השנה: 1839. סמואל, צייר לובש בגדים קרועים, עסק למחייתו, בדוחק, בהוראת ציור ורישום. אחד התלמידים שאל אותו: האם תשלום שכר לימוד של 10 דולר מועיל לך? המורה השיב: "התשלום יציל את חיי, זה הכול". התלמיד לא ידע שבשעות הפנאי שלו, סמואל עסק במסתורי האלקטרומגנטיות, והצליח לשלוח שדרים מוצפנים לאורך כבל חשמלי. כעבור ארבע שנים, אחרי פעילות שתדלנות נמרצת, המורה הצליח לשכנע את הקונגרס האמריקני להקציב 30 אלף דולר לבניית קו טלגרף בין וושינגטון ובולטימור. ב-24 במאי 1884 שלח המורה, סמואל פינלי בריז מורס, את המברק ההיסטורי שלו, הפסוק מספר במדבר What hath God wrought (אשר עשה אלוהים, או מה פעל אל) – ושינה לנצח את עולם התקשורת המודרנית. העיירה נתנז שבפרובינציית אספהאן באיראן ידועה באקלים הנוח שלה ובפירותיה המשובחים, במיוחד אגסים. כאשאן הוא מתקן העשרת האורניום האיראני המרכזי, שנמצא בסמוך לה. מדובר באתר מרכזי בתוכנית הגרעין האיראנית: הוא שימש כדי לבנות צנטריפוגות להעשרת אורניום עבור פרויקט הגרעין. האתר הותקף ארבע פעמים, ותהליכי הייצור הגרעיניים בו נפגעו. ב-13 ביוני, עם פרוץ מבצע עם כלביא, המתקן ספג פגיעה משמעותית מאוד, ואולי אף הושמד. הדמייה של המתקן הגרעיני בנתנז. צילום: דובר צה"ל "המקרה של נתנז ממחיש באופן ברור את המשמעות של מלחמה היברידית, שמשלבת פעילות הרס בעולם הפיזי, של מטוסים, טילים ורחפנים קטלניים – עם שיבוש פיזי, כגון גרימה להפסקת חשמל, לצד פגיעה בתווך האלקטרוני ויצירת ערפל אלקטרו-מגנטי", אמר לאנשים ומחשבים גורם הבקיא בעולם המערכות התפעוליות. לדבריו, "סייבר התקפי כנראה לא היה, כי יש להניח שמערכות התקשורת בנתנז נותקו מהאינטרנט, ובכל מקרה, מדובר בחבלה. בעולם המערכות התפעוליות (OT), התקיפה היא בשלוש צורות: החדרת USB למערכות, תקיפה חיצונית דרך רשת ה-IT, התגברות על המחסומים בין רשתות ה-IT וה-OT, ואז שיבוש התהליך, או פגיעה בצד ג' בשרשרת האספקה, עם מחשב או תוכנה נגועים. בחלק מצורות הפגיעה הללו נעשה שימוש, ובחלק – לעולם לא נדע". קיצור תולדות סטוקסנט בבוקר אחד ב-2007, המהנדס אריק ואן סאבן הצליח לחדור למתחם הגרעיני בנתנז ולהחדיר נוזקה, שהייתה – נכון לשעתה – המסוכנת וההרסנית בעולם. תחקיר של Volkskrant ההולנדי, מינואר 2024, חשף את זהות ואן סאבן, מרגל של AIVD – שירות הביטחון והביון הכללי של הולנד, שפגע במתקן האטומי עם התולעת סטוקסנט (Stuxnet). העיתון ציין כי את המבצע הובילו ארצות הברית וישראל. בעבר פורסם, לפי דיווחים זרים, שגופי ביון של השתיים, בשיתוף יחידות ההאזנה 8200 וה-NSA, פיתחו את התולעת. לפי העיתון, המבצע ארך שנים ועלותו עמדה על יותר ממיליארד דולר. עוד נכתב כי ואן סאבן שתל – כנראה – את התולעת במשאבת מים שבמתקן. לפי התחקיר, שארך שנתיים, בהולנד לא ידעו אז שמדובר בניסיון לשיבוש תוכנית הגרעין האיראנית. ואן סאבן תואר כ-"הרפתקן חסר פחד". הוא עבד בדובאי בחברת הובלה כבדה והייתה לו אישה איראנית. לאחר המבצע הוא היה שרוי בלחץ גבוה ורצה לעזוב את איראן מיידית. שבועיים לאחר עזיבתו מת ואן סאבן בתאונה מסתורית בשארג'ה שבאיחוד האמירות: ב-2009 הוא נסע על גבי האופנוע שלו, התהפך ושבר את מפרקתו. ביולי 2020 דיווחנו על שריפה שפרצה במתקן הגרעין בנתנז, והעולו טענות כי היא נגרמה עקב מתקפת סייבר ישראלית. הפיתוח של סטוקסנט החל, על פי הדיווחים, בראשית המילניום. התולעת התגלתה ביוני 2010. בספטמבר באותה השנה היא זכתה לפרסום עולמי כשדווח שנועדה לחבל במתקני הגרעין של איראן. לאחר מכן הודה נשיא איראן דאז, מחמוד אחמדינג'אד, שהתולעת פגעה בתוכנית הגרעין של הרפובליקה האסלאמית. הנוזקה הביאה להשמדת יותר מ-1,000 צנטריפוגות במפעל. התולעת התפשטה ופגעה במאות אלפי מערכות ברחבי העולם – מה שהביא לגילויה. לפי הערכות, סטוקסנט הביאה לדחייה של כמה שנים בתוכנית הנשק הגרעיני של איראן. ב-2013 כתבנו שהתולעת פעלה כבר ב-2005, ושהגרסה המוקדמת של התולעת שהוחדרה למתקן הצנטריפוגות בנתנז גרמה לסתימת שסתומים, בעוד שהגרסה המאוחרת פעלה לשינוי המהירות של הצנטריפוגות ולהתחממותן עד כדי הרס. סטוקסנט נועדה לפגוע במערכות בקרה תעשייתיות מסוג SCADA של סימנס, ודרכן במתקנים תעשייתיים המבוקרים על ידי המערכות. הנוזקה, בעלת יכולת לתכנת מחדש בקר לוגי מיתכנת (PLC), תקפה את הבקרים של הצנטריפוגות ושינתה בהם את ההוראות. כך, התחממו ונהרסו 1,000 או יותר מהן. הדמייה של המתקן הגרעיני בנתנז. צילום: דובר צה"ל האירוע העמיד את אבטחת הסייבר בראש סדר העדיפויות של טהראן. זה לא ממש עזר להם: בנובמבר 2018 דווח כי נוזקה רבת עוצמה, יותר מזו שהייתה לסטוקסנט, תקפה רשתות מחשבים ותקשורת איראניות. ולסיום, כה כתב אלווין טופלר בספרו מאבק העוצמה: "בלב המערבולת של מאבק העוצמה נמצא ידע המגולם בטכנולוגיה". דוד בן גוריון הקדים את טופלר: חיל המדע (חמ"ד) – יחידה בארגון ההגנה, ומאוחר יותר בצה"ל – הוקמה בתמיכתו הפעילה של "הזקן", שתמך ברעיון שמלחמות ישראל יוכרעו בזכות היתרון הטכנולוגי. נכון לעכשיו, נראה שבן גוריון צדק.

בעקבות המצב הביטחוני ובהתאם לתרחיש הייחוס של רשות החירום הלאומית (רח"ל), משרד התקשורת פרסם אתמול (ב') קול קורא לחברות הסלולר, במסגרתו יוקצו כ-8 מיליון שקלים לטובת הרחבה של העיבוי האנרגטי בכ-150 אתרי קצה נוספים באזור גוש דן. אתרי סלולר אלו מגובים כיום למשך שעתיים, והעיבוי האנרגטי יאפשר להם לפעול למשך כ-12 שעות ואף יותר ללא חשמל. במהלך המלחמה, משרד התקשורת בשיתוף רח"ל הובילו יחד עם חברות הסלולר עיבוי אנרגטי של מאות אתרי סלולר, בדגש על אתרים במטרופולין חיפה ובעוטף עזה. בנוסף, פעל המשרד במהלך המלחמה לחיבור אתרי קצה רבים בכלל רחבי הארץ לגנרטורים קיימים במתקנים כמו בתי חולים, קניונים, מלונות, מתקני מקורות, מתקני רשויות מקומיות וכדומה. כעת, על רקע מבצע "עם כלביא", יש כוונה להמשיך ולשפר את הרציפות התפקודית של אתרי הקצה ברשתות, ולבצע עיבוי אנרגטי מהיר באתרים רבים נוספים באזור גוש דן.

ארבעה חודשים בלבד לאחר ש-Base44 השיקה את כלי ה-GenAI שלה – החברה כבר נרכשת. וויקס הודיעה היום (ד') כי רכשה את החברה של מאור שלמה בן ה-31, שמעסיקה שישה עובדים בלבד. סכום הרכישה הוא 80 מיליון דולר, בתוספת תשלומי השלמה, שיבוצעו עד 2029, בהתאם לעמידה בתנאים מסוימים. כחלק מההסכם, Base44 תישאר חברה עצמאית בתוך וויקס. בחברה הרוכשת חוזים כי הרכישה תרחיב משמעותית את קהל המשתמשים שלה ברחבי העולם. וויקס צופה כי לעסקה תהיה השפעה זניחה על ההכנסות וההזמנות שלה לשנת 2025. כמו כן, היא צפויה לרשום במהלך השנה הנוכחית הוצאות של 25 מיליון דולר על שכר והטבות מבוססות מניות לעובדי Base44, כחלק מהתמורה הראשונית בעסקה. מה Base44 עושה? Base44 מאפשרת לכל אדם לבנות תוכנה, ללא צורך בידע מוקדם בתכנות. הכלי של Base44 מאפשר לבנות את התוכנה "ללא קוד ובקלות, באמצעות חוויית AI אינטואיטיבית מבוססת שיחה". בחודשים האחרונים הולכים וגוברים הסימנים שכלי ה-GenAI יחליפו את המתכנתים, ויש לתחום הזה כבר שם – Vibe Coding. מגמה זו מחליפה את הפיתוח המסורתי, המבוסס על כתיבת קוד, בפיתוח מונחה כוונה, שבו המשתמש מנסח מה הוא רוצה והפלטפורמה מבוססת הבינה המלאכותית מבצעת – מבלי שהוא צריך לכתוב שורת קוד אחת. Base44 מציעה ממשק אוטומטי לחלוטין, מבוסס שיחה, שמאפשר למשתמש להתמקד רק במה שהוא רוצה לבנות, בעוד שהמערכת דואגת לכל הצדדים הטכניים מאחורי הקלעים – כולל יצירת מסדי נתונים, הגדרת הרשאות ופריסת המערכת. מאז השקת הכלי, Base44 היא אחת מחברות ה-AI המדוברות בשוק הישראלי, ויש לה כבר שיתופי פעולה עם חברות בולטות כגון איטורו וסימילרוורב. וויקס היא פלטפורמה מבוססת תוכנה כשירות (SaaS) לבניית אתרים, שמאפשרת לכל אחד ליצור, לנהל ולפתח נוכחות דיגיטלית. החברה נוסדה ב-2006, ומספקת פלטפורמה לעצמאים, סוכנויות, עסקים וארגונים. המערכת מציעה פתרונות מסחר וכלים שיווקיים מתקדמים, כולל SEO, ומאפשרת שליטה מלאה על המותג, הנתונים והקשר עם הלקוחות. שלמה דיבר בחודש שעבר בכנס השנתי של AWS, שנערך בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים. הוא הסביר כי "עבור Base44, אנחנו משתמשים בכמה מודלי שפה גדולים ומוכרים, כמו קלוד ואחרים, ומשלבים ביניהם ביעילות. לעתים נדרש יותר ממודל אחד, ואנחנו מתבססים על שירות הבינה המלאכותית היוצרת Amazon Bedrock, שמציע מבחר מודלים. השירות סקלאבילי ותומך ביכולת גידול מהירה. זה מאפשר לנו לסייע למשתמשים לבנות אפליקציות ענן בעזרת בינה מלאכותית יוצרת, בסיוע מודלים מאומנים, הנגישים באמצעות API. באמצעות השימוש שלנו ב-Bedrock, הלקוחות שלנו יכולים למצוא את המודל המתאים לצרכיהם, להתאים אותו עם הנתונים שלהם ולפרוס אותו". "כל שנדרש הוא להיכנס לאתר ולתאר לבינה המלאכותית מה היישום שרוצים להקים – והמודל יבנה אותו בתוך זמן קצר. בתוך דקות מתקבל יישום פעיל ועובד, שיסייע לעסק", אמר. "אין התאמה טובה יותר מזו" "הרכישה הזו היא אבן דרך משמעותית במחויבות של וויקס לשנות את האופן שבו יוצרים ברשת", אמר אבישי אברהמי, מנכ"ל וממייסדי החברה. "שלמה והצוות שלו ב-Base44 מביאים איתם טכנולוגיה פורצת דרך וחדירה מרשימה לשוק, והם מתחברים לחזון שלנו: לאפשר לכל משתמש, בכל רמת ידע, לבטא את כוונתו – בזמן שסוכנים חכמים מטפלים בביצוע בפועל". שלמה ציין כי "אין התאמה טובה יותר מזו. וויקס היא כנראה החברה היחידה שיכולה לאפשר לנו להגיע להיקפים ולתפוצה שאנחנו שואפים אליהם מבלי לפגוע בקצב הפיתוח שלנו, ואולי אף להאיץ אותו. השוק שלנו עצום, ויש לו פוטנציאל להחליף קטגוריות שלמות של תוכנה, פשוט כי המערכת מאפשרת לאנשים ליצור תוכנה בעצמם במקום לרכוש אותה. ה-DNA של וויקס, ההתמקדות המתמדת בלקוח, החדשנות והמהירות תואמים באופן מושלם לאלה שלנו".

אילון מאסק מסתער בגדול על שוק ההון הגלובלי: סוכנות הידיעות בלומברג דיווחה שהיזם, האיש העשיר ביותר בעולם, מגייס 4.3 מיליארד דולר עבור סטארט-אפ הבינה המלאכותית שלו, xAI, באמצעות השקעות אקוויטי. זאת, בהמשך לידיעות על כוונותיו לגייס חמישה מיליארד דולר עבור xAI והרשת החברתית שלו, X. בסך הכול, מדובר בגיוס של 9.3 מיליארד דולר, באמצעות גיוס חוב ואקוויטי. עוד דווח כי החברה עתידה לרשום בסיכום השנה הנוכחית הוצאות של 13 מיליארד דולר – יותר ממיליארד דולר לחודש – לעומת הכנסות של חצי מיליארד דולר בלבד. בבלומברג מציינים כי דפוס הפעולה של xAI – הוצאת כסף ולאחר מכן גיוס של סכומים דומים, כדי לכסות את ההוצאות, או יותר – שכיח בתעשיית הבינה המלאכותית, עקב סכומי הכסף הניכרים שדורשים חוות השרתים והשבבים המיוחדים הנחוצים לה. יצוין כי בדצמבר האחרון קיבלה xAI, שפיתחה את הצ'טבוט גרוק, זריקת הון של שישה מיליארד דולר, אחרי שהכסף כבר הוצא על ההוצאות השוטפות שלה.

הנשיא דונלד טראמפ צפוי לחתום השבוע על צו נשיאותי חדש, אשר יאריך ב-90 יום נוספים את המועד האחרון למכירת פעילותה של טיקטוק ברה"ב, ובכך הוא למעשה מתכוון לדחות פעם נוספת את האפשרות להטיל חרם על הפלטפורמה הפופולרית בארצו. לפי הדיווחים, הצעד שצפוי להיחתם נועד לאפשר את המשך המשא ומתן המתמשך סביב עתיד פעילות האפליקציה בארצות הברית. ההחלטה מגיעה על רקע הצהרות ברורות של הבית הלבן כי "הנשיא טראמפ אינו רוצה שטיקטוק 'תוחשך'". מזכירת העיתונות של הבית הלבן, קרולין ליביט, הדגישה כי "הארכה זו תימשך 90 יום, אותם יקדיש הממשל כדי להבטיח שהעסקה תיסגר, כך שהעם האמריקני יוכל להמשיך להשתמש ב-טיקטוק בביטחון שנתוניו בטוחים ומאובטחים". על פי דיווחים, המהלך המתוכנן מגיע מההבנה כי חרם על הפלטפורמה, המשרתת כ-170 מיליון משתמשים בארה"ב, צפוי להיות לא פופולרי במיוחד, בין היתר בקרב כ-7 מיליון עסקים קטנים המשתמשים בה. בנוסף, האינטרסים של הממשל הנוכחי הם ככל הנראה לא לוותר על הרשת החברתית המצליחה, שעל פי הדיווחים תרמה 24.2 מיליארד דולר לכלכלה האמריקנית אשתקד. ???? Trump delayed the TikTok ban in the US for another 90 days This is the third delay from the US president. The app was supposed to be blocked back in January. This spring, TikTok’s leadership nearly closed a deal to transfer assets to a US company. But Trump’s tariffs on… pic.twitter.com/da2mlOsBiC — VGTimes (@VGTimes) June 18, 2025 דיבורים ממושכים על חרם – שלא מתבטאים בחרם זוהי הארכה השלישית שמעניק הנשיא טראמפ ל-טיקטוק. המועד המקורי למכירת פעילותה, שנקבע בחוק אשר אושר על ידי הקונגרס האמריקני, היה ב-19 בינואר. ביום השבעתו לקדנציה השנייה כשהאולטימטום בדיוק פג, בחר טראמפ שלא לאכוף את החרם, והעניק לבייטדאנס, החברה הסינית שהיא הבעלים של טיקטוק, ארכה של כ-70 יום נוספים למכור את עסקיה בארצו. אלא שגם הארכה זו הסתיימה בלא כלום כשהארכה שנייה ניתנה באפריל, כשטראמפ חתם על צו שהעניק עוד 75 ימים לבייטדאנס ולפלטפורמה שלה. דחייה זו הציבה את הדד-ליין על אמצע יוני 2025 – משמע עכשיו – מתוך הצהרה ש-"העסקה דורשת עבודה נוספת כדי להבטיח שכל האישורים הדרושים ייחתמו". בעבר פורסמו דיווחים שהצביעו על כך שהעסקה כמעט נסגרה באפריל, אך קרסה לאחר ש-סין נסוגה בה מהמכירה המתוכננת עקבות הכרזותיו של טראמפ על הטלת מכסים. טראמפ מצידו רמז גם הוא על הקשר הקיים בין המכסים על סחורות סיניות לבין עסקת טיקטוק, וציין כי "המכסים נותנים לנו כוח מיקוח גדול". הוא הביע אופטימיות ש"נשיא סין, שי ג'ינפינג, יאשר בסופו של דבר" עסקה למכירת טיקטוק בארה"ב. מפעיל חשבון מצליח בטיקטוק. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. צילום: לכידת מסך מטיקטוק הלך הרוח הנשיאותי השתנה ואולם ניכר כי הלך הרוח של טראמפ – שהיה מי שהחל בכלל בעיסוק המודאג בפגיעה האופציונלית בביטחון המולדת עקב הבעלות הסינית על היישום המצליח, ועשה זאת במהלך כהונתו הראשונה – השתנה מאז שחזר אל הבית הלבן. כך למשל, טראמפ עצמו הצטרף לטיקטוק ב-2024 ואף צבר למעלה מ-15 מיליון עוקבים בפלטפורמה. הנשיא האמריקני אפילו ציין כי יש לו "מקום חם (בלב – ג"פ) לטיקטוק" וכי הפלטפורמה סייעה לו לצבור תמיכה בקרב בני נוער. החוק האמריקני דורש מ-בייטדאנס למכור את טיקטוק לקונה שאינו סיני, או שתעמוד בפני חרם כלל-ארצי. ועדת התקשורת הפדרלית, ה-FCC, וכן ה-FBI, הזהירו מזה שנים מפני האפשרות שהחברה הבעלים משתפת או תשתף נתוני משתמשים אמריקנים – לרבות היסטוריית גלישה, מיקום ומזהים ביומטריים – עם ממשלת סין הקומוניסטית. עוד נאמר והוזהר כי החסרה עלולה להשפיע על התוכן המוצג למשתמשים. למרות שטיקטוק הכחישה מכל וכל ששיתפה או תשתף מידע כזה, חששות אלו הם שעומדים בבסיס הדרישה לוויתור על הבעלות הסינית. בייטדאנס עצמה מסרה כי היא "מקיימת דיונים עם ממשלת ארה"ב בנוגע לפתרון פוטנציאלי עבור טיקטוק ארה"ב", אך הדגישה כי "הסכם טרם נחתם. ישנם נושאים מרכזיים שצריך לפתור. כל הסכם יהיה כפוף לאישור על פי החוק הסיני". שגרירות סין בוושינגטון הוסיפה כי בייג'ינג "תמיד כיבדה והגנה על הזכויות והאינטרסים הלגיטימיים של עסקים, והתנגדה לפרקטיקות המפרות את עקרונות היסוד של כלכלת השוק". בין החברות המערביות ששמותיהן עלו בעבר כמועמדות לרכישת טיקטוק בארה"ב נמנו חברת התוכנה אורקל, אך העסקה לא יצאה לפועל. גם האפשרות שאילון מאסק ירכוש את הבעלות על אפליקציה דרך חברת X קורפ לא התקדמה. לאחרונה דווח גם כי אמזון הגישה הצעה לרכישת טיקטוק, והצטרפה למתעניינים נוספים כמו קרן ההשקעות בלקסטון, כשבמקביל, חברת וולמארט הכחישה דיווחים ששקלה להצטרף לקבוצת משקיעים. נכון לעכשיו, לא ברור כמה פעמים ימשיך הנשיא טראמפ להאריך את המועד האחרון למכירת טיקטוק ומה ואיך תפתר הבעיתיות שלכאורה גלומה בהפעלתה על ידי חברה סינית בארצות הברית כשירות למיליונים רבים מאזרחיה.

בארה"ב נרשם אתמול מהלך ראשוני היסטורי בהקשר לפיננסים בכלל ולאלו האלטרנטיביים בפרט – GENIUS Act, הצעת חוק קריפטו פורצת דרך, עברה בסנאט האמריקני ברוב משמעותי של 68 תומכים מול 30 מתנגדים, ולמעשה קיבלה תמיכה מכל צדי המתרס הפוליטי. אישור החוק – שהגיע לאחר חודשים של משא ומתן אינטנסיבי ודיונים מאחורי הקלעים – מסמן רגע מכונן בתעשיית הנכסים הדיגיטליים, לפחות בשלב זה. בשלב הבא, לאחר האישור בסנאט, הצעת החוק תועבר לבית הנבחרים, שם היא צפויה להיתקל בהתנגדות הדמוקרטים, במיוחד בשל חששות ממעורבותו של הנשיא דונלד טראמפ בתעשיית הקריפטו. אם החקיקה תאושר גם בקונגרס – היא תועבר לאישור הנשיא. המהלך נחשב לניסיון הרגולטורי האמיתי הראשון להתמודד עם נושא הסטייבלקוינס (המטבעות היציבים – Stablecoins – סוג של מטבעות דיגיטליים שערכם צמוד למטבע רגיל כמו הדולר, כדי לשמור על יציבותם ולשמור שלא יחוו תנודות כמו הביטקוין), וזאת במטרה להכניס סדר לנישה המסוימת הזו בזירת הקריפטו. ה-GENIUS Act שעבר יוצר כללי שמירה, מגן על זכויות הצרכנים ומבטיח פיקוח פדרלי על מנפיקים גדולים, ולמעשה מגדיר מסגרת ברורה להנפקה של מטבעות יציבים, קובע את אופי הרזרבות שמגבות אותם ומגבש דרך לאכוף שקיפות. עבור התעשייה, החוק מהווה ניצחון משמעותי, בכך שהוא מספק מסגרת ציות ברורה, ולמעשה עונה על קשיים קיימים ארוכי שנים. תוצאת העברת החוק עשויה להיות קשר הדוק יותר בין מגזר הקריפטו למשקיעים מוסדיים, המשתוקקים לוודאות רגולטורית סביב השקעותיהם. BREAKING: ???????? The Senate has passed The GENIUS Act by a vote of 68-30. The bill is now in the House of Representatives' hands. pic.twitter.com/nCO4CLxVjN — CoinDesk (@CoinDesk) June 17, 2025 עבודה פוליטית חוצת-מפלגות, שבכל זאת זכתה להתנגדות לדברי הסנאטור טים שיהי, המטבעות היציבים דומים לכסף הפיזי, והוא אף אמר שהוא צופה שה-"GENIUS Act יחולל תנועה משנת-היסטוריה באופן שבו אנו מנהלים את הכלכלה העולמית". הסנאטור ביל הגרטי, יוזם החוק, הדגיש כי המהלך יביא ל"השלכות מרחיקות לכת" על המערכת הפיננסית, כהתפתחות "משנת פרדיגמה" שתכניס אותה למאה ה-21. החוק עבר ברובו בזכות הצבעה דו-מפלגתית נדירה, כש-18 סנאטורים דמוקרטים הצטרפו לעמיתיהם הרפובליקנים בתמיכה במהלך. ואולם יש לציין כי למרות זאת, החוק נתקל בהתנגדות גדולה במיוחד מצד רוב הדמוקרטים. הסנאטורית אליזבת וורן ממסצ'וסטס הובילה מרד של הרגע האחרון, והזהירה כי החוק חסר דיוק במאבק בהונאות, במיוחד באלו הקשורות למה שהיא הגדירה כ-"ניסויי הקריפטו" של הנשיא טראמפ. וורן, חברה בכירה בוועדת הבנקאות של הסנאט, אף הזהירה כי החוק יוצר "אוטוסטרדה" לשחיתות הקשורה לנשיא המכהן, ועלול לאפשר לחברות טכנולוגיה גדולות כמו אמזון ומטא להשיק מטבעות יציבים משלהן. על פי הדיווחים, למרות גישה מתנגדת זו, קירסטן ג'יליברנד, הסנאטורית הדמוקרטית המייצגת את מדינת ניו יורק, עבדה טלפונית מאחורי הקלעים שעות נוספות במטרה לגייס את הקולות הדרושים לתמיכה בחקיקה מקרב הסנאטורים במפלגתה. הסנאטורית אנג'לה אלסברוקס, נותנת חסות משותפת של החוק, ציינה כי "שינויים רבים מאוד" בוצעו במהלך המשא ומתן, וכי "ההסכם טוב בהרבה, מכיוון שכולנו היינו סביב השולחן". הסנאטורית סינתיה לומס, גם היא נותנת חסות, אמרה שהיא "בסדר" עם הגלגול הסופי של החוק שאושר, אף שלא הייתה "נלהבת" ממנו. כאמור, לממשל טראמפ יש עניין מובהק בחוק – התמיכה של המחוקקים הרפובליקנים ב-GENIUS Act מקרבת אותם ליעד להפוך את הקריפטו לאבן יסוד במצע שלהם – וכן קיים רצונם לעמוד במועד האחרון שהציב טראמפ לקונגרס לחוקק חקיקת קריפטו עד אוגוסט. מפגין מדיניות פרו-קריפטו. ממשל טראמפ והנשיא עצמו. צילום: אילוסטרציה: ChatGPT ו-Shutterstock (בהתאמה) איך החקיקה מתיישבת עם עסקי הקריפטו של טראמפ? טראמפ עצמו ביקש לשנות באופן נרחב את מדיניות ארה"ב בנושא מטבעות קריפטו, לאחר שגייס כספים מהתעשייה במהלך קמפיין הבחירות שלו. ביל הינס, העומד בראש המועצה המייעצת לנכסים דיגיטליים של טראמפ, אישר כי הבית הלבן רוצה שחוק המטבעות היציבים יעבור עד אוגוסט. כידוע, טראמפ ובני משפחתו החלו להתרחב בעסקים הכרוכים בגזרה הקריפטוגרפית מאז שנשיא נבחר, ולפי המסתמן, לכאורה, יש להם יותר ויותר אינטרסים בהקשר לתחום נכסי הדיגיטל. אם הדבר מתנגש כביכול עם הסדרת הסטיימבלקוינס הרי שבהקשר זה יש גם קטץ' – החוק שעבר כולל סעיף האוסר על חברי קונגרס ובני משפחותיהם להפיק רווח ממטבעות יציבים, אולם, האיסור הזה אינו חל על הנשיא ובני משפחתו. טראמפ, שלדבריו "בונה אימפריית קריפטו מהבית הלבן", נראה גם כמי שמקווה, לפחות לכאורה, לגזור קופון אישי מהמצב. רק בחודש שעבר אירח הנשיא הרפובליקני ארוחת ערב פרטית במועדון הגולף שלו בוירג'יניה עם משקיעי מפתח במטבע מם ממותג על שמו. כמו כן משפחתו של הנשיא גם מחזיקה במה שמודגר כ-"נתח משמעותי" בחברת World Liberty Financial, פרויקט קריפטו שהשיק מטבע יציב משלו בשם USD1. הנשיא דיווח כי הרוויח 57.35 מיליון דולר ממכירת טוקנים של World Liberty Financial אשתקד. בנוסף, מטבע מם הקשור אליו הניב כ-320 מיליון דולר בעמלות, אם כי במקרה זה הרווחים מתחלקים בין מספר משקיעים.  מכל אלו מסתמן כי הסוגיה של ניגוד העניינים היא שהיוותה מקור למתח ולהתנגדות לחקיקה בקרב המפלגה הדמוקרטית. שר האוצר של ארה"ב, סקוט בסנט, הפציר בסנאט לאשר את החוק, באומרו כי הוא יכול לסייע לסטייבלקוינס "לצמוח לשוק של 3.7 טריליון דולר עד סוף העשור", ולעת עתה הצליח במשימתו. אלא שלמרות כל זאת, הדרך של החוק לשולחן הנשיא ולאישורו הסופי עדיין מאתגרת. על ה-GENIUS Act צריך לעבור את הרוב הרפובליקני הדחוק בבית הנבחרים, שם ייתכן שמחוקקים ינסו לצרף אליו הצעת חוק רחבה יותר למבנה השוק – דבר שעלול להקשות על המשך דרכו. כאמור, טראמפ הבהיר כי הוא מעוניין שתקנת מטבעות יציבים תונח על שולחנו לפני שהקונגרס יצא לפגרת הקיץ שלו. לפיכך, העברת החוק בסנאט אתמול מהווה צעד ראשון משמעותי בדרך לחקיקה הסופית, אך אינה מבטיחה דבר בוודאות לעת עתה.

עמותת מחשבה טובה – הפועלת לצמצום פערים באמצעות הנגשת טכנולוגיה בפריפריה החברתית והגאוגרפית של ישראל – החליטה להתגייס במצב הנוכחי ולהפעיל את הילדים מרחוק. לנוכח המצב הביטחוני והנחיות פיקוד העורף בשעת חירום, העמותה בחרה להמשיך בעשייה ולהעניק מענה בתוך המציאות המורכבת והשיקה את הפעילויות:  לא מתנTHEC – אתר חינמי עבור ילדים בגילאי 5 עד 12 – לפי העמותה מדובר ב-"מקום המספק מרחב דיגיטלי בטוח, מזמין ונגיש לפעילויות טכנולוגיות מהנות ומשמעותיות". ממחשבה טובה  נמסר: "ריכזנו עבורכם אוסף כלים מומלצים, אינטראקטיביים וחינמיים, שניתן להפעיל מכל טלפון או טאבלט – ללא צורך בהתקנה או ציוד מיוחד – כדי ללמד, להעסיק ולשמח את הילדים, בכל זמן ובכל מקום". בנוסף מציעים בעמותה גם מגוון סדנאות חינוך טכנולוגי מקוונות עבור בתי הספר: סדנאות חד-פעמיות, באורך של עד 60 דקות, בנושאים כגון בינה מלאכותית, היכרות עם מציאות מדומה, חשיפה למידול בתלת-ממד, מבוא לתכנות ויצירת מוזיקה. הקישו אל הטופס לרישום מהיר להזמנת הפעילויות.

אמזון דוהרת ליישום AI בתוך החברה, על כל המשמעויות של זה, ובמרכזן החלפת עובדים (ולמעשה פיטוריהם) בטכנולוגיה החדשה. מנכ"ל החברה, אנדי ג'סי, הבהיר את זה שחור על גבי לבן במייל לעובדים, שלאחר שנשלח פורסם באתר שלה. אחרי שהפליג בשבחה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית היוצרת וקרא לה "הטכנולוגיה הכי טרנספורמטיבית מאז האינטרנט", הוא הצהיר על מה שהלכה למעשה עומד להיות שינוי מבני ענק באמזון בשנים הקרובות. "נצטרך פחות אנשים כדי לעשות את העבודות שאנחנו עושים כיום", כתב ג'סי. עם זאת, הוא "איזן" את דבריו בכתבו שהחברה תצטרך "יותר אנשים כדי לבצע סוגים אחרים של עבודות". הוא עודד את העובדים: "חנכו את עצמכם, תגיעו לסדנאות ותתאמנו" על הטכנולוגיה החדשה. "אלה שיקבלו את השינוי בברכה יהיו בעמדה טובה יותר כדי לעזור לנו להמציא מחדש את החברה". ובמילים פשוטות: לעובדים שירכשו מומחיות בבינה מלאכותית יש יותר סיכוי לשמור על מקום העבודה שלהם. ג'סי ציין כי קשה לדעת באילו משרות הבינה המלאכותית תפגע לאורך זמן, ומי מבין העובדים יצאו ממעגל העבודה בחברה, "אבל בכמה השנים הקרובות, אנחנו צופים שהיא תוריד את מספר העובדים שלנו, בשעה שאנחנו רואים עלייה ביעילות משימוש נרחב ב-AI לאורך ולרוחב החברה". לא רק שינוי במספר העובדים ג'סי חוזה שהבינה המלאכותית לא תשנה רק את מספר העובדים, באמזון ובכלל, אלא גם "את הדרך שבה אנחנו עובדים וחיים". הוא ציין כי "בכל חברה ובכל שדה שניתן לדמיין" יוטמעו מיליוני סוכני AI, שיגרמו לשינויים המדוברים. "רבים מאותם סוכנים טרם נבנו, אבל אל תטעו – הם באים, ובאים מהר", כתב. על פי הערכות של גולדמן זאקס, הבינה המלאכותית תחליף בשנים הקרובות לא פחות מ-300 מיליון משרות מלאות, מהן 20 מיליון של עובדי ייצור. מהצד השני, מק'ינזי צופה שהיא תיצור בין 20 ל-50 מיליון משרות חדשות עד 2030. לפי הערכה אחרת, העובדים בעד 60% מהמשרות הקיימות כיום יצטרכו להתאים את עצמם לעידן הבינה המלאכותית. גרטנר חוזה כי 80% ממפתחי התוכנה יצטרכו לעשות זאת, ודי מהר – עד 2027.