בימים אלה אני נמצאת בלונדון. הבירה הבריטית "לא מאכזבת", ומעוננת גם בימים אלה של אביב, אבל העננות הזאת לא מורידה מהיופי של אוקספורד סטריט והייד פארק, מרבל ארץ' והביג בן, ושאר האתרים היפים שלה. אלא שלהבדיל מהפעם הקודמת שבה המראתי לעיר האהובה עליי, הפעם יש דרישה חדשה, ונאמר לי שעליי להמציא אשרת ETA – מעין ויזה לזמן מוגבל – כדי לזכות בעונג להיכנס לממלכה המאוחדת. אם להיות מעט יותר רשמיים בהסבר, שמה שקורה הוא שבריטניה החלה לאחרונה ליישם מערכת אשרות כניסה אלקטרוניות (ETA – Electronic Travel Authorisation). הדרישה הזו החלה בהדרגה במהלך 2023 ו-2024, כאשר בשלב הראשון היא חלה על אזרחים ממספר מצומצם של מדינות, ובהמשך הורחבה למדינות נוספות. הסיבה העיקרית והרשמית להנהגת אישורי הכניסה הללו היא שיפור בביטחון הגבולות, וזאת כי התהליך מספק אפשרות לממשלות לבצע בדיקות מוקדמות על מבקרים ובכך לייעל את תהליך הכניסה למדינה. חשוב לציין כי בריטניה אינה הראשונה ליישם מערכת כזו; מגמה זו רווחת כיום בעוד מספר מדינות בעולם, ביניהן אוסטרליה (eTA), קנדה (eTA), ארצות הברית (ESTA) וכן במדינות האיחוד האירופי (ETIAS, הצפוי להיכנס לתוקף מלא השנה). חשוב לדעת כי גם ישראל דורשת כיום אשרת כניסה (ויזה) בתשלום מאזרחים של מדינות רבות שאינן פטורות מחובה זו. האתר אליו הגעתי נראה רציני ואני מלאתי בו שלל פרטים שלי (שם, טלפון, נייד, כתובת), בלי לקרוא יותר מדי מסביב, וכך הגעתי לשורה אחרונה – התשלום, שעמד על כ-450 שקלים חדשים! רק פה התעוררתי מהעיוורון הרגעי שלקיתי בו לצערנו אפשרויות הנפקת האישור בשדה התעופה, אם לא הייתם מודעים למצב – לא ממש קיימת. מרבית מערכות ה-ETA, כולל זו של בריטניה, דורשות הגשה ואישור מראש, לרוב באופן מקוון דרך אתר ייעודי או אפליקציה סלולרית. לכן, הסיכוי לקבל אישור ETA באופן מיידי בשדה התעופה לפני ההמראה או עם הנחיתה בבריטניה הוא נמוך ביותר, עד בלתי קיים. מתייר שלא דאג לאשרת ETA מראש, אפשר שתמנע כליל העלייה למטוס, או שהוא יחווה עיכוב משמעותי ואף סירוב כניסה עם הנחיתה בבריטניה, או בכל ארץ יעד אחרת שבה קיים הנוהל המסוים. מימין – האפליקציה הרשמית הייעודית לפנייה. משמאל – האתרים המקודמים בגוגל שעלולים לתעתע במעוניינים באשרת כניסה לבריטניה. צילום: Shutterstock ו-לכידת מסך של תוצאות גוגל חיפוש כשגוגל חיפוש בלבל אותי אבל אני דווקא הייתי מודעת. לכן נכנסתי מבעוד מועד לגוגל חיפוש בגרסת הווב מהמחשב השולחני, על מנת למלא את הפרטים, לשלם את האגרה ולהיות בטוחה שהחופשה הזו, הכל כך מיוחלת, שלי – תצא לפועל. אבל פה הסיפור כמעט הסתבך, ואני כותבת בעיקר כדי למנוע מכם חוויה דומה, כשאת המסקנות מהמקרה אפשר להחיל על עוד סיטואציות רבות שאינן קשורות כלל להנפקת אשרות כניסה לחו"ל. השיחה שלי עם ChatGPT צילום: לכידת מסך חיפשתי בגוגל "ויזת כניסה לאנגליה" והאתר הראשון שעלה נראה לי הנכון עבורי. למעשה לא שמתי לב כלל לכך שיש מתחתיו עוד אפשרויות דומות, או לעובדה שהוא בכלל אתר המקודם בתשלום על ידי בעליו – עניין שמהווה רמז עבה במיוחד לכך שהאתר בעל אינטרסים שיווקיים ופיננסיים. האתר אליו הגעתי נראה רציני ואני מלאתי בו שלל פרטים שלי (שם, טלפון, נייד, כתובת), בלי לקרוא יותר מדי מסביב, וכך הגעתי לשורה אחרונה – התשלום, שעמד על כ-450 שקלים חדשים! רק פה התעוררתי מהעיוורון הרגעי שלקיתי בו. הסיבה הייתה פשוטה, כשקראתי בעבר על האשרה, זכרתי כי נכתב שם שעלותה 16 פאונד בערך, אז מה השתבש? עיון קצר בחשבון באתר הראה תוספת עצומה של מאות שקלים על הנפקה בתוך 24 שעות. הסכום אף יכול היה לעלות בעוד כמה מאות, אילו נחשקתי בעיבוד הנפקה זריז במיוחד של שבע שעות. למזלי נזכרתי בידידי ChatGPT שיודע הרבה – וגם יודע להסביר לי יפה דברים שהתבלבלתי בעטיים. שיחה קצרה איתו הנחתה אותי לגשת לאתר הרשמי של ממשלת בריטניה, gov.uk, ולהתחיל את התהליך שם. באתר הממשלתי שלחו אותי להתקין אפליקציה ייעודית ל-ETA, ומשם החל תהליך יעיל שבסופו הוגשה הבקשה (שאושרה בתוך מספר שעות) בתמורה ל-80 שקלים בלבד. כפי שהיה אמור להיות מלכתחילה. אגב, קחו בחשבון שעבור בעלי דרכון ביומטרי ההליך כולל צילום סלפי אונליין, וסריקת צ'יפ שהסתבר באופן מפתיע שקיים בתוך מעטפת הדרכון. אז מה קרה לי בעצם? על אף היותי כתבת בתחום כבר שנים, שדרך עבודתה למדה כבר דבר או שניים או מיליון על האופן שבו עובד מנוע החיפוש של גוגל, וגם על דרכים לתעתע בגולשי האינטרנט באמצעות קידם תוכן בו, הפעם התנהלתי בלי שימת לב – כנראה נרגשת מהנסיעה הקרבה ובאה. מסתבר שבשוק קיימים סוכנים ושירותים מיוחדים המציעים סיוע בהנפקת אשרות כניסה, לעיתים גם בפרקי זמן קצרים יחסית לפני הנסיעה, למבוששים לעשות כן בדרך השגרתית. אתריהם של גורמים אלו הופיעו (כפי שתוכלו לראות בתמונה) בראש התוצאות בגוגל חיפוש. האתר הרשמי של בריטניה אפילו לא זכה להתמקם בדף התוצאות הראשון של החיפוש בעברית. וכן, הבעיה הייתה השפה הלא נכונה שבה השתמשתי לצורך החיפוש. מסתבר כי בחיפוש אחרי הערך 'ETA UK visa' כן מגיעים לאתר הרשמי מיד, ובעברית – פחות. לסיכום: ראשית, חשוב להיות מודעים לכך שפנייה לשירותים הנלווים והלגיטימיים הללו שגוגל חיפוש הציע לי, גם אם נעשתה במכוון במקרים של "הרגע האחרון" לאחר שהמועד להגשה רגילה חלף, עלולה להיות כרוכה בעלויות גבוהות משמעותית. סוכנים אלה גובים עמלות נוספות עבור הטיפול הדחוף ובמקרים מסוימים אף מנצלים את מצוקת הנוסע, מה שהופך את התהליך ליקר בהרבה מהגשת בקשה מסודרת ובזמן. שנית, וזו מסקנה רחבה בהרבה וחשובה אפילו יותר – בגוגל חיפוש ממתינות לגולש ההדיוט מלכודות דבש בדמות אתרים מקודמים בעלי אינטרסים. לפני שמתפתים להיכנס לאחד מהם, לספק לו דאטה ו/או לרכוש ממנו מוצר או שירות – חובה לחפש באופן מדויק יותר, לערוך השוואות, ואם יש צורך אזי לפנות לגורם הרשמי הנדרש. כך תחסכו גם כסף, גם זמן, וגם תחושה לא ממש נעימה שרומיתם.

עוד חברת AI ישראלית נחשפת היום (ד') – והפעם כזאת שמציעה בינה מלאכותית לתעשיית הגיימינג. מדובר בסט (Sett), ש-"יוצאת לעולם" לאחר סבב גיוס A בהיקף של 15 מיליון דולר. עד כה גייסה החברה 27 מיליון. הגיוס הובל על ידי אחת הקרנות הבולטות בהשקעות שלה בארץ – בסמר האמריקנית. הקרן, בסמר ונצ'ר פרטנרס בשמה המלא, הייתה חלק מהסבב לצד קרנות נוספות, בהן Saga VC ,F2 Venture Capital ו-Vgames, ומשקיעים בעולם הגיימינג. סט הוקמה ב-2022 על ידי עמית כרמי, מנכ"ל החברה, ויוני בלומנפלד, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה – שניהם בוגרי 8200. על לקוחותיה נמנות כמה מחברות הגיימינג המובילות בעולם, לרבות פלייטיקה, זינגה סופרפליי ויוניטי. כספי הגיוס ישמשו את החברה להכפלת מספר העובדים שלה ולהאצת האוטומציה של הפלטפורמה שהיא פיתחה. הפתרון של סט מאפשר לחברות גיימינג ליצור באופן אוטומטי סרטוני וידיאו שיווקיים ותוכן אינטראקטיבי שמותאם למשחקים. התוצרים כוללים פרסומות אינטראקטיביות, סרטוני פרסום ממוקדים ותכנים המשולבים במשחק עצמו. בחברה אומרים שהפלטפורמה שלה משתמשת בדאטה שהיא צברה בקמפיינים קודמים, מפעילות של מתחרים וממגמות צרכנים בשוק, ובכך מספקת תוכן מותאם אישית ותשואה גבוהה. הייחוד של סט, מצוין בהודעתה, הוא היכולת שלה לייצר וריאציות מגוונות מאפס, ולא רק שינויים מינוריים על אותה תבנית. "בזמן שפתרונות אחרים מציפים את השוק עם מאות וריאציות שונות של אותו התוכן, המערכת של סט מנסה רעיונות שונים וחדשים לגמרי, ומחדדת אותם על פי ביצועים וביקורות – עד למציאת הקונספטים המנצחים. בצורה הזו, סט חוסכת לחברות הגיימינג פי 15 בזמן ופי 25 בעלויות ההפקה לעומת יצירת תוכן ידנית", נכתב בהודעה. כרמי אמר כי "בימינו, האתגר האמיתי הוא לא לבנות משחק מובייל – אלא לבנות סביבו עסק מצליח. עלויות הרכישה מזנקות, התחרות נהיית יותר ויותר קשה, והקרב האמיתי אינו רק בפיתוח, אלא גם ביכולת לחדש, לצמוח ולהיות רווחיים לאורך זמן. המפתח להצלחה טמון בתוכן ייחודי ומותאם בכל שלב – מהשגת משתמשים ועד למונטיזציה. סוכני ה-AI שלנו מאפשרים לחברות הגיימינג לעשות את מה שבעבר נראה בלתי אפשרי: ליצור ולבצע אופטימיזציה לתוכן דינמי – ולהקדים תמיד את השוק בצעד אחד. בשנה האחרונה צמחנו פי 10 רק באמצעות 'מפה לאוזן', וזו ההוכחה הטובה ביותר עד כמה התעשייה זקוקה לפתרון שלנו".

מועדון השגרירים בישראל (ACI) העניק באחרונה אות הוקרה מיוחד לאורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה. האות, שנקרא "גשר של תקווה", הוענק לבן ארי כהוקרה על הקמת מעבדות דמיון בעשרות בתי ספר, המבוססות על שיטת הוראה חדשנית שמקדמת למידה חווייתית. הטקס התקיים בבית ישראל קנדה בהרצליה. מעבדות הדמיון הוא מיזם של קרן אתנה, שהחל ב-2022. עד היום הותקנו 90 מעבדות כאלה בבתי ספר ברחבי הארץ, ובקרוב צפוי מספרן להגיע ל-100. מעבדת הדמיון בבית הספר יחדיו לחינוך מיוחד בתל אביב. צילום: קרן אתנה מועדון השגרירים בישראל הוא ארגון עצמאי, לא ממשלתי וללא מטרות רווח. מדובר בפורום לא רשמי, שכולל ראשים וחברים בנציגויות דיפלומטיות, שמייצגים יותר מ-100 מדינות. חברי הפורום מקיימים מפגשים עם דמויות ישראליות ממגזרים שונים, מסיירים במקומות שונים בארץ ועוד. יצחק אלדן, נשיא המועדון, בעברו איש משרד החוץ במשך שנים רבות, אמר כי "בן ארי ממלא תפקיד חשוב בקידום החינוך בישראל, באמצעות מעבדות הדמיון". בן ארי ציין ש-"הפרס הוא מקור השראה להמשך הדרך". לדבריו, "כשאנחנו יוצרים רעיונות במעבדות הדמיון אנחנו מפעילים את הדמיון, שהוא היכולת שבזכותה נבנו תרבויות. מי שמדמיין – מעצב את העולם, מחבר בין אנשים סביב רעיונות חדשים ויוצר את העתיד. יחד נמשיך לחקור, לחלום ולבנות, כדי להפוך את מעבדות הדמיון לכיתות של המחר".

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם אתמול (ד') ביקורת חמורה וחריפה מאוד על ליקויי אבטחה וסייבר שהוא גילה במהלך מערכת הבחירות לרשויות המקומיות, שהיו בפברואר אשתקד. המסקנה העיקרית וגם ההמלצה של המבקר היא ללכת, סוף סוף, למחשוב מלא של תהליך הבחירות – המוניציפליות והכלליות – ולא להמשיך עם השילוב הבלתי אפשרי בין תהליכים ידניים ופתקים למיכון לא מושלם. הבחירות לרשויות המקומיות נחשבות לפחות חשובות מהבחירות הכלליות, אבל הן לא פחות גדולות מהן. כל אזרח יכול לבחור בהן מי ינהל עבורו תחומים חשובים ויומיומיים בחייו: חינוך, רווחה, ניקיון הרשות ועוד. אנחנו אמנם עדיין מצביעים, גם בבחירות אלה, על ידי שלשול של מעטפה עם פתק לתיבת הקלפי, אבל התהליך שעומד מאחוריהן הוא בחלקו ממוחשב. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: ניב קנטור הבחירות לכנסת מנוהלות על ידי ועדת הבחירות המרכזית, ואילו על הבחירות לרשויות המקומיות אחראי משרד הפנים. מבקר המדינה מצא שבחוסר יעילות אופייני לפעילות המגזר הציבורי, כמעט שאין סנכרון בין הגופים הללו, וכל אחד מהם פועל באופן כמעט עצמאי, עם לא מעט כפילויות במשאבים. תארו לעצמכם שהבחירות היו ממוחשבות והכפילויות האלה היו נחסכות – זה היה מאפשר צמצום של ההוצאות. הבחירות לרשויות המקומיות האחרונות עלו למשלם המיסים מעל מיליארד שקלים. מדינת ישראל מסרבת אפילו לבצע ניסוי רחב של מחשוב מלא של מערכת הבחירות, כאשר אחד התירוצים הוא הגנה ואבטחת מידע. הכלים קיימים, ומה שחסר הוא אנשים שלא מפחדים לקבל החלטות, מסיבות פופוליסטיות ואישיות – עד שיקרה אסון, שבעקבותיו הם יאשימו את כל העולם ואשתו, ורק לא את עצמם המבקר מצא ליקויים בתהליכי הבחירות לרשויות שהם כן ממוחשבים, דוגמת מיכון הטפסים הידניים שמהווים חלק מתהליכי ההכנה אליהן, שמוזנים למערכת מחשוב מרכזית. המקור של אותם ליקויים הוא בכך שהממשלה מסרבת לעבור לשיטת בחירות ממוחשבת, דיגיטלית, בטענות שונות, כגון אבטחת מידע וסייבר. אלא שהטענה המרכזית של המבקר היא שכעת, עם המיכון החלקי, המערכות לא מספיק מוגנות מפני דליפות מידע, מתקפות סייבר ועוד צרות צרורות. אנגלמן מצא הרבה מאוד חורים בהגנה על מערכת הבחירות, וזה מעלה תהיות עד כמה ראשי משרד הפנים באמת מבינים במה המדובר, והאם הם מנסים פשוט להתעלם ולקוות שאם וכאשר יקרו דליפות, מתקפות ושאר אירועים חמורים – זה לא יהיה במשמרת שלהם. לדברי המבקר, "ביצועם של תהליכים ידניים בבחירות לרשויות המקומיות עלול לפגום ביעילות הבחירות ובטוהרן. מומלץ כי שר הפנים יקדם את הדיגיטציה ואת מיכון תהליכי הבחירות שהם בעלי פוטנציאל מחשובי, כמו זיהוי הבוחרים באמצעים ביומטריים, הצבעה ממוחשבת, מיכון של טפסי הגשת מועמדות ופרוטוקולים של מזכירי קלפי, וכן הקמת מערכת ניהול של רשימת מצביעים". פיילוט מוצלח – ופיתוח מערכת שהופסק ללא סיבה בחלק אחר בדו"ח מציין המבקר שב-2007, לפני כמעט 20 שנה (!), קיים המפקח הארצי על הבחירות לרשויות המקומיות דאז פיילוט של בחירות ממוחשבות, שהוגדר כהצלחה. הייתה כוונה לקיים בחירות ממוחשבות בשמונה רשויות, ולצורך כך אף הוגשה ב-2009 הצעת חוק שתאפשר לעשות זאת. מאחר שהצעת חוק זו לא קודמה, הוגשה עשור לאחר מכן, ב-2019, הצעת חוק חדשה – שהפעם אושרה. לאחר האישור החל משרד הפנים לפתח מערכת מחשוב חדשה לניהול הבחירות ברשויות, שהייתה אמורה כבר לעבוד בבחירות האחרונות, שכאמור, התקיימו בשנה שעברה. אבל חצי שנה לפני המועד המקורי של הבחירות הללו (שמאוחר יותר נדחו בכמה חודשים עקב המלחמה), העבודה על פיתוח המערכת הופסקה מסיבות לא ברורות, ולא ידוע מה יעלה בגורלה. מה שעוד לא ברור הוא כמה כסף נשפך שם והאם יתברר, בסופו של דבר, שהוא נשפך לריק. כרגע, כאמור, הבחירות המוניציפליות ממוחשבות באופן חלקי בלבד. המבקר מסביר כיצד מחשוב מלא של תהליך הבחירות ושימוש בכלי בינה מלאכותית יכול להביא לדיוק רב יותר בתוצאותיהן. מאחר שזה אמור היה לקרות אבל לא קרה בבחירות האחרונות, ולאור הליקויים שהמבקר פירט בהיבטי אבטחת המידע והגנת הסייבר, עולות שאלות לגבי טוהר הבחירות ואמינות התוצאות. קפיצה במספר מתקפות הסייבר על המגזר המוניציפלי מי שעוקב אחר נושא האבטחה והסייבר בשלטון המקומי לא צריך להתפלא מממצאי הדו"ח. מבקר המדינה עסק בליקויי האבטחה ברשויות כמה פעמים בשנים האחרונות, אבל לא הרבה השתנה מאז. כך, למשל, ביולי אשתקד, אנגלמן פרסם דו"ח מיוחד על פעילות הרשויות המקומיות במלחמה, מאז ה-7 באוקטובר, ומצא כי היא חשפה את ההגנה הלקויה על מערכות המידע שלהן, ועד כמה הן חשופות למתקפות סייבר. הוא אף חשף שבשנים 2021-2022 היו 9,108 תקיפות סייבר על מערכות ה-IT של הרשויות המקומיות, ואילו ב-2023 המספר קפץ ל-13,040. כל זה עלה לרשויות המקומיות – ובעצם לנו, משלמי הארנונה – מיליונים רבים של שקלים. שר הפנים, משה ארבל. צילום: ניב מוסמן, לע"מ המנמ"רים בערים ובמועצות מודעים לבעיה, ובפורומים שונים אף מביעים דאגה ומזהירים מפני מה שעלול לקרות. אלא שזה לא תלוי רק בהם, כי אם גם בראשי הרשויות ובמנכ"לים שלהן, ובעיקר בממשלה. זה מתחיל בכך שבחלק גדול מהרשויות עדיין אין איוש מלא של תקני מנהלי אבטחת מידע וסייבר – בעיקר באלה שלא נמנות על פורום 15 הערים הגדולות. יש ניסיונות להקים מרכזי סייבר שיתנו מענה לכמה רשויות כל אחד, אבל הם קרמו עור וגידים באופן חלקי בלבד. כך או כך, תמונת המצב עגומה ומדאיגה, במיוחד בכל מה שקשור לשמירה על הפרטיות של תושבי הרשויות. השורה התחתונה: מדינת ישראל מסרבת אפילו לבצע ניסוי רחב של מחשוב מלא של מערכת הבחירות, כאשר אחד התירוצים הוא הגנה ואבטחת מידע. הכלים קיימים, ומה שחסר הוא אנשים שלא מפחדים לקבל החלטות, מסיבות פופוליסטיות ואישיות – עד שיקרה אסון, שבעקבותיו הם יאשימו את כל העולם ואשתו, ורק לא את עצמם. שהרי אם זה קורה כשמדובר בטבח החמור בתולדות המדינה – למה שזה לא יקרה גם כאן? כנס Smart Cities 3.0 של אנשים ומחשבים, שייערך ביום א', ה-18 במאי, יכלול פאנל של מנהלי סייבר ברשויות המקומיות, בהובלת ירון ריבו, מנמ"ר עיריית נתניה. לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן.

שי ליברמן, מנכ"ל חברת קווליטסט ישראל ואירופה, מונה השבוע ליו"ר קבוצת רב-טק (RavTech) – בית תוכנה ייחודי, המשלב הכשרה ותעסוקה למפתחי תוכנה חרדים בתעשיית ההיי-טק. ליברמן מחליף בתפקיד זה את בני לוין, ממייסדי נייס, המכהן כיום גם כיו"ר קרן IVN. ליברמן, שנבחר לתפקיד לאור מחויבותו וניסיונו העשיר בקידום גיוון תעסוקתי בענף, מוביל בשנים האחרונות בקווליטסט תוכנית חדשנית להנגשת מקצועות הטכנולוגיה לאוכלוסיות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. התוכנית, שהחלה בשיאו של גל האבטלה בתקופת הקורונה, הכשירה עשרות מתושבי שדרות לתפקיד בודקי תוכנה ופועלת עד היום. רב-טק פועלת מבני ברק ומירושלים במודל חדשני של בית תוכנה חברתי, המכשיר ומעסיק עשרות מפתחי תוכנה חרדים בשיתוף פעולה עם החברות המובילות בתעשייה. החברה מציעה פתרונות פיתוח ותוכנה מתקדמים, תוך יצירת הזדמנויות עבודה לאברכים חרדים היוצאים לשוק העבודה, ומאפשרת סביבת עבודה נוחה ומותאמת לציבור זה. "העשרת ההון האנושי בהיי-טק היא מנוע צמיחה עסקי לא פחות מאג'נדה חברתית", אמר ליברמן. "כניסתן של אוכלוסיות מגוונות להיי-טק הישראלי חיונית לשגשוג התעשייה, ובמידה רבה היא גם המפתח לשיקום המשק מהשלכות הלחימה. יש מוחות מבריקים באוכלוסייה החרדית, וזה רק עניין של זמן עד שנראה שמכאן ייצאו היזמים והמנכ״לים הבאים בהיי-טק. שילוב חרדים בהיי-טק הוא משימה לאומית, אשר נותנת הזדמנות משמעותית עבורם ועבור המשק כולו. המודל של רב-טק הוא השראה למהלכים דומים בתעשייה, לא רק עבור המגזר החרדי, אלא עבור מגזרים רבים שאינם חלק מקטר ההיי-טק. אני מחויב לרתום את הידע והניסיון שלי על מנת לסייע לחברה לבצע את קפיצת הדרך הבאה ולצמוח משמעותית בשנתיים הקרובות". עידן נימני, מנכ"ל רב-טק, אמר: "שי ליברמן מביא עימו חזון חברתי לצד ניסיון רב ביצירת מסלולי הכשרה והשמה מוצלחים. הוא הוכיח בשנים האחרונות את יכולתו להפוך אתגרים מורכבים להזדמנויות עסקיות, שבד בבד תורמות לחברה הישראלית. אין לנו ספק שיחד נוביל את החברה לשיאים חדשים".

המהפכה בעולם שירות הלקוחות כבר בעיצומה – והעתיד נראה חכם, מותאם אישית ואנושי יותר. ההתקדמות המטאורית ביכולות ה-AI היוצרת משנה את חוקי המשחק ומאפשרת למותגים לנטוש את מודל ה-"One to many" המסורתי ולהעניק חוויות מותאמות אישית אמיתיות – לכל לקוח, בכל נקודת מגע. טוויליו (Twilio), המיוצגת בישראל על ידי קבוצת אמן, נמצאת בחזית השינוי ומובילה את הדרך עם פתרונות חדשניים, שמעצבים את הקשר החדש בין מותגים ללקוחות. במחקר שבוצע ניתן לזהות ארבע מגמות שיהפכו את שירות הלקוחות לאישי יותר ומדויק יותר. נציג ווירטואלי חכם: הדור הבא של שירות לקוחות – סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים, ובראשם ה-VoiceBots, משנים את פני שירות הלקוחות – מייעול תהליכים ומתן מענה מיידי, עבור בהתאמה אישית ועד פתרון בעיות באופן פרואקטיבי. פתרונות אלו, הכוללים עוזרים וירטואליים, צ'אטבוטים ומערכות ניהול חכמות, מאפשרים לארגונים להציע שירות רציף, מהיר ומדויק יותר – תוך חיסכון בעלויות והגברת שביעות רצון הלקוחות. הטמעת הטכנולוגיות הללו מחייבת מיפוי צרכים עסקיים, הפעלת פיילוטים והכשרת צוותים לעבודה בסביבת AI מתקדמת. מדובר במהלך אסטרטגי שיתרום ליתרון תחרותי – והוא כבר מתרחש בשטח. שירות לקוחות כמרכז רווח: מ-Contact ל-Revenue – עד 2025, צופים 85% מקובעי המדיניות, כי מוקדי השירות יתבקשו לתרום ישירות לגידול בהכנסות. המהלך הבא הוא להפוך את שירות הלקוחות ממוקד תגובה למנוע צמיחה עסקי: זיהוי הזדמנויות למכירה צולבת (Cross-Sell) ולמכירה נוספת (Up-Sell), תוך כדי האינטראקציה עם הלקוח, בעזרת פתרונות AI מתקדמים. מעבר למכירה חכמה, הפעולות הללו מחזקות גם את שביעות הרצון ונאמנות הלקוחות. לפי גרטנר, עד שנת 2025 מספר האינטראקציות הפרואקטיביות מצד מותגים יעלה על מספר הפניות היוזמות מצד הלקוחות – והחברות המובילות כבר פועלות להפוך את השירות לחוויה צפויה, יזומה ואפקטיבית. דיגיטלי או אנושי? המודל ההיברידי מקבל משמעות חדשה – השילוב הנכון בין אוטומציה לבין מגע אנושי הופך להיות המפתח ליצירת חוויית שירות יוצאת דופן. אנשי מקצוע בתחום מצביעים בבירור: שירות היברידי – שמאזן בין אינטראקציות דיגיטליות למענה אנושי – מניב תוצאות טובות יותר לעומת שירות דיגיטלי בלבד. כבר ב-2019 דיווחה חברת הייעוץ פורסטר, כי 73% ממומחי חוויית הלקוח סברו שהלקוחות מעדיפים מודל המשלב בין דיגיטל לאנושי, ו-84% הסכימו, כי שירות היברידי תורם באופן משמעותי לנאמנות למותג. בעידן שבו הלקוחות מחפשים חוויות מותאמות אישית, מהירות ועם זאת אנושיות, השילוב החכם בין טכנולוגיה ליחס אישי הופך לדרך האולטימטיבית לייצר קשר משמעותי, רציף ומבדל עם כל לקוח. שירות פרואקטיבי, אוטומטי ורב-ערוצי: העתיד כבר כאן – שירות הלקוחות המודרני מחייב חיבור חלק בין ערוצים דיגיטליים (צ'אטבוטים, אפליקציות, רשתות חברתיות) לבין מגע אנושי איכותי. לקוחות מצפים שחברות יכירו אותם ויטפלו בהם באופן אחיד – בלי קשר לאיפה ואיך התחילו את השיחה. הבינה המלאכותית פותחת הזדמנות חדשה: לאסוף ולנתח דאטה בזמן אמת, לזהות בעיות והזדמנויות – ולעבור משירות תגובתי לשירות פרואקטיבי, שמקדים תרופה למכה ומחזק את נאמנות הלקוחות. סיכום העתיד של שירות הלקוחות טמון בשילוב של טכנולוגיה מתקדמת, בינה מלאכותית וגישות ממוקדות לקוח. טוויליו בישראל מציעה פתרונות, המאפשרים לעסקים להוביל את התחום, לשפר את חוויית הלקוח ולהתאים את עצמם לדרישות המשתנות של השוק.​ לקריאת הדו"ח המלא, לחצו כאן.

קבוצת NSO ספגה אתמול (ג') על ידי חבר מושבעים פדרלי בקליפורניה קנס של 168 מיליון דולר שיהיה עליה לשלם למטא בגין חדירה לשרתי ווטסאפ באמצעות תוכנת פגסוס במטרה לפרוץ לחשבונות המשתמשים של פלטפורמת ההודעות שבבעלות מטא על ידי סוכנויות ריגול. בכך נחתם מאבק בן שש שנים בין ענקית המדיה החברתית האמריקנית לחברת הסייבר ההתקפי, שגם חושף תובנות על המנגנונים הפנימיים של תעשיית הריגול. התביעה מעידה, למשל, שתוכנות עילית לריגול בכלל לא זולות. בין השנים 2018 ל-2020, גבתה NSO מלקוחותיה הממשלתיים האירופיים מחיר "סטנדרטי" של שבעה מיליון דולר עבור שימוש בפלטפורמה שלה לפריצת 15 מכשירים שונים בו זמנית, כך לדברי שרית ביזינסקי גיל, סגנית נשיא הפעילות העסקית הגלובלית של NSO. היא גם אמרה, שהיכולת לפרוץ לטלפון מחוץ למדינת הלקוח היא תוספת נפרדת בשווי של כמיליון או שני מיליון דולר. "זהו מוצר מתוחכם ביותר", הצהיר עורך הדין של מטא, אנטוניו פרז, בנאום הפתיחה שלו בבית המשפט, "ויש לו תג מחיר כבד". עוד עלה במהלך הדיונים, כי חברת תוכנות הריגול הישראלית פרצה לאלפי מכשירים בין השנים 2018-2020 – כך לדברי תמיר גזנלי, סגן נשיא למו"פ של NSO בעדותו, שגם  אמר, כי שהוא לא עוד התברר, כי משלמי המיסים האמריקנים "תרמו" מיליונים לקופת NSO באמצעות תשלומים בסך 7.6 מיליון דולר ששילמו סוכנות הביון המרכזית (CIA) והסוכנות הפדרלית לחקירות (FBI), על פי רישומי בית המשפט. עסקאותיהן הקודמות של הסוכנויות עם חברת הריגול הישראלית נחשפו בעבר על ידי הניו יורק טיימס, שפרסם, כי ה-CIA מימנה את רכישת תוכנות הריגול של NSO על ידי ג'יבוטי. בנוסף אמרו עורכי הדין של מטא במסמך שהוגש לבית המשפט, כי התביעה נגד NSO לא הרתיעה את חברת הריגול מלהמשיך לנצל לרעה את התשתית של ווטסאפ גם לאחר הגשת התביעה ב-2019. "NSO כיוונה שוב ושוב לתובעים, לשרתי התובעים וללקוחות הניידים של התובעים גם לאחר הגשת תביעה זו", נכתב במסמך. מטא אף ביקשה מבית המשפט צו מניעה קבוע, שימנע מ-NSO להשתמש בתשתית של ווטסאפ גם בעתיד, וטענה, כי NSO "מהווה איום משמעותי של נזק מתמשך ופוטנציאלי" למטא, לפלטפורמה שלה ולמשתמשיה.

בעידן שבו תושבים רגילים לנהל את חייהם בלחיצת כפתור – מהזמנת אוכל ועד שירותי בריאות – גם השירותים הציבוריים נדרשים לעבור שינוי עמוק. עירייה או רשות מקומית שרוצה להיות רלוונטית כיום, לא יכולה עוד להסתפק בתהליכים ידניים, פקסים או טיפול ניירת מסורבל. תושבים מצפים לשירות זמין, מהיר, בטוח ובעיקר – פשוט. מעבר לציפיות, הרשויות המקומיות עומדות מול אתגרים אמיתיים של תפעול יומיומי מורכב, עומס רגולציה והתמודדות עם כמויות עצומות של מידע. בנוסף, יש לחץ מתמיד לפעול ביעילות, לחסוך במשאבים ולהשתפר בכל המדדים של שירות לתושב. כחברה בעלת ניסיון רב בפתרונות דיגיטליים לארגונים מכל הסוגים, ליוותה קנון (Canon) בעשור האחרון גופים רבים בדרכם לעידן החדש. מתוך ניסיון זה עולים שלושה אתגרים מרכזיים שמשותפים כמעט לכל רשות מקומית בדרך להפוך ל "עיר חכמה": תהליכים ידניים ואיטיים – לא מעט משימות עדיין מבוצעות על ידי צוותים אדמיניסטרטיביים באופן ידני, מה שמגביל את קצב השירות ומעלה את הסיכון לטעויות. ציפיות התושבים – כיום נדרש טיפול בבקשות תוך זמן קצר מאוד, עם ממשק פשוט ונגיש – אחרת התושב חווה תסכול ואיבוד אמון. ניהול מידע אישי רגיש – בעידן הדיגיטלי, הרשות מחזיקה במידע פרטי רב ונדרשת ממנה עמידה קפדנית בתקני אבטחת מידע והגנה על פרטיות. הדרך לעיר חכמה מתחילה בענן כדי להתמודד עם אתגרים אלה, יש צורך בגישה הוליסטית ופתרונות טכנולוגיים חכמים. קנון מציעה מגוון פתרונות, שמבוססים על דיגיטציה של מסמכים, אוטומציה של תהליכי עבודה ואחסון בענן מאובטח. השילוב הזה מביא לתוצאות בשטח: זמני תגובה קצרים יותר, פחות ניירת, פחות טעויות אנוש – ושירות איכותי הרבה יותר לתושבים ולעסקים בעיר. כך, למשל, פקיד עירייה שמטפל בפניות תושבים דרך מערכת ממוחשבת שמזהה מראש טפסים חסרים או מידע שגוי – יוכל לסיים טיפול בפנייה תוך דקות, במקום ימים. וכשמסמכים מאוחסנים בצורה חכמה בענן, אין עוד צורך לחפש שעות אחר תיקי נייר מאובקים – הכל נגיש בלחיצת כפתור. שלושה פתרונות מובילים מבית קנון כדי להוציא לפועל את חזון העיר החכמה, Canon מציעה שלושה פתרונות עיקריים שפועלים יחד כיחידה אחת חכמה: חדר דואר דיגיטלי – מערכת שמרכזת את כל הדואר הנכנס לרשות, ממיינת אותו אוטומטית לפי נושא ומפנה לגורם הרלוונטי. כך נמנעות טעויות אנוש ונחסך זמן יקר. ארכיון בענן – פתרון לאחסון מסמכים שמבטיח גישה מהירה, ניהול מאובטח והגנה מלאה על המסמכים לאורך שנים. אין עוד צורך בשטח אחסון פיזי, ואין סיכון לנזק או לאובדן. עיבוד טפסים חכם – מערכת שאוספת מידע בצורה אוטומטית מטפסים דיגיטליים, מזהה שגיאות בזמן אמת ושולחת התראות אם חסר מידע. הפחתת העבודה הידנית והטעויות מייעלת מאוד את השירות. עיר חכמה היא לא חלום – היא מציאות מתקדמת השילוב בין חדשנות טכנולוגית, ראייה מערכתית ופתרונות מעשיים מאפשר לרשויות המקומיות להצעיד את עצמן קדימה. כאשר השירותים הופכים חכמים, גם התושבים חשים בשיפור: השירות מהיר, מדויק, נגיש ובטוח יותר. ב-18 במאי 2025, בכנס Smart Cities 3.0 AI, שיתקיים באולם לאגו בראשון לציון, תציג קנון את מערך הפתרונות המלא לעיריות ולרשויות חכמות. נציגי הרשויות יוכלו להיחשף מקרוב לכלים שעושים את ההבדל – ולגלות כיצד אפשר להצעיד את העיר שלהם לעתיד.