקלאים שהיו חייבים להמשיך להיות בשטח, וסייענו להם גם בטיפול בעובדים הזרים, בין היתר כדי לוודא שהם לא ברחו", סיפר זיו. הוא הדגיש כי המלחמה הוכיחה שוב שמי שטרח בערב שבת – יאכל בשבת. "צריך לעבוד כל השנה ברצף כדי להיות מוכנים לזמן חירום, וצריך גם לנצל את המצב להאצת תהליכים", אמר זיו. "זו היערכות מוקדמת שנעשית כל השנה – למשל שאתר ה-DR מוגן למקרה של אסון ושיש יכולת לתת לכל העובדים להתחבר באופן מיידי מרחוק, וזה אומר היערכות מלאה של ציוד, רישיונות והערכת עומסים על התשתיות שלנו, כמו גם הגדלת המשאבים לשרתים החיוניים יותר. בשיתוף פעולה עם מערכי הסייבר והדיגיטל, במסגרת ההזדמנות להאצה של תהליכים, התחלנו תהליך מעבר לנימבוס של מערכות שנמצאות בפרודקשן שלנו, ומהר מאוד הגדלנו את שטחי האחסון ב-AWS. כרגע אנחנו שוקדים על העברת המערכות, כדי לשפר זמינות יתרה". ליאור אשכנזי, מנמ"ר משרד התיירות. צילום: נדב כהן יונתן מסתבר שהייתה בזמן המלחמה גם קצת תיירות בישראל. חלק ממנה הגיע לכאן לכבוד מצעד הגאווה בתל אביב, שאמור היה להתקיים ביום פרוץ המלחמה. ליאור אשכנזי, מנמ"ר משרד התיירות, אמר במפגש הווירטואלי כי "ביום פרוץ המלחמה עצמו נמצאו בארץ כמעט 40 אלף תיירים. איך שהכול התחיל היינו צריכים להתחיל לאתר איפה כל תייר ממוקם, כשבמקביל התגייסנו לטובת פינוי התושבים שבתיהם נפגעו והתאמת המלונות אליהם, ואספקת המספרים והמיקומים הללו לרשויות המתאימות. עוד היבט היה לדאוג שמעברי הגבול יהיו פתוחים לטובת המשפיענים שהגיעו מחו"ל למצעד הגאווה (כולל קייטלין ג'נר – י"ה). השארנו פתוחים את המעברים לירדן ולמצרים". "ענף התיירות הוא הראשון להיסגר במקרי חירום, אבל גם הראשון להיפתח, וחברות התעופה חוזרות לארץ. אני מקווה שגם תיירות הפנים תגדל, במיוחד בצפון, על מנת לחזק את האזורים שנפגעו ולראות איזו ארץ מדהימה שיש לנו", ציין אשכנזי.

חמישה בני אדם נעצרו אתמול (ש'), לאחר שחסמו את המשאית של סיסקו במצעד הגאווה של לונדון, בטענה שהחברה "מסייעת לישראל ברצח העם שהיא מבצעת בעזה" ושהשתתפותה של החברה במצעד היא "פינקוושינג" (טשטוש של מעשים שנויים במחלוקת באמצעות תמיכה בקהילת הלהט"ב). זה התחיל כשארבעה מפגינים מ-Youth Demand – ארגון בריטי שפועל נגד ישראל והמלחמה בעזה – זרקו צבע אדום לעבר המשאית של סיסקו, כשזו עברה בכיכר פיקדילי בלונדון, בסמוך למלון ריץ המפורסם. או אז, הם ומפגין נוסף התיישבו על הכביש, קשרו את עצמם וקראו: "אנחנו מאשימים אתכם ברצח עם". הדבר הביא לעיכוב של כשעה בהמשך המצעד – הזמן שלקח למשטרה לפנות ולעצור אותם. ב-Youth Demand אומרים כי "כאחת הספקיות הראשיות של חומרה בעולמות הרישות לצבא הישראלי, פוטנציאלית, סיסקו מעורבת בהרג המוני של עשרות אלפי פלסטינים, רבים מהם אזרחים לא חמושים". חברי הארגון כתבו בנוסף שסיסקו מספקת טכנולוגיות גם למשטרה ולבתי הסוהר בישראל, ולהתנחלויות. "הרישות, החומרה והשרתים של סיסקו משמשים את הצבא הישראלי כדי לעקוב אחר תנועות, למפות קשרי משפחה ולטרגט באופן המוני פלסטינים רבים כדי להתנקש בהם", נטען בהודעת Youth Demand. BREAKING: Youth Demand supporters arrested after bringing London Pride to a standstill for its complicity in genocide Pride is a protest: we will not stand for the pinkwashing of genocidal companies such as Cisco TOTAL trade embargo now!! pic.twitter.com/1TllVXUUBd — Youth Demand (@youth_demand) July 5, 2025 מאנדיי-מלאכי רוזנפלד, סטודנט בן 22 מלונדון שהשתתף בפעולה של הארגון, אמר כי "אני לוקח בה חלק כי שחרור של קווירים ושל פלסטינים הולכים יד ביד, ולא יכולים לקרות האחד ללא השני. לא יכולה להיות חגיגה של שמחה כשחברות כמו סיסקו מספקות טכנולוגיה שמסייעת לישראל לטבוח, להזיז ולהרעיב אקווירים פלסטיניים, את משפחותיהם ועשרות אלפי אחרים בעזה". Youth Demand הוא ארגון בריטי, שמבצע שלל פעולות נגד ישראל וצה"ל, ונגד המלחמה בעזה. בנוסף, הוא חבר ב-BDS וקורא לממשלת בריטניה להטיל אמברגו סחר כללי על ישראל. הפעולה במצעד הגאווה בלונדון היא חלק מהדיון המתמשך, בעיקר מאז תחילת המלחמה בעזה, סביב הסיוע של חברות טכנולוגיה ענקית לישראל ולצה"ל. כך, עובדים בגוגל וב-AWS קראו בעבר לחברות לצאת ממכרז הענן הממשלתי נימבוס, שבו הן זכו, בטענה שהן מסייעות בכך לישראל בביצוע "פשעי מלחמה" ו-"רצח עם" בעזה. בחודש מאי הפריע עובד במיקרוסופט לנאום של מנכ"ל החברה, סאטיה נאדלה, בכנס המפתחים השנתי שלה, ו-"הציע" לו להראות "איך מיקרוסופט הורגת פלסטינים" ו-"איך Azure מסייעת לישראל לבצע פשעי מלחמה". התגובות בהודעה מטעם משטרת המטרופוליטן של לונדון נמסר כי "קציני המשטרה עצרו חמישה בני אדם, אחרי שמפגינים מ-Youth Demand הפריעו למצעד במרכז לונדון. בערך ב-12:30, ארבעה חברים בקבוצה זרקו צבע אדום על משאית שלקחה חלק במצעד וקשרו את עצמם לרכב מחוץ למלון ריץ. הם פונו על ידי קצינים מומחים ונעצרו. חבר חמישה בקבוצה נעצר בקהל. לאחר מכן, המצעד המשיך וכוח משטרה משמעותי נשאר במקום". סיסקו בריטניה לא הגיבה לפניות אמצעי התקשורת לתגובה.  

מודלים גדולים של שפה, כמו GPT וקלוד (Claude), כבר מזמן חורגים מגבולות החידוש הטכנולוגי. מחקר חדש ומדובר מאוניברסיטת קורנל מצא כי היכולת של מודלים כאלה לשכנע, אפילו יותר מבני אדם שקיבלו תמריצים כספיים, אינה רק תכונה מעניינת, אלא מהפכה שקטה במבנה יחסי ההשפעה בחברה המודרנית. ההשלכות של הנושא הנידון חורגות בהרבה מעבר לסכנת הפצת דיסאינפורמציה – הן מחלחלות אל לב הפעולה של חברות מסחריות, משנות את כללי השיווק ומציבות אתגר חדש למקבלי החלטות ולציבור הרחב גם יחד. חברות תמיד שאפו לשכנע לקוחות לפעול: לרכוש, להירשם, להזדהות או פשוט לזכור. בעבר, זה נעשה באמצעות פרסומות, סוכני מכירות וקמפיינים חכמים. היום, זה קורה דרך שיחה מותאמת אישית עם בינה מלאכותית, שיודעת בדיוק איך לדבר לכל אחד ואחת. מודלי שפה מסוגלים לא רק לנסח טקסטים שיווקיים משכנעים יותר, אלא להתאים אותם ברמה מילולית ורגשית לפרופיל הפסיכולוגי של האדם שמולם. זו כבר לא רק אופטימיזציה של פרסומת. מדובר במסר שמדבר בדיוק ללב, להרגלים ולמוטיבציות של כל לקוח. יתרה מזאת, השכנוע הזה אינו תלוי זמן או אנרגיה. אין עייפות, אין הפסקות קפה. הבינה המלאכותית פועלת 24/7, בו זמנית מול מיליוני אנשים, ובזמן אמת, תוך התאמה דינמית למסרים שזוכים להיענות גבוהה יותר. מדובר ברמת יעילות ותפוצה שאין לשום גורם אנושי סיכוי להדביק. שכנוע כבר אינו כישרון אנושי בלבד, הוא הפך לתכונה הניתנת לשכפול תעשייתי, שפועלת ללא הפסקה ומשנה את כללי המשחק בין חברות ללקוחות הגבול המטושטש בין השפעה למניפולציה הבעיה מתחילה כשמבינים שהשכנוע הזה לא תמיד פועל לטובת הלקוח. בניגוד לאנשי שירות אנושיים, שמוגבלים בהיקף הזמן, במשאבים ובשיקול דעת אתי, מודלי השפה אינם מוסריים מטבעם. הם מבצעים את מה שתוכנתו לעשות ללא רגשות, מצפון או ספק. חברה יכולה להפעיל מודל כזה כדי לשכנע לקוח לרכוש מוצר שהוא אינו זקוק לו, להסכים לתנאים שלא הוסברו לו, או להאמין שטעות היא אמת. המחקר מ-קורנל הראה בבירור שהמודלים הצליחו לשכנע גם בכיוונים שגויים ובצורה עקבית ומרשימה יותר מבני אדם, אפילו כשאלה קיבלו תמריצים כלכליים לשכנע היטב. התוצאה היא שהקו בין שכנוע למניפולציה הופך לדק – ולעיתים בלתי נראה. בעולם שבו האמון של הצרכן הוא מטבע קריטי, המצב הזה עלול להוביל לא רק לפגיעה במוניטין, אלא גם למשברים אתיים. ארגונים עשויים להרוויח בטווח הקצר, אך להיתפש כמי שמפעילים תמרון טכנולוגי מתוחכם לצרכים מסחריים. בהיעדר רגולציה שקופה וברורה, השוק עלול להתדרדר לעידן של שכנוע אגרסיבי – במסווה של חוויית משתמש נעימה. this is an amazing paper on AI persuasion. Large study with 10k+ participants. LLMs cost roughly half as much per converted voter as standard tactics, but only if u can get people to talk to them. Distribution/Reach, not rhetoric, is the real constrainthttps://t.co/O8hJhw5SIl pic.twitter.com/1rCrHuUifM — Kiran Garimella (@gvrkiran) July 5, 2025 שיפור חוויית הלקוח או פגיעה בריבונותו? מצד שני, יש גם צדדים חיוביים ברורים. בינה מלאכותית יכולה לייעל משמעותית את שירות הלקוחות, לצמצם זמני תגובה ולהפוך את התקשורת עם החברה למהירה, ברורה ונגישה יותר. עבור אוכלוסיות מוחלשות, כמו מבוגרים, עולים חדשים או אנשים עם מוגבלות, השירות האוטומטי המותאם אישית יכול להיות הבדל בין ויתור לתוצאה מיטבית. בנוסף, בינה מלאכותית יכולה להניע תהליכים רצויים: עידוד להקפדה על תרופות, חיסכון לפנסיה או התחלת תהליך בריאותי חשוב. מחקרים מראים שלכל אלה יש קשר הדוק ליכולת שכנוע אפקטיבית. אבל גם כאן, ישנה סכנה: לקוח יכול להרגיש שהשירות מדבר "בגובה העיניים", כשהוא בפועל נתון להשפעה מתוחכמת. זו לא רק בעיית פרטיות, זו שאלת ריבונות: האם ההחלטות שהלקוח מקבל הן באמת שלו? ובמובן עמוק יותר, אם בינה מלאכותית יודעת לשכנע אותנו טוב מאיתנו, היא עלולה גם להחליף את שיקול הדעת שלנו, מבלי שנרגיש. מרגע שנכנענו לעצה של אלגוריתם כי "היא פשוט נשמעת נכונה", אנחנו עלולים אף לוותר על חירות פנימית, על ההחלטה להיות אנחנו. שוק העבודה משתנה גם מבפנים המהפכה הזו אינה מוגבלת לשיח מול הלקוחות. היא מחלחלת פנימה, אל תוך דפוסי העבודה וההחלטה של חברות עצמן. אנשי מכירות, נציגי שירות, כותבי תוכן ויועצי שיווק – תפקידים שלמים מוצאים את עצמם מאוימים, לא רק על ידי אוטומציה, אלא על ידי אוטומציה שמשכנעת יותר מהם. אבל האיום המהותי יותר הוא על קבלת ההחלטות הארגונית – כשמודלים של שפה משמשים גם בתהליכי חשיבה, סיעור מוחות או גיבוש קמפיינים, הגבול בין עזר מחשבתי לבין כפיית רעיון הופך רופף. מה יקרה כאשר מנהל בכיר יקבל המלצה מצוינת ממודל ולא יבדוק אותה, רק כי היא נשמעה משכנעת במיוחד? גם בתוך הארגון, כושר השיפוט האנושי עלול להיפגע. מטיבה לשכנע את המשתמשים והלקוחות. בינה מלאכותית. צילום: Shutterstock AI עתיד של שקיפות, או של פיתוי סמוי? ככל שהיכולות של המודלים משתפרות, כך מתחדדת השאלה מהו תפקידן של חברות אחראיות. האם הן יודו בגלוי מתי מסר נכתב על ידי AI? האם ייאסר על שימוש במודלים לשכנוע בתחומים רגישים כמו פוליטיקה, פיננסים או בריאות? האם תיווצר חובת גילוי? ואם כן – למי בדיוק? מדובר בסוגיות רגולטוריות עמוקות, אך הן גם עסקיות. חברות שישכילו לשלב את היכולות האלה בצורה אתית, שקופה ואחראית עשויות לזכות לא רק ביתרון שיווקי, אלא גם באמון צרכני יקר מפז. לעומת זאת, ארגונים שיבחרו בדרך המניפולציה, יגלו שאמון מהעבר אשר אבד – קשה להשיבו. אמון הוא הון, וכשבינה מלאכותית הופכת לאלופה בשכנוע, ההון הזה הופך לשברירי מתמיד. כוח השכנוע של ה-AI הוא הזדמנות אך גם מבחן מוסרי המחקר של קורנל הוא לא תמרור אזהרה בלבד, הוא מפת דרכים. הוא מצביע על פוטנציאל אדיר, אך גם על הצורך הדחוף במסגרות אתיות. בינה מלאכותית אינה רק כלי לייעול, היא כלי לעיצוב מציאות. חברות צריכות להחליט האם הן משתמשות בכוחה כדי לשכנע לקוחות לפעול, או כדי לשנות את כללי המשחק מבלי שיבחינו בכך. הבחירה הזו, ככל הנראה, תגדיר את העשור הקרוב ותשפיע על הדרך בה אנו, כבני אדם, בוחרים. כותב המאמר הוא יועץ טכנולוגי לארגונים, בעיקר בתחום האשראי החוץ בנקאי

בזמן שעובדים רבים עדיין שואלים את ChatGPT איך להכין קפה, חברות מצליחות בונות איתו מערכות שלמות. בעולם שבו כלי AI כמו ChatGPT, קופיילוט וג'מיני משנים את אופן העבודה, הארגונים המובילים מחפשים דרך פשוטה ויעילה להכשיר את כלל העובדים, ולא רק את צוותי הפיתוח. כאן נכנסת לתמונה ArtificialGate – פלטפורמה חדשנית להכשרות AI מעשיות בארגונים, שמאפשרת […]