כמה ימים אחרי תקרית מדובר בחלק מתוכנית "גרוק לממשלה" של xAI, שבאה לענות לקריאה של ממשל טראמפ למשרדים ולסוכנויות שלו לאמץ יותר ויותר כלי בינה מלאכותית יוצרת. על פי החברה, התוכנית "מאפשרת לכל מחלקה, סוכנות ומשרד של הממשלה לקבל גישה למוצרי ה-AI של xAI. כחלק מהמטריה של גרוק לממשלה, נביא את כל הכלים שלנו ללקוחות בתחום הביטחון – פדרליים, מקומיים, ברמת המדינות וברמה הלאומית. הלקוחות האלה יוכלו להשתמש בגרוק כדי לתת שירותים ממשלתיים מהר יותר ובצורה יעילה יותר, ועד למענה על בעיות לא פתורות בבסיס של המדע והטכנולוגיה". המשרד האמריקני לדיגיטל ובינה מלאכותית ניסח סטנדרטים שעל משרד ההגנה להשתמש בהם באימוץ כלי AI. לדברי דאגלס מתי, מנהל הדיגיטל והבינה המלאכותית של הפנטגון, אימוץ ה-AI "משנה את היכולת של המשרד לתמוך בלוחמים שלנו ולשמור על היתרון האסטרטגי שלנו". הוא הוסיף כי "מינוף פתרונות מסחריים לתוך הגישה של יכולות משולבות תעלה את השימוש בבינה מלאכותית מתקדמת, לטובת מילוי משימות בשדה הקרב, כמו גם מודיעין ומערכות מידע". החברים לשעבר והיריבים בהווה, דונלד טראמפ ואילון מאסק. צילום: ShutterStock (נוצר באמצעות בינה מלאכותית) מאסק ממשיך בעסקים עם הממשל גם אחרי ההתנגשות עם טראמפ הפעילות של xAI עם הפנטגון ועם גופים ממשלתיים אחרים בארצות הברית מתקיימים על אף הדרדור המשמעותי ביחסים בין הבעלים שלה, אילון מאסק, לנשיא האמריקני, דונלד טראמפ. השניים, שבקמפיין הבחירות ובחודשים הראשונים לכהונתו הנוכחית של טראמפ נראה היה שאי אפשר להפריד ביניהם, מנהלים "קרב" ציוצים והאשמות מאז שמאסק הביע את התנגדותו לחוק המיסוי החדש שהעלה נשיא ארצות הברית. מאסק כינה את החוק "לא שפוי" והעלה שלל האשמות נגד טראמפ, בהם שהוא נמצא ב-"מסמכי אפשטיין" – מסמכים שנטען בקונספירציות שהם קיימים, וכוללים רשימה של אנשים ידועים, שהיו לקוחות הרשת הפדופילית של איש העסקים ג'פרי אפשטיין, שאותה הוא החזיק כדי לסחוט אותם. עם זאת, מוקדם יותר החודש מצא ה-FBI שאין כל רשימה שכזאת – מה שלא הרגיע את תיאוריות הקשר. טראמפ לא נשאר חייב והעלה אפשרות שמאסק, יליד דרום אפריקה, יגורש מארצות הברית – על אף שהוא קיבל אזרחות אמריקנית ב-2002. לפני כשבועיים אמר הנשיא לכתבים: "DOGE (המחלקה ליעילות הממשל, שמאסק ניהל אותה בחודשים הראשונים לכהונת טראמפ, ועשה בה שמות – י"ה) היא מפלצת שאולי צריכה ללכת אחורה ולאכול את אילון. האם זה יהיה נורא?". בנוסף, היושב בבית הלבן, שקנה ממאסק מכונית של טסלה וקיבל את המפתחות שלה באירוע מתוקשר, אמר כי "לא כולם רוצים את המכוניות האלה. אני לא רוצה אותן". גרוק עלה בימים האחרונים לכותרות, לאחר שבעקבות עדכון גרסה, צ'טבוט ה-GenAI החל לפרסם ב-X, ללא כל הנחיה, פוסטים אנטישמיים, ואף הילל את היטלר – מה שעורר, שוב, ביקורת חריפה עליו. X מחקה חלק מ בימים האחרונים יצאה הגרסה החדשה של הכלי, גרוק 4, שגם היא כבר מעוררת סערה, אחרי שמשתמשים ראו שמלווים וירטואליים שהוא יצר הציגו תמונות עם מיניות בוטה ותכנים פוגעניים.

בין החדשות האחרונות והמסעירות מעולם הבינה המלאכותית נתקלנו באחרונה באחת שלשם שינוי אינה קשורה בהצלחות ובתמורות שמחוללת הטכנולוגיה החדשנית, אלא דווקא ב"הודאת תבוסה" מפתיעה של כלי AI – ג'מיני (Gemini) מבית גוגל. הצ'טבוט סירב להתמודד במשחק שחמט מול קונסולת אטארי 2600 הישנה במיוחד. המהנדס רוברט קרוסו מחברת סיטריקס, הידוע בניסויי השחמט המשעשעים שלו, ניסה לאחרונה להעמיד את ג'מיני למבחן. הוא יזם מפגש בין ג'מיני למכשיר אטארי 2600 (Atari 2600) מ-1977 לצורך תחרות שחמט במשחק המוטמע בקונסולה. בתחילה, ג'מיני הפגין ביטחון עצמי מרשים, והתפאר בכך שאינו "רק מודל שפה גדול", אלא טען כי הוא "דומה יותר למנוע שחמט מודרני, המסוגל לחשוב מיליוני מהלכים קדימה ולהעריך אינספור מצבים". היו הראשונים לנחול מפלה לאטארי. קופיילוט ו-ChatGPT. צילום: Shutterstock הכישלון של "העמיתים" גרם לחשש – ולסירוב אך הסיפור המלא התחיל כמה ימים קודם לכן – קרוסו, שהונע משיחה קודמת עם ChatGPT בנוגע להבדלים הקיימים בין מנועי השחמט המתקדמים, החליט לאתגר את הצ'טבוט של חברת OpenAI. כלי ה-AI מצידו טען בביטחון כי הוא "שחקן חזק בזכות עצמו וינצח בקלות את Atari Video Chess". אבל אז המציאות טפחה על פניו של המודל המתקדם: קרוסו הגדיר משחק שחמט באמצעות אמולטור "סטלה", המדמה את קונסולת אטארי 2600 שיצאה ב-1979. במשחק שנמשך 90 דקות, ChatGPT התקשה באופן ניכר, בלבל בין כלי המשחק ואיבד מעקב אחר מצב הלוח, אפילו עם עזרה ותיקונים מצד קרוסו. לדברי קרוסו, ChatGPT "נרמס לחלוטין ברמת המתחילים". לעומת זאת, המנוע הצנוע של אטארי – המצויד במעבד של 1.19 מגה-הרץ בלבד וזיכרון RAM של 128GB – פשוט "עשה את שלו. בלי מודל שפה. בלי פאר. רק הערכת לוח בכוח גס ועקשנות של 1977" אמר המהנדס ויוזם התחרות. הצ'טבוט הבטיח לשפר את ביצועיו אם יתחילו מחדש, אך בסופו של דבר נאלץ להודות בתבוסתו בפועל. כישלון זה שרשם ChatGPT כנראה דרבן את קרוסו, שהחליט לחזור על הניסוי עם הבינה המלאכותית של מיקרוסופט קופיילוט (Copilot) – שאמנם פועלת על אותו מודל בסיס של OpenAI אך בכל זאת אינה זהה ל-ChatGPT לחלוטין. הקופיילוט, בדומה ל-ChatGPT, הפגין ביטחון עצמי רב, בטענה שהוא מסוגל "לעקוב אחר הלוח", וזאת בניגוד לביצועי GPT. הוא אף התיימר "לחשוב 10-15 מהלכים קדימה", אם כי ציין שיסתפק ב-3-5 מהלכים מול אטארי, כדי "לנצל מהלכים לא אופטימליים". מה שקרה בהמשך הוא שמהר מאוד התברר שהמציאות עגומה: כשקרוסו ביקש מהקופיילוט להציג את הלוח כפי שהוא מדמיין אותו, התמונה הייתה שונה לחלוטין מצילום המסך שהוצג לו. כבר בתור השביעי, קופיילוט איבד שני רגלים, פרש ורץ, בתמורה לרגלי בודד. בהמשך הוא הציב את המלכה ישר מול המלכה של אטארי – מה שהביא ללכידה מיידית בתור הבא, כך שגם קופיילוט נכנע לבסוף ליכולות הקונסולה הוותיקה. לאור התוצאות המביכות של הכלים מבוססי ה-AI, קרוסו החליט לבחון את ג'מיני. הוא אפילו סיפר לג'מיני על "הביטחון העצמי המופרז" של ChatGPT וקופיילוט ועל התבוסות שספגו. להפתעתו, ג'מיני ביצע מהלך יוצא דופן של הערכה עצמית: הוא הודה כי יכולות השחמט שטען שהוא ניחן בהן היו סתם הזייה שלו. ואז, לאחר מחשבה, ג'מיני סיכם בכך שציין כי הוא עתיד "להיאבק קשות מול מנוע השחמט של אטארי 2600", וכי "ביטול המשחק הוא ככל הנראה ההחלטה היעילה וההגיונית ביותר מבחינת זמן". קרוסו מצידו אמר כי התרשם מיכולתו של ג'מיני לזהות את מגבלותיו ולהודות בהן. הוא הוסיף כי "הוספת בדיקות מציאות כאלה אינה רק כדי למנוע טעויות שחמט משעשעות. מדובר בהפיכת ה-AI לאמין ובטוח יותר – במיוחד במקומות קריטיים שבהם לטעויות יכולות להיות השלכות אמיתיות". לפי הפרשנויות השונות, נראה כי מודלי שפה גדולים (LLMs) – כמו ChatGPT, קופיילוט וג'מיני – פשוט אינם מסוגלים לחשיבה מופשטת או לזיכרון מתמשך. לכן הם אינם "לומדים" במובן משמעותי, אלא פשוט חוזרים על מה שהוזן אליהם. אם אתם מופתעים – כדאי לעצור לרגע על דבריו של ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט האגדי, שכבר הסביר כי בינה מלאכותית לא יכולה להיות מאומנת לשכפל יצירתיות ושיקול דעת אנושיים, ובנוגע לשחמט – זה בהחלט הוכח.

חברת xAI, שבבעלותו של אילון מאסק, השיקה רשמית את צ'טבוט הבינה המלאכותית שלה גרוק 4 (Grok 4) לפני חמישה ימים בסך הכל. הכלי, שהוצג כגרסה המתקדמת ביותר של מודל ה-AI מבית החברה, הושק באירוע לייב שמשך למעלה מ-1.5 מיליון צופים. השידור נפתח על ידי מאסק, שהצהיר כי הגרסה האחרונה של כלי שפיתחה xAI מסמלת ההתקדמות גדולה בתחום הבינה המלאכותית. גרוק 4, אמר מאסק, הוא "מדהים" אך גם "קצת מפחיד", בלי להסביר מדוע, ואז הבטיח שהבינה המלאכותית שמאחוריה עומדת החברה שלו, על אף שהפגינה כשלים בעבר, "רק תשתפר מכאן". הוא אף טען שגרוק 4 הוא כלי "הבינה המלאכותית החכם בעולם", ושיכולותיו עולות על "רמת דוקטורט בכל נושא, ללא יוצא מן הכלל". מאסק המשיך וציין שהמודל החדש חכם יותר "כמעט מכל הסטודנטים לתארים מתקדמים, בכל הדיסציפלינות, בו-זמנית" ולדבריו הוא היה מקבל "ציון מושלם" במבחני SAT. Update your app to try out @Grok companions!https://t.co/3M9k0jUmSv https://t.co/DJrHXHI7IM — Elon Musk (@elonmusk) July 14, 2025 אתמול (ב') – ארבעה ימים בלבד לאחר השקת גרוק 4 – חשף מאסק תכונה חדשה ו"מגניבה" במיוחד עבור סופר-גרוק – גרסת הפרימיום של Grok AI – והיא מלווי AI אינטראקטיביים. התכונה, שזמינה כרגע רק באפליקציית iOS, מאפשרת למשתמשים לתקשר עם דמויות אנימציה תלת-ממדיות, המגיבות לפקודות קוליות או טקסטואליות, מניעות את ראשן וגופן ומציגות הבעות פנים. המשתמשים יכולים לבחור כעת בין שתי דמויות ראשוניות: 'אני' (Ani) – דמות אנימה בסגנון גותי עם קוקיות בלונדיניות – ו'רודי הרע' (Bad Rudy) – דמות של פנדה אדומה מצוירת. 'אני', כך על פי הדיווחים השונים, מעוצבת באופן המזכיר את מיסה אמאנה מ"מחברת המוות", בגרסה שונה מעט, שאינה מוגנת בזכויות יוצרים. בת דמותה של 'אני' מעולם האנימה עוררה עניין רב בקרב מעריצי התחום ומאסק. על פי התיאורים המלווה 'אני' מתאפיינת בקול פלרטטני ולחישות. כמו כן, קיים עבורה "מצב NSFW", שמשמעותו היא מצב "לא בטוח לעבודה", שבו היא יכולה להפשיט את בגדיה ולחשוף הלבשה תחתונה. אלא שכדי לפתוח אפשרויות אלו, נדרשת הגעה לרמת "אינטימיות" גבוהה יותר עם הדמות המלווה. חלק ממשתמשי X – הפלטפורמה שבבעלות מאסק שבה הוא פעיל במיוחד, וש-גרוק מוטמע בה – הביעו דאגה מהטון המיני/פורנוגרפי המוגזם בתגובותיה של 'אני', וזאת בצד דיווחים כי כבר נצפו מקרים בהם דמותה הציגה רמיזות מיניות גם ב-"מצב ילדים" (Kid Mode), כשאפשרות ה-NSFW מושבתת. מנגד, 'רודי הרע', כך טענו משתמשים, הוא פנדה אדומה "מרושעת עם נטייה וולגרית", שאולי מלווה את המשתמש אך גם מפגינה כלפיהם לעיתים לעג. השקת המלווים הללו עוררה מייד סימני שאלה ותהיות רבות לגבי ייעודם: האם הם אמורים לשמש כ'סקינים' שונים או מודולי אישיות מוגדרים ל-גרוק עצמו, או שמא מטרתם היא להוות ישויות וירטואליות שיכולות לפתח קשרים אישיים ואף רומנטיים עם המשתמשים. Grok just dropped Companions, animated AI characters that talk to you in realtime! There are 2 so far: — Ani, a sexual anime girl who wants to cuddle and — Bad Rudy, a mischievous fox that just wants to cuss you out. Judge for yourself, here’s a video: pic.twitter.com/ocsQcq39Tb — Deedy (@deedydas) July 14, 2025 מסתמן: מערכות יחסים עם צ'טבוטים הן הרסניות הבלבול סביב תפקידם המתוכנן של בני ובנות לוויה אלו מלווה בחששות גוברים מפני יצירת מערכות יחסים אישיות עם כלי AI. זאת במיוחד לאור ממצאים המעידים על כך ש"בני זוג וירטואליים" המוצעים על ידי חברות שונות כיום עלולים לתרום ל"הנצחת בדידות" ולהרחקת משתמשים ממערכות יחסים בחייהם האמיתיים. בנוסף, מחקרים הצביעו על "סיכונים משמעותיים" בהסתמכות על צ'טבוטים לשם תמיכה רגשית וכמלווים, שותפי וידוי ומטפלים. החששות הללו מתעצמים נוכח פרשיות קודמות, למשל כמו זו מהשנה שעברה, כשצ'טבוטים של חברת Character.AI, עודדו, לכאורה, ילדים לבצע מעשים מסוכנים והתעוררו חשדות כי נער אפילו רצח את הוריו בהשראת הצ'טבוט איתו שוחח. אלא שהחששות הספציפיים סביב גרוק נובעים, כמובן, במיוחד על רקע האירועים האחרונים, שבמסגרתם הצ'טבוט יצר, לכאורה, תוכן אנטישמי ב-X ואף זיהה את עצמו כ-MechaHitler. פרשייה זו אף הובילה להתפטרותה של מנכ"לית X, לינדה יאקרינו. מאסק התייחס לנושא רק בעקיפין, כשהודה שהמודל שפיתחה חברתו "יכול להיות חסר שכל ישר" לעיתים. הוא הסביר כי גרוק היה "צייתן מדי להנחיות המשתמשים", "להוט מדי לרצות" ובכך "להיות מניפולטיבי", לכן פעל כפי שפעל, וציין כי הדבר "מטופל". מאסק גם תיאר את הבינה המלאכותית שהחברה שלו יצרה כ-"ילד גאון-על שבסופו של דבר יעלה עליכם בחכמתו, אך תוכלו להנחיל לו את הערכים הנכונים ולעודד אותו להיות… שוחר אמת, מכובד, ובעל תכונות טובות". כעת לא ברור מה מנושאים אלו מאופיין בדמויות המלוות – אם בכלל. Grok4 Companions ???? pic.twitter.com/0WiBqx2bt0 — Tetsuo (@tetsuoai) July 14, 2025 תכונות-על מתקדמות בגרוק 4 – למרות הבעיתיות חשוב לציין כי בנוסף לדמויות הליווי החדשות, גרוק 4 מציע יכולות רב-מודאליות משמעותיות, המאפשרות לו, על פי הטענות של יוצריו, "להסיק מסקנות מעקרונות ראשוניים" ולהבין ולייצר תגובות מורכבות ומדויקות יותר בפורמטים שונים, כולל טקסט, תמונה ואודיו. המודל הושק בשתי גרסאות: גרוק 4 הסטנדרטי וגרוק 4 כבד (Grok 4-Heavy), הנגיש למנויי פרימיום בעלות חודשית של 300 דולר. על פי הדיווחים, גרסת ה-Heavy הציגה שיפור של פי עשרה בחישובים וכוללת כלים מובנים לפתרון בעיות. החברה מסרה כי המודל אומן על מחשב-על ייעודי של xAI בשם 'קולוסוס', המכיל 200,000 יחידות H100 GPUs, והציג שיפור של פי 100 באימון בהשוואה לביצועי קודמו. בנוסף, הוא השיג תוצאות קרובות לשלמות במבחנים סטנדרטיים, ובמבחן Humanity’s Last Exam הידוע כקשה במיוחד. ייחודיות נוספת של גרוק החדש היא הפוטנציאל שלו לאינטגרציה עם מערכות אקולוגיות אחרות של מאסק, כמו טסלה ו-SpaceX. עוד נודע כי xAI חתמה על חוזה עם משרד ההגנה האמריקני, וכי מודלי הבינה המלאכותית המתקדמים שלה יהיו זמינים לכל הסוכנויות ומוסדות הממשל הפדרליים. הדיסוננס בין ההתקדמות הטכנולוגית המרשימה, שככל הנראה אכן מתקיימת בגרוק 4, לבין הסכנות הטמונות ביישומים שנויים במחלוקת שלו מחזק, כבר כעת וזמן קצר אחרי השקתו, שאלות מהותיות וחסרות מענה לגבי עתיד ה-AI והשפעתה על החברה והעולם.

בזק החלה במהלכים לרכישה עתידית של חברת התקשורת אקסלרה טלקום, תמורת חצי מיליארד שקלים. הקבוצה חתמה אתמול (ב') על מזכר הבנות ראשוני ולא מחייב, עם קרן אלומה, הבעלים של אקסלרה טלקום – לרכישה מלאה שלה. על פי מזכר ההבנות, בזק תבחן את האפשרות לרכוש את מניות אקסלרה משתיים: הקרן, המחזיקה בכ-82% ממניות החברה; ואיילון ביטוח ופיננסים, המחזיקה ב-18%. שווי העסקה הכולל עומד על 160 מיליון דולר, משמע כ-500 מיליון שקלים. אקסלרה (לשעבר טמרס טלקום) הינה חברה פרטית בישראל והיא עוסקת, בין היתר, במתן שירותי תקשורת באמצעות רשת תקשורת בינלאומית, על גבי כבל תת ימי מבוסס סיבים אופטיים. היא מחזיקה אתר נחיתה בישראל ובנוסף, מפעילה חוות שרתים. אקסלרה הוקמה בתחילת העשור הקודם על ידי פיני פויו זבלודוביץ', במטרה להפחית את התלות של ישראל בכבל תת ימי בודד. זבלודוביץ' אוחז ב-20% מקרן אלומה. המוכרים יהיו זכאים לתמורה נוספת, בסכום של עד 10 מיליון דולר, אם יתקיימו תנאים מסוימים המצוינים במזכר. ממועד חתימת המזכר, אתמול, יש לבזק תקופת בלעדיות בת 75 ימים, במהלכה היא תבצע בדיקת נאותות. העסקה דורשת גם את קבלת כל האישורים הרגולטוריים הנדרשים, ביניהם אישורים של הממונה על התחרות ושל משרד התקשורת. אם העסקה לא תצא לפועל, בזק תרכוש 4.9% מאקסלרה תמורת כ-7.5 מיליון דולר. בזק בוחנת עוד עסקאות – עקב הגידול הדרמטי בנפחי התעבורה הדיגיטלית לדברי יאיר הירש, מנכ"ל אלומה, "מזכר ההבנות למכירת אקסלרה לבזק משקף שילוש של ערך ההשקעה של אלומה באקסלרה. זו אבן דרך משמעותית, המביאה לידי ביטוי את יכולת ההשבחה והצפת הערך של הקרן. נמשיך באסטרטגיה של זיהוי הזדמנויות השקעה אטרקטיביות בתחומי המיקוד של הקרן והשבחתן, תוך מעורבות אקטיבית בניהול ובפיתוח העסקי". מבזק נמסר שהחברה "בוחנת בימים אלה שורה של מהלכים עסקיים, ברקע מגמות עולמיות של גידול דרמטי בנפחי התעבורה הדיגיטלית, הן לתוך ישראל והן בנתיב שבין אירופה למזרח הקרוב והרחוק. הבחינה נעשית, בין היתר, ברקע התבססותם של שחקני ענק בתחום הדאטה והענן בישראל ובאזור כולו, בהם הקמת תשתית כבל תת ימי נוסף". באחרונה הודיעה בזק כי היא בוחנת אפשרות להקמת כבל תת ימי חדש, אשר יחבר בין ישראל וכמה מקומות אסטרטגיים באירופה.

"פיתחנו פלטפורמה לניהול משתמשים עבור אפליקציות SaaS (תוכנה כשירות), שמיועדת למפתחים בארגונים. הפלטפורמה מאפשרת שילוב מהיר ויעיל של יכולות ניהול משתמשים – החל מזיהוי ואימות, דרך ניהול הרשאות וצוותים, ועד לחוויית משתמש מודרנית ואינטואיטיבית. הכול נעשה תוך אוטומציה מלאה של תהליכים וניהול זהויות בצורה שקופה, ועם אינטגרציה מינימלית מצד צוות הפיתוח", כך אמר שמעון ליברמן, מנהל התמיכה בפרונטאג. חברת הסטארט-אפ הוקמה ב-2019 על ידי שגיא רודין, המנכ"ל, ואביעד מזרחי – שניהם בכירים לשעבר בצ'ק פוינט ובחברות טכנולוגיה נוספות. השניים הם בעלי ניסיון רב בפיתוח מוצרים ותשתיות בעולמות ה-SaaS. פרונטאג פיתחה פלטפורמה לניהול משתמשים, בסביבות מורכבות לעתים, כדי שיוכלו להתמודד עם מקרי שימוש מודרניים ביישומים. הפלטפורמה תומכת במפתחי האפליקציות ומלווה אותם לאורך תהליכי העבודה שלהם – מאימות זהויות בסיסי ועד ליכולות מתקדמות יותר, כגון עבודה בסביבות מורכבות (Multi tenancy – ריבוי דיירים), הרשאות מתקדמות לסוגיהן, ניהול טוקנים של API, בקרות פרטיות, פורטל ניהול בשירות עצמי למשתמשי קצה, ניהול מנויים, SSO ועוד. הממשקים של פרונטאג מוטמעים כשכבת ממשק משתמש בתוך האפליקציה של הלקוח והופכים לממשק ניהול מול לקוחות, עבור משתמשי הקצה של הארגון. החברה גייסה 40 מיליון דולר בשני סבבי גיוס, מונה עשרות עובדים וברשימת לקוחותיה נמצאות חברות רבות, חלקן הגדול בתחום הסייבר, בהן האנטרס, סינריו, סיידר, סימנס וטאלון. ליברמן הצטרף לחברה לפני כשנה, והוא מתמחה בניהול לקוחות ותמיכה בתהליכים. הוא בוגר הנדסת תעשייה וניהול עם התמחות במערכות מידע, ולפני פרונטאג עבד בחברת הגיבוי בענן אוון קומפני (Own Company), לשעבר אוון בק-אפ (OwnBackup), שנרכשה לפני קצת פחות משנה על ידי סיילספורס תמורת קרוב לשני מיליארד דולר. פלטפורמה עבור סוכני AI לארגוני אנטרפרייז וחברות SaaS לדברי ליברמן, "בעבר השתמשנו בכלי זנדסק לטובת פתיחת הטיפול בפניות לתמיכה (טיקטינג). המערכת הייתה ישנה וכל רכיב שרצינו להוסיף היה כרוך בהשקעה כספית. בנוסף, יכולות הבינה המלאכותית שלה לא היו טובות מספיק. לאחר בחינות והשוואות, בחרנו להטמיע כחלופה את פלטפורמת דברב". נדב טוביאס, מנהל הסניף הישראלי של דברב. צילום: ניב קנטור דברב הוקמה על ידי דיראג' פאנדי, מנכ"ל החברה וממקימי נוטניקס. היא חנכה לפני כשנתיים סניף בישראל ובראשו עומד נדב טוביאס, שהקים את סניף נוטניקס בישראל לפני יותר מעשור וכיום הוא מנהל פעילות אזורי בדברב. דברב פיתחה פלטפורמה עבור סוכני AI לארגוני אנטרפרייז וחברות SaaS, שניתן באמצעותה לרכז מידע מכמה מקורות שונים ולאפשר לסוכני ה-AI לבצע פעולות עצמאיות, בשילוב המשתמש האנושי – ולעשות זאת עם אבטחה ברמה ארגונית. המוצר שלה הוא פלטפורמה לאיגום עבור כלל הגופים בארגון, ביניהם אנשי מוצר, אנשי מכירות, מפתחים וצוותי תמיכה – לטובת קבלת יכולת לשאוב נתונים על הלקוחות של הארגון ממערכות ה-IT השונות, ועל בסיסם לקבל החלטות מושכלות, שעונות לדרישות הלקוח. הפלטפורמה של דברב מאפשרת לסוכן ה-AI לענות ישירות ללקוח הקצה ולחסוך זמן ועלויות תפעול, וגם יכול לתעדף את הפעילויות לפי הנדרש. דברב מציעה שירותי תשתית עסקית, עם פלטפורמה מבוססת AI שארגונים יכולים להשתמש בה להגדלת הפעילות שלהם, ועם יכולת לקשר בין המוצר, הדרישות לגביו והמבנה שלו לדרישות הלקוח. הפלטפורמה משלבת תמיכת לקוחות, ניהול מוצר ופיתוח תוכנה עם בנייה של גרף ידע מרכזי עבור הארגון והפיכת תהליכי העבודה לאוטומטיים, בכל חלקיו. ליברמן אמר כי "הטמעת הפלטפורמה של דברב הייתה קלה ומהירה. בחלוף זמן קצר היא הביאה לצמצום של כ-30% מהפניות של המשתמשים לתמיכה, וכך היא הניבה לנו התייעלות תפעולית וכספית. נרחיב את השימוש במערכת ונקים על בסיסה עוד יכולות מתקדמות מבוססות AI. הבינה המלאכותית שלה מסייעת לנו לסייע ללקוחות הארגוניים".  

ככל שהיקף מתקפות הסייבר גדל, מערכות טכנולוגיה תפעולית (OT) ממשיכות להיות יעד מועדף ומושך עבור התוקפים. מחקר חדש חושף פערים מתמשכים בתחום, ומצביע על תחומים קריטיים בהם ארגונים חייבים לחזק את ההגנות שלהם – ככל שסביבות ה-IT וה-OT הופכות יותר ויותר מחוברות וחשופות. מחקר חדש של פורטינט (Fortinet) בנושא מצב הטכנולוגיה התפעולית (OTv) ואבטחת סייבר ל-2025 נערך בקרב יותר מ-550 אנשי OT ב-30 מדינות, כולל ישראל. הוא העלה כי יותר ויותר ארגונים מעבירים את האחריות על אבטחת OT לדרגי סמנכ"ל ומעלה. כמחצית מהארגונים (52%) מדווחים כי סמנכ"לי אבטחת המידע הם אחראים כיום על הגנת מערכות OT – עלייה חדה לעומת 16% ב-2022. בקרב כלל תפקידי ההנהלה, היקף המנהלים הבכירים האחראים על אבטחת ה-OT עומד על 95%. בנוסף, 60% עד 80% מהארגונים מתכננים להעביר את תחום ה-OT לאחריות מנהלי האבטחה בשנה הקרובה. ???? OT cybersecurity is now a boardroom priority. As IT/OT environments converge, executive leaders are stepping up their approach to secure critical infrastructure. According to our #Fortinet 2025 State of Operational Technology and Cybersecurity Report: ???? 52% say the… pic.twitter.com/192gXS4BjL — Fortinet (@Fortinet) July 9, 2025 בשלות מעלה יעילות – ומפחיתה חדירות המחקר מציין כמה הזדמנויות לשיפור מתמשך מצד ארגונים המבקשים להגן על נוף איומים הולך ומתרחב של מערכות ה-IT וה-OT. כך, בשלות מעלה יעילות – ומפחיתה חדירות. המחקר העלה שניכר שיפור משמעותי ברמת הבשלות הארגונית בתחום אבטחת ה-OT: כש-26% מהארגונים דיווחו שהגיעו לרמת בשלות בסיסית, הכוללת נראות טובה יותר והפרדה בין רשתות – לעומת 20% אשתקד. עוד עלה כי שיעור הפגיעות בטכנולוגיות התפעוליות שגרמו לאובדן הכנסות, ירד מ-52% ל-42%. נירב שאה, סגן נשיא בכיר למוצרים ופתרונות בפורטינט. צילום: יח"צ הדו"ח מציין כי אימוץ שיטות עבודה מומלצות – לרבות הדרכות לעובדים, שימוש במודיעין איומים ייעודי והפחתת מספר הספקים – הביא לשיפור ניכר. בנוסף, הדו"ח מצביע על ירידה משמעותית במספר ספקי ציוד OT, מה שמעיד על בשלות תפעולית. כיום, 78% מהארגונים משתמשים בארבעה ספקים או פחות – עדות למגמת קונסולידציה, בדומה למגמה בתחום אבטחת הסייבר. "הדו"ח מצביע על כך שארגונים מתייחסים כיום ברצינות רבה יותר לאבטחת OT", אמר נירב שאה, סגן נשיא בכיר למוצרים ופתרונות בפורטינט. "אנו רואים את המגמה הזו, בין היתר, בהעברת האחריות על סיכוני OT לידי מנהלים בכירים, וכן בעלייה במספר הארגונים המדווחים על רמות בשלות גבוהות יותר בתחום". הוא סיכם באומרו כי "לצד מגמות אלו, אנו מזהים ירידה בהשפעה של פריצות בארגונים שנותנים עדיפות לאבטחת OT. על כל הדרגים, מההנהלה הבכירה ומטה, לגלות מחויבות להגנה על מערכות OT רגישות ולהקצות את המשאבים הדרושים לשמירה על פעילותם הקריטית".

למעלה מ-85 חברות טכנולוגיה ו-350 משתתפים התחרו באחרונה על תואר אלופת ההיי-טק הישראלי בשחמט. זוכת אליפות השחמט של ענף ההיי-טק בישראל לשנת 2025, שהתקיימה זו השנה הרביעית ברציפות, הייתה חברת אפל. למקום השני הגיעה נבחרת השחמט של חברת מוביט, ולמקום השלישי חברת איסתרא מחקר. בתחרות, שהתקיימה בחסות משותפת של סוני סמיקונדקטור ישראל (Sony Semiconductor Israel) וחברת הפינטק אינטואיט (Intuit) – שגם אירחה את הטורניר במשרדיה בפתח תקווה – השתתפו נציגי 86 חברות טק, בהן ענקיות רב-לאומיות, סטארט-אפים, והשנה לראשונה גם קרנות הון-סיכון. מדובר בגידול של 200% במספר המשתתפים והחברות תוך ארבע שנים בלבד, והדבר מעיד על הצורך והרצון של עולם ההיי-טק ביוזמות שמקדמות חשיבה אסטרטגית, חיבור אנושי ותרבות ארגונית ייחודית. התחרות מורכבת ממספר שלבים, כאשר המשתתפים התחלקו לשלושה בתי מוקדמות סוערים, מהם העפילו 24 חברות לגמר. בין החברות שהעפילו לגמר: מיקרוסופט, אינטל, פלייטיקה, אפלייד מטיריאלס, סימילרווב, מובילאיי, קראודסטרייק, פייפאל, ג'ייפרוג ואחרות. מיזם TechMate – מחבר בין עולמות השחמט לענף ההיי-טק האליפות נוסדה על ידי אלון מינדלין, אמן שחמט בינלאומי ואחד משחקני השחמט הבולטים בישראל. מינדלין הקים את מיזם TechMate, המחבר בין עולמות השחמט לענף ההיי-טק. המיזם מהווה מסגרת קהילתית המונה אלפי אנשים ועשרות רבות של ארגונים, שנפגשים במיט-אפים, תחרויות, קורסים, הרצאות ועוד. בין השמות הבולטים שהתחרו באליפות השחמט השנה נמנו מיקי שיפמן – CTO ושותף מייסד ב-Cylus; איתן לב-טוב – מנכ"ל חברת שבא; שחר מן – מנכ"ל Backslash Security; דימה פלדמן – סמנכ"ל מוצר ב-סוני סמיקונדקטור ישראל; וגם שחקני שחמט בכירים כמו אלה פיטם – שחמטאית בדרגת רב-אמן לנשים ושחקנית נבחרת ישראל לשעבר מחברת סאפיינס. אלון מינדלין, מייסד TechMate ויוזם האירוע: "כאחד שרואה בשחמט דרך חיים מגיל חמש ועד היום, אין דבר יותר מדהים מלראות את האקוסיסטם של ההיי-טק הישראלי נפגש לחגיגה של חשיבה אסטרטגית, עבודת צוות ותחרות. אחד הדברים המספקים ביותר עבורי הוא לראות איך משנה לשנה התחרות הזו גדלה ומושכת אליה עוד מתחרים מחברות היי-טק רבות. אני שמח להוביל את קהילת השחמט של ההיי-טק הישראלי ומאמין שהאליפות רק תגדל משנה לשנה. אני מזמין כמה שיותר חברות לשלב את השחמט כחלק מה-DNA הארגוני שלהן ולהצטרף אלינו".  דימה פלדמן, סמנכ"ל המוצר של סוני סמיקונדקטור ישראל: "לימודי משחק השחמט מלמדים אותנו להתרכז, לנתח את הסיטואציה, לבנות ולבצע תוכנית אסטרטגית, להתמקצע בטקטיקות שונות, ללמוד מאחרים ולקבל החלטות בתנאי אי-ודאות ולחץ זמן. ככלל, לא משנה באיזה תפקיד אתה נמצא – הרגלים שמפתחים בשחמט עוזרים לנו לעשות את העבודה בצורה מחושבת יותר. אני שמח שנפלה בזכותנו היכולת לתמוך במיזם TechMate, המאפשר לקהילה שלמה להתנתק מהיומיום ולשחק את המשחק פנים מול פנים, על לוח אמיתי ועם אמוציות אנושיות". "יש בהחלט קווי דמיון שמחברים בין פיצוח אתגר טכנולוגי מורכב לבין משחק שחמט: שני העולמות מצריכים ריכוז ודמיון, אסטרטגייה ארוכת טווח עם גמישות ואג'יליות מחשבתית, והתמקדות בפרטים הקטנים – מבלי לאבד את ראיית התמונה הכוללת", אומר מוטי אליאב, מנהל מרכז הפיתוח של אינטואיט בישראל. "מי שמספיק ותיק זוכר את הניצחון ההיסטורי של מחשב-העל Deep Blue נגד אלוף השחמט העולמי גארי קספרוב, שנחשב עד היום נקודת ציון חשוב בהתפתחות ה-Machine Learning. שמחנו לארח את הטורניר במשרדי אינטואיט ולראות עשרות רבות של גברים ונשים טכנולוגיים מגיעים אלינו להתחרות". דיילי ציפי צפתה, הייתה במתח וחזרה עם תמונות טורניר אליפות השחמט של ענף ההיי-טק בישראל לשנת 2025. צילום: מרק ליבשיץ

יוניקורן הסייבר הישראלי אקווה סקיוריטי (Aqua Security) – חברה המתמחה באבטחת סביבות ענן – הכריזה על גיוס משמעותי של כ-20 עובדים בישראל. הגיוס מגיע כמענה לביקוש הגובר לפתרונות אבטחה חדשניים, במיוחד לאור השינויים המהירים בשוק וההתפתחויות בתחומי ה-AI וה-LLM. הגיוס הנוכחי באקווה סקיוריטי נועד כדי לחזק את ליבת הפיתוח והחדשנות של החברה בישראל, המעסיקה כ-130 עובדים במשרדיה ברמת גן. החברה מגייסת למגוון תפקידי פיתוח ותפקידים טכנולוגיים נוספים, ביניהם מפתחי Backend מנוסים, מפתחי Frontend, מהנדסי DevOps, אנשי אוטומציה, מנהלי מוצר, חוקרי סייבר, מומחי LLM ועוד. "השוק שבו אנו פועלים מאופיין בגידול מתמשך בביקוש ובשיח גובר סביב טכנולוגיות AI. בהתאם לכך, אנו באקווה סקיוריטי ממשיכים להתרחב ומגייסים בשלב הראשון כ-20 מומחים בתחומים שונים, ביניהם מפתחי תוכנה, חוקרי חולשות סייבר ומומחי LLM", אמרה איילת בן יונתן, אחראית גיוס עובדים באקווה סקיוריטי. "אקווה נמצאת כיום בתנופת חדשנות, בעקבות ההתאמה לשינויים ולצרכי השוק והמרוץ ל-AI. אנחנו מחפשים כישרונות מובילים שירצו להיות חלק מהחזית הטכנולוגית ולעזור לנו לעצב את הדור הבא של פתרונות אבטחת הענן". בן יונתן הוסיפה כי "אנחנו מצפים להמשיך במגמת הגיוס גם בהמשך השנה, לאור הצרכים העולים מהשוק ומהלקוחות, במיוחד לאור הביקוש הגובר לטכנולוגיות מתקדמות ופתרונות אבטחה חדשניים". לרשימת המשרות המלאה ופרטים נוספים, בקרו באתר של אקווה סקיוריטי.