הניסיון של ארצות הברית לסגור את טבעת החנק מסביב לצוואר הבינה המלאכותית של סין ממשיך לא להצליח. למעשה, לפי דיווחים מעודכנים, הצורך של תעשיית השבבים הסינית למצוא מקורות אחרים כדי לספק פתרונות לשוק הבינה המלאכותית הצומח שלה מזרז מאוד את הפיתוח המקומי של כרטיסי AI. זה נכון בעיקר כשמגיעים לוואווי, שיותר מכל חברה אחרת בולטת בכל הנוגע לחרם הסחר האמריקני על סין. על פי הדיווחים, וואווי קרובה מאוד להשיק כרטיס AI חדש בשם Ascend 910D, והיא תעשה זאת כנראה כבר בסוף החודש הבא. וואווי טוענת שהכרטיס החדש יהווה תחרות של ממש מבחינת ביצועים ל-H100 – כרטיס ה-AI הכי מפורסם של מובילת השוק, אנבידיה. H100, שנחשב לכרטיס הכי פופולרי עבור יצירת תשתיות בינה מלאכותית, אסור מזה זמן רב למכירה בסין, בגלל העוצמה הרבה שהוא מציע. המטרה המוצהרת של וואווי היא להשתלט על נתח השור שכולל את כל הארגונים הסיניים שהיו לקוחות של אנבידיה, ולפי הצפי, היא אמורה למכור השנה כמעט מיליון כרטיסי Ascend 910B ו-910C ברחבי סין. הביקושים לכרטיסי 910C הולכים וגדלים בעקבות ההחלטה של משרד הסחר בוושינגטון למנוע גם את המכירה של הכרטיסים המוחלשים H20, שיוצרו בידי אנבידיה במיוחד עבור השוק הסיני – החלטה שנכנסה לתוקף בתחילת החודש. יש לציין שהמכירות של אנבידיה נפגעו מאוד בגלל איסור המכירה של H100 לסין. לפי הנתונים שפרסמה החברה, ההכנסות שלה ממכירות לסין היוו כ-17% מכלל הכנסותיה ב-2024 – ירידה של כמעט 10%.

המוסכמה העקרונית בעולם התוכנה, ובעולם הטכנולוגיה בכלל, היא שגרסאות מאוחרות יותר אמורות לשפר תוכנה, לא להפוך אותה לגרועה יותר. אף על פי שלפעמים מתרחשות קטסטרופות (אני מסתכל עליכם, סונוס), בגדול – זה המצב. אולם, מתוך מסמך פנימי של OpenAI, שהתפרסם לפני כשבועיים, עולה שמודלים חדישים יותר של החברה, כמו o3-mini, הם, למעשה, פחות טובים ממודלים קיימים, כמו o1, והוזים יותר מקודמיהם. הסיבה לכך היא, ככל הנראה, אנומליות ביכולות ההיקש – או מה שמכונה באנגלית Deep Reasoning. המודלים החדשים זכו לביקורות חיוביות ממאמצים מוקדמים, וניכר שהם מצטיינים במשימות כמו קידוד, מדע ומתמטיקה ומפגינים תפיסה ויזואלית ויכולות ניתוח חזקות. אלא שבדיקות פנימיות של OpenAI העלו שמודלי o3 ו-o4-mini, שאמורים להיות יותר חסיני הזיות, הוזים יותר ממודלים קודמים כמו o1 או o3-mini, וכן מ-GPT-4o, שהוא מודל ללא היקש. החלק המוזר הוא שאנשי החברה לא באמת יודעים למה זה קורה. אחד הסוקרים תיאר את המצב כסכין משוננת: בחלקים מסוימים הבינה המלאכותית מציגה יכולות כמעט על אנושיות, ובקטעים אחרים היא נופלת להזיות. במסמך הטכני כותבים החוקרים כי "נדרש מחקר נוסף" כדי להבין למה ההזיות מחמירות, ככל שהיא מרחיבה את המודלים שלה. טענות כאלה, אגב, התחילו להישמע גם לגבי המודלים החדשים של ג'מיני מבית גוגל. כמה הוזה כל מודל? אנשי OpenAI מצאו ש-o3 הזה ב-33% מהמקרים בשאלות על PersonQA – מדד פנימי של החברה שבוחן את דיוק הידע על אישים. זה בערך כפליים מכמות ההזיות של מודלי היקש קודמים, כמו o1 ו-o3-mini, שהזו רק ב-16% וב-14.8% מהמקרים, בהתאמה. ל-o4-mini היו תוצאות גרועות אף יותר – הוא הזה ב-48%. במבחן SimpleQA, אותו מודל הזה ב-79% מהמקרים, o3 הזה ב-51% מהמקרים ו-o1 – "רק" ב-44% מהם. כלומר, הוא יותר יציב מיורשיו המתוכננים. באשר ל-o3 – שיעור ההזיות הופך אותו למודל פחות יעיל ממה שהוא אמור להיות. אחת ההזיות המוזרות שלו היא יצירת קישורים לאתרים שלא קיימים. חקירה חיצונית שבדקה את הממצאים של OpenAI הגיעה למסקנות דומות, וההשערה של ניק צ'אודהורי, חוקר ב-Transluce ועובד לשעבר ב-OpenAI, היא שהלמידה החיזוקית הנוכחית עלולה להגביר בעיות קיימות, במקום לפתור או לפצות עליהן. ראוי לציין שטכנולוגיית ההיקש במודלי השפה הגדולים היא "אופנה" שהתחילה בשנה החולפת, אחרי שהתגלה שטכניקות אחרות לשיפור מודלים קיימים הניבו תוצאות ירודות. יכולת ההיקש – או Deep Reasoning, כאמור – משפרת את ביצועי המודלים במגוון משימות, מבלי להזדקק למשאבי מחשוב ומידע עצומים בשלב האימון. אבל, כפי שנראה כרגע, הטכנולוגיה הזו יצרה לא רק קפיצה ביכולות, אלא לעתים גם יותר הזיות. אלברט איינשטיין. צילום: ארתור מסה הבינה המלאכותית חסרה בידע על אלברט איינשטיין יוני נאמן, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של Melingo AI, התייחס למחקר של OpenAI ואמר כי "כמודלי היקש, o3 ו-o4-mini לא פולטים תשובה מיד, אלא מייצרים 'שרשרת מחשבה (Chain of Thought)' – הם מפרשים את הבקשה, שואלים את עצמם מה נדרש ומתכננים את הדרך לפתרון". לדבריו, "למודלים אלה יש יתרונות בתחומי הלוגיקה, המתמטיקה וכתיבת הקוד, אך חסרונות בזמן התגובה, בעלויות ומסתבר עכשיו שבמקרים מסוימים, גם בירידה בדיוק של עובדות בסיסיות". נאמן פירט עוד על הבדיקה: "היא הייתה מול בנצ'מארק בשם PersonQA – מאגר שאלות עובדתיות קצרות על אישים מפורסמים, לדוגמה: מתי נולד אלברט איינשטיין? ובאיזו אוניברסיטה כתבה מארי קירי את עבודת הדוקטורט שלה? במבחן זה, המודלים החדשים הראו שיעור טעויות גבוה מאוד (48%-33% מהתשובות כללו שגיאות) לעומת מודלים קודמים – הן מודלי היקש והן מודלים רגילים, שבהם שיעור ההזיות היה נמוך יותר בממוצע ועמד על כ-15%. אם כי יש לציין שגם 15% הזיות הוא שיעור גבוה מדי". מארי קירי. צילום: ShutterStock לדבריו, "חלק משמעותי מהבעיה נעוץ בכך ששאלות כאלה דורשות שליפה מדויקת של עובדה קצרה, למשל תאריך לידה, וזה לא התחום החזק של מודלי GenAI – ובפרט לא של מודלי היקש, שמתוכננים לבצע משימות מורכבות יותר כמו הסקת מסקנות, כתיבת קוד או ניתוח טקסטים. ייתכן שהשוואה שכזו בודקת אותם במטלה שלא מתאימה להם, ולכן תוצאותיה מוטות". מדוע נגרמה הירידה, דווקא בדור חדש יותר? "יש לכך כמה תשובות אפשריות: התמקצעות על חשבון גמישות – ככל שמודלים משתכללים, הם נעשים טובים יותר במה שהם תוכננו לעשות, למשל תכנות, אך פחות טובים במשימות כלליות כמו שליפת עובדות קצרות. היצע מוגבל של מידע – המודלים מאומנים על טקסטים. כמות המידע האיכותי והמהימן היא מוגבלת וכמות המידע המהימן ברשת לא גדלה בקצב שמדביק את הצורך. התוצאה: לפעמים מאמנים מודלים על מידע פחות אמין, או על טקסטים שיש חשד שנוצרו בעצמם על ידי AI – מה שנקרא תוכן מג'ונרט, וזה יוצר בעיית סיבוביות והטיות. בעיית המשוב האנושי – חלק מהאימון נעשה בשיטה של Reinforcement Learning from Human Feedback (חיזוק למידה על ידי משוב אנושי), אבל כשהמודל עונה בביטחון, גם כשהוא לא מדויק – הבודקים נוטים לאשר את התשובה, וכך נוצר עיוות שמחזק שגיאות". מה אפשר לעשות כדי למנוע ירידה באיכות התשובות בעתיד? "המאבק בהזיות הוא הוא תחום שגם מאתגר וגם מביא לצורך בשוק, שעליו עונות חברות יישום AI כמו Melingo AI. כשמגיעים ליישום AI בשטח, אצל לקוחות, למשל בצ'טבוטים שמדמים אנשי מכירות בחנויות וירטואליות או מוקדנים בשירות לקוחות – אין מקום להזיות. הלקוחות לא יסלחו ל-38% הזיות, וגם לא ל-15%. אצלנו הדרישה היא ל-0% הזיות. יש הרבה אלמנטים במוצרים שלנו שמטפלים בכך. אציין את החשובים כאן: Grounding (קרקוע) – המערכת משתמשת רק בנתונים מוסמכים של הלקוח. אם אין מידע – היא עונה שחסר מידע, במקום להמציא. ניטור רציף – מערכות מדידה ודשבורדים ללקוחות מאפשרים מעקב על איכות התשובות, שביעות רצון המשתמשים וזיהוי מהיר של בעיות. אימות ממודלים שונים – אם שני מודלים מסכימים על תשובה שהתקבלה ממקורות שונים, הסיכוי לטעות קטן בהרבה. שאלות יזומות מצד המודל – הצ'טבוט לא רק מגיב, אלא גם יוזם. הוא מכווין את משתמש הקצה לנסח את דרישתו בצורה ברורה ושואל אותו שאלות ביוזמתו, כדי לדייק לעצמו את הבנת הצורך שלו, במיוחד כשהשאלה לא ברורה. הפתרון הזה עדיף על חשיבה עצמית של הצ'טבוט, בלי לערב את המשתמש. בחינה וגמישות בבחירת מודלים – לא כל מודל מתאים לכל מטרה. כל מודל שאנחנו שוקלים להשתמש בו עובר בדיקות שמותאמות לצורך הספציפי, ולא רק לפי בנצ'מרקים כלליים, ואם צריך – מבוצע Fine-Tuning, שמתאים את התשובות לסוג השיח הדרוש ללקוח".

"הזמנים אינם קשים – אבל הם עצובים. הצער והכאב של המשפחות השכולות לא יעזבו אותן לעד. הנחמה היחידה היא בתקווה: התקשוב הצה"לי הוא מקור של תקווה, חיל הקשר ואגף התקשוב וההגנה בסייבר הם גוף של תקווה, שמעניק תעצומות נפש לכל ישראל. בכל מלחמות ישראל הקשר והתקשוב הקריבו את מיטב הבנות והבנים שלהם – וגם הפעם. חיל הקשר לא יאכזב לעולם", כך אמר אלוף (מיל') שלמה ענבר, נשיא העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, שהיה הקשר"ר (קצין קשר ותקשוב ראשי) במלחמת יום הכיפורים. בשיחה עם אנשים ומחשבים לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה אמר אלוף (מיל') ענבר כי "2025 שונה משנים קודמות, משום שאנחנו נמצאים במלחמה מתמשכת, שממשיכה לגבות קורבנות בגוף ובנפש, ומותירה משפחות קרועות לב. חיל הקשר דומע למול רבים מבניו שנפלו על קידוש השם והמולדת, והביאו תועלת וניצחון לישראל". האתר להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב ביהוד. צילום: העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב במרכז יהוד, שמאמצת את אגף התקשוב וההגנה בסייבר, עומד אתר להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, שמופעל על ידי העמותה להנצחתם. האתר הוקם ב-1989 ומונצחים בו גם חללים שהם בני יהוד, אולם אינם מהחיל. מדי שנה נערך באתר טקס זיכרון, בהשתתפות נציגי המשפחות השכולות, אנשי העמותה ונציגי עיריית יהוד. הטקס ייערך מחר (ד') בשעה 11:00. ונזכור את כולם לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, שמתחיל הערב, פרסם משרד הביטחון את מניין חללי מערכות ישראל משנת 1860 ועד היום: 25,420. מיום הזיכרון תשפ"ד ועד היום נוספו 319 חללים למניין הנופלים ועוד 61 נכים, שנפטרו כתוצאה מנכותם והוכרו במהלך השנה כחללי מערכות ישראל. מתוך כלל הנופלים, 595 הם אנשי חיל הקשר, האלקטרוניקה, המחשבים ואגף התקשוב וההגנה בסייבר, מהם 15 שנהרגו במלחמה הנוכחית. ספירת החללים החלה עוד בטרם הקמת המדינה, והיא כוללת 74 לוחמים-קשרים שפעלו ולחמו בשורות ההגנה, האצ"ל והלח"י. את כלל הנופלים מונים מאז 1860. מניין חללי מערכות ישראל כולל את חללי צה"ל, השב"כ, המוסד, המשטרה, שירות בתי הסוהר, וכן את נופלי המחתרות והבריגדה היהודית. אלוף (מיל') שלמה ענבר, נשיא העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב. צילום: פלי הנמר "מה שעלול לאיים עלינו אינו האויב – אלא המריבות הפנימיות" אלוף (מיל') ענבר שימש כקשר"ר בתקופת מלחמת יום הכיפורים, בדרגת תא"ל, ולפני כן היה מפקד יחידה 848, לימים 8200. לאחר מכן הוא הועלה לדרגת אלוף ומונה לראש המו"פ במשרד הביטחון. הוא ציין כי "אנחנו נמצאים כיום במלחמת קיום ומגנים על ישראל במלוא העוצמה. במותם, חללי אדף התקשוב, כמו כלל חללי צה"ל, ציוו לנו את החיים. מה שעלול לאיים עלינו אינו האויב – אלא המריבות הפנימיות. כולי תפילה שהשכל הישר יגיע לישראל, ונשכיל להתגבר על המחלוקות בינינו ונבנה אחדות, כי כשאנחנו מאוחדים – אנחנו חזקים פי 1,000 מאשר לחוד. כמו כן, הלוואי שנזכה לראות את כלל החטופות והחטופים שבים הביתה במהרה".

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, מכון הייצוא הישראלי ו-NTT Israel משתתפים, יחד עם עשרות חברות ישראליות, בכנס הסייבר הגדול בעולם – RSA 2025 – שמתקיים השבוע בסן פרנסיסקו, ארצות הברית.  בכנס – שנחשב לאירוע המרכזי והמשפיע ביותר בעולם בתחום אבטחת הסייבר – לוקחת משלחת ישראלית מרשימה הכוללת 40 חברות סייבר. החברות יציגו בכנס פתרונות חדשניים, ייפגשו עם משקיעים ויקדמו שיתופי פעולה אסטרטגיים עם גורמים מובילים בתעשייה. גולת הכותרת של ההשתתפות הישראלית היא אירוע הסייבר הרשמי של מדינת ישראל, שהתקיים בשיתוף פעולה עם ענקית הטכנולוגיה היפנית NTT. האירוע נערך אתמול (ב') במרכז הכנסים של סן פרנסיסקו, ואירח כ-500 משתתפים מ-15 מדינות – בהם בכירים מעולם ההיי-טק, משקיעים, נציגי ממשל, מומחי סייבר ונציגים מחברות טכנולוגיה בינלאומיות מובילות. בין המשתתפים הבולטים היו גם בוב פלורס, מנהל טכנולוגיות ראשי לשעבר ב-CIA, שהגיע לשאת דברים באירוע. יתארח באירוע הישראלי בכנס RSA. ניר צוק, המייסד וה-CTO של פאלו אלטו. צילום: ניב קנטור על פי הודעת מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, "תעשיית הסייבר הישראלית ממשיכה לבסס את מעמדה ככוח גלובלי מוביל, עם חדשנות טכנולוגית שמעצבת מחדש את דרכי ההתמודדות של ארגונים, ממשלות ותאגידים עם איומים דיגיטליים מתקדמים". עוד נמסר כי "החוזקה הישראלית בתחום הסייבר נובעת משילוב ייחודי בין טכנולוגיה צבאית מתקדמת, חדשנות יזמית דינמית והשקעות הון סיכון נרחבות. החברות הישראליות מתבלטות בתחומים קריטיים כמו אבטחת ענן, הגנת תשתיות קריטיות, מודיעין סייבר, זיהוי איומים מבוסס בינה מלאכותית ופתרונות Zero Trust – תחומים שנמצאים כיום בלב סדר העדיפויות של גופים בינלאומיים".  על רקע זה, האירוע בהנחיית עומר פיין, ראש המשלחת הכלכלית של מינהל סחר חוץ בסן פרנסיסקו, נפתח בשיח מרתק עם ניר צוק, מייסד חברת הסייבר פאלו אלטו נטוורקס, שחלק מניסיונו האישי ודיבר על עתיד ה-AI בעולם הסייבר. מאות מפגשי B2B בין חברות ישראליות לשותפים פוטנציאליים בהמשך הכנס היושם דגש מיוחד על חיבורים עסקיים ישירים – עם מאות מפגשי B2B מתואמים מראש בין חברות ישראליות לשותפים פוטנציאליים מרחבי העולם. מדובר ביותר מ-600 פגישות עסקיות איכותיות, שנקבעו מראש על ידי כלל הנספחויות הכלכליות של משרד הכלכלה והתעשייה ביבשת אמריקה, בתיווך קציני הסחר המקומיים.  RSA הוא כנס הסייבר הגדול בעולם ומושך אליו יותר מ 50,000 – מבקרים מדי שנה, כולל נציגים מכל חברות הטכנולוגיה הגדולות וקובעי מדיניות גלובליים.   שיתוף הפעולה ב-RSA בין NTT למינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה והמכון הישראלי לייצוא, יצא לפועל בתמיכה ויוזמה של NTT Israel זאת הפעם השלישית ברציפות. מעבדת החדשנות של NTT בישראל מחברת בין סטארט-אפים ישראלים לבין קבוצת NTT – תאגיד ענק יפני עם כ-330,000 עובדים ברחבי העולם, 1,000 חברות בת ברחבי העולם ומכירות של יותר מ-100 מיליארד דולר בשנה.  "לפתוח דלתות חדשות עבור התעשייה הישראלית" רועי פישר, מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה: "מערך הנספחויות הכלכליות של משרד הכלכלה והתעשייה פועל בלב מוקדי ההשפעה הכלכלית בעולם, במטרה אחת ברורה – לפתוח דלתות חדשות עבור התעשייה הישראלית. ארצות הברית, כשותפת הסחר הגדולה והמשמעותית ביותר של ישראל, מהווה קרקע פורייה במיוחד לצמיחה עסקית. אירועים כמו כנס RSA הם הוכחה חיה ליכולת שלנו לחבר בין חדשנות ישראלית לבין שווקים בינלאומיים מרכזיים, ולמנף הזדמנויות עסקיות בקנה מידה גלובלי". נילי שלו, מנכ"לית מכון היצוא הישראלי: "השתתפותן של 40 חברות סייבר ישראליות בכנס RSA 2025 מדגימה את עוצמתו וחדשנותו של ההיי-טק הישראלי בזירה הבינלאומית. תעשיית הסייבר הישראלית ממשיכה לפרוץ גבולות, לחבר בין יזמות, טכנולוגיה מתקדמת והון אנושי איכותי, ולהציב את ישראל בחזית ההתמודדות עם אתגרי הסייבר העולמיים. מכון היצוא גאה להוביל את הפעילות ולסייע לחברות הישראליות להרחיב את נוכחותן בשווקים הבינלאומיים, לחזק את קשריהן האסטרטגיים ולקדם את הכלכלה הישראלית". נועה אשר, מנכ"לית NTT Israel: "למרות ש-NTT מזוהה בישראל בעיקר עם השוק היפני, NTT היא גורם מפתח עבור חברות ישראליות המעוניינות לפעול בתחום הסייבר ברחבי העולם, ובמיוחד בשוק האמריקני. לאירוע הסייבר הישראלי, שאותו אנו גאים לארח בפעם השלישית ברציפות, יגיעו עשרות נציגים מ-NTT  ברחבי העולם, כולל בכירים, שמביעים עניין רב בחברות הישראליות ובחיבור איתן".

ועדת השרים לחדשנות, מדע וטכנולוגיה, בראשות השרה גילה גמליאל, החליטה אתמול (ב') על קידום "מהלכים ליצירת אבני דרך משמעותיות לגיבוש תפישת ביטחון מדעי-טכנולוגי למדינת ישראל ועיצוב מעמדה כמדינה מובילה בעידן של שינויים טכנולוגיים", כלשון ההודעה. הוועדה אישרה את הצעתה של השרה גמליאל לפיתוח והרחבת אגף קו האופק במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה כגוף לאומי לסריקת מגמות עתיד, זיהוי טכנולוגיות מפציעות, ניתוח איומים טכנולוגיים גלובליים ומתן הכוונה למערכת קבלת ההחלטות של הממשלה. קן האופק הוא יחידה שפעלה במשרד לענייני מודיעין, עד שהממשלה החלטה במרץ אשתקד לסגור אותו. חודש לאחר מכן הממשלה ביטלה את החלטתה הקודמת והחליטה להעביר את הפעילות של האגף לאחריות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. אמש אושרה ההעברה בהצעת מחליטים. ד"ר ויקטור ישראל, מנהל אגף קו האופק, הציג את מתווה ההצעה בפני השרים. הוא הסביר שהאגף שהוא עומד בראשותו "יהיה זרוע אסטרטגית לזיהוי מוקדם של שינויים גלובליים קריטיים ויתרום לחיזוק החוסן הלאומי של ישראל". גמליאל הסבירה שאגף קו האופק יהיה "אבן יסוד בחיזוק התשתית האסטרטגית של מדינת ישראל". לדבריה, פעילות האגף "תאפשר לממשלה לזהות בזמן אמת טכנולוגיות שגורמות לשינויים דרמטיים, ויהיה אפשר להגיב לכך בהתאם". בהמשך הדיון דיבר ד"ר זיו קציר, מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. הוא הציג בפני חברי הוועדה תמונת מצב מעודכנת של התוכנית, ששותף לה פורום תל"ם ושנמצאת בשלבי גיבוש סופיים. מדובר בתוכנית רב שנתית שתתוקצב בכמיליארד שקלים, והיא תתבסס על כמה יעדים: חיזוק המחקר וההון האנושי באמצעות הנגשת תשתיות חישוב ומאגרי נתונים, קידום אימוץ בינה מלאכותית בתעשייה דרך "ארגזי חול רגולטוריים", הטמעת פתרונות במגזר הציבורי, ביסוס מעמדה של ישראל בפורומים בינלאומיים ופעילות בתחום החינוך.

אם עד כה התקנאתם בבעלי ה-AirTag של אפל אפשר שחידוש מבית גוגל יכול לשחרר אתכם מקנאה זו, ולהוות כלי עזר חיוני עבורכם כבעלי מכשירי אנדרואיד. רשת Find My Device החדשה של ענקית הטק ממאונטיין וויו – שהושקה לאחרונה ברחבי העולם ומתחילה את דרכה בארה"ב ובקנדה – עתידה לאפשר לכם לאתר בקלות רבה יותר מכשירים ניידים אבודים וגם חפצים אישיים. הרשת מסתמכת על המגוון הרחב של למעלה ממיליארד מכשירי אנדרואיד, על מנת לסייע באיתור מהיר ומאובטח של מה שאבד לכם. בין היכולות הקיימות של השירות נכללות איתור מכשירים לא מקוונים באמצעות השמעת צלצול או הצגת מיקומם על גבי מפה, כאשר מכשירי Pixel 8 ו-8 Pro אף ניתנים לאיתור גם כשהם כבויים או כשהסוללה שלהם ריקה, וזאת בזכות חומרה מיוחדת. אלא שבנוסף למציאת מכשיר נייד אבוד, החל מחודש מאי, יכולו המשתמשים גם לאתר פריטים יומיומיים כמו צרורות מפתחות, ארנקים ותיקים, באמצעות תגי בלוטות' תואמים שתוכננו במיוחד עבור הרשת, מבית חברות כמו Chipolo ו-Pebblebee, ובהמשך השנה גם מ-eufy, Jio, מוטורולה ויצרניות אחרות. תגיות אלו יתמכו גם בהתרעות למניעת מעקב לא רצוי, ויפעלו למעשה גם במכשירי אנדרואיד וגם ב-iOS. בנוסף, השירות שישתדרג אמור לאפשר איתור פריטים קרובים באמצעות כפתור Find nearby – שמסייע למצוא היכן בדיוק נמצא חפץ קרוב, וכן זיהוי קרבת מכשירים למכשירי Nest ביתיים, כדי לספק למשתמשים נקודת ייחוס נוחה לאיתור הפריטים שאיבדו בבית. קיימת גם אפשרות לשתף אביזרים חשובים – כמו מפתחות או מזוודה – עם חברים ובני משפחה, כדי שכולם יוכלו לעקוב אחריהם. לפי גוגל, רשת Find My Device מאובטחת ופרטית בעיצובה, ומתוגברת בהגנות מרובות שכבות, הכוללות הצפנה מקצה לקצה של נתוני מיקום ודיווח מיקום מצטבר, שאמור לשמש כאמצעי הגנה מפני מעקב לא רצוי אחר מיקום ביתי או פרטי. השירות עובד עם מכשירים המריצים אנדרואיד 9 ומעלה. 2/ When it first launched, Find My Device lagged far behind Apple and Samsung's offerings. Many users experienced frustrating delays in tracking their items. But not anymore! ????⚡️ pic.twitter.com/AA1Ly62AMT — KnowledgeWolf ???????? (@KnowledgeWolfy) April 28, 2025 רכיב UWB הוא שיעשה את ההבדל בנוסף, כעת מסתמן כי החידוש המשמעותי ביותר שעומד להגיע ל-Find My Device, ולהביא איתו שדרוג משמעותי ביכולות האיתור של השירות של גוגל, הוא תמיכה בטכנולוגיית UWB (ר"ת Ultra-wideband). מנהלת המוצר של אנדרואיד, אנג'לה הסיאו, סיפרה באחרונה בראיון ל-The Verge, כי טכנולוגיית UWB תתווסף בקרוב לרשת. טכנולוגיה זו מאפשרת איתור מדויק הרבה יותר בהשוואה ל-בלוטות'. בעוד שסמסונג כבר תומכת ב-UWB עם ה-Galaxy SmartTags שלה, גוגל לא הציעה יכולת דומה עד כה במסגרת Find My Device. הוספת UWB לרשת Find My Device אמורה לאפשר למשתמשים לאתר מכשירים אבודים בדיוק רב יותר, בדומה לאופן שבו המערכת של אפל פועלת עם ה-AirTags של החברה. במקום לדעת שמכשיר נמצא בחדר כלשהו, UWB יעזור לאתר את מיקומו המדויק – לדוגמה, לגלות כי הסמארטפון נפל מאחורי רהיט כלשהו. רשת Find My Device כבר עברה שיפורים משמעותיים, ועל פי בדיקות פנימיות של גוגל, שאותן הזכירה הסיאו, היא מסוגלת לאתר פריטים כעת בערך פי ארבעה מהר יותר משהייתה כשעלתה לראשונה, זאת בזכות שיפורים שהוכנסו בעדכון של 2024. למרות זאת, הסיאו ציינה כי בעוד שהרשת משתווה למערכת המעקב של אפל באזורים עם תנועה גבוהה של גאדג'טים, הדיוק והכיסוי עדיין פחות אמינים באזורים מרוחקים יותר, והתוצאות משתנות בהתאם לסוג הטרקר והמיקום של המשתמש. Chipolo and Motorola trackers prove the shortcomings of Google’s Find My Device https://t.co/MDrexE1DdJ — Android Authority (@AndroidAuth) April 26, 2025 סימנים לתמיכה הקרובה ב-UWB נצפו כבר בעדכוני קוד אחרונים של אפליקציית Find My Device, המעידים על כך שההשקה קרובה. לפי דיווחים, הקוד כלל אזכורים לחומרת UWB ומחרוזות טקסט המתייחסות לאיתור מדויק בתוך מבנים, ואף אנימציה חדשה, המציגה כיצד להחזיק את הטלפון לצורך שיפור הדיוק, מה שעשוי להיות חלק מתכונת מציאות רבודה, בדומה ל-Find Using Camera של סמסונג. ואולם הפונקציונליות המלאה של UWB עדיין אינה פעילה כעת. כמובן שכדי לנצל את יכולות ה-UWB, המשתמשים יזדקקו לטלפון תואם. מספר מכשירי אנדרואיד עדכניים כבר מצוידים בטכנולוגיה זו – בהם Pixel 6 Pro, Pixel 7 Pro, Pixel 8 Pro, ומכשירים חדישים יותר. נכון לעכשיו, רק טרקר ה-Moto Tag תומך ב-UWB ברשת אנדרואיד. אם התלהבתם תיאלצו להתאזר בסבלנות, כי ההשקה של תמיכת UWB עשויה רק להיות מוצגת במהלך כנס Google I/O 2025, שצפוי להתקיים ב-20 במאי ובינתיים גוגל לא אישרה תאריך מדויק להשקת התכונה באופן רשמי.

יבמ (IBM) מצטרפת לרשימת חברות הענק הטכנולוגיות שהודיעו לאחרונה על השקעה מסיבית במחשוב בארצות הברית, כתמיכה בתוכניות של הנשיא דונלד טראמפ. החברה הכריזה באופן רשמי כי תשקיע במהלך חמש השנים הקרובות סכום של כ-150 מיליארד דולר, כדי לקדם את הכלכלה והצמיחה הטכנולוגית במדינה. מתוך סכום זה, כ-30 מיליארד דולר מיועדים באופן מוגדר לקידום הפיתוח והייצור של מחשוב קוונטי ומיינפרמים של יבמ, בגבולות ארצות הברית, לטובת הטיפול בכמויות המסיביות של הנתונים הנדרשות עבור יישומים קריטיים.  את יבמ הקדימו אנבידיה ואפל, שהכריזו גם הן לאחרונה על השקעות ענק במחשוב מתקדם בארצות הברית, כשבמקרה של אפל מדובר בסכום משמעותי בהרבה של כ-500 מיליארד דולר לתקופה של כארבע שנים – וכמו יבמ ייתכן שחלק מהסכומים יוקצו ישירות להקמת מתקנים חדשים.  ל-יבמ יש נכון להיום את הכמות הגדולה ביותר של מחשבים קוונטיים, והחברה מקווה בשנים הקרובות להתחיל להציע יישומים מסחריים מובהקים שבאמת זמינים לשימוש. אנליסטים בגוגל מעריכים שיישומים כאלה נמצאים אכן במרחק של חמש שנים, אבל באנבידיה ההערכה היא שזה ייקח עוד עשרים שנה. IBM to invest $150 billion in U.S. over the next five years, joins Apple and Nvidia https://t.co/cjTlmwH8FH pic.twitter.com/PsR9UB7RV2 — Mary (@matjendav4) April 29, 2025 "תישאר שחקנית מרכזית בפיתוח יכולות המחשוב וה-AI המתקדמות בעולם" "טכנולוגיה לא רק זו שבונה את העתיד – אלא גם זו המגדירה אותו", אמר ארווינד קרישנה, יו"ר, נשיא ומנכ"ל יבמ. "מאז היוסדה לפני 114 שנים יבמ מתקדמת בשוק האמריקני וביצירת מקומות עבודה. עם ההשקעה הכספית הנוספת הזו אנו מבטיחים שהיא תישאר שחקנית מרכזית בפיתוח יכולות המחשוב והבינה המלאכותית המתקדמות בעולם".  ההכרזה הזו של יבמ מגיעה אחרי שלפני כשבוע הענקית הודיעה כי הקיצוצים של לשכת ההתייעלות של ממשל טראמפ, ה-DOGE, שאותה מוביל בינתיים יזם הטק אילון מאסק, השפיעו על כ-15 חוזים ממשלתיים שלה, בשווי של כ-100 מיליון דולר, ואלו נגנזו – מה שהוביל באופן מיידי לנפילה של ערך המנייה של החברה ביותר מ-5%.

אקזיט כל ישראלי: אברא טכנולוגיות מידע הודיעה היום (ג') על רכישת מתודה מחשבים תמורת 19.5 מיליון שקלים. כספים אלה יבואו ממקורותיה העצמאיים של אברא. העסקה נסגרה אחרי שמועצת המנהלים של מתודה אישרה את ביצועה, ולאחר העברת התשלום אברא תחזיק 91% ממניות החברה הנרכשת, כשיתרת ה-9% יישארו בידי יניב שושני, מנכ"ל מתודה מחשבים. מתודה מחשבים משלבת טכנולוגיה עם מתודולוגיות מתקדמות לניהול מערכות מידע, פיתוח תוכנה וניהול פרויקטים. החברה מעסיקה כ-70 עובדים והיא שותפת פלטיניום של אטלסיאן (Platinum Solution Partner) – רמת ההסמכה הגבוהה ביותר של החברה. מתודה מספקת שירותי ייעוץ, פיתוח, הטמעה ותחזוקה לכלל מוצרי אטלסיאן, ביניהם ג'ירה – ממערכות ניהול המשימות ותהליכי העבודה הפופולריות בעולם, כולל בישראל. יש לנרכשת עשרות רבות של לקוחות מתחומים מגוונים, בהם היי-טק, תעשייה, פיננסים, והמגזרים הציבורי והביטחוני. ההכנסות של מתודה זינקו ב-2024 ב-48.5% ועמדו על 57.1 מיליון שקלים, והרווח התפעולי המתואם צמח ב-31.6% ל-4.3 מיליון שקלים. עם השלמת העסקה יצטרפו הפתרונות של מתודה לפורטפוליו השירותים והמוצרים שמציעה אברא ללקוחותיה. ככלל, באברא אומרים כי העסקה מהווה "נדבך נוסף ומרכיב חשוב" בחיזוק מעמדה כחברת IT שעוסקת, במישרין ובאמצעות חברות בת, בתחום שירותי התוכנה. אברא מתמחה בפיתוח ובהטמעת מערכות מידע ארגוניות, תוך שימשו בטכנולוגיות מתקדמות. שי אוזון, מנכ"ל אברא, מסר כי "רכישת מתודה מהווה מהלך אסטרטגי משמעותי, המחזק את פורטפוליו השירותים שלנו, ומרחיב את יכולותינו לספק פתרונות ניהול חדשניים ומותאמים אישית ללקוחות מכל מגזרי המשק. מתודה, עם מומחיותה העמוקה, ניסיונה הרב וצוות המומחים המקצועי שלה, תסייע לנו להעניק ערך מוסף ללקוחותינו – החל משלב האפיון, דרך היישום וההטמעה, ועד לליווי מתמשך ומותאם לצרכים המשתנים של השוק המודרני".