ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט הודיעה אתמול (ג') על גל פיטורים משמעותי חדש, הכולל קיצוץ של אלפי משרות, אשר יתבצע כחלק ממהלך אסטרטגי רחב יותר, שמטרתו התאמת המשאבים להשקעות מואצות בתחום הבינה המלאכותית. החברה הכריזה למעשה על צמצום בכוח האדם שלה שישפיע על כ-7,000 עובדים, המהווים בערך 3% מ-228,000 עובדיה ברחבי העולם. מדובר בסבב הפיטורים הגדול ביותר בחברה מאז שנת 2023, אז פוטרו כ-10,000 עובדים. דובר מטעם מיקרוסופט מסר ל-MSN News כי החברה מקבלת "החלטות קשות, אך נחוצות כדי להתאים משאבים לסדרי עדיפויות אסטרטגיים". Microsoft just laid of 3% of it's workforce or ~7000 employees. At $200k/person, that's shedding $1.4B/yr. CS college graduates can't find jobs anyway, and it's getting worse. pic.twitter.com/SlJ9IqkS0E — Deedy (@deedydas) May 13, 2025 מאחורי ההחלטה ניצבת בינה מלאכותית ההשקעות בבינה מלאכותית נתפשות כהסבר העיקרי לגל הפיטורים האחרון. לפי אנליסטים רבים, הקיצוצים נועדו לייעל את פעילותה של מיקרוסופט בתוך מטרה לתמוך בהשקעותיה ב-AI. כבר ידוע כי החברה מתכננת להשקיע כ-80 מיליארד דולר במאמצי AI במהלך שנת הכספים 2025, והיקף השקעות כזה הופך את צמצום כוח האדם המדבר לכמעט לבלתי נמנע. בנוסף אנליסטים מעריכים כי מיקרוסופט צפויה להמשיך לפטר עובדים בשנים הקרובות, כדי לפצות על עלויות פחת גבוהות הנגרמות מההשקעות העצומות שלה בתחום הטכנולוגי הלוהט. מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, התייחס בעבר לעתיד החברה ולכך שהיא מתכוננת לתפקד כ-"מפעל זיקוק", שמטרתו לפרק מודלי AI גדולים לכלים ממוקדים למשימות ספציפיות. הוא אף ציין כי כ-30% מקוד החברה – כבר נכתב בידי בינה מלאכותית. מיקרוסופט שואפת לשלב את פונקציית ה-Copilot AI שלה באופן נרחב במוצריה, כשהקיצוצים הקשורים ל-AI כבר הובילו לנוכחות בולטת יותר של בינה מלאכותית, למשל, במרכזי שירות הלקוחות, כך לפי המדיה העולמית. בנוסף על פי התחזיות, סביר להניח שמחלקות נוספות של הענקית מרדמונד יתחילו לעבוד בשילוב AI בעתיד הקרוב. מיקוד החברה בתחום ה-AI אינו מפתיע בהתחשב בכך שהשוק החדשני צפוי להגיע להיקף של 103 מיליארד דולר עד שנת 2027. מי יפוטרו ומה עם חברות אחרות? הפיטורים במיקרוסופט יתפרסו על פני מספר חטיבות ואזורים גיאוגרפיים, עם דגש משמעותי על תפקידי ניהול, במטרה לשטח את ההיררכיה הארגונית. בין החטיבות שנפגעו נמצאות לינקדאין, Xbox וצוותי הנדסת תוכנה. לינקדאין, שנרכשה על ידי מיקרוסופט ב-2016, עתידה להפגע באופן משמעותי בגל הפיטורים הנוכחי וזאת משום שלמרות שהיא מייצרת הכנסות משמעותיות, צמיחתה הייתה איטית יותר בהשוואה לעסקי ה-AI. קיצוץ כוח האדם בלינקדאין מעורר חששות לגבי יכולתה לשפר כלים חיוניים כמו Recruiter ו-Learning, ובצד זאת מציינים בדיווחים את האירוניה שפלטפורמת עבודה מרכזית מפטרת עובדים. במקביל חטיבת Xbox תראה קיצוצים על רקע האטה בשוק הגיימינג. כמו כן, רבות מהמשרות המקוצצות במטה החברה ברדמונד קשורות להנדסת תוכנה וניהול מוצר. הפיטורים הנרחבים במיקרוסופט אינם מקרה נדיר, אלא משקפים מגמה בתעשיית הטכנולוגיה, שבה חברות רבות, חלקן ענקיות כמו אמזון, גוגל ואינטל, ביצעו או מתכננות לבצע גם הן קיצוצים.  למעשה מאז 2023 עברה תעשיית הטכנולוגיה שינוי עמוק בתחום העבודה, כשחברות רבות צמצמו את כוח האדם שלהן. מטא פיטרה מעל ל-21,000 עובדים במהלך מה שכונה "שנת היעילות"; אמזון קיצצה יותר מ-27,000 משרות, בגלים; וגוגל פיטרה כ-12,000 עובדים. מיקרוסופט, כאמור, ביצעה כבר את אחד מצמצומי כוח האדם הגדולים בתולדותיה, עם פיטורי 10,000 עובדים. גם סיילספורס, ספוטיפיי וליפט קיצצו את מצבת עובדיהן. מלבד זאת שתעשיית הטק מתמודדת עם טלטלה מתמשכת ותחרות על טאלנטים מיומנים, המעבר המואץ של חברות גדולות ל-AI, תוך קיצוץ עלויות בתחומים אחרים, הוא המניע לפיטורים הרבים וכמובן – הוא מעורר דאגה בקרב מועסקי התעשייה כולה. רביים חוששים שביצועים טובים אינם מספיקים עוד כדי להבטיח את מקום עבודתם, ומתקשים להוסיף ולהאמין שביצועים מצוינים יובילו לתוצאות טובות עבורם באופן אישי. מיקרוסופט מספקת חבילות פיצויים ותמיכה במעבר קריירה לעובדים המפוטרים, אך פרטים מוגבלים על המצב – ואפס התייחסות בינתיים למיקומים הפיזיים שיפגעו, וספציפית על ישראל – מותירים את העובדים בחוסר ודאות לגבי עתידם. תגובת המשקיעים הייתה מעורבת, כאשר מניית החברה ירדה קלות, ירידה של 2% ב-13 במאי 2025, דבר המשקף אי שקט מסוים על רקע המהלך האגרסיבי לכיוון AI.

לינוס טורבאלדס, מי שאחראי לעדכוני הקרנל של לינוקס, עידכן באחרונה בבלוג הרשמי שלו את המצב של ההתקדמות לקראת הגרסה הבאה של המערכת, גרסה 6.15, אבל בין השאר היה חשוב לו לספר שהוא מצא את האשם בטעויות ההקלדה שלו לאחרונה: המקלדת עצמה. "סוף סוף ויתרתי על הניסיון שלי להשתמש במקלדת נמוכה ושקטה יותר", סיפר. "נתתי לזה חצי שנה וחשבתי שאתרגל אליה, אבל נראה שאני צריך את המשוב הקולי (או אולי התחושתי) כדי להימנע משגיאות ההקלדה שפשוט המשכתי לעשות", הוא כתב כשסיפר שחזר להשתמש במקלדת מכנית המבוססת על מתגי צ'רי כחולים. Linus Torvalds talks about using a walking desk for a few months, trying to maintain a clean workspace, and adjusting to a more regular schedule since having kids. pic.twitter.com/S1NidsQHYB — tetsuo.ai (mog/acc) (@7etsuo) November 25, 2024 "מעתה והלאה, אאשים בנוחות את התיקון האוטומטי" עם הרבה חוש הומור הוא שואל את עצמו למה בכלל ניסה, מכיוון שהוא אינו עובד במשרד כך שהרעשים של המקלדת המכנית לא אמורים להפריע לף אחד. "אני מזכיר את זה רק למקרה שאנשים הגיבו לשגיאות ההקלדה שלי. או שאולי זה רק אני, ואני פשוט מאשים בנוחות את המקלדת. בכל מקרה, מעתה והלאה, אני אאשים בנוחות את התיקון האוטומטי, מכיוון שאני לא יכול להאשים את המקלדת. רק שתדעו", הוא סיים. כך או כך, טורבאלדס שחרר בימים האחרונים גרסה מועמדת להשקה שישית של הקרנל של לינוקס, והוא ציין שהתהליכים מתקדמים כרגיל פחות או יותר, למרות שהיו מעט יותר תיקונים לבצע אחרי הגרסה הקודמת מאשר במהדורות קודמות של לינוקס. בכל מקרה, השחרור הסופי אמור להתרחש בעוד שבועיים בהתאם לתוכניות.

מאת: טוהר גואטה, CTO, ולידור יצהרי, VP R&D, חברת YouCC טכנולוגיות עולמות הפיתוח (Dev) והענן (Cloud), שבעבר התנהלו בנפרד בארגון גם מבחינת תחומי האחריות וגם מבחינת תקציבים, מתחברים היום יותר מאי פעם עם תחום אבטחת המידע (Security). השילוב הזה – שמכונה לעיתים DevSecOps – אינו רק מגמה טכנולוגית, אלא תפישה שמגדירה מחדש איך אנחנו בונים, מפרסמים ומגינים על מערכות מודרניות בענן. DevSecOps הוא שילוב של פיתוח, אבטחת מידע ותפעול בתהליך אחד רציף, במטרה לשלב את אבטחת המידע כבר בתחילת תהליך הפיתוח, ולא כשלב נפרד לאחר מכן. במקום לבדוק חולשות בסוף תהליך הפיתוח, מבצעים בדיקות ובקרות לכל אורך מחזור חיי הפיתוח. הגישה אשר תומכת באוטומציה של בדיקות אבטחה כחלק מה-Pipeline של ה-CI/CD מאפשרת זיהוי בעיות בשלב מוקדם, תיקון מהיר ושחרור גרסאות בטוחות יותר. לא טרנד אלא הכרח אם בעבר מחזור חיי הפיתוח היה לינארי: אפיון > פיתוח > QA > אבטחה > פרודקשן, אז בשוק של היום, שבו יש תחרות על כל שנייה של זמינות, הארגונים מגלים שלא ניתן להמתין לסבב הבדיקות האבטחתי בסוף התהליך. מה שלמעשה קורה בעולם ה-DevSecOps זה שהוא מכניס את אבטחת המידע כבר לתוך הקוד, ומשלב אוטומציות שמזהות חולשות, שגיאות קונפיגורציה, קוד פתוח חשוף – עוד בשלב כתיבת השורות הראשונות. תהליכי CI/CD משולבים עם סורקים, אנליזות סטטיות ודינמיות, ניתוח הרשאות IAM ועוד. כך, במקום שהאבטחה תעכב את הפיתוח – היא הופכת חלק אינהרנטי ואינטגרלי מהתהליך עצמו ובחלק מהמקרים אפילו מקדמת אותו. שילוב בין Dev ל-Sec הוא קודם כל שינוי מחשבתי תרבותי-ארגוני, שמחייב שינוי תפישה: נגמרו הימים ש-"הם פיתחו, אנחנו מאבטחים" – אלא שיתוף פעולה הדוק עם אחריות משותפת. הסינרגיה שנוצרת בין הגופים גורמת להפריה הדדית בארגון, כי במצב החדש מנהלי פיתוח חייבים להבין ב-Security ואנשי אבטחה חייבים להבין DevOps. בשביל להצליח נדרשת שפה משותפת, מדדים משותפים, ודשבורד אחיד, שמתאר את מצב האבטחה לא רק ברמה טכנית אלא גם עסקית. למה דווקא עכשיו? החיבור בין עולמות הפיתוח ו-Cloud Security מתעצם דווקא עכשיו בשל מספר מגמות עולמיות שמתרחשות במקביל ומגבירות את הצורך בו:  טרנספורמציה דיגיטלית – מעבר מוגבר לענן בכדי לפתח מוצרים מהר יותר, מחייב גם שמירה על עקרונות אבטחת מידע בקצב דומה. איומים מתוחכמים – תוקפים מנצלים חולשות בתהליכי פיתוח ובתצורות ענן, ולכן נדרשת אבטחה כבר בשלב הקוד.  DevOps כסטנדרט – תרבות הפיתוח האג'ילית הפכה לסטנדרט, והאבטחה צריכה להשתלב בתוכה בלי להפריע למהירות.  כלים חכמים בענן – התפתחות של כלים כמו DevSecOps, CSPM ו-Shift Left מאפשרת לאבטחה להיות חלק מה-DNA של הפיתוח.  רגולציה חדשה – גופים רגולטוריים דורשים היום הוכחות לאבטחת אפליקציות בענן כבר מהשלבים המוקדמים.  גישת Zero Trust – מחייבת התייחסות פרטנית לכל רכיב במערכת, כולל בקוד עצמו.  תחרות – ארגונים לא יכולים להרשות לעצמם כשלי אבטחה בפיתוח – הפגיעה במוניטין יקרה מדי.  מספר טיפים ליישום מוצלח אוטומציה, אוטומציה, אוטומציה – כל בדיקה ידנית שלא משולבת ב-pipeline תישכח. מדדים משותפים – כמו MTTR לאירועי אבטחה, מספר חולשות פתוחות, אחוז כיסוי. הכשרות פנים-ארגוניות – מפתחים צריכים להבין ב-OWASP, אבטחת API, הרשאות ועוד. שקיפות – כל השרשרת בארגון: מנהלים, פיתוח, אבטחה, דבאופס – כולם רואים את אותה התמונה. אחריות – כל שורת קוד היא גם אחריות אבטחתית. לסיכום: השילוב בין הפיתוח לקלאוד סקיוריטי אינו רק טכני, אלא אסטרטגי. הוא מחייב הבנה, כלים, תהליכים ותרבות ארגונית מותאמת. כשזה קורה – התוצאה היא מערכות חזקות יותר, יציבות יותר, בטוחות יותר – והכי חשוב: מהירות פי כמה להגיע לשוק. המפתחים לא רק כותבים קוד, אלא גם אחראים לאבטחתו. אבטחת המידע כבר אינה רק נחלתו של ה-CISO, אלא היא עניין ואחריות של כולם. על YouCC טכנולוגיות ‫YouCC טכנולוגיות היא מהמובילות בישראל בתחום אבטחת הענן (Cloud Security), ומתמחה במתן פתרונות מתקדמים להגנה על נתוני ומשאבי ארגונים בענן. החברה משרתת מגוון רחב של לקוחות, מארגוני SME ועד לארגוני אנטרפרייז, ומספקת להם פתרונות מותאמים אישית, הנסמכים על מומחיות מעמיקה ושותפויות אסטרטגיות. ‫צוות המומחים של YouCC מחזיק ברמות ההסמכה הגבוהות ביותר בשוק ומציע ליווי מלא ללקוחות, החל משלב תכנון הארכיטקטורה האבטחתית ועד להטמעת הטכנולוגיות המובילות. YouCC R&D מציעה מגוון של תשתיות ושירותי פיתוח, החל משלב איפיון הדרישות והתכנון, בניית התשתית והארכיטקטורה, הפיתוח וה-QA, ועד לאינטגרציה מלאה בתוך הארגון. הפעילות מתמקדת בתחומי הפיתוח, חוויית המשתמש, פיתוח אפליקציות, פיתוח אתר ופיתוח מובייל, אוטומציית ה-QA, ה-DevOps והנדסת מסדי הנתונים. ‫‫לפרטים נוספים אנא פנו אלינו – כאן

אברא פתחה את השנה עם תוצאות עסקיות טובות – עליות בהכנסות וברווחיות, ובפרט ברווח הנקי. על פי הדו"חות, שהחברה פרסמה הבוקר (ד'), היא רשמה ברבעון הראשון גידול של 15% בהכנסות ל-119.4 מיליון שקלים וזינוק של 46% ברווח הנקי ל-3.3 מיליון. הצמיחה בהכנסות נבעה מגידול בפעילות האורגנית של אברא בעקבות סינרגיה בין הפעילויות השונות שלה. עוד עולה מהנתונים שפרסמה חברת ה-IT כי הרווח הגולמי הרבעוני שלה גדל ב-2% והסתכם ב-28.5 מיליון שקלים, הרווח התפעולי עלה ב-3% לשישה מיליון וה-EBITDA הציג עלייה של 3% ל-12.7 מיליון. יתרת המזומנים והפיקדונות (כולל משועבדים) של אברא הסתכמה בסוף הרבעון ב-104.6 מיליון שקלים. ההון של החברה עמד ב-31 במרץ על 357 מיליון שקלים. "תשתית תפעולית ופיננסית חזקה" גבי דישי, יו"ר אברא, אמר כי "איחוד כלל החברות תחת אברא יצר תשתית תפעולית ופיננסית חזקה, שמאפשרת לנו לפעול כגוף אחד ממוקד, סינרגטי ויעיל. המערכת הניהולית המאוחדת שבנינו תומכת במכירות צולבות ובמקסום ערך בכל אחד ממנועי הצמיחה. אנחנו ערוכים היטב לקליטת חברות נוספות, ובוחנים רכישות חדשות באופן שוטף. אני בטוח שהמהלכים הבאים יובילו לגידול מואץ בהכנסות, לשיפור משמעותי ברווחיות ולהמשך צמיחה של אברא". שי אוזון, מנכ"ל החברה, ציין כי הצמיחה בת ה-15% בהכנסות החברה ברבעון האחרון "מצטרפת לרצף מרשים של צמיחה דו ספרתית אורגנית בכל הרבעונים האחרונים. ההשקעות שביצענו במערך המכירות מוכיחות את עצמן, ואנחנו צופים שההשפעה שלהן תורגש גם בשורת הרווח כבר בקרוב". אוזון ציין את הרכישה של מתודה מחשבים תמורת 195 מיליון שקלים, שאברא הודיעה עליה לפני כשבועיים, ואמר כי "היא מהלך שמחזק משמעותית את היצע השירותים שלנו ויוצר חיבור טבעי עם פעילות הליבה של אברא. אנחנו ממשיכים לפעול בנחישות על פי אסטרטגיית הצמיחה שלנו, עם תהליכי רכישה נוספים, שנמצאים כעת בשלבים מתקדמים".

אורן אבידר מונה לראש חדרי מלחמה גלובליים (Head of global war rooms) בחברת ארמורי (Armory), המתמחה בסייבר התקפי למטרת הגנה פרואקטיבית על נכסי ארגונים. אבידר יהיה אחראי במסגרת תפקידו לתפעול וניהול חדרי המלחמה (War Room) של ארמורי הממוקמים בישראל ובמקסיקו, כאשר בתכנון הקמת אתר נוסף בבריטניה במהלך השנה הקרובה. חדרי המלחמה הינם מרכזי אבטחת סייבר התקפיים (OSOC – Offensive Security Operation Center), הפועלים במודל Follow the Sun, ומשלבים פעילות של צוותי האקרים לבנים עם פלטפורמה חדשנית מבוססת AI שפיתחה החברה. ב-ארמורי חושבים ומתנהגים כמו תוקפים, ובאמצעות סימולציות פריצה אמיתיות למערכות ארגוניות, שמבוצעות 24/7, מזהים חולשות ואיומים עתידיים ומנטרלים אותם עוד לפני שזוהו על ידי תוקפים. לאבידר ניסיון מקצועי עשיר בתעשיית אבטחת המחשבים והרשתות, כיועץ אבטחת מידע, חוקר אבטחה Red Team ומנהל פרויקטים. הוא הצטרף לארמורי לאחר כשלוש שנים בחברת Sompo Digital Labs במקביל לעבודתו כמרצה לאבטחת סייבר ב-Ecom Academy. חברות נוספות בהן שימש בתפקידים שונים במהלך הקריירה שלו הן: AppSec Labs, GRSee Consulting, ThinkCyber ו-טבע. אבידר בעל תואר ראשון במנהל עסקים מהמרכז האקדמי פרס ותעודה בלימודי סייבר וזיהוי פעילות פלילית וטרור ממכללת HackerU.

"כאשר ארגונים נערכים לעידן הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) וסוכני הבינה המלאכותית (Agentic AI) כדאי להם יותר להטמיע פרויקטים שכאלה בקרקע, און פרם – ולא בענן. בדרך זו ניתן לחזות ולהיערך בהיבט העלויות, שיהיו זולות יותר, עם ביצועים מובטחים ורמת הגנת סייבר גבוהה יותר", כך אמר אושרי שרון, מנכ"ל DnA IT. שרון ואלעד רוזן, ה-CTO של החברה, היו חלק מהמשלחת הישראלית שהשתתפה ב-NEXT2025. – הכנס השנתי שערכה נוטניקס (Nutanix), שהסתיים בסוף השבוע האחרון בוושינגטון הבירה. עשרות חברי המשלחת הישראלית היו חלק מיותר מ-5,000 משתתפי האירוע – לקוחות ושותפיה העסקיים של החברה. לדברי שרון, "AI יכול לשפר היבטים תפעוליים שונים בכל ארגון, מכל מגזר תעשייה. למשל, רשת קמעונאות, כשסוכן ה-AI מזהה את הלקוחות שהמוכרים.ות לא פנו אליהם, ואז הם מקבלים חיווי כלשהו, כגון מסרון לנייד שלהם.ן, על מנת שיפנו אל הלקוחות שאליהם לא נגשו. בדרך זו ניתן לשפר את השירות, את מידת שביעות הרצון של הלקוחות – וגם להגדיל את המכירות". "שותפי נוטניקס, ברמת צ'מפיון, כבר ממחצית העשור הקודם" שרון אמר כי "אנו ב-DnA IT שותפים ותיקים של נוטניקס, ברמת צ'מפיון, כבר ממחצית העשור הקודם". על לקוחות החברה בעולם נוטניקס, נמנים לקוחות מכלל מגזרי התעשייה. "מאז 2023", הוסיף, "אנו במעמד ASP, משמע מהווים חלק מהזרוע שעורכת הטמעות כנציגת נוטניקס – על כל המשתמע מכך: עבודה לפי תקנים של ספקית ה-IT, הדרכות, Best Practices, ותמיכה לאורך כלל מחזור החיים של הפלטפורמה". "רכישת ברודקום (Broadcom) את VMware", הסביר שרון, "הביאה לשינוי של תנאי הרישוי של ענקית הווירטואליזציה. מצב זה יצר רצון אצל לא מעט לקוחות ארגוניים לערוך הגירות – חלקן הגירות מסיביות – של מכונות וירטואליות, בהיקפים גדולים – מאות ואלפי מכונות, לסביבות נוטניקס או לחלופות נוספות. להערכתי, בשנה הקרובה המגמה תתרחב, ותדרוש מאתנו, כמו גם מאינטגרטורים אחרים, לתמוך במהלך. חלק ניכר מארגונים אלה יהגרו לסביבות נוטניקס, כיוון שהמדובר בחלופה בשלה, בעלת היצע טכנולוגי נרחב". "לכן", סיכם שרון, "נגייס השנה ובשנת 2026 עובדים.ות נוספים לחברה, שיצברו מומחיות בסביבת נוטניקס ויוכלו להשתלב בפרויקטים הרבים שלנו. השנה גם נתחיל בהטמעת פרויקטים של בינה מלאכותית יוצרת בארגונים – עם סוכני AI". אלעד רוזן, CTO, חברת DnA IT. צילום: אלון ישראל (אלוניס) "דגש חזק על פיתוח יכולות גבוהות של מיכון" רוזן אמר כי "החברה שמה דגש חזק על פיתוח יכולות גבוהות של מיכון עבור הלקוחות הארגוניים. הפלטפורמה שלה היום מאד רחבה ומקיפה – ואנו עורכים לא מעט פרויקטים בסביבה זו, אשר מספקים חוויית ענן מלאה ללקוחות הארגוניים, עם סביבות IT אוטונומיות ודינמיות. כך, המפתחים מקבלים סביבת פיתוח – זו או אחרת – עם הרשאות, הקצאת משאבים דינמית, יכולות וכלים המעצימים את אנשי ה-DevOps. כך מתקבל פתרון בקרקע, ב-און פרם, אשר הופך את התפעול בארגון ליעיל יותר ואת ניהול ה-IT ליותר שקוף". "למשל", המשיך ואמר רוזן, "למערכת של נוטניקס יש כלי אשר מזהה צריכת אנרגיה – גדולה או מעטה. בדרך זו ניתן להעביר, להקצות, לווסת ולנהל את משאבי המחשוב באופן דינמי, לחסוך ממנהלי ה-IT כמות נכבדת של התרעות ולצמצם משאבים". "אחד היתרונות החשובים של עבודה בקרקע", הסביר רוזן, "הוא במענה לרגולציות של אבטחת מידע והגנת הפרטיות. מדובר ביכולת לשמור את הנתונים החסויים של הלקוחות של הארגונים הכפופים לרגולציות – בתחומי מדינת ישראל". "הפלטפורמה של נוטניקס", סיכם רוזן, "אחודה וקלה לתפעול, וכוללת מערך רחב של פתרונות שירותי ערך מוסף תשתיתיים – כגון בקרה על הקבצים, מיקרו-פילוח, שירותי Object Storage, כלי מיכון ושירותי ניהול בסיסי נתונים (DBA). לצד החלופה לענקית הווירטואליזציה, החברה מציעה תחושה אמיתית של פלטפורמת ענן מלאה – הפועלת גם על הקרקע".

מערכות מחשוב לאחסון מידע בענן (דאטה סנטרים – Data Centers) הפכו בשנים אחרונות לעמוד השדרה לאבטחת פעולה אמינה ורציפה במרבית הארגונים. חשוב להדגיש כי משמעות המילה "ענן" בהקשר למידע הוא שימוש במרכזי אחסון שמותקנים במדינות רבות. אתרים אלה מקושרים ביניהם כדי לספק יתירות, ואמינות תפעולית. האמצעי להתגבר על כך הוא ליישם את ההגנה באמצעות תהליכים המוגדרים בתקן בינלאומי 62443 ISA-IEC. למרות העובדה כי תקן זה מורכב, ניתן להיעזר בו, אחרי הדרכה קצרה לעובדים שמעורבים בתכנון ובנייה והשמה של מערכות אלה על מנת לשכנע לקוחות להאמין במערכות אלה, הוגדרו שני מונחים מקצועיים: RTO (ר"ת Return time Objectives) ו-RPO (ר"ת Return Point Objective), שבאמצעותם ספקי פתרונות יכולים למסור מידע מדויק לגבי כמות הנתונים שעלולים לא להישמר במקרה של אירוע, ומידע לגבי הזמן שהמערכת תחזור לפעולה במקרה שכזה. כדי לעמוד ביעדים אלה, המערכת חייבת להיות בנויה באופן מקצועי ולכלול אמצעים שיבטיחו את האמינות והרציפות של מערכות ענן אלה. איך מגינים על מערכותיו נכון? דאטה סנטר. צילום: אילוסטרציה. BigStock הגנה מקיפה על המערכות הגנה על מערכות אחסון מידע חייבת לכלול מגוון גישות, שיטות ואמצעים טכנולוגיים, מותאמים במיוחד למערכות שחייבות לפעול ברציפות 24/7/365. המפעילים של מערכות אלה נדרשים לבצע תכנון קפדני, בחינה תקופתית, הכללת יתירות במערכות, עדכונים ותחזוקה, הכללת מערכות לניטור מצבים חריגים, ועוד. חשוב להדגיש כי הגנה פיזית, היקפית על מתקנים אלה היא תנאי ראשון והכרחי כדי להבטיח פעולה רציפה. חדירה של אדם לא מורשה לאזור בו מותקנות המערכות עלולה לאפשר עקיפה על אמצעי הגנה יקרים. לפיכך נדרשים: הקפדה על פעולה תקינה ורציפה של מערכות לאספקת חשמל לפחות בשתי נקודות הזנה, שימוש בגנרטור לגיבוי, שמירה על מלאי דלק, שימוש במערכות אל פסק, ועוד. מערכות האוורור והמיזוג (HVAC) חייבות לכלול אמצעי יתירות, כדי להבטיח שפעולה תקינה ורציפה גם במצבים של אירוע חמור עקב תנאי מזג אוויר, תקלות, פעולה שגויה של אנשים ועוד. התקנה של ניטור מאובטח דרך רשת אינטרנט ציבורית, באמצעות הטמעה של אמצעים לניטור מצבי תקשורת ותעבורה של נתונים בכמות חריגה, שעלולים להתרחש עקב תקלה, חבלה פנימית או אירועי סייבר. ביצוע תהליכי הקשחה עבור מערכות המחשוב שנרכשו כמוצרים סטנדרטיים (COTS) היא פעולה חיונית על מנת להקשות על גורם עוין לחדור למערכות אלה ולשבש את פעולתן. ביצוע תחזוקה שוטפת על מערכות המחשוב, כולל עדכוני תוכנה וביטול פגיעויות שדווחו על ידי ספקי מוצרים ותוכנה, עדכונים עבור מערכות לאבטחת מידע ועוד. לסיכום, המטרה העיקרית היא לשמור על הסודיות, השלמות והגישות למידע (CIA ר"ת Confidentiality Integrity Availability). כדי להבטיח שמטרות אלה הושגו, חייבים לבחון את המערכות הללו גם מזווית ראיה של מערכות תפעוליות (OT – ר"ת Operation Technology). אין להתעלם מהעובדה כי חברות שבונות מערכות אלו לא כוללות מומחים בתחום מערכות תפעוליות, וזו בעיה. האמצעי להתגבר על כך הוא ליישם את ההגנה באמצעות תהליכים המוגדרים בתקן בינלאומי 62443 ISA-IEC. למרות העובדה כי תקן זה מורכב, ניתן להיעזר בו, אחרי הדרכה קצרה לעובדים שמעורבים בתכנון ובנייה והשמה של מערכות אלה. חשוב מאד שהגורמים בישראל שבאחריותם להבטיח פעולה רציפה ואמינה של מערכות אלה יאשרו רכש של המערכות הללו רק מחברות שמחויבות לתקן בינלאומי. הכותב הוא פעיל בחברת SCCE, יועץ ומרצה לאבטחת סייבר למערכות תפעוליות וגם חבר במספר ועדות תקינה הכותבות פרקים עדכניים בתחום. בנוסף, ארנרייך מרצה בכנס Data Centers and Cloud 2025 – שיתקיים ב-LAGO ראשל"צ, ב-9 ביוני הקרוב. לפרטים נוספים על הכנס – הקישו כאן.

ביטול חוק מכסות שבבי הבינה המלאכותית האמריקני, שהיה אמור להיכנס בימים אלה לתוקף אחרי שהנשיא הקודם, ג'ו ביידן, חתם עליו לקראת סוף כהונתו, יסייע במישרין לפרויקט להקמת מחשב על נוסף בישראל – הפעם לאומי. על אף שאין למחשב הזה עדיין שם, רשות החדשנות בחרה בחברה שתבנה אותו – נביוס. הרשות הודיעה היום (ד') שנביוס הייתה אחת מארבעה ארגונים שהציעו את עצמם להקמת המחשב. רשות החדשנות גייסה עבור פרויקט מחשב העל הלאומי סכום שכבר עבר את הרף של חצי מיליארד שקלים, ומתוכם 150 מיליון שקלים הם מענק ממשלתי. לפי הודעת הרשות, הפתרון שהציגה נביוס מציע כוח עיבוד של 16 אלף פטה-פלופים – פי ארבעה יותר ממה שהוגדר כדרישת סף. מעבר לכך, החברה התחייבה להציע כוח חישוב מוזל בהיקף כפול מהנדרש, ולהשלים את הקמת התשתית ולהתחיל לספק שירותים כבר בתחילת 2026. המטרה: יותר זמינות כוח עיבוד בפחות עלויות מייסד נביוס. היזם הישראלי-רוסי ארקדי וולוז'. צילום: יאנדקס, מתוך ויקיפדיה נביוס הוקמה אשתקד, לאחר שיצאה מיאנדקס הרוסית. בראש החברה עומד מייסד יאנדקס, ארקדי וולוז' הישראלי-רוסי, שמאז 2014 מתגורר בתל אביב. המטה הראשי של נביוס נמצא בהולנד, ויש לה משרדים ופעילות בארץ. מחשב זה הוא פתרון שנועד לתמוך בתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. הוא אמור להגדיל את זמינות כוח העיבוד לאימון מודולי AI לטובת חוקרים וגם עבור המגזר הפרטי, תוך הוזלה משמעותית של עלויות העיבוד הנדרשות לפיתוח פרויקטי בינה מלאכותית. במקביל, הודיעה רשות החדשנות על ההגעה לפעימה השנייה בתוכנית. רשימת המטרות בפרק הזה עמוסה ומשמעותית במיוחד. זה כולל, בין השאר, הקמה של מכון לאומי למחקר בבינה מלאכותית, קידום מיזמי מחקר בחזית הידע העולמית באקדמיה, בתעשייה ובמערכת הביטחון והאצת השימוש הממשלתי בפתרונות AI המותאמים לצרכי השירות הציבורי. "המטרה: להוביל במענה על אתגרי הדור הבא" "הקמת מחשב העל הלאומי והשקת פרויקטי הדגל בתחום ה-AI מסמנות שלב חדש ומשמעותי ביכולת של מדינת ישראל לעצב את עתידה. אנחנו בונים תשתית עצמאית וחדשנית, שתאפשר לישראל לא רק להתמודד עם אתגרי העשור הבא – אלא להוביל אותו. זו לא רק השקעה בטכנולוגיה – זו השקעה בביטחון הלאומי, בצמיחה הכלכלית ובאיכות החיים של כל אזרחי ישראל", מסרה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל. "בינה מלאכותית היא מנוע צמיחה גלובלי, אך גם חלק ממרוץ חימוש טכנולוגי עולמי. ישראל נמצאת כיום בחזית הטכנולוגית במרוץ זה, אולם כדי לשמור על יתרונה היחסי, עליה להשקיע בעקביות בתשתיות, באקדמיה ובתעשייה. מחשב העל והפרויקטים הלאומיים החדשים הם התשתית לעשור הבא של ההיי-טק הישראלי. מדובר ברגע מכונן", ציין דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות.