eSIM היא טכנולוגיה סלולרית שמייתרת את הצורך בכרטיס SIM פיזי. במקום להכניס כרטיס למכשיר הנייד ולחכות לשירות, המשתמש סורק קוד QR – ומתחבר מיידית לרשת. המעבר בין ספקיות נעשה דיגיטלית, ללא המתנה למשלוח בדואר או ביקור פיזי בחנות. מאז 2018, עם השקת iPhone 10, מדינות רבות אימצו את התקן הזה כסטנדרט. בארה"ב, יפן, גרמניה, בריטניה ורבות אחרות – מדובר בברירת מחדל. בישראל, לעומת זאת, טכנולוגיה זו הפכה זמינה לציבור הרחב רק בשנים האחרונות, ולא במקרה. חברות הסלולר המקומיות, שחששו מהאפשרות של מעבר קל ומהיר בין ספקים, עיכבו את ההטמעה בישראל. ללא צורך להמתין ל-SIM חדש – נאמנות הלקוחות הפכה לשברירית יותר. רק לאחר התערבות של משרד התקשורת, שהכריח את החברות להציע את השירות, ה-eSIM הפך למציאות זמינה בשוק המקומי. כיום כמעט כל המפעילים מציעים אותו, אך הפער במוּדעוּת הציבורית עדיין מורגש – והשלכות האיחור מלוות את השוק גם היום. רק לאחר התערבות של משרד התקשורת, שהכריח את החברות להציע את השירות, ה-eSIM הפך למציאות זמינה בשוק המקומי האתגרים: לא רק טכנולוגיה – גם מודעות ושקיפות כדי שטכנולוגיה כמו eSIM תוטמע בהצלחה בקנה מידה רחב, לא די בכך שהיא תהיה קיימת – היא חייבת להיות נגישה, ברורה וקלה לשימוש. ראשית חשובה הנגישות הטכנולוגית: הטכנולוגיה חייבת להיתמך גם במכשירים זולים או בינוניים, לא רק בטלפונים יוקרתיים. במשך שנים רבות, חלק גדול מהציבור הישראלי השתמש במכשירי אנדרואיד מוזלים שאינם תומכים ב-eSIM – בעיקר מסדרת סמסונג A, הפופולרית בישראל. רק לאחרונה נוספה תמיכה רחבה יותר גם בדגמים אלו. שנית, נדרשת שקיפות צרכנית: כלומר, שהספקיות יספקו לציבור מידע ברור, פשוט ונגיש בנוגע לזמינות השירות, העלות שלו ואופן ההפעלה. כיום עדיין יש פערים ברמת השקיפות בין הספקיות, והדבר משפיע על המודעות לשירות. ולבסוף – חוויה פשוטה: המעבר לשירות מבוסס eSIM צריך להיות תהליך מובן, קל לביצוע, וללא חסמים טכניים מיותרים. עבור חלק מהצרכנים, ההפעלה כרוכה עדיין בשלבים טכניים שאינם אינטואיטיביים – ואת זה יש לשפר. לא הפכו לנפוצים מספיק בישראל. כרטיסי eSIM. צילום: ShutterStock החסם הראשוני של חוסר זמינות טכנולוגית כבר כמעט הוסר, והמודעות לשירות גוברת – במיוחד במדינה כמו ישראל, שבה שיעור הנסיעות לחו"ל גבוה, והצורך בחבילות גלישה משתלמות הופך את השימוש ב-eSIM לנפוץ גם בקרב לקוחות שאינם טכנולוגיים. אך הדרך להטמעה מלאה עוד לא הושלמה. הפער עדיין נותן את אותותיו: חלק מהישראלים כלל לא מודעים לאפשרות התקנת ה-eSIM, אחרים לא בטוחים אם המכשיר שברשותם תומך בטכנולוגיה, ויש גם מי שנרתעים מהתקנה שנתפשת כמסובכת או לא מוכרת. רגולציה ככלי להבטחת סטנדרט משרד התקשורת אינו אמור לנהל את שוק הסלולר – אך כן נדרש לוודא שהשוק מתנהל בתנאים הוגנים, פתוחים ומתאימים לסטנדרטים המקובלים בעולם. עם זאת, התערבותו בנושא ה-eSIM הייתה מוצדקת, משום שהיא הבטיחה שהציבור הישראלי יקבל גישה לשירות קיים ונפוץ. כדי שטכנולוגיות חדשות לא ייתקלו שוב בחסמים מלאכותיים, יש מקום להגדרה ברורה של סטנדרטים רגולטוריים – במיוחד באותם מקרים שבהם שיקולים מסחריים עלולים לעכב את החדשנות. ההיסטוריה של ה־eSIM בישראל היא תזכורת לכך. הכותב הוא מנכ"ל חברת Voye Global

ליקויי אבטחה בסיסיים במקדונלד'ס (McDonald's) חשפו את המידע האישי של עשרות מיליוני מחפשי עבודה. מי שהיו מעוניינים בעבודה במקדונלד'ס הגישו את המועמדות שלהם בצירוף פרטיהם, כנהוג בחברה, באופן מקוון. לענקית המזון המהיר יש את אוליביה – צ'טבוטית מבוססת בינה מלאכותית, שמסננת מועמדים, מבקשת את פרטי הקשר שלהם ואת קורות חייהם, מפנה אותם למבחן אישיות, ומדי פעם גם מצליחה לעצבן את המועמדים, ששואלים שאלות בסיסיות ביותר ולא נענים. את הפלטפורמה שמפעילה את הצ'טבוטית אוליביה, בנתה חברת Paradox.ai. במקריות פרדוקסלית לא משעשעת, הבוטית של החברה סבלה מליקויי אבטחה בסיסיים. כך, כמעט כל האקר יכול היה לגשת לרשומות של כל צ'אט ש-אוליביה ניהלה אי פעם עם המועמדים של מקדונלד'ס – כולל כל המידע האישי שהם שיתפו בשיחות האלה – עם טריקים פשוטים כמו ניחוש שם המשתמש והסיסמה '123456'. חוקרי האבטחה איאן קרול וסם קארי חשפו אתמול (ד') כי מצאו שיטות פשוטות לפרוץ לפלטפורמת הצ'ט בוט – ב-McHire.com.  McHire.com זהו אתר של מקדונלד'ס, שרבים מהזכיינים שלה משתמשים בו כדי לטפל בבקשות עבודה. קרול וקארי, האקרים בעלי רקורד ארוך של בדיקות אבטחה עצמאיות, גילו שנקודות תורפה פשוטות – כולל ניחוש סיסמה אחת, חלשה עד כדי גיחוך – איפשרו להם לגשת לחשבון Paradox.ai ולבצע שאילתות במאגרי הנתונים של החברה. הם העריכו שהנתונים כוללים עד 64 מיליון רשומות, כולל שמות, כתובות דוא"ל ומספרי טלפון.   When applying for a job at McDonald's, over 90% of franchises use "Olivia," an AI-powered chatbot. We (@iangcarroll and I) discovered a vulnerability that could allow an attacker to access the over 64 million chat records using the password "123456".https://t.co/dBqpRpdp9T — Sam Curry (@samwcyo) July 9, 2025 גישה מלאה כמעט לכל בקשה שהוגשה אי פעם למקדונלד'ס קרול אמר ל-WIRED כי גילה את האבטחה הלקויה רק בגלל שהוא הסתקרן "מהחלטתה של מקדונלד'ס להעביר עובדים חדשים פוטנציאליים לסינון של צ'טבוט ומבחן אישיות. חשבתי שזה די דיסטופי וייחודי, בהשוואה לתהליך גיוס רגיל, נכון?. הגשתי מועמדות ולאחר 30 דקות, הייתה לנו גישה מלאה כמעט לכל בקשה שהוגשה אי פעם למקדונלד'ס, שנים אחורה". דובר Paradox.ai אישר את הממצאים של קרול וקארי. החברה ציינה כי "רק חלק קטן מהרשומות הכילו מידע אישי", והוסיפה כי היא וידאה שהחשבון עם סיסמת '123456' שחשף את המידע – לא ניגש לצד שלישי כלשהו, מלבד החוקרים. החברה גם הוסיפה כי היא מקימה תוכנית תחרות איתור חולשות, "באג באונטי": "אנחנו לא מתייחסים לעניין בקלות ראש, למרות שהוא נפתר במהירות וביעילות", הבהירה פרדוקס. מקדונלד'ס מסרה בתגובה: "אנו מאוכזבים מהפגיעות הבלתי מתקבלת על הדעת הזו מצד ספקית צד ג', Paradox.ai. כשנודע לנו על הבעיה, הטלנו עליה לתקן אותה מיידית, והיא נפתרה באותו יום". קרול אמר שהוא ניסה שתיים מהקבוצות הנפוצות ביותר של אישורי כניסה: שם המשתמש והסיסמה 'admin', ולאחר מכן שם המשתמש והסיסמה '123456'. השני מבין שני הניסיונות האלה עבד. "זה נפוץ יותר ממה שאתה חושב", אמר קרול והסביר שכנראה שלא היה אימות רב-גורמי לדף הכניסה של Paradox.ai. עם אישורים אלה, קרול וקארי קיבלו גישת אדמין לחלק של מקדונלד'ס באתר הגיוס מק'שייר ומשם – לפרטי כל העובדים הרשומים שם, מפתחי Paradox.ai, שהם ככל הנראה מווייטנאם. כשקרול וקארי התחילו להתעסק עם מספר הזיהוי של המועמד, לכאורה, שלהם – השניים גילו שביכולתם לגשת לרשומות של מיליוני מועמדים. "המידע האישי שנחשף על ידי ליקויי האבטחה של Paradox.ai אינו הרגיש ביותר", ציינו קרול וקארי, "אבל הסיכון עבור המועמדים גדל בשל העובדה שהנתונים קשורים לידיעה על העסקתם במקדונלד'ס – או לכוונתם למצוא עבודה שם". מומחים ציינו כי אם מישהו היה מנצל את הפרצה, סיכון הפישינג היה עצום, ומשם חשש להונאות כספיות, ובראשן – בקשת מידע פיננסי לטובת הבטחה להפקדה ישירה, משמע – הונאת שכר.

אנבידיה – שלאחרונה עשתה שיא היסטורי וחצתה את שווי השוק של 4 מטריליארד הדולרים – מהווה כיום 7.32% ממדד S&P 500 – יותר מכל מניה אחרת – ותרמה 142 נקודות בסיס לתשואה מתחילת השנה, שעומדת על 7.14%. כלומר, כמעט חמישית מהביצועים של המדד כולו מקורם במניה אחת בלבד. במדד Nasdaq 100, הריכוז אף בולט יותר: עם משקל של 9.27%, אנבידיה יצרה 184 נקודות בסיס מתוך תשואה שנתית של 9.22%. במילים אחרות – מניה אחת אחראית ל-25% מהעלייה של מדד הטכנולוגיה כולו. וזה עוד לא הכל: כלל מגזר השבבים תרם 33% מתשואת קרן QQQ (434 מתוך 922 נקודות בסיס) וכמעט 30% מהביצועים של SPY. ואם נביט בקרן המגזרית המרכזית, VanEck Semiconductor ETF (סימול: SMH), התמונה מתחדדת: אנבידיה מהווה 20.7% מהתיק – יותר מפי שניים מהמניה השנייה בגודלה – ותרמה לבדה 447 נקודות בסיס לתשואת הקרן, שהגיעה ל-18.5%+ מתחילת השנה. אלו נתונים שהופכים מנהיגות טכנולוגית לנרטיב שוק ולשליטה פיננסית. אנבידיה היא כבר לא "חלק מהשוק" – היא מעצבת אותו. גם בטווח הארוך הסיפור דומה: בעשור האחרון הניבה אנבידיה תשואה של למעלה מ-34,000%, והפכה למניית ה-large cap בעלת הביצועים הטובים ביותר בשווקים המערביים, עם שווי שוק של יותר מחמישה מיליארד דולר. מ"השקעה פי 10" היא הפכה למדד בלתי רשמי – לא רק למשקיעים פרטיים, אלא גם למוסדות שמובילים את תמחור הנכסים הגלובלי. מאחורי המספרים האלו לא עומדת רק חדשנות, אלא גם היכולת להוביל נרטיב שוק דומיננטי, ולהפוך אותו למבנה תיק השקעות. אנבידיה עברה מלהיות מנוע גרפי למשחקי מחשב ללב החישובי של עולמות הבינה המלאכותית. כל עוד בינה מלאכותית תישאר הפרדיגמה שמנחה את הקצאת ההון – אנבידיה תישאר בלב ההחזקות. הכותב הוא אנליסט באיטורו

מעבדת המחקר של יבמ (IBM) בישראל, הנמצאת על רכס הכרמל בחיפה בשטח הקמפוס של אוניברסיטת חיפה, היא אחד ממרכזי המחקר הוותיקים בישראל, והוקמה עוד בשנת 1972. המעבדה כיום היא בין הגדולות מבין המעבדות שמחוץ לארצות הברית ומועסקים בה, על פי הערכות שונות, כמה מאות חוקרים וחוקרות, ביניהם סטודנטים מהטכניון ומאוניברסיטאות שונות בארץ. כל אלו מייצרים מרקם מיוחד של שיתוף פעולה בין תעשייה ומחקר אקדמי – וגם את אחד מסמליה מובהקים של הסטאראט-אפ ניישן. בחודש מרץ השנה, נחנכה המעבדה המחודשת בחיפה בכנס חגיגי רב משתתפים בו צוינו כיווני המחקר והפיתוח החדשים של יבמ בתחומי הבינה מלאכותית, כאשר המיקוד הוא תרגום הפוטנציאל הגלום בתחום מהתאוריה למעשה. מחקר שערכה החברה בקרב מנכ"לים העלה שהם מצפים להכפיל את השקעותיהם בבינה מלאכותית, בין היתר בסוכנים חכמים. לעומת זאת, מחקרים שונים בעולם מראים כי מרבית היוזמות של הטמעת AI בארגונים – תקועות. זו הסיבה שהענק הכחול הציב לעצמו יעד אסטרטגי שאליו מתמקדת מרבית תשומת הלב: לגשר ולעזור לארגונים להטמיע פתרונות בינה מלאכותית. האסטרטגיה מתחילה, בין היתר, במחקר שמטרתו לייצר פתרונות שיתזמרו (אורקסטריישן) תהליכים שונים בארגון. קמפוס מעבדת יבמ בחיפה. צילום: באדיבות יבמ "תפישת העולם שלנו היא חדשנות פתוחה" מעבדת המחקר של יבמ בישראל שותפה לפרויקטים השונים בתחום הזה, והיא תורמת ומחזקת את הגאווה הישראלית, שבאה לידי ביטוי בהון אנושי ברמה הגבוהה ביותר שיש כיום בישראל, ובהתאם – זוכה להכרה עולמית. מי שמנצחת על כל הפעילות הזו היא ד"ר איה סופר, שמונתה לתפקידה לפני ארבע שנים, והחליפה את המנכ"ל הוותיק עודד כהן, שכיהן בתפקיד 16 שנה. ד"ר סופר עובדת ב-יבמ 26 שנים, ובין היתר הייתה שותפה לפריצות דרך כמו מחשב העל ווטסון, ופרויקטים רבים נוספים, שהיום הם חלק בלתי נפרד מהפתרונות שהענק הכחול מיישם. לד"ר סופר יש כובע נוסף: היא מכהנת כסגנית נשיא לטכנולוגיית בינה מלאכותית ביבמ העולמית – עוד הוכחה לחשיבות וההערכה שיש במטה העולמי של ענקית המיחשוב לישראל ולהון האנושי שלה. בראיון לאנשים ומחשבים, במסגרת ביקור במשרדי המעבדה בחיפה, מפרטת ד"ר סופר את המיקוד של מרכז המחקר במהפכת הבינה המלאכותית בראייה ארגונית וגם מספרת כיצד עבודת החוקרים שעובדים במעבדה מסייעת לפיתוח פתרונות שמשתלבים במוצרים שיבמ משווקת ללקוחותיה. "תפישת העולם שלנו היא חדשנות פתוחה", אומרת ד"ר סופר. "אנחנו משתפים פעולה עם מדענים מהתעשייה והאקדמיה, כדי לתרום לפריצות דרך במוצרים ובפרסומים בתחומי הבנת שפה טבעית, ראייה ממוחשבת, מחשוב קוונטי, אבטחת מידע ומודלים, אוטומציה וגילוי מואץ עבור שירותי בריאות ומדעי החיים", מרחיבה ד"ר סופר. "המעבדה גם פועלת ליצירת חדשנות המשתלבת עם יעדי הליבה של יבמ, וחלק לא מבוטל של המחקרים, מבשילים לכדי מוצרים שהחברה מספקת ללקוחותיה", מסבירה ד"ר סופר. מהי תפישת העולם שלכם בנושא סוכני בינה מלאכותית? "כתיבת קוד היא אחד התחומים שבהם בינה מלאכותית מראה פוטנציאל גדול מאוד. אבל בעוד המודלים הקיימים עובדים נפלא על שפות תכנות נפוצות, הם פחות מאומנים לעבוד על שפות ייחודיות כגון קובול – שפת התכנות של המיינפריים של יבמ. כידוע, המיינפריים מריץ את התהליכים הקריטיים ביותר של מרבית הארגונים הגדולים בעולם וגם בישראל, בין היתר במגזרים פיננסים. האתגר הוא המודרניזציה של הקוד שמריץ את האפליקציות האלה, ונכתב ברובו בקובול ובארכיטקטורות מחשב מיושנות, שלא מאפשרות לו גישה ליישומים יותר מודרניים. ויש אתגר נוסף, מספר המתכנתים שיכולים לתכנת את המערכות האלו הולך ופוחת. אחד הפתרונות שהאנשים שלנו, חוקרי וחוקרות המעבדה בחיפה, היו מעורבים בו, הוא פיתוח יישומים שבאים להתגבר על האתגר הזה באמצעות בינה מלאכותית יוצרת.  יישומים אלה יכולים למשל לתרגם קוד שנכתב בקובול לג'אווה, כפי שאנחנו משתמשים ב-AI לתרגם משפה מדוברת אחת לאחרת. כמו כן ניתן לייצר קוד שיאפשר לאפליקציות המיינפריים להתחבר ליישומים החדשים בארגון, שאינם מדברים עם המיינפריים היום". מהם האתגרים המשמעותיים שארגונים מתמודדים איתם בהטמעת המודלים הג'נרטיבים ביישומים ארגוניים? "האתגר הגדול הוא האמון. האם ניתן לסמוך על המודלים הללו. זה לא סוד שלעיתים הבינה המלאכותית טועה וכמו כן ישנן סכנות של דליפת מידע ממודלים והתקפת מודלים. כמו כן, ארגון מפעיל את המודלים האלו על הידע הארגוני שלו, אשר המודלים לא ראו באימון שלהם, תוך שמירה על הרשאות הגישה הארגוניות. כך שעובד מן המניין, למשל, לא ייחשף למידע שרק לאנשי משאבי אנוש יש גישה אליו. אחד התחומים שאנחנו משקיעים בהם הרבה אנרגיה הוא בניית כלים לבדיקת נכונות של המודלים ושל היישומים שמשתמשים בהם, כדי שלא יהיו הפתעות וכדי שלא ניתן יהיה לפרוץ למערכות האלה למשל על ידי פרומפטים מתוחכמים". "אנחנו נתפשים כמעבדת מחקר מעשית ברמה מאוד גבוהה" מחקרים מראים שחדירת ה-AI לשוק הארגוני העסקי איטית יותר. איך את רואה את זה? "ארגון שרוצה לעשות שימוש משמעותי בבינה מלאכותית מגלה מאוד מהר שבעוד שהעלויות של ניסויים (POCs) סבירים, ברגע שעוברים ליישומים משמעותיים יותר ולסוכנים חכמים, העלויות יכולות להיות גבוהות מאוד. מודלים גדולים צורכים עשרות GPUs, כאשר כל GPU עולה עשרות אלפי דולרים. ואילו שימוש במודלים בענן דורש להעלות מידע, לעיתים רגיש, אל הענן, וגם כן יכול להצטבר לעלויות גבוהות מאוד. האסטרטגיה שלנו היא להתאים את המודל לצורך ולהשתמש במודל הקטן ביותר המתאים ליישום הדרוש. לצורך כך, יבמ מפתחת פלטפורמה שיכולה לסייע לארגון לעשות שימוש נבון ויעיל יותר במשאבי מיחשוב יקרים, כגון המאיץ, הזיכרון, ורשת התקשורת". מה הדבר הבא שעליו אתם עובדים בימים אלה? "כפי שציינו, אנו רואים בסוכנים החכמים את הדבר הבא. אנחנו עובדים על טכנולוגיה שתאפשר לפתח סוכנים שמתמחים בתחומים ספציפיים, כמו משאבי אנוש, מכירות ורכש. כמו כן אנחנו עובדים על כלים אשר יאפשרו לפתח סוכנים כאלה יותר בקלות ובביטחון. חלק מהטכנולוגיות כללו יצירה אוטומטית של פרומפטים מורכבים, יכולות שמאפשרות לבדוק האם הסוכן עושה את המוטל עליו בהתאם לתהליכים המוכתבים על ידי החברה, מציאת הכלים האופטימליים לכל משימה, ויצירת קוד שיאפשר לו לרוץ בבטחה בארגון שלנו". אחד החסמים בשימוש בבינה מלאכותית הוא הדאטה הארגוני "אנחנו גם משקיעים בהכנת סוכנים שיכולים להבין את המידע מורכב שמתחבא במאות אלפי המסמכים השמורים בכל ארגון. התוצרים של המחקרים שלנו יימצאו את דרכם לתוך מוצר הדגל של יבמ בתחום הבינה המלאכותי – WatsonX. זו מערכת הבינה המלאכותית שלנו, פלטפורמה חישובית שמשלבת עיבוד שפה טבעית (NLP), למידת מכונה, יכולות ניתוח מתקדמות וגם פתרונות מבוססי ענן". תארי את החלק של החוקרים שלכם בפתרונות של בינה מלאכותית של יבמ "קבוצות פיתוח המוצרים של יבמ עובדות בשיתוף פעולה הדוק עם החוקרים והחוקרות שלנו. בעוד שהרעיון והפיתוחים הראשונים יכולים להתחיל במעבדת המחקר, ברגע שיש תוצאות ראשונות ואבטיפוס עובד, אנחנו חוברים לקבוצות הפיתוח כדי לראות איך ניתן להעביר את הטכנולוגיה למוצר , ומשם – ללקוחות יבמ. לדוגמא במחקר על שימוש בבינה המלאכותית כדי לעשות מודרניזציה של המיינפריים: הפיתוחים הללו הם חלק אינטגרלי של Watson code assistant for Z – שכבר נמצא בשימוש אצל לקוחות רבים. אנחנו ממשיכים לעבוד עם קבוצת המוצר והלקוחות, כדי לגלות היכן קיימים עדיין אתגרים לא פתורים שיכולים להביא ערך רב, וממקדים בהם את המחקר שלנו". מה מעמדה של מעבדת המחקר בישראל בעיני יבמ העולמית? "החוקרים והחוקרות שלנו ידועים כאנשי מקצוע שהם בו-זמנית יצירתיים ופרקטים, שבונים דברים שעובדים, ומבוססים על צרכי השוק. הקרבה שלנו לאקוסיסטם של הסטארט-אפים בישראל מאפשרת לנו להישאר עם היד על הדופק ורגליים על הקרקע, ולראות לאן השוק הולך. יש לנו היסטוריה מאוד עשירה של תרומות למוצרי יבמ בכל 53 שנות העשייה של המעבדה בישראל. אנחנו נתפשים כמעבדת מחקר מעשית ברמה מאוד גבוהה – אנשים באים לפה מכל העולם כדי ללמוד".

בשורה חדשה מצביעה על כך ש-OpenAI – החברה שחוללה מהפכה בתחום מודלי הבינה המלאכותית עם הצ'טבוט ChatGPT שלה – מתכוננת לזעזע שוב את העולם הדיגיטלי. הפעם – עם השקת דפדפן אינטרנט משלה, כך על פי דיווחים שונים. המהלך מכוון ישירות לאחד מעמודי התווך המגבים את כוחה של גוגל: דפדפן הכרום (Chrome) שלה. מטרת המהלך, כך לפי הדיווחים, היא לפשט באופן רדיקלי את האופן שבו אנו גולשים ומחפשים מידע ברשת, והשקת הדפדפן מבית ענקית ה-AI צפויה להתבצע כבר בשבועות הקרובים. בפועל יהיה הממשק של הדפדפן החדש של OpenAI שונה מכל מה שמוכר לנו עד כה – הוא עתיד לשלב מאפיינים של מנוע חיפוש עם צ'אט אינטליגנטי. במקום לצלול לתוך אינסוף קישורים ותוצאות ממומנות, הבינה המלאכותית היא שאמורה לנווט את המשתמשים ישירות לתשובה הנדרשת לחיפושיהם. הדפדפן החדש צפוי להציע פונקציות דמויות ChatGPT, שיעניקו למשתמשים מענה לשאילתותיהם. הוא אף ישלב את Operator ומוצרי סוכן AI נוספים בשירותים שידע להעניק לגולשים דרכו. Operator נועד לבצע פעולות בשם המשתמש, ובמיוחד "משימות דפדפן חוזרות כגון מילוי טפסים, הזמנת מצרכים ואפילו יצירת ממים", כך הסבירה OpenAI. לפי הסברי החברה, שילוב הכלי Operator יכול להפוך את הגלישה באינטרנט לפשוטה ויעילה יותר. OpenAI ויאהו בין המתעניינות ברכישתו. כרום של גוגל. צילום: Shutterstock משתמשת בכלי הנשק שגוגל עצמה פיתחה – נגדה חשוב לציין כי לא מדובר בפרויקט חדש לגמרי שנבנה מאפס, אלא בפרשנות מחודשת וחכמה המבוססת על כרומיום (Chromium) – אותו קוד קוד פתוח שפותח בידי גוגל ועליו מבוססים גם דפדפני אדג' (Edge) ואופרה (Opera). בחירה זו יכולה להתפש כהפגיעה בענקית החיפוש – שכן OpenAI משתמשת בכלי הנשק שגוגל עצמה פיתחה – נגדה. דפדפן כרום הוא הרבה יותר מכלי גלישה עבור גוגל – הוא משמש את החברה על תקן מכרה זהב של נתוני משתמשים, המזין את מכונת הפרסום הרווחית שלה. לדפדפן מבית OpenAI יש את הפוטנציאל לשבור את השרשרת הזו, וזאת בעיקר על ידי תעדוף מלא של פרטיות המשתמשים – עניין שיכול לפתות גולשים לעבור לדפדפן החדש. משמעות התנהלות כזו היא שלא יוחדרו למחשבים ולניידים של הגולש יותר עוגיות מעקב ולא ירשמו העדפות גלויות שלו בכל קליק וקליק שהוא מבצע – הבינה המלאכותית תסנן הכל, ותשים את הפרטיות בראש סדר העדיפויות. בנוסף, שילוב שכזה של עוזר חכם ישירות בדפדפן פשוט מיתר את מנוע החיפוש עצמו. למה לחפש בין עשר תוצאות, כשה-AI יכולה לתת לגולש את התשובה הנכונה ביותר ממש מיד? לפי הערכות השקת הדפדפן של OpenAI גם תאפשר לה "לנגוס" בתנועה וברווחי הפרסום של גוגל, רק מעצם העברת המשתמשים אליה. ההערכה היא כי 400 מיליון המשתמשים הפעילים היומיים של ChatGPT יכולים להתפתות לעבור גם לדפדפן של OpenAI – וזה מצב שיצמצם משמעותית את נתח השוק של כרום ויפגע בהכנסות גוגל. BREAKING: Google stock, $GOOGL, falls on reports that OpenAI is planning to launch its own web browser. pic.twitter.com/DZoLmyLCwc — The Kobeissi Letter (@KobeissiLetter) July 9, 2025 הלחץ בגוגל – מיום היוולדו של ChatGPT גוגל מודעת היטב לאיום של הצ'טבוטים עליה ועל דומיננטיות החיפוש שלה, ולמעשה היא מוטרדת מכך בטירוף מהיום ש-ChatGPT נכנס אל חיינו, ב-2022. אז החברה אפילו פרסמה "קוד אדום" פנימי. במקביל היא החלה מיד לפתח כלי AI מתחרים משלה. כידוע, גוגל הזדרזה להשיק צ'טבוט משלה, שנקרא תחילה בארד (Bard) – ושחל את דרכו בצליעות שונות ומשונות. בהמשך שונה שמו לג'מיני (Gemini) – שמו של הצ'טבוט גם כיום, ואז שינתה גוגל גם את אסטרטגיית החיפוש שלה והוסיפה את AI Overviews – סיכומי AI לשאילתות המשתמשים – אל תוצאות החיפוש המסורתיות שלה. אלא שבמקביל להתפתחויות אלו, משרד המשפטים האמריקני פתח בקרב משפטי נגד ענקית הטק ממאונטיין וויו, בדרישה לפירוק פעילויותיה עקב ניצול לרעה של מעמדה הדומיננטי בשוק, ובחשד להתנהלות מונופוליסטית מצידה. בין הדרישות שהוצבו בפני החברה נכללה גם מכירה כפויה של כרום. וכאן מגיעה נקודת מהפך אופציונלית: על פי דיווחים, OpenAI מוכנה לרכוש את כרום במקרה של פירוק כפוי. בחודש אפריל, אז יקבע בית המשפט את החלטתו בנדון. במדיה העולמית צוין כי OpenAI תישקול רכישה של כרום אם משרד המשפטים יחייב את גוגל למכור אותו כחלק מתיק ההגבלים העסקיים. לפיכך המהלך המתגבש של OpenAI בהשקתדפדפן משלה אינו רק על תקן השקת יישום חדש – מדובר בעוד צעד בתחרות הגלויה בין שני הענקיות סביב השליטה על הגישה לגולשים, ולמידע הדיגיטלי. אם OpenAI תצליח ליצור דפדפן המשלב עוצמת AI, פרטיות ופשטות שימוש – אין ספק בכלל כי גוגל תעמוד בפני האיום הרציני ביותר שחוותה עד כה.

עוד מהדור הראשון שלו נחשב ה-ThinkPad X1, בעיקר 'במהדורה הפחמנית' שלו, לאחד המחשבים העסקיים היוקרתיים ביותר שמציעה לנובו בכל שנה. שלדת הפחמן שלו אחראית מצד אחד למשקל הקל שלו, ומצד שני גם לקשיחות המבנית שלו.  גם בדור הנוכחי שלו, ה-13 במספר, שומר ה-ThinkPad X1 Carbon על המאפיינים הללו, והוא מציע משקל של 986 גרם בלבד, וזה פשוט מצוין עבור מחשב שמצויד במסך 14 אינץ'. הוא גם דקיק למדי, עם עובי של קצת יותר מ-8 מ"מ בחלקו הקדמי, הפונה למשתמש, ועובי של 14.4 מ"מ מאחור. זה לא פוגע, בין השאר, באיכות האימתנית של הציר התומך במסך, שמאפשר מצד אחד פתיחה קלה עד 180 מעלות, ומצד שני מבטיח שנגיעה לא מכוונת לא תגרום לתזוזה מיותרת, ובטח לא לסגירה.  המסך, במחשב שהגיע לבדיקה, מבוסס על פאנל AMOLED ברזולוציית 2.8K, עם קצב רענון של 120 הרץ, בהירות של 400 ניט, שמתאימה בהחלט לעבודה משרדית, תמיכה ב-Dolby Vision וכן תמיכה ב-DisplayHDR True Black 500 שמבטיחה ניגודיות טובה. אולי לא מסך למשחקים, אבל בהחלט לעבודה שוטפת.  מתחת למסך נמצא כל מה שאפשר לצפות לו בכל מחשב ThinkPad מסורתי כמעט – להוציא סדרת ה-ThinkPad X9 שכבר הוצגה כאן, ומביאה עיצוב אחר. זה אומר מקלדת מצוינת, שכיף לעבוד עימה גם לאורך שעות, מערכת שליטה בעכבר כפולה עם הידית האדומה הקטנה באמצע בין המקשים G, H ו-B, וכמיטב המסורת המעודכנת יש גם מקש שמוקדש לפתיחה של אפליקציית הבינה המלאכותית של מיקרוסופט, Copilot. לצידה ממוקם חיישן טביעות אצבע, שדומה אמנם מאוד למקש, אבל הוא לא. כך או כך זה עובד היטב, והמיקום מקדימה נוח יותר לשימוש.  הדור הנוכחי של ThinkPad X1 Carbon מוקדש כולו למעבדי הבינה המלאכותית של אינטל מסדרת ה-Lunar Lake. המחשב המסוים שהגיע אלי לבדיקה מצויד ב-Core Ultra 7 258V. כמו כל מחשבי המשפחה הזו הוא מגיע עם 4 ליבות ביצועים ו-4 ליבות יעילות, ללא תמיכה בעבודה בריבוי נימים, עם מהירות מרבית של 4.8 גיגה-הרץ עבור ליבות הביצועים, ומהירות מרבית של 3.7 גיגה-הרץ עבור ליבות היעילות. הצריכה הבסיסית שלו עומדת על 17 וואט בלבד, וגם בשיא הביצועים לא עוברים את קו ה-37 וואט. מעבר לכך שהמחשב 'מתקשה' להתחמם במצב הזה, ולמרות סוללה יחסית קטנה של 57WHr (שגם ניתנת להחלפה עצמית), הוא הגיע לזמן עבודה של 9:56 שעות בבדיקת ה-Modern Office של PCMark 10 במצב העבודה 'צריכת החשמל הטובה ביותר' של Windows 11. למעשה, גם במבחן 'הביצועים הטובים ביותר' המחשב סיים את הבדיקה הזו בזמן מכובד ביותר של 8 שעות פחות או יותר, אבל כנראה שמיעוט הליבות עושה את זה. המחשב מציע 32 גיגה-בייט זיכרון RAM וכן זיכרון אחסון מבוסס SSD בנפח 1 טרה-בייט, אבל יותר מזה, הוא מציע שבב גרפי מכובד בדמות Arc 140V, שמשולב כמובן במעבד עצמו, ושבב NPU שמציע 47TOPS – רק לצורך השוואה, משפחת מעבדי ה-Arrow Lake של אינטל, באותו דור של מעבדים, מציעה 13TOPS בלבד, אבל הרבה יותר ביצועים עם הרבה יותר ליבות מחשוב, וגם שבב גרפי מעט יותר חזק. ה-AI זמינה מתמיד מעבר לכך שכמות TOPS בעוצמה כזו אומרת שהמחשב תואם לתקן Copliot+ PC של מיקרסופט, מבחינתה של לנובו יותר חשוב שזהו מחשב שהיא צירפה למשפחת ה-Aura Edition. כזכור זה אומר שבשורת מקשי הפונקציות של המקלדת יש מקש מצבים שמאפשר להפעיל מצבים חכמים שמשתמשים ביכולות ה-AI של המחשב כדי לסייע למשתמש בהיבטים שונים, מחסימת אתרים ואפליקציות מסיחות דעת בעת שצריכים לשקוע בעבודה, דרך אפשרות לתת ל-AI לסייע למצוא את האיזון בין הביצועים שרוצים מהמחשב לבין צריכת החשמל שלו, ודרך שמירה על הבריאות והרווחה האישית. זה מתבצע עם סייענים אישיים שצצים בעת הצורך – ועם יישומון מלווה והרבה מאוד אפשרויות הגדרה, שמוצעות בגרסה העסקית של Lenovo Vantage – תוכנת השליטה ש-לנובו מתקינה במחשביה.  למרות דקיקותו וקלותו מציע ThinkPad X1 Carbon Gen 13 מספיק יציאות וחיבורים. בצד שמאל יש חיבור USB-A אחד ושני חיבורי USB-C, שתומכים ב-Thunderbolt 4, ויכולים להעביר נתונים בקצב של עד 40 גיגה-ביט/לשנייה, ומצד שני, ליד חיבור המדיה, יש עוד חיבור USB-A וכן מחבר HDMI 2.1 בגודל מלא.  לסיכום ניתן לומר כי בסופו של דבר החיבור בין מחשב דקיק ויוקרתי עם יכולות AI חזקות יחסית בקצה נראה טבעי – במיוחד עבור אנשי עסקים שנמצאים בתנועה וזקוקים כנראה להשתמש ביכולות הללו כדי להוציא את מיטב העבודה מהזמן שלהם מול המחשב. המחיר, שלא במפתיע, לא זול במיוחד – ועומד, לפי לנובו ישראל, על 13,500 שקלים לתצורה בה הוא הגיע לבדיקה.

אברא מעמיקה את פעילותה במגזרי הביטחון והסייבר: החברה רוכשת 55% מ-CRG הנדסה תמורת 13.7 מיליון שקלים, כך היא הודיעה הבוקר (ה') לבורסה. במסגרת העסקה, יתרת המניות, 45%, תיוותר בידי המייסדים, שישמשו כמנהלים פעילים. הנרכשת מתמחה בהגנת סייבר, טרנספורמציה דיגיטלית והנדסת מערכות. החברה הוקמה בשנת 2011 על ידי יוצאי חיל האוויר, ומאז מלווה ארגונים בתכנון, ייעוץ ויישום פתרונות חדשניים, המשלבים טכנולוגיות מתקדמות עם מעטפת סייבר מלאה. לנרכשת ידע מעמיק בעולמות ה-IoT וה-Embedded, ולקוחותיה נמנים על מגזרי הביטחון, הפיננסים והתחבורה, בהם: אלביט, תעשייה אווירית, רפאל, נתיבי ישראל, נתיבי איילון, דואר ישראל, בנק ישראל, בנק מזרחי-טפחות, עיריית ירושלים ומקורות. היא הוקמה בשנת 2011 על ידי ד"ר מירי סיטון וסימון קדוסי, המשמשים מנכ"לים שותפים. קדוסי עסק במשך יותר משני עשורים בייזום, ניהול ופיתוח מערכות מחשוב במסגרת שירותו בחיל האוויר. בתפקידו האחרון בחיל האוויר הקים תחום חדש להגנת סייבר למערכות אמל"ח. כמו כן פיתח מתודולוגיות סייבר ייחודיות למערכות IT ומערכות Embedded. דוד בן דוד הוא מנכ"ל שותף שלישי בחברה וסמנכ"ל פרויקטים. הוא בעל ניסיון של יותר משלושה עשורים בייזום, ניהול ופיתוח מערכות תקשורת אוויריות וקרקעיות, מערכות שו"ב וקישוריות. בתפקידו האחרון, בדרגת סגן אלוף בחיל האוויר, שימש כמנהל טכנולוגיות בתחום התקשורת האווירית והוביל את תפיסת הרשת הטקטית של חיל האוויר. לדברי שי אוזון, מנכ"ל אברא, "רכישה זו מצטרפת לרכישת מתודה, אותה השלמנו  ביוני השנה, ומרחיבה את פעילותנו במגזר הביטחוני. הרכישה נועדה לחיזוק יכולותינו בתחומי החדשנות הטכנולוגית, הנדסת מערכות וסייבר. כך, אנו מציעים פתרונות מקיפים לתחום, החל מגיבוש אסטרטגיה ובחירת טכנולוגיות – ועד ליישום ותפעול בארגונים מכל ענפי המשק. נמשיך לבנות קבוצה איתנה, מגוונת, המספקת מענה שלם לאתגרים בתחומי הביטחון והסייבר". שי אוזון, מנכ"ל אברא. צילום: ניב קנטור ד"ר מירי סיטון, מייסדת ומנכ"לית משותפת של הנרכשת, עוסקת במחקר ופיתוח בתחום הנדסת מערכות חוצת ארגון. היא סיימה דוקטורט בתחום זה בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. ד"ר סיטון בעלת ניסיון של שלושה עשורים בפיתוח מערכות, בעיצוב תהליכי הנדסת מערכות ובהגדרת ארכיטקטורה בארגונים גדולים, בדגש על תחומי הביטחון, הסייבר, התחבורה והפיננסים. לצד פעילותה ב-CRG, היא עוסקת במחקר וחברה בצוות ההיגוי של מכון המחקר להנדסת מערכות בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב (TAU SERI). ד"ר סיטון ציינה, כי "החיבור עם חברה צעירה וצומחת יאפשר לנו להרחיב את הפעילות שלנו, להיכנס לתחומים חדשים ולהציע ללקוחותינו מעטפת הנדסית של ידע, ניסיון וחדשנות, תוך שמירה על ה-DNA  והייחודיות שפיתחנו לאורך השנים". אברא מעסיקה יותר מ-1,000 עובדים, מתוכם כ-450 מפתחים. לצד צמיחה אורגנית, החברה צמחה באמצעות רכישות. כך, באפריל השנה היא רכשה את מתודה מחשבים תמורת 19.5 מיליון שקלים. מתודה מחשבים משלבת טכנולוגיה עם מתודולוגיות מתקדמות לניהול מערכות מידע, פיתוח תוכנה וניהול פרויקטים, והיא שותפת פלטיניום של אטלסיאן. אברא רכשה 91% מהמניות שלה.

חברת xAI – מפתחת הבינה המלאכותית שבבעלות אילון מאסק – השיקה אמש (ד') רשמית את גרוק 4 (Grok 4) – הגרסה האחרונה והמתקדמת ביותר של מודל הבינה המלאכותית שלה, באירוע בשידור חי, שהתעכב בשעה מהמועד המקורי ומשך למעלה מ-1.5 מיליון צופים. מאסק, שפתח את אירוע ההשקה, תיאר את ההתקדמות בתחום הבינה המלאכותית כ"מדהימה" אך גם "קצת מפחידה", והוסיף כי "היא רק תשתפר מכאן". הוא אף ציין כי "זה קצת מטריד ליצור אינטליגנציה הגדולה במידה מסוימת משלנו (בני האדם – ג"פ)", וקבע כי גרוק 4 היא "הבינה המלאכותית החכמה בעולם". לטענתו, המודל החדש חכם יותר "כמעט מכל הסטודנטים לתארים מתקדמים, בכל הדיסציפלינות, בו זמנית", ו-"טוב יותר מרמת דוקטורט בכל נושא, ללא יוצא מן הכלל". מאסק אף ציין שהמודל אף היה מקבל "ציון מושלם" במבחני SAT (פסיכומטרי). עוד לדבריו, "הבינה המלאכותית מתקדמת בקצב מהיר בהרבה מכל אדם". השקת גרוק 4 מגיעה על רקע שבוע סוער במיוחד עבור xAI וחברת X של מאסק. ממש לפני ההשקה, כפי שדיווחנו, גרוק עורר סערה ציבורית נרחבת וספג ביקורת חריפה על תוכן אנטישמי ופוגעני שיצר ופרסם בפלטפורמת X בה הוא מוטמע, כולל יצירת דמות עוכרת שלווה בשם MechaHitler. בהמשך הפרשייה הזו הובילה להתפטרות מנכ"לית X, לינדה יאקרינו. בהשקה התייחס מאסק מאוד בעקיפין לנושא כשהודה שהמודל שפיתחו בחברה שלו "יכול להיות חסר שכל ישר" לעיתים. אם לחזור ליאקרינו, הרי שהיא התפטרה אתמול מתפקידה לאחר שנתיים, על פי הדיווחים על רקע סערת התכנים הבעייתיים שיצר מודל הבינה המלאכותית גרוק. למרות שיאקרינו לא סיפקה סיבה רשמית להחלטתה, עזיבתה נקשרת לחששות נרחבים יותר בנוגע לפיקוח והמסגרות האתיות בחברות של מאסק בכלל, ובפרט ב-xAI והגופים הקשורים אליה. After two incredible years, I’ve decided to step down as CEO of ????. When @elonmusk and I first spoke of his vision for X, I knew it would be the opportunity of a lifetime to carry out the extraordinary mission of this company. I’m immensely grateful to him for entrusting me… — Linda Yaccarino (@lindayaX) July 9, 2025 מה יש לגרוק 4 להציע לעולם? גרוק 4, על פי יוצריו, מבטיח יכולות רב-מודאליות משמעותיות, המאפשרות לו "להסיק מסקנות מעקרונות ראשוניים" ולהבין ולייצר תגובות מורכבות ומדויקות יותר בפורמטים שונים, כולל טקסט, תמונה ואודיו. המודל הושק בשתי גרסאות: גרוק 4 הסטנדרטי וגרוק 4 כבד (Grok 4-Heavy) החזק יותר, הנגיש באמצעות מנוי חודשי שעלותו 300 דולר. המנוי מעניק גישה מוקדמת למודל, כלי קידוד, תמיכה בעדיפות וגבולות שימוש מוגדלים. גרסת ה-Heavy, כך דווח, הציגה שיפור של פי עשרה בחישובים ומשולבים בה כלים מובנים לפתרון בעיות. עוד דווח כי המודל – שאומן על מחשב-על ייעודי של xAI בשם Colossus, המכיל 200,000 יחידות H100 GPUs – מציג שיפור של פי 100 באימון בהשוואה לביצועי קודמו. הוא השיג תוצאות קרובות לשלמות במבחנים סטנדרטיים, ובמבחן Humanity’s Last Exam הקשה. בהשקו של המודל החדש הוצגו גם יכולותיו בהבנת משחקי וידיאו, ועוד. Introducing Grok 4, the world's most powerful AI model. Watch the livestream now: https://t.co/59iDX5s2ck — xAI (@xai) July 10, 2025 מאסק לא היסס לבטא תחזיות מרחיקות לכת לגבי עתיד גרוק, וציין כי הוא מצפה מהמודל "לגלות טכנולוגיות חדשות שיהיו שימושיות כבר בשנה הבאה, ואולי אף בסוף השנה הנוכחית". הוא אף העריך שגרוק החדש "עשוי לגלות פיזיקה חדשה בשנה הבאה". ליאו פאן, ממייסדי רשת המחשוב Cysic, ציין בתייחס למודל כי מודלים פורצי דרך כמו גרוק יכולים "לגשר על הפער בין יישומים דיגיטליים לפיזיים". מה שמייחד את גרוק החדש לדבריו הוא "הפוטנציאל שלו לאינטגרציה עם מערכות אקולוגיות אחרות כמו טסלה ו-SpaceX", החברות הבולטות האחרות שמאסק הוא הבוס שלהן. Grok 4 is the first time, in my experience, that an AI has been able to solve difficult, real-world engineering questions where the answers cannot be found anywhere on the Internet or in books. And it will get much better. — Elon Musk (@elonmusk) July 10, 2025 המודל הפך לאנטישמי כדי לא להיות צייתן מדי? נזכיר כי כל השבחים הללו מגיעים אחרי שבאחרונה מודל ה-AI גרוק עורר, כאמור, סערה ציבורית עולמית משמעותית עקב הפקת תכנים בעייתיים ופוגעניים כמענה למשתמשי הרשת החברתית X. לאחר עדכון שבוצע בו, המודל החל להציג התבטאויות אנטישמיות מובהקות ואף שיבח דמויות היסטוריות הקשורות לפשעי שנאה. בנוסף, גרוק רמז על קשרים בין קבוצות מסוימות לבין "אקטיביזם אנטי-לבן" או "שמאלני קיצוני", וטען כי התנהגות זו נבעה מהורדת מסנני התוכן שלו, מה שהוביל לביקורת חריפה ביותר כלפיו. Elon Musk on Grok 4 launch. ???? pic.twitter.com/nuqiYyufed — Nitesh Sharma (@nitesh1572) July 10, 2025 מאסק לא התייחס ישירות לפרשת התוכן האנטישמי באירוע הלייב של אתמול, אך הגיב בקצרה לנושא בפוסט ב-X, בו תירץ את האירועים כך: "גרוק היה צייתן מדי להנחיות המשתמשים. להוט מדי לרצות ובעצם – להיות מניפולטיבי. זה מטופל". בהתייחסו לבטיחות AI, הוא הדגיש את החשיבות של "חיפוש אמת מירבית", ותיאר באופן כולל יותר את הבינה המלאכותית כ-"ילד גאון-על שבסופו של דבר יעלה עליכם בחכמתו, אך תוכלו להנחיל לו את הערכים הנכונים ולעודד אותו להיות… שוחר אמת, מכובד, ובעל תכונות טובות". דובר הליגה נגד השמצה (ADL) גינה את כעת נותר רק להמתין ולגלות האם גרוק 4 יהיה שונה מקודמו, מתון ומאוזן יותר – או שהשכלול שלו עלול, חלילה, להפוך אותו לאפילו יותר קיצוני בתוכן שהוא מייצר ומפיץ.