האם משרד המשפטים האמריקני לקח בחשבון, בתביעות המונופול שלו נגד גוגל, את ההשפעה הסביבתית שעלולה להיות לפירוק חברת הענק מכל נכסיה? מתברר שבשם התחרות, נפילתה של גוגל עלולה לגרום לפגיעה קשה גם בתחרות בשוק הדפדפנים, לדוגמה. על פי מוזילה, הארגון שעומד מאחורי דפדפן הקוד הפתוח החינמי פיירפוקס, אם הדרישה של ה-DOJ שגוגל תפסיק לשלם ליצרניות תוכנה כדי שישתמשו במנוע החיפוש שלה – לא רק אפל תיפגע, בסכומים קטנים, אלא גם ארגונים קטנים כמותו ייפגעו. באחד הדיונים האחרונים בתביעה עלה מנכ"ל מוזילה, אריק מיולהיים, לדוכן העדים ואמר כי אם גוגל תפסיק לשלם על השימוש במנוע החיפוש שלה, הנפילה של הדפדפן עלולה להיות קשה מאוד, עד להפסקת קיומו. "זה מאוד מפחיד. הארגון יכול להיקלע בעקבות כך למערבולת כל כך חמורה, עד כדי כך שזה יכול להרוג את פיירפוקס", טען. המנכ"ל: 85% מההכנסות שלנו מגיעות מגוגל מוזילה נמצא במערכת יחסים ארוכת שנים עם גוגל, ולפי מיולהיים, לא פחות מ-85% מההכנסות של ארגון הקוד הפתוח מגיעות ממנה. מניעת הסכום הזה עלולה, לדבריו, למנוע את כל ההשקעה הנדרשת בתחזוקה שוטפת ורציפה של הדפדפן, להביא להרבה פחות עדכונים ולפגוע מאוד ביכולת של אנשים לעבוד ולגלוש לעצמו. אם זה אכן יקרה, המנכ"ל טוען שבסופו של דבר, פיירפוקס יהפוך לחסר כל רלוונטיות. מיולהיים הסביר כי לא מדובר רק במחיקת מתחרה לכרום של גוגל, אלא גם בהפסקת התמיכה בכלי הקוד הפתוח ובמאמצי ה-AI של מוזילה, כמו מידול האקלים, שממומנים על ידי ההכנסות מגוגל. עורך הדין של משרד המשפטים האמריקני טען בדיון כי העובדה שמוזילה נשען על מקור כמעט בלעדי אחד של הכנסות מציבה סיכון לארגון בכל מקרה, ללא קשר לתביעה הנוכחית. מיולהיים הסכים איתו.

בזק חשפה אתמול (ב') שורה של יכולות מתקדמות של בינה מלאכותית שבכוונתה להטמיע במוצריה ושירותיה. מערך המוצרים החדש כולל מערכת תיקון תקלות אוטומטי, מנגנון מדידה וניטור של איכות הרשת, בוט קולי ידידותי במיוחד והגנת סייבר מבוססת AI, אשר ביחד אמורים להבטיח ללקוח חוויית גלישה אופטימלית, שירות מהיר ואיכותי יותר ורשת אינטרנט יציבה מאי פעם. לדברי ניר דוד, מנכ"ל בזק, "כניסת ה-AI לחיינו היא נקודת מפנה בכל הנוגע לאיכות הרשת וטיב השירות בענף התקשורת, והיא פותחת בפנינו הזדמנות חסרת תקדים לשפר ולשדרג את היצע המוצרים שלנו. פיתוח יכולות AI חדשות, אשר עומד בליבת האסטרטגיה שלנו, מאפשר לנו להציג היום מערכת כלים חדשנית ומתקדמת, הפועלים בסנכרון מושלם, שתספק ללקוחותינו חוויית גלישה אופטימלית, רשת אינטרנט יציבה ומבוקרת, וטיפול מהיר ואיכותי בתקלות". כלי הבינה המלאכותית החדשים של בזק ישולבו ברשת האינטרנט, במערכות שירות הלקוחות ובנתבים של החברה. המרכזית שבהם היא מערכת QOE (ר"ת Quality of experience), תוטמע בנתבי ה-BE ותהפוך את כל הנתבים של בזק לנתבים חכמים. המערכת תאפשר לבצע ניתוח מעמיק של נתוני החיבוריות בקרב כ-800 אלף הבתים המחזיקים בנתבי ה-BE של החברה והמכשירים המחוברים אליהם. מטרת המערכת  למקסם את איכות האינטרנט בבית הלקוח. מערכת ה-AI  החדשה, שתפעל במהלך החודשים הקרובים, תתקן תקלות ברשת הביתית באופן אוטומטי ובמהירות, ללא כל צורך בהתערבות של גורם אנושי ואף לפני שהלקוח חווה אותן או היה מודע להן. כאשר היא תזהה ירידה באיכות הקליטה, המערכת תחל בתיקון התקלה באופן מיידי, בין היתר באמצעות החלפת תדר Wi-Fi במכשיר מסוים או החלפת הערוץ לטובת שיפור הקליטה. יכולת AI נוספת כחלק מהמערכת הזו היא מנגנון לקביעת ציון לרשת האינטרנט הביתית בשיטת Score, שיורכב מפרמטרים טכניים שהוגדרו מראש וישקף את איכותה של הרשת ושל כל המכשירים המחוברים אליה בכל זמן נתון. ה-Score יעניק "ציון נורמה" לכל בית, שיהווה את הציון האופטימלי ביותר עבור אותה הרשת, וישמש, בין היתר, כבסיס לתיקונים אוטומטיים של תקלות הנוגעות לחיבוריות. לאחר תיקון ומיטוב הגלישה ברשת הביתית, הלקוח יקבל חיווי באמצעות הודעת פוש באפליקציה של בזק. הציון שייקבע לרשת ייעל גם את הממשק שבין הלקוח לנציג ויאפשר שדרוג משמעותי של חוויית השירות. ציון הרשת יהיה חשוף בפני נציגי השירות, והמערכת תציע לנציג תובנות ודרכים שיסייעו לו בפתרון תקלות במהירות וביעילות. בדומה לכך, טכנאי שיגיע לבית הלקוח לא יסתפק בתיקון סטנדרטי של מהירות גלישה, אלא יוודא שהרשת עומדת על הציון המקסימלי שנקבע עבורה. כיום, בבית ממוצע יש בין 12-15 מכשירים מחוברים (טלפונים, מחשבים ניידים, טלוויזיות, קונסולות משחק ומכשירים חכמים נוספים), כך שמדובר במדד חכם, שנקבע על סמך ניטור של כ-10 מיליון מכשירים שמחוברים לרשת האינטרנט של החברה. בזק מדגישה, כי ניטור הרשת השוטף הוא מוצפן ומאובטח וישמש לטיפול תקלות בלבד, תוך שמירה מלאה על פרטיות הלקוח. במהלך 2025 בזק מתכננת להשיק בוט AI קולי, שפיתחה ביחד עם חברת Wonderful. הבוט, שצפוי בסופו של התהליך לספק מענה בכמה שפות, יזהה את מין הדובר, את קצב וטון הדיבור שלו ואפילו את מצב רוחו ותחושותיו, ויתאים את המענה הדרוש לו באופן המדויק והמותאם ביותר. באמצעות ניתוח מאפייניו האישיים ואופי התקלה שהוא חווה, הבוט הקולי יעניק ללקוח טיפול מיידי מקצה לקצה, עד לתיאום טכנאי במקרה הצורך, ויחסוך לו המתנה לנציג אנושי ובדיקות שונות שיהיה עליו לעשות עד לאיתור התקלה. כמו כן, בשבועות האחרונים שחררה בזק, בשיתוף עם חברת Sam, גרסה חדשה שעודכנה באופן אוטומטי בקרב 800 אלף הנתבים שברשות לקוחותיה. בגרסה החדשה מוטמעות יכולות AI שנועדו לשפר את הגנת הסייבר בנתב ולמנוע מתקפות סייבר על הרשת הביתית. לפי דו"ח האינטרנט לשנת 2024 שפרסמה בזק לפני כחודשיים, מכשירים רבים שמחוברים לרשת הביתית של החברה חשופים לאלפי ניסיונות תקיפה ואיומים מסוג פריצות וגניבת מידע אישי. במיוחד עם הרגישות של ישראל כיעד למתקפות סייבר, ומכיוון שהתוקפים משתמשים היום ביכולות AI התקפיות, רק יכולות הגנה מבוססות AI מסוגלות להתמודד איתן, וקיים צורך חיוני במענה אבטחתי מיטבי עבור הלקוחות הפרטיים.

מאז תחילת המלחמה אנחנו מקבלים פידבקים שליליים מהעולם – שישראל מבצעת "רצח עם", מרעיבה את הילדים בעזה ועוד תובנות של א.נשים שברובם.ן הגדול מעולם לא היו כאן. בנוסף, ועל רקע האווירה העוינת הזאת, הרבה משקיעים זרים, שהם נשמת אפה של אומת ההיי-טק הישראלית, הדירו את רגליהם מכאן – עד שהתחילו לחזור, בעיקר במחצית השנייה של השנה שעברה. לכן, מרענן לחזור ולשמוע כיום את מה שהאוזן של החברות, היזמים והעיתונאים הישראליים הייתה מורגלת אליו עד ה-7 באוקטובר – שתעשיית ההיי-טק שלנו טובה ומובילה. זה היה אחד המסרים המרכזיים של ג'ף הורינג, ממייסדי אינסייט פרטנרס – אחת המשקיעות הזרות (ובכלל) הבולטות בהיי-טק הישראלי. הורינג עושה בימים אלה בארץ, נפגש עם סטארט-אפים פוטנציאליים – והבוקר (ג') הוא שוחח עם עיתונאים בתל אביב. "תל אביב וישראל הן כמו עמק הסיליקון, באותו מעמד", אמר. "אין אקו-סיסטם עם כל כך הרבה יזמות כמו בישראל. היזמים הישראלים מתאמצים מאוד, והלקוחות דוחפים אותם. היו לנו כאן מעט מאוד כישלונות. יש בישראל את המספר הגדול ביותר של יזמים, בוודאי יחסית לגודל האוכלוסייה. יש כאן מבחר גדול של כישרונות, יזמות נהדרת וסייבר נהדר. במובן הזה, ישראל נמצאת לפני שאר העולם. מעמדה של ישראל כאומת היי-טק לא רק שלא נחלש, אלא מתחזק, עם הגידול בתעשיית הטכנולוגיה המקומית". חוזרת לשים זרקור חזק על ישראל. אינסייט פרטנרס. צילום: ShutterStock הסופרלטיבים שהורינג מרעיף עלינו מיתרגמים למעשים: אינסייט פרטנרס השקיעה רבות בישראל, ובין היתר הפכה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר ב-וויז, שנמכרה באחרונה לגוגל תמורת 32 מיליארד דולר. היא השקיעה ב-20 השנים שבהן היא פעילה בישראל 5.8 מיליארד דולר (לפי הנתון האחרון, מפברואר) מכלל 90 מיליארד הדולרים שנמצאים בקופה שלה, ב-125 חברות ישראליות, מהן כ-100 פעילות. חברות נוספות תוצרת כחול לבן שנמצאות בפורטפוליו ההשקעות שלה הן גרנולייט, שנרכשה על ידי אינטל תמורת 650 מיליון דולר, סמפריס, איילנד, ג'ייפרוג, ווקמי ו-וויקס – בין ההשקעות המשמעותיות הראשונות של אינסייט בארץ. אלא שמאז המשבר העולמי והמהפכה המשפטית אצלנו ב-2023, ההשקעות שלה בחברות כחול לבן פחתו – גם אם לא פסקו כלל. עכשיו, המסר של אנשיה הוא ש-"אנחנו כל כולנו (All-In) בישראל". ככלל, נתוני ההשקעות בסטארט-אפים ישראליים ב-2024, ובפרט בחודשים האחרונים שלה, מראים עד כמה ההשפעה של המלחמה על התעשייה הולכת ויורדת, עד כדי כך שיש האומרים שזה כבר "נון אישיו". המאזניים של המשקיעים חזרה לנטות לטובת ההזדמנויות שיש בארץ, אל מול החשש הטבעי בתקופות של אי ודאות כמו מלחמה, והאווירה הכללית העוינת לישראל. הם גם רואים את השרידות של ההיי-טק המקומי, למרות המלחמה והגיוס המסיבי של עובדים למילואים. פוקוס על השלבים המוקדמים בניגוד למגמה הרווחת בשוק, אינסייט פרטנרס, שאמנם משקיעה בחברות בשלבים שונים במעגל החיים שלהן, שמה את הפוקוס שלה על סטארט-אפים בשלבים מוקדמים, וחלק גדול מהצוות שלה עוסק בזה. למעשה, 87% מההשקעות שלה בישראל היו בחברות כאלה. "אנחנו נרגשים מהחברות האלה ונמצאים שם בשבילן, כדי לתת להן עצות ולעזור לאנשיהן לבנות את החברה", אמר הורינג. ג'ף הורינג, ממייסדי אינסייט פרטנרס. אינסייט פרטנרס משקיעה בחברות בתחומים שונים, ובעיקר תוכנה וסייבר. תחום שבו היא יותר שמרנית ופחות פותחת את הכיס הוא הבינה המלאכותית. "זה אחד התחומים הקשים להשקעות בהם", ציין הורינג. "יש בו אתגרים קשים, אבל מהצד השני גם הזדמנויות רבות. הבעיה עם התחום הזה היא שקשה להעריך עד כמה מודלי ה-GenAI יתרמו לארגונים ולמודלים העסקיים שלהם". לדבריו, ייתכן שההבנה הזאת תתחדד ככל שהשוק הזה, שנמצא די בראשיתו, יתפתח, ובעוד כמה שנים נהיה חכמים יותר. ישראל, ציין, אמנם לא מובילה בתחום הזה, אבל התעשייה כאן יודעת להתחקות היטב אחרי החברות העולמיות והמתחרות בתחום – מה שלהערכתו יביא לשיפור במיצוב שלה בתחום הבינה המלאכותית בשנים הקרובות. תחום שישראל כן מובילה בו הוא, כאמור, סייבר. הורינג לא נתן תשובה חד משמעית לשאלה האם יש בארץ בועת סייבר. "הסייבר הוא שוק בוגר, הרבה מזה בגלל המעבר הגדול לענן. עם זאת, הרבה חברות יכולות להיות מבטיחות אבל לא להצליח, בסופו של דבר", אמר. ועוד דבר: בשבוע שבו איטורו מבצעת הנפקה גדולה בנאסד"ק, הורינג מעריך שבתקופה הקרובה נראה פחות ופחות הנפקות של חברות ישראליות. "יהיו חלונות להנפקה, ויזמים ינסו לעבור דרכם, אבל זה ילך וירד בשנים הקרובות", חוזה המשקיע המנוסה.

"עידן הניסויים בבינה מלאכותית הסתיים. היתרון התחרותי של היום נובע משילוב של בינה מלאכותית ייעודית, שמניע תוצאות עסקיות מדידות", אמר ארווינד קרישנה, ​​יו"ר ומנכ"ל יבמ. "אנו מציידים ארגונים בטכנולוגיות היברידיות שחותכות דרך סבך המורכבות ומאיצות יישומי בינה מלאכותית שמוכנים להטמעה". קרישנה אמר את הדברים באירוע המפתחים השנתי שלה  – THINK, המתקיים בימים אלה, ובמסגרתו חשפה החברה טכנולוגיות חדשות, ששואפות לשבור את החסמים המונעים הטמעה רחבת היקף של בינה מלאכותית ארגונית, ומאפשרות לעסקים לבנות ולהפעיל סוכני בינה מלאכותית (AI agents) עם הדאטה הארגונית שלהם. מחקר חדש של יבמ בקרב כ-2,000 מנכ"לים ברחבי העולם מלמד, כי הם צופים שקצב צמיחת ההשקעות בתחומי הבינה המלאכותית יוכפל ביותר מפי שניים בשנתיים הקרובות, כשמרביתם יאמצו סוכני בינה מלאכותית ויתכוננו להרחבתם. אלא שקצב ההשקעות בתחום הוביל עד היום לזירה טכנולוגית מנותקת, ורק רבע מיוזמות ה-AI החזירו עד היום את ההשקעה בהן. על רקע ההערכה בחברה, שיותר ממיליארד אפליקציות בינה מלאכותית יהיו זמינות בשוק עד שנת 2028, ממקדת יבמ את הפתרונות שלה בתזמור (orchestration) תהליכי AI, בטיוב והכנה של מאגרי נתונים ובתאימות של יישומי ה-AI החדישים עם מערכות ארגוניות קיימות. במקום AI שמשוחח איתך – AI שעובד עבורך חבילת החידושים שהציגה החברה בתחום סוכני הבינה המלאכותית לארגונים מרוכזת תחת watsonx Orchestrate. מטרתה של יבמ היא להניע שינוי עמוק – מיישומי בינה מלאכותית שמשוחחים עם המשתמש למערכות שעובדות עבורו, תוך מתן פתרון לאתגרים, כמו שילוב הסוכנים בסביבות ארגוניות, התאמתם ליישומים קיימים ומינוף הדאטה הארגוני הקיימת בעזרתם. בין החידושים: כלים שונים – מיישומי No Code ועד פתרונות למפתחים מקצועיים – המאפשרים לבנות סוכן AI בחמש דקות עבור כל סוג משתמש; סוכני AI מוכנים מראש (Pre-built) המתמחים בתחומים ספציפיים (domain specialized) כמו משאבי אנוש, מכירות ורכש, וסוכני שירות המאפשרים פעולות פשוטות יותר כמו מחקר אינטרנט וחישובים; שילוב של הפתרונות החדשים עם יותר מ-80 יישומים ארגוניים מובילים מספקים כמו מיקרוסופט, אורקל, אדובי, AWS, סיילספורס, סרוויסנאו ו-וורקדיי; כלי לתזמור הסוכנים, הדרוש להתמודדות עם פרויקטים מורכבים, כמו תכנון תהליכי עבודה וניתוב משימות לכלי הבינה המלאכותית הנכונים בין ספקים שונים; יכולת צפייה (observability) בסוכנים לצורך ניטור ביצועים, הצבת גבולות בטיחות (guardrails), אופטימיזציה של מודלים וכלי ניהול מדיניות (governance) לאורך כל מחזור החיים של הסוכן. החידושים ב-watsonx Orchestrate כוללים גם קטלוג של יותר מ-150 סוכנים וכלים מוכנים מראש, הן מיבמ והן כלים שפותחו כחלק מהאקוסיטם הרחב של שותפיה השונים. ביבמ שמים דגש רב על מינוף נתונים ארגוניים לא מובנים, כאלה ה"קבורים" בחוזים, בגיליונות אלקטרוניים ובמצגות, והם מבין הנכסים היקרים ביותר – אך הכי לא מנוצלים – בארגון. לצורך הזה החברה פיתחה את watsonx.data, שיעזור לארגונים להפיק ערך מנתונים אלה ולהניע תהליכי בינה מלאכותית מדויקים ויעילים יותר. watsonx.data בגרסתו החדשה יעזור ללקוחות לאחד, לנהל ולהפעיל נתונים בין מאגרים מבודדים (silos), פורמטים ועננים. יחד עם watsonx.data intelligence, הכלים הללו יאפשרו לארגונים לחבר את אפליקציות הבינה המלאכותית והסוכנים שלהם עם הנתונים הלא מובנים שלהם, וליישם בינה מלאכותית מדויקת ב-40% יותר מאשר RAG קונוונציונלי.

OpenAI הפתיעה אתמול את העולם, והודיעה על שינוי כיוון בתהליך הפיכתה ליישות למטרות רווח. החברה הודיעה, כי הזרוע ללא מטרות רווח תמשיך לשלוט בעסק שמייצר את ChatGPT ומוצרי בינה מלאכותית (AI) אחרים. בעבר, שאפה החברה לקבל עצמאות רבה לחטיבה למטרות רווח שלה. "קיבלנו את ההחלטה שהארגון ללא מטרות רווח ימשיך לשלוט בחברה לאחר שהקשבנו למנהיגים אזרחיים וקיימנו דיונים עם משרדי התובעים הכלליים של קליפורניה ודלאוור", אמר המנכ"ל, סם אלטמן, במכתב לעובדים. אלטמן ויו"ר מועצת המנהלים של החטיבה ללא מטרות רווח של OpenAI, ברט טיילור, אמרו שמועצת המנהלים בחרה באפשרות שהארגון ללא מטרות רווח ימשיך לשלוט ב-OpenAI. בהודעה לעיתונות של החברה נאמר, כי החלק הרווחי של החברה, שבאמצעותו אלטמן הצליח לגייס מיליארדי דולרים למימון עבודתה של OpenAI, יעבור לתאגיד לתועלת הציבור – מבנה תאגידי שעדיין מכוון לרווח, אך "חייב להתחשב באינטרסים של בעלי המניות וגם במשימה". העמותה תשמור על השליטה בתאגיד לתועלת הציבור כבעלת מניות גדולה, על פי ההודעה לעיתונות. מייסדי OpenAI, בהם אלטמן ומנכ"ל טסלה, אילון מאסק, הקימו אותה במקור כמעבדת מחקר ללא מטרות רווח במטרה לבנות בבטחה את מה שמכונה בינה מלאכותית כללית, או AGI, לטובת האנושות. כמעט עשור לאחר מכן, OpenAI דיווחה על שווי שוק של 300 מיליארד דולר ומונה 400 מיליון משתמשים שבועיים של ChatGPT, מוצר הדגל שלה, על פי דיווח של חברת הון הסיכון אנדרסן הורוביץ, שהשקיעה בסטארט-אפ. OpenAI התמודדה עם כמה אתגרים בהמרת המבנה התאגידי שלה. מכשול מרכזי אחד היה תביעה מצד מאסק, המאשים את החברה ואת אלטמן בבגידה בעקרונות היסוד שהובילו את מאסק להשקיע בארגון הצדקה. מאסק הסתכסך עם אלטמן והקים חברת בינה מלאכותית מתחרה משלו, xAI, שרכשה את X – לשעבר טוויטר. OpenAI הציגה את מאסק בעימות ביניהם כלוזר ממורמר מהצלחתה של מתחרה שלו.

אחת החברות שבהחלט ניתן לכנות אותן "ספינות הדגל של ההיי-טק הישראלי" היא מג'יק – או, בשמה המלא, מג'יק תעשיות תוכנה. במשך יותר מ-40 שנה, מהן 27 כחלק מקבוצת פורמולה, מג'יק מצליחה לשרוד היטב גם את הגלים הגבוהים, שהטביעו לא מעט חברות היי-טק. ולא לחינם: היא המציאה עוד בשנות השמונים מחולל יישומים ששינה לחלוטין את עולם פיתוח התוכנה, ונכנסה לעולם הפיתוח בקוד נמוך (Low-Code) הרבה לפני שקראו לו בשם זה. לפני כחודשיים רשמה החברה עוד אבן דרך חשובה בהתפתחות שלה כשהתמזגה עם מטריקס. ארי לימור, מנכ"ל מג'יק ישראל, התארח באחרונה בפודקאסט אנשים ומחשבים, בראיון ראשון מאז המיזוג. ללימור 15 שנות ניסיון במכירות בענף ההיי-טק. הוא הגיע למג'יק לפני כשנתיים מספלאנק, לאחר שזו נרכשה על ידי סיסקו. הוא רואה במיזוג יתרון הן למג'יק, עקב הרכישה, והן למטריקס, שתוכל למנף את פעילותה בחו"ל בזכות הפרישה הרחבה של מג'יק ברחבי העולם. "מג'יק היא יצרן טכנולוגיה ומטריקס היא אינטגרטור, שיש לה המון חברות סטארט-אפ שעושות הרבה דברים אחרים. ביחד, זה שילוב מנצח", אמר לימור. מה הביא אותך לבחור בתפקיד מנכ"ל מג'יק ישראל, אחרי ספלאנק? "אני מכיר את החברה שנים רבות. היא תמיד קסמה לי. הייתה לי שיחה מרתקת עם מנכ"ל מג'יק העולמית, אריק קילמן, ועם גיא ברנשטיין, מנכ"ל פורמולה. דיברנו על עולמות הענן והקוד הנמוך. התרשמתי גם מהפרישה הרחבה של החברה – יש לה 11 סניפים ברחבי העולם, ו(מהעובדה ש… – י"ק) במשך שנים היא שומרת על מיתוג מוביל. מג'יק היא אחת מחברות הטק הגדולות. היא עברה הרבה מאוד גלגולים מאז היווסדה, והיא גם החברה הישראלית הראשונה שנסחרה בנאסד"ק. למעשה, מג'יק המציאה את מחולל היישומים ששינה בזמנו את הדרך שבה מפתחים עובדים בכל העולם. מנמ"רים ומנהלים בכירים אחרים בענף התחילו את דרכם במג'יק ועד היום, כשאני פוגש אותם ומזכיר את מג'יק, הם מעלים חיוך והרבה נוסטלגיה". אבל מאז המצאת המחולל העולם השתנה. איפה מג'יק כיום? "אני חושב שמג'יק ממשיכה לעשות את מה שהיא עושה תמיד. בפועל, מפתחים כיום אפליקציות בעולמות הקוד נמוך. גם כאן מג'יק שינתה פרדיגמה, והציעה פתרונות קלים ושימושיים יותר מבחינת עולם חוויית המשתמש – שזה חשוב מאוד, כולל ברמת ההתייעלות של כוח האדם. אנחנו רואים את זה בשטח, בפרויקטים שאנחנו מיישמים בעולם". מה פרופיל הלקוחות שעדיין נאמנים למג'יק? "הפלטפורמה שלנו היא פתוחה, ולכן אנחנו לא מגדירים את עצמנו סקטוריאלית. הנקודה החשובה שלנו היא לבצע את הפיתוח מהר ופשוט, במיוחד במקומות שבהם הפיתוח הוא בתוך הבית, בעלות נמוכה, ולא מוציאים את זה החוצה". הזכרנו את מהפכת הקוד הנמוך. לא הרבה מאזינים מודעים למשמעות שלה. איך זה נולד? "התפיסה הזאת קיימת כבר זמן רב, רק לא קראו לזה קוד נמוך. אם נבוא לארגון שעדיין לא עובד בקוד נמוך, נראה ערמות של קודים, ומישהו צריך להשתלט על זה. מג'יק מאפשרת להם לעשות את זה הרבה יותר פשוט, מרוכז ומהיר. אתה לא צריך לכתוב סקריפטים רבים, ובמקום זה אתה מקבל מבנים סגורים, שהם, למעשה, מסד נתונים. הם מקלים מאוד את תהליך הפיתוח, בניגוד למה שהיה מקובל פעם. אנחנו פרצנו את הדרך בתפיסה זו ואחרינו באו חברות אחרות. אפילו מיקרוסופט מציעה פלטפורמת קוד פתוח". עדיין, רמת החדירה של הקוד הנמוך לא גבוהה. למה? "נכון. זה עדיין לא נכנס בהיקפים גדולים, אף על פי שמג'יק מאוד ותיקה בשוק. עדיין יש ארגונים שמהססים, וחלק מהמנמ"רים באים לכנסים, כמו הכנס של אנשים ומחשבים שהנחיתי, כדי ללמוד. אז הם מבינים שמג'יק, שהם כל כך מכירים, זה בעצם קוד נמוך, שהיינו שם הרבה לפני כולם". מה קוד נמוך נותן לי, כמפתח, ומה הוא תורם לארגון? "המחלקות העסקיות בארגונים, שהשכילו לרתום כלים של קוד נמוך, הבינו שהוא מסייע להן לכתוב אפליקציות עסקיות. אגב, אני רואה שגם בממשלה מתחילים ליישם את תפיסת הקוד נמוך, ואנחנו חלק מרובד חמש בנימבוס. יש עוד מגזר שהקוד נמוך ממש מתאים לו – חברות סטארט אפ. הקוד נמוך הוא בשבילן קרקע פורייה, כי הן מחפשות, באופן טבעי, לצמצם עלויות ולפתח כמה שיותר מהר. אבל, חשוב להדגיש את מה שאנחנו אומרים ללקוחות: מג'יק היא לא עוד כלי של קוד נמוך, אלא כלי שגם יודע לייצר מערכות – ולא מגביל אותך". בעוד אנו מדברים על מהפכת הקוד הנמוך, אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית. איפה אתם בסיפור הזה? "אין ספק שזו מהפכה שחודרת במהירות ויש לה מקום. אנחנו משקיעים בזה הרבה מחשבה ובודקים את כל ההשלכות". כולל השאלה המתבקשת – האם הבינה המלאכותית תחליף מתכנתים? "אני חושב שעדיין לא, והמחקרים האחרונים מאשרים זאת. ה-AI לא תחליף (מתכנתים – י"ק), אבל אני, כמתכנת, אצטרך ללמוד להפעיל כלים חדשים. יש עדיין הרבה יישומים עסקיים מורכבים, שבינה מלאכותית לבד לא יכולה להחליף (את אלה שמפתחים – י"ק) אותם. היא יכולה לסייע, אבל עדיין דרוש תהליך כתיבת קוד".

הוועדה להגנה על המידע באירלנד הודיעה, כי החליטה לקנוס את טיק-טוק בסכום גבוה של 530 מיליון דולר לאחר שקבעה, כי החברה הסינית מעבירה, בניגוד לכללי ה-GDPR, נתונים של משתמשים מהאיחוד האירופי לשרתי החברה בסין. הוועדה קובעת, כי בניגוד לחוקים, טיק-טוק לא שמרה על נאותות רמת ההגנה על נתונים הנדרשת לפי חוקי האיחוד, שצריכה להיות זהה לרמת האבטחה באירופה עבור משתמשים שהינם אזרחי האיחוד האירופי, וכן היא לא מונעת את הגישה של הרשויות הסיניות לנתונים פרטיים אלו ששמורים בשרתי החברה, תוך שהיא נכנעת בעצם לדרישות הממשל הסיני. במסגרת הדיונים שהובילו להחלטה של הוועדה האירית טענו אנשי טיק-טוק, כי למרות הטענות – שרתיה מאובטחים ברמה גבוהה, וכאמור טענה זו לא התקבלה. בנוסף, התחייבה טיק-טוק להשקיע סכום שעומד על כ-12 מיליארד אירו כדי להקים שרתים במדינות האיחוד האירופי, אך התחייבות זו הגיעה מאוחר מדי מבחינת הוועדה. מעבר לכך, הוועדה דורשת, כי טיק-טוק תתאים את פרקטיקת עיבוד המידע שלה לדרישות האיחוד תוך שישה חודשים, וכן מאיימת בצו, שישעה את העברות המידע לסין אם התיקונים לא יבוצעו, בהתאם לדרישות, בתוך פרק זמן זה. טיק-טוק הודיעה כי היא אינה מסכימה להחלטה ומתכוונת לערער עליה ופרסמה הודעה רשמית ארוכה בתגובה להחלטה, ובה היא טוענת, בין השאר, כי "פסיקה זו עלולה ליצור תקדים בעל השלכות מרחיקות לכת על חברות ותעשיות שלמות ברחבי אירופה, הפועלות בקנה מידה גלובלי. היא פוגעת בתחרותיות של האיחוד, טיק-טוק יישמה פתרון מקיף באופן התנדבותי בהשקעה של מיליארדי דולרים, עם הגנות שאין דומה להן על נתוני המשתמשים והפרטיות האירופיים, תוך שמירה על זרימת נתונים גלובלית ותמיכה בחדשנות מתמשכת".

מבקר המדינה חשף בדו"ח שפרסם היום (ג') שורה של ליקויים חמורים במערכות המידע והגנת הסייבר שהיו במערכת הבחירות לרשויות המקומיות, שהיו בפברואר אשתקד. הביקורת בוצעה גם בזמן אמת, והחלה עוד בשלב ההיערכות למערכת הבחירות. במהלך הביקורת העביר משרד המבקר חלק מהממצאים לגופים המבוקרים, לצורך שיפור היערכותם לבחירות, וחלקם תוקנו לפני יום הבוחר. ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח על את הפרק הזה של הדו"ח על שולחן הכנסת ולא לפרסם אותו במלואו, בנימוק של שמירה על ביטחון המדינה. להלן חלק מהממצאים: העלות של מערכת הבחירות לרשויות המקומיות עמדה על 1.26 מיליארד שקלים, לא כולל עלות יום השבתון. גם הפעם הבחירות היו ידניות, בעיקר בשני תהליכים: ההצבעה וזיהוי הבוחרים. המבקר, מתניהו אנגלמן, מצא כי יחידת המפקח על הבחירות לא ביצעה מיכון של אלפי טפסים ידניים, כולל טפסי מועמדות ופרוטוקולים של הצבעות. זאת, על אף שלמשרד הפנים יש את הכלים שמאפשרים את המיכון. שימוש בכלים ממוחשבים היה בתהליכי ליבה שלא מאפשרים ניתוח נתונים וחישובים מורכבים. העובדה שלא היה מיכון של הטפסים פגעה באיכות הבקרה, מאחר שזו בוצעה על ידי גורם אנושי – שחשוף, באופן טבעי, לטעויות. עוד העיר המבקר שמשרד הפנים בחר שוב שלא לערוך בחירות ממוחשבות, אף על פי שכבר בוצעו פיילוטים בפריימריז בחלק מהמפלגות. כמו כן, המשרד הפסיק את עבודתה של ועדה שבחנה את הנושא ב-2013, ועד היום לא הושלמה טיוטת הצעת חוק שתאפשר ביצוע בחירות ממוחשבות. ליקוי נוסף שהמבקר מצא הוא העדר שיתוף פעולה ואיגום משאבים בין ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לוועדת הבחירות לרשויות המקומיות – מה שמביא לבזבוז משאבים. זאת, על אף שהתהליכים דומים. אנגלמן כתב כי "עבודה משותפת עשויה לתרום בלימוד הדדי, שעשוי לשפר תהליכים דומים ולצמצם סיכונים לפגיעה בטוהר הבחירות, לייעל מערכות ולמנוע כפילות בפיתוח ובתחזוקה של מערכות מידע דומות". ליקויים חמורים בזיהוי אירועי סייבר והתמודדות עימם ביקורת קשה במיוחד מפנה המבקר באשר לאבטחת המידע והגנת הסייבר בבחירות המוניציפליות. הוא כותב שעל אף הקריטיות של עמידה ברמת הגנה גבוהה על הגופים העוסקים בבחירות, היחידה להגנת הסייבר (יה"ב) הייתה מעורבת בבקרה על הגנת הסייבר בבחירות אלה רק באופן חלקי. אחת הסיבות היא שמשרד הפנים פנה למערך הסייבר הלאומי על מנת שייכנס לתמונה רק במאי 2023 – חמישה חודשים לפי המועד המקורי של הבחירות לרשויות המקומיות (שנדחה בארבעה חודשים עקב פרוץ המלחמה – י"ק), והמערך נכנס לתמונה רק חודשיים לפני יום הבוחר. כמו כן, לדברי אנגלמן, הרשות להגנת הפרטיות פרסמה הנחיות לגבי שמירה על הפרטיות בהעברת המידע בפנקס הבוחרים רק בספטמבר 2023 – חודשיים אחרי שהמועמדים קיבלו את החומרים עם המידע הרגיש. בתגובה מסרה הרשות כי היא לא נקטה בפעולות קודם לכן, מאחר שתשומת הלב הופנתה לטיפול באירועי אבטחת מידע חמורים במשק. המבקר כותב בדו"ח ש-"ביום הבחירות השתמשה יחידת המפקח במערכות מידע נוספות, שלא נכללו במסמך מיפוי המערכות ולא נכללו בניתוח האיומים והסיכונים. נוכח זאת, לא נבחנה ולא הוגדרה מעטפת הגנה מתאימה למערכות אלה, הן לא נבדקו מבחינת היבטי אבטחת מידע והגנת הסייבר לצרכי הבחירות, ולא נוטרו בזמן אמת כדי לזהות אירועי סייבר". עוד חשפה הביקורת כי משרד הפנים לא הפעיל ביום הבחירות מרכז תפעול להגנת סייבר (SOC) מרכזי, ולכן לא היה גורם מתכלל שעמדה לרשותו תמונת המצב כדי לזהות קשרים בין אירועים חריגים המתרחשים במערכות השונות. נוסף על כך, הגדרת איומי הייחוס שגיבש משרד הפנים, בשיתוף מערך הסייבר, הייתה חסרה, ולא כללה התייחסות לכלל האיומים שעלולים להסב נזק חמור לתהליך הבחירות. כמו כן, נמצאו ליקויים במערכות נוספות ובניטור, ולא היו הגדרות תהליכי עבודה מסודרים בטיפול באירועים החשודים כאירועי סייבר. עוד מחדל חמור שהמבקר מצא היה בתפעול מערכות שנועדו להסיר שמות של מועמדים, כמו גם בבדיקת התאמות מעטפות ההצבעה בין מיקום ההצבעה לרשות המקומית.