בימים האחרונים הפתיעה גוגל רבים כאשר החלה לשחרר את הגרסה הניסיונית של מודל הבינה המלאכותית המתקדם ביותר שלה, ג'מיני 2.5 פרו (Gemini 2.5 Pro) לכל משתמשי אפליקציית ג'מיני בחינם.  המהלך מגיע אחרי ההשקה הראשונית של המודל, שנערכה בשבוע שעבר, ואז היה הכלי זמין רק למנויי Gemini Advanced – השירות בתשלום למוצר ה-GenAI של החברה. אלא שאז גוגל הצהירה כי מטרתה היא "להכניס את המודל האינטליגנטי ביותר שלה לידיים של יותר אנשים בהקדם האפשרי" והמודל החדש בגרסה ניסיונית (Gemini 2.5 Pro Experimental) הפך לזמין כבר כעת לכל המשתמשים הרשומים של ג'מיני, דרך אתר האינטרנט היעודי, ובנוסף הוא צפוי להגיע בקרוב גם לאפליקציות אנדרואיד ו-iOS. חזק בחשיבה ובקידוד בפרסום רשמי בבלוג של גוגל, תחת הכותרת "ג'מיני 2.5: מודל ג'מיני החדש ביותר שלנו עם חשיבה", תואר המודל כ"מודל חשיבה, שנועד להתמודד עם בעיות מורכבות יותר ויותר". גוגל טוענת ש-ג'מיני 2.5 פרו הניסיוני מוביל בביצועיו במבחנים נפוצים ב"פערים משמעותיים" (לא ברור האם מול ג'מיני הישן בלבד או מול הכלים של המתחרים) ומציג "יכולות חזקות של חשיבה וקידוד". החברה מדגישה כי מודלי ג'מיני 2.5 הם "מודלי חשיבה", המסוגלים "לנמק באמצעות מחשבותיהם לפני שהם מגיבים, מה שמביא לביצועים משופרים ולדיוק גבוה יותר". בהקשר זה, מוסבר כי בתחום הבינה המלאכותית, ביכולת "חשיבה" של המערכת הכוונה היא ליכולתה "לנתח מידע, להסיק מסקנות הגיוניות, לשלב הקשר וניואנסים ולקבל החלטות מושכלות". גוגל מציינת כי פיתוח יכולות החשיבה הללו נבנה על בסיס מחקרים קודמים, בטכניקות כמו למידת חיזוק והנחיית "שרשרת מחשבות", ועל בסיס מודל ה"חשיבה" הראשון שלהם, ג'מיני 2.0 פלאש ת'ינקינג.  כעת טוענים בחברה כי עם ג'מיני 2.5 הם הגיעו לרמה חדשה של ביצועים על ידי "שילוב של מודל בסיס משופר משמעותית עם אימון מתקדם לאחר האימון". לדברי החברה, הם מתכוונים לשלב יכולות חשיבה אלו ישירות בכל המודלים העתידיים שלהם. Gemini 2.5 Pro Experimental on Livebench ???????? pic.twitter.com/532cIY4y00 — Logan Kilpatrick (@OfficialLoganK) March 26, 2025 קוראי קווקצ'ואולו, סמנכ"ל הטכנולוגיה של גוגל DeepMind, הסביר לתקשורת כי יכולת החשיבה של מערכת AI "חורגת מסתם סיווג וחיזוי. היא כוללת גם ניתוח מידע והסקת מסקנות הגיוניות, כמו גם התחשבות בהקשר ובניואנסים וקבלת החלטות מבוססות". מודל ג'מיני 2.5 פרו הניסיוני מתואר על ידי גוגל כ"מודל המתקדם ביותר שלנו למשימות מורכבות". הוא אף עומד בראש טבלת הכלים המובילים של LMArena, המודדת העדפות אנושיות, מה שמצביע על מודל "בעל יכולת גבוהה המצויד בסגנון איכותי". בנוסף, הוא גם מוביל במבחני קידוד, מתמטיקה ומדע נפוצים.  גוגל אף מציינת שהמודל החדיש השיג ציון של 18.8% ב-Humanity's Last Exam, מאגר נתונים שנועד לבחון את גבולות הידע והחשיבה האנושית. לשם השוואה, מודלים מתחרים כמו o3-mini של OpenAI ו-R1 של המתחרה הסינית דיפסיק (DeepSeek) השיגו ציונים נמוכים יותר במבחן זה. מלבד יכולות החשיבה המשופרות, גוגל, כאמור, שמה דגש גם על שיפור ביצועי הקידוד בג'מיני 2.5, וטוענת כי הושגה "קפיצה גדולה" לעומת גרסה 2.0. המודל החדש, כך דווח, מצטיין ביצירת אפליקציות אינטרנט מרשימות מבחינה ויזואלית ויישומי קוד אוטונומיים, כמו גם בהמרת ועריכת קוד. על מנת להדגים את יכולותיו, חוקרי גוגל הראו כיצד הוא הצליח ליצור משחק וידיאו פשוט באמצעות שורת הנחייה אחת בלבד, תוך הפקת קוד הפעלה. המודל החדש גם מאפשר למשתמשים לקבל הצצה לתהליך עיבוד הבקשה, ולשלבים שהוא מבצע לפני מתן התגובה. ג'מיני 2.5 ממשיך את המורשת של מודלי ג'מיני הקודמים ומציע תמיכה מובנית במולטי-מודאליות וחלון הקשר ארוך. גרסת הפרו מגיעה עם חלון הקשר של מיליון טוקנים (ובקרוב צפוי להגיע ל-2 מיליון), תוך שמירה על ביצועים חזקים ואף שיפורם לעומת הדורות הקודמים. יכולת זו מאפשרת למודל "להבין מערכי נתונים עצומים ולהתמודד עם בעיות מורכבות ממקורות מידע שונים, כולל טקסט, אודיו, תמונות, וידאו ואפילו מאגרי קוד שלמים". Think you know Gemini? ???? Think again. Meet Gemini 2.5: our most intelligent model ???? The first release is Pro Experimental, which is state-of-the-art across many benchmarks – meaning it can handle complex problems and give more accurate responses. Try it now →… pic.twitter.com/bFcx0IlY24 — Google DeepMind (@GoogleDeepMind) March 25, 2025 גוגל כמהה לפידבקים גוגל מזמינה מפתחים וארגונים להתחיל להתנסות עם ג'מיני 2.5 פרו ב-Google AI Studio כבר כעת, ומשתמשי Gemini Advanced יכולים לבחור בו בתפריט המודלים באפליקציה ובאתר. הכלי צפוי להיות זמין גם ב-Vertex AI, פלטפורמת למידת המכונה המנוהלת של גוגל, בשבועות הקרובים. גוגל גם מתכננת להציג תמחור חדש, שיאפשר שימוש במודל עם מגבלות קצב גבוהות יותר לשימוש בסקייל. בזכות חלון ההקשר הגדול והביצועים הגבוהים, ג'מיני 2.5 פרו מספק בסיס חזק לסוכני AI, ומאפשר להם לעבד מערכי נתונים גדולים ולהתמודד עם בעיות מורכבות בצורה יעילה יותר. יכולת החשיבה המשופרת של המודל צפויה לשפר משמעותית את יכולתם של סוכנים אלו להבין נתונים ולהשתמש בכלי עבודה כדי לבצע משימות באופן אוטונומי. גוגל סיימה את הודעתה לציבור בבקשה מהמשתמשים להעביר לה משוב על התנסויותיהם, כדי להמשיך ולשפר את היכולות החדשות של ג'מיני בקצב מהיר, וזאת במטרה להפוך את הבינה המלאכותית שלה ליותר מועילה – וגם לנסות לנצח במירוץ ה-AI העולמי. לא ברור עדיין האם הגרסה היציבה של 2.5 פרו תהיה זמינה בחינם גם כן לכל משתמשי ג'מיני בעתיד, או שהמהלך הנוכחי נועד רק לצורך שלב הבדיקות. עם זאת, נראה כי גוגל ממשיכה במגמה של הנגשת יותר ויותר תכונות למשתמשיה – בחינם.

עד לאחרונה, משתמשים שניסו להתקין את מערכת ההפעלה חלונות 11 (Windows 11) יכלו לעקוף את הדרישה להתחבר אל חשבון מיקרוסופט במהלך התהליך. הפירצה הזו, שהתאפשרה באמצעות שימוש בפקודה פשוטה, אפשרה למשתמשים ליצור חשבון מקומי במקום חשבון רשמי של החברה, בכלל ללא צורך בחיבור לאינטרנט. אולם כעת, כך מסתמן, מיקרוסופט החליטה לשים לכך סוף. בהודעה שפורסמה בבלוג הרשמי שלה ביום ה' האחרון, הודיעו אמנדה לנגובסקי וברנדון לבלאנק ממיקרוסופט על שחרור גרסת ה-Preview החדשה של חלונות 11 (Build 26200.5516) לערוץ הפיתוח. בהודעה זו נחשף כי מיקרוסופט מסירה סקריפט בשם bypassnro.cmd מהגרסה. סקריפט זה היווה הלכה למעשה את המפתח לפירצה, שאיפשרה למשתמשים לדלג על שלב יצירת או התחברות לחשבון מיקרוסופט במהלך ההתקנה. בהסבר לשינוי זה, ציינה החברה כי המהלך נועד "לשפר את האבטחה וחוויית המשתמש של חלונות 11". עוד נמסר כי שינוי זה "מבטיח שכל המשתמשים יסיימו את ההתקנה עם קישוריות לאינטרנט וחשבון מיקרוסופט". על פי דיווחים שונים, כבר החל מגרסה 22H2 של חלונות 11, הענקית מרדמונד מחייבת משתמשים ליצור חשבון מיקרוסופט במהלך ההתקנה, ועד כה הייתה קיימת דרך פשוטה לעקוף דרישה זאת, אך כעת – השיטה נחסמה. New Builds for @WindowsInsider in Dev 26200.5516 and Beta 26120.3653!✈️ Installing and flying with @ErikMoreau @JamesvandenBerg @aavdberg.@amanda_lango @NorthFaceHiker @JenMsft @megahoch @brandonleblanc @DJ_EddieL #MVPBuzz #WIPhttps://t.co/qID7V7E0avhttps://t.co/BE06PewId6 pic.twitter.com/1BDOUm6lKY — Maison da Silva ???????? Microsoft MVP (@maisondasilva) March 28, 2025 משתמשים רבים הביעו בעבר את העדפתם לשימוש בחשבונות מקומיים, שאינם דורשים חיבור לאינטרנט. הסרת האפשרות לעקוף את דרישת החשבון המקוון יכולה לעורר תגובות לא אוהדות במיוחד בקרב קהילת המשתמשים. יצוין כי למרות המהלך, נכון לעכשיו עדיין קיימת שיטה נוספת לעקוף את הדרישה, באמצעות שימוש בפקודת reg add דרך שורת הפקודה במהלך ההתקנה. ואולם לא ברור כמה זמן פתרון זה ימשיך לעבוד, שכן מיקרוסופט יכולה להחליט להסיר גם את האפשרות הזו בעתיד. חשוב לציין כי שינוי זה משפיע רק על תהליך ההתקנה החדש של חלונות 11, ומחשבים שכבר הוגדרו עם חשבון מקומי לא יושפעו. עוד כמה תמורות בעדכון בנוסף לשינוי זה, על פי הדיווחים, גרסת ה-Preview החדשה כוללת שיפורים נוספים, כמו שיפור במערכת החיפוש המקומית עבור מחשבי Copilot+ המבוססים על מעבדי AMD ו-אינטל. הגרסה מאפשרת חיפוש באמצעות מילים חופשיות במסמכים, תמונות והגדרות. שיפור זה, המכונה "חיפוש סמנטי", פועל גם ללא חיבור לאינטרנט בזכות מעבד ה-NPU המשולב במחשבים אלו. כמו כן, נוספה אפשרות חדשה בשם speech recap ביישום Narrator לגישה מהירה לטקסט שהוקרא על ידי הקריין, כולל תמלול בזמן אמת ואפשרות להעתקת הטקסט האחרון שהוקרא.

התיישבתם ליד המחשב כדי לעבוד, אבל אז פתאום קיבלתם הודעת ווטסאפ שאתם צריכים להשיב עליה, ומפה – אם כבר אתם מחזיקים את הסמארטפון בידכם, אז כבר כדאי לבדוק הודעות מייל… ואחר כך הצצה וגלילה במדיה החברתית… ואז קנייה מקוונת, כי ראיתם מבצע על מוצר שתכננתם לרכוש… והופ, חלפה לה שעה מבלי שהתחלתם לעבוד… נשמע מוכר? ואת מי מאשימים? כמובן את הטכנולוגיה… אבל כדאי לחשוב על זה שוב, כי לפי מחקר חדש, שפורסם בסוף השבוע בכתב העת Frontiers in Computer Science, קל ככל שזה להאשים את הסמארטפונים בבזבוז זמן בשל הסחות דעת, מסתבר שדעתם של אנשים מוסחת עם הסמארטפונים או בלעדיהם. "שלא במפתיע, משתמשים אכן מתעסקים עם הסמארטפונים כשהוא נגיש בקלות, אבל היקף הזמן המושקע בעבודה ובפעילויות שאינן עבודה וקיטועי הזמן בימי העבודה – אינם תלויים בנגישות לסמארטפון", אומר מחבר המחקר, ד"ר מקסי הייטמאייר, מרצה בכיר לפסיכולוגיה באוניברסיטת האמנויות בלונדון וחוקר ועמית אורח בבית הספר למדעי המדינה והכלכלה בלונדון. כדי לערוך את המחקר, הזמין הייטמאייר קבוצה של 22 אנשים להשתתף בשני מפגשי עבודה מבוססי מחשב בני 5 שעות: האחד עם הסמארטפונים שלהם בקרבת מקום והשני עם הטלפונים מחוץ להישג ידם המיידי. אנשים נטו להשתמש בטלפון הרבה יותר כשהוא היה בהישג יד – אבל כשהם לא הצליחו להגיע אליו, הם עשו שימוש במחשבים שלהם בהסחות הדעת מהעבודה שלהם, לפי המחקר. אמנם המחקר קטן, ולכן קשה להסיק מסקנות גדולות עבור האוכלוסייה הכללית, "אבל התוצאות מצביעות על כך, שעצם האיסור על הכנסת טלפונים לכיתות או למקומות עבודה – לא בהכרח פותר את בעיית הסחת הדעת, והתמקדות בהרגלים ובהתנהגויות של הפרט סביב טכנולוגיות עשויה להיות הצעד הראשון הטוב ביותר לפתרון להשגת תשומת לב טובה יותר. הטלפונים הם לא תמיד הבעיה היחידה", הוא אומר, "העולם מלא בהסחות דעת, ולעתים קרובות אנחנו הולכים לחפש אותן". לדבריו, "השיבושים האלה, ב-89% מהמקרים הם למעשה האנשים עצמם. זה לא הטלפון שרוטט או נדלק או משמיע צליל. זה אתה שחושב, 'אוי, פספסתי משהו'. וכך, אנשים פונים לבדוק את מה שהם חשבו עליו". "אנחנו לא רובוטים, ואנחנו לא הולכים לשבת מול המחשב – לפחות רובנו – ולהיות מרוכזים שעות על גבי שעות על גבי שעות", אומר פרופ' הייטמאייר, "נראה שיש לנו תיאבון להסחת דעת". לדבריו, הפסקות והסטת תשומת הלב עשויות להיות מועילות ליום עבודה פרודוקטיבי יותר, אבל המודעות לאופן שבו הסמארטפון יכול למשוך את תשומת הלב ברגע שמרימים אותו חשובה יותר. "האופן שבו טלפונים מחזיקים אותך מרותק שונה מהתמכרות", טוען הייטמאייר, "כשאתה מכור לחומר או להימורים, יש תחושה שככל שאתה מחזיק יותר זמן בלי הדבר שאתה מכור אליו, אתה זקוק לו יותר. ועם הטלפון, זה בדיוק ההפך. כשיש לך אותו יותר, אתה משתמש בו יותר; וככל שאתה משתמש בו יותר, אתה נשאר בו זמן רב יותר. לעומת זאת, כשאין לך את זה, אתה עוסק במשהו אחר – כמו טיול בחוץ או שיחה עם חבר – ומגלה ששכחת מזה," הוא אומר. "יש לנו את הנרטיב הזה, שמתמקד במכשירים: 'אנחנו מכורים לטלפון, והטלפון הוא הבעיה, ולכן מישהו אחר צריך לטפל בזה בשבילי'", אומר הייטמאייר. "הרבה יותר קשה, כמובן, לקבל, 'בסדר, ההרגלים שלי עם המכשיר הזה הם הבעיה". "כדי להשתמש טוב יותר בטלפון, חשוב להיות יותר מודעים לגבי האופן שבו תשומת הלב שלכם נלכדת, אומר הייטמאייר. "אולי אין פתרון קל בכל הנוגע להגבלת השימוש בטלפון והסחות דעת, אבל צעדים פשוטים כמו הכרת הכוחות החברתיים שדוחפים להגיע למכשיר, ושמירה על הטלפון מחוץ להישג יד כאשר לא רוצים להשתמש בו יכולים לעזור". אומר הייטמאייר. אולי.

גיבוי הוא אחד היסודות הקריטיים בכל תוכנית התאוששות מאסון. חשוב לגבות את המידע שלנו, ולהפוך זאת להרגל קבוע. חישבו רגע על הטלפון שאצלכם בכיס. הוא מכיל כמעט כל פרט על החיים שלכם: תמונות שצולמו ברגעים חשובים, פתקים אישיים, תזכורות, סיסמאות ועוד. להלן המדריך השלם לגיבוי ומעבר לו, כדי להמנע מתרחיש בו הטלפון נפרץ, ננעל בעקבות מתקפת כופרה, נהרס, או אבד. האם תאבדו את כל המידע הזה – או שיש לכם גיבוי? זה בדיוק הזמן לשפר את הגיבוי. גיבוי לא פחות חשוב מאנטי וירוס או פתרון הגנה אחר. לאבד מידע לנצח זה לא רק לא נעים, אלא לפעמים גם בעיה משפטית או עסקית. חוקרי חברת אבטחת המידע ESET מציעים כמה אפשרויות שונות לגיבוי: גיבויים פיזיים – כוננים חיצוניים, או משניים. "זו אולי השיטה נטולת הטרחה ביותר. בחרו תיקיה – והעתיקו אותה לכונן אחר". למשתמשי MacOS, "השתמשו ב-Time Machine כדי ליצור גיבוי בהתקן אחסון אחר. משתמשי Windows יכולים לבצע גיבוי מלא של המחשב שלהם עם יצירת 'תמונת מערכת' – גיבוי כולל של כל מה שמותקן ונמצא על הדיסק, ולשמור את הגיבוי בכונן אחר. משתמשי אנדרואיד יכולים לחבר אותם למחשב Windows ולהעתיק את התיקיות הרצויות אליו. עבור iOS, התקינו את iTunes וצרו גיבוי מוצפן מקומי במחשב". עם גיבויים בענן, ציינו, "ניתן בדרך אוטומטית לאחסן ולאחר מכן לשחזר נתונים במקרה חירום. אלא שלתשתיות ענן יש עלויות, אבל היתרון הוא שניתן לגשת לקבצים המאוחסנים מכל מקום". מעבר מגיבוי – לחוסן נתונים הגיבוי התפתח: משמירת עותק של נתונים המאוחסנים – הוא הפך לחלק מאסטרטגיית אבטחת הסייבר של עסקים, לצד שחזור, אבטחה, ניידות ו-AI. כך, הגישה לגיבוי נתונים השתנתה וכוללת שיקולי אבטחת מידע, ביניהם: הצורך בגיבויים בלתי ניתנים לשינוי, כמענה למתקפות סייבר הפוגעות בזמינות הנתונים ובסודיות שלהם. ברבעון האחרון של 2024, 87% ממתקפות הכופרה כללו קצירת נתונים. לכן, גיבויים שלא ניתן לשנות או למחוק אותם – עוזרים להגנה. עוד מומלץ לעסקים לזהות איומים באופן אוטומטי, כמענה למתקפות כופרה ולתגובה מהירה ויעילה, עם ניטור רציף של סביבות הגיבוי. מומחים קובעים, שיכולות שחזור מהיר הן הכרח: גיבויים הם חיוניים, אך רק הצעד הראשון. "ארגונים חייבים לבדוק באופן קבוע תהליכי התאוששות וליישם תהליכים למימושם. הגורם האנושי חשוב לא פחות מהטכנולוגיה – בעלי עניין מרכזיים חייבים להבין את תפקידיהם ואחריותם בתהליך ההתאוששות כדי להבטיח שיקום יעיל של מערכות קריטיות", ציין אחד המומחים, "צוותי אבטחה צריכים לשקול למנף סביבות גיבוי לציד איומים יזום ובדיקות אבטחה. ארגונים יכולים גם לשלב בינה מלאכותית ואוטומציה באסטרטגיית חוסן הנתונים שלהם". כך, ככל שנפח הנתונים גדל ואיומי הסייבר מתפתחים, הגיבוי כבר לא עוסק רק בשחזור, אלא בחזית ההגנה מפני פשעי סייבר. אמר בכיר בחברת אבטחה, העוסקת גם בגיבוי: "ארגונים המתייחסים לגיבוי כנכס אבטחת סייבר אסטרטגי, ולא רק ככלי שחזור פשוט – יהיו מצוידים טוב יותר לעמידה מול איומים מודרניים ושמירת החוסן התפעולי". "בנוף אבטחת הסייבר המתפתח והחקיקה המתפתחת גם היא", אמרה מומחית אחרת, "אסטרטגיית גיבוי ושחזור היא כבר לא 'נחמד שיש', אלא חייבת להתפתח לאסטרטגיית חוסן נתונים מקיפה, ולשילוב של גיבוי נתונים, שחזור, אבטחה, ניידות ובינה, כחלק מתפיסת תאימות והמשכיות עסקית". ההצלחה הגדולה ביותר במיתוג הגיבוי וההעלאה של החשיבות שלו היא במה שמכונה "כלל הגיבוי 3-2-1": שמירת שלושה עותקים של הנתונים, מקור ושני גיבויים; אחסון הגיבויים בשני סוגי מדיה שונים, למשל ענן וכונן קשיח חיצוני; והקפדה על שמירת עותק אחד, לפחות, מהנתונים הקריטיים – מחוץ לאתר. "עדיף להישאר בטוחים מאשר להצטער אחר כך", סיכמו כלל העוסקים בעולם הגיבוי החדש, "גבו נתונים ובדקו אותם בקביעות, כיוון שסיכון הקיום הדיגיטלי שלכם פשוט לא שווה את זה".

קוואנטום בלאק, זרוע הבינה המלאכותית של פירמת הייעוץ האסטרטגי מקינזי, פרסמה באחרונה את דו"ח מצב ה-AI השנתי שלה, שבו היא בחנה כיצד ארגונים מתמודדים עם עידן הבינה המלאכותית במטרה להגדיל את שורת הרווח שלהם. הדו"ח, שאחד הכותבים שלו הוא הישראלי אלכסנדר סוכרבסקי, מציג תמונה גלובלית שלפיה רוב הארגונים עדיין נמצאים בשלב שבו הם לומדים את כלי הבינה המלאכותית שמוצעים בשוק. בנוסף, בחברות הרבות שכבר הטמיעו כלי בינה מלאכותית ארגוניים, או נמצאות בתהליכים של הטמעה – זה עדיין לא בא לידי ביטוי משמעותי בשורת הרווח, וברוב המקרים זה לא בא לידי ביטוי בכלל. לצד זה, יש כמה מספרים שצריכים להדאיג את אלה שפותחים את הדלת לשימוש בכלי GenAI בארגונים שלהם, או לפחות לעורר את תשומת ליבם: רק ב-27% מהארגונים בודקים את כל התוכן שמיוצר באמצעותם לפני שהוא נכנס לשימוש. באופן דומה, כרבע מהארגונים שכבר בודקים את התוכן, בודקים רק 20% ואפילו פחות ממנו. זאת, על אף שברורות הבעיות והטעויות שעדיין יכולות לנבוע משימוש לא זהיר. למה ה-AI לא משפיעה על שורת הרווח? הסיבה העיקרית, לפי מקינזי, שרוב החברות (יותר מ-80% מהן) עדיין לא רואות השפעה של הבינה המלאכותית על שורת הרווח היא כי ההתייחסות ל-AI היא כאל שילוב של טכנולוגיה חדשה, והם לא מבצעים המרה כוללת של התרבות הארגונית, מה גם שבמקרים רבים, אין להם כלל מפת דרכים להטמעת הכלים הללו. ההצלחות מגיעות כשההנהלה הבכירה היא זו שמובילה את התהליך, ובכ-28% מהארגונים שבהם ה-AI כן הביאה לרווחיות, המנכ"ל היה מעורב ישירות בהטמעה. והנה עוד כמה מספרים מהדו"ח: 78% מהארגונים בעולם כבר משתמשים באופן קבוע ב-AI, וב-71% מהארגונים משתמשים באופן קבוע ב-GenAI לפחות בפונקציה עסקית אחת – עלייה של כ-6% לעומת השנה שעברה. באשר לאופן השימוש בבינה מלאכותית יוצרת, 63% מהארגונים משתמשים בה ליצירת טקסט, 36% ליצירת תמונות ו-27% לסיוע בכתיבת קוד.

לואי פיליפ, מלך הצרפתים, הבין בזמן שלטונו, בין השנים 1830-1848, את הפוטנציאל הגלום ברשתות הטלגרף והשתלט עליהן. לקראת סוף המאה ה-19 כבר הוקם בצרפת משרד ממשלתי לתקשורת ודואר. באנגליה פעלו חברות טלגרף פרטיות באמצע המאה ה-19, עד שהולאמו על ידי הממשלה. למעשה, בכל המדינות המערביות עברו שירותי הטלגרף – ובהמשך גם השירותים הטלפוניים –לידיים ממשלתיות, נמכרו לאזרחים ושימשו מס עקיף שזרם לקופת המדינה. בשנות ה-80 של המאה ה-20, תחילת פריחת הקפיטליזם, הממשלות החלו להעניק רישיונות טלפוניה ותקשורת לחברות נוספות, והשוק נפתח לתחרות. תנאי הסף לקבלת רישיון מפעיל של חברת תקשורת היו לא פשוטים הן מבחינת עמידה בקריטריונים נוקשים שכוללים פיקוח והגבלה ממשלתיים על מחירים ובטיחות, והן מבחינת סכומי העתק שנדרש המפעיל לשלם לממשלה. חברה חדשה לא הייתה יכולה להחליט בשום מקום בעולם שהיא נכנסת כשחקן לשוק התקשורת – אלא הייתה תלויה באישורי הממשלה. כפועל יוצא, בכל מדינה היו מפעילים בודדים, והתחרות שנוצרה הייתה מוגבלת למדי. וכך, מי ששלטו בשפופרת גם אחרי פתיחת השוק לתחרות היו בכל מקרה חברות התקשורת הממשלתיות – בזק בישראל, דויטשה טלקום בגרמניה, פרנס טלקום בצרפת, בריטיש טלקום באנגליה ועוד. אם ניקח לדוגמה את ישראל, לחברה ממשלתית כמו בזק היו יתרונות היסטוריים ברורים ומשמעותיים על פני כל חברה שהייתה מנסה להתמודד מולה: בכל בית כבר הותקן טלפון נייח שהיה בבעלות בזק, הטלפון חובר באמצעות כבל של בזק לקיר ומשם לתחנת הממסר שהייתה בבעלות בזק. תחנת הממסר השכונתית הובילה למרכזייה אזורית בבעלות בזק, ולמעשה כל רשת הטלפוניה בכל קצות הארץ הורכבה מאינסוף פרטים של בזק. ועכשיו לכו תתחרו בזה. באותן השנים, בשל שיפור ברמת החיים ובמדדי העושר, נרשמה ברחבי העולם עלייה מהותית בביקוש לשיחות טלפון. חברות התקשורת, שזיהו את המגמה מיד, צפו עלייה דרמטית עתידית והחלו להשקיע מיליארדי דולרים בסלילת רשתות תקשורת ענקיות – לא רק בתחומי המדינות אלא על פני כדור הארץ כולו – שהתבססו על סיבים אופטיים. אבל תחזיות הצמיחה לא התממשו. וכך מצאו את עצמן חברות הטלקום עם שתי אוטוסטרדות – באוטוסטרדה הראשונה היו רשתות תקשורת קלאסיות שהזרימו כסף גדול בזכות שיחות קוליות בתעריפים יקרים לדקה, ובאוטוסטרדה השנייה היו רשתות חדשות, שהוקמו בתקציבי עתק ועמדו כעת ריקות, כאבן שאין לה הופכין, ללא תעבורת שיחות, והיו למעשה רשתות אפלות. במקביל התחילה להתפתח בעולם תקשורת מסוג אחר, תקשורת דיגיטלית שמבוססת על מחשבים ומעבירה סימנים בינאריים. ככל שהבנקים בעיקר, וחברות מתעשיות נוספות, הטמיעו את תהליך המחשוב בעבודת היומיום, כך הלך וגדל הצורך שלהם בצורת התקשורת החדשה. בדיוק כאן התעוררו חברות התקשורת. הן זיהו פוטנציאל לשוק חדש וחשבו שהנה, סופסוף ניתן יהיה לנצל את האוטוסטרדה השנייה, אותן רשתות אפלות ולא מנוצלות שנסללו בעמל רב ובהשקעת ענק. בשלב הבא הציעו חברות התקשורת לבנקים ולחברות אחרות להזרים את התעבורה הדיגיטלית שלהם בנתיבי האוטוסטרדה השנייה, במחיר אטרקטיבי שישתלם לבנק, במקום שזה יסלול עבור עצמו רשת עצמאית. וכך נוצר מצב, שבו לחברות התקשורת יש שני מסלולים: האוטוסטרדה הראשונה מנוהלת על פי חוקים ממשלתיים קפדניים ומיושנים, ואילו האוטוסטרדה השנייה חפה מכל רגולציה ומאפשרת תחרות אטרקטיבית. ומכיוון שהפוליטיקאים נמצאים תמיד בפיגור משמעותי בהבנתם הטכנולוגית, מגיע בסופו של דבר הטוויסט בעלילה, בדומה לקתרזיס בסיפור הילדים "בגדי המלך החדשים". את התפקיד של הילד שצעק "המלך הוא עירום" מגלמת ווקלטק הקטנה מישראל, שמצליחה בעזרת טכנולוגיה פשוטה של דיגיטציית קול להעביר את שיחות הטלפון לאוטוסטרדה השנייה, שאינה נתונה למערכת החוקים של האוטוסטרדה הראשונה, ולכן מעתה והלאה יהיה אפשר לבצע שיחות ארוכות טווח במחיר שמתקרב לאפס במקום לשלם מחיר מופקע. ביל אסרי, מנכ"ל ספרינט, אחת מחברות התקשורת המובילות בארצות הברית, פנה לממשל בדרישה לאסור אותי (!) בגין פגיעה בחוק. אבל הוא כמובן טעה, אין כאן שום עבירה. חברות תקשורת אמריקניות אחרות צבאו על דלתות משרד התקשורת האמריקני ולחצו להעביר חוק שיעצור את הסחף. אבל בשלב הזה, את הנעשה אין להשיב. ההבטחה ניתנה – ובחוץ יש כבר תנועה עממית ענקית שרוצה לטעום מהעתיד ולא תאפשר לאיש להחזיר את הגלגל לאחור. כולם נכנסים למכוניות, משתלבים בתנועה ועולים על המחלף שייקח אותם לאוטוסטרדה השנייה, זו שהייתה עד לא מזמן ריקה, זו שהייתה פעם רשת אפלה. במהירות רבה מתפתחת תעבורה קולית על גבי רשת האינטרנט, והיא רק הולכת ומתעצמת. והיום, בכל פעם שאתם מנהלים שיחות בחינם דרך ווטסאפ, סקייפ, מסנג'ר, זום ועוד מאות תוכנות – זכרו את ווקלטק, הילד הקטן שהצליח לראות ולהראות את האמת העירומה.   הכותב הוא מחבר הספר "הלו, עולם", הוצאת מטר.      

סלקום, המאמצת את תוכנית "גדולים במדים" של עמותת יד לילד המיוחד, ערכה טקס גיוס ל-11 צעירים המתנדבים ל-"יחידת סלקום" שביחידת "חושן" באגף התקשוב, האמונה על הפעלה מבצעית של מערכות ורשתות התקשורת והנתונים הצה"ליות. החיילים החדשים, עצמאיים בתפקודם ובעלי יכולת חשיבה לוגית-אנליטית, ישרתו בתפקידים טכנולוגיים שונים ביחידה, וגיוסם ייתמך על ידי סלקום. אלי אדדי, מנכ"ל סלקום, אמר: "כחברה הכי ישראלית שיש וכספק התקשורת של צה"ל, אנחנו גאים לתמוך בתוכנית 'גדולים במדים' בעת הנוכחית יותר מתמיד. הפרויקט הזה ממחיש שכל אחד יכול להירתם ולתרום את חלקו לצבא העם ולתת מעצמו למען המדינה". האלוף במיל' גבי אופיר, יו"ר עמותת יד לילד המיוחד: "צה"ל הוא הצבא היחיד בעולם הפותח את שעריו בפני צעירים עם יכולות אחרות. זוהי גאווה גדולה לכל מדינת ישראל שאלו מפקדיה, ותודה לחברה עסקית וציונית כמו סלקום שמאמצת אותם אל ליבה". סא"ל ע', רע"ן ביחידת חושן של אגף התקשוב: "אני שמח לקבל היום ליחידת חושן את החיילים החדשים בצה"ל. הם מביאים איתם את הרוח החיה של העם היהודי בארץ ישראל ומסייעים לספינה הישראלית-יהודית להמשיך להפליג למרחקים ארוכים. בשיתוף פעולה הדוק עם חברת סלקום אנחנו מביאים את הטכנולוגיה המתקדמת והרוח הישראלית החזקה, ובשילוב מנצח בין כולם אנחנו יודעים שאף אויב לא יוכל לעמוד בפנינו".

אקמאי ישראל אירחה במשרדיה בתל אביב מפגש של חברות Woman2Woman – תוכנית קידום נשים לתפקידי ניהול בכירים של עמותת בוגרי 8200. זהו המפגש השני של Woman2Woman שנערך ב-אקמאי לאחרונה, והפעם היה פתוח גם לקהל הרחב. המפגש עסק בנושא קידום כספים והשקעות, בהובלת אירה בלכמן, מייסדת פרוטה ובוגרת התכנית, שדיברה על ניהול כספים והשקעות באופן חכם ואחראי, בתקופה של חוסר ודאות ועל רקע הסיכונים הקיימים בעולם. "אנו ב-אקמאי (Akamai) מחויבים להגדלת הייצוג הנשי בתחום הטכנולוגי, ולכן יזמנו תוכנית העשרה חדשה ושיתופי פעולה שיתמכו בנשים בתעשייה", אמרה שיר לייבוביץ', ראש צוות Data Infrastructure ב-אקמאי ובוגרת המחזור התשיעי בתוכנית. "במהלך השנה הקרובה צפויים אירוחים נוספים של קהילת W2W, ואנחנו נמשיך לפעול ליצירת מרחבים שמאפשרים צמיחה, למידה וחיבורים משמעותיים", הוסיפה. מרכז הפיתוח של אקמאי בישראל, הממוקם במגדל ToHa בסמוך לתחנת השלום בתל אביב, מעסיק למעלה מ-700 עובדים. אקמאי המציאה ומובילה את הטכנולוגיה להאצת הגלישה באינטרנטף שהתפתחה לענן החישובי המבוזר הגדול בעולם, עם מערכות הפרוסות בלמעלה מ-4000 מיקומים ב-135 מדינות. לאורך השנים העצימה החברה את פעילותה בתחום הסייבר, בין השאר באמצעות רכישות של סטארט-אפים ישראליים שפיתחו מוצרי הגנה מצליחים, בהם Guardicore, Neosec ובשנה האחרונה הצטרפה אליהן Noname. אקמאי ישראל מתרחבת בימים אלה ומגייסת עובדות ועובדים למגוון תפקידים, בהם מנהלי מוצר, מפתחי קוברנטיס, מפתחי בקאנד, פרונטאנד, חוקרים ותחומים נוספים. תחום מוצרי הסייבר של אקמאי, אותו מוביל כיום מרכז הפיתוח הישראלי, מהווה למעלה ממחצית הכנסות החברה העולמית. מוצרי האבטחה מגינים על אתרים ואפליקציות, כולל ה-API שלהן, על הגלישה עצמה, על המסחר וכן משמשים ולהגנה ארגונית שצומחת בקצב גבוה. לאקמאי העולמית יש חיבור היסטורי חזק לישראל. בין מייסדיה היה דני לוין ז"ל, שהיה דוקטורנט מבריק ב-MIT ובעברו היה לוחם בסיירת מטכ"ל. לוין היה הנרצח הראשון באסון התאומים, לאחר שנאבק בחוטפים שהשתלטו על המטוס בו היה. אקמאי אירחה לאחרונה את היזמת והמשקיעה יסמין לוקץ' למפגש שבו הוצגה יוזמת Code for Israel – תנועת מתנדבים מההיי-טק הישראלי, המציעים לעמותות וארגונים חברתיים פתרונות טכנולוגיים לפתרון אתגרים לאומיים שנוצרו בעקבות המלחמה ולהתמודדות עם בעיות חברתיות ואקולוגיות. במפגש הוצגו מיזמים שפותחו בעזרת המתנדבים ותוכניות עתידיות שבהן יוכלו להשתלב ולתרום נשות ואנשי היי-טק. דיילי ציפי הייתה, צפתה, וחזרה עם תמונה