<span>איראן רכשה מטוסי קרב מדגם SU-35 מרוסיה: דאגה גוברת במערב ובישראל</span> <span><a title="צפיה בפרופיל משתמש" href="/user-profile/amiisraeldefensecoil" class="article__info-author">ami@israeldefe…</a></span> <span><time datetime="2025-10-09T12:00:00+03:00" title="יום חמישי, אוקטובר 9, 2025 - 12:00">ה, 09/10/2025 - 12:00</time> </span>

שמונה שנים עברו מאז האלבום הקודם של אתניקס ובזמן שחלף, האנשים המוכשרים האלה, שאחראים לכל כך הרבה להיטים ורגעים מנחמים ומשמחים בביוגרפיה המוזיקלית של כל ישראלי, יצרו תריסר שירים שאף אחד מהם לא מצליח להתעלות לפסגות של הלהקה מהעבר. התוצאה היא "איטליה", אלבום בינוני עם שירים שנעים בין החלש לסביר, במונחים של אתניקס. אלבום שאין בו להיט אמיתי אחד שייכנס בטווח הרחוק לפלייליסט ההופעות שלהם, שעמוס בבאנגרים מנצחים. אלבום שאין בו ולו פראזה מוזיקלית אחת שתיחקק במוחו של כל ישראלי, אותה יוכל לזמזם לנצח (זמזמו רגע בראש את הפראזות הפותחות של "ציפור מדבר" עם המיתרים ו"כתם הפרי" עם האקורדיון). אלבום שאין בו המנון אחד שחיילים יוכלו לשיר ביציאה מעזה, בנוסח "התמונות שבאלבום", "מחר אני בבית", או "רק אהבה תנצח". אלבום שאין בו שיר שלום אמיתי כמו "תותים", אלא את שיר הנושא "איטליה", שמנסה לשחזר את המוטיב המרכזי של "תותים", כלי מלחמה שהופכים לכלי שלום. "כשייגמר הרוע, אקנה לך טנק בלי מנוע, אשתול בו עצים של זית, איטליה קטנה בבית", שר זאב נחמה, שאחראי כאן לכל המילים והלחנים. עצוב לומר, אבל נחמה לא מצליח ברוב השירים לשחזר באלבום הזה את ההברקות שלו ככותב מן העבר, ונדמה שחסרה כאן התרומה האמנותית של תמיר קליסקי, שחזר ללהקה, אבל לא כמלחין. נכון, שיר הנושא "איטליה" הוא שיר לא רע, פוטנציאל ללהיט רדיו, וכאמור יש בו גם אמירה ("קרבות בלי טעם"), אבל הוא כמעט בודד באלבום הזה. נכון, יש כאן מעין שיר מתריס נגד המלחמה, "חייל על לוח שח", אבל אתניקס לא משכילים ללכת עם המחאה שלו עד הסוף, ומצד שני לא עושים ממנו המנון מנחם. הם יוצרים ממנו דאנס, שלא ברור מה הם רוצים שיקרה איתו, שאנשים ירקדו עם דמעות בעיניים שורה כמו "אין אוויר ויש רק מועקה"? זה כמעט לא קורה בארץ. נכון, יש כאן שיר מחאה חברתי כואב בשם "סילבר ג'ון", על אדם שחור שהמשטרה מתעללת בו, ומקבל "שוקר לגרון" וגם "לירך, ולכתף ולצוואר... למרפק ולחזה ולשיער", אבל המסר החשוב שלהם כמעט הולך לאיבוד בפזמון, בו הם חורזים שוב ושוב ושוב "שוקר לגרון של סילבר ג'ון" בצורה לא ממש מתוחכמת, בחזרתיות שמייצרת אווירה של סרט אלימות וסנאף. אם המטרה של נחמה כאן היא לזעזע בשיר פופ, אז הוא הצליח.

הנשיא יגיע לאזור לרגל ההסכם לשחרור כל החטופים והפסקת האש בעזה • מסתמן שטראמפ יגיע לבקר בכנסת, ינאם בפני הח"כים - ומשם מיד ימריא • שליחו למזרח התיכון סטיב וויטקוף וחתנו ג'ראד קושנר יגיעו לארץ כבר הערב - היישר מהמו"מ בשארם א-שיח'

למרות דיווח על ירידה במספרי גניבות הרכבים, תלונות רבות על פריצות למכוניות במרכז • גם אם יש לכם ביטוח סיכוי גבוה שתידרשו לשלם סכום משמעותי • "זה קורה שם כמעט כל יום, ושאין הרבה מה לעשות" אומרים בעלי רכב מתוסכלים

מחמוד מרדאווי אמר כי העסקה שעליה הכריז הנשיא טראמפ היא ניצחון עבור עזה, ש"כפתה את רצונה" על ישראל. לדבריו, "ההסכם מממש את הדרישות הבסיסיות של עמנו. מה שהצבא לא הצליח לכפות באמצעות השמדה ורעב - הוא לא הצליח בשולחן המו"מ". מיליציית אבו שבאב ל-ynet: "מברכים על ההסכם, לא נעזוב"