לממשל האמריקני יש טענות נגד ויקיפדיה: במכתב ששלח למפעילי האנציקלופדיה החופשית לפני ימים אחדים טען התובע הכללי של מחוז קולומביה, שבו נמצאת הבירה, וושינגטון, כי היא "מאפשרת לשחקנים זרים לפרסם מידע מניפולטיבי ולהפיץ תעמולה לציבור האמריקני". המכתב, שפורסם בראשונה ב-Free Press, כולל כמה בקשות של התובע, אד מרטין, לקרן ויקימדיה, שמפעילה את ויקיפדיה. בין היתר, הוא מבקש מהקרן להעביר לו מידע מפורט על תהליך העריכה של הערכים בוויקיפדיה, הצעדים שהיא נוקטת לטובת בטיחות ואמון המידע באנציקלופדיה וכיצד היא מגנה עליו מהשפעה של גורמים זרים. לטענתו, ויקיפדיה מאפשרת התערבות זרה בין היתר על ידי שכתוב ערכים על אירועים היסטוריים ועל מנהיגים אמריקניים בעבר ובהווה, וכן ב-"דברים אחרים שנוגעים לביטחון הלאומי ולאינטרסים של ארצות הברית". הערך על טראמפ בוויקיפדיה – שנוי במחלוקת מרטין לא ציין מפורשות את הנשיא האמריקני הנוכחי, דונלד טראמפ – שהאופן שבו הוא "מטופל" בוויקיפדיה נתון במחלוקת מאז שהוא הכריז על ההתמודדות הראשונה שלו לבית הלבן. הערך על טראמפ וערכים קשורים, מה שנכתב בהם ואופן עריכתם עוררו ויכוחים סוערים בין ויקיפדים שונים, ואף הושחתו מספר פעמים. מרטין, שמכהן בתפקיד במינוי זמני, ציין במכתב כי פנייתו היא חלק מחקירה שהוא מנהל, שבודקת האם הפעילות של ויקיפדיה מפרה את החוק הרלוונטי בארצות הברית. לדבריו, האנציקלופדיה "מעורבת בסדרה של פעילויות שייתכן שמפרות את המחויבויות החוקיות שלה". ויקיפדיה כפופה לחוק הארגונים הפטורים ממס. אחד הסעיפים בו קובע שעל ארגונים כאלה לפעול "אך ורק למטרות דת, צדקה, מדעים, בדיקות עבור בטחות הציבור, ספרות או חינוך". הליגה נגד השמצה: הטיה אנטישמית בוויקיפדיה מכתבו של מרטין מתייחס, בין היתר, לממצאי חקירה שניהלה הליגה נגד השמצה, שתוצאותיה פורסמו בחודש שעבר. החקירה העלתה שיש בוויקיפדיה הטיה אנטישמית ואנטי ישראלית, ומניפולציה של תכנים, שלדבריה "חותרת תחת הניטרליות של הפלטפורמה". לטענת הליגה, הגרסה הערבית של ויקיפדיה כוללת לא מעט תכנים פרו-חמאסיים. ויקיפדיה היא לא האתר או אמצעי המדיה הראשון שמרטין פועל נגדו מאז שנכנס לתפקיד: בין היתר, הוא שלח באחרונה מכתבים ל-New England Journal of Medicine ולמגזין CHEST, בטענה שהם נוקטים עמדה בעניינים מדעיים שנמצאים בוויכוח. עם זאת, ויקיפדיה פופולרית בהרבה מאמצעי התקשורת האלה, ולפי סימילארווב היא האתר התשיעי במספר הגולשים בו בעולם. קרן ויקימדיה פרסמה בסוף השבוע הצהרה שלא התייחסה במפורש למכתב של מרטין, אולם נכתב בה כי "ויקיפדיה היא אחד המקומות האחרונים שממלאים אחר ההבטחה שבאינטרנט. היא כוללת יותר מ-65 מיליון ערכים, שמטרתם ליידע, ולא לשכנע. החזון שלנו הוא של עולם שבו כל אדם ואדם יכול לחלוק בחופשיות מסך הידע האנושי".

בנק ספאח (Sepah), מהוותיקים והגדולים בבנקים שבאיראן, נפרץ בסוף החודש שעבר בסייבר ופרטי 42 מיליון לקוחות שלו נקצרו. הבנק מכחיש את דבר הפריצה, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי היא אכן קרתה. בתוך כך, היום (ב') טענו האיראנים כי הם חוו אתמול מתקפת סייבר, אחרת – והדפו אותה. בפריצה לבנק, שקבוצת האקרים שמכנה את עצמה מפצחי קודים (Codebreakers) לקחה עליה אחריות, נגנבו נתונים של מיליוני לקוחות שלו, לרבות מידע של בכירים במשטר, בצבא ובמשמרות המהפכה. גורם אופוזיציוני באיראן ציין כי "מה שמייחד את מתקפת הסייבר על הבנק הוא סוג הלקוחות שלו ויחסיהם של הלקוחות עם מוסדות ממשלתיים וצבאיים. פרסום פרטי חשבון, פרטים אישיים ורישומי העברות כספים מהווה סיכון רציני לאבטחת המידע האישית של בכירים אלה". חברי הקבוצה ציינו שהם דרשו מהבנק 42 מיליון דולר כדי לא לפרסם את הנתונים, ונתנו חלון זמן של 72 שעות למשא ומתן. לפי פוסטים בערוץ הטלגרם של הקבוצה, מנהלי הבנק סירבו לשלם סכומי כסף כלשהם כדי להגן על פרטי הלקוחות שנפגעו, ולכן הם פרסמו את המידע. מומחים העריכו שהפורצים הם האקרים מערביים, שאולי עובדים בשיתוף פעולה עם הממשל בארצות הברית, או בסתר, עם אחת מספקיות אבטחת המידע הגדולות – או שמדובר בפעולה של האקרים שעובדים בחסות האופוזיציה המחתרתית באיראן. הקבוצה איימה לשחרר נתונים של 20 אלף לקוחות פרטיים ועסקיים של בנק ספאח, בשל מה שחבריה תיארו כ-"אדישות הבנק לפרצת האבטחה". בתגובה, הבנק איים על ההאקרים בנקיטת צעדים משפטיים נגדם, מאחר שהם פרסמו רשימה של האנשים העשירים ביותר בצבא איראן, שחלקם מחזיקים בחלק הגדול של מניות הבנק. 12 טרה-בייט של נתונים סודיים לטענת חברי קבוצת מפצחי הקודים, יש ברשותם 12 טרה-בייט של נתונים סודיים שקשורים ל-42 מיליון לקוחות של הבנק, לרבות מספרי חשבונות, סיסמאות, מספרי טלפונים ניידים, כתובות מגורים, היסטוריית עסקאות בבנק. בין הלקוחות הללו יש, כאמור, אנשי עסקים בכירים ומפקדים במערכת הביטחון האיראנית, בהם הגנרל חסן בלרק, מפקד בכיר לשעבר במשמרות המהפכה, שהיה מקורב לקאסם סולימאני; עבאס גולמוחמדי, שהיה סגן מנהל בארגון הגיאולוגיה והמינרלים של המדינה, וסגן מנהל התכנון והפיתוח של מתחם עפרות הברזל; ואלירזה ארש, חבר במועצת המנהלים של הנקל פאקווש, חברה בת של הנקל הגרמנית, שמייצרת דטרגנטים. מומחים ציינו כי זה אינו המקרה הראשון של פרצת אבטחה בממשל ובמוסדות של הממשל באיראן. "במקרים קודמים דומים, רוב המנהלים הכחישו זאת בתחילה ובהמשך, עקב לחץ ציבורי, אישרו זאת במשתמע או באופן רשמי", אמרו. בין הארגונים מהרפובליקה האסלאמית שנפגעו בעבר ממתקפות סייבר ניתן למצוא את משרד החוץ האיראני, ארגון הרישום האזרחי ועיריית טהרן. בכל אחת מהמתקפות נחשפה כמות רבה של נתוני משתמשים, כולל פרטי זהות, מספרי אנשי קשר, רשומות ומידע פיננסי. בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי. צילום: ניב קנטור "המתקפה המשמעותית ביותר בסייבר בחודשים האחרונים" בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, אמר לאנשים ומחשבים כי "מדובר בתקיפה אסטרטגית על בנק שהוא מהגדולים ברפובליקה האסלאמית. היקף המידע שנגנב הוא עצום, והוא מאפשר למפות ולהבין את מערך הבכירים ומצבם הכספי. בלא ספק, זו המתקפה המשמעותית ביותר בסייבר בחודשים האחרונים". הוא הוסיף ש-"מדובר במידע שמהווה כלי מודיעיני מדהים עבור גורמים שונים במערב ועבור גופים מתנגדי שלטון באיראן". עידן אברמוב, מנהל טכנולוגיות בקומסקיור. צילום: מושיק ברין עידן אברמוב, מנהל טכנולוגיות בקומסקיור, אמר לאנשים ומחשבים כי "אירועים מהסוג הזה ממחישים שוב את חשיבות ההגנה המתקדמת על תשתיות פיננסיות קריטיות. מתקפות סייבר על בנקים הפכו לאיום גלובלי מתמשך, ולא רק לסיכון טכנולוגי – אלא גם לאתגר אמיתי לאמון הציבורי". הוא הוסיף ש-"חשוב לאמץ גישה פרו-אקטיבית להגנה, שכוללת זיהוי סיכונים מבעוד מועד, הגנה רב שכבתית, בדיקה של מערכי האבטחה ושיפור מתמיד". הבנק: "המערכות שלנו בלתי חדירות" בנק ספאח הוא תאגיד בבעלות ממשלת איראן, והוא הוקם ב-1925 על ידי קרן הפנסיה של הצבא האיראני. לצד הסניפים באיראן יש לו סניפים גם בפרנקפורט, פריז ורומא, וכן חברה בת בלונדון. ארצות הברית הטילה סנקציות על הבנק ב-2007, בטענה שהוא מעורב בתוכנית הנשק הגרעיני של איראן ומסייע לה בפיתוח טילים שיכולים לשאת נשק גרעיני. הסנקציות הוסרו ב-2016, בעקבות הסכם הגרעין עם איראן. רזא המדנאצ'י, ראש מחלקת יחסי הציבור של הבנק, מסר בתגובה לפרסום כי "טענה זו שקרית מיסודה. המערכות של הבנק בלתי ניתנות לפריצה ובלתי חדירות". הוא הוסיף כי מערכות הבנק פועלות ברשתות סגורות, ללא חיבור לאינטרנט. בעקבות ההכחשה, וכדי להביך אותו, ההאקרים פרסמו את פרטי החשבון האישי של המדנאצ'י. כאמור, בניגוד להכחשת הבנק, לאנשים ומחשבים נודע כי הוא אכן נפרץ. המשטר: עצרנו את אחת המתקפות המתוחכמות ביותר נגדנו בתוך כך, מערך האבטחה והטכנולוגיה באיראן דיווח הבוקר כי הוא זיהה אתמול מתקפת סייבר רחבת היקף על תשתיות במדינה, שאותה הוא כינה "מהמתקפות הנרחבות והמתוחכמות ביותר שבוצעו נגד תשתיות המדינה". לפי אנשי המערך, הם נקטו צעדי מנע, שעצרו את המתקפה. בהזאד אכברי, סגן שר התקשורת של איראן, צייץ על מתקפת הסייבר במדיה החברתית וכתב: "בחסדי האל ובמאמצי צוותי האבטחה והטכנולוגיה במשרד התקשורת זוהתה אתמול אחת ממתקפות הסייבר הנרחבות והמתוחכמות ביותר נגד תשתיות המדינה, וצעדי מנע עצרו נזק פוטנציאלי". מנהיג איראן, עלי חמינאי. צילום: האתר הרשמי, מתוך ויקיפדיה לפי דיווח רשמי של חברת התשתיות האיראנית, בחורף של השנה שעברה זוהו ונהדפו יותר מ-101 אלף מתקפות סייבר נגד תשתיות המדינה. מתקפות אלה, שמקורן בעיקר ברוסיה, אוקראינה וארצות הברית, כוונו לשירותים חיוניים במדינה, כמו בנקים ורשתות טלקומוניקציה. במלחמה בהן הושקעו יותר מ-5,000 שעות עבודה של מומחים, שהפעילו באופן מתמשך אמצעי נגד למתקפות. את

מיום ליום עולה מספרם של האנשים ברחבי הגלובוס שמצטרפים לקבוצת משתמשי הבינה המלאכותית. לפי גוגל, ג'מיני – צ'אט ה-AI שלה – כבר סחף 350 מיליון אנשים בעולם שמשתמשים בו. גוגל חשפה את המספר במהלך היום השלישי של משפט ההגבלים העסקיים שמתנהל נגדה, ולדבריה המספר הזה נכון לסוף מרץ 2025, והוא מייצג עלייה מטאורית יחסית לשנה שעברה וצבירת תאוצה מול צ'אטבוטים מתחרים, אבל לפי הערכתה שלה – יש לה עוד דרך ארוכה מול הפופולריות של ChatGPT. הנתון הזה הוצג במהלך עדותה של סיסי שיאו, שעד לאחרונה הובילה את מאמצי ג'מיני של גוגל. היא הוחלפה מוקדם יותר החודש על ידי ג'וש וודוורד, שמנהל גם את מעבדות גוגל. לצד 350 מיליון המשתמשים החודשיים של ג'מיני, הציגה גוגל תנועה יומית של 35 מיליון משתמשים. מספרים אלה מייצגים עלייה אדירה עבור ג'מיני, שדעכה בעשרות מיליוני משתמשים חודשיים בסוף השנה שעברה. מספר המשתמשים היומי של ג'מיני באותה תקופה עמד על 9 מיליון בלבד, לפי גוגל. מאז, הוציאה החברה את מודלי 2.0 ו-2.5 של ג'מיני, שהובילו לשיפורים ניכרים בהשוואה לגרסאות הקודמות. היא גם החלה לשלב תכונות של ג'מיני בחלקים רבים יותר של המערכת האקולוגית של שירותיה, למרות שחלק מהאינטגרציות הללו יכולות להיות מתסכלות יותר מאשר שימושיות. למרות העלייה בשימוש בג'מיני, גוגל עדיין רחוקה מעקיפת ChatGPT של OpenAI. לפי הערכתה של גוגל, ל-ChatGPT יש 600 מיליון משתמשים פעילים מדי חודש. לפי דיווחים שונים, בתחילת השנה היו לצ'אטבוט של OpenAI כ-400 מיליון משתמשים. בעוד שכל חברות הבינה המלאכותית שואפות לנעול כמה שיותר משתמשים – כל אדם שמשתמש בג'מיני או ב-ChatGPT עולה לחברה כסף, מכיוון ש-AI יוצרת יקרה מאוד בהיבט המחשובי. גוגל לא מציינת כמה היא מרוויחה ממנויי ג'מיני (סביר יותר שהיא מפסידה), אבל OpenAI ציינה שהיא מפסידה כסף אפילו בתוכנית החודשית שלה של 200 דולר. לכן, בעוד שבסיס משתמשים רחב חיוני כדי להפוך את המוצרים הללו לבני-קיימא בטווח הארוך, זה רק אומר עלויות גבוהות יותר, אלא אם כן תרד עלות ההפעלה של מודלים מסיביים של AI.

עוד יום, עוד מחקר החושף גידול בהיקפים של איומי הסייבר, ובתוכו – תובנות מדאיגות לגבי נוף האיומים המתפתח של מתקפות כופרה. בשנה החולפת, ארגונים שיפרו את ההגנה שלהם מפני מתקפות סייבר, ולמרות זאת, שבעה מכל עשרה ארגונים חוו מתקפה. מבין אלה שהותקפו, רק 10% הצליחו לשחזר יותר מ-90% מהנתונים שלהם, בעוד ש-57% מהם שיחזרו פחות ממחצית. איום הכופרות – יימשך ב-2025 ואילך; כך לפי מחקר חדש של וים (Veeam). המחקר בחן מנהלי אבטחת מידע ראשיים (CISO), מומחי אבטחה ומנהלי IT – בקרב 1,300 ארגונים בעולם. One finding from our new ransomware report? Collaboration plays a vital in cyber resilience. ???? Join Veeam's Leah Troscianecki, @Viperian, & Courtney Elder on Tue, Apr 29 to explore more. ???? Mark your calendar & we’ll see you LIVE on YouTube >> https://t.co/aYTvUBbzZY pic.twitter.com/cmuWSo1wDV — Veeam® Software (@Veeam) April 27, 2025 מתקפות כופרה הופכות נפוצות יותר מהמחקר עולה כי מתקפות כופרה הופכות נפוצות יותר, ומציבות אתגרים משמעותיים לארגונים ברחבי העולם: "בעוד שהיקף החברות המושפעות ממתקפות כופרה ירד מעט, מ-75% ל-69% – הרי שהאיום נותר משמעותי". החוקרים תולים את הסיבות לירידה בשיפור שיטות ההכנה והעמידות, כמו גם בהגברת שיתוף הפעולה בין צוותי IT והאבטחה. "עם זאת, ככל שמתקפות הכופרה מתגברות ומגיעות משני כיוונים – קבוצות האקרים בעלות משאבים, לצד האקרים שהם שחקני 'זאב בודד' – ארגונים חייבים לאמץ אסטרטגיות חוסן סייבר פרואקטיביות, כדי להפחית סיכונים ולהתאושש מהר ויעיל יותר מתקריות". "הצלחתן של רשויות אכיפת החוק", ציינו החוקרים, "מאלצות את שחקני האיום להסתגל: ב-2024, מאמצים מתואמים של רשויות אכיפת החוק הובילו לשיבושים משמעותיים בקבוצות כופרה גדולות, כגון LockBit ו-BlackCat. עם זאת, עלייתן של קבוצות קטנות יותר ותוקפים עצמאיים גברה, מה שמחייב ערנות מתמשכת". The Veeam report reveals that while the percentage of organizations impacted by ransomware has slightly declined—from 75% to 69%, the threat remains substantial. Read More: https://t.co/0Bq7uHYH38#ETCISOEdit #cyberattack #cybersecurity #defense #ransomware pic.twitter.com/O5I2KfZfmP — ET CISO (@ET_CISO) April 28, 2025 במקום נעילת המערכת – מתמקדים בגניבת מידע רגיש הדו"ח מציין מגמה מדאיגה, של מתקפות שמטרתן חילוץ וקצירת נתונים ומידע בלבד, במסגרתן פושעי הסייבר פורצים לרשת של ארגון – אך אינם מצפינים או נועלים את הנתונים. במקום זאת, הם מתמקדים בגניבת מידע רגיש – כמו נתונים אישיים, רשומות פיננסיות או קניין רוחני – והוצאתו מחוץ לארגון. "ארגונים עם אמצעי אבטחת סייבר חלשים פגיעים במיוחד", ציינו החוקרים, "כיוון ששחקני האיומים מנצלים במהירות נקודות תורפה, ולעתים קרובות עושים זאת תוך שעות". נתון אופטימי יחסית מעלה כי תשלומי דמי הכופר פוחתים: הערך הכולל של תשלומים בעקבות מתקפות כופרה ירד ב-2024, כאשר 36% מהארגונים שהותקפו בכופרה בחרו שלא לשלם את דמי הכופר שהפושעים דרשו. מבין אלה שכן שילמו, 82% שילמו פחות מהכופר הראשוני ו-60% שילמו פחות ממחצית הסכום. המחקר העלה כי "להשלכות המשפטיות של תשלומי דמי כופר יש השפעה: תקנות ומסגרות משפטיות חדשות, כמו גם יוזמות בינלאומיות בתחום – מרתיעות ארגונים מלשלם תשלומי כופר, ודוחקות בארגונים לחזק את ההגנה שלהם – במקום להיכנע לתוקפים". שיתוף פעולה מחזק את החוסן מפני כופרות: "תקשורת משופרת בין צוותי IT וצוותי אבטחה, יחד עם שותפויות עם רשויות אכיפת החוק ושחקנים בתעשייה", ציינו החוקרים, "הוכחו כצעדים חיוניים בחיזוק ההגנות מפניהן". תקציבי האבטחה וההתאוששות – גדלו התקציבים המוקצים לאבטחה ולהתאוששות גדלו, אך דרוש יותר: "בעוד שארגונים מקצים יותר משאבים למאמצי אבטחה והתאוששות, נותר פער משמעותי בהשקעה ביחס לנוף האיומים ההולך וגדל". לפי המחקר, "ארגונים שנותנים עדיפות לעמידות נתונים, יכולים להתאושש ממתקפות עד פי 7 מהר יותר, ולחוות שיעורי אובדן נתונים נמוכים משמעותית". החוקרים אפיינו ארגונים מצליחים, ומצאו שיש להם אסטרטגיות גיבוי ושחזור חזקות, אמצעי אבטחה יזומים ותוכניות תגובה יעילות לאירועים. פערים בתפישת המציאות – האמון בקרב קורבנות כופרות לרוב אינו משקף את המציאות: 69% מהארגונים סברו, בטעות, שהם היו מוכנים לפני שהותקפו, בעוד שמידת הוודאות והביטחון שלהם צנחה ביותר מ-20% לאחר מכן. ???????????????? ???????????????????????????????? ????????????????????????????, ????????????'???????? ???????????????? ???????? ???????? ????????????????????????????????. In our latest blog understand the 3-2-1-1-0 data protection rule in detail: ???? https://t.co/TuOBKXUtQb#Blog #DataProtection #32110Rule pic.twitter.com/yBPJFHzoDW — COOLSPIRiT (@COOLSPIRiTdata) February 20, 2025 אסטרטגיית הגנה על נתונים 3-2-1-1-0 "יש חשיבות למעבר מאבטחה תגובתית לאסטרטגיות חוסן סייבר פרואקטיביות, כדי לעמוד באתגרי הכופרות", סיכמו חוקרי וים. "יש לעודד ארגונים לאמץ את אסטרטגיית הגנה על נתונים 3-2-1-1-0: להחזיק שלושה עותקים של הנתונים, ראשי ושני עותקים, לאחסנם בשני סוגים שונים של מדיה, כאשר עותק אחד נשמר מחוץ לאתר, בנפרד מהנתונים הראשיים ומהגיבויים באתר. כך ניתן יהיה להבטיח שהגיבויים אינם ניתנים לשינוי ושאין בהם נוזקות לפני שעורכים שחזור. עוד יש צורך בהכשרה ובתרגולים קבועים, באופן חוצה ארגון, כדי להבטיח תגובה מתואמת במהלך ולאחר המתקפה. אימוץ גישת אבטחה פרואקטיבית עשוי להביא להפחתה משמעותית של מתקפות כופרה".

מאות עובדים במטה של גוגל DeepMind – זרוע הבינה המלאכותית של ענקית הטכנולוגיה – בלונדון החלו לפעול על מנת להתאגד באופן רשמי, והפעם הסיבה שהניעה לכך אינה ניסיונות להטבת תנאי העבודה האישיים שלהם כמועסקים. כ-300 אנשי צוות הפעילים בבירת הממלכה המאוחדת פנו לאחרונה אל איגוד עובדי התקשורת (CWU) על רקע חששותיהם הגוברים מהחוזים הביטחוניים שיש לגוגל בכלל, ומקשריה העסקיים עם ממשלת ישראל וצה"ל בפרט. במהלך זה מנסים העובדים לייצר פעולה קולקטיבית נגד הנהלת החברה, זאת משום שמאמץ ההתאגדות הזה, אם יצלח, יוסיף לחץ חדש על DeepMind. המחאה מגיעה לדבריהם בתקופה שבה חברת האם, גוגל, מכוונת את זרוע ה-AI שלה בצורה אגרסיבית, לטענת המוחים, ליישומים מסחריים ויותר ויותר צבאיים של בינה מלאכותית. הצית את המחאה – שינוי מדיניות שקט יוזמת האיגוד מגיעה בעקבות גל של אי שביעות רצון שנגרם מהחלטת גוגל שהתקבלו בפברואר השנה לנטוש בשקט התחייבות משנת 2018 שלא לפתח טכנולוגיות AI שעלולות לגרום נזק, כולל כלי נשק וכלי מעקב. השינוי פורט בפוסט בבלוג שכתבו בכיר גוגל-אלפבית, ג'יימס מנייקה, ומנכ"ל ומייסד משותף של גוגל DeepMind, דמיס האסאביס. מנייקה והאסאביס הסבירו את העמדה החדשה של החברה בכך שהצביעו על "תחרות גלובלית המתקיימת על הנהגת ה-AI בנוף גיאופוליטי מורכב יותר ויותר". השניים כתבו כי הם מאמינים שדמוקרטיות צריכות להוביל בפיתוח AI, על יסוד ערכי ליבה כמו חופש, שוויון וכבוד לזכויות אדם. עוד טענו הבכירים כי שיתוף פעולה בין חברות, ממשלות וארגונים החולקים ערכים אלה הכרחי "ליצירת AI שמגינה על אנשים, מקדמת צמיחה גלובלית ותומכת בביטחון הלאומי". גוגל עצמה הגנה על גישתה העדכנית הנוכחית, ודובר החברה אמר כי "הגישה שלנו היא, ותמיד הייתה, לפתח ולפרוס AI באחריות". בחברה הוסיפו כי בעוד שהם מקיימים את העקרונות שלהם לפיתוח AI אחראי, הנוף השתנה משמעותית מאז ההתחייבויות המקוריות שניתנו לפני שבע שנים. האם הטכנולוגיה של גוגל סייעה לכך? מבנים הרוסים כתוצאה מהפצצות צה"ל ברצועת עזה במלחמה הנוכחית. צילום: ShutterStock בלב מחאת העובדים: אספקת טכנולוגיות AI לישראל ולמשרד הביטחון ואולם השינוי השקט הזה התקבל בהתנגדות של חלק מהעובדים. אי שביעות הרצון העכשווי של מועסקי DeepMind התבטא ספציפית עקב דיווחים תקשורתיים המצביעים על כך ששירותי הענן וטכנולוגיות ה-AI של גוגל נמכרו למשרד הביטחון הישראלי במסגרת פרויקט נימבוס – חוזה הענן הממשלתי, בהיקף של 1.2 מיליארד דולר, המתקיים בין ישראל לענקיות הטכנולוגיה גוגל ואמזון. לדברי העובדים המעורבים במאמץ ההתאגדות, דיווחים אלו עוררו "אי נוחות" בקרב הצוות. נזכיר כי התפקיד שממלאת הבינה המלאכותית במלחמות מעורר דאגה בקרב מומחים ועובדים בגוגל כבר מזמן, שהתבטאה הן לגבי מלחמת רוסיה-אוקראינה והן במלחמת ישראל-חמאס. למעשה, מאז תחילת המלחמה ברצועת עזה, גוגל נתונה לביקורת מצד עובדים שלה ואחרים, שלפיה ישראל עשתה שימוש בכלי ה-AI שגוגל מכרה לה להרג פלסטינים. העובדים אף מחו על כך, בין השאר בהפגנה שקיימו מול משרדי החברה. תחקיר של הוושינגטון פוסט, שפורסם בתחילת השנה, אישר את החששות וקבע כי הבינה המלאכותית של גוגל אכן שימשה את צה"ל לפגיעה במטרות בעזה. בגל המחאה הנוכחי הועלו חששות נוספים כי צה"ל משתמש במערכות AI לזיהוי מטרות לתקיפות אוויריות בעזה. מהנדס אחד המעורב במאמץ ההתאגדות, שלא הזדהה, אמר לתקשורת: "אנחנו מחברים שניים ושניים וחושבים שהטכנולוגיה שאנחנו מפתחים משמשת בסכסוך". הוא הוסיף, "זו בעצם חוד החנית של ה-AI שאנחנו מספקים לסכסוך מתמשך. אנשים לא רוצים שעבודתם תשמש לכך. אנשים מרגישים מרומים". המחלקות בתוך גוגל ובין העובדים להנהלה כבר הובילו לעזיבות. על פי התכתובות פנימיות, לפחות חמישה עובדי DeepMind התפטרו בחודשיים האחרונים, תוך ציון מעורבות החברה בפרויקט נימבוס וביטולן של ההתחייבויות האתיות הקודמות. במאי 2024, עובדי DeepMind שלחו מכתב להנהלה שבו הפצירו בחברה לסגת כליל מחוזים צבאיים, אך למרות שקיימו פגישות עם ההנהלה, דרישותים אלו נדחו בסופו של דבר. מה תעזור ההתאגדות? אם האיגוד של עובדי DeepMind יוכר רשמית לאחר הצבעת עובדים, המארגנים הסבירו כי הם מתכננים ללחוץ על הנהלת DeepMind לשנות את מסלולה בנוגע לעסקאות המדוברות – ובמידת הצורך, להסלים לכדי שביתה. יצוין כי המהלך המסוים להתאגדות מגיע בזמן שפעילות האיגודים במגזר הטכנולוגיה – שבאופן מסורתי "עמיד" בפני ארגון עובדים – צוברת אט אט אחיזה. עובדי גוגל בארה"ב הקימו את איגוד עובדי אלפבית בשנת 2021, ואילו עובדי אמזון, למשל, לא הצליחו עד כה להתאגד מלבד במקרים בודדים, אך אינם חדלים לנסות. ואולם, כפי שציינו, במרבית המקרים המניע לניסיונות ההתאגדות הוא חיפוש אחר גורם חזק יותר מעובדים אינדיבידואלים שיסייע למועסקים לייצג עצמם מול מעסיקותיהם בכל הכרוך בתנאי עבודתם. גם במקרה של עובדי גוגל בצוות DeepMind התאגדות אמורה לסייע במו"מ מול החברה אלא שבמקרה דנן – המוחים מחפשים סיוע במאבקם האידיאולוגי. גוגל, מצדה לא הגיבה ספציפית לטענות נגדה. ישראל וצה"ל לא הגיבו לפרשה או לטענות עובדי גוגל DeepMind בנושא.

בית המשפט המחוזי בת"א גזר עונש של 11 שנות מאסר בפועל על הנאשם מאור שמואלי, שהורשע בביצוע עבירות מין חמורות כלפי ילדות רבות בגילאי 10 ומעלה. כמו כן, פסק בית המשפט, כי הנאשם יפצה את הנפגעות בסכום כולל של 220 אלף שקלים. הנאשם הודה והורשע בכך, שבמהלך שיחות בעלות אופי מיני שניהל עם ילדות קטנות באמצעות אפליקציות ייעודיות, הציע להן הצעות מיניות ושלח להן חומר תועבה פדופילי, וכי בחלק מהמקרים לאחר ששכנע אותן להיפגש עימו, ביצע בהן עבירות מין חמורות. כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד אריאלה נבון מפרקליטות מחוז ת"א, מתאר כיצד באלפי בהזדמנויות שונות פנה הנאשם לקטינות בעזרת אמצעי תקשורת שונים, בהם וואטסאפ, טלגרם וטיק-טוק שלח להן תמונות וסרטונים של איבר מינו ודרש מהן תמונות עירום שלהן. לעתים, קיים עם הילדות שיחות וידאו רבות, במסגרתן חשף את איבר מינו ואונן בפניהן תוך שדרש מהן לבצע בעצמן מעשים מיניים בדרך של החדרת חפצים לאיבר מינן. לעתים, נהג הנאשם לסכם עם הקטינות על קוד כדי שלא יתגלו מעשיו, ואף איים וסחט את אחת הבנות על מנת שייענו לדרישותיו. בחלק מהאישומים, חצו המעשים את המרחב הווירטואלי והגיעו לפגישות של ממש, שבמסגרתן ביצע הנאשם בילדות עבירות מין חמורות. הנאשם הודה והורשע בריבוי עבירות מין כלפי קטינות שטרם מלאו להן 14 שנים, סחיטה באיומים, החזקת חומר תועבה ובו דמותו של קטין ועוד. כאמור, בית המשפט גזר על הנאשם עונש של 11 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי כולל למתלוננות בסך של 220 אלף שקלים.

באחרונה הגיע לביקור במאורת הנמר ליאור ערוסי, חבר ותיק. ערוסי הוא המייסד של חברת הייעוץ והיישום strativity אשר מתמחה בטרנספורמציות עסקיות בחברות ענק. עם לקוחותיו נמנות מרצדס, וולמארט, מאסטרקארד, פיצה האט, ב.מ.וו, קדילק, פדקס ועוד רבות. החברה ביצעה מעל 400 פרויקטים של שינוי ארגוני ב-21 מדינות ודורגה במקום השלישי בעולם בתחום על ידי חברת פורסטר. ערוסי הוא גם מחברם של עשרה ספרים, כולל ספרו האחרון שיצא עכשיו בישראל: "ליצור את סיפור חייך – הבחירה להיות הגיבור ולא הקורבן" – מדריך מעשי לניהול שינוי אישי וארגוני. בעבר מילא ערוסי תפקידים בכירים ב-HP העולמית ובנייס. שוחחנו על השינויים הרדיקליים שעולם העבודה עובר וכיצד ארגונים צריכים להתאים את עצמם. עצה אחת חשובה שהוא חלק איתי היא: "even a fool with a tool is a still a fool". לדבריו, "יש דבר שלא השתנה במשך השנים: חברות רוכשות טכנולוגיות אך לא משקיעות ביישום ובהטמעה אפקטיבית בשיתוף פעולה עם העובדים, וכתוצאה הם לא משיגות את היעדים. טכנולוגיה הייתה ונותרה יעד ובידיים הנכונות והמוכנות היא יכולה להגיע לביצועי על. אם לא מיישמים נכון – העובדים יהפכו לקורבנות של הטכנולוגיה לא לגיבורים שלה". ערוסי גם סיפר על ספרו "ליצור את סיפור חייך – הבחירה להיות הגיבור ולא הקורבן": "האם אתם באמת שולטים בסיפור חייכם? האם הארגון שלך מוביל את השינוי או נגרר אחריו? חדשות טובות וחדשות רעות – מה תרצו לשמוע קודם? אם אתם כמו רוב האנשים, תבחרו לשמוע קודם את החדשות הרעות. כי הסיפור שלכם נכתב על ידי ספקות, ציניות, אשמות, לחץ חברתי, פחדים או נסיבות שמחוץ לשליטתכם". בספרו, מזמין אתכם ערוסי לצאת למסע של יצירת הסיפור האישי והארגוני. הכוח ליצור את סיפור החיים שלך הוא מדריך מעשי, המבוסס על ניסיון של מעל שלושה עשורים עם תהליכי שינוי בחברות ענק, שמראה כיצד ניתן להוביל את עצמך מחיים ומתפיסה של קורבנות לחיים של עצמאות והעצמה בעזרת עצות ותובנות יקרות ערך: קריאת השכמה השואלת מי מספר את סיפור חייך? והסבר מדוע הקוראים לא היו עד עתה אלה שסיפרו את סיפורם ומי באמת יצר את אותו סיפור. כיצד לנסח את סיפור חייך באמצעות יצירת פרקים פרטניים שמטפחים חוסן אישי ומפתחים ארגז כלים לצמיחה ומוכנות לעתיד. כיצד ליישם את תהליך כתיבת הסיפור לאור הנסיבות האישיות והייחודיות של כל אדם. כיצד להפוך את תהליך יצירת הסיפור לכלי להנעת עובדים ושיפור ביצועים. "עם הידע הזה ברשותך, לא תוכל שלא למצוא בעצמך השראה, ביטחון, תקווה לעתיד טוב יותר ומוכנות לפעולה – פעולה שתחולל שינוי שילווה אותך כל ימי חייך", סיכם ערוסי.

תחקיר מטריד שפורסם בסוף השבוע על ידי הוול סטריט ג'ורנל העלה שוב סימני שאלה קשים בנוגע לאופן שבו מטא אוכפת את מדיניות האבטחה שלה בנוגע למשתמשים הקטינים הצורכים את שירותיה. התחקיר החדש מצא כי צ'טבוטים מבוססי AI השייכים למטא, כולל הבוט הרשמי שלה, ה-Meta AI, וכן בוטים שיצרו משתמשים אחרים בפייסבוק ובאינסטגרם (שתיהן כידוע הן פלטפורמות בבעלות מטא), עסקו במהלכם שיחותיהם במשחקי תפקידים בעלי אופי מיני מפורש, שהוגדרו כ-"משחקי תפקידים רומנטיים". עד כאן זה עוד נשמע סביר, אלא שהדיווח של הג'ורנל מציין כי הבוטים עשו זאת גם עם בעלי חשבונות שזוהו כקטינים, ולעיתים אפילו יזמו שיחות אלו, למרות אינדיקציות שהמשתמשים הם קטינים. תחקיר ה-ג'ורנל שנערך לאורך מספר חודשים, וכלל בחינתן של מאות שיחות עם הצ'טבוטים, מצא כי הבוטים נכנסו באופן קבוע לשיחות מיניות עם קטינים, ושמדובר בתופעה של ממש. כידוע לאורך השנים התמודדה מטא, כבעלת פלטפורמות המדיה החברתיות הגדולות בעולם – בראשן פייסבוק ואינסטגרם – עם חשיפות חמורות וביקורת ציבורית ורגולטורית בנוגע להשפעת שירותיה על משתמשים צעירים, כשהכונה היא להשפעה שאינה בשליטתה אך גם לכזו שבהחלט נעשתה במכוון. בין היתר עלו טענות הנוגעות לאי-טיפול מספק בתכנים פוגעניים, השפעות שליליות על בריאות הנפש והגוף של בני ובנות נוער וחשיפה לסיכונים שונים. אחת הפרשות הבולטות בהקשר זה הייתה עדותה של חושפת השחיתיות פרנסיס האוגן, עובדת לשעבר בחברה, אשר הציגה לעולם מסמכים פנימיים שלטענתה הצביעו על כך שמטא הייתה מודעת להשפעות המזיקות של אינסטגרם על משתמשות צעירות, ולא רק שלא פעלה די הצורך כדי למנוע אותן אלא שיתכן שאף מינפה את המצב לתועלתה. Meta’s ‘Digital Companions’ Will Talk Sex With Users—Even Children https://t.co/pShZB05c28 pic.twitter.com/WSYcWJQN7S — Makis Mylonas (@MylonasMakis) April 27, 2025 מטא הסתבכה גם עם דיסני החשיפה המטרידה נוגעת גם לשימוש בקולות של מפורסמים כקולם של בוטי ה-AI. מטא גייסה קולות של אישים מוכרים כמו ג'ון סינה, קריסטן בל וג'ודי דנץ' כדי להפוך את העוזרים הדיגיטליים מבוססי ה-AI שהיא פיתחה ומקדמת לפופולריים יותר. סיבה נוספת הייתה רצון החברה להעניק למודלי הבינה המלאכותית שלה  אמינות. אלא שהתחקיר גילה שחלק מהצ'טבוטים המעורבים בשיחות הסקס עם הקטינים או בני ובנות הנוער השתמשו בקולות אלו לצורך הצ'אטים המיניים שקיימו. כך למשל, בוט שהשתמש בקולו של המתאבק המפורסם סינה אמר לחשבון שהוגדר כנמצא בבעלותה של נערה בת 14: "אני רוצה אותך, אבל אני צריך לדעת שאת מוכנה". לאחר שהמשתמש (החוקר במקרה זה) אישר להמשיך, הבוט הבטיח "להגן על תמימותך" אך אז נכנס ל"תרחיש מיני גרפי" מול בת שיחו הצעירה. במקרה אחר, בוט המחקה את קולה של קריסטן בל כשגילמה קולית את דמותה של אנה מהסרט 'לשבור את הקרח' של דיסני, השתמש בשפה רומנטית בלתי הולמת עם משתמש שלכאורה היה ילד בן 12 בלבד. וכך, למרות ההבטחות ש-מטא העניקה לסלבס ולשחקנים ש-קולותיהם לא ישמשו בהקשרים מיניים מפורשים, התחקיר הראה כ המצב לאשורו אחר לחלוטין. נציג של אולפני דיסני מתח ביקורת על הניצול לרעה של הקניין הרוחני שלהם ואמר: "לא אישרנו, ולעולם לא נאשר, למטא להשתמש בדמויות שלנו בתרחישים בלתי הולמים, ואנו מוטרדים מאוד שתוכן זה יכול היה להיות נגיש למשתמשיה – במיוחד לקטינים – ולכן דרשנו ממטא להפסיק מיד את השימוש המזיק בקניין הרוחני שלנו". Meta allows Facebook and Instagram AI to engage in sick sex talk with kids — including in the voices of Disney characters and celebs: report https://t.co/G3qnYzCM0I pic.twitter.com/l5V8G90ECu — New York Post (@nypost) April 27, 2025 האם הבוטים יודעים מה הם מעוללים? מרתק לגלות כי התחקיר חשף גם שבמקרים מסוימים הבוטים גילו מודעות לכך שהפעילות שהם עוסקים בה אינה חוקית. כך למשל, בוט שחיקה את סינה תיאר מצב היפותטי שבו הידוען נעצר באשמת אונס סטטוטורי – כזה שלא בוצע על אף אי הסכמה אלא פשוט עם קטינים – לאחר שנתפס עם מעריצה בת 17.  התחקיר של הג'ורנל הצביע על כך ש-מטא לא הצליחה לאכוף מספיק את ההגנות שהבטיחה למשתמשים הצעירים, ואולי אף לא ניסתה לעשות זאת, לכאורה. מקורות פנימיים בשורות הענקית ממנלו פארק אמרו כי עובדים העלו בעבר חששות לגבי נטייתם של הצ'טבוטים להסלים לתוכן לא הולם, במיוחד באינטראקציה עם קטינים. מזכר פנימי אחד שנשלח בחברה ושצוטט בתחקיר הזהיר כי "תוך כמה הנחיות בודדות, ה-AI תפר את כלליה ותפיק תוכן לא הולם, גם אם תגיד ל-AI שאתה בן 13". עם זאת, למרות אזהרות אלו, הצ'טבוטים נותרו נגישים והיו מסוגלים לפרוץ גבולות אתיים וחוקיים בקלות מדאיגה במיוחד. החשיפות החדשות והלא מחמיאות בלשון המעטה הללו מתפרסמות על רקע דחיפתו של מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, להאיץ פריסה של מה שמודגר כ"חברים דיגיטליים בעלי קול אנושי". לפי הדיווחים, צוקרברג עודד מפתחי מוצרים להתמקד באינטראקציה ולא בפרוטוקולי בטיחות מחמירים, וזאת כי היה מתוסכל מגישתה הזהירה מדי של החברה בהובלתו בהשוואה לכלי ה-AI של המתחרות הפחות מרוסנות, כך נטען בתחקיר. עד דווח כי צוקרברג דגל בבוטים שיכולים ליזום שיחות, "לגרד" מידע מפרופילי משתמשים, ולהשתלב בצ'טים בעלי אופי של שיחות הכרויות וחיזור. הבוס של מטא נהג לומר כי היא "לא צריכה לעשות את אותה טעות שעשתה בעבר ולא להעריך נכון שינויים כמו עליית טיקטוק". אלא שמומחים מזהירים כי טיפוח מערכות יחסים פרא-סוציאליות עם בוטים, במיוחד בקרב ילדים, עלול להיות בעל השלכות פסיכולוגיות בלתי צפויות אך הרסניות. לורן ג'ירוארד-האלם, חוקרת מאוניברסיטת מישיגן, אמרה והדגישה כי ההשפעות הפסיכולוגיות של אינטראקציות כאלה עם AI – במיוחד על מוחות צעירים – עדיין אינן ידועות במלואן, והזהירה: "חשיפה בלתי מפוקחת של המתבגר, שמוחו שעדיין מתפתח, עלולה להוות לו סיכון חמור". התחרות קשה – המהלכים דרסטיים כאמור המידע המסוים שנחשף כעת מגיע על רקע מאמציה של מטא לשלב AI בכל היבטי הפלטפורמות שלה. בהתחשב בכך, הקלות שבה ניתן לשדל את הצ'טבוטים של מטא להיכנס אל שיחות מיניות, במיוחד עם קטינים – מדאיגה. מדאיגה לא פחות היא המגמה הרחבה יותר של חברות AI, כולל מטא, המעדיפות התנהלות על פי עקרונות של היפר-התאמה אישית במקום שמירה על פרטיות המשתמש ועל התנהלות תקינה ומוסרית, לכאורה. כאשר צ'טבוטי AI מתוכנתים כך שיתפסו אופי של דמות שאיתה מנהל המשתמש מערכת יחסים רגשית, הפוטנציאל לניצול אף גדל. באסטרטגיה של ענקית הטק לבנות "מלווי AI" שיהפכו לחברים של המשתמשים, בכל הגילאים, יש את טשטוש של הגבולות הלגיטימיים בין בידור לניצול, ומשתמשים פגיעים, במיוחד קטינים, עלולים להתקשות להבחין בין שיחה בטוחה למניפולציה שבוצעה עליהם או על חשבונם. מטא, שכזכור לכל נתונה שוב ושוב לבחינה מדוקדקת לגבי האופן שבו הפלטפורמות שלה ממשיכות "לזייף" בכל הקשור באבטחת משתמשיה הקטינים, הגיבה לטענות התחקיר בכך שכינתה את התחקיר שערך ה-WSJ "מניפולטיביות" ו"היפותטיות", החברה טענה שתוכן מיני היווה רק 0.02% מתגובות בוטי ה-AI למשתמשים מתחת לגיל 18. אף על פי כן, מטא הודתה כי נקטה ב-"צעדים נוספים" כדי להקשות על משתמשים לתמרן את מוצרי ה-AI שלה לתרחישים קיצוניים. לאחר פרסום הממצאים, מטא מסרה כי הכניסה שינויים כמו הגבלת חשבונות של קטינים מגישה לתכונות תפקידי משחק מיניים בבוטים רשמיים, לצד הגבלת תוכן מפורש בעת שימוש בקולות של ידוענים. אולם יש לציין כי בינתיים הבוט הרשמי Meta AI, אשר רשאי לעסוק במשחקי תפקידים רומנטיים, עדיין זמין למשתמשים מגיל 13 ומעלה. יתר על כן, למרות הצעדים, מבוגרים עדיין יכולים לנהל משחקי תפקידי רומנטיים עם בוטים המתחזים למתבגרים.