איילה בת ה־33 היא יוצרת תוכן שגרה באזור סן פרנסיסקו, מתקלחת פעם בעשרה ימים, עושה ניסויים בהתנהגות מינית, ומרוויחה מאות אלפי דולרים בשנה מכתיבה על סקס. עכשיו היא גם מחפשת בעל - אבל במקום להמשיך לנסות את מזלה באפליקציות, היא מעדיפה להעניק פרס כספי נדיב למי שיימצא עבורה את "האחד" בפוסט שפירסמה לאחרונה ב-Substack שלה (פלטפורמה מקוונת המאפשרת לכותבים, עיתונאים ויוצרי תוכן לשלוח ניוזלטרים דיגיטליים ישירות למנויים) איילה התחייבה לשלם 100,000 דולר (כ-333,000 שקלים) למי שיצליח לשדך לה גבר שהיא תתחתן איתו.. ואם זה לא מספיק מתגמל - היא מציעה בונוס גדול עוד יותר: 300,000 דולר (כמיליון שקלים) למי שימצא לה גבר עשיר שיהיה מוכן לשלם לה 10 מיליון דולר כדי שתלדת את ילדו ותגדל אותו כאם יחידנית במשמורת מלאה. ההצעה שלה עוררה סקרנות, צחוק, הערכה - אבל גם לא מעט הרמות גבה. "אני אדם מאוד מוזר," היא כתבה. "לא היה לי קשה למצוא דייטים, או גברים שמוכנים להתחתן איתי, אבל גברים שאני באמת רוצה להתחתן איתם? זו כבר קבוצה מצומצמת מאוד".

כל מי שהפך להורה טרי מכיר את התחושה: הזמן מתכווץ והשגרה הישנה נעלמת. עבור זאק טלנדר, אמן ויוצר מטקסס, הלידה של בתו ביוני האחרון הייתה קריאת השכמה. הוא הבין שלא יהיה לו עוד זמן לאימוני הכוח הארוכים שנהג לעשות בחדר הכושר, ולכן החליט לאתגר את עצמו בדרך חדשה: לרוץ מייל אחד (כ-1.6 קילומטרים) מדי יום, במשך 100 ימים. "חשבתי לעצמי, 'בנאדם, זה יהיה ממש מגניב לרוץ היום מייל ב-10 דקות, ומחר לנסות ב-9:50 דקות, וכן הלאה'", הוא סיפר למגזין Men's Health. "הרעיון היה להוריד 10 שניות בכל יום עד שלא אוכל יותר. תוך שעה מרגע שהרעיון עלה לי בראש, כבר הייתי על מסלול הריצה".

בישראל של אחרי שבעה באוקטובר כל דבר קטן הופך מיד לאירוע מכונן, כל ציוץ של יאיר נתניהו מקבל משקל של מגילת העצמאות, וכל רצח, במיוחד אם אפשר לדמיין שהוא קשור לשמאל, נהיה הזדמנות חד. פעמית להגשים פנטזיה ישנה: "סוף סוף גם לכם יהיה רוצח, כמו שהיה לנו את יגאל עמיר". ככה זה עם הרצח של צ'רלי קירק. האיש בכלל נרצח באמריקה, חצי עולם מכאן, אבל בישראל התקשורת הימנית קפצה על זה כאילו זה קרה בכיכר דיזנגוף. פתאום הפיד מתמלא ציוצים, טורים, נאומים, כל אחד מחפש את הציטוט הכי מחודד שבו אפשר לזרוק את המילים "בג"ץ" "גלי מיארה", "יצחק עמית" ו"שמאל רצחני", הם הרי שנים מחכים לרגע הזה. כי מה לעשות, כל הרוצחים הפוליטיים אצלנו מגיעים מהצד שלהם. רשימה מכובדת: יגאל עמיר, ברוך גולדשטיין, יונה אברושמי, עמי פופר, עמירם בן אוליאל. כיפות סרוגות, אידיאולוגיה משיחית, אהבת הארץ, שנאת אדם. אפילו אם תחפש בזכוכית מגדלת איזה רוצח שמאלני מקסימום תמצא סטיקר דהוי מההפגנות של 99'.

אין הרבה דברים מנחמים יותר מתבנית של תפוחי אדמה שיצאו הרגע מהתנור. הבעיה היא שהדרך לשלמות רצופה במכשולים: פעם הם יוצאים רכים מדי, פעם יבשים מדי, ולפעמים הם פשוט מסרבים להשחים. אבל לא עוד. שף בריטי בשם סטיוארט, שעובד עם מותג תפוחי האדמה "Nanna Tate", החליט לחלוק עם העולם את סודות המקצוע. והסוד הגדול, כך הוא טוען, מסתתר במרכיב אחד בלבד. אבל לפני שהוא חושף את הקלף המנצח, הוא מתעקש על טקס הכנה קפדני. אם תשאלו אותו, הדרך לקריספיות מתחילה הרבה לפני שהתבנית פוגשת את התנור.

היקף התקיפות שמוציא צה"ל לפועל ברצועת עזה הולך ומתגבר כשהיציאה לדרך עם פתיחת מבצע "מרכבות גדעון ב'" היא רק עניין של זמן. הפעם היו אלה תקיפות מהאוויר ומהקרקע ברחבי הרצועה. גם בגזרה הצפונית פעלו כוחות הצבא כשעצרו חשוד בפעילות טרור בקונייטרה

הפרופסור חגי לוין, המכהן גם כראש מערך הבריאות של מטה משפחות החטופים מזהיר ממלחמה עולמית קרבה ומדגיש: "זו תקופה של שינויים לטובה או לרעה, זה בידינו". האח השכול, פרופסור אהרון טרואן הצטרף לדבריו ואמר: "אנחנו חיים את המלחמה והשסע החברתי"

20 שנות תכנון ובנייה, תקציב של כמיליארד דולר, שטח עצום של כחצי מיליון מטרים רבועים וקרוב ל-50,000 פריטים ש"משתרעים" על פני יותר מ-5,000 שנות תרבות. אלו הם חלק מהמספרים שעומדים מאחורי "המוזיאון המצרי הגדול" (GEM) החדש. יש מי שטוענים שזהו הפרויקט השאפתני ביותר של מצרים מאז הקמת הפירמידות של גיזה. ולמרבה הצער, בתקופה רגישה זו ממש לא מומלץ לישראלים להגיע לקהיר (ולמצרים בכלל), בשל אזהרת מסע של המטה לביטחון לאומי, שפורסמה אתמול (ראשון) רמתה של האזהרה מוגדרת "גבוהה". יש לציין, כי המוזיאון נפתח חלקית באוקטובר 2024, וחלק מהגלריות בו נפתחו לפיילוט ניסיוני. אולם עתה, אחרי שורה ארוכה של עיכובים שגרמו לדחייה בתאריך הפתיחה, הוא נפתח במלואו (חוץ מאגף המוקדש למלך תות ענח' אמון שיפתח בחורף). טקס הפתיחה הרשמי יתקיים ב-1 בנובמבר 2025.

דמיינו שזכיתם בפרס שמשנה את החיים: לא סכום חד פעמי, אלא משכורת שמנה וקבועה, אותה תקבלו מדי שבוע, עד סוף ימיכם. זה החלום שמכרה Publishers Clearing House (PCH), חברת שיווק אמריקאית אייקונית שבנתה אימפריה על הגרלות ענק טלוויזיוניות. עכשיו דמיינו שהאימפריה הזאת פשוט קורסת, וההבטחה לחיים נטולי דאגות מתנפצת לרסיסים. זה בדיוק מה שקרה לג'ון וויילי בן ה-61 מאורגון, שבשנת 2012 זכה בפרס הנכסף של החברה - חמשת אלפים דולר בשבוע, כל שבוע, לכל החיים. במשך 12 שנים, וויילי חי את החלום. מדי ינואר הוא קיבל צ'ק שנתי על סך 260,000 דולר, שאיפשר לו לפרוש מהעבודה, לקנות בית רחב ידיים וליהנות מהחיים. אבל בינואר האחרון, הצ'ק לא הגיע. כמה חודשים של שתיקה מביכה הסתיימו בחדשות הרסניות: PCH הגישה בקשה לפשיטת רגל, מבלי שטרחה להודיע לוויילי או לזוכים האחרים שתזרים המזומנים שלהם עומד להיעצר.