מאז ש-Nothing נכנסה לשוק הטלפונים היא הצליחה לתפוס לעצמה נישה נאה, שמבוססת על עיצוב מיוחד המציע גב שקוף דרכו רואים חלקים פנימיים מסוימים של הטלפון – בעיקר את פסי הקירור. אבל זה לא רק זה. מערכת ההפעלה של החברה, שמבוססת על אנדרואיד כמובן, מציעה עיצוב ייחודי. עוד יותר ייחודי לחברה, למרות שיש כבר כמה יצרניות קטנות שמעתיקות את זה, היא התאורה המעניינת מאחור, שזכתה לשם Glyph ומאפשרת כל מיני תפעולים, החל מתאורת פנס חזקה ועד קבלת איתותים בזמן התרעות, ועוד. הטלפון החדש, השלישי של החברה, מציע את כל זה, ומציע גם התקדמות קלה בביצועים, למרות ש-Nothing לא מנסה, ולו בננו-מטר, לחרוג באופן עקרוני ממרכז שוק הביניים, לא מבחינת הביצועים ולא מבחינת המחיר. Nothing Phone 3a הטלפון החדש מציע מסך AMOLED בגודל 6.77 אינץ' ברזולוציית +FHD ובקצב רענון של 120 הרץ, כשברירת המחדל משתנה באופן דינמי בהתאם לפעילות. יש ניגודיות גבוהה ברמה של 1,000,000:1 וגם בהירות גבוהה בשיעור של 3,000 ניט, והתוצאה היא תצוגה משופרת לעומת הדור הקודם, שאפשר לעבוד איתה גם באור שמש חזק בחוץ, בבהירות המתאימה, והיא יפה ונעימה ומהנה. המעבד שבחרה החברה עבור הטלפון, כמו גם עבור אחיו ה-Pro, שאמור להגיע עם מערך צילום טוב יותר, הוא מעבד שוק הביניים המובהק Snapdragon 7s Gen 3, שמהירותו המרבית היא 2.5 גיגה-הרץ. יש לו קצת ליבות NPU ויש לו שבב גרפי סביר, שמספיק למשחקי קז'ואל, אבל לא למשחקים מתקדמים, והוא עושה את זה בטלפון שהגיע לבדיקה עם 12 גיגה-בייט זיכרון RAM ועם 256 גיגה-בייט זיכרון אחסון. הביצועים שלו בבדיקות היו בהתאם למעבד, באופן לא מפתיע, והם מתאימים למיצוב של כמכשיר שממוקד באמצע שוק הביניים, וזה בסדר גמור. במבחן הזמן של PCMark היו חסרות לו שלוש דקות כדי להגיע ל-19 שעות עם סוללת ה-5,000mAh שלו, וזה מעורר הערכה. הסוללה תומכת בטעינה חוטית בהספק של 50 וואט, ואפשר להגיע לטעינה של 70% בחצי שעה. אין תמיכה בטעינה אלחוטית. Meet Phone (3a) Series. First hands-on experience with NEO Gamma.@1x_tech pic.twitter.com/U7vuinDVR7 — Nothing (@nothing) February 24, 2025 לא מכשיר לחובבי צילום הצילום התברר כנקודת החולשה של הטלפון הזה, ואם אתם חובבי צילום וצילום היא הסיבה בשבילכם לרכישת טלפון חדש, אז ה-Phone 3a לא בשבילכם. אם אתם צלמים אקראיים שלא ממש מעניין אותם איכות תמונה אבסולוטית, זה יכול לעבוד. כי ככה כנראה תצלמו עם המצלמה הראשית, שמבוססת על חיישן 50 מגה-פיקסל ומצוידת גם במייצב תמונה אופטי. אבל אם משתמשים במצלמת הטלפוטו, שגם לה חיישן 50 מגה-פיקסל, שמציעה זום של עד 2x, או במצלמת הרוחב על, שמגדילה את שדה הצילום ומצוידת בחיישן 8 מגה-פיקסל, הגרעיניות/רעש בתוצאות קצת רבה מדי, והיא בולטת מייד בעת שמגדילים במעט את התמונה כדי לצפות בה. גם בצילומי חושך/תאורה גרועה התוצאות אינן מלבבות, וחבל. אחת התכונות המעניינות שמציע הטלפון, שמורגש שהיא עדיין בפיתוח ולא רק בגלל שהחברה מספרת את זה, נקראת Essential Space שזה אזור שמאפשר לשמור תמונות מסך, הקלטות מהירות, הערות ועוד ואז לסדר את החומר לפי אוספים, נושאים ועוד, וכן להשתמש ב-AI כדי לבצע תמלולים להקלטות או לתמונת וכדומה. זה עדיין לא עובד מושלם, במיוחד לא עם עברית, אבל מדובר ברעיון מצוין, שמקושר לכפתור נוסף בצד הימני של המכשיר: לחיצה אחת על הכפתור מאפשרת לבצע לכידת מסך עם אפשרות להוסיף הערה בכתב או הערה קולית, לחיצה ארוכה יותר מאפשר לבצע הקלטה קולית לשמירה, ולחיצה כפולה מעבירה את המשתמש ל-Space. רעיון טוב שיכול להפוך לנהדר בעתיד. הממשק של ה-Phone 3a נותר ייחודי כמו של קודמיו, עם אייקונים ועיצוב שכבר הפכו לאייקון מסוים של החברה, אם כי עבור משתמשים חדשים זה דורש זמן הסתגלות – למרות שזה אנדרואיד 15 בסופו של דבר (ויש שלוש שנות עדכוני מערכת וארבע שנות עדכוני אבטחה). בשורה התחתונה, ובמחיר של 1,599 שקלים, Phone 3a הוא אולי לא מדהים, אבל מדובר בהחלט בטלפון שוק ביניים ראוי. אני לא מזלזל בכלל במראה האחר שהוא מציע כגורם משיכה, ואני חושב שהרעיון מאחורי הכפתור הייעודי החדש טוב, ולא צריך יותר מעדכוני תוכנה כדי להוסיף לו עוד יכולות. אז נכון, צילום זה לא החלק החזק של הטלפון הזה, אבל דעתי הייתה ונשארה – למי שאינו הפך את הצילום בטלפון לסוג של תחביב ו/או חצי מקצוע, בשליפה מהכיס זה יחסית בסדר – ואני מקווה שב-Nothing יצליחו לשפר את זה. רק חבל שגם Nothing היא חברה שחושבת שלא צריך מטען בקופסה.

קמפיין הונאה חדש, שרץ בפייסבוק ביומיים האחרונים, כולל "המלצות" של "בכירים בהיי-טק" על השקעות. מדובר בקמפיין גלובלי, שכולל מודעות ממומנות שמתחזות לכאלה שפורסמו על ידי בכירים בהיי-טק, אנשי אקדמיה ועיתונאים הקשורים בתחום הכלכלה. מערכת אנשים ומחשבים איתרה כמה מודעות כאלה, בהן כאלה שמתחזות להיות מאת אייל ולדמן, מייסד מלאנוקס, והיזם והמשקיע הסדרתי דובי פרנסס. הקמפיין מתמקד ב-"המלצות" השקעה חברות שונות, אולם המודעות בעברית מציינות בעיקר את אנבידיה, ופרנסס ו-ולדמן מוצגים בהן כמייסד קבוצת ההשקעות גרופ 11. במקרה של ולדמן מדובר בשתי מודעות, שבאחת הוא מוצג כמייסד משותף של הקבוצה ובשנייה – לא. הקאץ' הוא שפרנסס הוא אמנם המייסד של גרופ 11 (ולדמן לא), ו-ולדמן מכר את מלאנוקס שייסד לאנבידיה באקזיט ענק. אחת ממודעות ההונאה, ש-"פרסם" אייל ולדמן. צילום: לכידת מסך במודעות בעברית, הבכיר שמוצג כאיש שפרסם אותן "ממליץ" "איך להשיג את יעדי העושר שלך באמצעות השקעה". הרמאים מנצלים לצרכיהם הזדוניים את הירידה בשווי השוק של טסלה, ובמקרה של ולדמן גם את האסון האישי שלו – הרצח של ביתו ובן זוגה ב-7 באוקטובר. במודעה כותב המתחזה לוולדמן כי "אני בטוח שכולכם יודעים שעברתי כמה תקופות רעות לאחרונה, אבל זה רק חיזק את הדחף שלי לעזור לאנשים פחות ברי מזל". כמו בקמפייני סייבר רבים, ההאקרים נופלים בניסוח בעברית, ובמקרה הזה הם כתבו שוולדמן רוצה "לעזור לאזרחים אחרים שלי". מה שכן, המודעה מציינת את שער המניה של אנבידיה (כחלק משאלה) כ-110 דולר – שהוא אמנם שערה הנוכחי. עובדה נוספת שמראה שמדובר בהונאה היא שבעמוד "פרטי המודעה" של ולדמן יש קישורים לעמוד שמקושר למדיניות הפרטיות של פייסבוק, ולאתר שלא קיים במנועי חיפוש ענקיים כגוגל ובינג. אחת המודעות באנגלית מתחזה לכזו שפרסם ג'רמי סיגל, פרופסור אמריקני לכלכלה מאוניברסיטת פנסילבניה, ששייכת ל-"ליגת הקיסוס" של האוניברסיטאות היוקרתיות בארצות הברית, ופרשן קבוע ברשתות טלוויזיה אמריקניות כ-CNN ו-CNBC. לא תופעה חדשה ולדמן אישר לאנשים ומחשבים כי לא מדובר במודעה מטעמו, אלא בהונאה. ממטא, החברה האם של פייסבוק, נמסר כי הם הסירו ביום ו' מודעה שמתחזה לכזו שפורסמה על ידי ולדמן, אולם עברייני הרשת העלו מודעה חדשה בשמו. עוד נמסר מהחברה כי הנושא הועבר לבדיקת הצוותים הגלובליים שלה. מודעות ברשתות החברתיות שמתחזות לאנשים מוכרים עם "המלצות" לפעולה אינן חדשות, וזה דבר שקורה מעת לעת. מה עושים במקרים כאלה? מצ'ק פוינט נמסר כי "צריך מאוד להיזהר מלבצע דברים שמבקשים מכם לעשות ברשתות החברתיות, בעיקר בכל הקשור לכסף. מאוד קל לזייף עמודים וזהות, בעיקר של מפורסמים, וברגע שרואים דברים חשודים – כדאי לדווח עליהם דרך הפלטפורמה החברתית ולחסום אותם".

הממשלה אישרה היום (א') בישיבתה השבועית את מינויו של אלעד מקדסי למנכ"ל משרד התקשורת. מקדסי בן ה-44 מכהן כמנכ"ל בפועל של המשרד מאז חודש נובמבר, ושימש לפני כן כסמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה במשרד, במשך כשנה וארבעה חודשים. לפני שהגיע למשרד התקשורת הוא שימש בכמה תפקידים ניהוליים ברשות התחרות. מינויו של מקדסי מביאה לסיומה סאגה שהחלה עם כניסתו של שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, לתפקיד, עם כינונה של הממשלה החדשה בסוף 2022, ונמשכת מאז לסירוגין. כמה מינויים שהוא רצה לתפקיד זה נתקלו בקשיים: עם כניסתו, השר קרעי שאף למנות את אלעד מלכא למנכ"ל המשרד, אולם מינוי זה נפסל בנציבות שירות המדינה, כי לא היה לו את הניסיון הדרוש. במקומו מונה לתפקיד המנכ"ל, כמינוי זמני, מימון שמילה, מי שהיה מנכ"ל משרד התקשורת בעבר, ולאחר מכן סמנכ"ל הנדסה. בדצמבר 2023 קרעי ניסה שוב למנות את מלכא לתפקיד, וגם הפעם כשל. במקום זאת הוא מינה לתפקיד המנכ"לית את עו"ד עינבל משש, שפרשה ממנו לפני חודשים אחדים לטובת ניהול שירות התעסוקה. האדם האחרון, לפני מקדסי, שקרעי הציע כמינוי קבוע לתפקיד מנכ"ל משרדו הוא זיו מאור, אולם ועדת המינויים החליטה לפסול את מינויו, עקב חוסר ניסיון ניהולי. הוועדה קיבלה את חוות הדעת של המומחים, שקבעו שמשום כך, יש לפסול את מועמדותו. מאור מזוהה עם הליכוד ותמך בקרעי בפריימריז במפלגה. הוא מנהל החדשות של רדיו גלי ישראל, עורך ומגיש בתחנה, ובעברו היה חבר בפורום קהלת – הפורום שהמהפכה המשפטית של הממשלה למעשה מיישמת את רעיונותיו. מאור אף הגיש ברדיו גלי ישראל תוכנית עם יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והיה עורך אתר מידה. לאחר פסילת מועמדותו של מאור החליט קרעי למנות את מקדסי למנכ"ל זמני, והיום אושר מינויו כמנכ"ל קבוע. השר קרעי אמר כי "מקדסי מביא עמו ניסיון כלכלי משמעותי, הבנה מעמיקה בשוק התקשורת ובכוחות הפועלים בו וראייה חדה של הצורך בשוק חופשי, פתוח ותחרותי – נכסים חשובים בשעה שאנחנו מובילים רפורמות משמעותיות בתחום תשתיות התקשורת המתקדמות ובתחום השידורים. יחד נמשיך לפעול להסרת חסמים, להגברת התחרות ולחיזוק כוחות השוק – לטובת האזרחים, הצרכנים והמשק כולו. אני בטוח שתרומתו תהיה מכרעת בדרך להפיכת משרד התקשורת לגורם מוביל ביצירת שוק תקשורת מתקדם, יעיל ותחרותי במדינת ישראל". מקדסי ציין כי "אני מקבל על עצמי את התפקיד מתוך תחושת שליחות ואחריות גדולה. משרד התקשורת ניצב בפני אתגרים משמעותיים, ואני מחויב לפעול לקידום שוק תקשורת חדשני ותחרותי לטובת כלל הציבור. אני מצפה לעבוד בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים בענף על מנת להצעיד את התקשורת בישראל קדימה".

קרן ההלוואות שינטילה (Scintilla Fund), שפועלת מאיי קיימן, פצחה באחרונה בהליכים משפטיים נגד יזם ההיי-טק הוותיק משה ינאי. במסמכים שהגישה הקרן לבית משפט השלום בתל אביב ביום ה' האחרון, במסגרת התביעה שהיא מנהלת, היא טענה שינאי חייב לה כ-36 מיליון דולר. הקרן ביקשה לפתוח בהליכי פשיטת רגל נגד ינאי, על שלא פרע את חובותיו. היא כתבה כי "התנהלותו של ינאי – בעצמו ובשם החברה בשליטתו – היא לא פחות משערורייתית… הוא הפר הסכמים שנערכו בינו לבין שינטילה… וכן הבריח נכסים שנועדו לפירעון החוב כלפיה". על פי הנטען, חברת MII, שבבעלותו ובבעלות אשתו, רחל ינאי, משמשת כחברת אחזקות שבאמצעותה הוא אוחז בחברות טכנולוגיה שאותן הוא ייסד או שבהן השקיע. לפי הקרן, ינאי הפר את התחייבויותיו, מכר מניות שלא כחוק והעלים כספים שהיו אמורים לשמש לפירעון ההלוואה שהחברה נטלה. הלוואות, מכירת מניות והסכם שהופר, לטענת הקרן לפי שינטילה, בין השנים 2019 ל-2023 היא העניקה ל-MII הלוואות בשיעור כולל של 38 מיליון דולר, והחברה הייתה אמורה להשיב את התמורה, "אולם היא לא עשתה כך". ביוני 2023 נחתם בין הצדדים הסכם לטובת מתן ערבויות להלוואות, שבמסגרתו MII תעביר לקרן את כלל התמורות שתגענה ממכירת מניות אי-טורו – אחת מהחברות שבהן היא אוחזת. על פי המסמכים שהוגשו לבית המשפט, בדצמבר 2023 חל מועד פירעון על סכום של 20 מיליון דולר, אולם החברה לא שילמה אותו. משה ינאי. צילום: יח"צ עוד טוענת הקרן כי בספטמבר 2024 נודע לה ש-MII מכרה מניות של אי-טורו בסכום של כשבעה מיליון דולר ולא העבירה את הסכום מהמכירה לידיה, כפי שהוסכם. ינאי, נטען, מכר בינואר השנה מניות נוספות של אי-טורו, בעבור כ-10 מיליון דולר, ועשה זאת שלא דרך MII. זאת, על מנת לנסות לבצע "עיקוף" להסכמות. עוד טענה קרן שינטילה שינאי שיעבד עבורה נכסים אישיים, ביניהם נכס נדל"ני בניו יורק, בסך של כשבעה מיליון דולר. גם שיעבוד נכס זה, צוין, לא הביא לצמצום ולסיום ההסכם על החוב. שינטילה הודיעה לבית המשפט כי היא תובעת את בני הזוג ינאי גם בארצות הברית, במקביל לתביעה בישראל. תגובת ינאי ינאי מסר בתגובה כי "הבקשה שהגישה שינטילה היא חלק מעוד ניסיון פסול שלה להפעיל לחץ אגרסיבי ובלתי לגיטימי על ינאי, על מנת שישלם לה כספים שאינם מגיעים לה. כחלק מאותו ניסיון, שינטילה ניסתה להשתלט על נכסיו בארצות הברית – מהלך שנקבע כלא חוקי על ידי בית המשפט במסצ'וסטס, ואשר כנגדו הוציא צו מניעה. בצר לה, נקטה שינטילה בהליכים בישראל, כאקט נקמני, על מנת לפגוע באופן אישי בינאי. הוא לא מצוי בפשיטת רגל או בחדלות פירעון, ואין חשש כזה. בית המשפט בישראל יפעל בהלימה להחלטות בית המשפט בארצות הברית". קצת היסטוריה בינואר השנה, לנובו רכשה את חד הקרן הישראלי אינפינידט, שפועל בתחום האחסון, תמורת מאות מיליוני דולרים. את הנרכשת הקים ינאי, מוותיקי תחום האחסון בעולם. אינפינידט מספקת פתרונות אחסון ארגוניים קריטיים, בעלי ביצועים גבוהים, לניהול נתונים מדרגי, עם חוסן סייבר. היא הוקמה על ידי ינאי ב-2011, גייסה במהלך שנות קיומה 325 מיליון דולר והפכה לחד קרן (חברה בעלת שווי של יותר ממיליארד דולר). הכנסותיה הוערכו בתחילת העשור ב-300 מיליון דולר. בין המשקיעות בה: קרן הון-הסיכון הפרטית TPG וגולדמן זאקס. אינפינידט מונה כ-500 עובדים, יותר ממחציתם בישראל. ינאי החל את דרכו בתעשייה ב-1975, באלביט. הוא עבד במילניום הקודם ב-EMC, ועד לפרישתו ממנה הוביל את פיתוח החומרה והתוכנה של מוצר הדגל שלה, סימטריקס – שהיה הגורם העיקרי להפיכתה לחברת ענק. המוצר היה פתרון טכנולוגי, שצמצם את הפער בין עלויות האחסון היורדות – לצורך בגידול תקציבי ה-IT והגידול במידע שנדרש לטפל בו. לאחר מכן, ינאי הוביל ומימן את הקמת הסטארט-אפ הישראלי XIV, שפיתח מערכות אחסון מבוססות מחשוב גריד. הוא נרכש על ידי יבמ בסוף 2007 תמורת 300 מיליון דולר. זמן קצר אחר כך, באפריל 2008, רכשה יבמ חברת סטארט-אפ נוספת שינאי נמנה עם מקימיה – דיליג'נט, שעסקה אף היא באחסון נתונים.

טרנד חדש ויצירתי במיוחד שוטף את הרשתות החברתיות והשתולל במיוחד בסוף השבוע האחרון, כאשר משתמשים מכל רחבי העולם החלו להפוך את תמונותיהם האישיות ליצירות אמנות בסגנון האנימה הייחודי של סטודיו ג'יבלי (Studio Ghibli) האגדי מיפן. מה שהצית את הטרנד הוויראלי הזה היה השקת מחולל התמונות (Image Generation) החדש של OpenAI במודל GPT-4o. כפי שדווח במדיה העולמית, טכנולוגיית יצירת התמונות המתקדמת הזו של מעבדת ה-AI, שהושקה בשבוע שעבר, מאפשרת ליצור תמונות "מדויקות, נאמנות למציאות ובעלות פלט מולטימודאלי מקורי". אחרי שהחלו מתנסים בתכונה, המשתמשים גילו במהרה כי היא מצטיינת גם בשכפול סגנון האנימה המוכר של סטודיו ג'יבלי, זה שעומד מאחורי סרטים אהובים כמו "המסע המופלא", "השכן הקסום טוטורו" ו"הנער והאנפה".   View this post on Instagram   A post shared by thestartupjourney (@the.startupjourney) מאז ההשקה, משתמשים רבים שיתפו ברשתות כמו X, אינסטגרם וטיקטוק תמונות שלהם שעברו שינוי דיגיטלי, בהתאם לסגנון המיוחד המזוהה עם ג'יבלי. התופעה התפשטה במהירות, כשרבים מכל העולם, החל מחובבי קולנוע ועד פוליטיקאים, הצטרפו לטרנד והפכו את תמונות הסלפי, הנוף וצילומי חיות המחמד שלהם ליצירות אמנות בהשראת האנימציה מארץ השמש העולה. can yall please chill on generating images this is insane our team needs sleep — Sam Altman (@sama) March 30, 2025 ההתלהבות שנרשמה הייתה כה גדולה עד שמנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, הגיב בציוץ הומוריסטי בחשבון ה-X שלו וביקש מהמשתמשים "להירגע" עם יצירת התמונות, כיוון שהדבר מעמיס מאוד על שרתי החברה וצוות הפיתוח זקוק למנוחה. לדברי אלטמן, הוא מעולם לא ראה "ביקוש תנ"כי" כזה למערכת. על אף העומס, אלטמן הרגיע את המשתמשים כי אין בכוונת החברה "לפגוע" ביכולות של המודל, אלא רק ביקש למתן את השימוש, ואז כהדגמה לחיבתו לטרנד, אלטמן אף החליף את תמונת הפרופיל שלו ב-X לתמונה בסגנון ג'יבלי. יצוין כי בנוסף ל-ChatGPT, דווח כי משתמשים יכולים ליצור תמונות בסגנון ג'יבלי גם באמצעות מחוללי תמונות AI אחרים, כמו ג'מיני של גוגל וגרוק של xAI – חברת הבינה המלאכותית של אילון מאסק. הפך לוויראלי. הטרנד שמאפשר לכל אדם להפוך בקלילות לדמות מצוירת. צילום: מאיה לוי שאלות של אתיקה, מכתב איום מזויף ולאן הולכים הנתונים האישיים למרות הפופולריות הרבה, הטרנד עורר גם דיון סביב האתיקה של בינה מלאכותית יוצרת, במיוחד בכל הנוגע לשימוש בסגנונות אמנותיים המוגנים בזכויות יוצרים וההשפעה הפוטנציאלית של התופעה על אמנים מסורתיים. סטודיו ג'יבלי, שהוקם על ידי היאאו מיאזאקי, נחשב לפורץ דרך בעולם האנימציה, וסגנונו הייחודי מוכר ואהוב ברחבי העולם. מיאזאקי עצמו הביע בעבר הסתייגות חריפה מאנימציה שנוצרת בידי בינה מלאכותית, ותיאר אותה בפגישה כבר ב-2016 כ"דוחה לחלוטין" ו"עלבון לחיים עצמם", כך דיווח אתר וראייטי. מעניין לגלות כי ההצלחה הוויראלית משכה גם פייק ויראלי – מכתב אזהרה שהופץ ברשת והתיימר להיות מ-סטודיו ג'יבלי, ובו נטען כי אפליקציות המאפשרות יצירת תמונות בסגנון זה מפרות זכויות יוצרים, התגל כמזויף. הסטודיו עצמו הגיב לפניית כלי תקשורת יפני וציין במפורש: "לא הוצאנו מכתב אזהרה". בדיווח של ScreenRant נטען כי המכתב המזויף נראה אותנטי, אך פרטי השולח בו היו כוזבים, כולל הישות המשפטית ששמה צוין בו – Sakura-Hoshino LLP, כתובת אימייל לא תקינה ומספר טלפון מפוברק, עם קידומת מדינה נכונה אך לצידה הקידומת 555, המוכרת מהקולנוע. How to convert images generated by Open AI's new GPT4o model to editable vectors. Thank me later Have fun ❤️ pic.twitter.com/2r3sQKhPcD — Design Chief Priest (@dnaijatechguy) March 26, 2025 זווית נוספת שעולה מהמקורות היא החששות בנוגע לפרטיות המשתמשים. פעילים למען פרטיות דיגיטלית הביעו דאגה לגבי העלאת תמונות אישיות לכלי AI מחוללי אמנות, כמו זה של ChatGPT. לטענתם, ברגע שמשתמשים מעלים את תמונותיהם, הם מאבדים שליטה על השימוש בהן, וקיים חשש כי OpenAI אוספת את התמונות הללו לצורך אימון מודלים של בינה מלאכותית יוצרת, תוך עקיפת מגבלות משפטיות שחלות על איסוף נתונים דומים סתם כך מרחבי האינטרנט. על פי פעילי זכויות דיגיטליות שצוטטו בתקשורת, בעוד שחברות מדיה חברתית רואות רק את הגרסאות ה"ג'יבליפיקציה" של התמונות, OpenAI שומרת גם את ההעלאות של התמונות המקוריות. החששות כוללים אפשרות לדליפת נתונים במקרה של פרצת אבטחה, שימוש לרעה בפנים המועלות ליצירת תוכן מטעה או משמיץ, וניצול מסחרי של התמונות לצורך פרסומות מותאמות אישית, או מכירתן לצדדים שלישיים. למרות שמדיניות הפרטיות של OpenAI מציינת כי קלט ממשתמשים יכול לשמש אותה לשם אימון מודלים, אלא אם המשתמש יבחר לבטל זאת (בהגדרות), ההשלכות לטווח הארוך של מיליוני התמונות שרבים מאיתנו "תרמו" לחברה ולמתחרותיה רק בסוף השבוע האחרון – עדיין אינן ברורות. בינתיים נראה כי טרנד ה"ג'יבליפיקציה" כאן כדי להישאר, לפחות לעת עתה, והוא ימשיך מחד להיות חמוד עד מאוד ומאידך לעורר שיח חשוב הן על היצירתיות, האתיקה ונגישותה של אמנות ה-AI לכל, ובמקביל יצית גם עיסוק בסוגיות חשובות של זכויות יוצרים ופרטיות בעידן הדיגיטלי.

תא"ל (מיל') יוסי כראדי, לשעבר הקשר"ר, מונה לתפקיד ראש מערך הסייבר הלאומי. זאת, לאחר שהממשלה אישרה היום (א'), פה אחד, את הצעת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למנות אותו לתפקיד. כראדי יחליף בתפקיד את גבי פורטנוי, שסיים את תפקידו בחודש שעבר, בתום שלוש שנות הקדנציה שלו. פורטנוי שימש בתפקיד בתקופה מאתגרת במיוחד, בשל הגידול המתמיד באיומים והמלחמה בעזה, שהביאה עימה זינוק במתקפות הסייבר ובניסיונות התקיפה על הממשלה ועל ארגונים במשק הישראלי. פורטנוי מונה לתפקיד בפברואר 2022, לאחר שירות של כ-30 שנים בתפקידי מפתח בצה"ל ביחידות מובחרות, שם הגיע עד לדרגת תת אלוף, ולאחר ששימש בתפקיד בכיר בחברת ביומד. גבי פורטנוי, הראש היוצא של מערך הסייבר הלאומי. צילום: ניב קנטור יש לציין שכראדי התמודד על התפקיד מול ניצן עמר, המשנה לראש מערך הסייבר, ששימש כממלא מקום זמני בתפקיד. ניסיון עשיר בצה"ל כראדי, בן 50, סיים את שירותו בצה"ל בדרגת תת אלוף, לאחר ששימש כקצין הקשר והתקשוב הראשי (קשר"ר). הוא הוחלף על ידי תא"ל עומר כהן. את שירותו בצה"ל החל כראדי כטכנאי בבה"ד 7, ולאחר מכן עבר קורס קציני קשר. בשנים 2011-2013 הוא שירת כמג"ד איתנים, והיה אחראי על פריסה ארצית של תשתיות התקשורת הנייחת והסלולרית הצבאית. בשנים 2013-2015 הוא שירת כמג"ד התקשוב של עוצבת הפלדה והוביל את מערך התקשוב למה שכונה "המלחמה הדיגיטלית הראשונה". בין השנים 2016-2018 שימש כראדי כמפקד מרכז הספקטרום והל"א באגף התקשוב וההגנה בסייבר. ב-2018 הוא מונה למפקד הקשר והאלקטרוניקה הפיקודי (מנמ"ר) של פיקוד הדרום. באפריל 2020 הוא מונה למפמ"ר המימד של אגף התקשוב וההגנה בסייבר, והוביל תחת חטיבת ההגנה בסייבר את הקמת מערך הסייבר ההגנתי בצה"ל ואת הניהול המבצעי של המערכה התקשובית בצבא. ביולי 2021 החל כראדי את תפקידו כקשר"ר. בתפקיד זה, הוא הוביל את החיל במלחמה הנוכחית, שבה מאמץ התקשוב תרם רבות לאפקטיביות המבצעית של צה"ל – וזכה על כך לשבחים רבים. הוא בעל תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול עם התמחות במערכות מידע מהמרכז האקדמי רופין. "כתבנו פרק בהיסטוריה של החיל והמדינה" כראדי השתחרר מצה"ל באוגוסט האחרון, לאחר 31 שנות שירות. בטקס החילופים של הקשר"ר הוא אמר כי "במהלך המלחמה כתבנו פרק בהיסטוריה של החיל, בהיסטוריה של המדינה. התכוננו זמן רב לרגע שבו ניקרא למלחמה". הוא פנה לאנשי אגף התקשוב ואמר: "ביצעתם ואתם מבצעים משימות בלתי אפשריות על בסיס יומי, נלחמתם על הקשר, סיכנתם את חייכם, הפגנתם מקצועיות מדהימה ודאגתם ש-'המברק עבור יעבור' (הסיסמה הראשונה של חיל הקשר, מיד לאחר שהוקם – י"ה)". ימים לפני שחרורו, ביולי האחרון, אמר תא"ל כראדי, שהיה דובר המפתח בכנס התקשוב הצבאי IT for IDF 2024 של אנשים ומחשבים, כי "כשלנו ב-7 באוקטובר: מאוד קשה לי, בכל פעם מחדש, לומר זאת – אבל חשוב לציין זאת משלושה טעמים: כדי לזכור, כדי להפיק לקחים וללמוד מזה, וכדי לתקן. איך תיראה המלחמה הבאה? כקשר"ר, בחרתי להתמקד במלחמה הנוכחית, מתוך הבנה שהיא תלווה אותנו זמן רב מאוד. חשוב להביא עוד יכולות – תקשוב, דיגיטל, מידע, ספקטרום והגנת סייבר בכל ההיבטים. זאת, על מנת לאפשר ולהכריע את המערכה בעזה. כשאני מביט לעומק על לבנון, אני רואה מגרש אחר לגמרי לפעול בו, ולכן כבר כעת, במלחמה זו, אנו עוסקים בפיתוח מענה לזירה הצפונית". "לצד שביעות הרצון ממאמץ התקשוב", אמר כראדי, "יש דברים רבים שאותם אנחנו רוצים לשפר: יותר ורסטיליות ויותר יכולות גמישות, שיאפשרו לשנע את המידע הנכון לקצה, לא משנה היכן". לדבריו, "בחודשי במלחמה נדרשנו להמון גמישות, להבאת יכולות 'כאן, מהר ועכשיו', להיקף רחב בכל צה"ל, לטובת פעולה עצימה. הנגזרת של זה היא יותר יכולות אזרחיות עם התאמות מינימליות ופחות מו"פ צבאי ייחודי. האצת השימוש ביכולות אזרחיות היא המאפשר המרכזי של גמישות בעולמות הענן והניידות".

גוגל הודיעה בסוף השבוע על  "השינויים הקרובים בתיק המכשירים שלנו", ובמסגרתם – סיום הייצור של שני מכשירים שלא עודכנו כבר שנים. האחד הוא ה-Nest Protect – גלאי עשן ופחמן חד-חמצני מהדור השני, מתחילה ב-2015, והשני הוא מנעול ה-Nest x Yale Lock מ-2018. שני המוצרים יזכו לדורות המשך וייוצרו על ידי יצרנים מצד שלישי, המחויבים לקישוריות ו/או למאפיינים, אך לאו דווקא עיצובית. לצד ההודעה על הפסקת הייצור של שני המכשירים, גוגל שבה והדגישה את מחויבותה "לבניית מכשירים לבית". "בשנה שעברה", מציינת גוגל בהודעתה, "השקנו את התרמוסטט החכם והיפה ביותר שלנו עד כה, ה-Nest Learning Thermostat (דור רביעי), ואת הסטרימר Google TV – מכשיר מתקדם יותר, שנבנה לעידן החדש של בידור וצורכי ​​הבית החכם. צפו למכשירים ביתיים מועילים אפילו יותר בחודשים ובשנים הקרובות".

"אז מה זה כל ה-AI הזה? מצד אחד זה כלי טכנולוגי, מצד שני זה סוג של ישות ומצד שלישי הוא מאוד נחמד אליי בבוקר ועונה לי ב'היי, מה שלומך?'. אז איך עושים ל-אורקל מטורף כזה אבטחה? הכנו טבלת אקסל ענקית, בה שילבנו את כל המשתנים עבור כל מודלי ה-LLM, הצבנו מולם את כל ההתקפות המוכרות לנו וניתחנו בצורה רוחבית כל הסיכונים, כל המתקפות, וכל האינטגרציות – ואז מנהל המוצר אמר 'אני לא רוצה לראות יותר את האקסל הזה, כי אחרת אני בחיים לא אוציא מוצר לשוק' – וזה הוביל, כמובן, לתובנות", כך סיפרה יפעת בראלי, מנהלת אטבחת מידע ב-Nebius.ai בכנס Infosec 2025 של אנשים ומחשבים. התובנות עליהן דיברה בראלי בכנס האבטחה הענק, שנערך זו השנה ה-26, כוללות את הצורך בגישה חדשה להיבט האבטחה בעולם הנוכחי. "צריך גישה חדשה לפיה מיישמים אבטחה מהרגע הראשון של הפיתוח מתוך הבנה שה-AI מגדיל את שטח החשיפה לאיומים של הארגון עוד יותר, ולשמור על פשטות, כי אם זה לא יהיה מאוד פשוט, זה פשוט לא יקרה – מסתפקים בכמה שאלות מדויקות בכל היבט של הדאטה, המודל וביצוע ההיסק, וכל מודל AI לפני שהוא יוצא לשוק חייב לעמוד בשאלות הללו, וגם אם זה לא יגן על הכל, זה יגן על הרוחב המוחלט אם עושים את זה מתחילת הדרך", היא אמרה. רם לוי, מנכ"ל קונפידנס. צילום: ניב קנטור "לא האמינו שאפשר לשבש את הכל, וזה בדיוק מה שקרה" רם לוי, מנכ"ל קונפידנס, דיבר על תובנות שמסייעות להיערכות למתקפות סייבר. "כשהתותחים רועשים, הביטים שותקים. התוקפים כבר מזמן חצו את הגבול המוסרי וברגע שמדינות תוקפות בתי חולים זה כבר משהו חדש. עכשיו רואים שוב עלייה בתקיפות. הבעיה: אנחנו מותשים, קורונה, מלחמה, יש הרבה תירוצים למה לא להתמודד עם זה, והסיבה האמיתית היא שזה נורא קשה", הוא אמר. לדעתו יש פער גדול בין התפישה למציאות, והוא הביא לדוגמה את מתקפת הקונטי על בתי החולים באירלנד. "לא האמינו שאפשר לשבש את הכל, וזה בדיוק מה שקרה. המתקפה הזו גרמה לשיבושים נרחבים וארוכים מהמצופה. פתאום התחילו לעבוד עם דף ועט והצוותים הצעירים לא ידעו מה לעשות עם זה. אני לא חושב שיש מספיק היערכות לפגיעה מכוונת רוחבית, אין תפישת תרגול וחניכה, והתרגולות לא מתאימות לסייבר בהיבט של המשכיות עסקית", טען לוי. אחד ההיבטים החשובים בתקופות של אתגרים גדולים זה הלוגיסטיקה. "היא הופכת להיות מאמץ מאוד גדול כי היא צריכה המון תיאומים. אז כל ארגון חייב להכין את עצמו, והבינה מלאכותית מאוד יכולה לעזור בעיקר ללמוד ממקרים שקראו, ולתרגם את זה למונחים שלנו כדי שכולם יבינו", הוא סיכם. גיא דגן, מנכ"ל קונסיינטה. צילום: ניב קנטור "אם לא נשים ברקסים – נגיע למקום ממש לא טוב" גיא דגן, מנכ"ל קונסיינטה, דיבר על סייבר והגורם האנושי על בימת Infosec 2025 ועל ההיבט של זה בקישור ל-AI. "אם לא נשים ברקסים – נגיע למקום ממש לא טוב, ואת זה אמר סם אלטמן (מנכ"ל OpenAI) בעצמו. וכל עוד הרובוטים לא החליפו אותנו, אנחנו נמצאים בקו ההגנה הראשון. למדנו שאפשר לעבוד על הצ'טבוטים בדרכים חוקיות/לא חוקיות, וזה הוביל לכך שאפשר לקנות בקלות נוזקות וגם לכתוב נוזקה חדשה זה לא ממש בעיה. לא רק ש-AI תכתוב את זה, היא גם תבצע QA", הוא סיפר. דגן צייר עוד תמונות בדרך של הגורם האנושי של השימוש ב-AI, שעלול לסכן ארגונים. "אנחנו מסתמכים יותר ויותר על AI, ואנחנו רואים עובדים שמעלים פרטים אישיים או של העבודה ל-ChatGPT ודומיו, ועד היום אנחנו לא יודעים מה הארגונים שעומדים מאחורי עושים עם זה ולאן זה הולך, ומה זה יעשה לארגון שלנו, במיוחד, שזה גם מלווה בהרבה מאוד הזיות וטעויות". "ואיך זה משפיע עלינו? למשל על ידי גניבה של 25 מיליון דולר באמצעות זיוף עמוק, כי העובד ראה מול עיניו את מנהל הכספים ולא ידע שזה מזויף", סיפר דגן. "וזו רק סנונית ראשונה והתקיפות מבוצעות נגד העובדים. כל העובדים שלכם צריכים לדעת את המקור, להיזהר מתוכן סנסציוני ולהתחיל לאמץ חשיבה ביקורתית, וזה נכון עד העובד האחרון בארגון, שצריך ללמוד להתמודד עם כזב עמוק, עם האיומים שהעולם הזה מביא עלינו ואיך מתמודדים עימם. זה אחד הדברים הכי חשובים לעשות השנה. צריכים לעלות רמה ולהתחיל ללמד אותם פסיכולוגיה ולא את רק טכנולוגיה".