קבוצת אמן ממשיכה לבלוט בדירוגים האחרונים של STKI שעוסקים בעולם הפיתוח. זאת, על רקע העבודה שיותר ויותר ארגונים מאמצים כלי AI כחלק מתהליכי העבודה והפיתוח שלהם, ואת הפתרונות שהקבוצה מציעה בתחום. בחודשים האחרונים קיימה אמן דיגיטל, שזיהתה את השינוי, עשרות סדנאות מקצועיות בתחום, והיא מרחיבה את הגיוס של מפתחי AI. מפיתוח קוד להובלת תהליך אם עד לפני זמן קצר כלי בינה מלאכותית שימשו בעיקר להשלמת קוד או למשימות נקודתיות, כיום הם כבר לוקחים חלק בתהליך הפיתוח כולו – מתכנון ארכיטקטורה, דרך כתיבת קוד ועד בדיקות ותיעוד. במקביל, גם תפקיד המפתח משתנה. פחות זמן מושקע בכתיבת כל שורת קוד, ויותר בתכנון, קבלת החלטות, אבטחת מידע ובקרת איכות. במילים אחרות, המפתח כבר לא רק כותב קוד, הוא מנהל את תהליך הפיתוח. השינוי הזה בא לידי ביטוי גם בעבודה השוטפת של אמן דיגיטל, כחלק מהעשייה, שמתבטאת בדירוגי STKI האחרונים בעולמות הפיתוח והטרנספורמציה הדיגיטלית. לדברי מיטל קורן, מנהלת פעילות אמן דיגיטל, "אנחנו רואים את השינוי הזה כמעט בכל ארגון שאנחנו עובדים איתו. השאלה היא כבר לא האם להשתמש ב-AI, אלא איך עושים את זה נכון. הכלים יודעים לייצר קוד במהירות, אבל האחריות על התכנון, הארכיטקטורה, האבטחה והאיכות עדיין נשארת אצל המפתחים. מהניסיון שלנו בליווי ארגונים בתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, ההצלחה לא נמדדת רק באימוץ של כליAI , אלא ביכולת לשלב אותם נכון בתהליכי העבודה ובפיתוח עצמו". מהמגמה בשוק ליישום בארגונים השינוי הזה מורגש בשטח: בחודשים האחרונים קיימה אמן דיגיטל עשרות סדנאות והכשרות מקצועיות בתחומי ה-וייב קודינג, פיתוח מבוסס AI ועבודה עם סוכני בינה מלאכותית. השתתפו בהם מאות אנשים, כאשר המטרה הייתה פשוטה: לעזור למפתחים ולארגונים להבין איך עובדים עם הכלים החדשים בצורה מעשית, ולא רק להכיר אותם. לדברי קורן, "אנחנו רואים מעבר מעבודה עם AI כעוזרת שמסייעת במשימות נקודתיות לעבודה עם סוכנים שלוקחים חלק משמעותי בתהליך הפיתוח. זה מחייב את המפתחים לעבוד אחרת, אבל גם פותח אפשרויות חדשות לקיצור תהליכים ולהאצת הפיתוח". במקביל, אמן דיגיטל מרחיבה את פעילות הגיוס בתחום, ומחפשת מפתחים ואנשי טכנולוגיה בעלי אוריינטציה לעולמות ה-AI. זאת, מתוך הערכה שבעתיד הקרוב, היכולת לעבוד לצד כלי בינה מלאכותית תהיה חלק בלתי נפרד מארגז הכלים של כל מפתח.

מטא תצטרך בקרוב להתמודד בבית המשפט הפדרלי בארצות הברית עם תביעת ענק: ארבע ממדינות האיחוד – קליפורניה, קולורדו, קנטקי וניו ג'רזי – דורשות המחברה לשלם כ-1.4 טריליון דולר. סכום זה הוא קצת פחות מערך החברה כיום, שעומד על כ-1.5 טריליון דולר. משמעות הדבר היא שהמשפט, שאמור לצאת לדרך באוגוסט הקרוב באוקלנד, עלול לרסק את חברת הענק. הטענה של ארבע המדינות היא שמטא עיצבה בכוונה את האלגוריתם של הרשתות החברתיות המובילות שלה, פייסבוק ואינסטגרם, כדי לגרום למשתמשים ילדים ובני נוער להתמכר לשיטוט ברשת החברתית – כולל המנגנון של הצגת פוסטים בלתי נגמרת. בנוסף, הן מאשימות את החברה שהיא לא מציגה בשקיפות את הסכנות הקשורות לשימוש בפלטפורמות השונות שלה. בשימוע המוקדם דיווחו הנציגים המשפטיים של המדינות התובעות כי הסכום שהגודר בכתב התביעה מתבסס על הערכה של מספר ההפרות הכולל שמטא ביצעה נגד משתמשים צעירים, כפול הקנסות הכספיים המוגדרים בחוקי המדינות. מה אומרים במטא? במטא טוענים כי "התמכרות לרשתות חברתיות" לא מוכרת כמצב פסיכיאטרי לגיטימי, ולכן ההצהרות שסיפקה בנוגע לבטיחות השימוש בפלטפורמות שלה לא הטעו אף אחד. כן היא טוענת שהסכום המבוקש, 1.4 טריליון דולר, לא נתמך בראיות ואין לו תקדים באכיפת חוקי הגנת הצרכן. כך או כך, בקשתה של מטא לדחות את התביעה על הסף כשלה. השופטת בתיק, איבון גונזלס רוג'רס, אף קבעה שהוא יתחיל כבר בחודש הבא, כאמור. בנוסף לתביעה הזו אמור להתחיל בפברואר הקרוב משפט נגד מטא של קבוצה בת 14 מדינות בארצות הברית. בעוד מקרה, 29 מדינות תבעו את מטא בגין הפרה, לכאורה, של החוק הפדרלי להגנת פרטיות הילדים ברשת, שלפיו אין לאסוף פרטים על ילדים מתחת לגיל 13 ללא הסכמה מפורשת מצד ההורים.

דו"ח נוסף מצביע על הטרנספורמציה שעוברים מקצועות ההיי-טק בעידן הנוכחי: על פי נתונים של חברת ההשמה לענף גוטפרנדס, השוק מתגמל כיום מומחיות עמוקה בתחומי ה-AI, הסייבר והתשתיות – ולא רק את עצם הכרת הכלים. בממוצע, השכר בהיי-טק של סניורים – בעלי חמש שנות ניסיון ומעלה – עלה במחצית הראשונה של השנה ב-4.8% ועמד על 41,722 שקלים בחודש, לעומת 39,810 שקלים ב-2025. בעלי המקצוע המתגמלים ביותר בהיי-טק הישראלי הם כבר לא מפתחי התוכנה ה-"קלאסיים", אלא חוקרי האבטחה, עם שכר ממוצע של 57,643 שקל בחודשים. אחריהם נמצאים מהנדסי האלגוריתמים עם 47,273 שקלים ומהנדסי הבינה המלאכותית, שהסכום הממוצע שרשום בתלוש השכר החודשי שלהם הוא 45,286 שקלים. בחציון הראשון של 2026 נרשמה עלייה בביקוש למפתחי ++C ו-C, וכך גם בשכר שלהם, שהוא מהגבוהים בשוק – 42,600 שקלים בחודש בממוצע. בגוטפרנדס מייחסים זאת למחסור במומחים בתחומי הסייבר, התשתיות והמערכות המורכבות, וכן לאתגרים ההולכים וגוברים בעולמות החומרה והאופטימיזציה של חומרה בעידן ה-AI. מנגד, מפתחי Node.js נמצאים נמוך יחסית למפתחי שפות בקאנד אחרות. נראה שזאת תוצאה של הצפת מפתחי ה-Node.js שיש באחרונה, עקב הפיטורים של רבים מהם. לא מדובר ב-"בועת שכר" חדשה למרות העלייה בשכר, בגוטפרנדס אומרים ששוק ההיי-טק לא נמצא ב-"בועת שכר" חדשה, אלא בתהליך עמוק של סינון, הסתגלות ושינוי ארגוני. הנתונים מעלים שבעוד שבשנה שעברה החברות תגמלו יותר על עצם ההיכרות עם כלי AI, השנה יש שיפט ליכולת מוכחת לשלב בינה מלאכותית בתוך תחומי ליבה, לייצר ערך עסקי, לפתור בעיות מורכבות ולהאיץ תהליכי פיתוח. בהתאם, פרמיית ה-AI הנהוגה בשוק אמנם נשארה על כ-9%, אבל כבר לא ניתנת על עצם החשיפה לטכנולוגיה, אלא על יכולת יישומית מוכחת. המשמעות היא שמועמדים שמציגים ניסיון בבניית מערכות AI, שילוב אייג'נטים בתהליכי עבודה, פיתוח על בסיס LLMs, פתרון בעיות מורכבות, ארכיטקטורה ויכולת לחבר טכנולוגיה לערך עסקי נהנים מיתרון משמעותי בתהליכי גיוס ובשכר. "השוק ממשיך לתגמל מועמדים חזקים בתחומי ה-AI, הסייבר, התשתיות, האלגוריתמיקה והדאטה, אך במקביל, מועמדים שאינם מצליחים להתאים את עצמם לדרישות החדשות עלולים להתמודד עם חיפוש עבודה ממושך יותר", נכתב בהודעת החברה. לדבריהם, לקראת 2027 תיתכן סטגנציה ואף ירידה בשכר בחלק מהמקצועות, בין היתר בשל מועמדים רבים שנפלטו אל השוק בעקבות גלי פיטורים. ניסיון ניהולי כבר לא מספיק אחד הממצאים הבולטים בדו"ח הוא השינוי במעמדם של המנהלים הטכנולוגיים. בעבר, תפקיד ניהולי בכיר כמו סמנכ"ל מו"פ הספיק לבדו כדי להצדיק רמות שכר גבוהות. כיום, המנהלים המבוקשים ביותר הם אלה שמשלבים בין ניסיון ניהולי לקרבה לטכנולוגיה, הבנה בבינה מלאכותית, חשיבה מוצרית ויכולת לבנות צוותים שמשלבים עובדים לצד כלי AI ואייג'נטים. בגוטפרנדס אומרים שמנהלים שלא נשארו קרובים לטכנולוגיה עלולים למצוא את עצמם מחפשים עבודה במשך תקופה ארוכה יותר, בעוד שמנהלים שיודעים להטמיע AI בתהליכי פיתוח, לשפר פרודוקטיביות ולבנות מערכי עבודה חדשים נהנים מביקוש גבוה יותר. שירות סדיר ביחידה טכנולוגית בצה"ל? דרוש יותר באופן לא מפתיע, גוטפרנדס מציינת שגם ב-2026, עובדים שרשום להם בקורות החיים שהם יוצאי יחידות טכנולוגיות בצה"ל מקבלים העדפה ברורה, במיוחד אם הם שירתו בהן מעבר לשירות הסדיר: שכרם של מועמדים שמשתחררים עם שש שנות ניסיון בעולמות הפיתוח עלה השנה ב-3% ועומד על ממוצע של 40,800 שקלים בחודש. עם זאת, חלה ירידה בדרישה למועמדים בעלי שלוש שנות ניסיון בלבד ביחידה טכנולוגית (תקופת השירות הסדיר), ובחלק מהמקרים הם נדרשים לחפש עבודה במשך יותר מחצי שנה. כבר לא העיר עם השכר הגבוה ביותר בהיי-טק. תל אביב. צילום: Boris-B, ShutterStock השכר בפתח תקווה גבוה יותר מאשר בתל אביב מעניין לציין שהעיר שבה השכר הממוצע לעובדי היי-טק הוא הגבוה ביותר כבר איננה תל אביב: אזור השרון מוביל עם 44 אלף שקלים בחודש, לאחר מכן פתח תקווה עם 43,083 שקלים ותל אביב רק במקום השלישי, עם 42,461 שקלים. מדובר בשינוי לעומת השנה שעברה, אז תל אביב הייתה במקום הראשון והשכר הממוצע להיי-טקיסט בה היה גבוה ב-3.3% מבשאר הארץ. נתון מעניין נוסף הוא שלמרות המאמצים של חברות להחזיר עובדים למשרדים, עבודה מהבית היא עדיין סטנדרט בתעשייה, ונותרה ציפייה בסיסית של עובדים ומועמדים. על פי הנתונים, 48% מהמשרות מציעות יומיים עבודה מהבית בשבוע, 31% מהמשרות מציעות יום אחד מהבית ורק ב-12% מהמשרות, העבודה היא מהמשרדים בלבד. לעומת זאת, מספר המשרות שמאפשרות לעבוד רק מהבית הוא רק 0.4%. שירי וקס, מנכ"לית גוטפרנדס, אמרה כי "2025 הייתה השנה שבה כולם דיברו על .AI בחציון הראשון של 2026, השוק למד להבדיל בין מי שמכיר את הכלים לבין מי שבאמת יודע לייצר מהם ערך. החברות ממשיכות לגייס ולשלם שכר גבוה, אבל הן הרבה יותר מדויקות ובררניות. היתרון האמיתי נמצא אצל מועמדים שיודעים לשלב AI בתוך מומחיות עמוקה, בסייבר, בתשתיות, באלגוריתמיקה, בדאטה ובפיתוח מוצרים מורכבים. זה לא שוק במשבר, אלא שוק שעובר סינון, התמקצעות והתאמה לעידן החדש".

"האיחוד האירופי גורר רגליים ולא פועל למניעת זיהומי רוגלות. זאת, על אף שה-iPhone של חבר בפרלמנט האירופי נדבק ברוגלת פגסוס (של NSO הישראלית – י"ה) באופן חצוף, פעמיים", כך האשימו אתמול (ב') ארגוני זכויות אדם ביבשת. NSO הודיעה פעמים רבות בעבר כי כלי המעקב שלה משמשים לגילוי פשעים חמורים ולהגנת ביטחון לאומי במדינות. החברה התמודדה עם האשמות רבות לפיה הייתה שותפה למעקב לא מוצדק ולעתים אף לא חוקי, אחר עיתונאים, פעילים חברתיים, מתנגדי משטר, יריבים פוליטיים ופעילי זכויות אזרח. פירצה לחבר בוועדה שהוקמה לחקר פריצות בשבוע שעבר פורסם מחקר של ארגון זכויות האדם סיטיזן לאב, שלפיו הטלפון של סטליוס קולוגלו מיוון, בעברו עיתונאי חוקר, ששימש כחבר הפרלמנט האירופי בין השנים 2014 ל-2023 – נפרץ על ידי פגסוס לפחות פעמיים בכמה חודשים: באוקטובר 2022 ושוב במרץ 2023. קולוגלו היה חבר בוועדת PEGA של הפרלמנט האירופי בזמן שהותקף בסייבר. PEGA הוקמה ב-2022 על מנת לחקור פריצות לטלפונים באיחוד האירופי. הוועדה התמקדה בעיקר בכלי פריצה ורוגלות. מסקנתה הייתה שממשלות רבות ממדינות האיחוד משתמשות ברוגלות, בדרכים שונות, לא כולן לגיטימיות. מועדי הפריצה לטלפון של חבר הוועדה חופפים את המועדים שבהם התקיימו שימועים מרכזיים בנוגע להמלצות הרשמיות שלה. "העובדה שהמכשיר של קולוגלו היה נגוע ומזוהם בסוג פולשני של רוגלה שרק ממשלות יכולות להשיג, בזמן שהיה מעורב באופן פעיל בוועדת החקירה הפרלמנטרית שחקרה שימוש לרעה ברוגלות על ידי מדינות אירופה, מעלה חששות רציניים לגבי שלמות הפיקוח העצמאי ברמות הגבוהות ביותר ביבשת", אמרה אלינה קסטיו חימנס, יועצת למדיניות במעבדת האבטחה של אמנסטי אינטרנשיונל. "המיקוד החצוף במישהו במעמדו מדגיש עד כמה המערכת הנוכחית לא מספקת, ומהווה קריאת השכמה נוספת לכך שההגנות שהוטמעו כדי למנוע מקרים של ניצול והתעללות שכאלה עדיין לא מיושמות באירופה". "האיחוד האירופי חייב לפעול כעת" ארגוני זכויות אדם קראו למנכ"ל ה-IT ואבטחת הסייבר של האיחוד האירופי (DG ITEC) לפתוח בחקירה מעמיקה בנוגע לפריצת ה-iPhone של קולוגלו, על מנת להביא לאיתור האחראים לה. עוד הם קראו למימוש "בדחיפות ובפומבי" של המלצות ועדת PEGA, שפורסמו במאי 2023, ולחשוף אילו מהנקודות המרכזיות שלה יושמו, או טרם יושמו. "על האיחוד האירופי להבטיח פתרונות יעילים לקורבנות, שיכולים לכלול גישה לראיות, התראות על מועד המעקב והיכולת להטיל אחריות על מי שעומד מאחורי הרוגלות. האיחוד האירופי לא פועל ביעילות במאבקו בתחום, מה שמאפשר התפשטות של רוגלות… אירופה לא יכולה להמשיך לעבור משערורייה לשערורייה בלא השלכות. האיחוד האירופי חייב לפעול כעת", סיכמו הארגונים.

המרוץ של תעשיית ההיי-טק כבר אינו מתנהל סביב השאלה מי יפתח את הפיצ'ר הבא, אלא מי יגדיר את השוק הבא. בעידן הבינה המלאכותית, הערך האמיתי נוצר לא רק משיפור מוצרים קיימים, אלא מיצירת קטגוריות חדשות – כאלה שלקוחות כלל לא ידעו שהם צריכים עד שהוצגו בפניהם.  לישראל יש יתרון מוכח בדיוק בנקודה הזו – לאורך השנים חברות ישראליות לא רק השתלבו בשווקים קיימים, אלא סייעו ליצור חדשים. תשלומים דיגיטליים, מניעת הונאות ותשתיות ציות הן דוגמאות לתחומים שבהם החדשנות המקומית הקדימה את הביקוש. פעמים רבות הצורך להתמודד עם אתגרי ביטחון, סייבר והונאות אילץ יזמים ומהנדסים לפתור בעיות שהעולם העסקי עדיין לא ידע להגדיר. בעידן הבינה המלאכותית שבו השוק משנה צורה וזז מהר, יצירת קטגוריה חדשה הופכת לאתגר גדול יותר, אבל זה דווקא יוצר יתרון נוסף ליזמים הישראלים – שטובים בלזוז מהר ולשמור על גמישות כך למשל, וויז (Wiz) לא הסתפקה בפיתוח עוד כלי לאבטחת ענן, אלא שינתה את הדרך שבה ארגונים מנהלים סיכוני ענן; ולמשל BioCatch הפכה את הביומטריה ההתנהגותית מחידוש טכנולוגי לכלי עבודה מרכזי עבור בנקים ברחבי העולם. ההצלחה שלהן לא נבעה רק מטכנולוגיה טובה יותר, אלא מהיכולת להגדיר מחדש את הבעיה ואת הדרך לפתור אותה. אילו קטגוריות חדשות עדיין ממתינות למי שיגדיר אותן ראשון? היתרון הזה הופך משמעותי במיוחד על רקע התחזיות לשוק הפינטק. לפי מקינזי, הענף צפוי לצמוח מהכנסות של כ-650 מיליארד דולר ב-2025 לכמעט שני טריליון דולר עד 2030, כאשר הבינה המלאכותית תהיה מנוע הצמיחה המרכזי. במציאות הזו, השאלה החשובה אינה כיצד להתחרות בשחקנים הקיימים, אלא אילו קטגוריות חדשות עדיין ממתינות למי שיגדיר אותן ראשון. בעידן הבינה המלאכותית שבו השוק משנה צורה וזז מהר, יצירת קטגוריה חדשה הופכת לאתגר גדול יותר, אבל זה דווקא יוצר יתרון נוסף ליזמים הישראלים – שטובים בלזוז מהר ולשמור על גמישות.  גם כללי המשחק של גיוסי ההון משתנים. בעוד שההשקעות בשלבים מוקדמים נעשו זהירות יותר, חלק גדל והולך מהכסף זורם למספר מצומצם של עסקאות ענק. דווקא כאן בולט יתרונה של ישראל: יעילות הון. יותר ויותר חברות מקומיות מצליחות להגיע להכנסות משמעותיות עם צוותים קטנים, משום שה-AI אינה תוספת למוצר – אלא התשתית שעליה הוא נבנה.  במציאות הזו, לא תמיד נדרש גיוס של מאות מיליוני דולרים; לעיתים די בגיוס של כ-10 מיליון דולר וביכולת ביצוע גבוהה כדי לבנות קטגוריה חדשה לפני המתחרים.  אלא שיצירת קטגוריה אינה נשענת רק על טכנולוגיה. היא דורשת הבנה עמוקה של האופן שבו ארגוני אנטרפרייז מקבלים החלטות – החל ממחזורי רכש ורגולציה ועד אינטגרציה עם מערכות מורכבות.  כאן בא לידי ביטוי הערך של שותפים אסטרטגיים גלובליים. חברות שמצליחות ליצור קטגוריה חדשה הן לא בהכרח אלה שמחזיקות בטכנולוגיה המתקדמת ביותר, אלא אלה שמבינות כיצד ארגוני אנטרפרייז חושבים, רוכשים ומטמיעים חדשנות. שותף גלובלי מביא איתו הרבה יותר מהון – הוא פותח דלתות ללקוחות, לשווקים ולניסיון מצטבר בקנה מידה עולמי.  בסופו של דבר, עידן הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק. המנצחים לא יהיו החברות שיוסיפו עוד פיצ'ר למוצר קיים, אלא אלה שיגרמו לשוק להבין שהוא זקוק לפתרון חדש לחלוטין. המרוץ האמיתי כבר אינו על בניית המוצר הבא – אלא על בניית הקטגוריה הבאה. הכותבת, לילך דנביץ', דירקטורית אסטרטגיה ושותפויות ב-NTT Israel, תשתתף בפאנל Building the Next Global Tech Champions from Israel בכנס FinTech Junction – לפרטים והרשמה היכנסו לקישור הזה

איך ייראו מערכות ה-ERP שלנו בשנים הקרובות? חברת טכנולוגיות המידע אברא (abra), יחד עם חברת פריוריטי (Priority), קיימו לאחרונה מפגש מקצועי במשרדי אברא, שעסק כולו בעיצוב פניו של הארגון החכם.   מומחי הטכנולוגיה של אברא הציגו במפגש דוגמאות בולטות (Use Cases) ליכולות ה-AI החדשות שפותחו באברא, ושניתן להפעיל מעל מערכות פריוריטי. ראשית הוצג עוזר תפעולי חכם בשפה טבעית: פיתוח המאפשר למנהלים פשוט "לשוחח" עם ה-Priority בשפה חופשית. כמו כן הוצג כלי לניהול מלאי ורכש חזוי (Predictive Inventory): כלי AI שמסייע למנהלי הרכש בפריוריטי על ידי ניתוח אוטומטי של מגמות שוק, זמני אספקה ונתונים חיצוניים, וממליץ על עדכון עתודות המלאי או פתיחת הזמנות רכש חלופיות בהתאם. בנוסף, הוצג כלי לקליטה חכמה של מסמכים (אפס הקלדות): המערכת סורקת מסמכים מורכבים כמו חשבוניות ספקים, חוזים ומיילים, מבינה את ההקשר ומעדכנת את השדות הרלוונטיים בתוך ה-Priority.  שגיב גרינשפן, מנכ"ל פריוריטי: "אנחנו נמצאים בעיצומה של קפיצת מדרגה משמעותית בתוך עולם העבודה החדש. שילוב יכולות ה‑AI בתוך מערכות הליבה של פריוריטי מאפשר למנהלים ולעובדים לקבל תובנות מדויקות, לפעול מהר יותר ולהפוך את הדאטה הארגונית לכוח מניע של צמיחה. רק לאחרונה הכרזנו על השקת ה‑AI Agents  וה‑aiERP Companion – מהלך שמבחינתנו מאפשר לכל עובד ליהנות מצוות סוכנים חכם המותאם אישית לתפקידו ולצרכיו".  שרון אלפסי, EVP באברא, סיכמה את המפגש: "ארגונים מחזיקים כיום בכמויות עצומות של מידע בתוך ה-ERP שלהם, והמטרה שלנו היא להנגיש אותו. הכלים שהצגנו מקצרים את הדרך בין הדאטה הרחוקה לבין קבלת ההחלטה ביומיום, והופכים את העבודה עם מערכת הליבה לאינטואיטיבית ומהירה בהרבה". דיילי ציפי צפתה, נצפתה, וחזרה עם תמונה

אקסלרטור AtoBe השלים, בפעם ה-12, מחזור בן שישה חודשים באירוע שיא – ה-דמו דיי (Demo Day) שהתקיים בגן עוזי במכללת עזריאלי להנדסה ירושלים.  מתוך מועמדים רבים נבחרו המיזמים המבטיחים ביותר, שזכו במסגרת התוכנית למרחב עבודה, תוכנית דידקטית, כלים לפיתוח הרעיון למוצר, ליווי של שותפים מחברות מובילות במשק ותמיכה אקדמית מהמכללה. באירוע נכחו פלור חסן-נחום, עמיתה בכירה ומובילה בינלאומית לחדשנות ודיפלומטיה; אדיר שוורץ, סגן ראש עיריית ירושלים; מיכאל מזרחי, נציג רשות החדשנות ומייסד AtoBe; פרופ' תמר רז נחום, נשיאת המכללה; עו"ד עמית פרסיקו, מנכ"ל המכללה; פרופ' דבי שלו, דקאנית מחקר וקשרי תעשייה במכללה; ומכובדים נוספים. איתי לוין, בוגר המכללה ובוגר מחזור 11 של AtoBe, שיתף את היזמים הטריים בסיפור ההצלחה של חברת סטרייד (Stride), אותה הקים, וגם סיפר אודות ההשקעה שקיבלה לאחרונה. פרופ' רז נחום פתחה את האירוע ואף העניקה פרס למיזם הזוכה. "חדשנות מתחילה באנשים שמעזים לחלום וליצור. תפקידנו כמוסד אקדמי הוא להעניק להם את הידע, הכלים והסביבה שיאפשרו להפוך רעיונות למציאות", ציינה. "כל מחזור שמסתיים מביא איתו התרגשות רבה. אנחנו רואים לאורך השנים את בוגרי המחזורים השונים מצליחים ומתפתחים ברמה יזמית ועסקית ומוכיחים כל פעם מחדש מוטיבציה גבוהה והתמודדות עם אתגרים", אמרה עפרה הרשקוף שמחון, מנהלת התוכנית ומנהלת מדור יזמות במכללת עזריאלי. "אנחנו מאחלים ליזמים הטריים הצלחה בהמשך הדרך ואנחנו עם הפנים קדימה למחזור ה-13, שמחכה ליזמים הבאים שיצטרפו אלינו למסע הבא, שבו נהנדס את החלום שלהם למציאות". המיזמים הזוכים במקומות הראשונים במסגרת אירוע הסיום הציגו תשעת הסטארט-אפים הפועלים בתחומים מגוונים את המיזמים שלהם בפני כ-120 אורחים: הנהלת המכללה, משקיעים וקרנות הון סיכון, סטודנטים, סגל המכללה ושותפים מקהילת האקו-סיסטם היזמי בירושלים ובישראל.  האירוע אפשר ליזמים להציג את המיזמים באופן אישי לקהל המתעניין ובעיקר למשקיעים פוטנציאליים, וכן הצגה על במה לכלל הקהל. הזוכים במקום הראשון הם היזמים של חברת פרנדי (Frienddy), שפיתחו פלטפורמת אימון לבישה, המגשרת בין הבית למסגרות קליניות עבור ילדים עם אוטיזם והמשפחות שלהם. החברה זכתה במענק של עשרת אלפים שקלים לטובת הוכחת היתכנות (POC) והמשך פיתוח המיזם. המוצר Frienddy הוא אפליקציה מבוססת בינה מלאכותית, שנועדה לעזור לילדים על רצף האוטיזם (ASD) לפתח עצמאות באמצעות ליווי והדרכה יומיומית בזמן אמת. הוא מספק הדרכה אינטראקטיבית לילדים ומאפשר להורים להתוות את שגרת היום-יום של הילד. האפליקציה זמינה כבר בגרסת MVP בחנויות האפליקציות ונמצאת בשלבי ניסוי, כאשר קהל היעד הראשוני הוא ילדים עם ASD בגילאי 6-11. במקום השני זכו יזמי חברת יוניקון אלקטרוניקס (UniCon Electronics), ההופכת כל תקרה לפלטפורמה חכמה לחיבור תאורה וגופים חשמליים והפעלתם המיידית. החברה זכתה בחבילת שעות ייעוץ מטעם דלויט (Deloitte) ואימון עמידה מול קהל של Dale Carnegie Israel – כלים שיסייעו ליזמים בהמשך דרכם. יוניקון אלקטרוניקס מפתחת פתרונות טכנולוגיים לתחום החשמל והבנייה, שמטרתם לחסוך זמן וכסף, לשפר את הבטיחות ולייעל את העבודה באתרי בנייה, משרדים ובתים. המוצר שלהם מספק מחבר תקרה אוניברסלי בשיטת Plug & Play, שפותר את המורכבות והסכנה הכרוכות בהתקנת גופי תאורה וחשמל מסורתיות, ומאפשר חיבור פשוט, מהיר ובטוח. בנוסף, למחבר שלהם יש מייצב מתח חשמלי מובנה, שמאריך את אורך החיים של נורות LED. הפרסים הוענקו באדיבות השותפים של האקסלרטור, חברת דלויט ישראל ו-Dale Carnegie Israel.

חברת טנגוס (Tangos AI), שפיתחה פלטפורמת AI לחקירות פשיעה פיננסית, גייסה 20 מיליון דולר בסבב סיד בהובלת Red Dot Capital Partners. בסבב השתתפו גם המשקיעים Leaders Fund, Clarim, Venture Israel, Signal Fire, Clutch Capital ו-Selah Ventures, בנוסף להשקעה אסטרטגית של Bright Data. פשיעה פיננסית מגלגלת על פי הערכות למעלה מ-1.5 טריליון דולר מדי שנה. המוסדות הפיננסיים שמנסים להתמודד עם התופעה מוצפים במספר גדל של התראות, דרישות רגולטוריות מחמירות ומחסור עולמי בחוקרים מנוסים. כתוצאה מכך רבים מהם נאלצים לתעדף רק חלק קטן מהמקרים, ולהשאיר תיקים מורכבים ללא חקירה מלאה. טנגוס פיתחה פלטפורמת חקירה מבוססת AI שמשרתת מוסדות פיננסיים, חברות אנטרפרייז ותעשייתיות, גופי ממשל וארגוני מודיעין המנהלים חקירות מורכבות בהיקפים גדולים. הפלטפורמה מבצעת את החקירה עצמה: בודקת קשרים בין אנשים, גופים וחברות, חשבונות וגורמים עסקיים, מאמתת נתונים ממקורות שונים ובונה תיקי חקירה מבוססי ראיות. הפלטפורמה מיועדת לחקירות בתחומי הלבנת הון, הונאה, ריסק וקומפליאנס, וכן לבדיקת חשדות להפרת כללי סנקציות. היא חוקרת מבני בעלות וקשרים סמויים, למפות רשתות של חברות, חשבונות וגורמים קשורים, ולאחד ממצאים ממקורות שונים לתיק חקירה מתועד, עם מסלול ביקורת ברור. בבסיס הפלטפורמה עומדים מודלי AI שמותאמים לעולם החקירות הפיננסיות, תהליכי עבודה מובנים ומנגנוני ניתוח שאומנו בידי מומחים בתחומי פשיעה פיננסית, אכיפת סנקציות, מודיעין ובנקאות. כך טנגוס יכולה לבחון כיווני חקירה, לאמת ממצאים ולייצר תיקי חקירה שחוקרים יכולים לבדוק, לאשר ולהעביר להמשך טיפול. טנגוס מאפשרת לצוותי ציות (קומפליאנס) וניהול סיכונים לטפל במספר גדול יותר של מקרים מורכבים בלי להגדיל את כוח האדם. הפלטפורמה מאיצה את קצב העבודה, משפרת את העקביות בין חקירות ומסייעת לצוותים לעמוד בדרישות בקרה, שקיפות ורגולציה. החברה משרתת כיום מוסדות פיננסיים גדולים וארגוני מודיעין ומסייעת להם בחקירות רגישות של פשיעה פיננסית, הפרת כללי סנקציות וסוגיות של ביטחון לאומי. החברה הוקמה ב-2025 על ידי אייל אזולאי, יזם סדרתי שביצע בעבר שלושה אקזיטים, כולל רכישה על ידי BNY. הצוות הבכיר של טנגוס משלב בכירים ברמה העולמית, בעלי ניסיון באכיפת סנקציות, מודיעין ובנקאות עם מומחיות בתשתיות AI. עם חברי הצוות נמנים יוצאי OFAC, יחידת הפיקוח על נכסים זרים במשרד האוצר האמריקני, יוצאי קהילת הביטחון והמודיעין בישראל, ומומחי AI שהובילו בעבר פרויקטים רחבי היקף של מערכות אוטונומיות. לדברי אזולאי, המייסד והמנכ״ל, "פשיעה פיננסית כבר אינה אירוע נקודתי של העברת סכום כסף מחשבון אחד לאחר. היא מתנהלת דרך רשתות של חברות וחשבונות, ושורה ארוכה של אנשי קש וישויות משפטיות במדינות שונות. תהליכי החקירה הקיימים מתקשים לעמוד בהיקף ובקצב שלה. בשנים האחרונות ארגונים השתפרו מאוד בזיהוי סיכונים, אבל שלב החקירה נשאר צוואר בקבוק משמעותי. הקמנו את טנגוס כדי להפוך את החקירות לאפקטיביות ואמינות גם בהיקפי עבודה גדולים באמצעות AI אוטונומי, לאחר שבמשך שנים הן נשענו בעיקר על עבודה ידנית של מומחים". יניב שטרן, מייסד שותף ב-Red Dot Capital Partners: "מוסדות פיננסיים השקיעו בעשור האחרון מיליארדי דולרים בתשתיות לזיהוי סיכונים, אבל שלב החקירה עדיין דורש משאבים רבים ממערכי ציות וניהול סיכונים. טנגוס מגדירה קטגוריה חדשה: פלטפורמה שמאפשרת לארגונים לחקור תיקים מורכבים ביעילות גבוהה יותר, תוך עמידה בדרישות רגולטוריות לבקרה, שקיפות ותשתית ראייתית״.