מסמכים מסווגים פנימיים של גוגל, שנחשפו אתמול (ב') באתר The Intercept, מעלים שענקית הטכנולוגיה חששה שלא תוכל לפקח על האופן שבו ישראל משתמשת במשאבי המחשוב שלה, שמהווים חלק מפרויקט נימבוס, והאם הם מוקצים לצה"ל ולגופים ביטחוניים. נימבוס הוא פרויקט הענן הממשלתי של ישראל והחברות שזכו בו הן גוגל קלאוד ו-AWS. עובדים בשתי החברות קראו להן לבטל את השתתפותן בפרויקט – לפני המלחמה בעזה וביתר שאת מאז שהיא פרצה. The Intercept, אתר עתיר פרסים בינלאומיים, הוא ארגון חדשות אמריקני ללא מטרות רווח, שהתפרסם בחשיפת המסמכים שפרסם אדוארד סנואודן, שהיה עובד קבלן במערכת הביטחון בארצות הברית וברח לרוסיה. עוד חשף האתר שחיתויות פוליטיות בברזיל, וכן שתאגיד דופונט פגע בציבור ובעובדיו עם "רעלן הטפלון", באמצעות כימיקלים רעילים. מהמסמכים הפנימיים של גוגל עולה כי בטרם חתמה על נימבוס עם ישראל, החברה ידעה שלא תוכל לבקר ולשלוט במה שהמדינה וצה"ל יעשו עם גוגל קלאוד, הענן שלה. "ענקית הטכנולוגיה הבינה את הסיכון באספקת כלי ענן ולמידת מכונה מתקדמים למדינה", נכתב באתר. "לא רק שגוגל לא תוכל לפקח באופן מלא או למנוע מישראל להשתמש בתוכנה שלה כדי לפגוע בפלסטינים, אלא שהחוזה עלול לחייב אותה לחסום חקירות פליליות של מדינות אחרות על השימוש שעושה ישראל בטכנולוגיה שלה". מומחים למשפט בינלאומי אמרו ל-The Intercept שהעובדה שבגוגל היו מודעים לסיכונים ולכך שהיא לא תוכל לבצע בדיקת נאותות סטנדרטית עלולה להטיל עליה אחריות משפטית בעתיד, בשל הפרת זכויות אדם או הרג פלסטינים. תגובת גוגל גוגל סירבה לענות לשאלות האתר בדבר "הנראות של החברה לגבי השימוש של ישראל בשירותיה" ו-"איזו שליטה יש לה על פרויקט נימבוס". דניס דאפי-פארקס, דוברת גוגל, חזרה על תגובתה לפרסום בנושא דומה מהשנה שעברה: "היינו מאוד ברורים לגבי חוזה נימבוס, למה הוא מכוון, ומהם תנאי השירות ומדיניות השימוש המקובל, המסדירים אותו. דבר לא השתנה". חלקים מהמסמך הפנימי דווחו בראשונה על ידי הניו יורק טיימס. החידוש של The Intercept הוא בחשיפת חוסר היכולת של גוגל לפקח על השימוש של ישראל בכלים שלה. "גוגל ידעה שבמסגרת המגבלות שהוטלו, תינתן לה נראות מוגבלת מאוד לאופן השימוש בתוכנה שלה. החברה לא הורשתה להגביל את סוגי השירותים והמידע שהממשלה, כולל משרד הביטחון והשב"כ, בוחרת להעביר לענן", נכתב באתר.

בדיקת האק"ג – או האלקטרוקרדיוגרם, בשמה המלא – היא אחד הכלים המוכחים והטובים שעומדים לרשות הרפואה לאבחון בעיות לב. ברחבי העולם מבוצעות מדי שנה מיליוני בדיקות כאלה, אם לא עשרות מיליונים. אבל איכשהו, נראה שהאק"ג, כמכשיר, נתקע בעידן האנלוגי ולא התקדם הרבה מאז שפותח בתחילת המאה ה-20 (למעשה, ההמצאה הראשונית פותחה עוד בשלהי המאה ה-19): הפלט שלו, בסופו של דבר, הוא פלט נייר, שמציג גרפים ושאותו נדרשים הרופאים לפענח. לעתים, במעבר לדיגיטל, כשרופאים נדרשים להתייעץ עם עמיתיהם, הם מצלמים או סורקים את פלט הנייר לפורמט דיגיטלי, וזה לכשעצמו מייצר כמה בעיות בתהליך הפענוח. חבורה של חוקרים מהטכניון מצאה לכך פתרון, שמשתמש בבינה מלאכותית, וכך יודע להסביר את הפענוח של הבדיקה בשפה שמוכרת לרופאים – מה שמגביר את האמון שלהם בכלי. הממצאים שלהם פורסמו באחרונה ב-NPJ Digital Medicine, ששייך לקבוצת Nature. ד"ר ודים גלינר. צילום: דוברות הטכניון פרופ' יעל יניב מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, וד"ר ודים גלינר ופרופ' אסף שוסטר מהפקולטה למדעי המחשב על שם טאוב בטכניון, נדרשו לכך שלעתים, כלים קיימים שמשתמשים בבינה מלאכותית לפענוח בדיקות אק"ג מסמנים אזורים נרחבים מדי או לא רלוונטיים. כשמוסיפים לכך אמצעי דיגיטציה מאולתרים מסוג אלה שצוינו כאן קודם, כמו צילום עם הסמארטפון, שיוצרים תמונות מוצללות או מטושטשות של פלט הנייר המסורתי, מבינים שמדובר בבעיה רצינית. זיהוי וניתוח של פלט אק"ג ברמת הפיקסל הבודד בפיתוח החדש של מדעני הטכניון, ד"ר גלינר, לשעבר דוקטורנט במעבדתה של פרופ' יניב, השתמש בקונספט מתמטי בשם מטריצת יעקוביאן (הנפוץ בהקשרים של עיבוד תמונה, אגב), שמאפשר זיהוי וניתוח של פלט אק"ג ברמת הפיקסל הבודד. בהכרח, בניגוד לשיטות קודמות, הכלי החדש לא מוסח על ידי הרקע, והוא מצליח לזהות ולהדגיש גם פרטים קטנים בתוך התרשים. יתרה מכך, הוא אף יכול להסביר מדוע מצבים מסוימים לא מופיעים בפלט האק"ג. "הצורך נולד ממשוב ששמעתי מרופאים", אומרת פרופ' יניב בשיחה עם אנשים ומחשבים. "כרגע, המכונות מוציאות להם דיאגנוסטיקה לא מדויקת, והם בדרך כלל לא מתייחסים אליה. הבעיה העיקרית היא שהמכונה הזו אומנה פעם אחת, ולא אומנה שוב. במצב הנוכחי יכולים להיות, באותו בית חולים, שניים-שלושה סוגי מכונות, והן לא מדברות האחת עם השנייה. היינו בטוחים שכל האותות באים בצורה של סיגנל, אבל מסתבר שהמכונות ממירות את הסיגנל בחזרה לתמונה. כיוון שהטכנולוגיה לא השתנתה מאז 1912, אין לבית החולים כל סיבה לקנות מכונה חדשה, אלא אם כן היא מתקלקלת. מההבנה שיש ריבוי מכונות באותה התחלנו לפתח את הפיתוח החדש". זיהוי מחלות לב על פי סמנים קליניים מקובלים בבדיקת אק"ג. צילום: דוברות הטכניון היא מסבירה איך התבצע הפיתוח: "השתמשנו באפליקציה. לרופאים הייתה תוכנה על המחשב, שהם יכולים היו לצלם מסך ולהכניס אליה את הצילום. לצורך האימון השתמשנו בבסיסי נתונים קיימים באינטרנט, שיודעים מה המחלה – כמו ד"ר סמית', שמאמנים עליה רופאים, והכנסנו מידע נוסף, שקיים במקומות אחרים ושאין עליו אנליזה. עשינו את זה רק כדי לאמן את המודל באיך נראה משהו מוקלט". פרופ' אסף שוסטר. צילום: דוברות הטכניון "במערכת החדשה", אומרת פרופ' יניב, "הבינה המלאכותית מקבלת תמונה שיכולה להגיע או ממצלמה או סרוקה, והראינו שהיא יכולה לקבל את המידע ישירות מסיגנל, ולציין על גבי התמונה איזו מחלה היא מזהה ועל סמך מה היא קבעה את זה. כשמדובר במחלה, אלה קומבינציות. במאמר לקחנו מערכת שאומרת מה המחלה ומסבירה על סמך מה הייתה ההחלטה שלה". היא מרחיבה על הייחודיות של הפיתוח: "כאמור, העקרון פה הוא לא רק להגיד מה המחלה, אלא לומר למה המערכת החליטה כך – שזה אין בהמון מערכות של בינה מלאכותית, וגם אם יש, הן משתמשות בשפה שלא מובנת לרופאים. לדוגמה, באחת הפעמים ניסו ליצור כל מיני מפות עם צבעים שונים וטופולוגיות. אלה לא דברים שהרופאים מדברים עליהם. כשרופא מסביר למתמחה איך הוא מזהה מחלה, הוא מסמן את הגל בעיגול, או אזור מסוים על הגרף, ואומר: 'הנה, זה קיים, אז זה לא זה'. וזה אומר שיש שתי קומבינציות אפשריות, ואף כמה. ככה הם מגדירים האם יש או אין למטופל שלהם מחלת לב. רצינו להתמקד ולהתפקס, ולעבוד בדיוק באותה השיטה".

פריון נטוורק הישראלית, שמספקת פתרונות טכנולוגיים בתחום הפרסום הדיגיטלי, הודיעה היום (ג') על רכישת חברת הבינה המלאכותית גרינבידס תמורת 65 מיליון דולר. מדובר ברכישה ראשונה שמבצעת החברה אחרי קרוב לשנה וחצי. תנאי הרכישה כוללים תשלום במזומן של 27.5 מיליון דולר, שהועבר בעת סגירת העסקה, תשלום מותנה לשנתיים בסך 22.5 מיליון ומענקי שימור עובדים לתקופה של שלוש שנים בסך 15 מיליון דולר, במזומן ובמניות. פלטפורמת הבינה המלאכותית של גרינבידס משמשת לפיתוח אלגוריתמים ייעודיים לייעול קמפיינים ב-"פלטפורמות סגורות" כמו יוטיוב, פייסבוק ואינסטגרם, וכן בפלטפורמות המיועדות למפרסמים, כגון Google DV360 ו-The Trade Desk. בפריון אומרים שהאלגוריתמים של גרינבידס מאפשרים אופטימיזציה מרבית של קמפיינים פרסומיים, המותאמים במיוחד לכל מותג ולמדדי הביצוע הספציפיים שלו. כך היא מבטיחה שההשקעות במדיה יהיו יעילות יותר, מוכוונות תוצאות וניתנות למדידה. בנוסף לשיפור תוצאות הקמפיינים, הפלטפורמה מעניקה למותגים שליטה גבוהה יותר ושקיפות מלאה לגבי אופן ניצול התקציב. מעל 80 מותגים משתמשים בטכנולוגיה של גרינבידס, בהם פורד. מותג נוסף הוא ספוטיפיי: שירות המזיקה הפופולרי הרחיב באמצעות הטכנולוגיה של החברה את קמפיין ה-Wrapped השנתי שלו, שמסכם את מספר ההשמעות והמוזיקאים האהובים, ב-16 מדיניות באירופה, המזרח התיכון ואפריקה – כולל ישראל. באמצעות טכנולוגיה זו, ספוטיפיי שיפרה את ביצועי הקמפיין בקנה מידה רחב, תוך צמצום ההשפעה הסביבתית. "המהלך מדגים כיצד אלגוריתמים חכמים ומותאמים אישית יכולים לקדם גם תוצאות עסקיות וגם אחריות סביבתית", אומרים בפריון. הנוכחות של פריון בארצות הברית וביותר מ-30 מדינות נוספות, והקשרים שלה עם סוכנויות פרסום ומפרסמים ברחבי העולם, יאפשרו להביא את הטכנולוגיה של גרינבידס לשווקים וללקוחות נוספים. על פי החברה הרוכשת, הרכישה צפויה לתרום להכנסות ול-EBITDA המתואם שלה כבר במהלך השנה הנוכחית, ועוד יותר ב-2026. ה-Algo של פריון מנכ״ל פריון, טל יעקובסון, אמר כי "רכישת גרינבידס והטכנולוגיה שלה תתרום משמעותית ליכולותיה של פלטפורמת Perion One שלנו. זהו צעד חשוב נוסף בקידומה של Perion One כפלטפורמה המועדפת עבור מותגים וסוכנויות, שבה ההשקעה במדיה תואמת לתוצאות עבור המותג. בשילוב עם התפוצה הרב ערוצית של פריון, יש לגרינבידס כעת יתרון של גמישות, המספק ביצועים מיטביים. נושא זה משמעותי במיוחד למפרסמים ומותגים בשווקים המתאפיינים בחוסר ודאות, מכיוון שהמיקוד שלנו הוא בהפחתת בזבוז והגדלת ההחזר על ההשקעה (ROI) בהוצאות על מדיה". יעקובסון הוסיף כי "המוצר של גרינבידס יוטמע באופן מיידי בסל הפתרונות של פריון, תחת השם החדש Perion Algo, והצוות של החברה הנרכשת יהפוך לחלק מהצוות של פריון כבר מהיום הראשון". גוילאומה גרימברט, מנכ״ל ומייסד משותף של גרינבידס, ציין כי "בשנה האחרונה התחלנו לשמוע מהמותגים שאנחנו בקשר איתם יותר ויותר על פריון. היתרונות שמציעה פלטפורמת Perion One הביאו לשיתוף פעולה ראשוני, שהוביל לעסקה זו. הצטרפותנו לפריון מאפשרת להביא את הטכנולוגיה שלנו לחברה שחולקת את החזון שלנו לפרסום חכם יותר ובר קיימא. יחד, יש לנו הזדמנות רבת עוצמה להרחיב את הפרסום החכם ברחבי העולם". הרכישה הקודמת שביצעה פריון הייתה של הייבסטאק הקנדית, שאותה היא קנתה בסוף 2023 תמורת 100 מיליון דולר. הייבסטאק פועלת בעולם הפרסום הדיגיטלי החוץ ביתי, שמשתמש בטכנולוגיות חדשניות ליצירת פרסומות במרחב הציבורי.

פרטנר סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם ירידה בהכנסות ועליות ברווחים התפעולי והנקי – כך עולה מהתוצאות הכספיות שחברת התקשורת פרסמה היום (ג'). ההכנסות ירדו ב-4% ל-810 מיליון שקלים, הרווח התפעולי גדל ב-9% ל-94 מיליון והרווח הנקי – ב-16% ל-64 מיליון. הירידה בהכנסות הושפעה בעיקרה מקיטון בהכנסות מדמי הקש"ג, כתוצאה מהרפורמה של משרד התקשורת להפחתת תעריפים אלה, שהחלה ביוני 2023. ההכנסות בנטרול דמי קש"ג (קשרי גומלין) הסתכמו ב-771 מיליון שקלים, לאחר שעלו ב-1%. ההכנסות משירותים הסתכמו ב-670 מיליון שקלים, לאחר ירידה של 2%. בנטרול דמי קש"ג, הן רשמו עלייה של 4% ל-630 מיליון שקלים. ההכנסות ממכירת ציוד רשמו ירידה של 12% ל-140 מיליון שקלים. עוד נתונים: ה-EBITDA המתואם הסתכם ב-286 מיליון שקלים, בעקבות גידול של 2%. פרטנר עברה מתזרים מזומנים שלילי של 24 מיליון שקלים לתזרים חיובי של 104 מיליון. היא אף הורידה את החוב הפיננסי שלה מיותר מחצי מיליארד שקלים – 542 מיליון, ליתר דיוק – ברבעון המקביל אשתקד ל-394 מיליון. מוקדם יותר החודש אישרה מעלות דירוג ilAA- באופק יציב לחברה ולסדרות אגרות החוב שלה. מה מספר המנויים של פרטנר? מצבת מנויי הסלולר של פרטנר גדלה ברבעון ב-1,000 מנויים ל-2.632 מיליון, מתוכם 638 אלף מנויי דור 5. ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי סלולר (ARPU) בנטרול דמי קש"ג הסתכמה ב-42 שקלים – עלייה של שקל אחד. שיעור הנטישה של מנויי הסלולר נותר כמעט כמו ברבעון המקביל ועמד על 4.9%. מספר מנויי הסיבים האופטיים של החברה עלה ברבעון ב-11 אלף ל-446 אלף. מצבת מנויי האינטרנט (סיבים ונחושת) הסתכמה ב-480 אלף – גידול של 6,000 מנויים. כ-93% מכלל המנויים מחוברים לסיבים אופטיים. ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי אינטרנט הסתכמה ב-92 שקלים – גם כאן מדובר בעלייה של שקל אחד. מצבת מנויי פרטנר TV קטנה ברבעון ב-3,000 ועמדה על 200 אלף. בפרטנר אומרים כי שירות הטלוויזיה ישודרג בחודשים הקרובים עם אפליקציה חדשה והיצע תכנים רחב הרבה יותר. אבי גבאי, מנכ"ל פרטנר, אמר בעקבות פרסום התוצאות כי "הדו"חות משקפים את מימוש התוכניות שלנו להשבחת החברה בכל תחומי הפעילות. לאחר שביססנו רשת סלולר מתקדמת ותשתית סיבים רחבה, פנינו לשדרוג משמעותי בשירות הטלוויזיה, שיעניק ללקוחות שלנו חוויה טובה הרבה יותר, ובמודל כלכלי נכון ובריא לחברה".

הטלפון המסקרן החדש של סמסונג, ה-Galaxy S25 Edge דק הגזרה, הוכרז הלילה (בין ב' ל-ג') באופן רשמי, ויחל להימכר בסוף החודש, כולל בישראל. העובי הוא אחד המשתנים הבולטים במכשיר החדש במשפחת ה-Galaxy S25, והוא עומד על 5.8 מ"מ בלבד. זה עוזר להשיג משקל של 163 גרם, שהוא נמוך יחסית למכשירים רבים אחרים, אבל גם גורם לכך שהסוללה בפנים מציעה נפח עבודה שעומד רק על 3,900mAh – הרבה פחות מהממוצע בשוק, שעומד על 5,000mAh. בסמסונג מבטיחים שזה יספיק ל-24 שעות של צפייה בווידיאו. העיצוב הכללי של הטלפון זהה לעיצובים של אחיו למשפחה, וזה כולל את אי המצלמות הבולט החוצה בגב, שמכיל רק שתי מצלמות: הראשית עם חיישן 200 מגה-פיקסל, עם מייצב תמונה אופטי וזום 2x, והשנייה – מצלמת רוחב עם חיישן 12 מגה-פיקסל. גם למצלמת הסלפי יש חיישן 12 מגה-פיקסל. מסך ה-Dynamic AMOLED 2X בגודל 6.7 אינץ' מציע רזולוציה גבוהה של 3120×1440 פיקסלים, קצב ריענון דינמי שנע בין 1-120 הרץ, לפי הצורך, וכן טכנולוגיה שמאפשרת התאמת גוונים ובהירות לסביבה שבה פועל הטלפון. כמו כן, ה-Galaxy S25 Edge מגיע עם אותו מעבד רב עוצמה כמו אחיו – ה-Snapdragon 8 Elite מבית קוואלקום. מערכת ההפעלה היא אנדרואיד 15, כאשר מעליה הממשק המוכר והמעודכן One UI 7, ויש שבע שנות עדכונים. כמו בכל המכשירים של סמסונג, גם הבינה המלאכותית Galaxy Ai נמצאת כאן באופן מלא. כאמור, Galaxy S25 Edge יושק ב-30 במאי, במחירים של 4,399 שקלים לתצורת 12/256 גיגה-בייט זיכרון ו-4,899 שקלים לתצורה 12/512 גיגה-בייט זיכרון. היבואנית הרשמית, סאני, הודיעה שניתן כבר עתה לבצע הזמנה מוקדמת. מי שיעשה זאת יקבל הכפלת זיכרון האחסון בחינם, כלומר – יקבל את המכשיר היקר יותר במחיר הזול היותר, וכן יוכל לרכוש ערכה עם מטען 25 וואט וכיסוי סיליקון לגב בחצי מחיר – ב-99 שקלים במקום 198 שקלים.

מד וואן תקים בפתח תקווה חוות שרתים מרובת דיירים לספקי ענן, תקשורת ואירוח משותף, בקיבולת של עד 18 מגה ואט. מדובר במיזם משותף של מד וואן עם מבנה נדל"ן ודיגיטל ריאליטי – ספקית גלובלית של חוות שרתים. עלות ההקמה, כפי שדווחה לבורסה על ידי מבנה נדל"ן, היא כ-100 מיליון שקלים. ההשקעה הכוללת צפויה לעמוד על מאות מיליוני שקלים. הקמפוס החדש יוקם בסמוך לחוות השרתים הקיימת של מד וואן בפתח תקווה, במטרה למנף את הקישוריות החזקה שלה על מנת לתמוך בצרכים ההולכים וגדלים של הלקוחות בארץ. כמו כן, הקיבולת הגבוהה שלה תאפשר הנגשה נוחה יותר של קיבולת הקישוריות, שהינה צפופה כיום. לדברי מנהלי המיזם, הקמפוס החדש יהיה ממוקם בצומת מרכזי לאורך אוטוסטרדת האינטרנט הגלובלית לרוחב הים התיכון, שמחברת את האזור לאירופה, לאסיה, למזרח התיכון ולאפריקה. "המיזם המשותף יציע רמת שירות גבוהה, שדומה לרמת האיכות שמקובלת בחברה", אמר רוני שדה, מנכ"ל מד וואן. העלייה על הקרקע צפויה בימים הקרובים והשלמת העסקה כפופה לאישור רשות התחרות. מד וואן היא ספקית של תשתיות אירוח משותף במרכזי נתונים, שמספקת מגוון של פתרונות טכנולוגיה ותקשורת במספר הולך וגדל של חוות שרתים מאובטחות וניטרליות לספקי תקשורת. באמצעות מתקנים אלה, החברה מספקת קיבולת סיטונאית, אירוח משותף, קישוריות הדדית ומגוון שירותי ענן. על לקוחותיה נמנות כמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, וכן חברות ישראליות, מוסדות פיננסיים, משרדי ממשלה, וחברות טלקום ואבטחה. מבנה נדל"ן עוסקת בפיתוח, רכישה, בנייה, השכרה וניהול של בניינים המיועדים למשרדים, היי-טק, תעשייה, לוגיסטיקה ומסחר, ובנוסף פועלת בתחום של ייזום נדל"ן למגורים. בבעלות החברה כ-1.9 מיליון מ"ר נכסים מניבים וכ-780 אלף מ"ר עתודות קרקע. דיגיטל ריאליטי מחברת בין חברות לדאטה על ידי אספקת פתרונות לחוות שרתים, אירוח משותף וקישוריות. חוות השרתים שלה מספקות ללקוחות מקום מפגש מאובטח ומתודולוגיה מוכחת לפתרון של ארכיטקטורת מרכז נתונים מקיפה – מטכנולוגיות ענן וטרנספורמציה דיגיטלית ועד לטכנולוגיות מתפתחות כמו בינה מלאכותית, וניהול יעיל של אתגרי כבידת נתונים. כמו כן, היא מספקת ללקוחותיה גישה לקהילות דאטה המקושרות זו לזו, ויש לה דאטה סנטרים ביותר מ-300 מתקנים במעל 50 ערים ב-25 מדינות ושש יבשות.

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הגיע היום (ג') לערב הסעודית וחתם עם MBS – הלוא הוא יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמן – על עסקת נשק ענקית, בשווי של 142 מיליארד דולר, ועל שורה של עסקאות כלכליות. אלא שלא רק טראמפ הגיע לסעודיה – מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, בא איתו לממלכה, כדי לעשות עסקים. ועוד איזה עסקים: הואנג הודיע שהחברה תמכור בחמש השנים הקרובות מאות אלפי שבבי בינה מלאכותית חדישים שלה לחברה החדשה של בן סלמן, הומיין. ההודעה הקפיצה את שער המניה של אנבידיה בתחילת יום המסחר ב-6%, והעלתה את שווי השוק שלה אל מעל לשלושה טריליון דולר – מעמד שהיא לא הייתה בו כבר שלושה חודשים. במפגש של פורום ההשקעות של ריאד, בירת ערב הסעודית, נאמר כי אנבידיה תמכור להומיין שבבי Blackwell חדשים, שישמשו דאטה סנטר ענק שימוקם בממלכה ושתהיה לו קיבולת של 500 מגה ואט. אנבידיה ציינה כי המשלוח הראשון יכלול 18 אלף שבבי 300 גיגה-בייט, שהיא הכריזה עליהם מוקדם יותר השנה. אלה בין השבבים המתקדמים ביותר של החברה. הדאטה סנטרים הללו צפויים לספק לחברות מסעודיה וממקומות נוספים בעולם, ממגוון תעשיות, תשתית מאובטחת לאימון ולפריסה של מודלי AI רבים, במטרה להאיץ את החדשנות ואת הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהן. כמו כן, כחלק מהעסקה, הומיין תפרוס את פלטפורמת האומניברס של אנבידיה, כדי להאיץ את הבינה המלאכותית באמצעות סימולציה, אופטימיזציה ותפעול של סביבות פיזיות על ידי פתרונות המונעים על ידי AI כמו אנושית. בשתי החברות מציינים כי המהלך יאפשר לחברות בתעשיות כמו ייצור, לוגיסטיקה ואנרגיה ליצור תאומים דיגיטליים משולבים במלואם, ולשפר את היעילות, הבטיחות והקיימות. עסקה עם משמעויות מדיניות נרחבות לעסקה בין אנבידיה להומיין יש משמעויות מדיניות נרחבות, במיוחד לערב הסעודית, שמבינה שהיא לא יכולה, ולא רוצה, לסמוך רק על עתודות הנפט שלה, ומעוניינת להתפתח גם בעולמות הטכנולוגיה וההיי-טק בכלל, והבינה המלאכותית בפרט. בן סלמן השיק אתמול את החברה החדשה, הומיין, במטרה להפוך את ערב הסעודית למובילה בעולמות ה-AI והענן. הואנג אמר במפגש הפורום, שבו משתתפים בכירים בחברות טכנולוגיה נוספות, כגון יבמ, אלפבית וקוואלקום, כי "אני שמח להיות כאן, כדי לחגוג את הפתיחה וההתחלה של הומיין. יש כאן חזון נהדר, שבמסגרתו סעודים יבנו את תשתיות ה-AI של סעודיה, ויוכלו להשתתף ולסייע לקבוע את העתיד של הטכנולוגיה הנהדרת והטרנספורמטיבית הזאת".

"הזכייה ברובד 3 הייתה עבורנו הרבה מעבר לעוד זכייה, זו הייתה הבעת אמון מהמדינה, ואנחנו מממשים את האמון הזה בכל יום מחדש, בשטח", כך אמר איציק טאיב, סמנכ"ל פיתוח עסקי באברא ואחראי על מכרזי הממשלה. מאז זכייתה של אברא בפרויקט נימבוס רובד 3, החברה הפכה לשחקנית מרכזית במהפכת הענן והדיגיטציה במגזר הציבורי. "התחלנו מיד לאחר הזכייה למנף את היכולות הטכנולוגיות שלנו לטובת משרדי הממשלה והגופים הציבוריים", מפרט טאיב. "הפרויקטים שאנו מבצעים מייעלים את עבודת המשרדים, משפרים את השירות לאזרח ותורמים באופן ישיר לדיגיטציה חכמה ומתקדמת של המגזר הציבורי". שותפים למהלכים לאומיים – פעילות רחבת היקף בפרויקט נימבוס אברא פועלת כיום במספר אשכולות ברובד 3 של נימבוס, כגון: פיתוח, ניתוח, אינטגרציה לענן, BI וחדשנות; טכנולוגית, וכן מבצעת פרויקטים מגוונים, הכוללים: תכנון וניתוח מערכות מידע, פיתוח אפליקציות Web & Mobile, מיגרציה של מערכות On-Prem לענן, תוך שמירה על זמינות ואבטחת מידע, פיתוח פתרונות BI ומחסני נתונים, יישום מערכות SaaS כגון סיילספורס (Salesforce) ו-Monday.com ופרויקטי AI ו-ML המשלבים בינה מלאכותית בליבת הפעילות הממשלתית. לדברי טאיב, "היכולות שלנו מבוססות על ניסיון עמוק בעולם התוכנה, הבנה טכנולוגית מקצה לקצה ויכולת להוביל מיגרציה מורכבת לסביבות ענן מודרניות". מבט קדימה – צמיחה, העמקה והשפעה "2025 תהיה שנת העמקה והתעצמות", מציין טאיב. "אנחנו מרחיבים את סל השירותים שלנו וממשיכים לחשוף את משרדי הממשלה לטכנולוגיות חדשות ופתרונות מתקדמים בענן. החזון שלנו הוא לא רק לספק פתרונות – אלא לוודא שהם מיושמים בהצלחה ומייצרים ערך מדיד". טיפ הזהב של איציק טאיב: בלי דאטה איכותי – אין ערך אמיתי "כשמדברים על פרויקטי ענן, הנטייה היא להתמקד בתשתיות, בפלטפורמות ובכלים. אבל בעיניי, המרכיב הקריטי ביותר – במיוחד בעידן הבינה המלאכותית – הוא הדאטה. נתונים לא מדויקים מובילים לתובנות שגויות, לפגיעה בשירות ולחוסר אפקטיביות של התהליכים. לכן, בכל פרויקט שאנו מובילים, אנחנו שמים דגש עמוק על איכות הנתונים, עקביותם ונכונותם. היכולת לייצר ערך אמיתי ממערכות מתקדמות תלויה קודם כל בדאטה שנמצא בתוכן, ואצלנו זה תמיד השלב הראשון בתכנון ולא השלב האחרון בניתוח".