"ארגונים נדרשים ליעדי אבטחה ברורים. כשהיסודות שלכם מאובטחים – האבטחה לא מאטה את פעילות הארגון, אלא מסירה חסמים, משמנת חיכוכים ומאיצה את התנהלות הארגון. אבטחה היא לא רק נושא שבראש סדר העדיפויות של הנהלות ארגונים – אלא מהווה, באמת, תנאי מוקדם לחדשנות. אבטחה מביאה ארגונים להשיג את היעדים שלהם מהר יותר, בצורה בטוחה יותר ועם השפעה רבה יותר. על האבטחה לא להאט את פעילות הארגון – אלא להיפך: להעניק לו את הביטחון לנוע מהר יותר", כך אמרה איימי הרצוג, סגנית נשיא ומנהלת אבטחת מידע ראשית של AWS. הרצוג הייתה דוברת המפתח בכנס האבטחה השנתי AWS re:Inforce 25, שערכה ענקית הענן השבוע (ג') בפילדלפיה, בהשתתפות אלפי לקוחות ענקית הענן ושותפיה העסקיים. הרצוג מונתה לתפקידה לפני שבועיים. ב-2023 הצטרפה לאמזון וניהלה אבטחת מידע בכמה קווי עסקים, בהם, פרויקט קויפר (Kuiper) לאספקת אינטרנט לווייני. היא עבדה 15 שנים ב-MITRE, ולפני כן ב-Pivotal Software, ב-VMware וב-Travelers Insurance, והייתה שותפה להקמת שני סטארט-אפים. "אמנם אני חדשה בתפקיד", אמרה, "אבל המסע שלי עם AWS הולך אחורה בזמן. כשהייתי ב-MITRE, עזרתי לארגוני ממשל להבין מה זה הדבר הזה שנקרא ענן ואיך עליהם לחשוב על האבטחה שם. גם הסטארט-אפים שהייתי מעורבת בהקמתם ישבו על הענן, וכלקוחה, לא יהיה מוגזם לומר שהם לא היו יכולים להתקיים בלעדיו". "AI היא קצת כמו מתמחה מרדן" לדבריה, ארגונים "נמצאים בחיפוש מתמיד אחר אבטחה חזקה, במיוחד כעת, כשהם מנסים להטמיע בינה מלאכותית. בשנים הקרובות נראה שינויים מהירים, אינספור ניסויים, וגם – כמה כישלונות מרהיבים בדרך. לפעמים AI נדמית קצת למתמחה מרדן, שהחליט לעצב מחדש את כל בסיסי הנתונים שלכם בלי לשאול איש. שילוב GenAI במערכות שלנו צמצם ביותר מ-40% את הזמן הממוצע לפתרון בעיות האבטחה. הפכנו תהליך ידני שארך שעות – לאוטומטי תוך דקות". הרצוג ציינה, כי "ארגונים נדרשים לניהול זהויות ובקרת גישה לא כחלק מהאבטחה, אלא כחלק מהפעילות הבסיסית שלהם, עם יכולת גידול עצומה. Amazon IAM, מערכת ניהול הזהויות והגישה שלנו, מטפלת ב-1.2 מיליארד פניות בכל שנייה. זה קצת פרוע. צמצום היקף ההרשאות מפחית דרמטית את משטח התקיפה והנזק הפוטנציאלי". "יש לבטל אישורי גישה ארוכי טווח. הם יוצרים סיכון אבטחה מתמשך, וככל שהם ארוכים יותר, שחקני האיום עלולים לגלות ולנצל אותם זמן רב יותר", אמרה, "אנו מספקים יכולת לאימות רב-גורמי, MFA, לכל משתמש, בכל חשבון בענן. בין דצמבר 2024 לאפריל השנה, מנענו 943.6 מיליון ניסיונות גישה לא מורשים". "ההגנה על הנתונים עצמם", אמרה, "דורשת שכבות נוספות של אבטחה ובקרה. נדרשת שליטה על מיקום הנתונים, שמניעים חדשנות. אנו מספקים הגנה בלי שתצטרכו לבחור בינה לבין חדשנות. המענה כולל הצפנה חינמית, של הכל – ובכל מקום". "אני חנונית של מתמטיקה", אמרה הרצוג, "וכעת בא החלק האהוב עליי. ניהול אישורים דיגיטליים הוא אתגר, ודורש נראות ושליטה במגוון אישורים ובהיקפים גדולים. אנו מפשטים את תהליכי ההקצאה, הניהול והפריסה של האישורים". "חשוב להגן על מידע ויישומים מפני איומי סייבר", ציינה. "בנוף האיומים שמתפתח במהירות צריך להסתמך על כלי ניתוח רבים ולקבוע סדרי עדיפות לבעיות האבטחה. אנו מציעים הגנה מוכללת, עם יכולת לזהות בקלות רבה יותר בעיות, חסימת תעבורה זדונית ואיומים, והמלצות לפעולה". "כחלק ממערך מודיעין האיומים שלנו, בנינו את MadPot, שירות פנימי עם אוסף של מלכודות דבש. המלכודות מפרסמות שירותים שונים, ומתחזות להיותן פגיעות, במטרה למשוך אליהן שחקנים רעים. השירות הפחית את מספר ניסיונות בדיקת הפגיעות ביותר מ-75%, ומנע 2.4 טריליון בקשות סריקה זדוניות בששת החודשים האחרונים. זמן העבודה של בינת איומים התקצר להפליא". "האתגר המרכזי בניטור", הסבירה, "הוא שהמערכות נמשכות באופן טבעי לזיהוי מה שקל לזהות, ולא בהכרח מה הכי מסוכן. אנומליות התנהגותיות 'עדינות' ומתקפות איטיות, בעצימות נמוכה, עלולות שלא להיות מזוהות. המצב נדמה ל'אפקט תאורת הרחוב' באבטחה: מישהו שמחפש את המפתחות האבודים שלו תחת פנס הרחוב, כי שם זה קל ויש הרבה אור. אנו מטפלים מדי יום ביותר מ-360 טריליון אירועי טלמטריה – לאיתור סימנים שהרעים השיגו גישה לא מורשית לארגון. יש להימנע ממצב של 'עייפות התראות', ולהתעלמות מאזהרות קריטיות". "יש לבנות אסטרטגיית תגובה נכונה לאירועים ולפעול על פיהם, תוך הפקת ערך מהגילוי המוקדם שלהם", אמרה, "צריך שתגובה לאירועים וחוסן סייבר יילכו יד ביד". "המסע להעצמת האבטחה בארגונים אינו פשוט", סיכמה הרצוג, "אתגרי האבטחה עלולים להאט את התקדמות הארגונים, או לנפח את העלויות שלהם. כשאבטחה מבוצעת נכון, היא יכולה להיות מאפשרת אמיתית לאימוץ טכנולוגיות חדשות, לרבות בינה מלאכותית יוצרת".

אם אי פעם ניסיתם לעבור בדיקת עיניים ונרתעתם מטיפות שמציקות בעין, או מהטשטוש המתלווה להרחבת אישונים לפני בדיקה אשר נמשך שעות אחריה – אתם לא לבד. החדשות הטובות הן שהטכנולוגיה משנה את כל זה: מחשב נייד חכם עם יכולות בינה מלאכותית מסוגל כיום לזהות נגעים בעין תוך שניות, בלי טיפות, בלי הרחבת אישונים ובלי כאב ראש. המערכת, שפותחה על ידי Acer Medical עושה שימוש במצלמה פשוטה ובמחשב נייד חדש עם שבב בינה מלאכותית (AI PC) של אינטל (Intel), שמעבד את המידע בצורה מיידית ומספק לבדיקות עיניים תוצאה מהירה, בלי צורך באינטרנט או חיבור לענן. בזכות הפיתוח, בדיקות עיניים יכולות להתבצע גם בעמדות ניידות, בקהילה, או באזורים מרוחקים שבהם אין רופא זמין. ניתוח מלא ומהיר של בדיקת העיניים. צילום: באדיבות אינטל פיילוט מוצלח בטאיוואן מעבר לנוחות – יש פה בשורה אמיתית: אבחון מוקדם של מחלות עיניים, כמו רטינופתיה סוכרתית, יכול למנוע הידרדרות בראייה ואפילו עיוורון. יותר מ-5,000 אנשים בטייוואן כבר עברו את הבדיקה, ולטענת החברה, מדובר רק בתחילתה של מהפכה. בימים אלו מתחילה פעילות גם בארה"ב, יפן ואירופה. בדיקת עיניים חדשה שאפילו לא מחייבת נוכחות רופא. צילום: באדיבות אינטל המחשב מבוסס, כאמור, על מעבד חדש של אינטל, שמאפשר להפעיל את הבינה המלאכותית באופן מקומי – כלומר בלי לשלוח את המידע הרפואי החוצה. מצב זה מאפשר שמירה על פרטיות המשתמשים. "רוב האנשים לא מצליחים לשים טיפות עיניים, או פשוט חוששים מהבדיקה", הרחיבו באינטל. "עכשיו לא צריך לפחד – אפשר להיבדק בצורה פשוטה, מהירה ולא פולשנית".

איגוד האינטרנט הישראלי מסר כי תעבורת האינטרנט בישראל הגיעה לשיא של כל הזמנים על רקע מלחמת ישראל-איראן. לפי התעבורה הנצפית במחלף האינטרנט שמנהל האיגוד – חלה עלייה של כשליש בתעבורת האינטרנט הפנים ישראלית. אם בזמן שגרה בשעות השיא (בסביבות השעה 22:00) התעבורה הממוצעת עומדת על כ-300 גיגה-בייט לשנייה, הרי שכעת באותן שעות שיא קפצה התעבורה קפצה לכ-400 ג'יגה-בייט לשנייה. עוד מציינים באיגוד האינטרנט, כי לאורך כל שעות היום נרשמת תעבורה חריגה לעומת ימי שגרה. בנוסף, מזהים באיגוד קפיצות לא שגרתיות בשעות הלילה הקטנות, כנראה בשל האזעקות והחיבור של הישראלים לאינטרנט ולשידורים אונליין כדי להתעדכן. מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, יורם הכהן, אמר, כי "חלק משמעותי מצריכת המדיה במלחמה הזאת הוא דרך האינטרנט, מגמה שנכונה גם לימי שגרה, אך מתחדדת מאוד בזמני חירום. ברגעי המתח הגדולים וכאשר אנשים מתכנסים בחדרי הביטחון ובממ"דים ניכר שרבים מהם מתחברים לרשת, ניתן להניח שבין היתר כדי לצפות בשידורים אונליין וכדי להתעדכן במצב בזמן אמת".

אפליקציית גוגל תמונות (Google Photos) לאנדרואיד היא אחת מיישומי הצפייה ועריכת התמונות הפופולריים ביותר בעבור מערכת ההפעלה מבית גוגל, ועם זאת היא די קפאה על השמרים מבחינת עיצובה. כפי שציינו לפני כשלושה שבועות, כשענקית הטק חגגה 10 שנים לאפליקציית התמונות שלה, היא השיקה עורך משודרג ומשופר, שנוספו לו שתי תכונות של בינה מלאכותית – Reimagine ו-Auto Frame – שהיו זמינות בעבר רק במכשירי פיקסל, וכך זמינותן הורחבה למשתמשים נוספים. כעת מסתמן כי הפלטפורמה ממשיכה להתפתח, ומבטיחה לשפר באופן ניכר את חווית המשתמשים בה. כששודרג עורך התמונות, כפי שדיוונו, אמרה גוגל כי הוא נועד להעניק למשתמשים הצעות מועילות ולמקום את כל כלי העריכה במקום אחד, כמו גם לאפשר עריכות מהירות באמצעות הצעות מופעלות על ידי AI, המשוות אפקטים מרובים. ואולם כעת היישום חווה גם רענון פונקציונלי ועיצובי נוסף, שטרם נראה כמותו מזה שנים, כך נחשף במסגרת ניתוח קוד האפליקציה (APK teardown) שביצע המומחה העצמאי בתחום, המכונה AssembleDebug (או Shiv), שהניתוח שביצע דווח לראשונה על ידי אתר Android Authority. השינויים הללו התגלו בגרסה 7.34.0.772224975 של גוגל תמונות לאנדרואיד. Finding the right editing tool in Google Photos is about to get easier ✅ Details – https://t.co/RuROeJ1d2z pic.twitter.com/0xk46jo22m — AssembleDebug (Shiv) (@AssembleDebug) June 18, 2025 אז מה עתיד להשתנות בגוגל תמונות? לפי הניתוח, גוגל תמונות תאמץ בעתיד הקרוב סגנון עיצובי חדש בשם Material 3 Expressive, שינוי הכולל רענון ממשק המשתמש עם אלמנטים עדכניים משפת העיצוב האחרונה של גוגל, הנראים כבר במסך ההדרכה הראשוני של האפליקציה וברכיבים שונים כמו כפתורים. החידוש המהותי ביותר, עם זאת, מגיע דווקא לעורך התמונות בתוך האפליקציה. במשך שנים, מסך העריכה של גוגל תמונות נשאר כמעט זהה, וזאת על אף כשגוגל הוסיפה כלים חדשים כמו Magic Eraser או Reimagine. יתרה מכך, הוספת הכלים הללו, על אף היותם שימושיים, גרמה לעתים קרובות לעומס בממשק והקשתה על מציאת פיצ'רים ספציפיים, כך לפי דיווחים שונים. העורך המעוצב מחדש אמור כנראה לייעל את הדברים, כדי להתמודד עם אתגר העומס הזה. לפי Android Authority, כלי העריכה יאורגנו כעת בקטגוריות ברורות יותר – למשל אוטומטי (Auto), פעולות (Actions), סימונים (Markup), פילטרים (Filters), תאורה (Lighting), צבע (Color) – מה שישקף טוב יותר את תפקידיהם. כך למשל, כלים כמו 'חיתוך תמונה' (Crop) ומחק הקסם (Magic Eraser) יופיעו כעת תחת קטגוריית 'פעולות', בעוד שכלי AI כמו 'שפר' (Enhance) ו'דינמי' (Dynamic) ימוקמו תחת 'אוטומטי'. על פי הדיווח, מדובר ברה-ארגון ליישום ולא נוספו לו יכולות עריכה חדשות בשינוי המתכונן. הפתרון הבולט ביותר לבעיית איתור כלי העריכה הוא הוספת פונקציית חיפוש לשירות. כפתור חיפוש חדש, כך דווח, יופיע בפינה הימנית התחתונה של תפריט העריכה. לחיצה על כפתור זה תוביל למסך חיפוש נפרד, לחיפוש הייעודי שלכם. חשוב לציין כי מדובר בשינויים שנצפו במסגרת ניתוח קוד (APK teardown) – תהליך המסייע לחזות תכונות שעשויות להגיע לשירות בעתיד בהתבסס על קוד שנמצא בפיתוח. עם זאת, לעיתים מסתבר בסופו של יום כי התכונות שלכאורה זוהו ודווח לא הגיעו לבסוף לגרסה הציבורית של היישום.

השבוע, כשאזרחי ישראל נחתו בביתם במטוסי חילוץ, התגלתה תמונה מרגשת ומורכבת כאחד. מאחורי כל חילוץ מוצלח עמדה אופרציה לוגיסטית ואנושית עצומה, שדרשה תיאום חסר תקדים ויכולת לקבל החלטות קריטיות בזמן אמת. בליבה של משימה לאומית זו, פעלה תשתית נתונים מתקדמת ודינמית, שאפשרה לנהל את המבצע כולו: מזיהוי ראשוני ועד לקליטה בטוחה. היכולת לעקוב אחר מסלול הטיפול בכל אזרח – מרגע פנייתו, דרך החילוץ, הטיסה, ועד הגעתו ליעד הסופי – אפשרה לוודא שאף אחד לא "נופל בין הכיסאות" ושהוא מקבל את כל הסיוע הנדרש כמומחי דאטה באלעד מערכות, המלווים גופים ציבוריים ופרטיים בניהול וניתוח מידע, אנו עדים כיצד בעת חירום נתונים הופכים מ"נכס אסטרטגי" לחמצן תפעולי. הם מעניקים למדינה את היכולת לגבש תמונת מצב מדויקת, להגיב במהירות, ולמטב את מאמצי הסיוע. מהשטח לדאשבורד: בניית תמונת מצב אזרחית היברידית בזמן אמת האתגר המרכזי במבצע חילוץ גלובלי הוא בניית SSOT (ר"ת Single Source of Truth) – מקור מידע יחיד ומהימן. בתחילת השבוע, משרד החוץ פנה לאזרחים שנתקעו בחו"ל בבקשה למלא טופס דיגיטלי ייעודי. יוזמה זו הייתה קריטית לאיסוף מידע ראשוני ומאורגן. הנתונים זרמו ממגוון עצום של מקורות: הטפסים הדיגיטליים, פניות למוקדי חירום (טלפוניים ודיגיטליים), רישומי שגרירויות, ואף דיווחים מצוותים פרוסים בשטח. כדי לרכז ולנתח את כלל המידע במהירות, נכנסו לפעולה מערכות CRM (ניהול קשרי אזרחי) מתקדמות ופלטפורמות דאטה אנליטיקס, שאיפשרו: איסוף ואינטגרציה מהירה: נתונים מכלל המקורות – כולל הטפסים הדיגיטליים, שיחות טלפון והתכתבויות בווטסאפ – הוזרמו בזריזות למאגר נתונים מרכזי. כלי אינטגרציה חכמים (כמו אלה ש-אלעד מיישמת עבור לקוחותיה) אפשרו לחבר במהירות מערכות שונות, גם אלו שאינן "מדברות" זו עם זו בשגרה, וליצור מהן זרימת מידע חלקה ואחידה. תצוגת נתונים ויזואלית: המידע הגולמי הומר לדאשבורדים (Dashboards) אינטראקטיביים, שהציגו במבט אחד את תמונת המצב המבצעית: כמה ישראלים פנו לעזרה, מיקומם על מפות דיגיטליות, סטטוס הפנייה (טופל, ממתין לחילוץ, חולץ) ומצבם הרפואי או הלוגיסטי. כלים אלו איפשרו למקבלי ההחלטות, מחדר המצב המטכ"לי ועד השגרירות המקומית, להבין את הסיטואציה במהירות ולפעול בהתאם. תיעדוף מבוסס נתונים: באמצעות ניתוח מתקדם של הנתונים, ניתן היה לזהות דפוסי פניות וצרכים. למשל, זיהוי קבוצות אזרחים באזורים ספציפיים שדרשו חילוץ דחוף, או הערכת כמויות ציוד נדרש (מים, מזון) לנקודות ריכוז. חובה באיסוף שלהם כשהם מהימנים ומאובטחים כדי להפיק תובנות ולהצליח בחילוץ. נתונים. צילום: Shutterstock מטיסה לנחיתה: דאטה בניהול הקליטה הרכה בארץ עם נחיתת המטוסים, האתגר עבר לניהול אופרציית הקליטה המורכבת. זוהי משימה לוגיסטית ואנושית הדורשת תיאום בין גופים רבים. מערכות הדאטה המשיכו לשחק תפקיד מפתח גם כאן ב: ניהול תהליכי קליטה דיגיטליים: המידע שנאסף בטפסים הדיגיטליים מהווה בסיס נהדר להמשך התהליך. הוא איפשר לצוותי הקליטה להתמקד במתן סיוע אנושי ולא בבירוקרטיה, ולצמצם את העומס הפיזי במתחמים. תיאום בין גורמים: מערכות ה-CRM ופלטפורמות שיתוף מידע איפשרו תיאום בזמן אמת בין משרד החוץ, גורמי רפואה, רווחה, פיקוד העורף ורשויות מקומיות. לדוגמה, העברת מידע על צרכים רפואיים מיוחדים של אזרחים ישירות לצוותי קליטה רפואיים עוד לפני ירידתם מהמטוס, או תיאום הסעות לבתי מלון או ליעדי ביניים. מעקב וליווי: היכולת לעקוב אחר מסלול הטיפול בכל אזרח – מרגע פנייתו, דרך החילוץ, הטיסה, ועד הגעתו ליעד הסופי – אפשרה לוודא שאף אחד לא "נופל בין הכיסאות" ושהוא מקבל את כל הסיוע הנדרש. הפקת לקחים: מנתונים למוכנות אסטרטגית לעתיד מעבר לניהול התפעולי השוטף של המשבר, כל אירוע חירום מהווה Data Point יקר ערך ללמידה. תפקידם המרכזי של מומחי דאטה הוא להפוך את המידע שנאסף לתובנות אסטרטגיות שיאפשרו מוכנות טובה יותר לעתיד. זה כולל ניתוח ביצועים (Performance Analytics) לבחינת מה עבד היטב ומה פחות – כמו זמני תגובה, יעילות ערוצי תקשורת (לדוגמה, הטופס הדיגיטלי), עומסים על מוקדים וניצול משאבים. בנוסף, משתמשים בטכניקות Data Mining, לזיהוי דפוסים וחריגות בפניות, במצבים ובצרכים שחזרו על עצמם, ובכך מבינים טוב יותר את המצוקות הדורשות מענה מערכתי עתידי. לבסוף, הנתונים שנצברו משמשים לפיתוח מודלי חיזוי ואף מודלי למידת מכונה (ML), המסייעים למדינה להעריך טוב יותר סיכונים עתידיים, לנבא היקפי פניות פוטנציאליים ולתכנן מראש משאבים וכוח אדם במצבי חירום. השקעה בתשתיות דאטה חזקות, בפלטפורמות CRM גמישות ובצוותי דאטה אנליסטים מיומנים, אינה מותרות, אלא הכרח אסטרטגי לכל מדינה בעידן הנוכחי. היא מאפשרת לממשלה לא רק להגיב למשברים באופן מיידי, אלא גם ללמוד מהם, להתייעל, ולשפר באופן מתמיד את יכולתה להגן על אזרחיה ולשרת אותם – בארץ ובעולם. הכותב הוא CIAO (ר"ת Chief AI Officer) באלעד מערכות

האקרים השתלטו אמש (ד') על חלק מערוצי הטלוויזיה באיראן וקראו לציבור ברפובליקה האסלאמית לצאת לרחובות הערים, להפגין ולמחות כנגד השלטון. ההאקרים שהשתלטו על השידורים הקרינו על המסכים סרטונים המתעדים את מחאות החיג'אב, לצד הלוגו של מבצע עם כלביא, כשם המלחמה הנוכחית. בסרטונים מוצגות נשים שגוזרות את השיער שלהן – פעולת מחאה שהחלה בספטמבר 2022 בעקבות המעצר והמוות של מהסא אמיני, צעירה אזרחית איראן ממוצא כורדי, שנעצרה על ידי משטרת המוסר, עונתה ומתה. בעקבות מותה פרצו ברחבי המדינה מחאות ענק, שזכו לכינוי מחאת החיג'אב. ‬ המסר ששודר אמש היה: "קומו, זה הרגע שלכם! צאו לרחובות וטלו את השליטה על עתידכם". "פעולות שיבוש של האויב בגלי השידור הלווייניים" באיראן האשימו את ישראל בפריצה המקוונת. רשות השידור האיראנית הודיעה כי "אם בזמן הצפייה בערוצים השונים בטלוויזיה אתם נתקלים בהפרעות או בהודעות לא רלוונטיות – הרי שזו פעולות שיבוש של האויב בגלי השידור הלווייניים". פרשנים הסבירו כי רק תושבי המדינה הצופים בטלוויזיה דרך לוויין קיבלו את המסרים, שכן, ככל הנראה, הפריצה בוצעה דרך לווייני התקשורת. הפעולה התודעתית מאמש מצטרפת לשני אירועים מהימים האחרונים: מתקפות סייבר של גוף פרו-ישראלי בשם הדרור הטורף – על סניפי בנק ספאה ובורסת הקריפטו נוביטקס. בנק ספאה שייך למשמרות המהפכה ורבים מהארגון הם לקוחותיו. אלה התקשו למשוף כסף מכספומטים רבים. באירוע השני, 95% מהנכסים בבורסת הקריפטו נוביטקס התפוגגו להם, לאחר פריצה של קבוצת הדרור הטורף. קבוצת ההאקרים גנבה מהבורסה לסחר קריפטו הגדולה באיראן עשרות מיליוני דולרים. הפלטפורמה נחשבת לנתיב תשלומים עוקף סנקציות, לאחר שהבנקים ברפובליקה האסלאמית נותקו ממערכת SWIFT העולמית. לא הפעם הראשונה שקורה אירוע שכזה אין זו הפעם הראשונה שקורה אירוע שכזה: בינואר 2022 נפרצה רשת השידור הממלכתית האיראנית IRIB, ובמקום השידור הרגיל הוקרנו על המסכים מסרים של תמיכה במנהיגי האופוזיציה וקריאות להתנקש במנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי. לפי חוקרי צ'ק פוינט, שחקרו את הפריצה, היא הגיעה בשל חדירת נוזקה שלא זוהתה בעבר. הם ציינו שהתקרית הייתה הרסנית יותר ממה שהניחו בתחילה. בכירים איראנים הודו אז במתקפה וכינו את הפריצה "מורכבת". הם אמרו כי "שיבושים" התרחשו גם בערוץ טלוויזיה אחר ובשתי תחנות רדיו. הפריצה התרחשה יום לפני שאיראן החלה לחגוג את מהפכת 1979. פריצה זו הייתה רק אחת מסדרה של תקריות שנועדו להביך את ממשלת איראן. הפריצות מתוארכות לכל הפחות ליולי 2021 – אז שובשו שירותי הרכבות הלאומיים – ונמשכו לפחות חודשים רבים. חלק מהמומחים ראו בהתקפות חלק ממאבק סייבר מתמשך בין ממשלות איראן וישראל.

מלחמת הטכנולוגיה סביב הובלת תחום הבינה המלאכותית מתחממת ומגיעה כמעט לרתיחה. סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, טען באחרונה כי ענקית הטק מטא מנסה לפתות את עובדיו לעבור לשורותיה בהצעות חסרות תקדים ובמשכורות בסכומי עתק. עם זאת אלטמן התעקש שאנשיו לא ייכנעו לפיתוי הכספי. אלטמן סיפר ספציפית כי ענקית הטכנולוגיה, שהיא כידוע חברת האם של הרשתות החברתיות פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ ות'רדס, מנסה באופן אגרסיבי לגייס את עובדיו הבכירים על ידי הצעת תמריצים כספיים עצומים. בהערות שהושמעו במהלך שיחת פודקאסט שקיים המנכ"ל עם אחיו, ג'ק אלטמן, הבוס של OpenAI – שהיא אולי החברה הבולטת בזירת ה-GenAI כיום – חשף כי מטא מציעה "בונוסי חתימה של 100 מיליון דולר, ויותר מזה בתגמול שנתי" לעובדיו. Sam Altman says Meta is offering $100M signing bonuses to OpenAI staff. Not $100M annual compensation, just the signing bonus! He clowned Meta: “that’s not how you build a great culture.” Also said none of OpenAI’s best people are leaving. This AI talent war is crazy. pic.twitter.com/g9fYvKNdeA — Yuchen Jin (@Yuchenj_UW) June 17, 2025 עם זאת, אלטמן הדגיש כי למרות ההצעות המפתות, "עד כה, אף אחד מהאנשים הטובים ביותר שלנו לא החליט לקבל אותן", וייחס מצב זה למחויבות העמוקה של הצוות למשימה של OpenAI. עוד טען אלטמן כי כסף לבדו לא ישפיע על עובדיו הנאמנים לעזוב. אלטמן אף ציין כי הוא שמע ש-"מטא רואה בנו את המתחרה הגדולה ביותר שלה". הטענות הללו מגיעות על רקע התעצמות מאמצי הבינה המלאכותית של מטא. כך למשל, בין היתר, ענקית הטק ממנלו פארק השקיעה כמעט 15 מיליארד דולר בחברת תיוג הנתונים Scale AI מסן פרנסיסקו, מה שגרם למתחרה בולטת נוספת בגזרה, גוגל, להפנות ל-Scale AI עורף עסקי, כפי שדיווחו בתחילת השבוע. מטא רכשה נתח של 49% ב-Scale AI, בעסקה שהעמידה את שוויה של Scale AI על 29 מיליארד דולר, וציינה בפני רויטרס כי החברה שבה השקיעה "תעמיק את העבודה שאנו עושים יחד ביצירת נתונים למודלי AI ואלכסנדר וואנג יצטרף אל מטא לעבוד על מאמצי 'בינת העל' (Superintelligence) שלנו". משמעות הדבר היא ש-וואנג, המייסד ומנכ"ל Scale AI, יקודם לעסוק בפרויקטי ה-AI השאפתניים ביותר של מטא. אם חסרות הוכחות לרצונה של מטא להוביל בגזרה החמה הרי שנזכיר כי מארק צוקרברג, הבוס של מטא, כבר טען ששנת 2025 היא "שנה מכרעת עבור ה-AI", והכריז במקביל על תוכניות להשקיע כ-65 מיליארד דולר בתשתית הבינה המלאכותית של החברה. באפריל האחרון מטא גם השיקה אפליקציית עוזר AI עצמאית, המופעלת על ידי מודל השפה הגדול האחרון שלה, Llama 4. New podcast from the Jack Atlman @jaltma interviews his brother Sam Altman @sama ???? The future isn’t just ChatGPT. It’s an AI that knows you like a digital twin. ???? Altman dreams big: AI-powered science, space ambitions, Dyson spheres. ???? Infrastructure is key: whoever builds… pic.twitter.com/e2lD2EtXDG — Ridhuan Sidek (@RidhuanSidek) June 19, 2025 "הם לא חברה שידועה בחדשנות" למרות המהלכים הנועזים הללו, אלטמן הביע ספקנות לגבי גישתה של מטא ואמר: "אני חושב שיש הרבה אנשים, ומטא תהיה אחת מהם, שאומרים 'אנחנו פשוט ננסה להעתיק את OpenAI'". הוא הוסיף כי "זה בעצם אף פעם לא עובד. אתה תמיד הולך למקום שבו המתחרה שלך היה, ואתה לא בונה תרבות של למידה איך לחדש". בנוסף מתח אלטמן ביקורת על היסטוריית החדשנות של מטא, כשטען כי "הם לא חברה שידועה בחדשנות". משקיפים בתעשייה מצביעים על כך ש-מטא ניצבת בפני קרב קשה לא רק מול החברה של אלטמן אלא גם מול אנת'רופיק (Anthropic) וזרוע דיפ מיינד של גוגל (Google DeepMind), אשר להן ניסיון רב בפריסת מודלים מתקדמים. יצוין כי OpenAI, בגיבוי מיקרוסופט, צברה תאוצה משמעותית עם מוצריה המובילים, ובראשם ChatGPT, מטא לא התבלטה מדי, יחסית, בתחום עד כה. החברה פרסמה בעבר את מודלי LLaMA שלה בקוד ברתוח כדי לזכות בתמיכת מפתחים, אך טרם הוכיחה הצלחה צרכנית בקנה מידה של הכלי המתחרה ChatGPT. בנוסף, הצ'טבוט של מטא התמודד לאחרונה עם ביקורת קשה בעקבות דיווחים על שיחות בעלות אופי מיני עם משתמשים, כולל קטינים. כמו כן נודע כי מטא דחתה את השקת מודל Llama 4 Behemoth – בשל חששות פנימיים לגבי ביצועיו. מטא השיקה אותו בקוד פתוח. מודל Llama. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: Shutterstock יצוין כי מטא לא מכוונת רק אל מהנדסי ומומחי הבינה המלאכותית של OpenAI – החברה של צוקרברג פונה באופן פעיל גם לחוקרי דיפ מיינד. מנכ"ל מטא, כך נודע, אף שלח מיילים באופן אישי לחברי צוות החברה המתחרה מבית גוגל כדי לגייס אותם, והציע להם משרות ללא ראיונות פורמליים. דיווחים קודמים הצביעו גם על כך ש-מטא כבר הצליחה "לגנוב" חוקר בכיר אחד מ-דיפ מיינד – את ג'ק ריי, שצפוי להצטרף לצוות בינת העל החדש שלה. ניכר כי המירוץ להשגת כישרונות AI הופך לדומיננטי כעת, בעיקר משום שמדובר בתחום חדש יחסית עם מעט טאלנטים זמינים. לפיכך, גם חברות AI אחרות נוקטות בצעדים דרסטיים כדי לשמר את עובדיהן – ב-דיפ מיינד עושים שימוש בסעיפי אי-תחרות אגרסיביים ובתקופות חופשה בתשלום ארוכות במיוחד, שיכולות להימשך עד שנה, כדי למנוע מהעובדים שלה להצטרף למתחרות; מיקרוסופט משלמת למומחי ה-AI שלה משכורות גבוהות משמעותית בהשוואה לעובדים בחטיבות אחרות – מהנדס תוכנה ממוצע בתחום ה-AI מרוויח כיום עד 377,611 דולר שמהווים כ-120,000 דולר יותר מהשכר הממוצע של עובד בחטיבת Azure של ענקית הטק מרדמונד. ואולם לפי הדיווחים, המאבק העיקש הזה על הובלת התחום המשגשג עתיד להמשיך להתחמם, כאשר אף ישנם דיווחים ש-OpenAI עצמה נמצאת בשלבים מוקדמים של פיתוח פלטפורמת רשת חברתית משלה, מה שעלול להעצים עוד יותר את היריבות הספציפית שלה מול מטא.

על אף שמדובר בהרבה תעמולה, ישראלים לא מעטים מתעניינים מה מדובר ומשודר בערוצי התקשורת של איראן. עם פרוץ המלחמה עם איראן פיתחה חברת הסייבר הישראלית ארמורי דיפנס בוט מבוסס AI, שסורק, מתרגם לעברית ומרכז בזמן אמת ידיעות שמתפרסמות בערוצי תקשורת איראניים – רשמיים וחברתיים. הנתונים מתפרסמים בערוץ ייעודי של החברה בטלגרם. לדברי אלון אהרון, מנכ"ל ארמורי, "רוב התוכן בערוצים האיראניים אמנם מבוסס על תעמולה, אך עצם הבחירה של המשטר האיראני מה להבליט ומה להצניע מספרת סיפור. פיתחנו כלי שמאפשר לעקוב אחר הנרטיב בצד של האויב ולקרוא בין השורות". ארמורי הוקמה ב-2023 במטרה להבטיח לארגונים חוסן סייבר, בעידן של מתקפות מתוחכמות ובלתי פוסקות על נכסיהם. החברה נוקטת בגישה פרו-אקטיבית של תקיפה למטרות הגנה, המשלבת פלטפורמה שפיתחה עם שירותים שניתנים על ידי מומחי סייבר התקפי והגנתי. היא מפעילה שני "חדרי מלחמה", בישראל ובמקסיקו, שבהם פועלים מרכזי אבטחת סייבר התקפיים (OSOC – Offensive Security Operation Center). מתוך ערוץ הטלגרם הייעודי של ארמורי דיפנס. גישת Follow the Sun, שעל פיה פועלים חדרי המלחמה של ארמורי, מבטיחה התקפה והגנה רציפות, 24/7, שבמסגרתה החברה מבצעת מיפוי וזיהוי חולשות ואיומים עתידיים, ומיישמת הדמיות פריצה אמיתיות לנכסי הארגון ולנכסים של שרשרת האספקה שלו. כך ארמורי מציעה הגנה שמקדימה את התוקף – ולא רק מגיבה לו. באמצעות הבוט של החברה, מנהל אבטחת המידע יכול לקבל החלטות מבוססות נתוני אמת ולסגור פרצות עוד בטרם זוהו ונוצלו על ידי גורמים זדוניים. מהן התובנות שעולות? לפי אנשי ארמורי, איראן מציגה את המלחמה עם ישראל תוך שימוש במידע שקרי ותעמולה מתלהמת. כך, התקשורת האיראנית מבנה נרטיב של עליונותה הצבאית של הרפובליקה האסלאמית, תוך שהיא מדגישה את עוצמתה, מפרטת על פגיעות מדויקות בערים ישראליות מוכרות ומציגה תמונה כאילו כל שטח ישראל נמצא תחת אש. איראן מוצגת בדיווחי אמצעי התקשורת שלה כמותקפת אך מוסרית ונחושה. התקשורת במדינה מתמקדת בילדים הרוגים, בפצועים ובמחאות עולמיות, ומספקת תיעוד של מנהיגים מדברים על המלחמה כעל "ג'יהאד של כבוד". מוטיב חשוב, ציינו בארמורי, הוא הגזמות לגבי יעדים: אלה כוללות רשימות של מטרות מופרכות, או כוללניות, כגון דיווח על השמדה של בסיסי מודיעין כמו זה של 8200, או דיווחים על תושבים שבורחים מכל עיר בישראל. עוד עושה התקשורת האיראנית שימוש בשפה דרמטית, עם ביטויים ותיאורים של "קריסה מוחלטת של ההגנה האווירית הישראלית", "פאניקה חסרת תקדים" או "רעידות שנשמעו עד יוון". הסרטונים המוצגים נראים מרשימים, אך אינם מאומתים: לרוב הם לא כוללים זמן, מקום או אמצעי זיהוי ברורים. חלקם לקוחים מרשתות חברתיות בישראל ומערוצי החדשות. לצד זאת, נעדר מידע על אבדות ופגיעות בצד האיראני: יש השתקה כמעט מוחלטת של פגיעות צבאיות באיראן, ואם הן כן מדווחות, זה נעשה כהעצמה של רוח ההקרבה – למשל, הצגת הרוגים כ-"שאהידים". אין אזכור לפגיעות אמיתיות בתשתיות, למעט אם הן משולבות בנרטיב שלפיו ישראל מבצעת פשעי מלחמה. מתוך ערוץ הטלגרם הייעודי של ארמורי דיפנס. מפתחי הבוט ציינו כי "יש (בשידורים – י"ה) סימני תעמולה בולטים. נעשה שימוש עקבי בהאשטגים כמו: #המשטר_הכובש_בישראל, #פלסטין וסמלים גרפיים המעצימים תחושת בהילות". "מדובר בטקטיקות של לוחמה תודעתית", סיכמו אנשי ארמורי. "המטרה היא לא רק להעביר מידע, אלא לערער את הביטחון הישראלי, למשל על ידי הפצת סרטונים של אזרחים בורחים או הצגת דיווחים על פאניקה בערים. זאת, לצד זריעת ספקות בתודעה הבינלאומית. יש האשמות בהפעלת צנזורה ישראלית על עיתונאים, חסימות טלגרם ויוטיוב, ועוד טענות להפרות זכויות".