עידוד לתעשיית הקריפטו: נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, חתם בסוף השבוע על החוק שמסדיר את מעמדם של מטבעות הקריפטו היציבים (Stable Coins). החוק החדש קובע כי המטבעות הללו יהיו צמודים לדולר. שמו המלא של החוק החדש הוא "הדרכה ויצרת חדשנות לאומית למטבעות יציבים אמריקניים – גאון". טראמפ אמר כי אכן, מדובר בחוק גאוני. החוק אושר בבית הנבחרים האמריקני ברוב של 308 נגד 122 מתנגדים. מבקריו טוענים שהוא צריך לאסור על גורמים זרים להנפיק מטבעות קריפטו יציבים בארצות הברית, ולהכיל צעדים יותר חזקים נגד פעולות הלבנת הון. החוק החדש מחייב את המטבעות היציבים האמריקניים להיות מכוסים על ידי נכס נזיל – הדולר. שר האוצר של ארצות הברית, סקוט בסנט, אמר כי "החוק יחזק את מעמדו של הדולר כמטבע הרזרבי העולמי המוביל, יאפשר למיליונים רבים גישה לשוק האמריקני ויעלה את הביקוש לניירות ערך של ממשלת ארצות הברית, שנותנות תעודת ביטוח למטבעות קריפטו יציבים". טראמפ ציין שהוא תמך בחוק עוד בהתחלה, משום ש-"הוא טוב לדולר וטוב לארצות הברית. הוא גם יביא לי קולות מפעילי הקריפטו". החוק הוא ניצחון אדיר לשוק הקריפטו ותומכיו, שכן הוא עתיד לשכנע יותר בנקים להשתמש בהם. שוק מטבעות הקרפטו מגלגל כיום כ-260 מיליארד דולר בשנה, והחוק כנראה יאפשר לו לגדול בעוד כשני טריליון דולר עד 2028.

רשות החדשנות הכריזה היום (א') על הקמת עד שלוש חממות טכנולוגיות חדשות בתחומי הדיפ-טק, בהיקף כולל של 100 מיליון שקלים. זאת, במטרה לעודד ולהנביט סטארט-אפים בתחומים אלה, שמהווים אתגר בתעשיית ההיי-טק, וכדי לחזק את מעמדה של ישראל מול מרכזי חדשנות גלובליים לדיפ-טק. בין תחומי הדיפ-טק שהחממות יתמקדו בהם: שבבים, ביו-קונברג'נס, אגרי-פוד-טק, רובוטיקה, דיפנס-טק ותחומים אחרים המתאפיינים במורכבות טכנולוגית גבוהה, רמת סיכון משמעותית ומיעוט משקיעים מתמחים בישראל. הרשות יצאה בימים אלה בהליך תחרותי לבחירת גופי השקעה חדשים בחממות הטכנולוגיות, שיוקמו על ידי תאגידים רב לאומיים "בעלי ערך מוסף", לפי ההודעה, קרנות הון-סיכון ומשקיעים פיננסיים מתמחים מהארץ ומחו"ל. ברשות אומרים שגופים אלה יספקו גב פיננסי ומסגרת תומכת להקמת חברות במודלי Venture Creation – יצירת מיזמים מאפס, לרוב סביב טכנולוגיה או רעיון ראשוני, ו-Venture Building – בניית חברות בליווי עמוק ומתמשך. החממות ילוו את המיזמים משלב הרעיון או מסחור הידע במוסדות מחקר ועד לגיוס בסבב A, וישאפו לבסס בישראל תעשיות טכנולוגיות ייחודיות ומורכבות, שיש למדינה פוטנציאל להובלה עולמית בהן. ההליך יימשך לפחות תשעה חודשים. מהם הקריטריונים? הצעות המועמדים ייבחנו על ידי רשות החדשנות בהתאם לשורה של קריטריונים, ובהם הניסיון המצטבר של המציעים ובעלי המניות שלהם, איכות הצוות המוצע, השותפויות העסקיות והאסטרטגיות שגיבשו, איתנות מקורות המימון והתוכנית העסקית הכוללת. כל חממה שתיבחר תקבל מענק של עד 40 מיליון שקלים, שהם יותר מ-10 מיליון דולר, לתקופה של חמש שנים. הסכום ייועד למימון דמי הניהול ולהקמת מעבדה מרכזית, שתתמוך במחקר ובפיתוח של מוצרים בתחומי הדיפ-טק. לצד זאת, יוכל כל סטארט-אפ שייבחר לחממה לקבל השקעות לא מדללות של עשרות מיליוני שקלים במסלולי רשות החדשנות – במיוחד מקרן ההזנק החדשה, שמשקיעה מעל חצי מיליארד שקלים בשנה. החברות שייבחרו לפעול במסגרת החממות יוכלו לקבל מענקים ממשלתיים משתתפים בסבבי השקעה בשלבים שונים של חיי הסטארט-אפ, בהתאם לשלב ההשקעה. דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות, אמר כי "החממות הטכנולוגיות היו תמיד קו הזינוק של הדיפ-טק הישראלי, מהמחקר והפיתוח ועד לשוק הגלובלי, כאשר לאורך כל הדרך הן מלוות בגב כלכלי של המדינה, ששותפה לסיכון. אנחנו מצפים מהשחקנים החדשים שייבחרו לא רק להקים חברות פורצות דרך, אלא גם למשוך שותפים אסטרטגיים מהארץ ומחו"ל, שיביאו הון, קשרים והשקעה מתמשכת, כדי להפוך את הסטארט-אפים שיוקמו לחברות מובילות ומשמעותיות בעולם. כך נבטיח שישראל תישאר בחזית התחרות מול מרכזי החדשנות הגדולים בעולם."  

"זהויות מזויפות יכולות להיות האיום הכי גדול על הארגון. כדי ליצור אותן, כל מה שצריך הוא לעשות סלפי, ליצור מסמך ולהוכיח את הכתובת. ה-AI מאפשרת לעשות את זה בקלות", אמר-הזהיר פבל גולדמן-קלאיידין, ראש תחום הבינה המלאכותית ולימודי המכונה בסאמסאב. גולדמן-קלאיידין פתח את כנס ה-AI והפינטק של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים במלון הילטון תל אביב. את האירוע הנחתה סופיה טופולב-לוז, מי שעומדת בראש ומפיקה ב-The Endgame. "זיוף הזהויות הוא אתגר, כולל זיוף תעודות הזהות", ציין גולדמן-קלאיידין. "הבעיה של השנה האחרונה היא חדשה: אפשר לג'נרט מסמכים מההתחלה, ליצור מסמך לגיטימי יש מאין". הוא דיבר על ההונאה כשירות ואמר כי "זה טרנד של השנתיים האחרונות".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין גולדמן-קלאיידין שיתף את המשתתפים בכמה נתונים: "הזיוף הוא עסק לא יקר, ועושים את זה דרך שרשרת שעוברת בהרבה מדינות. עם 1,000 דולר בלבד, קבוצה של מזייפי זהויות יכולה לגרום להפסדים של עד 2.5 מיליון דולר. בישראל, אנחנו רואים השנה זינוק של 75% בזיוף מסמכים לעומת השנה שעברה. הונאות של זיוף תעודות מזהות עלו פי שניים בשנה האחרונה. 67% מהלקוחות שלנו דיווחו על עלייה בהונאות. כמו כן, אחד מכל 100 גולשים באינטרנט הוא חבר בקבוצת הונאות". מה לעשות? איך להילחם ב-AI עם ה-AI? "אנחנו עומדים בפני מרוץ חימוש", ציין. "צריך לזהות איומים ומתקפות מבעוד מועד עד כמה שאפשר, ולהשקיע בטכנולוגיה שמונעת את זה. על ארגונים לקבל את העובדה שמי שמבצעים את ההונאות נמצאים כאן, ולהקפיד להיות לפניהם". אבישי לברם, סמנכ"ל הטכנולוגיות של ONE data.ai. צילום: נדב כהן יונתן דובר נוסף בכנס היה אבישי לברם, סמנכ"ל הטכנולוגיות של ONE data.ai. הוא דיבר על הפתרון של אלטריקס, ש-ONE data.ai מייצגת בישראל, ואיך הוא יכול לעשות בוסט לפעולות הפיננסיות של הארגון. "יש במחלקות הכספים הארגונים המון אקסלים והרבה עבודה ידנית. אנליסטים משקיעים לא מעט זמן בלעבד נתונים ידנית – 11 שעות בשבוע, שהן 3.5 חודשים בשנה", ציין. "זה קורה בגלל ריבוי של מערכות ומקורות מידע, וריבוי של קבצים. האנליסט צריך לחבר בין הנתונים, לטייב ולסדר אותם, לעשות בקרות והתאמות. זה מסבך מאוד את העבודה שלו ומבזבז לו זמן יקר". "אלטריקס חוסכת לו אלפי שעות בשנה", אמר לברם. "זוהי חברה אמריקנית, ש-50% מחברות הפורצ'ן 500 הן לקוחות שלה. יש לה גם לא מעט לקוחות בארץ, בהם בנק לאומי, מנורה, הראל, כלל, מגדל, וויקס, פיוניר, טאבולה, ורוניס, פז וטבע". הוא הוסיף כי "הפתרון של אלטריקס מאפשר טיוב נתונים – שלמותם, בקרות ו-ולידציה; יכולת התמודדות עם מיליונים רבים של טרנזאקציות; עבודה מול מגוון רב של מקורות מידע שונים, כולל סוגים רבים של קבצים; יכולת ליישם לוגיקות עסקיות מורכבות מאוד; גמישות רבה; תהליכי מיגרציה; ועצמאות לאנליסטים". מקרה שימוש שהוא נתן כדוגמה הוא בקרת חשבוניות: "המערכת מאפשרת לבצע את התהליך ביומיים בלבד של עבודה, במקום חודש-חודשיים בלעדיה. מדובר בחיסכון של אלפי שעות עבודה ו-ROI (החזר השקעה) מהיר". "בנוסף", אמר לברם, "הכלי מבוסס בינה מלאכותית – מה שמאפשר ניתוחים מתקדמים של נתונים ושימוש בשפה חופשית".

זוהו הכריזה באחרונה על מודל שפה חדש לבינה מלאכותית בשם ZIA LLM, שמבוסס על טכנולוגיה של אנבידיה. המודל כולל יכולות כמו חילוץ נתונים מובנים, סיכום טקסטים, RAG (שילוב מידע מגורמים חיצוניים) ויצירת קוד. למעשה, מדובר בשלושה מודלים שונים של שפה גדולה – עם 1.3 מיליארד, 2.6 מיליארד ושבעה מיליארד פרמטרים, כאשר כל אחד מהם הוכשר להתאמה הקשרית, ובזוהו טוענים כי הם מציעים ביצועים תחרותיים ביחס למודלים פתוחים מקבילים בשוק. שלושת המודלים מאפשרים לחברה להתאים למשתמש בכל פעם את המודל המתאים ביותר לו, על פי ההקשר, תוך איזון בין עוצמה לניהול משאבים. זוהו ציינה כי היא מחויבת לפרטיות הנתונים גם במודל החדש, בכך שהיא מאפשרת ללקוחות שלה לשמור את המידע שלהם על שרתיה ולא לשלוח אותו למקורות חיצוניים. "ההכרזה מדגישה את השאיפה שלנו לבנות טכנולוגיות בסיסיות המתמקדות בהגנה על נתוני לקוחות, לצד עומק, רוחב וערך ממשי", אמר מאני וומבו, מנכ"ל זוהו. "מאחר שיוזמות הבינה המלאכותית של זוהו מפותחות כולן בתוך החברה, אנחנו מסוגלים לספק ללקוחות כלים חדשניים מבלי להתפשר על פרטיות המידע או הגמישות הארגונית". המודל ייפרס בדאטה סנטרים בארצות הברית, הודו ואירופה, וצפוי להיות זמין לשימוש לקוחות במהלך החודשים הקרובים. לצורך אימוץ המודל זוהו פיתחה מערך סוכני בינה מלאכותית המשולבים בתוך המוצרים שלה.

ביום ה' האחרון, הוכרז בבית המשפט בדלאוור על הגעה לפשרה דרמטית שהושגה בתביעת ענק נגד מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, ובכירים בחברה, סביב פרשת קיימברידג' אנליטיקה הידועה לשמצה. התביעה הייצוגית הפרטית של המשקיעים הוגשה ספציפית נגד המנכ"ל צוקרברג, ונגד מנהלים בהווה ובעבר, ודרשה 8 מיליארד דולר פיצויים על נזקים שנגרמו מחשיפת מידע משתמשים. הפשרה תסגור כעת את התיק ותמנע מצוקרברג, משריל סנדברג – מי שהייתה מספר שתיים בפייסבוק בתקופה שבה התפוצצה הפרשה – ומבכירים אחרים מלהעיד במשפט, שיפסק. הפשרה הגיעה בפתאומיות, רגע לפני שהמשפט אמור היה להיכנס ליומו השני, מתוך שמונת הימים שתוכן להימשך במקור. פרטי הפשרה הספציפיים, כגון הסכום המדויק שתשלם החברה, או תנאי ההסכם, לא נחשפו בעת ההכרזה בבית המשפט, ואף מסמכים הקשורים לפשרה לא הוגשו באותה עת. עורכי הדין המעורבים ונציגי מטא סירבו להגיב על ההתפתחויות.  התביעה הזו, שהוגשה במקור עוד בשנת 2018, ביקשה לחייב את הנאשמים באופן אישי במיליארדי דולרים, כהחזר עבור קנסות ועלויות משפטיות עצומות שנגרמו ל-מטא עקב פרשת קיימברידג' אנליטיקה. המשקיעים טענו כי החברה, ששינתה את שמה מפייסבוק ב-2021, לא חשפה באופן מלא את הסיכונים לפרטיות המשתמשים שהיו כרוכים בניצול לרעה של מידע אישי בידי חברת הייעוץ הפוליטי קיימברידג' אנליטיקה. Paid corp money to steal your data. Then corp paid for personal defense. Then corp paid to wriggle out of that. Meanwhile, our data remains stolen without compensation or defense. https://t.co/4JLmv50jNk — Huguenot House ???? ????️????️????️⭐???????????????????????????? ???????? (@HuguenotHouse) July 18, 2025 מה קרה ומי נפגע בפרשה המהוללת? נזכיר כי קיימברידג' אנליטיקה הייתה חברה פרטית בריטית שהוקמה בסוף 2013 כחברת בת של SCL Group. היא פעלה במטרה להשפיע על תהליכי בחירות ברחבי העולם, בעיקר בארה"ב. החברה התמחתה בשילוב כריית נתונים, מסחר בנתונים, ניתוח מידע ואסטרטגיה תקשורתית. ב-2016, היא נשכרה והייתה מעורבת בקמפיינים בולטים, כולל במסע הבחירות לנשיאות ארצות הברית של דונלד טראמפ ובקמפיין הברקזיט בבריטניה.  עיקר השערורייה סביבה נגע לשימוש מסחרי שהיא עשתה במידע האישי של משתמשי פייסבוק, שנאסף במקור על ידי חוקר חיצוני למטרות אקדמיות – וזאת ללא הסכמת המשתמשים. ההפרה אפשרה גישה לא מורשית לנתונים של כ-87 מיליון משתמשים. לפי הדיווחים, פייסבוק הייתה מודעת להפרת אבטחה זו במשך שנתיים, אך לא פעלה להגנה על משתמשיה. באותן שנים קיימברודג' אנליטיקה השתמשה בדאטה, שנאספה במעין שאלון פייסבוקי שפיתח חוקר אקדמי מאונ' אוקספורד, בשם אלכסנדר קוגן. השאלון עסק בדברים שמפחידים בני אדם, והעניק מידע על פרופילים של משתמשי פייסבוק וגם של חבריהם. כך בנתה קיימגרידג' בסיס נתונים של עשרות מיליוני פרופילים והמידע הזה שימש אותה לבניית פרופילים פסיכולוגיים מדויקים של בוחרים וליצירת תכנים ממוקדים, שהושתלו ברחבי האינטרנט במטרה להשפיע רגשית על דעותיהם והצבעתם. סרטונים שבהם אלכסנדר ניקס, מנכ"ל קיימברידג' אנליטיקה, מתאר שימוש בתרגילי עוקץ, שוחד ו-"מלכודות דבש" להכפשת פוליטיקאים נחשפו אחרי שהפרשה התפוצצה, ובהם גם טען המנכ"ל כי החברה שעמד בראשה ניהלה את כל הקמפיין הדיגיטלי של המפלגה הרפולביקנית וטראמפ בבחירות 2016.  בעקבות החשיפות, נציבות הסחר הפדרלית (FTC) של ארה"ב פתחה בחקירה נגד פייסבוק, וקיימברידג' אנליטיקה נסגרה בתחילת מאי 2018 בשל הוצאות משפטיות כבדות ואבדן לקוחותיה. הפשרה הנוכחית מצטרפת לשורה של צעדים משפטיים וכלכליים שהופיעו בעקבות הפרשה – מטא כבר שילמה קנס שיא של 5 מיליארד דולר ל-FTC ב-2019, בגין כשליה בהגנה על פרטיות המשתמשים. בנוסף, באוקטובר 2019, הטילה נציבות המידע הבריטית (ICO) קנס של חצי מיליון ליש"ט על פייסבוק, בגין הפרת חוקי הפרטיות של הממלכה. קנס זה ייצג את הסכום המקסימלי שהרשות יכלה להטיל באותה עת. כמו כן, בדצמבר 2022, נכנסה מטא להסדר פשרה בסך 725 מיליון דולר בתובענה ייצוגית נרחבת שהוגשה על ידי משתמשים, והסכום הזה נחשב לגדול ביותר ששולם אי פעם בהסדר בתביעת פרטיות ייצוגית. גם ממנו תחסך העדות בבית המשפט. פיטר ת'יל. צילום: יח"צ המשקיעים דרשו מצוקרברג ומהבכירים להחזיר למטא 8 מיליארד דולר אם לחזור לתביעה שצוקרברג ועורכי הדין הצליחו לסיים כעת – בעלי המניות דרשו מהמנכ"ל ומבכירים אחרים להחזיר למטא סכום מוערך של 8 מיליארד דולר, או יותר, בגין הקנס שהחברה שילמה ל-FTC והעלויות המשפטיות הנוספות. עוד טענו התובעים כי לפני חשיפת הפרשה צוקרברג מכר מניות בשווי 5 מיליארד דולר, תוך שימוש במידע פנימי, וכי דירקטוריון החברה הפר את חובת הנאמנות שלו בכך שהסכים לקנס של ה-FTC כדי להגן על צוקרברג מחבות אישית. הפשרה הדרמטית חסכה מבכירים רבים במטא, מלבד צוקרברג – מנהלת התפעול הראשית לשעבר סנדברג, וכן חברי דירקטוריון בהווה ובעבר כמו פיטר ת'יל ומארק אנדריסן – את הצורך להעיד תחת שבועה בבית המשפט. אנדריסן עצמו היה צפוי להתחיל את עדותו ביום ה' – יום הכרזת הפשרה במפתיע. לא תיאלץ להתייצב במשפט. שריל סנדברג, לשעבר סמנכ"לית התפעול של מטא/פייסבוק. צילום: ShutterStock עבור המשקיעים, הפשרה מאפשרת להימנע מניהול תיק משפטי שנתפש כקשה מאוד להוכחה תחת חוק התאגידים של דלאוור, בטענות המכונות Caremark claims. מדובר במקרה ראשון שבו טענות מסוג זה מגיעות לדיון משפטי, וגם אם היה מתקבל פסק דין לטובת התובעים, התיק היה צפוי לעבור הליך ערעור לבית המשפט העליון בדלאוור, שבשנים האחרונות נטה לבטל ניצחונות משמעותיים של בעלי מניות. ג'ייסון קינט, ראש קבוצת הסחר לספקי תוכן Digital Content Next, הביע את אכזבתו מהפשרה, וציין בתגובה כי: "הסדר זה אולי יביא הקלה לצדדים המעורבים, אך זוהי הזדמנות מוחמצת לאחריות ציבורית". הוא הוסיף כי "פייסבוק הצליחה למסגר מחדש את שערוריית קיימברידג' אנליטיקה סביב כמה גורמים רעים, במקום חשיפת מודל העסקים כולו של קפיטליזם, מעקב ושיתוף בלתי מרוסן של נתונים אישיים". קינט סיים באומרו כי "החשבון הזה נותר כעת לא פתור". יש לציין כי זוהי הפעם השנייה ש-צוקרברג נמנע מלהעיד בבית משפט בדלאוור – ב-2017 ויתרה פייסבוק על תוכנית להנפיק מניות חדשות שנועדו להאריך את שליטתו בחברה, שבוע לפני שהיה צפוי להעיד בבית המשפט בנושא.

סין מגדילה את היקף מתקפות הסייבר שלה על יעדים בארה”ב, לרבות סוכנויות ממשל, כך עולה מאיגוד של כמה מחקרים של חברות אבטחת מידע. מטרות המתקפות, ברוב המקרים, הן ריגול ואיסוף מידע. היעדים מגוונים, ולצד גופי ממשל, סין תוקפת גם מטרות תשתית אמריקניות, גופי מדיה ועיתונאים. לפי חברות האבטחה, ההאקרים שלוחי סין פוגעים במגוון רחב יותר של מטרות, ואחת החוזקות שלהם היא שברגע שהם הצליחו לחדור, הם "נלחמים קשה יותר להישאר בפנים גם לאחר שהם כבר זוהו". לפי קראוד סטרייק (CrowdStrike), היקף הפריצות של גורמים שלוחי סין יותר מהוכפלו בין 2023 ו-2024, והמגמה ממשיכה השנה ביתר שאת, עם כניסת ממשל טראמפ החדש. בשל קיצוצים משמעותיים ב-CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות, לא תמיד ניתן מענה התגובה הראוי. לפי סנטינל וואן (SentinelOne), הישראלית במקורה, "ארה"ב מתמודדת עם שורת פריצות סיניות בסייבר, החמורה ביותר אי פעם. אנחנו נמצאים בתור הזהב של ההאקרים בסין". כמה פקידים אמרו לוושינגטון פוסט, כי "למרות שנראה כי קמפיינים סיניים שונים מובלים על ידי סוכנויות ממשלתיות שונות ויש להם מטרות שונות – כולם נהנים מטכניקות חדשות. נראה כי הממשל אינו מגביל או מפריע להם במתקפות". ממשלת סין, מעריכים החוקרים, "החליטה לנקוט גישה אגרסיבית יותר ולאפשר להאקרים מהתעשייה הפרטית לבצע מתקפות סייבר בעצמם: כך, החברות מגייסות האקרים מובילים, ואלה מגלים חולשות או פגמים שלא היו ידועים בעבר, 'יום אפס'. לאחר מכן החברות מחפשות היכן מותקנות התוכנות הפגיעות, פורצות לרבים מהארגונים בבת אחת, ואז מוכרות גישה לכמה לקוחות ממשל סיניים ולחברות אבטחה אחרות". גישה זו, של מיקור חוץ למתקפות, הסבירו, מגדילה את היקף הנזק ואת מספר הקורבנות – למאות במקום בודדים. לפי ה-FBI, הדבר מקשה גם על הזיהוי וגם על חסימת המתקפות, ובעיקר משמש תמריץ לתוקפים להמשיך ולפעול ובהיקף גדול. בכיר לשעבר ציין, כי "סין איבדה את הבושה ואינה נרתעת מכתבי אישום, גינויים פומביים וסנקציות אמריקניות. זה שווה להם את המחיר. היא מתמקדת יותר ויותר בתוכנות פריצה ובספקיות אבטחה, המספקים גישה ללקוחות רבים בבת אחת". "מרחב הסייבר ממשיך להיות חזית קריטית עבור מדינות לאום זדוניות ושחקנים מסונפים, כולל אלה הקשורים לסין, המבקשים לסכן תשתיות קריטיות בארה"ב", נמסר מ-CISA, "אנו מבחינים בדפוס איומים מתמשך ומתפתח, המדגיש את החשיבות של שמירה על ערנות מוגברת בכל מגזרי התשתיות הקריטיות". בכיר לשעבר בממשל ביידן אמר, כי "האקרים סינים הם רבים וגדולים יותר, הם טובים יותר ומתוחכמים יותר ממה שהם היו לפני כמה שנים… הם נמצאים בכל מקום". שגרירות סין בארה”ב מסרה בתגובה, כי "מדובר בהאשמות חסרות בסיס ובלתי סבירות… ארה”ב ביצעה מתקפות סייבר ארוכות טווח, שיטתיות ורחבות היקף על סין, וסין הביעה שוב ושוב את דאגתה והתנגדותה לכך".

בעידן שבו בינה מלאכותית משתלטת על סדר היום העסקי, מנכ"לים ברחבי העולם שמים את כל הקלפים על השולחן: השקעה מסיבית ב-AI  גם אם הדרך לשם רצופה באתגרים. כך עולה ממחקר גלובלי מקיף של יבמ לשנת 2025, שסקר 2,000 מנכ"לים מ-33 מדינות. לפי הממצאים, רוב המנכ"לים מתכננים להכפיל את ההשקעות ב-AI בשנתיים הקרובות, מתוך הבנה שהטמעת כלים כמו סוכני AI היא לא רק יתרון תחרותי – אלא כורח המציאות, וכן גם כורח ה FOMO. אבל לא הכול ורוד: 50% מהמנכ"לים הודו, שהמרוץ אחר חדשנות יצר בארגונם תשתיות טכנולוגיות חדשות שפוגעות באפקטיביות של המערכות הקיימות. בנוסף, רק רבע מהפרויקטים ב-AI הניבו את ה-ROI המצופה, ורק 16% הוטמעו באמת בקנה מידה ארגוני. ועדיין, התקווה חיה – 85% מאמינים שבטווח של שלוש שנים מעכשיו, הם ייראו תוצאות משמעותיות בהפחתת עלויות ושיפור יעילות כמעט בכל נושא ארגוני, מוצרי ועסקי. בואו נודה על האמת: כמעט כל מנכ״ל, סמנכ״ל טכנולוגיה או מנמ"ר כבר סימן “וי” על ה-AI. חלקם אף גייסו צוותים של מדעני נתונים, מומחי ML ומשלבים יועצים בסביבת העבודה. אבל הפערים בין המצוי למצוי עדיין גדולים. "אל תמתינו לגיבוש אסטרטגיית AI מושלמת וכוללת. התחילו לפעול כבר עכשיו בשני ערוצים מקבילים: התמקדו ביישומים מיידיים של AI שיכולים לספק ערך משמעותי ויעילות תפעולית, ובמקביל הקצו משאבים ליוזמות אסטרטגיות ארוכות טווח המקדמות חדשנות וצמיחה עסקית" ארגונים רבים ממשיכים להתנהל בתרבות של סיילואים, עם תהליכים איטיים והיעדר חיבור אמיתי בין אתגרי ה-core העסקיים לבין יכולות ה-AI. לא פעם אני פוגש מנהלים שמבקשים “להטמיע AI”, אך מתקשים להשיב על השאלה הפשוטה: איזו בעיה עסקית אתם באמת מנסים לפתור? AI בארגון הוא הרבה מעבר לקבוצת הטכנולוגיה ולמפתחים שעושים שימוש יומיומי ב-ChatGPT, ב-Claude או ב-Copilot להאצת פיתוח ואוטומציה. אלו יכולות אינטגרטיביות נחוצות בסביבת הפיתוח , אך הם רק קצה הקרחון. השלב הראשון הוא ניסוח נכון של האתגרים העסקיים ובחירת כיוון אסטרטגי ברור. אני ממליץ לסווג את יישומי ה-AI לשני ממדים מרכזיים: 2. ממד ה-OPEX: הקטנת עלויות תפעוליות והתייעלות ארגונית. כאן המטרה היא לייעל תהליכים קיימים, להפחית עומס ידני ולהפחית הוצאות תפעול. הדרך להתחיל היא במיפוי פעילויות שחוזרות על עצמן או מתבצעות ידנית ללא הצדקה: עדכון מידע במערכות, סיווג פניות לקוחות, בקרות איכות, טיפול בדאטה, ניהול מלאי, תיאום לוגיסטי. כל פעולה שצורכת זמן רב או נתקלת בשחיקה אנושית היא הזדמנות להתייעלות מבוססת AI. 2. מימד ה-CAPEX: השקעה בצמיחה, חדשנות מוצר והגברת מכירות. במימד זה, AI עוברת ממנוע התייעלות למנוע צמיחה והעצמת יתרון תחרותי. בפן המוצרי: שילוב בינה מלאכותית במוצר מאפשר לפתח תכונות חכמות שמייצריות ערך כפול: מצד אחד עבור הלקוח, ומצד שני עבור הארגון. יכולות כמו המלצות מותאמות אישית, תמחור דינמי, פרסונליזציה של חוויית משתמש, בקרת מסע לקוח ומשוב בזמן אמת, שמסייעות ללקוחות עצמם לקבל החלטות טובות יותר: מה כדאי להם לרכוש? איזה מוצר או שירות מתאים להם? מהו התמהיל האופטימלי עבורם? בכך ה-AI משפרת משמעותית את חוויית הלקוח, מגדילה את תחושת הערך הנתפס ומחזקת את נאמנות הלקוח. כל תהליך כזה מתורגם ישירות לעלייה בהמרות, להגדלת סל קנייה (basket size) ולהארכת LTV. בפן המסחרי: AI מאפשרת אוטומציה ושדרוג של כלל מערך השיווק והמכירה. תובנות מבוססות דאטה על התנהגות לקוחות וחיזוי נטישת לקוחות, המלצות פרואקטיביות לשימור, אוטומציה חכמה של מסעות מכירה ודיוק תעדוף לידים, כל אלו מייעלים את מסע המכירה מקצה לקצה ומסייעים לארגון להעמיק את הקשר עם הלקוח ולהגדיל את ההכנסות. מה הלאה? אל תמתינו לגיבוש אסטרטגיית AI מושלמת וכוללת. התחילו לפעול כבר עכשיו בשני ערוצים מקבילים: התמקדו ביישומים מיידיים של AI שיכולים לספק ערך משמעותי ויעילות תפעולית, ובמקביל הקצו משאבים ליוזמות אסטרטגיות ארוכות טווח המקדמות חדשנות וצמיחה עסקית חשוב לזכור כי AI הוא כלי עוצמתי שמטרתו המרכזית היא לתמוך באסטרטגיה העסקית של הארגון. ארגונים שיצליחו הם אלה שידעו לחבר בצורה מהירה, מדויקת ואפקטיבית בין טכנולוגיות AI לבין האתגרים העסקיים האמיתיים שלהם. לבסוף, הצלחה בהטמעת AI תלויה בשיתוף פעולה הדוק עם מומחי הדומיין בארגון, אשר מסוגלים להגדיר בצורה מדויקת ובהירה את האתגרים העסקיים וההזדמנויות האמיתיות שהארגון מבקש לפתור באמצעות AI.   הכותב הוא סמנכ"ל טכנולוגיות גלובלי בדן אנד ברד סטריט.    

"נכנסנו למצב חדש, המיוצג על ידי המושג Permacrisis (משבר מתמשך). מדובר במציאות חדשה. אין המדובר עוד ב'מצב זמני וחולף', כי אם במציאות שבה אנו חיים במשבר מתמשך – או משבר מתחלף. מצב חדש זה משפיע בצורה מהותית על עולם ניהול הפרויקטים", כך אמר שי שרגל, מנכ"ל RBS PROJECTS, המתמחה בייעוץ ובהדרכה בניהול פרויקטים. שרגל דיבר בכנס השנתי של העמותה לניהול פרויקטים, PMI ישראל. האירוע נערך ביום ד' האחרון, בהפקת אנשים ומחשבים, באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים.יות מהתחום. הוא התקיים זו הפעם ה-29, נשא את הכותרת "אמנות ניהול הפרויקטים", וחן קראוני, מנהלת שיווק וקשרי חברות וארגונים, PMI ישראל, הנחתה בו את המליאה המרכזית. הרצאת שרגל עסקה במונח Permacrisis – ובזיקה שלו לעולם ניהול הפרויקטים. שרגל שימש במשך יותר מעשור כנשיא העמותה לניהול פרויקטים בישראל. "חל מעבר למצב המתאפיין באי-ודאות" "בעולם ניהול הפרויקטים", ציין, "חל מעבר למצב המתאפיין באי-ודאות. זה נובע לא רק מהיותו של הפרויקט מנוהל ברמת אי-ודאות גבוהה, בסביבה דינמית ותחת אילוצים רבים ומשתנים – אלא גם מה'עולם החדש', בו הכל אפשרי". "בעידן חדש זה", הרחיב שדרגל, "ניצבים אתגרים מיוחדים לניהול פרויקטים. האחד, שינויי עדיפות תכופים מצד ההנהלה. אתגר נוסף הוא בעולם הצרכים – הם עולים, צצים ואז נעלמים. עוד יש להתייחס למצב בו פרויקטים מאבדים ערך". לדבריו, "אתגר נוסף טמון בעובדה שישנה שחיקה בקרב הצוותים, המוטיבציה היא תנודתית ויש חוסר יציבות. עוד ישנם פערים תנודתיים בזמינות של המשאבים ובשרשרת האספקה. נדרש להגיב באופן מהיר לשינויים העסקיים, וכן יש דרישה לערך מיידי – ולא רק עמידה בלוחות הזמנים המקוריים של הפרויקט". שרגל ציין גם כי "על מנת לטפל במציאות חדשה זו, יש לפעול בכמה דרכים, לצורך מתן מענה גמיש, אמיץ וחכם, מבוסס ערך אמיתי לבעלי העניין". לדבריו, הדרכים המוצעות הן: גמישות תכנונית, אג'ילית או היברידית; ניהול לפי ערך – ולא רק לפי תכולה; התאמה ולמידה מתמשכת למציאות הדינמית ולתנאי השוק והעסק, המשתנים חדשות לבקרים; הובלה מתוך שותפות ולא רק 'ביצוע'; חיזוק מנגנוני התקשורת והתאמה מהירה שלהם למציאות הדינמית; בנייה של צוותים רב-תחומיים, עם גמישות, ורסטיליות וניידות; יש לוודא מצב של דריכות מתמדת לקראת הבלתי ידוע ולהיות בעלי מצוינות בלא כל תנאי; נדרש ליווי של הלקוחות, גם במצבי האי-ודאות, עם פתיחות מחשבתית והתחשבות; יש לערוך ניהול סיכונים רגיש, אמיץ ונחוש, עם יכולת לזהות תופעות המעידות על התרעה, גם אם היא חלקית, כמו באירוע תופעת 'הסימים הנדלקים', ויש להביא לפענוח נכון שלה; נדרשת "חיילות פרט" ברמה גבוהה. "אין כמו משבר טוב ללימוד, להתחדשות ולהתעצמות" שרגל הוא הישראלי היחיד שזכה בתואר היוקרתי של הארגון העולמי PMI Distinguished Contribution Award. "רומא לא נבנתה ביום, אולם גם לא נהרסה ביום", סיכם שרגל. "אוסף גדול של החלטות שגויות וביצועים גרועים הם שהובילו לחורבנה של העיר. יש היזהר ולהישמר מכך. אין כמו משבר טוב ללימוד, להתחדשות ולהתעצמות. היום היחיד הקל הוא יום האתמול… הימים הבאים יהיו קשים יותר, ולכן נדרש להתאמן כל הזמן – כדי להיות ערוך ונכון לשעת המבחן".