קבוצת ההאקרים Everest טענה כי הצליחה לפרוץ למערכות ה-IT של פליי דובאי, חברת התעופה של האמירויות, ולגנוב מהן מאגר מידע בהיקף של 4.36 ג'יגה-בייט. לטענת הקבוצה, המאגר כולל 16,517 קבצים. לא כל מומחי האבטחה משוכנעים באמיתות הדיווח. חוקרי חברת מודיעין הסייבר Hackmanac ציינו כי הדיווח שהתקבל מוגדר בשלב זה כטענה שטרם אומתה. לדברי חברי קבוצת Everest, המידע שנגנב כולל מסמכים הקשורים לתפעול טיסות ולהכשרות של צוותי אוויר, רשומות עובדים ופרטי הדרכות. הקבוצה טענה גם כי השיגה חומר הכולל קוד מקור קנייני של בואינג (Boeing). לפי כמה מהמומחים, נגנבו גם פרטים רגישים על פעולות טיסה, פרסומים טכניים של יצרנים, חבילות אלקטרוניות לטיסה ותוכנות הנדסיות. הדיווח עדיין לא אומת מומחים ציינו כי נכון להבוקר (ד') עדיין לא ידוע אם ההודעה שפרסמה קבוצת התקיפה אותנטית, מה היקף הנזק בפועל, והאם מדובר בגישה למערכות מבצעיות פעילות או למאגרי מסמכים פנימיים בלבד. Hackmanac ציינה כי התקיפה מזוהה עם קבוצת Everest וכי תחום הפעילות שנפגע הוא מגזר התחבורה. החברה דירגה את חומרת הסיכון של האירוע בציון 6.07 במדד ESIX שפיתחה, אך הדגישה כי סטטוס האירוע עדיין אינו ברור. ESIX, ראשי תיבות של Estimated Severity Index, הוא מדד להערכת עוצמת החומרה וההשפעה של מתקפות סייבר. הוא פותח על ידי חברת מודיעין הסייבר והושק ב-2024 במטרה לספק שפה אחידה וברורה למנהלים, צוותי ניהול סיכונים (GRC) ודירקטוריונים. מומחים ציינו כי במדיניות הגנת הפרטיות של פליי דובאי נכתב כי קיימים בחברה נהלים לטיפול באירועי אבטחת מידע, וכי היא מחויבת לדווח לרשויות או ללקוחות כאשר החוק מחייב זאת. ימים לאחר התקרית בטיסה לתל אביב מתקפת הסייבר הנחקרת מגיעה ימים ספורים לאחר אירוע בטיסת פליי דובאי FZ1073 מדובאי לתל אביב. במהלך הטיסה הותקף הקברניט בתא הטייס על ידי טייס המשנה העומאני, והמטוס נאלץ לבצע נחיתת חירום בסעודיה. החקירה של האירוע עדיין נמשכת. בשלב זה אין אינדיקציה לקשר כלשהו בין אירוע הסייבר לבין ניסיון ההשתלטות על הטיסה לישראל. לפי דיווחים אחרים, אירוע הסייבר הוא מתקפת כופרה, ובמסגרתו קבעה קבוצת ההאקרים דדליין של שבעה ימים לפני פרסום הנתונים שנגנבו.  

הנתון הבא הוא דוגמה לכך שעוטף עזה – או, אם תרצו, הנגב המערבי – הולך ומשתקם: מספר הסטארט-אפים שפועלים באזור נמצא במגמת צמיחה, וכבר עבר את מספרם לפני טבח ה-7 באוקטובר ופינוי כל האזור. אקו-סיסטם ההיי-טק בעוטף עזה כולל עשרות חברות סטארט-אפ בכמה מיזמים שפועלים באזור. חלק משמעותי מהאקו-סיסטם המקומי משויך לחממה הטכנולוגית SouthUp, שממוקמת בסמוך לשדרות. שלוש שנים אחרי ה-7 באוקטובר, מספר חברות החממה עומד על 28 – יותר מאשר מספר החברות שפעלו בה ערב המתקפה. בין היתר, הצטרפו לחממה חברות בתחומי המדיקל-טק, דיפנס-טק ואגרו-טק. מעבדה בחממת SouthUp. צילום: נועה כהן SouthUp תחגוג בשנה הבאה עשור של פעילות. היעא מבצעת את הפעילות עם שותפים באקו-סיסטם האזורי והלאומי, בהם רשות החדשנות, מנהלת תקומה, מרכז החדשנות המטבח, המכללה האקדמית ספיר והמועצה האזורית שער הנגב. SouthUp מפעילה גם תוכניות האצה כגון ProTechT, שפועלת בתחום הטכנולוגיות הביטחוניות. באחרונה הסתיים המחזור השלישי של האקסלרטור, שכלל שבעה סטארט־אפים, שנבחרו מתוך מעל 120 חברות שהגישו מועמדות להשתתפות בו. החברות, שנמצאות בשלבי פרה-סיד, מקבלות ליווי ממנטורים, מומחי תעשייה ומשקיעים. התוכנית היא חלק ממהלך אזורי לקידום הנגב המערבי כמרכז בתחומי הדיפנס-טק. גיל שוורצמן, מנכ"ל SouthUp, אמר כי "אנחנו מציינים שלוש שנים לשבת הארורה ההיא, ולצד הכאב, הגעגוע והזיכרון, שתמיד ילוו אותנו, אנחנו פועלים לבנות ולהצמיח באזור חברות סטארט-אפ, שיתמכו בביסוס החוסן החברתי והכלכלי שלו. מגמה זו כבר באה לידי ביטוי בשטח, כאשר יותר ויותר חברות בוחרות לפעול באזור, יזמים חדשים מצטרפים, הון מופנה לחברות שפועלות בנגב המערבי, ותשתיות ומענקי מדינה מאפשרים להמשיך ולצמוח. אנחנו מאמינים שהנגב המערבי יכול וצריך להיות אחד ממוקדי החדשנות והטכנולוגיה המשמעותיים והמובילים בישראל". קרן הון-סיכון חדשה באזור פועלת גם קרן הון-סיכון בשם Ofir-SouthUp Ventures, שמנציחה בשמה את אופיר ליבשטיין ז"ל, שהיה ראש המועצה האזורית שער הנגב ונרצח ב-7 באוקטובר. בחודש שעבר הודיעה הקרן, אף היא מבית SouthUp, על סגירת הקרן הראשונה שלה, בסך של 30 מיליון דולר, ובימים אלה היא מבצעת את ההשקעות הראשונות שלה בחברות סטארט-אפ שפועלות בנגב המערבי או מעתיקות את פעילותן לאזור. במקביל, Ofir-SouthUp Ventures ממשיכה בגיוס הון ממשקיעים נוספים, כדי להגדיל את היקף השקעותיה. בין המשקיעים הנוכחיים בקרן נמנים הקיבוצים כפר עזה, יקום ומעגן מיכאל, היזמים דב מורן, שלמה קרמר, ויהודית (דיתה) ויהודה ברוניצקי, קרן ההשקעות של צים, קרן הקהילה היהודית של סן דייגו, ומשקיעים פרטיים נוספים מישראל ומחו"ל. פארק היי-טק חדש התרחבות ההיי-טק בנגב המערבי צפויה להמשיך בשנים הקרובות, עם הקמת הפארק הטכנולוגי OfirTech, שמוקם בימים אלה במועצה האזורית שער הנגב, בהובלת החברה לפיתוח של המועצה. הקמת הפארק הטכנולוגי התאפשרה הודות לתרומתה של קרן JNF אוסטרליה, ויפעל בו, בין היתר, מרכז החדשנות ע"ש אלכסנדר טאטר גרוס. עבודות הבנייה והתשתית החלו לפני כשנה וחצי והפרויקט מתקדם לקראת הפתיחה המתוכננת במהלך הרבעון השני של 2027. המרכז, המשתרע על פני כ-3,000 מ"ר, סמוך לתחנת הרכבת של שדרות, מכללת ספיר ומתחם Mall 7. חממת SouthUp ומשרדי Ofir-SouthUp Ventures יתמקמו בו, והוא ישמש מוקד פעילות לעשרות סטארט-אפים, במטרה לבסס את הנגב המערבי כמרכז חדשנות מתפתח בישראל, שמושך חברות טכנולוגיה ויזמים לפעול בו. לא רק עוטף עזה: גופים נוספים שפועלים בנגב ככלל, אקו-סיסטם ההיי-טק בנגב צומח. הוא כולל כמה גופים נוספים לאלה שכבר הוזכרו כאן, ובהם חממת InNegev, בראשותו של ארנון קולומבוס. עם זאת, חממה זו לא פועלת מעוטף עזה, אלא מפארק התעשייה עידן הנגב, הסמוך לצומת להבים-רהט. InNegev הוקמה ב-2020, ומטרותיה הן לפתח את האקו-סיסטם הטכנולוגי בדרום וליצור מקומות עבודה איכותיים לתושבי הנגב. היא עוסקת בעיקר בעולמות האגרו-טק, טכנולוגיות האקלים, התעשייה 4.0 והדיפ-טק, ונתמכת על ידי עיריות ומועצות אזוריות באזור, המכללה האקדמית ע"ש סמי שמעון, נטפים וסודה סטרים. פארק ההיי-טק גב ים נגב בבאר שבע. צילום: אירנה אופצ'בסקי, ShutterStock עוד גופי היי-טק שפועלים בנגב הם מרכז חדשנות דרום, בהובלת עיריית דימונה, התעשייה האווירית, סונול, דוראל ועוד; חברת מסחור הידע של אוניברסיטת בן גוריון, BGN Technologies, שמהווה מנוע מרכזי להקמת סטארט-אפים שמבוססים על מחקר אקדמי; קהילת היזמות והטכנולוגיה Tech7; ופארק ההיי-טק גב ים נגב בבאר שבע, שכולל שורה של חברות היי-טק. האקו-סיסטם מורכב גם מקריית התקשוב של צה"ל, שהתמקמה באזור, והוא מבוסס במידה רבה על השקעות של רשות החדשנות. שהשקיעה עד כה באזור מאות מיליוני שקלים.

תביעה ייצוגית שהוגשה בבית המשפט הפדרלי במחוז הצפוני של אילינוי בראשית החודש, על ידי הצרכן מייקל תומאס מציבה את ענקית המזון המהיר מקדונלד'ס (McDonald's) במרכזה של סערה משפטית וטכנולוגית. תומאס, המרבה לסעוד ברשת, הבחין בפערי מחירים תכופים בין סניפים שונים באזור מגוריו בעת שהזמין את ארוחתו הקבועה. התביעה טוענת כי החברה הפרה את חוק ההגבלים העסקיים הפדרלי (Sherman Antitrust Act) ואת החוקים להגנת הצרכן באילינוי, לאחר שהפעילה מנגנון תמחור אלגוריתמי, המבוסס על בינה מלאכותית, אשר הוביל לתיאום מחירים אסור ופגע במיליוני צרכנים, לכאורה. McDonald's has been accused of using artificial intelligence to help push up the price of your Big Mac in a bombshell new lawsuit https://t.co/X6EeT10CtW ???? https://t.co/KMM6C6LOfO — Daily Mail (@DailyMail) October 6, 2026 היסטוריה של כשלים: מרמקולים מבולבלים ועד פרצת סיסמה מביכה אין זו הפעם הראשונה שמקדונלד'ס נתקלת בקשיים משמעותיים בניסיונותיה לשלב טכנולוגיות מתקדמות בשירותיה. בעבר השיקה החברה פיילוט לעמדות ההזמנה המהירה מתוך הרכב (Drive-Thru) בעזרת סוכנים קוליים של בינה מלאכותית בשיתוף חברת יבמ (IBM). הניסוי נחל כישלון לאחר שהמערכת התקשתה להתמודד עם רעשי רקע, ניבים ומבטאים, והגיעה לרמת דיוק של כ-81% בלבד בהשוואה ל-95% בעת התערבות אנושית – דבר שגרם להזמנות שגויות שהפכו לוויראליות ברשתות החברתיות.  במקביל, כפי שדיווחנו, ספגה הרשת מכה תדמיתית קשה בתחום אבטחת המידע, כאשר צ'טבוטית הגיוס 'אוליביה' (מבית Paradox.ai) באתר הדרושים McHire.com סבלה מפרצה בסיסית; חוקרי האבטחה איאן קרול וסם קארי גילו כי באמצעות הקלדת הסיסמה החלשה 123456 ניתן היה להשיג גישת מנהל ולחשוף נתונים אישיים של כ-64 מיליון מועמדים לעבודה. McDonald's uses an AI bot called "Olivia" for hiring. A pair of hackers found they could access every conversation job applicants had with it—including all the personal info they shared—by exploiting security flaws as basic as using the password "123456". https://t.co/55WueJz3Of — Andy Greenberg (@agreenberg at the other places) (@a_greenberg) July 9, 2025 "לסחוט מהצרכנים כל גרוש, עד לצ'יפס האחרון" במרכז התיק המשפטי הנוכחי עומדת פלטפורמת תמחור מרכזית – שפותחה בשיתוף חברת Tiger Analytics ונסמכת גם על ייעוץ מחברת דלויט – המעבדת מדי יום נתוני עסקאות חסויים ממיליוני רכישות בכ-14,000 סניפי הרשת בארה"ב. האלגוריתם מנתח את נתוני המכירות ומנפיק המלצות מחיר אופטימליות לכל פריט בתפריט. על פי כתב התביעה, השימוש במערכת זו – שפועלת לפחות מאז 2019 – ביטל למעשה את התחרות בין הזכיינים העצמאיים, והביא לזינוק ממוצע של כ-40% במחירי התפריט בין השנים 2019 ל-2024. עורך הדין לארק טרנר, שמייצג את התובע, הטיח בחברה כי היא "מנצלת את מאגרי המידע העצומים שלה ואת רשת הזכיינים כדי לסחוט מהצרכנים כל גרוש, עד לצ'יפס האחרון".  מנגד, מקדונלד'ס דחתה את ההאשמות בתוקף ופרסמה הודעה רשמית בה הבהירה: "בינה מלאכותית אינה קובעת את מחירי התפריט במקדונלד'ס – הזכיינים הם שקובעים אותם. הכלים העומדים לרשותם הם רשות בלבד ונועדו לסייע בקבלת החלטות, ללא אוטומציה או תיאום מחירים". מנכ"ל החברה, כריס קמפצ'ינסקי, אף ציין בשיחה עם משקיעים כי הזכיינים לא תמיד נענים להמלצות, וכי רק 60% עד 65% מהם אימצו את תפריט ה-3 דולרים שהציעה הרשת. עם זאת, התביעה מדגישה כי החברה החמירה בשנת 2026 את תקני ההערכה של הזכיינים, והפעילה עליהם לחץ כבד ליישר קו עם מודל התמחור המרכזי. השלב הבא: לדעת מתי להעביר את השרביט לאדם כפי שמניתח באחרונה יהודה קונפורטס בטור שפרסם, הכישלונות הקודמים של מקדונלד'ס סיפקו לתעשיית הטכנולוגיה שיעור חשוב בניהול סיכונים ובגבולות האוטומציה. התובנה המרכזית שעלתה מהניסויים היא שסוכן בינה מלאכותית אינו צריך לשאוף ל-100% דיוק, אלא לדעת לזהות בעצמו מתי רמת הביטחון שלו נמוכה ואז – להעביר את הטיפול בצורה חלקה לנציג אנושי. מעניין לגלות כי כעת יוצאת מקדונלד'ס לסיבוב שני (Round Two) ומתחילה לבחון, בחמישה סניפים בארה"ב תחילה, מערכת קולית משודרגת בשם ArchIQ, אשר שמה דגש על הבנת הקשר, צמצום שגיאות בשעות עומס ומנגנון העברה מתקדם לצוות האנושי.

"כאשר ארגון מטמיע סוכן AI במערכות ה-IT, הוא נוטה לחשוב שהסוכן יפעל לפי הנחיות המפעילים שלו. אלא שבפועל, בלא מעט מקרים, הסוכן מקבל שאילתה לגיטימית, שאחריה הוא עורך פעולות אסורות, כמו הסטת תעבורה בלא אישור, בלי שאיש ראה", כך אמרה קרן כץ, מנהלת מחקר החולשות ב-Zenity. כץ הייתה דוברת המפתח בכנס השנתי של OWASP ישראל, שנערך אתמול (ג') בביתן 10 באקספו תל אביב, תחת המוטו "מאבטחים את המחר". בכנס OWASP AppSec Israel 2026 השתתפו יותר מאלף חברי הקהילה. לדבריה, "כאשר מגיע מודל, אנו ממתינים לראות מתי האקר מתוחכם יפרוץ אותו, בזמן שבמציאות הבוט, העוזר, כבר מעביר כסף מאחורי גבנו, בלא שנדע. לסוכני ה-AI יש מנדט, מטרה – וייתכנו מצבים שבהם לא ניתן יהיה לעצור אותם. המצב נהיה גרוע יותר עם הופעת הבינה המלאכותית הסוכנית, Agentic AI. ברוכים הבאים למשטח התקיפה החדש: זה האוטונומי". כץ נבחרה באחרונה לאחת מ-40 הצעירים והצעירות המבטיחים של TheMarker לשנת 2026. יחד עם OWASP, הארגון הבינלאומי המוביל לגיבוש תקנים והנחיות בתחום אבטחת היישומים, היא הובילה את כתיבת מסגרת הייחוס הראשונה לאבטחת סוכני בינה מלאכותית, שכבר אומצה על ידי חברות בינלאומיות. במסגרת זו הייתה שותפה להגדרת דרכים נכונות, אחראיות ובטוחות לשימוש בסוכני AI. "פעולות אסורות של סוכני AI אינן באג" לדברי כץ, "עולם הבינה המלאכותית הסוכנית מהווה שלב חדש באיומי הסייבר. כולם עובדים יחד כדי להיאבק בתופעת הסוכנים הסוררים: ענקיות טק, ביניהן אנבידיה, גוגל ומיקרוסופט, חברות סטארט-אפ, ארגונים בצמיחה, ממשלות – ועמותות וקהילות אבטחה". "פעולות אסורות של סוכני AI אינן באג", ציינה. "זה לא מקרה, זה לא הפתעה – אלא תוצאת הבנייה של ארכיטקטורה סוכנית". לדבריה, "כאשר ארגונים מטמיעים AI ושמחים כי הם ממטבים זמן תגובה ומביאים לחיסכון בכוח אדם, והכול נראה פועל כיאות ולגיטימי – הסוכן, שלא רוצה לאכזב את המשתמש, יעשה פעולות אסורות. זה קורה עוד ועוד. הסוכן, 'לשיטתו', לא עושה דבר שגוי – הוא רוצה למלא את משימתו". מה שנדרש, אמרה כץ, הוא לוודא שיש התאמה בין כוונות המשתמש לבין פעולות הסוכן, כדי שהסוכן ימשיך לפעול בהתאם למטרה המקורית שנקבעה. לדבריה, "אסור להימצא במצב שבו המשובים וחוות הדעת אומרים 'זה עובד נפלא', כאשר במציאות הסוכן שולח בסתר מפתחות הצפנה SSH לאחור". קמפיין מהדק הנייר כץ תיארה מחקר שנערך ב-Zenity, "קמפיין מהדק הנייר" (The Paperclip Campaign), שהוצג באוגוסט השנה בכנס הסייבר Black Hat בלאס וגאס. את המחקר הציגו מיכאל ברגורי, מייסד משותף ו-CTO של Zenity, ותמיר ישי-שרבת, דירקטור אבטחת מידע בחברה. לדברי כץ, "מדובר במתקפת שרשרת אספקה חמורה – המכוונת נגד סוכני בינה מלאכותית. סוג זה של מתקפות לא נדון מספיק ביחס לכמות המתקפות הקיימות". במסגרת הקמפיין, לדבריה, התוקף יצר "מיומנויות" (Skills) זדוניות עבור סוכני AI, שצברו יותר מ-1.7 מיליון התקנות במטרה לגנוב מידע רגיש מארגונים. "המחקר הזה הוא דוגמה אמיתית לכך שאבטחת מידע בעידן ה-AI היא פאזל המורכב ממגוון נדבכים. שרשרת האספקה היא אחד מהנדבכים הללו", אמרה כץ. לדבריה, המהירות שבה שרשרת האספקה משתנה ומתעדכנת בסוכני AI, לצד העובדה שמערכות אבטחת שרשרת אספקה קלאסיות עדיין לא הותאמו להתמודדות עם מתקפות המכוונות לסוכני AI, מהוות אתגר משמעותי לעולם אבטחת המידע. "כאשר דנו בכך בסוף 2025 חשבו שאנחנו מגזימים. השנה וחצי האחרונות הן עדות לכך שזה קורה כל הזמן", סיכמה. "יש לעבור מתגובה למניעה – אין אופציה אחרת. נדרשת נראות כוללת וניטור של כלל השרשרת. יש עוד רבות מה לעשות".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב זכתה בפרס Kong Innovator – Business Impact Award 2026,  המוענק על ידי Kong – מהחברות המובילות בעולם בתחום הניהול, אבטחת וחיבור מערכות מידע API ויישומי בינה מלאכותית.  הפרס הוענק במסגרת הכנס הבינלאומי API + AI Summit, ומכיר בארגונים שהצליחו לייצר השפעה עסקית משמעותית באמצעות טכנולוגיה. בשנים האחרונות זכו בפרס חברות גלובליות מובילות ובהן BMW, H&M, יונייטד איירליינס (United Airlines) וסימנס (Siemens) – לצד ארגונים בינלאומיים נוספים. הזכייה משקפת את הצלחתה של הבורסה להפוך את נתוני השוק שלה למוצרים דיגיטליים מנוהלים, הנגישים באופן מאובטח, מבוקר ויעיל למגוון רחב של משתמשים ולקוחות. באמצעות תשתיות API מתקדמות מאפשרת הבורסה גישה יעילה למידע ולשירותים פיננסיים, תוך יצירת תשתית טכנולוגית התומכת בפיתוח מוצרים ושירותים חדשניים המבוססים על נתוני שוק.  הישג זה מהווה חלק ממהלך אסטרטגי רחב שמובילה הבורסה בשנים האחרונות להרחבת השימוש ב-API ולהנגשת מידע ושירותים בצורה דיגיטלית ומתקדמת. מהלך זה נועד לחזק את יכולותיה העסקיות והתפעוליות של הבורסה, ובמקביל להרחיב את אפשרויות השימוש בנתוני שוק ההון עבור משקיעים מקומיים ובינלאומיים, גופים פיננסיים, חברות פינטק ומפתחי יישומים.  בעידן שבו מערכות בינה מלאכותית הופכות לצרכניות מידע מרכזיות, תשתיות API מהוות את שכבת החיבור המאפשרת שילוב מהיר ואמין של נתונים, ביצוע ניתוחים מתקדמים ופיתוח שירותים חדשניים המבוססים על מידע בזמן אמת. הזכייה בפרס מהווה הכרה בינלאומית ביכולתה של הבורסה לתרגם חדשנות טכנולוגית לערך עסקי ממשי עבור שוק ההון הישראלי וקהילת המשתמשים בו.  קובי אבנון, מנהל יחידת מערכות הפעלה בבורסה, אמר: "אנחנו פועלים להפוך את הבורסה לפלטפורמה דיגיטלית מתקדמת המאפשרת גישה יעילה, מאובטחת וחדשנית למידע ולשירותים פיננסיים. הזכייה בפרס מהווה הכרה בינלאומית במהלכים שהובלנו בשנים האחרונות בתחום הדאטה וה-API ובחזון שלנו להנגיש את נתוני השוק לקהלים רחבים יותר של משקיעים מהארץ ומהעולם. אנו רואים בתשתיות אלו נדבך מרכזי בהתפתחות שוק ההון בעידן הבינה המלאכותית". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה

בשבוע הטכנולוגיה של סן פרנסיסקו (SF Tech Week), כחלק מאירוע ה-Claude Founder House שנערך בגלריית טרה, חשפה ענקית הבינה המלאכותית אנת'רופיק (Anthropic) שדרוג נרחב לתוכנית הסטארט-אפים שלה, Claude for Startups.  מטרת המהלך היא להעניק לחברות בשלביהן המוקדמים מעטפת תמיכה מקיפה, שתקל על פיתוח מוצרים מבוססי בינה מלאכותית ותפחית באופן משמעותי את עלויות התפעול השוטפות של החברות החדשות. האירוע שנמשך שלושה ימים ריכז סביבו מייסדים, משקיעים ובכירים בחברה, ובהם ראשת תחום הסטארט-אפים באנת'רופיק בת' רוברטסון, מנהל מעבדות אנת'רופיק מייק קריגר, והמדען הראשי ג'ארד קפלן. Claude Founder House is coming to SF Tech Week (Oct 6–8) and Stockholm (Oct 14). Come for talks, workshops, and office hours with our team, plus time to meet others building with Claude. Whether you're a founder, a CEO, or a builder, there's a session for you. https://t.co/LiXccCEV7t — Claude (@claudeai) September 30, 2026 אשראי פיתוח, מנויים צוותיים וגישה לכלים מתקדמים במרכז התוכנית המורחבת עומדת חבילת הטבות רב-שכבתית. חברות שיתקבלו יזכו לאשראי API בשווי 1,000 דולר, לשימוש בממשק Claude Console, התקף ל-שישה חודשים ומלווה בהרחבת מגבלות הקצב (Rate Limits) של המערכת.  לצד זה, מעניקה החברה שנת מנוי מלאה ללא עלות במסלול Claude Team עבור עד חמישה משתמשים, רכיב שאמור לייצר חיסכון כספי ישיר לצוותי הפיתוח.  עוד נודע כי התוכנית פותחת בפני המייסדים גישה לזירת המסחר Claude Marketplace, לפיתוח תוספים ייעודיים, וכן אפשרות לקיים פגישות ייעוץ וליווי ארכיטקטוני בנות 45 דקות אחת לשבועיים, עם מהנדסי ה-Applied AI של החברה. The Claude Startups program is expanding to more founders. Members can get a year of Claude Team, API credits, special offers on the tools a startup runs on, and office hours with Anthropic’s Applied AI team. https://t.co/3MUg1whIfl — Claude (@claudeai) October 6, 2026 חבילת השותפים והרחבות למגובות הון-סיכון נדבך מרכזי נוסף בשדרוג הוא ה-Claude Startup Stack – מקבץ הטבות והנחות בשווי כולל של עד 45,000 דולרים מצידן של חברות תוכנה ופיתוח מובילות, ובהן קליקהאוס (ClickHouse), אלבן-לאבס (ElevenLabs), פיירקראול (Firecrawl), גאמה (Gamma) ו-גרנולה (Granola).  מעבר לכך, לחברות הזוכות לגיבוי מקרנות הון-סיכון שברשת השותפים של אנת'רופיק, מציעה אנת'רופיק אפשרות להגדלת אשראי ה-API לעד 100,000 דולר דרך המשקיעים שלהן.  התוכנית פתוחה למיזמים שהוקמו בחמש השנים האחרונות או גייסו הון בשנתיים האחרונות, ללא חובת גיוס הון-סיכון קודם, ובלבד שההרשמה מבוצעת באמצעות כתובת דוא"ל ארגונית התואמת את דומיין החברה. i saw this line for claude founder house and left immediately ???? https://t.co/pNSJbzrU5L — Angel (@creativelyange) October 6, 2026 "שיתוף פעולה הדוק עם מייסדים ומפתחים הוא חלק מרכזי במשימה שלנו" במהלך ההכרזה הבהירו באנת'רופיק את ההיגיון האסטרטגי העומד מאחורי השדרוג: "יצרנו את התוכנית הזו משום שאנו מאמינים כי היתרונות של בינה מלאכותית יגיעו לרוב האנשים בעיקר דרך חברות הבונות מוצרים על גבי המודלים, ולא דרך המודלים לבדם. בשל כך, שיתוף פעולה הדוק עם מייסדים ומפתחים הוא חלק מרכזי במשימה שלנו".  הצעד של אנת'רופיק מתרחש, כידוע, על רקע התחרות העזה שלה מול שחקניות כמו OpenAI ו-גוגל (Google) על ליבם של המפתחים. בדיונים בקהילת הפיתוח ציינו מייסדים כי אף שאשראי API נוטה להישחק במהירות בעבודה אינטנסיבית, השילוב בין המנוי הצוותי החינמי לשנה, לבין מעטפת ההנחות של השותפים, מעניק ערך כלכלי ממשי, המפחית דרמטית את חסמי הכניסה של סטארט-אפים צעירים.

טבח ה-7 באוקטובר היכה בתדהמה ובזעזוע לא רק אותנו: רבים בעולם, כולל כאלה שאחר כך "התהפכו" עלינו, הביעו תמיכה בישראל, הסתייגות חריפה מהטבח ואמפטיה לנפגעים, לחטופים ולבני משפחותיהם. זה נכון גם לגבי מנהיגי העולם – ובמיוחד נשיא ארצות הברית דאז, ג'ו ביידן, שביקר ביקור הזדהות בארץ כמה ימים אחרי הטבח – וגם לראשי חברות ההיי-טק הענקיות. לפחות לרובם. בזה אחר זה, מנהיגי הטק פרסמו הודעות גינוי וזעזוע מהטבח – סאטיה נאדלה ממיקרוסופט, טים קוק מאפל, אנדי ג'סי מאמזון, מארק צוקרברג ממטא, סונדאר פיצ'אי מגוגל ועוד. גם אורקל, שהמנכ"לית שלה דאז, צפרא כץ, נולדה בישראל, פרסמה הודעת תמיכה. כל אותם תאגידים הביעו הזדהות עם עובדי החברות שלהם בישראל וציינו שהם מתמקדים בשמירה על ביטחונם. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, סיפר לעובדי החברה ימים אחדים לאחר הטבח כי אחד העובדים נחטף לעזה (אבינתן אור, ששוחרר בהפסקת האש שסיימה את המלחמה), והביע הזדהות עם "חברי היקר", איל וולדמן – מייסד מלאנוקס, שאנבידיה קנתה שנים ספורות לפני כן – על הרצח של ביתו, דניאל ז"ל, ובן זוגה, נועם ז"ל, בטבח. אלא שמהר מאוד הרוחות השתנו. לא, מנהיגי הטק לא נהיו פרו-פלסטיניים, לפחות לא במוצהר, ואף אחד מהם לא הצטרף לתנועת ה-BDS, אבל הם הפסיקו להתבטא בנושא. החברות אמנם המשיכו לתמוך בעובדים, כולל במקרים פרטניים של חללים וחטופים שהועסקו בהן, וכאלה שבני משפחותיהם מתו במלחמה. חלקן אף תרמו לארגוני סיוע, כגון מגן דוד אדום, והיו כאלה שסיפקו פתרונות טכנולוגיים לחמ"לים שסייעו לאיתור חטופים ונעדרים ולמפונים. אבל, בדרך כלל זה נעשה בדיסקרטיות או פורסם יחסית בצמצום – בפוסטים ברשתות החברתיות, ומקסימום בתקשורת הכלכלית והטכנולוגית בישראל. בהמשך, קולן של החברות האלה בכל הנוגע למלחמה המתמשכת בין ישראל לחמאס, ולשאר האויבים שלנו, נדם. למה זה קרה? התשובה לשאלה הזאת נעוצה בכמה סיבות, שמתחלקות לפי שנים. אם ב-2023 הכף נטתה לטובת ישראל, ב-2024 נתנו את הטון מחאות העובדים נגד שיתוף הפעולה של החברות "שלהם" עם ישראל – מה ש-"סייע" למנהיגים לעבור לשתיקה, וב-2025 נכנס דונלד טראמפ לבית הלבן, והמנכ"לים של חברות הטק הגדולות הפסיקו כמעט לחלוטין להתבטא בנושאים פוליטיים. המחאות נגד הקשרים של החברות עם ישראל אמנם החלו עוד לפני ה-7 באוקטובר, אבל התגברו מאוד לאחר מכן. שתי החברות הבולטות בהקשר זה הן גוגל קלאוד ו-AWS – שתי הזוכות במכרז הענן הממשלתי של ישראל, נימבוס. עובדים בהן ביטאו את המחאה שלהם ברשת, הפגינו ואף הקימו קבוצות פנימיות. הקריאות האלה הלכו והתגברו ככל שהמלחמה בעזה הלכה והתמשכה, וככל שיצאו משם עוד ועוד תמונות וסרטונים של אזרחים הרוגים, גופות של ילדים ושכונות שלמות הרוסות. הפגנה נגד השתתפות גוגל בפרויקט נימבוס. צילום: ShutterStock (ארכיון) זה לא גרם למנכ"לים של החברות האלה לצאת בהצהרות אנטי ישראליות, ו-ודאי שלא לצאת ממכרז שמכניס להן לא מעט מיליארדים, אבל אין ספק שההתרעמות של אותם עובדים לא "עודדה" אותם להוסיף ולהביע תמיכה בישראל. לכך יש להוסיף את העובדה שהתאגידים האלה מחזיקים בפעילות ענפה בישראל – של מו"פ, מכירות ועוד. מה שכן, החברות ניסו, במידה רבה של הצלחה, לדכא את הקולות האלה: גוגל פיטרה באפריל 2024 עשרות עובדים שהפגינו נגד ההשתתפות שלה בנימבוס, ומיקרוסופט, שיש לה קשרים הדוקים עם ישראל, פיטרה עובדים שהתנגדו לכך ב-2025. מיקרוסופט גם ניתקה את הגישה של יחידה 8200 של צה"ל לשירות הענן שלה, Azure, לאחר שהגרדיאן והעיתונאי הישראלי יובל אברהם חשפו שהיא משתמשת בו לאיסוף וניתוח ארכיון ענק של מיליוני שיחות טלפון ותקשורת יומיומית של אזרחים פלסטינים בגדה ובעזה, והשימוש הזה עלה מאוד במהלך המלחמה. מנהיגי הטק לא השתתקו בגלל הדעה הפוליטית שלהם – בין אם הם תומכים בישראל או לא. הם עשו זאת כי הם חזרו להיות מנהלי סיכונים סוף עידן "התאגיד המוסרי" אלא שיש לכך עוד סיבה, שאמנם לא קשורה לישראל, לפחות לא במישרין, אבל ייתכן שהיא הסיבה המרכזית לשתיקה הרועמת: סופו של עידן "התאגיד המוסרי", שבו חברות ומנהיגי טק חשו חובה לקחת צד בסוגיות ערכיות וחברתיות. זה לא קרה במקרה, וזה נובע במידה רבה מכניסתו החוזרת של דונלד טראמפ לבית הלבן בראשית 2025. הם הבינו שהתבטאויות בנושאים פוליטיים עלולות לעלות לחברות בחוזים עם הבית הלבן, הפנטגון ושאר גופי הממשל – ולכל החברות האלה יש חוזים מאוד שמנים איתם – ולהכניס אותן לתסבוכות רגולטוריות ומשפטיות מול הממשל, ולו עקב הנקמנות של הנשיא האמריקני. הנושא הישראלי-פלסטיני הוא חלק מכך. נושא בולט שהחברות קיצצו את התקציבים שהן הקצו לו, וביד נדיבה, קודם לכן והפסיקו את הפעילויות שלהן בו הוא הגיוון וההכללה (DEI). לפני עידן טראמפ, ההיי-טק היה נושא הדגל של נושא הגיוון וההכללה, בעיקר בנוגע לזכויות נשים ולהט"בים. אלא שטראמפ לא אוהב DEI, ואחד הדברים הראשונים שהוא ויד ימינו דאז, אילון מאסק (אם כבר מדברים על מנהיגי טק), עשו היה לבטל את התוכניות שעסקו בכך בממשל האמריקני. ענקיות הטק ומנהיגיהן הבינו מהר מאוד את המסר, הניפו את הגרזן על התוכניות האלה ושמו, בהתנדבות, מחסום ל-"פיהן" בנושאים הללו. המסקנה מכל זה היא שמנהיגי הטק לא השתתקו בגלל הדעה הפוליטית שלהם – בין אם הם תומכים בישראל או לא. הם עשו זאת כי הם חזרו להיות מנהלי סיכונים: המנכ"לים של גוגל, אמזון, מיקרוסופט ושאר החברות המדוברות הבינו שבאקלים שבו יש נשיא שלא רואה בעין יפה התבטאויות פוליטיות של מנהיגי טק וכלכלה בכלל, ומהצד השני יש עובדים קולניים שמתנגדים לישראל – עדיף להם לשתוק. אם הם היו ממשיכים "לדבר" ולהביע דעה, הם היו מסתכנים באיבוד לקוחות, ביטול חוזים ויחסי ציבור רעים, וכל זה היה עלול לעלות לחברות הללו הרבה מאוד כסף. וזה, כידוע, מה שחשוב באמת.

"מיזם Next October מנציח את הנופלים והנרצחים בעזרת חברות סטארט-אפ ישראליות. המאות שהצטרפו למיזם הן העדות לכך שכאב יכול להוליד יצירה שתשרת את החיים עצמם; שאפשר לקחת את הרוח שהניעה אותנו בשעת החירום הגדולה ביותר שהייתה לנו מאז קום המדינה, ולהפוך אותה לכוח שמניע אותנו בשעת בניין. והרי זוהי משימת דורנו: להניח לייאוש, להביט קדימה, להפוך זיכרון למעשה", כך אמר אתמול (ג') נשיא המדינה, יצחק הרצוג, בטקס לציון שלוש שנים ל-7 באוקטובר, שערכה עמותת נקסט אוקטובר בבית הנשיא בהשתתפות רעיית הנשיא, מיכל הרצוג. המיזם הוקם על ידי שר המדע לשעבר יזהר שי ורעייתו הילה שי, לאחר שבנם, סמל ראשון ירון אורי שי ז"ל, נפל ב-7 באוקטובר בקרב על קיבוץ כרם שלום. המיזם מחבר בין חברות היי-טק המאמצות משפחות שכולות, ומסייע להן להנציח את יקיריהן, את ערכיהם ואת חלומותיהם. יזהר שי: "אנחנו כאן כדי לבנות עתיד טוב יותר" ירון (אורי) שי ז"ל, בנו של יזהר שי, לוחם בסיירת הנח"ל שנפל ב-7 באוקטובר. צילום: באדיבות משפחת שי הטקס נערך בסימן החיבור העמוק בין זיכרון ויצירה לבין עולם המוזיקה. במסגרתו בוצעו קטעי מוזיקה ושירה להנצחת קורבנות הטבח, בשיתוף משפחותיהם ובמסגרת פרויקטים שנתמכו על ידי חברות ההיי-טק הרבות שנרתמו למיזם. בהמשך דבריו שיבח הנשיא הרצוג את חברות ההיי-טק שלוקחות חלק במיזם בשלוש השנים האחרונות. "עצם קיומו של המפגש הזה והמיזם הוא אמירה ישראלית ברורה: אנחנו זוכרים, אנחנו קמים, אנחנו ממשיכים לבנות ביחד, כי את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק", אמר הנשיא. את הטקס הנחתה שדרנית הרדיו הדר מרקס, שאמרה בין היתר: "מוזיקה הייתה חלק מהותי בחייהם של רבים מהנופלים, ומשפחותיהם בחרו להנציח אותם באמצעות שירים ויצירות מוזיקליות. המיזם משלב חברות המפתחות טכנולוגיות פורצות דרך בתחומי המוזיקה והסאונד, והופך את המוזיקה לחוט שמחבר בין מי שאינם איתנו לבין החיים שממשיכים להתקיים כאן". שי, העומד בראש מיזם Next October, אמר: "המיזם הוא ביטוי לרוח היזמות של אנשים שחזרו משדה הקרב והקימו את החדשנות הישראלית ואת החוסן הלאומי שלנו. אנחנו פה כדי להגיד שאוקטובר הבא יהיה יותר טוב, ואחריו עוד יותר טוב". היי-טק ומוזיקה להנצחת הנופלים בחלק השני של הטקס הוצגו פרויקטים מוזיקליים להנצחת חללי הטבח. חברת סינקרין (Synkrin), העוסקת בפיתוח אפליקציות ללימוד תחביבים יצירתיים, הקימה "חדר מוזיקה" לזכרו של ינאי קמינקה ז"ל, בשיתוף בית החולים שיבא והאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. דודו של ינאי, יגאל קמינקה, תיאר את גבורתו ב-7 באוקטובר בהגנה על בסיסו. הוא הדגיש את "ראיית האדם" של ינאי – יכולתו לראות באמת את האחר ולסייע לו. חדר המוזיקה הפך לחלק מפרוטוקול השיקום של הפצועים המגיעים לטיפול בבית החולים, ומדגים את כוחה של המוזיקה ככלי טיפולי וכאמצעי לסיוע בתהליך הריפוי. חברת סטייג'ר מיוזיק (Stager Music), המפתחת פלטפורמה ליצירת מוזיקה בעזרת בינה מלאכותית, בחרה להנציח את בניהו ביטון ז"ל, והקימה באתר שלה מקום המוקדש ליצירתו ולשמחת החיים שלו. במהלך הטקס הושמעו גם השירים "שום דבר לא יפגע בי", לזכרה של הפרמדיקית עמית מן ז"ל, ו"לילה", לזכרו של ינון תמיר ז"ל. הזיכרון שהפך למוזיקה בחלק האחרון של הטקס נערכה שיחה בין הילה שי, אמו של ירון אורי שי ז"ל, לבין המוזיקאי והראפר הישראלי עומר הברון, המוכר בשם הבמה ג'ימבו ג'יי. הברון התגורר לפני המלחמה בקיבוץ אור הנר, וכמו יישובים אחרים בעוטף, פונה עם משפחתו לאחר ה-7 באוקטובר. בהמשך חזר לקיבוץ. בשיחה עם הילה שי סיפר הברון כי החוויות שחווה ב-7 באוקטובר והאירועים שהתרחשו לאחר מכן הפכו לחומר מרכזי בשיריו. לדבריו, הוא כותב לא רק על האסון, אלא גם על החיים שאחריו. בין היתר התפרסם ג'ימבו ג'יי בזכות השיר "100". הברון הסביר כי מדובר במספר הטלפון של המשטרה, המסמל עבורו את תחושת חוסר האונים של תושבי העוטף בשעות הראשונות של הטבח. בטקס בבית הנשיא נכחו, בין היתר, ראש רשות החדשנות היוצא דרור בין; סמנכ"ל משרד הביטחון וראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת אריה מועלם; מתנדבי Next October, משפחות שכולות ומנהלי חברות היי-טק השותפות למיזם. כמו כן נכח בטקס היזם דוד פרידמן, המפעיל בין היתר את מיזם מיוזיק טק (Music Tech) – מרכז לחדשנות בטכנולוגיות מוזיקה וסאונד – ואשר נרתם למיזם של שי. "הייעוד של העמותה מתחבר ישירות לייעוד שלנו: להנציח את הנופלים והנרצחים באמצעות מיזמים שממשיכים את מה שהיה חשוב להם, והופכים אותו לטכנולוגיה שעוזרת לאחרים", אמר פרידמן. הוא ציין כי בתערוכה שהתקיימה בחצר משכן נשיאי ישראל הציגו מספר חברות המשתתפות במיזם מיוזיק טק, ובהן סטאגה (Staga), מיוזיקל ביאינגס (Musical Beings) ובטאר (Bettear).