"עד היום לא פעלנו בעולם ניהול זהויות. השוק מתקדם מהר ואין לי שלוש שנים כדי לפתח מוצר ראוי בעולם זה. היכולות של סייברארק (CyberArk) להגנה על זהויות וניהול הרשאות בעולם המתפתח של סוכני בינה מלאכותית – הם המניעים העיקריים עבורנו לרכישתה. אבטחת מידע נדרשת לפעול בזמן אמת, בטח בעידן הבינה המלאכותית. אני לא בפאניקה מהמתחרות, כגון קראודסטרייק – אלא מ-AI", כך אמר ניקש ארורה, מנכ"ל פאלו אלטו. ארורה דיבר אמש (ד') עם עיתונאים ישראלים בעקבות רכישת פאלו אלטו את סייברארק הישראלית תמורת 25 מיליארד דולרים. עוד היה שותף לשיחה אודי מוקדי, מייסד משותף ויו"ר פעיל של הנרכשת, ובעבר, המנכ"ל שלה. "סייברארק היא היחידה שעושה באמת ניהול זהויות לעומק", אמר ארורה ונופף בתג העובד שלו, "היא לא רק בודקת את תג העובד שלי ואז נותנת לי יכולת לעשות כל מה שאני רוצה בארגון". לדברי ארורה, "אני רואה הזדמנות עצומה לענות על צורכי אבטחת הזהויות העכשוויים, וגם לדרישות האבטחה שיגיעו עם הגל הבא של בינה מלאכותית סוכנית – עם סייברארק. היא מאפשרת לנו לפעול טוב ועמוק יותר בשוק העתידי של בינה מלאכותית סוכנית. סייברארק היא היחידה שיש לה גם חזון לעידן ה-AI והיא גם פועלת בעולם זהויות מכונה". לדבריו, "כל הסוכנים יצטרכו הרשאות וגישה כדי לספק את היכולות הללו. צריכים לנהל את הסוכנים האלה בדיוק כמו שמנהלים זהויות של בני אנוש, או מכונות. אנו מאמינים שסייברארק נמצאת במקום טוב כדי לפעול ולהתרחב בשל ההזדמנויות שיגיעו על ידי בינה מלאכותית סוכנית". מוקדי הוסיף כי "סייברארק פועלת בעולם ניהול הזהויות מתוך ראייה שממוקדת בהגנת סייבר, בניגוד למתחרים שלנו, שבאים ממקום של ניהול". "בסופו של דבר, עם השלמת הרכישה של סייברארק, יהיו לנו הצעות כמעט בכל קטגוריה מרכזית בעולם אבטחת הסייבר", אמר ארורה, "וההיצע שלנו משתלב עם החזון של פלטפורמה אחת אחודה ומוכללת. נוכל לתת מענה לרוב תחומי ההגנה. לפני 30 שנה, לארגונים היו פתרונות ניהול תפעוליים שונים, ואז באו סאפ ואורקל והציעו מערכת ERP אחת. כך היה גם בעולם ה-CRM. אם זו פילוסופיה טובה – אז למה לא ליישם אותה בעולם הגנת הסייבר?" הוא הוסיף, כי "הרכישה היא המעשה הנכון ללקוחות שלנו ולמשקיעים, והיא נכונה בהיבט הרצון שלנו לספק אבטחה מקיפה". ארורה ציין כי אינו רואה בעיה בהיבט ההגבלים העסקיים, כי יש חפיפה מינימלית בקטגוריות האבטחה של שתי החברות, "אין פה עניין, זו לא סוגיה. הן משלימות מאוד מבחינת ההיצע שלהן. סייברארק לא חופפת להיצע המוצרים שלנו". מוקדי ציין, כי "היינו יכולים להמשיך לפעול עצמאית, ויש לנו כבר אלפי לקוחות. אבל עם פאלו אלטו, נגיע לעשרות אלפי לקוחות ארגוניים". לשאלה מה יעלה בגורל מצבת כוח האדם של הנרכשת, אמר ארורה, כי "רכשתי כבר כמה חברות ישראליות ואני יודע לעבוד איתן. אני לא רואה סיבה לצמצום בהיקף כוח האדם בעקבות העסקה. השקענו בישראל ונמשיך להשקיע פה ונעשה זאת מהר יותר. נגמר המקום במשרדי החברה בארץ… אולי נתרחב למשרדים של סייברארק…". ארורה ציין כי הדיונים על המיזוג נערכו בין ארבעה: הוא, מוקדי, מט כהן, מנכ"ל הנרכשת וניר צוק, מייסד פאלו אלטו ועד לאחרונה ה-CTO שלה, "שהיה מעורב בצורה פעילה ברכישה". ארורה סיים בציינו, כי "בכל מהלך רכישה שעשינו בעבר היינו חלוצים – והמתחרים 'העתיקו' אותנו והלכו לרכוש חברות ממגזר הפעילות כמו אלו שאנחנו רכשנו. אז להערכתי, המיקוד הבא בעולם הגנת הסייבר יהיה על ניהול זהויות – אנוש, מכונה וסוכן".

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל מטא, משקיע בימים אלה הרבה מאמצים, וסכומי כסף ניכרים, כדי לגייס לחברה את הטופ של הטופ של מומחי ה-AI, על מנת לקדם את חזון הבינה המלאכותית הסופר אנושית (Superintelligence AI) שלו. הוא שם את הפוקוס על יוצאי OpenAI, החברה שמאחורי ה-ChatGPT והגרסאות השונות של ה-GPT, ומצליח חלקית: שניים מהם – אלכסנדר וואנג, מייסד Scale AI, ושנגיה ג'או, ששימש חוקר בכיר בחברה של סם אלטמן, אמרו לו כן, בעוד שמירה מוראטי, שהייתה סמנכ"לית הטכנולוגיות של OpenAI, השיבה בשלילה, אף על פי שהוא הציע לה סכום אסטרונומי של מיליארד דולר. ג'או צפוי לעמוד בראש המעבדה של מטא שמפתחת את אותה בינה מלאכותית סופר אנושית. כך או כך, בינתיים נראה שההשקעות הרבות של החברה בבינה מלאכותית משתלמות: אל מול הביקורת שהובעה בעבר על צוקרברג, שלפיה הוא מבזבז יותר מדי כסף על AI, מטא השיגה ברבעון השני של השנה תוצאות מצוינות. ההכנסות שלה גדלו במהלכו ב-21.6% ל-47.5 מיליארד דולר והרווח הנקי זינק ב-36.2% ל-18.3 מיליארד. לא פלא, אם כן, שהמנייה של מטא עלתה במסחר מעבר לדלפק אמש (ד') בניו יורק, לאחר סגירת שערי וול סטריט ולאחר פרסום התוצאות, ביותר מ-10%. צוקרברג אמר בשיחה עם אנליסטים לאחר פרסום התוצאות כי החברה מתכוונת להגדיל השנה בהרבה את ההוצאות שלה על הבינה הסופר אנושית, וההוצאות שלה עתידות להגיע בסיכומה לעד 72 מיליארד דולר. זאת, לעומת התחזית הקודמת, שפורסמה באפריל, שלפיה הן יגיעו לעד 64 מיליארד. לדבריו, ב-2026 הן צפויות לגדול אף יותר. עוד בתוצאות הרבעון, הרווח הגולמי הרבעוני של מטא עלה ב-22.9% ל-8.5 מיליארד דולר והרווח התפעולי זינק ב-37.7% ל-20.4 מיליארד. הרווח הנקי למניה רשם צמיחה של 38.4% ועמד על 7.14 דולר. תוצאות המחצית בסיכום המחצית הראשונה של 2025, ההכנסות של מטא גדלו ב-19% לכמעט 90 מיליארד דולר, הרווח התפעולי צמח ב-32.6% ל-38 מיליארד והרווח הנקי זינק ב-35.4% ל-35 מיליארד. צוקרברג סיכם את התוצאות באומרו כי "היה לנו רבעון חזק – הן בפעילות העסקית של החברה והן בביצוע תהליכים שחיזקו את הקהילה שלנו. אני נרגש מכך שאנחנו בונים בינה מלאכותית סופר אנושית לכולם בעולם". .  

שנתיים וחצי לאחר שיצא מחיינו, התוכי הירוק והמוכר מהפסקות הפרסומות חוזר, הפעם כפרזנטור של המותג Tuki – שירות חדש לגלישה בחו"ל על פלטפורמת רומביליטי, חברה בת של פלאפון, כאשר את התוכי שב לדובב הקומיקאי שלום אסייג. שירות Tuki פועל ביותר ל-160 מדינות ברחבי העולם ובמחיר של החל מ- 3.9 דולר לג'יגה. ברומביליטי ציינו, כי המוצר מיועד לכל הטסים לחו"ל בעלי מכשירים תומכי eSIM, שיקבלו 1 ג'יגה גלישה מתנה לכלל היעדים בשירות, ללא התחייבות לרכישה. תוכי… התגעגענו….

סקאלקנדי אולי לא נחשבת – גם כאן, בארץ – כחברה ששייכת לחבורת יצרניות הצמרת בשוק האודיו, ובמיוחד בשוק האוזניות נטולות החוטים, אבל היא חברה ותיקה בתחום, עם הרבה ידע ויכולות. היא גם מוכרת היטב, ודי בצדק בדרך כלל, למי שמגרד מעט את פני הקרקע ולא מוכן להסתפק באוזניות ממוסחרות היטב ומשווקות היטב. בנוסף, יותר מפעם אחת היא שלחה לשוק אוזניות נטולות חוטים בעיצובים מפתיעים בהיבט של החבילה הכוללת, האוזניות עצמן וגם המארז שלהן. האוזניות החדשות שלה, Method 360 ANC, הן הפתעת השנה עד עתה בשוק. הן בולטות לא רק בזכות בחירת שפת העיצוב בהשקה של המוצר, אלא גם בגלל הפרטים הטכניים, והכי חשוב – עקב חוויית השמע והדיבור, והתמורה הכוללת שהן מציעות. אין ספק שהמראה של מארז הטעינה הוא אחד המיוחדים ביותר שתראו, וראיתם עד היום – מעין קופסה ארוכה וגלילית, שבקצה התחתון שלה יש חיבור USB-C לטעינת הסוללה המובנית, ומאחור רצועה מחוברת וטבעת שמותאמת לחבר את המארז לתיק, או ללולאת חגורה – ובטח שלא להנחה בכיס קדמי במכנס צמוד. הצמדה קלה לטלפון ואפליקציית מרכז שליטה משיכה מעלה עם הטבעת הזו שולפת החוצה את החלק הפנימי, ואז מתגלות האוזניות משני הצדדים. הן ממוגנטות היטב למקומן, וגם כשניסיתי, הן לא נפלו ממקומן. הוצאתן החוצה מתבצעת בקלות, באמצעות אצבע יחידה, בכל צד, והצמדתי אותן לטלפון בקלילות רבה, כמו צימוד של כל אוזניית בלוטות' עלי אדמות – ובמקרה הזה מדובר בגרסה 5.3. אם קצת מסתבכים, אפשר לבצע את הצימוד באמצעות האפליקציה Skull-iQ, שמשמשת גם כמרכז השליטה – לצורך עדכוני קושחה, לקביעת הגדרות מסוימות, כמו עוצמת ה-ANC או ההאזנה לסביבה, להגדרת הפקודות שמבוצעות בלחיצות על כפתורי המגע, ולבחירת אקולייזר ו/או מצב העצמת הבס. העיצוב של האפליקציה לא מדהים, אבל ברור ועושה את העבודה. לגמרי אי אפשר להכניס אותו לכיס. המארז של Method 360 ANC של סקאלקנדי. צילום: יח"צ האפליקציה גם חושפת – אם איכשהו מפספסים את המידע הזה, שכתוב על הקופסה – את שיתוף הפעולה, במקרה של האוזניות הללו, בין סקאלקנדי ל-BOSE – אחת החברות המובילות בתחום האודיו. שיתוף הפעולה הזה כלל את פיתוח הדרייברים, שגודלם 12 מ"מ – והתוצאה טובה מאוד, גם אם לא מצוינת, במיוחד עבור חובב בס כמוני. היכולת לחזק את הבס באמצעות האפליקציה עובדת היטב והתדרים המתאימים אכן מקבלים את ההדגשה המבוקשת, וזאת מבלי שהצלילים הגבוהים מאבדים יותר מדי מהחדות שלהם. אם כבר, הרגשתי לפעמים שהבס מעט מלא מדי, עם קצת חוסר חדות במעין חומת צליל שנוצרה. ייתכן שחדי אוזן במיוחד ירגישו לעתים בעיה בנאמנות לצלילים המקוריים, אבל באופן כללי, התוצאה טובה ומהנה גם לאורך שעות של האזנה. מראה מאוד מעניין המראה של ה-Method 360 ANC מאוד מעניין: הן שמנמות ובולטות בבירור מהאוזניים, ומקדימה יש זרוע קטנה שמקרבת את המיקרופונים הקדמיים אל הפה. מעבר לכך יש סנפיר שעוזר בייצוב של האוזנייה באוזן עצמה – ובמארז קיימים עוד שני זוגות סיליקון לקצוות, שנכנסים לאוזניים ולסנפירים. חשוב מאוד לבצע התאמה לגודל לאוזן המסוימת של כל אחד ואחד, כי אחרת הן יכולות לזוז ולגרום לקטיעות בהאזנה. הן גם חכמות רק מעט, כך שכשמוציאים אפילו אחת מהן מהאוזן, למשל כדי לנהל שיחה, המוזיקה פוסקת עד להחזרה למקום. השתקת הרעשים האקטיבית עבדה היטב, ובזמן ניגון מוזיקה בעוצמת קול של כ-70% פשוט לא שמעתי את הסביבה – לא דיבורים, לא קולות של מכוניות עוברות בכביש ואפילו לא את הקשקושים של הנוסעים באוטובוס. צלילים מפתיעים, כמו צופר של מכבי אש או צרחה של איזה ילד בגינה, חדרו, אבל הרעשים המונוטוניים נעלמו לי מהרקע בזמן ההקשבה למוזיקה. בכל מקרה, עם בקרות מגע מהטובות שנתקלתי בהן בשנה האחרונה, אין כל בעיה לעבור לשמע סביבתי מוגבר, וכאן יש להזכיר שוב את האפליקציה. שיתוף הפעולה בין סקאלקנדי ל-BOSE כלל את פיתוח הדרייברים, שגודלם 12 מ"מ – והתוצאה טובה מאוד, גם אם לא מצוינת, במיוחד עבור חובב בס כמוני איכות השיחות לא הייתה מספיק אחידה: היו שיחות שהתנהלו באיכות שווה בשני הצדדים, לפחות כשהן נוהלו בתוך בית, והיו כאלה שבהן בן שיחי התלונן שהוא לא מבין אותי. זה קרה בעיקר בחוץ. כלומר, איכות השיחות היא לא הנקודה החזקה והיציבה של האוזניות הללו. מה עם הסוללה? היא אמורה, לפי סקאלקנדי, להחזיק תשע שעות במצב ANC עבור כל אוזניה. בפועל – וכאמור, בעוצמה של כ-70%, עם חיזוק בס מתמיד ועם ANC, היא החזיקה לי מעט פחות משמונה שעות. הסוללה במארז אמורה לספק עוד 23 שעות. טעינה של 10 דקות מספיקה לשעתיים של הקשבה למוזיקה. בשורה התחתונה, במחיר של 499 שקלים, ה-Method 360 ANC של סקאלקנדי מספקות חבילה לא רעה בכלל של מוזיקה עם השתקת רעשים. גם אם אודיופילים ירגישו קצת חוסר בדיוק בפרטים, בעיקר כשהבס פועל באופן עוצמתי, אם אתם יכולים לחיות עם המארז המוזר משהו שאי אפשר להכניס לכיס, התמורה לכסף יפה מאוד.

חברת אפל הגיבה השבוע (ד') באופן תקיף במיוחד לתביעת הגבלים עסקיים שהוגשה נגדה על ידי משרד המשפטים האמריקני במרץ 2024. ענקית ה-iPhone ספגה את התביעה משום טענת משרד המשפטים שהיא מנצלת את מעמדה המונופוליסטי בשוק הסמארטפונים. התגובה של אפל מתוארת בתקושרות העולמית כ"דוקרת" ו"חריפה", והיא מכוונת ישירות ללב הטענות של משרד המשפטים, שלדבריה, מאיימות על העקרונות שעושים את ה-iPhone שלה למוצר ייחודי בשוק תחרותי. תביעת משרד המשפטים של ארה"ב, בה תומכת גם קואליציה דו-מפלגתית של תובעים כלליים ממדינות שונות, טוענת שאפל מנצלת את כוחה כדי "לגבות כסף רב יותר מצרכנים, מפתחים, יוצרי תוכן, אמנים, מפרסמים, עסקים קטנים ואחרים". הטענות מתמקדות במספר תחומים, כולל בהגבלת התכונות, לכאורה, על שעונים חכמים של צד שלישי שאינם ה-Apple Watch; איסור גישה לשבב ה-NFC של ה-iPhone; חסימת שירותי הזרמת משחקים בענן; הפיכת אפליקציות מסרים של צד שלישי לפחות שימושיות מאפליקציית "הודעות" שלה; ומניעת הופעת "סופר-אפליקציות" – אפליקציה בעלת פונקציונליות רחבה ומגוונת, למשח כמו WeChat הסינית – בחנות היישומים שבבעלותה. BREAKING: Attorney General Merrick Garland announces Antitrust Lawsuit Against Apple for 'Unlawful Exclusionary Behavior', says, "Apple has maintained its power not because of its superiority, but because of its unlawful exclusionary behavior." WATCH pic.twitter.com/ldAsGZmmKP — Simon Ateba (@simonateba) March 21, 2024 "אין דרך למסגר את אפל כמונופול" בתגובתה כעת, אפל דוחה את הטענות באופן שיטתי, וקובעת שהן "חסרות בסיס" משום שהיא, לדבריה, כלל אינה מחזיקה בכוח מונופוליסטי. החברה מציינת כי אם בוחנים את נתחי השוק, "אין דרך למסגר את אפל כמונופול", במיוחד בהתחשב בתחרות העזה בשוק הסמארטפונים מול יריבות כמו גוגל וסמסונג. אפל הוסיפה וטענה כי היא חסרת כוח לגבות מחירים תחרותיים יתר על המידה, או להגביל את תפוקת הסמארטפונים, ולכן אינה יכולה להפעיל כוח מונופוליסטי בשום שוק שהוגדר כראוי. החברה אף מציינת כי משרד המשפטים יצר קטגוריה חדשה בשם "סמארטפונים ביצועיים", כדי לחזק באופן מלאכותי את טענותיו. אפל התייחסה גם לטענות הספציפיות שהועלו. לגבי שעונים חכמים של צד שלישי, בעוד שהחברה לא מכחישה הגבלת יכולות מסוימות, היא טוענת ששעונים אלה יכולים להתחבר ל-iPhone ולשתף נתונים באמצעות אפליקציות נלוות. בנוגע לשבב ה-NFC, אפל טוענת כי שמירת פונקציות אלו לעצמה "מגינה על אבטחת להגדיר שירות של צד שלישי כברירת מחדל. באשר להזרמת משחקים בענן, עם iOS 17.4 אפל כבר הציגה פונקציונליות המאפשרת זאת, למרות שנטען שהיא עדיין מטילה עמלות גבוהות באופן שרירותי. בנושא אפליקציות המסרים של צד שלישי, אפל לא מכחישה הדרגה מסוימת ביכולות, אך מציינת את דבר קיומן של אפליקציות מסרים רבות בשוק, וכן שאימצה תמיכה ב-RCS עם iOS 18. לבסוף, אפל טוענת כי "סופר-אפליקציות" לא רק שמותרות אלא גם "משגשגות" בחנות היישומים שלה, לאחר שהחלה לתמוך בהן בשקט בעקבות התביעה. לטענת אפל, הייחודיות שלו היא מה שמשרד המשפטים מבקש לחסל. ה-iPhone. צילום: יח"צ לפי אפל: המניע לתביעה – המתחרות העשירות אפל מדגישה כי טענות משרד המשפטים נובעות לא מתסכול גובר בקרב משתמשים, אלא ממתחרותיה הגדולות ו"העשירות ביותר". ענקית הטק מקופרטינו מציירת את התביעה כ"פנייה מוטעית לתכנון מחדש שיפוטי של אחד ממוצרי הצריכה הפופולריים והחדשניים ביותר בכל הזמנים, תחת מסווה של תיק הגבלים עסקיים".  לטענתה, התביעה "מאיימת על עצם העקרונות שהפכו את ה-iPhone לבולט", ו"עלולה לקבוע תקדים מסוכן" בכך שתעניק לממשלה יד חופשית בעיצוב הטכנולוגיה של אנשים, ותכריח את אפל "לנטוש תכונות שמתעדפות את פרטיות המשתמש, אבטחתו ואינטגרציה חלקה". לדבריה, החוק "אינו מחייב את אפל לעצב את ה-iPhone כפי שמשרד המשפטים ויריבותיה של אפל היו מעדיפים". לאחר הסירוב לבקשתה המוקדמת של אפל לדחות את התיק ביוני 2025, התיק נכנס כעת לשלב גילוי המסמכים, שצפוי לחשוף מידע נוסף על תהליכי הפיתוח וההחלטות האסטרטגיות של אפל. תוצאות המשפט הן בעלות פוטנציאל להשפיע באופן משמעותי על עתיד פעילות ה-iPhone ועל מידת השליטה שכל חברת טכנולוגיה יכולה להפעיל על הפלטפורמות/המוצרים שלה.

שורה של גופי ביון ואכיפה בעולם הנפיקו התרעה חדשה: היזהרו מפני העכביש המפוזר (Scattered Spider) – קבוצת האקרים שעלתה לכותרות השנה, כי "הם מפתחים כל הזמן טקטיקות תקיפה חדשות, כולל של הנדסה חברתית וניצול כלים לגיטימיים". "קולקטיב ההאקרים ממשיך לעבוד קשה כדי לחדד את הטקטיקות שלו ולפרוס גרסאות חדשות של נוזקות", נכתב. קבוצת ההאקרים זכתה לפרסום עולמי בשל סבב של מתקפות סייבר על הקמעונאיות הבריטיות מרקס אנד ספנסר (Marks & Spencer), קו-אופ (Co-op Group) והרודס (Harrods) – אז היא עברה לתקוף יעדים בצפון אמריקה, גם שם פגעה בקמעונאים, לצד חברות ביטוח וארגוני תעופה. החקירות נגד חברי הכנופיה נמשכות. האזהרה – שיצאה במשותף על ידי CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות בארה"ב, ה-FBI, ו-NCSC – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר בבריטניה, עם הסוכנויות המקבילות להם באוסטרליה ובקנדה – מתריעה מפני טקטיקות, טכניקות ונהלים (TTPs) שנצפו בתקופה שעד יוני 2025, במסגרת מתקפות רבות שנערכו מול מטרות אמריקניות. "שחקני האיום 'העכביש המפוזר' עוסקים בדרך כלל בגניבת נתונים למטרות סחיטה וגם משתמשים בכמה גרסאות של כופרות", נכתב. "באחרונה הם עשו שימוש בכופרה דרגון פורס (DragonForce). בעוד שחלק מהפעילויות שלהם נותרו עקביות, הרי שהם גם משנים לעתים קרובות חלק מהן, כדי להישאר בלתי מזוהים". היסטורית, המתקפות של חברי הקבוצה התחילו בניסיונות פישינג ו-Smishing (התחזות טקסטואלית) נרחבים. אלה נצפו שוב גם בתקופה האחרונה, בין השאר תוך שימוש שקרי במותג ניהול הזהויות אוקטה (Okta). אחד הכינויים האחרים של חבריה היה 0ktapus (השיבוש במקור – י"ה). ????️???? Scattered Spider threat actors are using social engineering techniques like phishing, push bombing & SIM swap attacks to target #CriticalInfrastructure orgs & commercial facilities. Check out our updated joint advisory for recommended mitigations. ????https://t.co/Orks7C7lPX pic.twitter.com/h2QELMQhJI — CISA Cyber (@CISACyber) July 29, 2025 פעילות מורכבת ודינמית כדי שלא להתפס לפי סוכנויות הביון, "גל המתקפות הנוכחי משתמש בפישינג וכן ב-vishing (התחזות קולית) ממוקדים ורב-שכבתיים. לעתים קרובות הם פועלים לצד אתרי B2B לגיטימיים, כדי לאסוף מידע, 'להעשיר' את יכולות הפריצה ולהיראות משכנעים יותר. עוד הם עוסקים בשיפור יכולות ההנדסה החברתית שלהם: באחרונה הם נצפו מתחזים לעובדי הארגון הקורבן, כדי לשכנע את צוות ה-IT או את צוות התמיכה לספק מידע על אישורים, להריץ נתונים שהם במצב 'מנוחה' ולהעביר מפתחות של אימות רב-גורמי (MFA) למכשירים שלהם". לפי הסוכנויות, לאחר שהם השיגו גישה ראשונית, הם מתחברים למערכות הקורבן מרחוק, עם כלים לגיטימיים, כגון סקרין קונקט (Screenconnect), טים ויוור (TeamViewer) ו-אנידסק (AnyDesk). עוד מציינים החוקרים של סוכנויות הביון המערביות כי ההאקרים עושים שימוש בסוס טרויאני חדש לגישה מרחוק, מבוסס ג'אווה, בשם ראטי ראט (RattyRAT) – משחק מילים בין 'עכברוש', 'מלשן מסריח' ו'סוס טרויאני המאפשר גישה מרחוק – זאת כדי ליצור ולבסס גישה מתמשכת וחשאית לקורבנות ולבצע פעילויות איסוף בתשתית שלהם. הכנופיה גם עוקבת מקרוב אחר עדויות לכך שהיא זוהתה. כדי להימנע מכך, היא פועלת ליצירת זהויות חדשות, הנתמכות על ידי פרופילי מדיה חברתית מזויפים. לצד השימוש בכופרה DragonForce להצפנת נתונים וסחיטה, ההאקרים כיוונו יותר ויותר לשרתי VMware ESXi, "ועכשיו נראה שהם גם מחפשים את הגישה של הקורבנות ל-סנואופלייק (Snowflake) כדי לגנוב יותר נתונים ולעשות זאת מהר יותר". ההתרעה מסתיימת בקריאה לקורבנות לדווח על תקריות לרשויות, וחוזרת על ההנחיה שלא לשלם דמי כופר עבור נתונים שהוצפנו. FBI, @CISA, and other partners published a joint CSA on the indicators of compromise (IOCs) and tactics, techniques, and procedures (TTPs) of cybercriminal group Scattered Spider (SS). Keep ahead of the threat by reviewing SS’s IOCs and evolving TTPs: https://t.co/SSTsmmBCv3 pic.twitter.com/uq9kwJ5GGQ — FBI (@FBI) July 29, 2025 "אסטרטגיה חכמה להישאר בקדמת הבמה הטכנולוגית" "היכולת של 'העכביש המפוזר' לחלץ כמויות גדולות של נתונים צריכה להניף הרבה דגלים אדומים", ציין מומחה אבטחה. "הגישה ל-סנואופלייק מאפשרת לחברי הקבוצה להריץ אלפי שאילתות באופן מיידי, ובו-זמנית, ולעתים קרובות לפרוס נוזקות, כדי להצפין את השרתים של ארגוני היעד. הפוטנציאל לכמויות עצומות של נתונים גנובים מסביר מדוע הם הצליחו לעשות זאת בתעשיות רבות, מביטוח ועד תחבורה וקמעונאות". המומחה אמר כי "מה שמטריד עוד יותר הוא החריצות שהפגינו חברי הקבוצה. הם הקפידו להתעדכן ולהשתתף בפורומים ושיחות שדנו בתיקון ותגובה לאירועי סייבר, עשו זאת בלא שיזהו אותם, והכל על מנת לראות כיצד צוותי אבטחה מסתגלים להתקפות שלהם. זו אסטרטגיה חכמה להישאר בקדמת הבמה הטכנולוגית".

מיקרוסופט סיימה את השנה הכספית ואת הרבעון האחרון שלה עם תוצאות טובות: עליות דו ספרתיות הן בהכנסות והן ברווח הנקי – כך עולה מהדו"חות הכספיים שהענקית מרדמונד פרסמה אמש (ד). ההכנסות של החברה גדלו ברבעון ב-18.1% ל-76.4 מיליארד דולר – יותר מתחזיות האנליסטים, שעמדו על 73.9 מיליארד – והרווח הנקי צמח ב-23.6% ל-27.2 מיליארד. הרווח הנקי למניה עקף ב-28 סנט את תחזיות המומחים ועמד על 3.65 דולר, לאחר שצמח בשיעור דומה. חלוקת ההכנסות לסעיפים מעלה כי מכירות המוצרים צמחו בכ-30% ל-17.1 מיליארד דולר ומכירות השירותים – ב-15.5% ל-59.3 מיליארד. כחלק מזה, ההכנסות שלה מ-"הענן החכם", שכוללות את Azure, הציגו הכנסות של 29.8 מיליארד דולר – יותר מהצפי האנליסטי ל-29.1 מיליארד. ההוצאות רשמו עלייה של 14.5% והגיעו ל-42.1 מיליארד. עוד נתונים רבעוניים: ההוצאות הגולמיות רשמו עלייה של 22% ל-24 מיליארד דולר, הרווח הגולמי גדל ב-16.4% ל-52.4 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 68.58%. בסעיפי התפעול, ההוצאות עלו ב-4.7% ל-17.9 מיליארד דולר והרווח גדל ב-22.9% ל-34.3 מיליארד. נתוני השנה בסיכום השנה הכספית כולה, ההוצאות של מיקרוסופט הציגו עלייה של 20.3% ל-153.2 מיליארד דולר, ההכנסות גדלו ב-14.9% ל-281.7 מיליארד, הרווח התפעולי צמח ב-17.4% ל-128.5 מיליארד והרווח הנקי עלה ב-15.5% ל-101.8 מיליארד. מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, אמר כי "התוצאות הטובות ברבעון ובשנה הכספית הן הודות לעלייה בפעילות הענן והבינה המלאכותית שלנו, שבימים אלה הם המרכיבים החשובים ביותר בכל ארגון. אנחנו ממשכים לספק ללקוחות שלנו את המוצרים הטובים ביותר כדי לסייע להם להצליח בעסקיהם".

מי ששמח על כך שבימים שבהם ישראל לא פופולרית בעולם ונרשמו התנכלויות לישראלים עקב מדינת הלאום שלהם, אפליקציית ההיכרויות הגאה גריינדר אוסרת על השימוש בביטוי "בלי ציונים" בפרופיל המשתמש – יכול להתאכזב. זאת, מאחר שזמן קצר אחרי שהאיסור על הביטוי הפוגעני נחשף, גריינדר החליטה לאפשר אותו מחדש. גריינדר היא אפליקציית היכרויות גאה ופופולרית, שמאפשרת לגברים שנמשכים לגברים להכיר לסטוץ או ליותר מזה. דובר מטעם החברה ציין כי היא קיבלה את ההחלטה המקורית, לאסור על הביטוי "בלי ציונים", עקב "הסלמה שנרשמה, בעקבות טבעו של הביטוי, שעלול להצית אש". הוא אמר כי החברה בחנה את המדיניות מחדש ו-"החליטה באחרונה לבטל" את האיסור. אתר 404 מדיה, שחשף את דבר האיסור, בדק בשבוע שעבר האם גם ביטויים פוגעניים, כגון "בלי ערבים", "בלי פלסטינים", "בלי שחורים", "בלי מוסלמים" או "בלי נוצרים" אסורים, וגילה שהתשובה לכך שלילית – הם אושרו ללא בעיה. זאת, גם כשהוא כתב ביטויים נוספים שעוסקים בזהות – אישית או פוליטית, בהם "בלי טרנסג'נדרים", "בלי דמוקרטים" ו-"בלי רפובליקנים". יש לציין שגם כשהוא כתב "בלי יהודים" – זה עבר חלק. כל זאת, על אף שתנאי השימוש של גריינדר אוסרים במפורש, ובפירוט, על ביטויים גזעניים ופוגעניים. ביקורת על כך שגריינדר מאפשרת גזענות – עוד מ-2020 גריינדר ספגה עוד ב-2020 ביקורת על כך שהיא מאפשרת למשתמשים לכתוב הערות פוגעניות, בין היתר נגד שמנים והומואים נשיים, וגזעניות. בתגובה לכך, החברה מסרה הצהרה לתקשורת שלפיה "נמשיך להיאבק נגד גזענות בגריינדר, הן באמצעות דיאלוג עם הקהילה שלנו והן באמצעות מדיניות של אפס סובלנות לגזענות ולשיח שנאה בפלטפורמה שלנו". עם זאת, בבדיקה שערך ה-BBC כמה חודשים לאחר מכן הוא גילה שגריינדר עדיין מאפשרת שימוש בביטויים כאלה. ב-2022 גריינדר נקנסה בנורבגיה ב-6.5 מיליון יורו, לאחר שהתגלה כי היא חולקת מידע פרטי של משתמשים, כולל מצב ה-HIV שלהם, עם צדדים שלישיים, למטרות שיווק. יש לציין שמייסד גריינדר, ג'ואל שימחאי, הוא ישראלי, שעזב את הארץ עם משפחתו בהיותו ילד. ב-2018 הוא מכר את החברה לחברת הגיימינג הסינית קבוצת קונלון.