ההרס הרב שגורמות מתקפות הטילים האיראניות על ישראל הביא, ביותר ממקרה אחד, ללכודים ונעדרים בזירות האסון ולצורך לאתרם. מי אם לא המוח הישראלי נרתם לכך – ומצא פתרון: מערכת שמאתרת לכודים על ידי איתור מיקום הטלפון הסלולרי שלהם. מדובר במערכת חדשנית שפיתחו אנשי סלקום והסטארט-אפ TDCOMM. היא נוסתה בפעם הראשונה, ובהצלחה, באחת מזירות הנפילה שהיו ביום ה' האחרון. TDCOMM מתמחה ברשתות תקשורת פרטיות (LTE ו-5G) ובאמצעים ניידים לתקשורת באזורים חסרי כיסוי. הפתרון שלה משלב מעין תא סלולרי שפועל באופן ייחודי, שבסיוע היכולות של סלקום ממפה את המכשירים המצויים בזירת האסון, ומנפה את אלה שאינם של לכודים, אלא של צוותי ביטחון, חירום והצלה שנמצאים במקום. הזיהוי מסתייע בתדר שקט, שמשדר באופן פרטני למכשיר הנייד של הנעדר, ומסייע בהכוונת כוחות החילוץ אליו. ככל שהם מתקרבים אל הנעדר, כך הם מקבלים יותר אינדיקציות על מיקומו בתוך אתר ההרס. אבי גרינמן, סמנכ"ל ההנדסה של סלקום. צילום: ענבל מרמרי אבי גרינמן, סמנכ"ל ההנדסה של סלקום, אמר כי כל העניין החל מפנייה של שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, כדי למצוא פתרון שיסייע לחילוץ לכודים מזירות ההרס, בפרק זמן קצר ככל שניתן. "שוחחנו על זה עם שר התקשורת ביום ג' שעבר בערב ואמרנו לו שאם נעלה על פיתוח יצירתי-הנדסי – נביא אותו. חשבנו על כמה פתרונות, למשל הקמת אתרים סלולריים שלנו בקרבת מקום. אלה פתרונות ישימים, אבל היישום שלהם לא קצר, והיה לנו ברור שאנחנו צריכים להביא פתרון מהיר, כאן ועכשיו. הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לאחד כוחות עם TDCOMM", אמר. "הפנייה של השר פגשה אותנו מוכנים לאירוע, כי סלקום היא חלק ממערך משק לשעת חירום. כבר היינו דרוכים וקפוצים. ביום ד' כבר היינו ערוכים להדגמת הפתרון, וביום ה' פגשנו את שר התקשורת באחת מזירות הנפילה. עשינו ניסוי והדגמה של הפתרון לעיניו. הטמנו טלפון בהריסות, ובאמצעות המערכת איתרנו אותו", ציין גרינמן. https://www.pc.co.il/wp-content/uploads/2025/06/VID-20250623-WA0072.mp4     הוא פירט כיצד המערכת עובדת: "אנחנו מקימים אתר מזויף, שלא מחובר לרשת, שמשדר בתדר נקי שאנחנו מקצים לו. זאת מערכת שאפשר גם לשאת אותה על הגב. אנחנו נכנסים לאתר ומתחילים לשדר לתוך ההריסות, עם אנטנה כיוונית. הנחת העבודה שלנו היא שהמכשירים מתחת להריסות הם ללא קליטה. לכן, אחרי שהמערכת אוספת את המידע שמתקבל, היא 'מדרדרת' את המכשירים הרלוונטיים לדור 2 ומתקשרת אליהם בחיוג שקט. המכשירים 'עונים', ובהתאם לעוצמות הקליטה אנחנו מקבלים אינדיקציות איפה בעליהם נמצאים". "זה סוג של משחק חם וקר – ככל שמתקרבים למכשיר מקבלים חיווי חזק יותר", אמר גרינמן. למה בחרתם דווקא בפתרון של TDCOMM? "בחרנו דווקא בפתרון הזה כי יש לנו ניסיון בעבודה עם החברה, והיה לנו ברור לנו שאנחנו מחפשים פתרון מהיר ומוכח, שעובד. הפקטורים של הזמן והיישום המהיר הם הכי משמעותיים כאן". המערכת זמינה, אם כי צריך למבצע אותה (בעיקר להקצות תדר) – וזה אמור לקרות לאחר פגישה שמשרד התקשורת יקיים השבוע. בתקווה שלא יהיה עוד צורך בשימוש בה.

שיתוף הפעולה השאפתני ומעורר הציפיות בין OpenAI וג'וני אייב נתקל במכשול משפטי בלתי צפוי – תביעת סימן מסחר מאלצת את מפתחת הבינה המלאכותית היוצרת לשקול מחדש את עיצוב מכשיר ה-AI הראשון הפיזי שלה, כשהתוכניות שיהיה זה מוצר לביש (Wearable) – מבוטלות לעת עתה. במאי האחרון, כפי שדיווחנו, רעש עולם הטכנולוגיה מההודעה על שיתוף פעולה אסטרטגי בין ענקית הבינה המלאכותית המובילה בתחומה – החברה שנחשבת כחלוצת עידן ה-GenAI ושהביאה לעולם את ChatGPT – לבין אייב – מעצב ה-iPhone האגדי ועוד מוצרי אפל אייקונים וכיום מייסד חברת החומרה חדשה בשם io. אז נודע כי הידידות ושיתוף הפעולה שנרקם בעקבותיה בשקט בין אייב למנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, החלו כבר לפני כשנתיים, כשהקשר של השניים נבנה על יסודות של חברות וערכים משותפים. העסקה, שהוערכה בכ-6.5 מיליארד דולר, כללה את רכישת הסטארט-אפ io של אייב. מה כבר תוכנן ומה היה על הפרק? אייב, ששימש כאמור כמעצב הראשי של אפל במשך כמעט שלושים שנה, הטביע את חותמו על חווית המשתמש במוצרי מחשוב אישי ומכשירים ניידים ואף סייע בתכנון המטה של ענקית הטק – אפל פארק. למרות התהילה, דווקא לאחר שעזב את אפל לפני כשש שנים, הביע אייב אמונה כי עבודתו המשמעותית ביותר עוד לפניו. מתוך הבנה ששאיפותיהם של אייב ואלטמן הן לפתח משפחה חדשה של מוצרים פיזיים, ושאלו דורשות חברה חדשה לחלוטין, הקים אייב לפני כשנה את io יחד עם קולגות לשעבר מ-אפל, ביניהם סקוט קנון, אוונס האנקי וטאנג טאן. על פי הדיווחים, הצוות שהרכיב את io מונה מהנדסי חומרה ותוכנה, מומחי טכנולוגיה, פיזיקאים, מדענים וחוקרים מהשורה הראשונה שעבדו יחד עשרות שנים, והתמקד בפיתוח מוצרים עליהם הוסבר כי הם "מעניקים השראה, מעצימים ומאפשרים".  במאי נודע כי מטרת העסקה של OpenAI ו-io הייתה לאפשר למפתחת מודלי הבינה המלאכותית להתקדם מעבר ליישומי המסך שלה – הצ'טבוטים הווירטואליים היוצרים תוכן – וליצור "משפחה חדשה של מוצרים" פיזיים סביב רעיון הבינה המלאכותית הכללית (AGI). עוד דווח אז שכוונת המעצב והצוות של אלטמן לבנות "דור חדש של מחשבי AI" שיתנו ל-AI גם נוכחות פיזית – ושזה יהיה דור המחר של הטכנולוגיה. כחלק מהעסקה, אייב וסטודיו LoveFrom שלו קיבלו נתח ב-OpenAI, ואייב יקבל על עצמו "אחריות עיצובית ויצירתית עמוקה", מה שהופך אותו למוביל העיצובי בפועל או למנהל הקריאטיבי הראשי של החברה. עוד ודע אז כי סטודיו LoveFrom, שעבד בעבר עם לקוחות כמו Airbnb ופרארי, יהפוך אף הוא ללקוח של OpenAI. בתחילת דרכה, כפי שדווח במאי 2025, החזון הראשוני דיבר על מכשיר לוויה ללא מסך, בגודל כיס, שישתלב בסביבת המשתמש ויפעיל יכולות קול ותמונה. שמועות דיברו על מכשיר דמוי טלפון, אך "פחות משבש חברתית", ואף על אוזניות ומוצרי בית חכם כאפשרויות נבחנות. המכשירים הראשונים צפויים היו להיות מושקים בזריזות כדי למנף את הצלחת OpenAI כיום. אלטמן ואייב הדגישו בהצהרתם המשותפת כי "מחשבים רואים, חושבים ומבינים כעת", וכי המטרה של המכשור שיפתחו תהיה להזיז את הצרכנים "מעבר למסכים". מנכ"ל OpenAI הביע התרגשות גדולה מהחיבור עם אייב וציין כי "AI היא טכנולוגיה מדהימה, אך כלים נהדרים דורשים עבודה בצומת של טכנולוגיה, עיצוב והבנה של אנשים והעולם. אף אחד לא יכול לעשות זאת כמו ג'וני וצוותו". אייב שיתף גם הוא בתחושותיו וציין: "יש לי תחושה הולכת וגוברת שכל מה שלמדתי במהלך 30 השנים האחרונות הוביל אותי לרגע הזה". ????BREAKING Google X spin out IYO, which makes smart ear buds from 2018, alleges Sam Altman / OpenAI heard their pitch, passed, got Jony Ive to try it before copying it, buying his co for $6.5B and calling it IO. Most dramatic must-read tech lawsuit this year. Link below: pic.twitter.com/ziHBVUSMCM — Deedy (@deedydas) June 23, 2025 משהו השתבש בתוכניות – כיצד זה קשור לגוגל? אלא שזמן קצר לאחר ההכרזה המרעישה, נתקלה השותפות במכשול בלתי צפוי: סכסוך סימן מסחר שהוביל לצו בית משפט פדרלי לא מוצלח במיוחד עבור השת"פ. חברת הסטארט-אפ iyO, המתמחה בהתקני שמיעה מבוססי AI ומגובה על ידי המתחרה OpenAI  גוגל, טענה כי השם io שהוענק למפעלו של אייב דומה מדי למותג שלה ועלול ליצור בלבול בקרב הצרכנים. למעשה, iyO הוקמה כפרויקט במעבדת ה-moonshot של אלפאבית והתפצלה ממנה בשנת 2021, כשמוצר הדגל שלה הוא אוזניות מוּנעוֹת AI, המוגדרות כ"מחשב השמע הראשון בעולם". בעקבות התביעה, נאלצה OpenAI להסיר באופן זמני את כל האזכורים לשותפות עם אייב מאתר האינטרנט ומערוצי המדיה החברתית שלה, כולל מ אבל אל תתאבלו על השת"פ שכן, למרות הסרת החומרים, OpenAI הבהירה כי השותפות נשארת על כנה, וכי התוכן הוסר פשוט עקב הצו השיפוטי. החברה הביעה אי-הסכמה עם התלונה ובודקת את האפשרויות המשפטיות שלה. דובר מטעמו של אייב אף דחה את הלגיטימיות של התביעה ואמר כי היא "חסרת בסיס לחלוטין". המיקוד של השותפות, כך נמסר, נשאר על פיתוח מוצר ה-AI הפיזי הראשון של OpenAI, כאשר סוגיות המיתוג פשוט יידחו בינתיים עד לפתרון הסוגיה המשפטית. Our CEO @jasonRugolo officially introduced the world to IYO ONE at @TEDTalks. Meet the audio computer that fits in your ear and that you can talk to like a friend – augmenting the sounds around you, translating conversations in real time, and more. https://t.co/GdGRm1UaqR — iyo.audio (@iyo_audio) May 8, 2024 פריטי מידע צצו במשפט – למשל פסילת מוצר לביש יצוין כי לצד המאבק המשפטי צצו פריטי מידע מעניינים במיוחד – אחת החשיפות המעניינות ביותר שהתגלו בדיונים המשפטיים היא שינוי מהותי בתפישת המוצר העתידי של OpenAI ואייב. טאן, מנהל חומרת המכשירים הראשי של io ובכיר לשעבר באפל, הצהיר בבית המשפט כי מכשיר ה-AI העתידי "אינו התקן בתוך האוזן, וגם אינו מכשיר לביש". עוד חשף טאן כי האבטיפוס של המכשיר עדיין נמצא בפיתוח, וכי המוצר צפוי להיות מוכן למכירה "לכל הפחות בעוד שנה" – כלומר לא לפני אמצע 2026. מידע זה עומד בניגוד למה שתואר אודות חברת io, שרכשה עשרות דגמי אוזניות ובחנה את הארגונומיה של האוזן האנושית. כאנקדוטה נודע גם כי במסגרת מחקר השוק שלהם, פגשו בכירי OpenAI ו-io את מנכ"ל iyO כדי לצפות בהדגמה של המוצר של החברה עם השם הדומה. iyO, כך דווח, אף הציעה ל-OpenAI השקעה או רכישה בסך 200 מיליון דולר, אך OpenAI דחתה את ההצעה, בטענה שהאוזניות של iyO "לא עבדו" כראוי.

האסטרונאוט והטייס דוויין קארי, שהטיס את מעבורת החלל קולומביה, טס ביותר מ-35 סוגי מטוסים, יותר מ-4,300 שעות. כה אמר קארי, שעוטר כמה פעמים: "… כל הדברים האלה צריכים להיות מתואמים; אז כולנו צריכים לעבוד יחד, להפעיל טיימרים ואת כל השאר – כדי שכולנו… נסיים את התזמור הזה". פעולות צה"ל באיראן בשבוע האחרון נדמות כאילו שבצבא הקשיבו לקארי. חיל הקשר והתקשוב אינו הכנר הראשי בתזמורת הצה"לית, אבל יש לו קול חשוב. הוא עבר שינוי במהלך השנים: עד מבצע "צוק איתן" הוא איפשר את הלחימה – כזרוע הפו"ש (פיקוד ושליטה) למפקדים. בעשור הזה הוא התקדם והיה למעצב לחימה ומכפיל כוח מבצעי. כבר כמה שנים שהתקשוב מאפשר את השילוב של כלל הכוחות – מודיעין, אוויר, ים, ויבשה – כדי שהחיילות יוכלו לדבר זה עם זה, לזהות מטרות משותפות ולספק יתרון מבצעי מבוסס רשת טכנולוגית. כך, נוצר קשר הדוק יותר בין המטרה לבין אמצעי הלחימה הרלוונטי, והתממשה באופן מעמיק תפישת Sensor2Shooter. המילניום הנוכחי מתאפיין באסימטריה שנוצרה לטובת צה"ל (וגם צבא ארה"ב) – בניצול טכנולוגיות מידע (IT) בשדה הקרב. יכולת חדשה זו מכונה IT RMA, "מהפכת טכנולוגיות המידע בעניינים צבאיים": יותר יכולות דיוק, נשק מונחה, שימוש במודיעין למטרות, ושילוב מערכות הנשק עם מערכת המודיעין למטרות, הנקרא "תשלובת מודיעין-מחץ". לתקשוב היה חלק בכל אחת מפעילויות צה"ל בשבוע החולף: הוא סיפק את כל המושגים שמדברים עליהם מאז מלחמת וייטנאם בשנות ה-70', ובעיקר, משנת 2000: קישוריות, שילוביות, שיתופיות, מהפכה דיגיטלית, מעבר לענן, מיצוי המערכות, טיפול בהררי מידע (ביג דאטה), הנגשת המידע לשטח ולקצה, לוחמה מבוססת רשת – ומעבר מ"צה"ל ברשת" ל"צה"ל רשתי", שילוב המידע, ניהול הספקטרום והגנה בסייבר. זאת, במטרה להביא לחיבור כלל הטכנולוגיות – לקפיצת מדרגה גדולה יותר, וליצירת ראייה משותפת, כלל צה"לית. ביוני 2025 התזמור קפץ מדרגה התזמור – הפעלה מתואמת של כל הכוחות, עם סינכרון כל המערכות – בהחלט עשה קפיצת מדרגה ביוני 2025. צה"ל השכיל להבין את ההשפעה של כל אחד מעולמות התוכן הללו על העולמות האחרים, ואז – להבין את הסינרגיה ביניהם, ולשלבה כחלק מהאפקטיביות המבצעית הנדרשת, כולל בקצה. עם זאת נכון, יש לו עוד דרך לעבור: חיבור כלל התחומים טרם הושלם, ועוד אין מצב של היתוך מוכלל. מאז טבח ה-7 באוקטובר, התקשוב בצבא התקדם. הוא העמיק את החיבור של כלל העולמות והפעילות בכל המרחב הדיגיטלי, עם התבססות על כל התשתיות, כולל בענן, עם בנייה של עליונות בעולמות הסייבר והספקטרום, עם התבססות הולכת ומעמיקה על מידע. כך, בשורת התקשוב כמכפיל כוח מבצעי – הפכה למציאות בשמי טהרן. מי אמר AI ולא קיבל? הצבא אינו פועל בחלל ריק: קצב ההתקדמות הטכנולוגית בעולם ה-ICT האזרחי משפיע עליו ומקדם אותו. צה"ל השכיל לפתח יכולות עצמאיות, לצד ניצול טכנולוגיות אזרחיות, והוספת מעטפת "מותאמת אישית" לצבא. בין נשק היפרסוני, מחשוב קוואנטי ולוויינים, צה"ל השכיל לפעול בעולם הבינה המלאכותית כבר בעשור הקודם. כשהופיעה הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) לפני כשנתיים, הצבא ידע לעשות את קפיצת המדרגה בתחום ה-AI. זו סייעה בכמה מקומות: בקבלת החלטות מבוססות נתונים, בניתוח, במיצוי עמוק ובהנגשה של המידע במהירות. אלו, בשילוב מיכון, העניקו יתרון אסטרטגי בשדה קרב המתפתח. כטבמ"ים וסייבר עלייך ישראל זירה אווירית חדשה נוספה בשדה הקרב בעשור האחרון: הכטב"מים (ר"ת כלי טיס בלתי מאוישים). צה"ל פעל ליירוט כטב"מים ששוגרו לעבר ישראל. כשהאיראנים שיגרו לארץ נחילי כטב"מים – צה"ל שלף שפן מהכובע ובנה עוד שכבת הגנה: לוחמי ולוחמות גדוד לוחמת הספקטרום, סיכלו עשרות ניסיונות חדירה של כטב"מים איראניים בימים האחרונים. מנגד, הכטבמ"ים הצה"ליים סייעו לצבא לשמור על עליונות אווירית, בפעולות התקפיות והגנתיות. הגנת ולוחמת סייבר אתגר נוסף שהתקשוב אחראי עליו הוא יכולות הגנת סייבר ולוחמת סייבר. הקניית היכולת להתגונן מפני מתקפות סייבר מהווה רכיב קריטי בהגנת האינטרסים הלאומיים ובהשגת יתרון אסטרטגי בדיגיטל. התקשוב סייע בימים האחרונים לביצוע תקיפות של מאות מטוסי חיל האוויר על מתקני הגרעין והטילים האיראניים, ולחיסול עשרות בכירי המשטר האיראני, מפקדי משמרות המהפכה ומדעני גרעין בכירים. התקשוב היה מעין "מתווך" בין היכולות המתקדמות של חיל האוויר – ליכולות מודיעיניות עמוקות בזירת איראן. כך נסללה "אוטוסטרדה בשמי איראן", לפי דברי בנימין נתניהו, ראש הממשלה, שהיוותה תשתית ליותר מ-700 תקיפות ול-200 מטרות ברחבי איראן, לרבות מתקני גרעין. לבניית בנק המטרות הצה"לי, הכולל אלפי יעדים, סייעו מחשוב הענן, יכולות טיפול בביג דאטה ו-AI. גם פה השילוביות הרב-זרועית הוכיחה את עצמה, כשחיילי חיל המודיעין וחיל האוויר פעלו יחד והגדילו את היקף המטרות מעשרות – לאלפים. "המוזיקה היא רעש חושב", אמר ויקטור הוגו. תזמורת ה-IT הצה"לית אכן עשתה חושבים לפני – וסיפקה את הסחורה. כעת נוותר לסיים לטפל בחבל ארץ בדרום מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל: רצועת עזה.

"זה לא פשוט להתעורר בבוקר, לבדוק מה קרה בלילה בארץ, לדבר עם בת הזוג או ההורים כשיש אזעקה, או כשיש פגיעה ליד הדירה, ואז – לשבת לעבוד עם הקולגות מחו"ל כאילו הכל רגיל", כך אמר דניאל קרטינין, דאטה אנליסט, UCT ישראל. "ב-7 ביוני", סיפר, "טסתי לצ'כיה עם עוד חבר מהארץ, כדי לעבוד על פרויקט גדול של מעבר החברה ל-ERP של SAP. הייתי אמור לחזור לארץ לפני חמישה ימים, להתאוורר לשבוע ואז לטוס שוב, לסיום השלב האחרון של הפרויקט. אני כאן, באזור פראג, עם החברים מהארץ והקולגות מחו"ל, ביניהם עובד שלנו, שנסע להכשרה בצרפת והצטרף אלינו". קרטינין, בן 26 מחיפה, שוהה כבר שבועיים בצ'כיה – שם נמצא אחד הסניפים של UCT ישראל, העוסקת בפיתוח וייצור פתרונות לתעשיות השבבים והאנרגיה. הוא חבר בצוות ה-IT, ובשלוש השנים האחרונות הוא עובד על המעבר של UCT ישראל ל-SAP במסגרת הטמעת ענק של UCT  העולמית. החברה הגלובלית מונה 7,000 עובדים. UCT ישראל היא יחידה עסקית גלובלית עצמאית, המעסיקה כ-700 עובדים באזור התעשיה בנוף הגליל והיא מהווה חוליה מרכזית בתהליך המעבר. "למרות המצב הלא פשוט", אמר, "אני גם מבין שיש לנו אחריות מקצועית: זה שלב קריטי בפרויקט, אז משתדלים לשים את הדברים בצד ולהיות ממוקדים. צריך לאזן בין הדאגה לקורה בארץ לבין הרצון לסיים את הפרויקט כמו שצריך, ותוך כדי – להסביר לקולגות מחו"ל למה אנחנו לא כרגיל". "זה כבר הביקור השלישי שלי בצ'כיה בפרויקט הזה, ואנחנו ממש בשלב הסיום", ציין, את "תהליך המעבר בין המערכות, כולל העברת כלל נתוני החברה מהמערכת הקיימת למערכת החדשה. זה תהליך מורכב. העלייה לאוויר מתוכננת ליולי, והעבודה נמשכת כמעט כרגיל – למרות הנסיבות המאתגרות". "איריס רועי, מנהלת משאבי האנוש שלנו, והצוות שלה דואגים לנו לכל צרכינו", ציין, "מאז שהמלחמה החלה אנחנו זוכים לתשומת לב רבה, למרות שגם לחברים בארץ קשה, אפילו יותר. מפנקים אותנו, עוזרים לנו – אבל אנחנו מחכים כל כך כבר לחזור לארץ". "קשה לקולגות מחו"ל להבין מה זה לנהל יום עבודה כשהמשפחה שלך נמצאת תחת אזעקות", אמר, "אנחנו מנסים להסביר, ולמרות שלמי שאף פעם לא חווה את זה קשה להבין איך זה מרגיש, הם תומכים ומביעים אמפתיה, ומנסים להיות שם בשבילנו". UCT Fluid Solutions נוסדה בישראל לפני 75 שנה בשם "המ-לט", וב-2021 נרכשה על ידי קבוצת UCT האמריקאית (Ultra Clean Technology). מאז, הפכה החברה הישראלית ליחידה עסקית גלובלית של הקבוצה, עם מטה, מרכז מו"פ ומפעל ייצור בנוף הגליל. על לקוחותיה נמנים: אינטל, אפלייד מטיריאלס, סמסונג, חברת חשמל לישראל, בז"ן ורפאל. החברה מעסיקה כ-700 עובדים בישראל, מהם יותר מ-400 עובדי ייצור, הממשיכים להגיע למפעל גם כעת. ההנהלה ויתר העובדים פועלים מרחוק. החברה ממשיכה בתהליכי גיוס עובדים: מאז פרוץ המלחמה עם איראן היא גייסה עשרה עובדים חדשים ולה עוד 30 משרות פתוחות בעולמות ההנדסה והייצור. "אנחנו לא עוצרים", סיכם קרטינין, "מצד אחד אתה רוצה רק לחזור הביתה ולהיות קרוב למשפחה. מצד שני – זה פרויקט שעבדנו עליו שלוש שנים, וכולנו רוצים שהוא יצליח. זה אולי לא פשוט, אבל זאת גם תחושת שליחות מקצועית".

קבוצת האקרים איראנית, מתנגדת משטר, הצליחה לחדור למערכת הבנקאית של איראן, קצרה מידע והדליפה פרטים של חלק מ-73 מיליון חשבונות בנק אליהם פרצה. הקבוצה, Tapandegan שמה, קראה לציבור למשוך את כספו מהבנקים, באומרה: "אין כל ביטחון במערכת הבנקאית". היא ציינה כי לא גנבה ולא נגעה בכספי הלקוחות, כי אלה בני עמה, וכי כל מטרתה היא "לעורר אתכם. פרסום המידע אודות 73 מיליון חשבונות הבנק, נועד להוכיח שהבנקים הפכו להיות חסרי ערך. בטרם יהיה מאוחר מדי, משכו את הכסף שלכם!". הודעת Tapandegan על המהלך שביצעה. צילום: לכידת מסך של הודעת Tapandegan לפי חוק זכויות יוצרים סעיף 27 א' "נתקלנו בפרצות אבטחה נוראיות" חברי הקבוצה כתבו במדיה החברתית כי "איראן נטשה את אבטחת המידע של העם… כדי להשיג את המידע (שנגנב והודלף) נתקלנו בפרצות אבטחה נוראיות". לכידת מסך של הודעת Tapandegan. צילום: לכידת מסך של התפיסה שביצעה Tapandegan זהותם של חברי הקבוצה אינה ידועה, אף שיש להניח כי הם איראנים. הסברה המקובלת היא שמדובר במספר לא ידוע של צעירים, חלקם האקטיביסטים, והם מתגוררים בבירת הרפובליקה האיסלאמית וחלקם, מחוץ למדינה. קבוצת ההאקרים האיראנית התפרסמה כאשר פרצה למערכות ה-IT של שני נמלי תעופה בינלאומיים באיראן. כלל פעילות חברי הקבוצה בסייבר, נועדה לדברי חבריה, "להוות אקט של מחאה", במטרה לדרוש מהנהגת המדינה לשפר את הכלכלה ולהפסיק להתעלם מדרישות העם. הם נחשפו בראשונה במאי 2018, כאשר פרצו למוניטורים של נחיתות והמראות בנמל התעופה הבינלאומי משהד. ביוני אותה שנה הם פרצו מערכת זהה בנמל התעופה הבינלאומי תבריז. جهت افشای فساد به ایمیل ما T4P4NDEG4N@protonmail.com رجوع کرده یا در #تپندگان به اشتراک بگذارید pic.twitter.com/2symo62m89 — Tapandegan (@tapandegan) July 10, 2018 חברי הקבוצה פרסמו הודעות ותמונות אנטי-ממשלתיות, מה שגרם לרשויות שדות התעופה לכבות באופן ידני את המסכים למשך שעות. בהודעה שפרסמו ההאקרים על המסכים, הקבוצה מחתה על "בזבוז חיי איראנים ומשאבים כספיים בעזה, לבנון וסוריה על ידי משמרות המהפכה". ההודעה על השלטים מחתה גם על נוכחות משמרות המהפכה בסוריה, בעיראק ובמקומות נוספים באזור. חברי הקבוצה גם פרצו לדוא"ל של ראש התעופה האזרחית בנמל התעופה משהד, מוחסן אידיזאדה, ופרסמו את פרטי הפריצה. עוד ב-2018, חברי הקבוצה פרסמו צילומים של מצלמות אבטחה מכלא אווין בטהרן, במטרה "למשוך תשומת לב ציבורית להתעללות באסירים".  במהלך השנים ההאקרים פרסמו תיעוד המוכיח מעשי שחיתות של ההנהגה הפוליטית והצבאית במדינה. הבנק המרכזי של איראן לא הגיב לדיווח.

שם: אלונה מזלוב. תפקיד: מנהלת מכירות ומשנה למנכ"ל חברת יזמקו פרו, המספקת אבטחת מידע ו-IT לעסקים. ותק בתפקיד: חצי שנה. תפקידים קודמים: "מייסדת ובעלים של חברת IT שפעלה בהצלחה במשך שני עשורים, בין השנים 2004 ל-2024. את המסע שלי בעולם הטכנולוגיה התחלתי מתוך תשוקה אמיתית להבין, לייעל ולבנות תשתיות שמאפשרות לעסקים לעבוד חכם, בטוח ומדויק יותר. במהלך השנים ניהלתי את החברה באופן כולל, החל מגיבוש אסטרטגיה עסקית וטכנולוגית, דרך הטמעת פתרונות מתקדמים אצל לקוחות ועד לניהול מערכות מידע ותהליכים פנים-ארגוניים. הייתי אחראית על בניית תוכניות עסקיות לצמיחה ארוכת טווח, על פיתוח שירותים חדשים ועל ניהול צוותים מגוונים, טכניים ומסחריים כאחד. הלקוחות שלי הגיעו מתחומים שונים – תעשייה, פיננסים, שירותים, בריאות ועוד – וכל אחד מהם קיבל מענה מדויק, אמין וחדשני. האמונה שלי תמיד הייתה שטכנולוגיה היא לא רק אמצעי – היא מנוע עסקי, כלי לצמיחה ולשיפור מתמיד. בשיאה, החברה סיפקה מענה ל-120 לקוחות. לאורך הדרך למדתי מה זה לנהל, להנהיג, להמציא את עצמי מחדש ולייצר פתרונות בעולם שלא מפסיק להשתנות". השכלה ושירות צבאי: "בשנת 1996 עליתי מאוקראינה עם בגרות מלאה והרבה רצון להצליח. לאחר סיום האולפן וכמה קורסים טכנולוגיים בתחום ה-IT, השתלבתי בעבודה בחברה טכנולוגית ומשם נולד הרעיון להקים עסק משלי. בשנת 2004 פתחתי את חברת ה-IT שלי ובשנת 2005 התחלתי בלימודי תואר ראשון בכלכלה וניהול עסקים במכללה בראשון לציון. את התואר סיימתי בהצלחה ובהמשך נרשמתי גם לתואר שני, אך עקב עומס בעבודה ובמקביל גידול תינוק בבית, נאלצתי להפסיק את הלימודים. אני לא זוכרת תקופה בחיים הבוגרים שלי שלא למדתי בה משהו חדש. החל מניהול מערכות מידע, דרך קורס דירקטורים, ועד קורסים מתקדמים ב-AI. תמיד נמשכתי ללמידה ממוקדת, שמחוברת למה שמעניין אותי באותה תקופה". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "מאז שהייתי ילדה קטנה באוקראינה, עולם הטכנולוגיה תמיד סקרן אותי. הייתי הראשונה מבין החברים שקיבלה מחשב – כזה עם DOS ודיסקטים (כן, זה היה מזמן…). שעות ישבתי מול המסך, חוקרת ומנסה להבין איך הכל עובד, בזמן שרבים עדיין חשבו שטכנולוגיה זה 'עניין של בנים'. למזלי, גדלתי בבית שתמך בי לגמרי. אבא שלי, שהיה איש עסקים באוקראינה, קידם את תחום המחשוב גם בעסק שלו. אני זוכרת את המחשבים הראשונים במשרד שלו עם מסכי CRT גדולים וחשבתי שזו פסגת הטכנולוגיה. הדבר הכי חשוב שאבא שלי העביר לי באותן שנים הוא תחושת ביטחון ואמונה. מבחינתו, אין דבר כזה 'מקצוע של נשים' או 'מקצוע של גברים' – יש אנשי מקצוע, טובים או פחות, בלי קשר למגדר. הגישה הזו ליוותה אותי כל החיים, ועיצבה את הדרך שלי כאישה בעולם הטכנולוגיה". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? "אני שומעת לא מעט סיפורים על אפליה נגד נשים בהיי-טק, במיוחד בכל מה שקשור לפערי שכר. אלה נושאים חשובים שמקבלים לאחרונה יותר ויותר מקום בשיח הציבורי, ובצדק. אבל לצד זה, אני גם פוגשת, שומעת ורואה דוגמאות הפוכות, של נשים שמתקדמות, שמקבלות הערכה, ושלא מרגישות שום אפליה מגדרית. האמת היא שרוב החברות שלי שעובדות בהיי-טק מספרות שהן לא חוות אפליה, לא בשכר ולא ביחס. הן מתקדמות לתפקידים משמעותיים, מקבלות אחריות ומשתלבות היטב בסביבה שוויונית ומקצועית. כמובן, זה לא מבטל את העובדה שיש עוד דרך לעשות במיוחד בכל הנוגע לשקיפות, איזון מגדרי בדרגים הבכירים, ופתיחת דלתות לנשים בתחומים טכנולוגיים 'קשים' יותר. אני מאמינה שצריך להמשיך לדבר על זה בלי לייפות, אבל גם בלי הכללות. חשוב להציג את כל התמונה, גם את האתגרים, וגם את ההצלחות. כי רק כשאנחנו מדברות על שני הצדדים, אפשר באמת להתקדם. בסופו של דבר, שינוי אמיתי מגיע גם מבחוץ – ממדיניות, מחברות, ממנהלים – אבל גם מבפנים: מהביטחון של נשים לבחור, לדרוש, להוביל ולהאמין שמגיע להן בדיוק כמו לכל אחד אחר". האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? "אני באופן אישי לא נתקלתי באפליה ישירה בענף ההיי-טק. עם זאת, לאורך השנים בהחלט הרגשתי חריגה בנוף, במיוחד בכנסים, הרצאות ואירועים מקצועיים. לא פעם מצאתי את עצמי כאחת הנשים היחידות בחדר, ולעיתים גם האישה היחידה. לזה התווספה העובדה שאני עולה חדשה, מה שרק חידד את תחושת השונות. במשך שנים הייתי אחת הנשים היחידות בארץ שניהלו ובבעלותן חברת IT.  זו הייתה גאווה, אבל גם בדידות מסוימת. היו סיטואציות שפשוט נמנעתי מהשתתפות בפעילויות מקצועיות, למשל נסיעות של שותפים וספקים, כי ברוב המקרים החדרים חולקו בזוגות ואני הייתי האישה היחידה בקבוצה. לא הרגשתי בנוח, והעדפתי לוותר. אבל בשנים האחרונות משהו משתנה ואני רואה את זה בצורה ברורה – כשאני מגיעה היום לכנסים טכנולוגיים, יש הרבה יותר נשים, בכל תפקיד: מהנדסות, מנהלות פרויקטים, מובילות מוצר וסייבר. ואם יש תחום אחד שבו ניכר במיוחד הנוכחות הנשית זה תחום הבינה המלאכותית. גם מהתבוננות בשטח וגם מתוך הניסיון שלי בתפקיד הנוכחי, ברור שזהו תחום שמושך נשים רבות. אולי כי הוא חדש, פתוח, יצירתי, אולי כי הוא לא 'כבול' למבנים ישנים, אבל העובדה היא שנשים לוקחות בו חלק פעיל ומשמעותי, ולא מהשוליים – אלא ממש מהחזית. וזה, מבחינתי, סימן טוב לעתיד".

מבצע "עם כלביא" (מכונה בעולם "מלחמת ישראל-איראן"), שהביא בשורה מרגיעה-משהו של הסרת האיומים האיראניים על קיומה של מדינת ישראל, או לפחות חלקם הגדול, גם הציב אתגרים גדולים בפני אוכלוסיית העורף, בהם משפחות שפונו מביתן בשל פגיעת טילים, הצורך לשהות במקלטים, אי היכולת של אזרחים השוהים בחו"ל לשוב ארצה בשל סגירת המרחב האווירי של המדינה, סגירת מוסדות החינוך, שמאלצת את ההורים להישאר בבית עם הילדים ועוד, ואלה עוד לפני שמזכירים את ההתמודדות הרגשית עם המצבים הקשים. חברות היי-טק רבות התגייסו לסייע לעובדיהן, שנקלעו למצוקה כלשהי בשל המלחמה, ומסייעות להם. להלן כמה מהחברות שמסייעות לעובדיהן (חלק ראשון, מחר נפרסם חברות נוספות): מטריקס – בחברה חזרו לעבודה במודל היברידי. החברה מאפשרת לעובדיה להשתמש במוקד תמיכה נפשית "אשחר" לעובדי החברה ובני משפחתם. כמו כן, החברה מעניקה 5,000 שקלים לנטו לכל עובד שפונה מביתו בשל הטילים. עד כה פונו 15 מעובדי החברה שקיבלו את המענק. קומסקיור – הנחברה שמפיצה של תוכנת האבטחה העולמית ESET ושל מגוון פתרונות אבטחה לארגונים, שלחה ל-40 העובדים שלה (שממשיכים לספק שירות ותמיכה גם מהבית) שוברים להזמנת חצי ק"ג גלידה ברשת גולדה, כמחווה ובמטרה להנעים ולהמתיק את השהות במקלטים ובממ"דים. עובדי החברה מחוברים מרחוק על מנת לתמוך בלקוחות. טרנד מיקרו – בחברת אבטחת הסייבר הבינלאומית מעניקים תמיכה מקיפה לעובדים שנתקעו בחו"ל בעקבות המצב הביטחוני, ומממנים את מלוא שהותם בחו"ל, כולל טיסות ושהות. עובדי החברה עובדים מרחוק. מלם-תים – הקבוצה מפעילה את מוקד התמיכה הנפשית "אשחר" לכל עובדי החברה, 24/7. עובדים שפונו מביתם מקבלים 5 מפגשים אישיים עם עובדות סוציאליות מ"אשחר", שובר של 2,000 שקלים ויומיים חופש על חשבון החברה. החברה מארגנת פעילויות לילדים ולהורים – סדנאות יצירה והפעלה לילדים, סרטים בהקרנת טרום בכורה לילדים ולמבוגרים, הרצאות להורים, סדנת עזרה ראשונה בחירום עם מד"א – והכל בזום. בנוסף, נשלחים מארזים למשפחות המילאומניקים. מילואמניקים שחוזרים מקבלים הפחתת שעות בחזרה שלהם לשבוע הראשון ויום חופש נוסף, ומועברות הרצאות לעובדים על חוסן, התמודדות עם אי-ודאות, הרצאות למנהלים, כלים לניהול במצבי חירום. אברא – החברה נוקטת שורת צעדים משמעותיים על מנת ללוות את עובדיה ומשפחותיהם באופן אישי, רגיש ומקיף. החברה עוקבת מקרוב אחר מצבם של כל אחת ואחד מעובדיה שנפגעו – ישירות או בעקיפין – ודואגת להתאים לכל אחד מענה ייחודי בהתאם לצרכיו האישיים והמשפחתיים. למשפחות של עובדים המשרתים במילואים נשלחים מארזים אישיים מחבקים, כהוקרה על תרומתם האדירה. עובדים שבתיהם נפגעו מקבלים ליווי רגשי ומקצועי, המוענק על ידי מלקת ה-HR בליווי עובדת סוציאלית קבועה בצוות – עם מענה מותאם גם לעובדים המתמודדים עם חרדה, מצוקה או קשיים תפקודיים. בנוסף, נשלחו לעובדים אלו מארזים מותאמים אישית וארוחות חמות – כמחווה של אכפתיות ותמיכה מיידית. במקביל, החברה  מגבשת תקציב ייעודי לתמיכה כספית בעובדים שנפגעו – כחיזוק, הוקרה ומחווה אנושית כנה. תוך תיאום ישיר עם המנהלים האישיים, נבנית בימים אלה מעטפת פתרונות נוספת שתואמת את הצרכים המדויקים של כל עובד. לצד זאת, כלל עובדי החברה מוזמנים לקחת חלק במרחב רגשי דיגיטלי, שנפתח בשיתוף עם אפליקציית Group Hug –  וכולל תכנים וכלים פרקטיים להתמודדות עם תקופות מאתגרות, כמו גם שיעורי יוגה לוויסות מתחים וסדנאות ייחודיות בנושא תיווך המציאות לילדים. באברא מאמינים שתמיכה אמיתית נבנית מהיכרות, הקשבה ודאגה אישית – ובעיקר: נוכחות אנושית בימים שבהם היא נדרשת יותר מכל.

הממשל האמריקני מזהיר מפני "סיכון מוגבר" למתקפות סייבר מצד שחקני איום הפועלים בחסות איראן או התומכים בה, בעקבות התקיפות הצבאיות של ארה"ב ברפובליקה האיסלמית אור ליום א'. האזהרה פורסמה על ידי DHS, המשרד להגנת המולדת של ארה"ב. ההכרזה הגיעה לפני הודעת הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, מהלילה על השגת הסכם הפסקת אש בין ישראל ואיראן. לא ידוע האם כניסת הפסקת האש לתוקפה תשנה את המצב ממנו התריע ה-DHS. "הסכסוך המתמשך עם איראן גורם להגדלת האיום נגד ארה"ב. סביר להניח שיהיו מתקפות סייבר ברמה נמוכה נגד רשתות אמריקניות על ידי האקרים פרו-איראניים. שחקני איום בסייבר המזוהים עם ממשלת איראן עלולים לבצע מתקפות נגד רשתות אמריקניות", נכתב בהודעת המשרד. האזהרה באה לאחר שדונאלד טראמפ, נשיא ארה"ב, התייחס למתקפות האוויריות של צבא ארה"ב על מתקני הגרעין האיראניים, ותיאר אותן כ"הצלחה צבאית מרהיבה", ואמר כי כתוצאה מכך מתקני ההעשרה "נמחקו לחלוטין". "אנו מאמינם שאזרחים וגופים אמריקנים נמצאים כעת בסיכון מוגבר למתקפות נקמה – פיזיות ובסייבר – לאחר המעורבות הצבאית הישירה של ארה"ב בסכסוך", נכתב באזהרת DHS. "הסבירות שקיצונים אלימים יתגייסו באופן עצמאי לסכסוך, צפויה לגדול – אם ההנהגה האיראנית תפרסם פסק הלכה הקורא לנקום באלימות". עניין שבשגרה: מתקפות שיבוש כנגד רשתות אמריקניות ורכיבי IoT לפי המסמך, הן האקטיביסטים והן שחקנים הקשורים לממשל באיראן, מכוונים באופן שגרתי מתקפות שיבוש כנגד רשתות אמריקניות ורכיבי מחשוב המחוברים לאינטרנט. בכירים במערב הזהירו באופן עקבי זה שנים, מפני האיום של גורמי סייבר איראניים על תשתיות קריטיות. בפברואר 2025 תקף הממשל האמריקני את איראן על "ביצוע של מתקפות סייבר, שהן מערערות את היציבות ועלולות להסלים" – על תשתיות קריטיות. הממשל השית עיצומים כנגד שישה בכירים בפיקוד הסייבר האלקטרוני של משמרות המהפכה האיראניים, ה-IRGC-CEC. עיצומים אלה, לפי המשרד, "עמדו מאחורי מתקפות סייבר על יצרנית ישראלית של בקרי לוגיקה ניתנים לתכנות (PLC), המשמשים במשק המים ובארגוני תשתית קריטיים אחרים". A warning from @DHS. They have issued a warning Low-level cyber- attacks against U.S Networks by pro-Iranian hacktivists are likely, & cyber actors affiliated with the Iranian government May conduct attacks against the United States Networks here in ???????? pic.twitter.com/iKxyLaSuNB — ROCK ON OHIO (@ROCKONOHIO77) June 23, 2025 מתקפות על תשתיות המים בדצמבר 2023 פרסמנו כי איראן תקפה בסייבר מתקן מים בפנסילבניה – כמו שעשתה בישראל. את המתקפה ערכה קבוצת האקרים איראנית, ודפוס הפעולה של המתקפה דומה לזה שחוותה ישראל מידי ההאקרים חברי הקבוצה בעבר. האקרים הקשורים למשמרות המהפכה של הרפובליקה האסלאמית של איראן – הצליחו לפרוץ ל-בקר בתחנת מים מרוחקת. ההאקרים, סייבר אוונג'רס (Cyber Av3ngers), הצליחו להשיג שליטה על מכשיר אחד לפחות ברשות המים העירונית של אליקיפה שבפנסילבניה. ההאקרים פרצו לתחנת מים מרוחקת, המווסתת את הלחץ עבור שתי עיירות. באפריל באותה שנה, מתקפת סייבר השביתה בקרי מים של לפחות עשרה חקלאים בעמק החולה, בעמק הירדן ובאזורים נוספים בישראל, והובילה להפסקת ההשקייה בשטחים אלה. על בקרי המים הופיעה ההודעה "You Have been hacked, Down with Israel". בקרי המים מנטרים את מצב השטח ואת מזג האוויר ומחליטים באיזו כמות יש להשקות ומתי. יוניטרוניקס, שמייצרת את בקרי המים שנפרצו, מסרה אז כי "בקרי החברה המשולבים במערכות שהותקפו באירוע מאפשרים יכולת התאוששות מהירה, ופעלנו במהירות כדי להבטיח את סיומו המהיר של האירוע. כל בקרי החברה כוללים שכבות הגנת סייבר מובנות". באוקטובר 2024, סוכנויות מודיעין ואכיפת חוק באוסטרליה, קנדה וארה"ב הזהירו מפני קמפיין בן שנה של האקרים בגיבוי איראן. במהלך הקמפיים המדובר, תקפו ההאקרים בכמה טכניקות, ביניהן "כוח גס", על מנת לנסות ולפגוע בארגונים רבים ממגזר התשתיות הקריטיות. גם הבחירות בארה"ב היו על הכוונת של ההאקרים מטעמה. איראן. צילום: ShutterStock "איראן כבר מכוונת לארה"ב באמצעות ריגול סייבר" לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר 2024, נחשף כי שחקני איום בגיבוי איראן התמקדו במועמדים, וניסו לזרוע מחלוקת ולקצור נתונים רגישים. אחד מאתרי הקמפיין של טראמפ נפרץ גם כן. לדברי ג'ון הולטקוויסט, אנליסט ראשי בקבוצת מודיעין האיומים של גוגל: "מאז מתקפות הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, איראן מיקדה את מאמצי הסייבר ההתקפי שלה בעיקר כנגד ישראל". בעקבות המתקפה האמריקנית האחרונה, "גדלה הסבירות להתקפות שכאלו על מטרות אמריקניות. חשוב שארגונים יהיו ערניים במיוחד". לפי הולטקוויסט, "איראן השיגה תוצאות מעורבוֹת במתקפות סייבר המשבשות שהיא הוציאה לפועל. לעתים קרובות הם משקרים ומגזימים בתוצאות שהם השיגו לכאורה, במאמץ להגביר את ההשפעה הפסיכולוגית שלהן. עלינו להיזהר לא להעריך יתר על המידה את התקריות הללו ובכך לסייע להאקרים בלא להתכוון. ההשפעות עדיין עלולות להיות חמורות מאוד עבור חלק מהארגונים". הולטקוויסט סיכם בציינו כי "איראן כבר מכוונת לארה"ב באמצעות ריגול סייבר, כדי לאסוף תובנות גיאו-פוליטיות ולעקוב אחר אנשים בעלי עניין. אנשים הקשורים למדיניות של איראן מהווים לעתים קרובות מטרה. זה נעשה באמצעות חשבונות ארגוניים ואישיים. עליהם להיזהר מהונאות מבוססות הנדסה חברתית. אנשים הם גם מטרה עקיפה לריגול סייבר איראני נגד חברות טלקום, חברות תעופה ואירוח וארגונים אחרים שיש להם נתונים שניתן להשתמש בהם – כדי לזהות ולעקוב אחר אנשים בעלי עניין".