אלון יפה מונה באחרונה לתפקיד ראש אגף מערכות מידע בקופת חולים מאוחדת. יפה כיהן במשך שלוש שנים כסגנה של קטי בר שלום ז"ל, שהלכה לעולמה בחודש אפריל השנה לאחר מאבק במחלת הסרטן. יפה עובד במאוחדת מזה 26 שנים. הוא הגיע אליה לאחר שירותו הצבאי באחת מיחידות המודיעין של צה"ל, שאותו התחיל כעתודאי. את התואר האקדמי שלו יפה עשה בכלכלה והוא סיים גם לימודי משפטים, אולם לדבריו, הבין שהתחום הטכנולוגי מעניין אותו יותר. "למאוחדת הגעתי די במקרה, ועם השנים מילאתי בה שורה ארוכה של תפקידים – החל מכתיבת קוד, וכלה בניהול פרויקטים, צוותי סיסטם, אבטחת מידע וניתוח מערכות, ובשלוש השנים האחרונות כיהנתי כסגנה של קטי ז"ל", אמר יפה בראיון לאנשים ומחשבים. הוא ציין ש-"אני נכנס לתפקיד בחרדת קודש – אלה ללא ספק נעליים גדולות. למדתי מקטי המון ואני יודע שהיא הייתה רוצה שאני אהיה המחליף שלה. היא סללה לי את הדרך לכך". מהם האתגרים שעומדים בפני אגף ה-IT של מאוחדת? "ברמה הכללית, מדובר בהאצה של הבינה המלאכותית בכל התהליכים של הקופה – הן ברמה הפנים ארגונית והן בהיבט של הלקוחות שלנו. האתגר השני הוא המעבר לענן, והגברת התהליכים של המעבר לנימבוס ולקלאוד בכלל". פרט בבקשה. "ברמה האסטרטגית, מאוחדת שמה לה למטרה להיות מובילה במה שקשור לשילוב בינה מלאכותית, לטובת שיפור השירות ללקוחות שלה. השלב הראשון, שכבר פועל בהצלחה, הוא האפשרות להזמין תור לרופא דרך האפליקציה, באמצעות בוט שמבין את הצרכים של המטופל, ולהזמין שירותים, ללא צורך בפעולות נוספות. עשינו על כך קמפיין באחרונה, ומאחוריו עומדת תפיסת עולם, שמכוונת לשיפור השירות למבוטחים. זיהינו שאנשים עובדים עם האפליקציה וזו הדרך הכי נוחה לשפר את זמינות השירותים שלנו ולמקד אותם. השימוש בבוט צבר הצלחה גדולה, וקיצר משמעותית את הזמן בין התחלת הפעולה של המבוטח באפליקציה ועד לסיומה. אנחנו מתכננים שלבים נוספים בהטמעת הבינה המלאכותית, שאינני רוצה לחשוף אותם כרגע. אני רק יכול לומר שאנחנו רוצים להגיע לכך שבעתיד, המבוטח לא יצטרך ללחוץ על כל כפתור שהוא, אלא פשוט להגיד לבוט מה הוא רוצה – וזה יבוצע. בנוסף, יש לנו שירות שכבר פועל כשנה בשם נוח. הוא מאפשר למבוטח שלנו להגדיר תור לאיזה רופא הוא רוצה, ובאיזה אזור. מרגע שהוא הגדיר, המערכת סורקת את התורים הפנויים, וברגע שהיא מוצאת משהו שמתאים – היא שולחת התראה. זהו פרויקט IT שהביא ערך ממשי לקופה, וקיצר משמעותית את זמן ההמתנה לרופאים לעומת קופות חולים אחרות. כאמור, בהמשך השנה נרחיב את הטמעת הבינה המלאכותית ביתר התהליכים שלנו, כולל בתוך הארגון, מול נותני השירותים ובצדדים הקליניים. היעד הוא להגדיל את הפרודוקטיביות של העובדים שלנו. אנחנו שואפים שהבינה המלאכותית תהיה חלק בלתי נפרד מהעבודה השוטפת שלנו". אילו משימות יש לכם בעולמות הסאפ והמעבר לענן? "באוגוסט אשתקד העלינו את מערכת הסאפ שלנו לענן, והשלב הבא, שבו אנו עוסקים כיום, הוא הוספת יכולות של העברת רכיבים לענן, שלא היו אפשריות קודם. אנחנו לוקחים את מערכת ה-ERP שלנו צעד אחד קדימה ומוסיפים שימוש בבינה מלאכותית, לטובת ייעול תהליכים וקיצור זמנים". במה, לדוגמה? "למשל, טיפול בחשבוניות, בסוגים רבים של מסמכים, שמבוצע בעזרת ה-AI. היא הופכת את הטיפול לאוטומטי, ובכך משפרת תהליכים שבסופו של דבר משפרים את השירות ללקוחות. בנוסף, בשנה הקרובה נמשיך במימוש אתגרים כמו מודרניזציה של מערכות ישנות והתאמתן לשפות פיתוח מודרניות. יצוין שיש עוד מערכות שלנו עוברות מיגרציה לענן, כמו הדואר שלנו, שעבר ל-365 של מיקרוסופט. אני סבור שלא כל דבר צריך לעלות לענן, אבל יש מספיק רכיבים שאפשר להעביר אליו כדי לייעל ולשפר, ובזה נעסוק בשנה הקרובה".

מיקרוסופט יוצאת לעוד מסע בו היא מנסה לשכנע את אלו שעדיין משתמשים ב-Windows 10, בעיקר במגזר הפרטי, לעבור ל-Windows 11. כזכור, ב-14 באוקטובר תסתיים באופן רשמי וסופי התמיכה של החברה ב-Windows 10 – מערכת ההפעלה בת העשור. מאותו רגע, החברה אמנם תשחרר עדכונים למערכת הישנה, אך רק עדכוני אבטחה, ורק עבור מי שיירשם לשירות. בימים הקרובים תחל מיקרוסופט להציג בפני משתמשי Windows 10 חלון חדש, שיזכיר להם את המידע המוצג בפסקה לעיל, וכן יאפשר להם, אם ירצו בכך, לבחור להצטרף לתוכנית ההארכה עבור עדכוני אבטחה. עם זאת – לצד אפשרות לשלם 30 דולר כדי להירשם לקבלת העדכונים, וכן אפשרות להשתמש ב-1,000 נקודות Microsoft Rewards כדי לקבל את השירות בחינם (אפשרות שלא ממש זמינה בישראל ובעברית) – חשפה מיקרוסופט שהיא תציע עוד אפשרות לקבל את השירות בחינם: להשתמש ב-OneDrive. זה אומר לבצע גיבוי של רוב המערכת לענן של מיקרוסופט, כדי לסנכרן בין מה ששמור במחשב למה ששמור בענן.  הבעיה היחידה היא שעבור משתמשים רבים משמעות העניין בסופו של דבר היא עלות כספית – מיקרוסופט, בדומה לגוגל (Google), מציעה רק 5 גיגה-בייט בחינם, וזה לא יספיק ברוב המקרים כדי לגבות את המערכת. העלות למעבר לחשבון אחסון שמציע 100 גיגה-בייט אמנם נמוכה יותר מ-30 דולר – אבל זה עדיין לא בחינם.

פיוניר היא אחת החברות הוותיקות והצומחות בעולם הפינטק. היא נוסדה ב-2005 על ידי יובל טל ובן יניב צ'צ'יק, ומאז הייתה לאחת החברות הישראליות הבולטות בתחום. אדם כהן, מנהל הצמיחה הראשי של פיוניר, סיפר את הסיפור של החברה, על התהליך שהיא עברה מראשיתה ועד היום ועל הפנים שלה לעתיד – בדברים שאמר בכנס הפינטק וה-AI של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים במלון הילטון תל אביב. הרצאתו נשאה את הכותרת "שיעורים מ-20 שנה של צמיחה בעולם הפינטק". בראשיתה, פיוניר שימשה בעיקר כפתרון לפרילאנסרים וכמרקטפלייס בתחום, ולאורך השנים היא חתמה על שותפויות אסטרטגיות עם חברות שונות. ב-2014 הפכה פיוניר לפלטפורמת תשלומים B2B (מעסק לעסק) חוצת גבולות. ב-2021 היא החלה להיסחר בנאסד"ק. החזון שלה לשנים הקרובות הוא להפוך לחברה שתציע פתרון כולל לעסקי SMB. מספר העובדים של פיוניר עומד על 2,400, ב-44 מדינות – רבים מהם במרכז הפיתוח שלה בפתח תקווה. החברה פעילה במעל 190 מדינות וטריטוריות, כאשר יש לה נוכחות פיזית ביותר מ-35 מדינות, והיא תומכת ביותר מ-70 מטבעות. יש לה שני מיליון לקוחות אקטיביים והיא מעסיקה מעל 100 מנהלי הצלחת לקוח ביותר מ-20 שפות. מאז ההנפקה ב-2021 ועד לשנה החולפת, ההכנסות שלה זינקו ביותר מפי שניים וכבר מגרדות את קו מיליארד הדולרים – הן עומדות על 978 מיליון. ה-EBIDTA (הרווח לפני פחת ומסים) שלה רשם עלייה של כמעט פי 10 – ל-271 מיליון דולר. כדי למקסם את ההצלחה, פיוניר מתמקדת בעשרות אלפי מתוך שני מיליון הלקוחות שלה – ארגונים גדולים, שמניבים לה יותר מ-50% מההכנסות. "תעשיית הפינטק כיום – אחרת לגמרי מאשר ב-2005" כהן הביא דוגמה לארגון שהוא לקוח טיפוסי של פיוניר: ספק שירותים בפיליפינים, שמספק שירותי מכירות והצלחת לקוח. "אנחנו רואים שארגוני SMB כמו הארגון הזה צריכים לקבל ולהחזיק תשלומים, לשלם ולקבל נגישות פיננסית. הלקוחות האלה מאוד גלובליים. הם פותחים עסקים במדינות אחרות מסיבות שונות, ופיוניר מאפשרת להם לפתוח חשבון בנק בקליק במקומות שבהם הם בוחרים לפעול", ציין. "פיוניר התחילה משירותי איסוף תשלומים. לאחר מכן היא פיתחה מוצר בילינג, כולל סליקה, חשבוניות ועוד. אחר כך היא פיתחה מוצר עבור מי שמשלם לאותם ארגונים, כולל כלי תוכנה. בהמשך היא פיתחה מוצר לניהול כוח העבודה, בהתבסס על רכישת סקוואד", אמר כהן. "תעשיית הפינטק של היום היא אחרת לגמרי מזו שהייתה כשפיוניר נוסדה", הוסיף. "יש הרבה חדשנות בעולם הפינטק גם בלי AI, ופתחנו מרקטפלייס שמאגד את החדשנות הזאת. אנחנו קוראים לזה 'חדשנות עם מטרה'. היא מאפשרת ללקוחות שלנו לבצע טרנזאקציות ללא גבולות, לפעול בצורה יעילה יותר ולהרחיב את הצמיחה הפיננסית שלהם". הוא אמר כי "בעשור הבא, הפינטק יהיה זרז, ולא רק בעל תועלת. זה מה שאנחנו רוצים לעשות בפיוניר. זה חזון מאוד אמביציוזי, שדורש הרבה שינויים בליבת הפעילות של החברה והרבה מאוד פתיחות לחדשנות מבחוץ". עוד הוא אמר כי "יש המון שימושים פנימיים ב-AI בעולם הפינטק – להצלחת לקוח, להגעה מהירה יותר ואפקטיבית יותר לשוק, ולהכנסתה למוצר, לטובת שיפור משמעותי של החוויה. זה כמו מנהל הצלחת לקוח שיושב איתך ועוזר לך בכל רגע נתון". "היבט נוסף של החדשנות בעולם הפינטק הוא הרגולציה. ארגון צריך לשאול את עצמו איך הוא מנהל את הרגולציה, שנהיית יותר הדוקה, לצד שאיפתו להתרחב, כולל גיאוגרפית. נדרשת ארכיטקטורה אחרת של רגולציה חכמה", סיים כהן.

"הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית הוקמה ב-2002, ומאז, במשך יותר משני עשורים, היא סייעה ל-9,000 משפחות. עד ה-7 באוקטובר 2023, הקרן חילקה בצורה כמעט ידנית, מאות בודדות של מענקים בשנה. אלא שבעקבות מלחמת חרבות ברזל, הקרן נדרשה לטפל באלפי בקשות בחודש, בסכומי תרומות בהיקפים של מיליוני שקלים. נדרשנו לפתרון מהיר, והקמנו מערכת מענקים בתוך שבועות ספורים, עם ממשק חכם, עיבוד מתקדם ומערכת תשלומים מהירה עם ממשקים לבנקים. כך, בתוך ימים, הנפקנו פתרון שעובד ל-13,000 משפחות שנפגעו, ונתנו מענקים ל-22.5 אלף זכאים וזכאיות. היינו הראשונים להעניק מענקים למגישי הבקשות הזכאים: חילקנו ב-2024 מענקים בסך יותר מ-31 מיליון דולר", כך אמרה אלונה סטבנס, סמנכ"לית מערכות מידע של הסוכנות היהודית. סטבנס דיברה במפגש WIT, פורום נשים וטכנולוגיה, מבית אנשים ומחשבים. המפגש נערך שלשום (א') במשרדי מטריקס בכפר סבא, ונושאו היה "נשים מגינות בעורף ולוחמות בחזית: חדשנות, חוסן והשפעה". את המפגש פתחו גילי שלזינגר, מנכ"לית ONE Digital, ונטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים, השיווק והמכירות של אנשים ומחשבים. נושא הרצאתה של סטבנס היה "טכנולוגיה כגשר בין יהדות העולם לישראל בעת חירום". מנמ"רית הסוכנות (41), ילידת לטביה, הגדירה עצמה כ"סובייטית כהלכה", בעלת בגרות 5 יחידות במתמטיקה ופיזיקה. בתחילת המילניום הייתה בשליחות בת שלוש שנים בניו-יורק, והיא עובדת בסוכנות היהודית מ-2011. "עשיתי את השינוי המשמעותי שלי ב-2019", אמרה, "כאשר עברתי לעולם ה-IT בסוכנות". היא מונתה לתפקידה הנוכחי, מנמ"רית – ב-2024, "מהלך אשר היווה סגירת מעגל עבורי". נעזרים ב-IT כדי "לחזק את הקשר בין הקהילות היהודיות בעולם – לישראל"  "התשתית הטכנולוגית של הסוכנות", ציינה סטבנס, "נועדה לשמש כארכיטקטורה דיגיטלית, כזו המאפשרת מענה מיידי וגמיש, בשגרה ובחירום, לטובת מימוש מטרותיו". "מערכת ה-ERP בסוכנות", המשיכה וסיפרה המנמ"רית, "היא של אורקל (Oracle), ולצד המודולים הקיימים בכל ארגון, יש בה גם מודול שליחים. היא הוקמה בתחילת שנות ה-2000, יש לה ממשקים עם בנקים ברוב העולם והיא מאפשרת את החיבור והעשייה הגלובלית של הארגון. בימים אלה אנו מצויים בעיצומו של תהליך הגירת מערכת ה-ERP, מגרסת EBS – לזו של פיוז'ן". "פלטפורמת גיוס המשאבים שלנו מבוססת סיילספורס (Salesforce) והיא שודרגה בשנה האחרונה", הוסיפה ואמרה. "היא מאפשרת גיוס כספים – אנו מהווים מעין 'תשתית לגופי צד ג' ישראלים', לטובת גיוס וחלוקת כספים, ויכולת קליטת והעברת תרומות מחו"ל לפעילות הסוכנות בישראל. היינו מהראשונים בישראל להטמיע מערכת של סיילספורס – ובאחרונה הטמענו מערכת של monday.com ככלי ניהול חוצה ארגון". סטבנס ציינה כי "לסוכנות יש חברה-בת טכנולוגית, טקיוניטי (TechUnity). זו מספקת שירותים טכנולוגיים, יישומים, תשתיות ושירותי הגנת סייבר. העבודה הצמודה שלנו מול החברה מאפשרת לנו גמישות לצד יכולת למענה בזמן אמת – כי אין לנו תלות בספקי IT חיצוניים". "המוטו של היחידה בראשותי הוא לבצע קפיצת מדרגה טכנולוגית, כדי להמשיך ולחזק את הקשר בין הקהילות היהודיות בעולם – לישראל", סיכמה מנמ"רית הסוכנות. "הטכנולוגיה והמערכות נועדו לשרת אנשים ולהביא למימוש היעדים של הארגון".

חברת בינת סמך, מקבוצת רד בינת, יוצאת בהליך גיוס רחב היקף לקליטת כ-100 עובדים בתחומי התפעול והשירות, שיצטרפו לכ-450 עובדי החברה הקיימים. החברה שהוקמה בשנת 1997, מתמחה בהפעלת מוקדי שירות, מערכי התמיכה הטכנית, חדרי הבקרה (NOC) ושירותים מנוהלים בפריסה ארצית. המשרות הן עבור גופים מהמובילים בישראל, ובהם משרד הביטחון, נתיבי איילון, דניה סיבוס, ליים (Lime) ועוד. המהלך נעשה כחלק מהתרחבות משמעותית של החברה והסכמים חדשים שחתמה לאחרונה עם לקוחות אסטרטגיים מהמגזר הציבורי והעסקי. בין המשרות המוצעות: נציגי שירות לקוחות ומוקדי מידע, נציגים טכניים, מפעילי חדרי בקרה (NOC/BMS/Command Center), תומכים טלפוניים ואנשי שטח לאתרי שירות, טכנאי אלקטרוניקה ומכטרוניקה. עוזי לוי, מנהל מחלקת הגיוס בבינת סמך. צילום: יח"צ לא מדובר בעוד מקום עבודה – אלא בתחילתה של דרך" "בינת סמך מבססת את מעמדה כשחקן מרכזי בתחום השירות המקצועי בישראל, תוך דגש על חדשנות, עמידה ביעדי SLA ומסירות לכל לקוח", אמרה קרן חמני, מנהלת חטיבת BPO (ר"ת Business Process Operations) בבינת סמך מקבוצת רד בינת. "החברה מפעילה מערכים תפעוליים מורכבים, משלבת טכנולוגיה מתקדמת, ומובילה תפישת שירות אנושית ומכבדת למסגרת חזקה, עם יציבות תעסוקתית, אופק מקצועי והתפתחות לאורך זמן. החברה מוכוונת לתכתיבי המציאות ומשלבת באופן מדויק בין המשאב האנושי הכי טוב בשוק, לבין המשאב הטכנולוגי בו אנו משקיעים במקביל, ואני מזמינה מועמדים ומועמדות מוכשרים המעוניינים להתקדם ולהתפתח, להצטרף למסע שלנו". עוזי לוי, מנהל מחלקת הגיוס בבינת סמך: "אנחנו רואים בגיוס לא רק תהליך טכני, אלא הזדמנות אמיתית לבנות קריירה משמעותית. כל מועמד מקבל אצלנו יחס אישי, מסלול התפתחות ברור וליווי מקצועי צמוד. החזון שלנו הוא לאתר את האנשים הנכונים, לחבר אותם לערכים שלנו ולתת להם קרקע לצמוח בה. לא מדובר בעוד מקום עבודה – אלא בתחילתה של דרך" . קורות חיים ניתן לשלוח אל: bynetoshr@gmail.com

תמונה מדאיגה בנוגע למידת המוכנות של ארגונים לעידן הבינה המלאכותית, וליכולתם להסתגל להתפתחויות בשוק: רק 2% מהארגונים בעולם עומדים בהגדרה של "מוכנות גבוהה" ל-AI, למרות ש-25% מהאפליקציות כבר עושות שימוש ביכולות של בינה מלאכותית, כך עולה ממחקר חדש של F5. המחקר, "State of AI Application Strategy 2025", מבוסס על תובנות של 650 מנהלי IT בעולם, לצד נתוני שימוש ב-AI ב-150 ארגונים בעלי הכנסה שנתית של לפחות 200 מיליון דולר. לפי המחקר, יותר משלושה רבעים, 77%, מהחברות מדווחות על "מוכנות בינונית" ל-AI, אך מתמודדות עם אתגרים משמעותיים בתחום האבטחה והממשל: מרביתם אינם נהנים ממערכי ממשל יציבים או מאבטחה בין-עננית (cross-cloud security), מה שמותיר אותם חשופים לסיכונים. 71%  מהארגונים עושים שימוש ב-AI לשיפור אבטחת מידע, אך רק 31% מהם פרסו פתרונות מסוג AI Firewalls. 21% מהחברות נמצאות ברמת מוכנות נמוכה – מה שמקשה עליהן להתחרות בעידן שבו AI משנה תעשיות שלמות. למרות שנעשה שימוש הולך וגובר ב-AI, ציינו החוקרים, "הפערים רק גדלים". בממוצע, 25% מהאפליקציות בארגונים משלבות AI, ובקרב ארגונים בעלי מוכנות גבוהה לתחום, הנתון אף גבוה משמעותית. לעומת זאת, ארגונים ברמת מוכנות נמוכה עושים שימוש ב-AI בפחות מרבע מהאפליקציות, לרוב במסגרת ניסיונית ומבודדת. ארגונים בעלי מוכנות בינונית – מפעילים AI בכשליש מהאפליקציות. 65%  מהארגונים משתמשים בשני מודלים בתשלום ובמודל קוד פתוח אחד לפחות. בממוצע, כל ארגון מפעיל שלושה מודלים, והדבר מצביע על שימוש בסביבות פריסה מגוונות. רוב המודלים הנמצאים בשימוש הם בתשלום, דוגמת GPT-4 – אך גם מודלים בקוד פתוח זוכים לפופולריות. המובילים בהם הם Llama של מטא, Mistral AI, ו-Gemma של גוגל. אתגרי אבטחת מידע עם אימוץ AI לפי הדו"ח, ישנם כמה אתגרים קריטיים בתחום הגנת הסייבר, בארגונים המאמצים יכולות AI בקנה מידה נרחב: AI כאמצעי להגנה – 71% מהארגונים עושים שימוש בה לשיפור מערכי האבטחה; חסרים פתרונות ייעודיים – רק 18% מהארגונים בעלי מוכנות בינונית פרסו AI Firewalls, ו-47% מתכננים לעשות זאת בשנה הקרובה; חולשות בממשל הנתונים – רק 24% מהארגונים מיישמים תיוג (labeling) מתמשך של נתונים, מה שמעלה את הסיכון למתקפות מתוחכמות; פערים בין-ענניים – סביבות היברידיות יוצרות רפיון בממשל ומותירות תהליכים ונתונים חשופים; שטח תקיפה מתרחב – שימוש במגוון רחב של מודלים, במיוחד בקוד פתוח, מעלה את הסיכון ללא מסגרת בקרה מספקת. הדו"ח מסתיים בשורת המלצות לשיפור מוכנות ארגונית ל-AI: גיוון מודלים – שימוש במודלים בתשלום ובקוד פתוח לצד שיפור מנגנוני הממשל; הרחבת השימוש ב-AI – מעבר משלבי פיילוט לשילוב רחב של AI בתהליכים עסקיים, ניתוחים ואבטחה; הטמעת אבטחה ייעודית לתחום – פריסת AI Firewalls והסדרת ממשל נתונים, כולל תיוג שיטתי. "ארגונים בעלי מוכנות גבוהה", סיכמו, "מסוגלים להרחיב את השימוש ב-AI באופן מבוקר, למזער סיכונים ולמצות את יתרונות החדשנות. מנגד, ארגונים בלא מסגרות בקרה בוגרות, עלולים להיתקל בצווארי בקבוק, באתגרי רגולציה וכך תיבלם הצמיחה שלהם". לדברי ג'ון מדיסון, סמנכ"ל מוצרים ושיווק ב-F5, "כשה AI הופך לחלק מהותי באסטרטגיה העסקית, מוכנות אמיתית דורשת יותר מניסויים – היא מחייבת תשתית מאובטחת, יכולת הרחבה, ויישור קו עם צורכי הארגון. בלא ממשל בוגר ומנגנוני הגנה ייעודיים, ארגונים עלולים להעצים את האיומים – במקום להדוף אותם".

לאחר ש-אנבידיה הודיעה שלמעשה קיבלה אישור בפועל להתחיל למכור את מעבדי ה-H20 הייעודיים לסין, הציפיות בקרב החברות הסיניות המשתוקקות למעבדי הבינה המלאכותית שמציעה החברה הגביהו שחקים. אבל רוב החברות הללו יצטרכו לחכות עוד לא מעט חודשים – אנבידיה, לפי הדיווחים, קיבלה אישור אבל לא יכולה לעמוד בינתיים בכל הביקוש, בוודאי לא באופן מיידי. לפי הדיווחים, החברה הודיעה ללקוחות שלה בסין שהיא יכולה לספק כמות מוגבלת בלבד של מעבדי H20. הסיבה לכך היא, שבעקבות הגבהת הרף באפריל האחרון, כך שהממשל האמריקאי למעשה מנע ממנה לספק את מעבדי ה-H20, שפותחו בהתאם למגבלות האחרונות של ממשל ביידן לפני שעזב את החדר הסגלגל, החברה נאלצה לעצור את ההספקה לחברות שכבר חתמו על חוזה, ולכן נמנעה מחתימה על חוזים נוספים בסין. בעקבות זאת, החברה הורידה באופן משמעותי את הדרישה לייצור המעבדים במפעלים של TSMC, וכעת פשוט אין מלאי כדי לתת מענה מלא, וגם לא ברור מתי החברה תוכל לספק זאת לאור העומס הכבד שיש גם כך על TSMC. אנבידיה לא הגיבה על הדיווחים הללו, ובכל מקרה, יש להזכיר, שגם אם יש אישור של הממשל האמריקני, החברה תצטרך לקבל אותו בפועל עבור כל משלוח ומשלוח שתרצה להוציא, עבור כל אחד בפני עצמו, ועבור כל לקוח בפני עצמו.

ארגון מעלה פרסם הבוקר (ג') את דירוג האחריות התאגידית השנתי שלו, והוא כולל כמה חברות היי-טק. HP אינדיגו, אמדוקס ובזק הן בין החברות המובילות בדירוג, ולצידן בנק הפועלים, בנק מזרחי טפחות, בנק דיסקונט, כלל ביטוח, טבע, מקורות, אסם-נסטלה, אנלייט, ביג מרכזי קניות, נתיבי הגז הטבעי וצים. בדירוג נוסף, שעוסק בגיוון ובמגדר, אין חברת היי-טק בין המובילות – ביטוח ישיר, קבוצת שטראוס ואסותא. כמה חברות היי-טק נכנסו השנה לדירוג, בהן אפספלייר, שזכתה לדירוג זהב בקטגוריית Advanced, וקארדו סיסטמס. יחד איתן צוינו השנה בקטגוריה זו קבוצת עזריאלי, המרכז הרפואי שיבא תל השומר, רכבת ישראל, החברה למתנ"סים והחברה לפיתוח הרצליה. סייטוריזן וטריטון נכנסו בקטגוריית חברות הצמיחה החדשות, וגם בקטגוריית הדירוג בייסיק יש כמה חברות חדשות: ESCO ישראל, סולקון תעשיות, אנרקון, אלקון, שרתון וקבוצת M. רוש, M3, סקיי, אלוני חץ ובנק לאומי פרשו השנה מהדירוג. ארגון מעלה מודד גם את התרומות שתרמו החברות. הוא העלה כי חלה בשנה החולפת קפיצה משמעותית בסך התרומות – 960 מיליון שקלים ביחס ל-800 מיליון ב-2023 ול-590 מיליון ב-2022, לפני פרוץ המלחמה. לצד התרומות, 60% מהחברות דיווחו על שותפויות חברתיות חדשות שהן נוטלות בהן חלק, המתקדמות בשיקום ובנייה מחדש על רקע המלחמה. היוזמות הן במגוון תחומים, כגון: חקלאות מתקדמת, שיקום ישובים, חוסן נפשי, שיקום פצועי ופצועות צה"ל, חיילי.ות הסדיר והמילואים ונשות המילואימניקים, מטה משפחות החטופים ובתי החולים. גיוון, הכללה ומילואים הנתונים מראים על עלייה קלה בייצוג של נשים בדרגי הניהול בחברות – מ-39% ב-2023 ל-44% ב-2024. שיעור הנשים בדירקטוריונים של החברות נותר כמעט ללא שינוי ועומד על שליש. שיעורן מקרב מקבלי השכר הגבוה לא השתנה ועומד על פחות משליש (31%). אשתקד חלה עלייה קלה בשיעור העובדים הערבים והחרדים, חלה עלייה בשיעור העובדים החדשים עם מוגבלות, נרשמה ירידה באחוז העובדים המבוגרים (בני 62 ומעלה) ולא היה כל שינוי בשיעור העובדים יוצאי אתיופיה. אחוזי הגיוון בדרגי הניהול כמעט שלא השתנו לעומת 2023 ונותרו נמוכים מאוד. כך, הערבים, שמהווים 20% מהאוכלוסייה, הם רק 2.7% מדרגי הניהול בחברות שנכללות בדירוג. מנהלי מעלה והחברות המדורגות פתחו היום (ב') את המסחר בבורסה בתל אביב. צילום: גיא יחיאלי הדירוג עסק השנה גם בנושא המילואים. מרבית החברות מאפשרות למשפחות המשרתים להישאר עם רכב החברה (87%), מציעות שירותי תמיכה ושירותים פסיכולוגיים למשרתי מילואים (85%) ולבני.ות זוגם (75%), מכירות בעובדות.ים אשר בן.ת זוגם נמצא.ת בשירות מילואים ממושך (83%), מציעות הסדרי עבודה מיוחדים, כגון קיצור יום העבודה ועבודה מהבית (75%), שומרות על הזכאות לבונוסים במהלך תקופת השירות במילואים (72%) ועוד. חלק מהחברות החלו לפתח מענים כגון מתן יום חופש לפני או אחרי שירות המילואים (28%), סל תמיכה לסיוע בילדי המשרתים כגון הסעות, שיעורי עזר ושמרטפות (20%), ותמיכה וסיוע בפיתוח מקצועי של בני.ות הזוג של המשרתים (20%). כ-47% מהחברות שנוטלות חלק בדירוג מעלה מעורבות במהלכים לשיקום תעסוקתי של נכי ונכות צה"ל ופצועי המלחמה. מערכת ניהול לאחריות תאגידית מעלה מציעה מערכת ניהול לאחריות תאגידית – נושאים חברתיים סביבתיים ומממשלים בעסקים. הדירוג שלה בוחן כ-200 קריטריונים תחת 10 נושאי גג – איכות סביבה, ממשל תאגידי, היבטים אתיים, יחסי עבודה, אחריות ברכש, גיוון והכלה בתעסוקה, תרומה לקהילה, התנדבות עובדים, תשומות ניהול ESG ובטיחות. ההשתתפות בדירוג הינה וולונטארית. בדירוג הנוכחי השתתפו כ-160 חברות מסקטורים שונים: תעשייה, מזון, שירותים, היי-טק, בנקאות ופיננסים, תעשיות ביטחוניות, פרמצבטיקה, תשתיות, אנרגיה מתחדשת, פודטק ועוד. המחזור המצרפי של החברות המדורגות עומד על 424 מיליארד שקלים, שהם 21.2% מהתמ"ג. מספר העובדים המצרפי שלהן הוא כ-300 אלף, המהווים כ-6.6% מכוח העבודה בישראל. "יש לאחריות התאגידית שורשים עמוקים וארוכי טווח בישראל" תמר יסעור, יו"רית מעלה ויו"רית ישראכרט, אמרה כי "ברצף המשברים והאירועים בשנים האחרונות, המחויבות של החברות הישראליות לאחריות תאגידית לא פחתה, אלא התרחבה והעמיקה. לא מובן מאליו שגם בתקופות שבהן עסקים נפגעים ומתמודדים באופן ישיר עם ההשלכות, האחריות התאגידית שלהם רק התעצמה". "דירוג מעלה שם זרקור מדי שנה על תהליכים מנוהלים ומדודים, מהם אפשר להסיק כי לאחריות התאגידית בישראל יש שורשים עמוקים וארוכי טווח. מחויבות לאחריות תאגידית לא נובעת רק מיכולת כלכלית, אלא גם מבחירה עקבית לפעול באחריות, גם אם זה לא תמיד פשוט או ודאי. הבחירה הזו מחזקת את החוסן, תורמת לאמון הציבור ומביאה ליציבות וצמיחה – ערכים שהמשק והחברה הישראליים זקוקים להם, במיוחד בתקופה הזו", ציינה. לדברי מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה, "הנתונים השנה מצביעים על המשך ההתגייסות של המגזר העסקי לצרכים החברתיים – כפי שעולה מהעלייה הנוספת בסך התרומות. לצד זאת, ולמרות הסטת הקשב, נמשכת העבודה גם על גיוון וסביבה. הדירוג משקף שמקומות העבודה הם 'מרחב מוגן' – לא רק בממד הפיזי, אלא גם בהיבטים של יציבות, משמעות וסולידריות". מרשים ומעודד לראות את ההתחזקות הזו של האחריות התאגידית, בפרט כאשר חברות רבות נדרשות להמשיך לשמור על יציבות והמשכיות עסקית ודאגה לעובדים ומשפחותיהם".