ארכיאולוגים החופרים באתר תל שילה שבשומרון טוענים כי חשפו שרידים של מבנה קדום שעשוי היה לאכלס את ארון הברית - תיבה מקודשת ומצופה זהב, המתוארת בתנ"ך כמקום משכנם של לוחות הברית שהביא משה מסיני. על פי המסורת, ארון הברית הוצב באוהל מועד (המשכן) שהיה מקדש נייד שהוקם לאחר יציאת בני ישראל ממצרים, תהליך שמוזכר במקורות כסמוך לשנת 1445 לפני הספירה. שנים רבות שכן אוהל מועד, ומשכן האבן שהחליף אותו, בשילה עד שבעת המקדש שבנה שלמה המלך בירושלים נבנה כתחליף קבע למשכן. גורלו של הארון אינו ברור, אך הוא נעלם מהתיעוד המקראי עוד לפני חורבן ירושלים בידי הבבלים בשנת 586 לפנה"ס. בדיילי מייל הבריטי מדווח שצוות חוקרים טוען כי מצא באתר הארכיאולוגי תל שילה, המקום שבמקרא שימש כמרכז הרוחני הראשון של ישראל, מבנה מאבן התואם במידותיו ובכיוונו את אוהל המועד התנ"כי. ד"ר סקוט סטריפלינג, מנהל החפירה בתל שילה, אמר ל-Christian Broadcasting Network: "חשפנו מבנה מונומנטלי מתקופת הברזל א', שמידותיו תואמות את אוהל מועד לפי התנ"ך. המבנה פונה ממזרח למערב ומחולק ביחס של 2:1, בדיוק כפי שמתואר בכתובים."

דאריאן פורטון, בת 27 מלואיזיאנה, לא הבינה מה קורה עם החתול שלה, גוס. היא הקפידה לשים לו אוכל בבוקר ובערב, אבל בכל פעם שניגשה לקערה - היא שוב התמלאה. "בהתחלה האשמתי את בעלי", סיפרה למגזין Newsweek, "חשבתי שהוא פשוט מוסיף לו אוכל כל הזמן". אבל אז הגיע הגילוי. אחרי כמה שבועות של בלבול, דאריאן הבחינה שגוס נוהג ללוות את בנה הפעוט ריברס, בן ה-20 חודשים, לכיוון קופסת האוכל שלו. "הם משחקים המון, אז לא חשבתי שזה מוזר, עד ששמעתי את קופסת האוכל נפתחת". היא החלה לצלם, וגילתה שגוס ממש מדרבן את התינוק למלא את הקערה והתינוק מבצע, במיומנות של מאכיל מקצועי. "זה היה ברור שזו לא הפעם הראשונה", אמרה. "הוא שפך את האוכל בדיוק מושלם. הם לגמרי ידעו מה הם עושים".

קבוצה של יוצאי חיל האוויר האמריקני יצאה לאור עם סיפורם על האופן שבו "אויב בלתי נראה" בבסיס הסודי ביותר - אזור 51 - הותיר אותם חולים בסרטן. המאבטחים והשומרים לשעבר במטווח הניסויים והאימונים של נבדה (NTTR), אתר מסווג המכיל בתוכו את אזור 51, טענו כי ממשלת ארצות הברית בגדה בהם ובעצם גזרה עליהם דין מוות ללא ידיעתם. טענותיהם נבעו מהחשיפה כי הבסיס נבנה בשנות ה־70 על שטח אדמה שנמצא מזוהם בקרינה כתוצאה משנים של ניסויים גרעיניים באזור. עם זאת, דו"ח משנת 1975 של מינהל המחקר והפיתוח של האנרגיה האמריקאית קבע גם כי זה יהיה "נגד האינטרס הלאומי" להפסיק את הפרויקטים הסודיים של הצבא באתר, והם נמשכו כרגיל. דייוויד קרט, סמל לשעבר בחיל האוויר שעבד ב־NTTR בין השנים 1983 ל־1987, סיפר ל-Newsnation שמעל 490 מעמיתיו לעבודה מתו ממחלות קשות מאז שהוצבו במתקן הסודי. חמור מכך: המשרד הממשלתי האחראי על חיילים משוחררים סירב לכסות את הטיפולים הרפואיים שלהם, מכיוון שאף אחד מהחיילים המשוחררים שנותרו בחיים לא היה יכול להוכיח שנחשף לקרינה ליד אזור 51. זאת משום שעבודתם הייתה סודית כל כך שכל התיעוד של פעילויותיהם סומן כ"נתונים מוסתרים" (data masked).

משפחתו של בוב סוברי, האמריקני-ישראלי ממשט "חנדלה", יוצאת למתקפה: "פרובוקטור שלא תורם לאף אחד. התגרה בחיילים כדי שירביצו לו". בת דודתו ממושב מטע: "הוא לא בדק בכלל אם אנחנו בחיים"

האלוף במיל' ומפקד חיל הים לשעבר קרא לזמיר לא להתפטר למרות הלחצים מהקבינט. "הצבא סומך עליך, אין לך את הלוקסוס להניח את המפתחות", אמר ב-103FM. לדבריו, למרות הימים הקשים - הרמטכ"ל מוכרח להישאר בתפקידו

כשמעצבים בית חדש או משפצים חדרים, מגיע השלב שבו פשוט נגמרים הכוחות להחליט. זה לא בהכרח קשור לזוגיות, אלא לעייפות החומר. כמה אפשר לבחור? צבעים, טקסטורות, גופי תאורה, כיווני פתיחה של מגירות. בני זוג מטקסס, שמצלמים ומתעדים בטיקטוק את בניית בית חלומותיהם על שטח של כ-3 דונמים, הגיעו בדיוק לנקודה הזו. היא טיפלה בפרטים העיצוביים, הוא ניהל את האלמנטים המבניים. ובאיזשהו שלב, היא החליטה לפנות לו את הבמה ולהעביר אליו את ההחלטה הבאה: בחירת טלוויזיה לחדר השינה. "פשוט לא היה לי כוח לקבל עוד החלטה," כתבה לורין ווינהאם פרנקס בסרטון שפרסמה בטיקטוק. "חשבתי על משהו אלגנטי, אולי מסך שטוח עם מסגרת יפה שתתמזג עם הקיר". מה שהיא קיבלה היה שונה מאוד ממה שדמיינה.

כמעט חמישה חודשים לתוך הניסיון הלא מוצלח להביא עסקת חטופים נוספת, וההחלטות שנדחו שוב ושוב מגיעות כעת לקדמת הבמה. היום (שלישי) צפוי ראש הממשלה בנימין נתניהו לכנס את פורום השרים המצומצם ובכירי צה"ל לקראת הכרעות על המשך הפעולה הישראלית ברצועת עזה. זאת לאחר קריסת המגעים לעסקת חטופים, ועל רקע עימות מתגלגל ומתלהט מול הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, עימות שכבר אינו נותר בין כתלי הקבינט בלבד, אלא גולש לתדרוכים, פוסטים ותשובות חריפות ברשתות החברתיות. ברקע ההתפתחויות - קריסת המגעים לעסקה. בישראל ובארה"ב הפנימו בימים האחרונים את מה שכבר היה ברור זמן מה: חמאס אינו מעוניין בשום עסקה בתנאים ריאליים. הקמפיין הבינלאומי שצבר תאוצה - "ההרעבה בעזה" - לצד גלי ההצהרות על כוונות להכרה במדינה פלסטינית, חיזקו את התחושה בצד של בכירי חמאס כי העולם נוטה לצידם. תנאי חממה כאלו לא עודדו פשרות, אלא ההפך - חמאס הגביר את הדרישות: מאות משאיות סיוע כתנאי לחזרה לשולחן המו"מ, עוד לפני דיבור על תנאי העסקה. במצב זה, בירושלים ובוושינגטון התפוגגו האשליות. "אין עסקה", מבהירים גורמים מדיניים, ולכן, מבחינתם, הכדור עובר חזרה למגרש הצבאי. אלא שגם כאן, המצב רחוק מלהיות פשוט. מי שעקב אחרי התבטאויותיו של ראש הממשלה בתקופה האחרונה, שמע ממנו העדפה ברורה לעסקה על פני מלחמה כוללת. בשיחות סגורות, גם עם בכירים פוליטיים, גם מול אנשי ביטחון, נתניהו העדיף את מסלול העסקה. אך עם הזמן, כשהתברר כי חמאס מנתק מגע עם המתווכות ומעלה דרישות חדשות בכל סבב, הבחירה הלכה והצטמצמה. על הפרק - שתי תוכניות צבאיות לבחירה: כיבוש או כיתור. הרמטכ"ל אייל זמיר לא התלהב מהמסלול שאליו נדחף הדרג המדיני או לפחות האגף הימני-ניצי שלו.

אליירה אוונדאנו, דוגמנית ומדריכת יוגה בת 33 ממיאמי, לא עוצרת בדרך למטרה השאפתנית שלה: להיות האישה עם המותניים הצרות ביותר בעולם. היא כבר צמצמה את קו המותן שלה ל־18 אינץ' (כ־46 ס"מ), והיא לא מתכוונת לעצור עד שתעקוף את שיאנית העולם כיום - קאת'י ג'ונג בת ה־86, שמותנה הצר במיוחד עומד על 15 אינץ' (38 ס"מ). כדי להגיע לשם, אוונדאנו לובשת מחוך הדוק במשך 23 שעות ביממה ומסירה אותו רק כשהיא מתקלחת. "בהתחלה התחלתי עם שש שעות ביום, אבל כיום אני בקושי נפרדת ממנו", סיפרה. "בהתחלה זה קשה, זה לוחץ, אבל אם מתמידים - רואים תוצאות". המחיר שהיא משלמת הוא לא רק חוסר-נוחות. אוונדאנו מודה שגופה עבר שינויים פיזיולוגיים קיצוניים, כולל תזוזה של איברים פנימיים למיקומים חדשים. "הגוף שלי ממש השתנה. איברים זזו והתאימו את עצמם. לפעמים זה כואב פיזית, אבל זה שווה את זה".