את'ר (أثر) הוא שמה של תוכנית חדשה ופורצת דרך, שמטרתה לשלב נשים אקדמאיות מהחברה הבדואית בנגב בתעשיית ההיי-טק הישראלית. המיזם המשותף של קרן פורטלנד ישראל וקבוצת תמאם, מתבסס על מתודולוגיות מוכחות שפותחו ויושמו בהצלחה במיזמי הקרן בשנים האחרונות, במסגרתן נקלטו מעל ל-310 צעירות וצעירים מהחברה הערבית בתפקידי פיתוח בהיי-טק (68% נשים).  תוכנית את'ר ('חותם' בעברית) נועדה לתת מענה ייחודי למגבלות חברתיות, מסורתיות ותרבותיות, אשר מקשות על נשים בדואיות בעלות השכלה אקדמית להשתלב בתעשייה. את'ר מציעה פתרון מותאם באמצעות האב טכנולוגי חדשני שהוקם ב-עידן הנגב, המאפשר למשתתפות התוכנית להשתלב בהצלחה בתעשיית ההיי-טק. גזירת הסרט בהשקת תוכנית את'ר. צילום: איוב אבו מדיע'ם המגמה: להגביר את העסקת האוכלוסייה הבדואית בנגב התוכנית כוללת איתור צרכי מעסיקים, גיבוש סילבוס והכשרה מותאמת, איתור ומיון משתתפות, הכשרה אקדמית ומעשית בת 400 שעות בפיתוח אוטומציה, הכוללת גם הכשרות "רכות" מבוססות צרכי מעסיקים, ליווי מקצועי בתהליכי ההעסקה, ותמיכה רציפה במעסיקים בקליטת העובדות החדשות. התוכנית סיימה את מחזור ההכשרה וההשמה הראשון שלה, ותתרום להעסקת האוכלוסייה הבדואית בנגב, אשר כיום מועסקת באחוזים בודדים בכל האזור.  "את'ר מהווה הזדמנות ייחודית לחולל שינוי משמעותי וליצור תקדים של שילוב נשים בדואיות בתעשיית ההיי-טק הישראלית", אומרים בקרן פורטלנד ישראל ובקבוצת תמאם. "אנו מאמינים כי התוכנית תאפשר לנשים מוכשרות אלו למצות את הפוטנציאל שלהן, להשתלב בחברה הכללית ולתרום תרומה משמעותית לתעשייה ולחברה כולה".  במהלך השנתיים הראשונות, את'ר מתכוונת להכשיר ולשלב כ-30 נשים בתעשיית ההיי-טק, ולהמשיך בהכשרת נשים נוספות בשנים הבאות. מציגים את תוכנית את'ר. צילום: איוב אבו מדיע'ם פורטלנד ישראל: 92% השמה לבוגרי ובוגרות התוכניות השונות  קרן פורטלנד ישראל פועלת לשנות את גיוס הכישרונות בהיי-טק, על ידי פתיחת התעשייה למאגרי כישרונות לא מנוצלים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, על חשבון הרחבת מרכזי פיתוח ב-offshore. הקרן מגייסת, מכשירה ומשלבת מאות מועמדים בחברות מובילות. פורטלנד ישראל הקימה עד כה חמישה מרכזי היי-טק תעסוקתיים ומרכזי חדשנות כדי לקדם יזמות מקומית ולתת מענה לשילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג בהיי-טק המקומי.  חשוב לציין כי מיזמי פורטלנד ישראל השיגו עד כה רמת השמה של 92% בקרב בוגרי ובוגרות התוכניות השונות.  בין החברות איתן עובדת הקרן נמנות חברות היי-טק מובילות כמו וויקס, אמדוקס, נייס, רדקום, סולאראדג', נובה, מאנדיי, אלגוסק, סייבראינט, ZIM וחברות נוספות ומוכרות.  קבוצת תמאם היא קבוצה עסקית, שהוקמה מתוך מטרה לחולל שינוי כלכלי-חברתי בקרב החברה הבדואית בנגב. הקבוצה יוזמת ומנהלת מגוון מיזמים עסקיים וחברתיים איתנים, אשר שואפים לייצר הזדמנויות לצמיחה כלכלית רחבה יותר, ברמה הלאומית בישראל בכלל ובאזור הנגב בפרט, כמו גם בתוך החברה הבדואית עצמה.  "מצפים לראות את ה'חותם' שאת'ר תשאיר על החברה והכלכלה בישראל" רמי שוורץ, מנכ"ל קרן פורטלנד ישראל: "השקת תוכנית את'ר היא רגע מכונן עבורנו בקרן פורטלנד. אנו מאמינים כי תוכנית זו, המשלבת נשים בדואיות אקדמאיות בתעשיית ההיי-טק, היא לא רק צעד משמעותי לצמצום פערים חברתיים וכלכליים, אלא גם תוספת אדירה של כישרון ופוטנציאל לתעשיית ההיי-טק הישראלית כולה. ההאב הטכנולוגי שהקמנו בעידן הנגב הוא עדות למחויבותנו ליצור הזדמנויות אמיתיות, ואנו מצפים לראות את ה'חותם' שאת'ר תשאיר על החברה והכלכלה בישראל". איבראהים אלנסאסרה, מייסד ויו"ר קבוצת תמאם: "תעסוקה איכותית היא מנוע ההצלחה וההתפתחות של החברה הבדואית בנגב. לאורך שנים רבות מדי, צעירות וצעירים מהחברה הבדואית בנגב לא השתלבו בתעסוקה איכותית ובתפקידים משמעותיים במדינה. זו איננה גזירת גורל. בזכות חזון ברור שהצבנו, משרדי ממשלה אשר הינם שותפים משמעותיים, חברות היי-טק רתומות ועבודה קשה של כולם – ניתן לצלוח כל אתגר ולייצר מציאות חדשה".

שם ותפקיד: מריה ולסוב-קריחלי, מפתחת פול-סטאק בפרונטג (Frontegg). ותק מקצועי: בשלוש השנים האחרונות אני מפתחת ב-פרונטג – חברת פורטפוליו של קרן פיטנגו, ולפני כן שירתי שש שנים בצה"ל כמפתחת. השכלה ושירות צבאי: בוגרת קורס תכנות בסמ"ח (לשעבר ממר"ם). עם סיום הקורס שובצתי כמתכנתת ביחידת מיפוי ב-9900, שם גם התקדמתי לתפקיד ראש צוות פיתוח. במקביל לשירותי הצבאי השלמתי תואר ראשון במדעי המחשב במכללה למנהל. איך הגעתי לעולם הטכנולוגיה? "אפשר לומר שזה קרה לגמרי במקרה. עליתי לארץ מגאורגיה בגיל 12, כמעט בלי לדעת עברית. שובצתי בכיתת מצוינות, פשוט כי לא היה מקום אחר – שם כל התלמידים למדו מדעי המחשב. הייתה לי מורה מדהימה שהצליחה להדליק בי את הניצוץ, והבנתי די מהר שזה התחום שאני רוצה לעסוק בו. משם הדרך לקורס בסמ"ח, לפיתוח בצבא ולתואר הייתה טבעית – והיום אני ב-פרונטג, עושה בדיוק את מה שאני אוהבת". מה דעתך על מצב הנשים בהיי-טק? "אני מרגישה שיש שינוי אמיתי בשנים האחרונות. יותר ויותר חברות נוקטות צעדים כדי לצמצם את הפערים בין נשים לגברים. יצא לי אפילו לשוחח עם מגייסת, שסיפרה שהחברה שלה בחרה להתמקד בגיוס נשים כדי לאזן את המצב. ובכל זאת – יש עוד לאן לשאוף. לצערי, אני עדיין שומעת אמירות שמניחות שגבר בהכרח יבצע את אותה העבודה טוב יותר, רק כי הוא גבר. זה כבר נשמע מגוחך בעיניי, במיוחד לאור כמות הנשים המוכשרות והמובילות שיש היום בתעשייה. אני מאמינה שאם נערות צעירות ייחשפו ליותר מודלים נשיים מצליחים, הן יאמינו שגם הן יכולות – וירצו להיות חלק מהתחום". האם חווית אפליה אישית בתעשייה? "לשמחתי, לא. גדלתי בבית נשי מאוד, עם אמונה שלמה שכשאני רוצה משהו – אין דבר שיכול לעצור אותי. גם לאורך הדרך המקצועית שלי תמיד מצאתי את עצמי בסביבות תומכות ומקדמות. בצבא, הייתי האישה היחידה בצוות, ובסופו של דבר הגעתי להוביל אותו. ב-פרונטג אני חלק מצוות שרובו נשים מוכשרות ומעוררות השראה, והתחושה הכללית – ללא קשר למגדר – היא של תמיכה, קידום ורצון אמיתי שכל אחד ואחת יגיעו הכי רחוק שאפשר. התחושה הזו מגיעה מכל עובדי החברה, ובמיוחד מההנהלה, שפועלת באופן עקבי לוודא שכל אחת ואחד מרגישים בנוח, מקבלים מקום להתבטא, ולהתפתח מקצועית ואישית".

על רקע המתיחות הגוברת בין איראן לישראל, שכידוע הסלימה לכדי מלחמה של ממש ביום ה' האחרון, הודיע אילון מאסק, מנכ"ל SpaceX, על הפעלת שירות האינטרנט הלווייני של החברה סטארלינק (Starlink) באיראן. מהלך זה מגיע בעקבות הגבלות אינטרנט נרחבות שהטילה ממשלת איראן על תושביה, בתגובה לתקיפות הישראליות האחרונות על משאבים צבאיים ואתרי גרעין איראניים. משרד התקשורת האיראני אישר ביום ו' כי "הגבלות זמניות הוטלו על האינטרנט במדינה", בתוך שציין כי הסיבה היא מתקפותיה האחרונות של ישראל. המשרד הוסיף, בהצהרה שפורסמה בסוכנות הידיעות ISNA, כי הגבלות אלו יוסרו "ברגע שהמצב יחזור לקדמותו". אלא שאז מאסק אישר בחשבון ה-X שלו כי סטארלינק הפעילה את שירותיה למרות האיסור של השלטונות, וכתב בתגובה לפוסט אחר: "הקרניים פעילות", בהתייחסו לתשדורת מהלוויינים, אשר נפתחה למשתמשים האיראנים. The beams are on — Elon Musk (@elonmusk) June 14, 2025 המטרה: להפיל את שלטון האייתולות רשת סטארלינק, המשתמשת בלוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ, מציעה פתרון לאספקת אינטרנט לאזורים מרוחקים או למקומות שבהם מערכות תקשורת מסורתיות קרסו. במצב הנוכחי, שירותי סטארלינק יאפשרו גישה לאינטרנט לקהילה האיראנית, על אף ההאפלה שיצרו במכוון שירותי הסלולר הממשלתיים. ההאפלה הזו התרחשה בזמן שחיל האוויר הישראלי תקף מטרות רבות באיראן. למרות שהמטרה המוצהרת היא לחבל בתשתיות הגרעין של איראן וביכולתה להגיע לפצצות אטום, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, פנה לאיראנים ביום ו' בערב וקרא להם בנוסף להתייצב מול הרפובליקה האסלמית ולמרוד בה. נתניהו הדגיש כי: "המאבק הישראלי אינו נגד העם האיראני. מאבקנו הוא נגד המשטר האסלמי הרצחני, אשר דיכא והביא לעוני". במקביל, רזא פהלווי, בנו הגולה של מוחמד רזא שאה פהלווי, השאה האיראני האחרון, פרסם הודעה חריפה ביום ו' ובה קרא לחיילים ולכוחות הביטחון האיראניים לעזוב את הרפובליקה האסלמית ולהצטרף לתנועה עממית להשבת המדינה אל העם. פהלווי טען כי המנהיג העליון, אייתוללה עלי ח'אמנאי, כופה על העם האיראני מלחמה שאינה מייצגת את רצונו. נזכיר כי מאסק נענה בעבר לפנייה נואשת מאוקראינה, קצת אחרי שהותקפה לראשונה על ידי רוסיה, ושהמלחמה הקשה בין השתיים פרצה. הוא הסכים מיד לספק לאוקראינה קישוריות מהחלל דרך סטארלינק, ובכך סייע לה מאוד במלחמה, אחרי שתשתיות האינטרנט שלה הושבתו בידי הרוסים קצת לאחר הפלישה שלהם אל אוקראינה במרץ 2023. מאידך, בהמשך דווח על קצרים בין יזם הטק למדינה המותקפת. למשל, במקרה אחד סירב מאסק להפעיל את סטארלינק לצורך חיבור רחפני תקיפה אוקראינים על ספינות רוסיות. גם סוגיית התשלום עבור השירות, שמאסק התנגד להמשיך לממן, שיבשה את הרושם של המחווה הראשונית שביצע יזם הטק כלפי אוקראינה. יש מי ששיערו שקשרי המולטי-מיליארדר עם רוסיה, או גורמים מטעמה, הם שעמדו מאחורי התנגדויותיו להמשיך ולעניק לאוקראינה את שירותי סטארלינק עד שהמלחמה תסתיים, אלא שלחצים בינלאומיים הצליחו לגרום לשירות להמשיך ולהתקיים בהמשך הדרך. Elon Musk turning on Starlink for Iran in 2022 was a game changer. Starlink connects directly to SpaceX satellites, bypassing Iran’s ground infrastructure. That means even during government-imposed shutdowns or censorship, users can still get online, and reportedly more than… pic.twitter.com/1Wa94Dl3DV — Elizabeth MacDonald (@LizMacDonaldFOX) June 14, 2025 הסיוע לאיראנים – לא בפעם הראשונה ואולם הפעם התערבותו של מאסק ואספקת קישוריות לוויין במקרה האחרון באיראן לא נועדה כדי לסייע למדינה – אלא לתושביה ומאבקם מולה. אינטרנט יכול לעזור לאיראנים לכונן ולארגן מרד ומהפיכה, כמו גם לתקשר עם העולם החיצון ובינם לבין עצמם. למעשה, כפי שדיווחנו בעבר, עוד בספטמבר 2022 – על רקע המחאה העממית שכונתה מחאת החיג'אב ועסקה בתנגדות לדיכוי זכויות אדם באיראן – מאסק הפעיל שם את שירות האינטרנט הלווייני שלו. המהלך אז נועד, כמו היום, על מנת לסייע לאיראנים שהתמודדו עם הפסקות אינטרנט משמעותיות והגבלות על גישה לרשתות חברתיות מצד השלטונות. בדצמבר באותה שנה בישר מאסק כי כמאה לווייני סטארלינק פועלים מעל איראן, וציין כי שירות הפס הרחב מבוסס הלוויינים יאפשר למפגינים לעקוף את הצנזורה הממשלתית ולתקשר אלו עם אלו ועם העולם החיצון. נזכיר כי פעילות זו של מאסק מגיעה לאחר תקופה שבה היה מעורב עד צוואר בפוליטיקה האמריקנית. מאז בחירתו מחדש של דונלד טראמפ לנשיא, מאסק התערב בעניינים פוליטיים ואף ניהל לשכה חיצונית מיוחדת לצמצום הוצאות ממשל, ה-DOGE. אלא שעל פי דיווחים, הוא הסתכסך עם טראמפ, החברות הרבות שהוא עומד מאחוריהן – בעיקר טסלה – סבלו מריקושטים בדמות מחאות נגד מאסק ונגד מוצריהן, ולכן גם חוו ירידה בערכן. לבסוף, ממש באחרונה, פרש יזם הטק התזזיתי ממעורבותו בענייני ניהול ארה"ב, אולם נראה שהוא עדיין מעוניין להיות גורם בעל משמעות בנוגע לפוליטיקה העולמית.

עשרות נציגים מחברות מובילות במשק הגיעו לכנס שערכה קבוצת אמן, הנציגה הרשמית של אינפורמטיקה בישראל, במתחם הכנסים פנתרה בתל אביב, כדי להבין כיצד הדאטה הארגונית הופכת לקלף החזק ביותר במשחק הבינה המלאכותית – אם רק יודעים לשחק בו נכון. במהלך האירוע הוצגו והודגמו הכלים המתקדמים ביותר של אינפורמטיקה על ידי יותם אופנהיימר, מוביל טכנולוגי ומומחה דאטה מקבוצת אמן, והוצג  והחזון הגלובלי שלה בנוגע לעתיד הבינה המלאכותית וניהול המידע על ידי רמי הדדי, סמנכ"ל ארכיטקטורת פתרון באינפורמטיקה EMEA. לסיום הרצה אייל "קסיאס" אשכר, אלוף ישראל בפוקר, על "הקלף הנכון לחיים" – הרצאה מעוררת השראה שחיברה בין עולמות המשחק, קבלת ההחלטות והדאטה. בדיוק כמו בפוקר – גם בעולמות ה-AI הבחירה בקלף הנכון (או בבסיס הנתונים הנכון) היא זו שעושה את ההבדל.  

ד"ר אסי מסיקה מונתה לסמנכ"לית מדע נתונים בחברת שילד (Shield), שמספקת פלטפורמת AI לאיתור מניפולציות והונאות בשוק ההון לארגונים פיננסיים בעולם. במסגרת תפקידה תוביל מסיקה  בחברה את תחומי החדשנות, הבינה המלאכותית ומדע הנתונים. טכנולוגיות אלו הן חלק מרכזי בפיתוח הכלים לניטור וניתוח מיליוני האינטראקציות שמקיימים עובדי המוסדות הפיננסיים במטרה לזהות ולהתריע על חשש להתנהלות לא תקינה ומניעת הונאות. ד"ר מסיקה היא בעלת ניסיון רב שנים בתפקידי ניהול נדע הנתונים, פיתוח, מוצר ושיווק בחברות היי-טק. בשלוש וחצי השנים האחרונות שימשה כסמנכ"לית מדע נתונים בלייטריקס והובילה את פיתוחם של עוזרי AI ומערכות למידה אדפטיביות, המסוגלות לפרש מידע בלתי מובנה, כגון התנהגות משתמשים, תמונות וטקסט ולהמירו לתוצרים מותאמים אישית ומשמעותיים. ד"ר מסיקה בעלת תואר ראשון ושני בפיזיקה ומדעי המחשב, תואר שני במינהל עסקים עם התמחות בשיווק ולימודי דוקטורט בנושא מערכות המלצה בפקולטה להנדסת מידע ותוכנה. היא משמשת כמרצה באוניברסיטת רייכמן והרצתה בעבר באוניברסיטאות תל אביב ובן גוריון.

חברת פינק (FINQ) – המתמחה בדיגיטציה של תחום הפנסיה וההשקעות – הודיעה באחרונה על שני מינויים בכירים חדשים, כחלק מהתרחבותה והעמקת פעילותה בשוק. יגאל פלדמן מונה לסמנכ"ל המכירות (VP Sales), וליאור גלר אייזנברג מונתה לסמנכ"לית המוצר (VP Product) של החברה.  גלר אייזנברג מביאה עימה ניסיון של מעל ל-15 שנה בעולמות ניהול המוצר, עם התמחות בפינטק וביטוח בשוק האמריקני והישראלי. היא תוביל את אסטרטגיית המוצר של פינק, בדגש על יצירת חוויית משתמש פשוטה ונגישה, שלדברי החברה "תפשט את העיסוק בפנסיה ותעצים את ציבור החוסכים".  פלדמן, בעל ניסיון של כ-20 שנה בתפקידי ניהול בכירים בשוק הפנסיוני, הביטוחי והפיננסי, מגיע ל-פינק מתוך מטרה להוביל את פעילות החברה מול מגזר המעסיקים, "תוך קידום פתרון דיגיטלי, אובייקטיבי ושקוף לניהול הפנסיה של העובדים", כך נמסר מהחברה. אלדד תמיר, ממייסדי פינק. צילום: שריי עוז אלדד תמיר, מייסד ומנכ"ל פינק: "אנחנו שמחים לצרף לשורותינו שני אנשי מקצוע מעולים – יגאל וליאור – שכל אחד מהם מביא מומחיות עמוקה וניסיון עשיר בתחומו. הם מצטרפים לצוות שמוביל מהפכה אמיתית בשוק הפנסיוני. המטרה שלנו היא להנגיש את עולם הפיננסים בכלל והפנסיה בפרט לציבור הרחב, ולייצר חוויה אחרת – פשוטה, דיגיטלית ושקופה. אנחנו בונים את פינק להיות הבחירה הטבעית של מעסיקים, ועובדים כאחד".  גלר אייזנברג הוסיפה: "זוהי זכות גדולה עבורי להצטרף לצוות שמוביל שינוי אמיתי בשוק כל כך משמעותי. אני מאמינה שהמפתח להצלחה טמון ביצירת מוצרים שנותנים ערך אמיתי לאנשים. האתגר שלנו הוא לקחת נושאים כמו פנסיה והשקעות – ולהפוך אותם לחוויה פשוטה, דיגיטלית וברורה".  פלדמן מסר: "אני יותר מנרגש להצטרף ל-פינק, מתוך אמונה עמוקה במוצר ובחזון החברה. בכוונתי לעזור להוביל את פינק להיות הסוכנות הפנסיונית הגדולה בישראל".

מרכזי בריאות הנפש נחשבו במשך שנים, ובמידה מסוימת עדיין נחשבים, לחצר האחורית של מערכת הבריאות – בעיני הציבור, אך גם בעיני המערכת עצמה. אלא שבשנים האחרונות, הטכנולוגיה והחדשנות נכנסות גם לחלק הזה של מערכת הבריאות, בניסיון לשפר את איכות הטיפול והחוויה של המטופלים והמאושפזים. גורמים בכירים במערך בריאות הנפש בישראל דנו בנושא בפאנל שהיה חלק מכנס AI Digital Health של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. מנחת הפאנל הייתה ענבל ירקוני, מנהלת מערך האחיות ובריאות הנפש בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות. השתתפו בו ד"ר רות זקס אוחיון, ראשת היחידה לנוירופיזיולוגיה קלינית במרכז לבריאות הנפש באר שבע; ד"ר לורה שרוני, סגנית מנהלת המרכז לבריאות הנפש מזור; גלי סימון מעמיתים מומחים במרכז לבריאות הנפש מזור; פליקס סניטקובסקי, מנהל מערך מחשוב מחלקת בתי החולים הגריאטריים והפסיכיאטריים בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות; וד"ר אסף כספי, סגן מנהל האגף הפסיכיאטרי במרכז הרפואי שיבא. "התחלנו מנקודה רעה יותר – אבל המצב משתפר" סניטקובסקי אמר כי "הכנסנו למערך בריאות הנפש הרבה מערכות דיגיטליות, והבהרנו למטפלים את החשיבות של זה מבחינת איכות הטיפול. התחלנו את הטמעת המערכות מנקודת התחלה רעה יותר, עקב שנים של חוסר תקצוב. מאז, המצב משתפר. לא סיימנו את התהליך הזה, אבל אנחנו בדרך לשם". "אנחנו עושים פרסונליזציה בטיפול" ד"ר זקס אוחיון ציינה כי "אנחנו משתמשים בטכנולוגיה לטיפולים שונים, ועושים פרסונליזציה בטיפול. למשל, בטיפול באפילפסיה, אנחנו ממפים, בעזרת הטכנולוגיה, כל אזור במוח מבחינת התפקוד שלו, ומבינים היכן לא מופק חשמל תקין. הטיפול מותאם אישית לפי זה, כדי לתקנן את מה שחורג מהנורמה, בהתאם לדיווח של המטופל ולהמלצה של הפסיכיאטר. אותה הפרעה נראית שונה אצל אנשים שונים וצריך להתאים את הטיפול אישית, לא הגיוני שהם יקבלו את אותו הטיפול". איך בית החולים הפסיכיאטרי ייראה בעוד עשור? ד"ר שרוני ענתה על שאלת המנחה: איך את מגדירה חדשנות וכיצד בית החולים הפסיכיאטרי ייראה בעוד 10 שנים? לדבריה, "אחד הדברים הכי חשובים בחדשנות הוא להיות מוכנים להסתכל על מה עובד ומה לא. בלי זה אי אפשר להגיע לחדשנות. הדבר השני הוא לפתוח את הראש לדברים שנראים פחות מתאימים. למשל, האם הטכנולוגיה יכולה לקדם את בריאות הנפש? זאת שאלה טובה". "התעסקתי עם חדשנות קלינית, ויש תחומים שבהם פחות מחפשים את החדשנות, כמו אוטיזם. גם בתחומים אלה, יש צורך בהתמקדות נרחבת יותר בחדשנות", אמרה. משתתפי הפאנל. מימין: המנחה, ענבל ירקוני, מנהלת מערך האחיות ובריאות הנפש בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות; ד"ר רות זקס אוחיון, ראשת היחידה לנוירופיזיולוגיה קלינית במרכז לבריאות הנפש באר שבע; גלי סימון מעמיתים מומחים במרכז לבריאות הנפש מזור; ד"ר לורה שרוני, סגנית מנהלת המרכז לבריאות הנפש מזור; פליקס סניטקובסקי, מנהל מערך מחשוב מחלקת בתי החולים הגריאטריים והפסיכיאטריים בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות; וד"ר אסף כספי, סגן מנהל האגף הפסיכיאטרי במרכז הרפואי שיבא. צילום: נדב כהן יונתן "בריאות הנפש הייתה במשך שנים החצר האחורית של החברה – חברתית, סטיגמטית וגם מחשובית. בחמש השנים האחרונות משרד הבריאות לקח את זה קדימה, ועוד יותר מאז תחילת המלחמה. אנחנו חושבים על חדשנות באשפוז במחלקות סגורות, שזאת החצר האחורית של החצר האחורית. אנחנו בונים מקומות להחלמה שנראים כמו בית, כדי שהמטופלים יחלימו שם, ולא במחלקה סגורה. בבית הזה הם מקבלים את התחושה שמתייחסים אליהם כאל בני אדם. הבאתי את הבית הזה למחלקה הסגורה, והעובדים והמאושפזים שם מרגישים אחרת לגמרי לעומת מה שהיה לפני כן", ציינה ד"ר שרוני. לחלק האחר של השאלה היא ענתה: "השאלה היא לא איך אני חושבת שייראה בית חולים פסיכיאטרי בעוד 10 שנים, אלא איך אני רוצה שהוא ייראה. זה תלוי בחברה, בכמה חשיבות ניתן לפסיכיאטריה. יש כל כך הרבה לאן לשאוף. הייתי רוצה שבתי החולים הפסיכיאטריים יהיו בבניינים הקדמיים בבתי החולים, בניינים שנותנים רוגע ושלווה, כדי שאנשים יוכלו להבריא טוב יותר. בניינים מלאים בטכנולוגיה, אך גם באור, בשמיים, בירוק ובמרחבים. הרוגע, הטכנולוגיה ואנשי הצוות המתאימים הם אלה שיעשו את ההבדל". "חדשנות היא לאו דווקא טכנולוגיה" ד"ר כספי ציין כי "חדשנות היא לאו דווקא טכנולוגיה. החדשנות האמיתית היא בלקחת את העבודה שלנו, המטפלים, ולשפר אותה, לשפר את היכולות שלנו לראות דברים, לפנות אותנו מעיסוק בדברים מסוימים ולהחזיר אותנו לתפקידים המסורתיים שלנו, כרופאים ואנשי צוות. זה מאתגר וקשה, אך גם חשוב מאוד". "יש אצלנו, באגף בריאות הנפש בשיבא, כמה פרויקטים שקשורים בטכנולוגיה, שמאפשרים לנו להיטיב עם המטופלים. החשוב שבהם הוא שירות אשפוז בית מקוון, למקרים שנופלים תחת ההגדרה 'פסיכיאטריה כללית', אנשים עם הפרעות אכילה ונשים עם דיכאון אחרי לידה – שהיו יכולים להיות מאושפזים במחלקה פתוחה. הם מקבלים מאתנו מעטפת טיפולית רחבה בביתם – מעקב פסיכיאטרי-תרופתי, פסיכותרפיה, ליווי סוציאלי, ריפוי בעיסוק ועוד. יש אחים.ות שמלווים.ות את המטופלים 24/7 ומנהלים.ות איתם פגישות יומיומיות. זאת מעטפת יותר מקיפה ממה שהמטופל מקבל במחלקה. אנחנו עובדים עם קופות החולים לאומית, מאוחדת ומכבי, והשירות מצליח. לא מעט מחקרים הראו שהוא טוב לפחות כמו אשפוז במחלקה פתוחה", הוסיף. "עוד פרויקט הוא כלי AI שיצרנו בשיתוף פעולה בין האגף לבריאות הנפש של שיבא, מרכז החדשנות של בית החולים, ARC, מיקרוסופט ו-KPMG. מדובר ב-ליב – פסיכיאטרית דיגיטלית, שמסייעת לפסיכיאטרים ולא מחליפה אותם", אמר ד"ר כספי. "מתמודדי הנפש העובדים מביאים למרכזי בריאות הנפש ידע וניסיון" סימון סיפרה כי "עמיתים מומחים זה סקטור צעיר במערך האשפוז בבתי החולים הפסיכיאטריים. מדובר במתמודדי נפש בעצמם, שעוברים לעבוד בבית החולים". "הייתי מאושפזת הרבה פעמים", אמרה. "אני עובדת במזור 10 שנים, ועדיין מקבלת שירותי שיקום בקהילה. אנחנו מביאים לבית החולים – למטופלים ולצוות – ידע וניסיון, שאפשר להיות מתמודדי נפש ולהמשיך לחיות". באשר לטיפול באמצעות בינה מלאכותית ודיגיטל במערך הפסיכיאטרי אמרה סימון כי "לא אהיה מוכנה ללכת ל-ליב לטיפול. הרבה מאוד מהבעיות הפסיכיאטריות מתקיימות במפגש שבין בני אדם, ושם גם נמצא הפתרון. ה-AI לא מדמה קשר אמיתי בין בני אדם, היא לא מחליפה אותם".

היקף מתקפות הסייבר נגד ישראל רשם מאז תחילת המלחמה עם איראן, אור ליום ו', עלייה דרמטית, של 700% – כך עולה מדו"ח שרדוור פרסמה היום (א'). זאת, בהשוואה לפעילות שלפני פרוץ המלחמה. לפי החוקרים, "הנתונים מעידים על הסלמה משמעותית בפעילות זדונית ברשת המכוונת נגד תשתיות ישראליות". "אנחנו עדים לגל התקפות סייבר חסר תקדים המכוון נגד ישראל", אמר רון מירן, סמנכ"ל מודיעין סייבר ברדוור, ומומחה לניתוח איומי סייבר גלובליים. "הזינוק של 700% בפעילות זדונית בתוך יומיים בלבד נובע מפעולות תגמול בסייבר שמבצעים גורמים ממלכתיים איראניים וקבוצות האקרים פרו-איראניות", אמר. "אלה", ציין, "כוללות מתקפות DDoS (מתקפות מניעת שירות מבוזרות – י"ה), ניסיונות חדירה ופגיעה בתשתיות קריטיות, גניבת מידע וקמפיינים של הפצת נוזקות". ברדוור זיהו זמן קצר לאחר פתיחת המלחמה עלייה בפעילות מצד גורמים המזוהים עם איראן בערוצי טלגרם ציבוריים ופרטיים. כך, ערוץ עדכוני הסייבר של החברה קיבל הודעה מגורם בשם OpIsrael# (כשם קמפיין הסייבר, הלא מוצלח בדרך כלל, שמתקיים נגד ישראל ב-9 באפריל בכל שנה), על תקיפות המכוונות למערכת הכריזה הישראלית צופר, שמודיעה לאזרחים על תקיפות טילים אפשריות. דוגמה נוספת היא קבוצת רוח הרפאים הערבית, Arabian Ghost, "שטענה כי סגרה תחנות רדיו ישראליות", ציין מירן. "כמה קבוצות אחרות איימו וטענו טענות כלפי ארגונים ישראליים. קבוצה אחת אף טענה כי הסירה את אתר האינטרנט של המוסד". רון מירן, סמנכ"ל מודיעין סייבר ברדוור. צילום: יח"צ עוד עולה מהמחקר הטרי כי קבוצה המכונה Mysterious Team Bangladesh (קבוצה מסתורית מבנגלדש) פרסמה אזהרה למדינות השכנות, ירדן וערב הסעודית, וקבעה שאם הן יתמכו בישראל, הן מסתכנות בהתקפות סייבר המכוונות נגד התשתיות הלאומיות שלהן. מתקפות על מגוון רחב של מטרות "קבוצות סייבר בחסות המדינה האיראנית צפויות להגביר את פעולותיהן המכוונות לשיבוש תשתיות והשפעה פסיכולוגית", ציינו החוקרים. "המתקפות מכוונות למגוון רחב של מטרות, כולל אתרי ממשלה, מוסדות פיננסיים, חברות תקשורת ותשתיות קריטיות. חל זינוק משמעותי בניסיונות חדירה לרשתות ארגוניות וכן חלה עלייה בהתקפות המכוונות לשבש שירותים דיגיטליים חיוניים. ההשלכות הפוטנציאליות של גל מתקפות זה חמורות". חוקרי רדוור ציינו כי "הארגונים הישראליים חייבים לשים עין גם על זירת הסייבר, לחדד נהלים לעובדים, אחת על כמה כאשר רובם עובדים מהבית, ולהגביר את האבטחה הפנימית בארגון. אנחנו ממליצים על הטמעת פתרונות אבטחה רב שכבתיים ועל ניטור מתמיד של התעבורה הרשתית כדי לזהות ולסכל איומים בזמן אמת".