אתמול (ג') פרסמנו את חלקה הראשון של הכתבה על מהלכי חברות הטק הישראליות בעתות המלחמה. מאז נכנסנו להפסקת אש אבל עדיין נספר על מהלכי נתינה שראוי לציין לטובה, מהשבועיים האחרונים של מבצע "עם כלביא", שכולנו מקווים שהיא מאחורינו. ההשפעה של ההסלמה הביטחונית והמתקפות הרציפות מצד איראן ושלוחותיה ניכרה גם בזירה האזרחית והעסקית בישראל, בעיקר משום ששגרת החיים הפכה לכזו המלווה בתחושת חוסר ודאות – מערכות החינוך לא פעלו ותנאי ההתנהלות שהכתיב פיקוד העורף השתנו כמעט מדי יום. במציאות זו, חברות ההיי-טק בישראל בחרו לנקוט בצעדים יזומים לטובת רווחת עובדיהן ומשפחותיהם, במיוחד במישור האישי והרגשי, אך גם בתפעול השוטף. המטרה של המהלכים הייתה להעניק תחושת יציבות וביטחון תוך שמירה על המשך הפעילות העסקית ככל הניתן. החברות והעשייה למען עובדים במלחמה ריסקיפייד – חברת ה-AI למניעת הונאות במסחר מקוון, עדכנה כי הציבה בראש סדר העדיפויות את הביטחון והשקט הנפשי של עובדיה בישראל, במיוחד בימים אלו. החברה שמה דגש על גמישות מלאה ואמון מוחלט ביכולתם של כל עובד ועובדת לנהל את שגרת העבודה באופן המתאים ביותר. "ריסקיפייד מבינה שהמצב מחייב התאמה, ומעניקה לעובדיה אוטונומיה מלאה, המאפשרת להם לדאוג לעצמם ולמשפחותיהם בנסיבות הנוכחיות", נמסר מהחברה. מחויבות זו היא חלק בלתי נפרד ממערך תמיכה מקיף שהוקם בריסקיפייד כבר ב-7 באוקטובר. מאז תחילת המלחמה, החברה מקיימת תקשורת רציפה עם כלל העובדים, ודואגת למענה אישי לכל צורך שעולה. במסגרת זו, ניתן ליווי ממוקד לעובדים שגויסו למילואים, לבני ובנות זוגם, לכאלה שבתיהם נפגעו, וכן לעובדים שנתקעו בחו"ל. לכולם סופקו מענקים, חבילות תמיכה, סיוע לוגיסטי ואף סיוע במציאת פתרונות דיור זמניים. בנוסף, כלל עובדי החברה קיבלו כרטיסי שי לרכישת מזון, במטרה להקל על המעמסה היומיומית ולאפשר שקט נפשי ודאגה אחת פחות. מעבר לסיוע הרחב, ריסקיפייד פועלת לחיזוק החוסן הרגשי והנפשי של עובדיה. בשיתוף פעולה עם מתן מיתר, החברה מציעה ליווי פסיכולוגי וייעוץ לעובדים ומנהלים, יחד עם פעילויות פנימיות שנועדו לחזק את החוסן האישי והצוותי. במקביל לתמיכה בעובדים, ריסקיפייד ממשיכה גם במעורבותה הקהילתית הענפה מאז ה-7 באוקטובר, עם יוזמות כמו שוק איכרים לעסקים שנפגעו בדרום ובצפון, תמיכה במילואימניקים ובפורום נשות המילואימניקים, סיוע לעסקים וישובים בצפון ובדרום, שיתופי פעולה עם פורום משפחות החטופים, ותרומות קבועות לעמותות כמו נט"ל, לב אחד ומתן ישראל. פריוריטי – חברת פריוריטי העניקה ומעניקה, לדבריה, תמיכה מלאה לעובדים בתקופה המורכבת שחווה ישראל. פריוריטי מסרה כי היא "נרתמת למען עובדיה ובני משפחותיהם בישראל, מתוך מחויבות לרווחתם הפיזית והנפשית. החברה מספקת גישה לכלל עובדיה ובני/בנות זוגם, לאפליקציית GroupHug, הכוללת תכנים וירטואליים מגוונים, בהם: שיעורי יוגה ופילאטיס, מדיטציה, הרצאות על זוגיות, הורות והתמודדות עם לחץ במצבי משבר – לצד ייעוץ פרטני מקצועי וזמינות לפעילויות קבוצתיות כמו אימוני כושר". עוד צוין כי "במקביל, וכמענה למקרים חריגים, החברה מעניקה ליווי וטיפול מקצועי ממושך באמצעות מכון אדלר. כמו כן מדי יום מתקיימות פעילויות יומיות ב-זום, המותאמות לילדי העובדים בכל הגילאים, פעילויות המייצרות תוכן חווייתי בעבור הילדים, כמו גם מאפשרות סיוע נוסף להורים בהתמודדות עם המצב". לבסוף, החברה מלווה באופן רציף את משפחות המילואימניקים ובני/בנות הזוג באמצעות סיוע נקודתי, משלוחי מארזים ותמיכה נפשית. פריוריטי הוסיפה וציינה כי היא "משתדלת לייצר סביבה תומכת ועוטפת לעובדיה, תוך שמירה על גמישות ושיח פתוח על הצרכים המשתנים, כל זאת במטרה לאפשר לעובדים שמירה על רוגע, מיקוד ושליטה גם בזמנים מאתגרים". אלעד מערכות – אלעד מערכות פעלה מאז פרוץ המלחמה מול איראן כדי לתמוך בעובדיה ובמשפחותיהם, תוך הפגנת אחריות אישית וארגונית. החברה סיפרה כי היא "שומרת על קשר רציף עם העובדים המגויסים ועם בני משפחותיהם, ודואגת לעדכן, לחזק ולסייע בכל דרך אפשרית". בנוסף, מעת לעת באלעד מעניקים מארזים ומתנות לבני המשפחה של נשות ואנשי המילואים – מתוך הבנה לחשיבות התמיכה הרגשית והחוסן האישי של העובדים ויקיריהם. עוד נודע כי באחת ההפוגות הפתיעה החברה את כלל העובדים בשובר לפיצה, תוספות ופינוקים לכל המשפחה,  לדבריה שוב, "במטרה לנסות לייצר רגעי משפחה של שפיות והפגת המתח".  NTT ישראל – מחברת NTT ישראל נמסר כי היא גם עשתה הכל כדי לתמוך בעובדיה בתקופה המאתגרת שעברה עלינו. "החברה מאפשרת עבודה מרחוק בשעות גמישות ותעדוף של נושאים דחופים בלבד", נכתב על פרק הזמן האמור. בנוסף נמסר כי החברה העניקה ומעניקה לעובדים אפשרות לתמיכה נפשית על ידי פסיכולוגים, וכן היא שלחה עוגות לכולם עם מסר של תמיכה, חיזוק ואחדות גם ברגעים קשים. NTT מקיימת שיחות רציפות עם כלל העובדים וכמו כן נשלחו לעובדים לינקים להפעלות, הצגות וסרטים לילדים. וואן טכנולוגיות – עם פרוץ המלחמה באיראן, מיהרו בקבוצת וואן (וואן טכנולוגיות) לגבש תוכנית חוסן לעובדים ולבני משפחותיהם. התוכנית, לדברי החברה, זוכה להצלחה והיענות רבה, והיא כוללת מגוון עשיר של פעילויות ב-זום – מהצגות וסדנאות מדע ויצירה לילדים, דרך פעילויות ספורט ומדיטציה והרצאות חוסן והעשרה לעובדים, ועד לפעילויות של כיף לכל המשפחה – כמו מופע קסמים, סדנאות יצירה עם כוכבי טיקטוק ועוד. עוד נמסר כי "כחברה המוגדרת חיונית למשק, וואן עוזרת לארגונים וחברות בישראל להתמודד עם אתגרי השעה, ואף מציעה מסלולים מיוחדים לסיוע ותמיכה בתחום הסייבר וה-Off-shore, בתנאים מיוחדים ללקוחות הפועלים בישראל, בעקבות המצב. בימים המאתגרים שאנו עוברים, החברה תומכת בעובדים ומשפחותיהם וכמובן בלקוחות, כדי שגם מהתקופה הזאת הכלכלה והחברה הישראלית תצא חזקה ומחוברת יותר". מכל אלו ניתן לזהות כי מדובר בפעם נוספת שבה מגזר ההיי-טק הוכיח את יכולתו להסתגל לשינויים תוך כדי תנועה. החל בגמישות תפעולית ועד לרגישות אנושית, בעת שהחברות פעלו לאיזון עדין בין המשך פעילות עסקית לאחריות כלפי ההון האנושי, עובדי החברה ומשפחותיהם.

ברקע הדיווחים ברחבי העולם על מענה איראני למתקפות של ישראל וארה"ב נגדה, זוהה בימים האחרונים מהלך – מתואם – של כוח סייבר של משמרות המהפכה, אשר ניסה לתקוף גופים אקדמיים בישראל, בהם פרופסורים למדעי המחשב. חוקרי צ'ק פינט (Check Point) דיווחו היום (ד') כי זיהו יותר מ-100 דומיינים זדוניים, המתחזים ל-גוגל, אאוטלוק של מיקרוסופט ו-יאהו, במטרה לגנוב את הפרטים האישיים של האקדמיים ולהגיע לחומרים שמוחזקים אצלם. "ככל הנראה", ציינו חוקרי ענקית הגנת הסייבר הישראלית, "מדובר בתשתית רחבה יותר, ששימשה גם למתקפה שפורסמה בתחילת השבוע, בה היה ניסיון לטרגט עיתונאים בכירים – כפי שפורסם באתר מאקו. התשתית הזאת תשמש אותם, ככל הנראה, גם לאחר המלחמה ותתמקד גם בגורמים מחוץ לישראל". הדומיינים הוסרו ואינם פעילים עוד. ???????????????? In their latest phishing campaigns, Iranian APT Educated Manticore poses as cybersecurity researchers and executives to target top tech academics in Israel: ???? Fake Google Meet meetings ???? Phishing kits as Single Page App with React ???? Details: https://t.co/W0neXbcnUU — Check Point Research (@_CPResearch_) June 25, 2025 לנוכח המלחמה – פעילות הקבוצה מתמקדת בישראל לפי החוקרים, מאחורי הקמפיין עומדת קבוצת חתלתול מקסים (Charming Kitten), המוכרת גם בשמות  Educated Manticore ו-APT42. קבוצת פצחנים זו פועלת תחת מערך המודיעין של משמרות המהפכה באיראן, ונחשבת לאחת מקבוצות הריגול הסייבר המתוחכמות של המשטר. פעילותה מתמקדת בריגול ממוקד נגד עיתונאים, אנשי אקדמיה, חוקרי מדיניות ודמויות מפתח בזירה הגיאופוליטית –  לעיתים קרובות תוך התחזות לאנשי ממשל, דיפלומטים, חוקרים או עיתונאים. בעבר התחזתה הקבוצה לגופי תקשורת מוכרים כמו הוושינגטון פוסט ו-The Economist ועמותות בינלאומיות, במטרה לבנות אמון ולגנוב פרטי גישה לחשבונות מייל ורשתות. שיטות הפעולה שלה כוללות שימוש בזהויות בדויות, שליחת לינקים מזויפים המדמים שירותים כמו Gmail, Outlook ו-Google Meet, וניסיון לעקוף מנגנוני אבטחה כמו אימות דו-שלבי – לעיתים תוך פנייה ישירה בערוצים כמו ווטסאפ או טלגרם. כעת, לנוכח המלחמה, פעילות הקבוצה מתמקדת בישראל. החוקרים ציינו כי "התוקפים יוצרים קשר עם היעדים באמצעות אימיילים והודעות ווסטאפ, תוך התחזות לנציגי ממשל, אנשי טכנולוגיה או חוקרים מוכרים. היעדים מוזמנים להצטרף לפגישה או לבדוק מסמך מקצועי, אך הלינק מוביל לעמוד התחברות מזויף, שמדמה את Google Meet. במקרים רבים עמודי הפישינג כבר כוללים את כתובת האימייל של היעד, ליצירת תחושת לגיטימציה. לאחר הזנת הסיסמה, הקורבן מתבקש לאשר קוד אימות דו-שלבי (2FA) – אותו התוקפים מיירטים בזמן אמת, לצורך השתלטות מלאה על החשבון. במקרים מסוימים אף נשלחו הזמנות לפגישות פיזיות". חוקרי צ'ק פוינט סיימו בתזכורות כיצד על מקבלי פניות דומות להתנהג, וכתבו כי "יש לאמת את הזהות של השולח דרך ערוצים מוכרים, כמו חשבונות רשמיים ברשתות החברתיות; תמיד יש לבדוק את כתובת האתר לפני הזנת פרטי ההתחברות; יש לחשוד בכל מקרה לשיתוף קוד אימות".

פיקוד הסייבר "יכול היה לתמוך" בתקיפות האמריקניות, שכוונו נגד תשתית הגרעין של איראן ב-21 ביוני, כך הודו בכירים בפנטגון, שאישרו, כי הפיקוד "מילא תפקיד" במתקפה. "התקיפה נתמכה על ידי הפיקוד האסטרטגי של ארה"ב, פיקוד התחבורה של ארה"ב, פיקוד הסייבר של ארה"ב, פיקוד החלל של ארה"ב, חיל החלל האמריקני והפיקוד האירופי של ארה"ב", אמר הגנרל דן קיין, יו"ר המטות המשולבים, בתדרוך עיתונאי בפנטגון ביום א' בבוקר, ולאחר מכן הודה למפעילי הסייבר, בין היתר, שאפשרו את המשימה. עם זאת, לא נחשפו פרטים נוספים על מאמצי סייבר.קום. הפנטגון מסר בתגובה, כי אין לו דבר נוסף לומר בשלב זה, מעבר למסיבת העיתונאים. למרות שפרטי הסיוע של סייבר.קום למבצע "פטיש חצות" נותרו מעורפלים, מומחים תיארו כמה אפשרויות לאופן שבו הוא תרם למאמץ התקיפה. כולם היו שותפים להנחה, שלפיה – אין מבצעים צבאיים בימינו, לא משנה עד כמה הם בסיסיים ולא מתוחכמים, שלא מעורב ותומך בהם רכיב סייבר. לעתים, מרכיב הסייבר הוא רק בצד של איסוף המודיעין. בכיר לשעבר בצבא ארה"ב אמר, כי "סייבר.קום התבגרה, היא לא אותו ארגון שהוקם לפני 15 שנים. זהו מנגנון משולב לחלוטין, התומך בסביבתו הצבאית, עם כוחות דיגיטליים המעורבים במשימה". פיקוד הסייבר, כך ציינו, "היה שותף עם מאמץ נרחב, בצד ההגנתי וההתקפי – באמצעות צוותים התומכים בפיקודים הלוחמים. סייבר.קום סייעה למבצע באמצעות משהו הדומה ל'חבילת ליווי סייבר'. עם כוחות שונים הבאים והולכים אל ומכל רחבי העולם, עם פיקודים שונים – חשוב להבטיח שכלל הפונקציות המאפשרות יוכלו לבצע משימות בצורה חלקה". המעטפת, הסבירו הבכירים לשעבר, כוללת מערכות גיבויים ורכיבים למניעת כשלים, לצד הבטחה שרשת המידע של משרד ההגנה פועלת ומאפשרת תקשורת. צוותי הגנת סייבר מבטיחים שהתשתית פועלת ומוגנת מפני כל חדירה או שיבושים של האויב. אלה עשויים לכלול צוותים התומכים בכמה פיקודים לוחמים, כמו גם כאלה המגנים על פיקוד רשת המידע של משרד ההגנה – בראשות CDC, פיקוד הגנת הסייבר של הפנטגון. דוגמה קלאסית שתמיד מצוטטת היא היכולת לאפשר פעולות צבאיות לכוחות על ידי ניטור והשבתה של מערכות הגנה אווירית משולבות של האויב – כדי לאפשר למטוסים ידידותיים לחדור ולתקוף. אם גישה כזו למערכות מושגת – מפעילי סייבר יכולים לכבות אותן, או לגרום להן לתקלה, ולמנוע מהאויב להפיל מטוסים ידידותיים. דרך פעולה נוספת מכונה "ציפור ציפור!" שבמסגרתה צוותי סייבר יכלו לגרום לתוצאות במקומות אחרים – כדי להסיט את תשומת הלב האיראנית מהמטרות המותקפות בפועל. זה יכול להיעשות על ידי הפסקות חשמל, או שיבושי תקשורת. תרומה נוספת של פיקוד הסייבר היא מודיעין, מעקב, ריגול וסיור גם לפני המתקפה, כמו גם הפקת נתוני מטרות, מודיעין על התגובה המיידית האפשרית של טהרן, והערכות על יכולתה של איראן לפגוע בכוחות אמריקניים במהלך המבצע או מיד אחריו. באופן דומה, כוחות סייבר יכולים לספק אינדיקציות ואזהרות במהלך המתקפה, כדי להתריע בפני יחידות אמריקניות, עם מידע כמעט בזמן אמת – על כוחות צבאיים של איראן, או על מתקפות נגד. תמיכה נוספת, ציינו הבכירים בדימוס, היא בפעולת סייבר התקפית, הנערכת במהלך התקיפות האוויריות, תוך השבתת התקשורת הצבאית או האזרחית האיראנית או יכולת התגובה. פעילות זו יכלה להשבית או לשבש את מערכות ההתרעה המוקדמת של האויב או "לזייף", "לחרבש" אותן – באופן שלא ייראו פעילויות נכנסת. עוד הם ציינו, כי אמצעי סייבר יכולים לסייע בהערכות נזקי הקרב לאחר התקיפה, לצד העבודה והאחריות של הסוכנות לביטחון לאומי, ה-NSA. בעוד שצבא טהראן התמודד עם התקפות ישראליות בימים האחרונים, הרי שהוא מהווה איום במרחב הסייבר. לפי הבכירים, "מה שמאזן את מגרש המשחקים – בניגוד לצורות המסורתיות של עוצמה צבאית, שם למול ארה"ב וישראל – איראן נחלשה משמעותית".

חברת פורסייט רובוטיקס (ForSight Robotics) הישראלית – שעוסקת בתחום הרובוטיקה הרפואית לניתוחי עיניים – הודיעה אתמול (ג') על השלמת סבב גיוס B בסך 125 מיליון דולר, בהובלת קרן Eclipse. כספי הגיוס ישמשו להמשך הפיתוח של פלטפורמת ORYOM ('אור יום') – מערכת רובוטית ראשונה מסוגה לניתוחי קטרקט ומחלות עיניים נפוצות נוספות, שתסייע בניתוח מדויק יותר, תנגיש טיפול איכותי למספר רב יותר של מטופלים ותפחית את העומס הפיזי על המנתחים. הניסויים הקליניים הראשונים של החברה צפויים להתחיל השנה. משרדי החברה – שהוקמה על ידי פרופ' משה שוהם, ד"ר דניאל גלוזמן, וד"ר יוסי נתן ב-2020 – נמצאים ביקנעם עילית ובקרוב יועברו לקיסריה. החברה גייסה עד כה 195 מיליון דולר וממשיכה בגיוס עובדים בישראל. בסבב ההשקעה הנוכחי השתתפו, מלבד Eclipse, גם חברה אסטרטגית, אבי הרובוטיקה הרפואית ד"ר פרד מול, קבוצת אדאני, Reiya Ventures ומשקיעים קיימים נוספים. צוות פורסייט רובוטיקס. צילום: פורסייט רובוטיקס כמיליארד בני אדם סובלים מליקויי ראייה ומעיוורון שניתנים למניעה משבר הראייה העולמי, שבמסגרתו מעל מיליארד בני אדם סובלים מליקויי ראייה ומעיוורון הניתנים למניעה, מחריף עקב מחסור ברופאי עיניים. בעולם ישנם 31.7 רופאי עיניים ו-14.1 מנתחי קטרקט על כל מיליון בני אדם. עד שנת 2035 צפויה ירידה של 12% במספר רופאי העיניים, בעוד שהביקוש לטיפולים צפוי לעלות ב-24%. במקביל, מעל 600 מיליון מטופלים ברחבי העולם סובלים מקטרקט, אך רק 30 מיליון מהם זוכים לניתוח.   באמצעות אלגוריתמים מבוססי AI, ראייה ממוחשבת מתקדמת ומיקרו-מכניקה, פלטפורמת ORYOM מציעה יכולות תמרון ודיוק חסרות תקדים, לצד שיפור בחוויית העבודה הארגונומית של המנתחים. הפלטפורמה מסוגלת להגיע לכל נקודה בתוך העין האנושית, ולאפשר ניווט בזוויות מורכבות וגישה גם לחלקים הקדמיים וגם לאחוריים של העין – תשתית שתאפשר בעתיד גם ניתוחים בתחום הגלאוקומה והרשתית. באמצעות שילוב של יכולות חצי-אוטונומיות מתקדמות, משוב הפטי וניתוח נתונים מעמיק, הטכנולוגיה של פורסייט רובוטיקס תאפשר תנועות מיקרו-כירורגיות מדויקות ויציבות יותר – מה שיתרום להפחתת העומס הפיזי והמנטלי על המנתחים וישפר את איכות הטיפול.  ד"ר נתן, המייסד, הנשיא והמנהל הרפואי הראשי של פורסייט רובוטיקס, אמר כי זהו "אחד הגיוסים הגדולים ביותר בתחום המדיקל בישראל בשנים האחרונות – הישג יוצא דופן, במיוחד בתקופה כזו מאתגרת". ד"ר נתן הוסיף כי "בעזרת סבב הגיוס המשמעותי והצוות המוכשר שלנו, נוכל לקדם את חזוננו ולחולל שינוי אמיתי. אנו רואים בתחום העיניים את החזית הבאה במהפכת הרובוטיקה הרפואית, בדומה למעמד שבו הייתה הכירורגיה הכללית לפני פריצת הדרך של Intuitive Surgical, אשר פיתחה את המערכת הרובוטית הכירורגית הראשונה בעולם, da Vinci. מדובר בשוק בעל פוטנציאל אדיר ובצורך עולמי דחוף בפתרונות מדויקים וחדשניים, שיעזרו למאות מיליוני מטופלים לחזור לחיים טובים יותר".

חברת ה-AI אנת'רופיק השיגה ניצחון חשוב במאבק משפטי מתמשך על מודלים של בינה מלאכותית וזכויות יוצרים, שעשוי להדהד על עשרות תביעות זכויות יוצרים אחרות בתחום הבינה המלאכותית שמסתובבות במערכת המשפטית בארצות הברית. בית משפט קבע, כי אנת'רופיק נהגה לפי החוק כשאימנה את כלי הבינה המלאכותית שלה על יצירות המוגנות בזכויות יוצרים תחת הטיעון, כי ההתנהלות הזאת מוגנת על ידי דוקטרינת "שימוש הוגן", המאפשרת שימוש בלתי מורשה בחומרים המוגנים בזכויות יוצרים בתנאים מסוימים. שופט בית המשפט המחוזי הבכיר ויליאם אלסופ כתב בפסק דין מקוצר שפורסם בתחילת השבוע, כי "השימוש באימון היה שימוש הוגן". בחוק זכויות יוצרים, אחת הדרכים העיקריות שבהן בתי המשפט קובעים האם שימוש ביצירות המוגנות בזכויות יוצרים ללא אישור הוא שימוש הוגן היא לבחון האם השימוש היה "טרנספורמטיבי", כלומר אינו תחליף ליצירה המקורית אלא משהו חדש. "הטכנולוגיה המדוברת הייתה בין הטכנולוגיות הטרנספורמטיביות ביותר שרבים מאיתנו נראה בחיינו", כתב אלסופ. מומחי משפט טוענים כי זהו פסק הדין המשמעותי הראשון בתיק זכויות יוצרים של בינה מלאכותית יוצרת, שמטפל בפירוט בשימוש הוגן. התביעה, שהוגשה כבקשה לתביעה ייצוגית, הוגשה לראשונה באוגוסט 2024 במחוז הצפוני של קליפוורניה על ידי מחברי ספרים, שטענו, כי אנת'רופיק הפרה את זכויות היוצרים שלהם על ידי שימוש ביצירותיהם ללא רשות. אנת'רופיק היא חברת הבינה המלאכותית הראשונה שניצחה בקרב מסוג זה, אך הניצחון מגיע עם סימן קריאה אדום. בעוד שאלסופ קבע כי האימון של אנת'רופיק היה שימוש הוגן, הוא פסק גם, כי המחברים רשאים להעמיד את אנת'רופיק לדין בגין פיראטיות. בעוד שאנת'רופיק עברה בסופו של דבר לאימון על עותקים שנרכשו של הספרים, בתחילה היא אספה ותחזקה ספרייה עצומה של חומרים פיראטיים. "אנת'רופיק הורידה יותר משבעה מיליון עותקים פיראטיים של ספרים, לא שילמה דבר, ושמרה את העותקים הפיראטיים הללו בספרייה שלה גם לאחר שהחליטה שלא תשתמש בהם כדי לאמן את הבינה המלאכותית שלה (בכלל או לעולם לא). המחברים טוענים, שאנת'רופיק הייתה צריכה לשלם עבור עותקי הספרייה הפיראטיים הללו. הצו זה מסכים עם כך", כותב אלסופ. "נקיים משפט על העותקים הפיראטיים ששימשו ליצירת הספרייה המרכזית של אנת'רופיק ועל הנזקים שנגרמו כתוצאה מכך", מסכם פסק הדין. דוברת אנת'רופיק, ג'ניפר מרטינז, הגיבה להחלטה, וציינה, כי החברה מרוצה מהפסיקה, שכן היא "תואמת את מטרת זכויות היוצרים באפשור יצירתיות ובטיפוח התקדמות מדעית". עורכי הדין של התובעים סירבו להגיב. אנת'רופיק היא לא חברת הבינה המלאכותית היחידה שהואשמה בפיראטיות בתביעות זכויות יוצרים הקשורות לבינה מלאכותית. בפסק הדין Kadrey נגד מטא, תביעה נוספת בנושא זכויות יוצרים שנויות במחלוקת שהוגשה על ידי סופרים, טענו עורכי הדין של התובעים בתוקף, כי רכישת ספרים מספריות פיראטיות כמו LibGen על ידי מטא לא הייתה חוקית ולא מוגנת על ידי דוקטרינת השימוש ההוגן. הנזק הסטטוטורי הנמוך ביותר עבור הפרת זכויות יוצרים מסוג זה הוא 750 דולר לספר, ואלסופ מציין, כי הספרייה הפיראטית של אנת'רופיק כללה לפחות 7 מיליון ספרים, מה שאומר שאנת'רופיק עומדת בפני קנסות פוטנציאליים של מיליארדי דולרים.

כולנו מכירים את סרטוני הטבע שבהם אריה לוכד וטורף בעל חי. כשמנסים לנתח את התופעה מבחינים שכמעט תמיד לקורבן הייתה חולשה מסוימת. ייתכן שהוא רק נולד ועדיין צעיר, ייתכן שהוא מבוגר ומתקשה לרוץ במהירות מספקת, ואולי חוסר ריכוז גרם לו להתרחק מהלהקה, מה שהותיר אותו בנחיתות מול האריות. כלומר גם מלך החיות בדרך כלל לא תוקף את בעל החיים החזק כשהוא מרוכז וערני, הוא ממתין לחוליה חלשה ולרגע המתאים. כך זה גם בעולם הסייבר, אתה מכין הגנות מסוימות, מבצע רכש יקר, אבל אולי אתה לא מודע לכך שמערכות מתוחכמות סורקות את הארגון ללא הרף. ברגע של חוסר ריכוז או ערנות מופחתת, לדוגמה עבודה מרחוק באופן לא מאובטח בגלל צורך עסקי ושהייה במקלט, אי עדכון של ממצא קריטי בגלל שהצוות הטכני לא יכול היה להגיע לעבודה, ואז ההזדמנות מנוצלת והתוקף חודר ומשאיר Back door קבוע למתקפות עתידיות. האחריות – על החברות אלו החיים, אבל הנקודה היא, שבשנה האחרונה הרגולטורים מטילים על החברות את האחריות לנושא, כולל ענישה. כלומר מעבר לתסכול, לאובדן ימי עבודה בגלל כופרה מסוימת, לפגיעה תדמיתית בגלל פרסום שלילי, הרי שבסוף כל אירוע מגיע החלק השני המרתיע יותר, והוא כולל את הרגולטורים והלקוחות. לדוגמה, חברה שהיא ספק של חברה אמריקנית עלולה לקבל מסמך משפטי על הפרת תנאים מהותיים בהסכם ועל סיכון שיתוף הפעולה. לפיכך המשך הפעילות כרגע מוקפא עד לסיום בירור המקרה. ארגונים רבים עומדים ב-SOC2 ומחויבים לדווח ללקוחות ולספקים על אירוע סייבר שאירע אצלם. בנוסף, רגולציית NIST 800-171 שעוסקת בשרשרת אספקה, והגרסה המחמירה שלה CMMC למי שפועל מול גופי ביטחון אמריקניים, מחייבת את הלקוחות האמריקנים הללו להגיב בתקיפות לספק שעבר אירוע סייבר. "במהלך המלחמה, מרבית העסקים היו סגורים, אבל מערכות המחשוב היו פעילות. אנשים התחברו מהבית ועבדו תוך שהם מתמקדים בביצוע המטלות ההכרחיות תחת הלחץ מסביב. כתוצאה מכך חברות רבות הותקפו, עובדים רבים נפלו קורבן למתקפות פישינג מתוחכמות ועסקים קטנים רבים סבלו מפגיעה או ששילמו כספים. חלק מהחברות הללו מספקות שירותים לחברות אחרות, וכך אנו נכנסים לסוגית אבטחת מידע בשרשרת האספקה" נשאלת השאלה, הרי יש 40,000 פגיעויות חדשות מדי שנה, מה אנו יכולים לעשות כחברה? והתשובה? כמו תמיד, עמדו בתנאי הרגולציה, ובנוסף – הגדילו ראש. ISO 27001 הוא דבר נהדר, אבל אם תותקף, איש לא יתבע אותך. אבל אם יזלוג מידע רגיש, אז החל מ-14 באוגוסט שנה הזו, תהיה חשוף לתביעות בארץ הקודש. גם באירופה אתה עשוי להיות פגיע מבחינת GDPR, NIS2 החל מאוקטובר, DORA אם אתה גוף פיננסי באירופה, CCPA אם הלקוח במערב ארה"ב וכו'. אז מה עלינו לעשות? להלן 10 דיברות שכדאי ליישם בהקדם האפשרי: ביצוע פגישת הנהלה ביחד עם מנהל אבטחת מידע, היועץ המשפטי ורואה החשבון, על מנת לאמוד את החשיפה והסיכונים מול הרגולטורים השונים וכדי לתכנן תוכנית פעולה. הכנת פגישה עם הדירקטוריון כדי להציף את האיומים. זה גם נדרש מבחינת ביטוח הדירקטורים. דרישה מחברת SOC להיות בערנות גבוהה ביותר בכל הקשור לענן, להתרעות ב-0365 ולהתרעות מה-EDR במחשבים. לוודא שיש תוכנית של היערכות לטיפול באירוע חירום, Incident response, זה חיוני וגם מהווה תנאי בביטוח סייבר. מי שטרם הכין, אז בהקדם האפשרי להכין תוכנית BCP (המשכיות עסקית). זה גם נדרש כחלק מביטוח הסייבר. ניטור בפיירוול ובמסדי הנתונים אחר תעבורת מידע חריגה. זה נשמע מיותר, אבל תמיד בתחקיר אירוע חשוב לדעת האם זלג מידע מהארגון. בהקשר זה לבדוק האם ישנם שירותים מיותרים שעדיין פתוחים לעולם, נניח שרת FTP שעדיין פעיל. הגבלת Geo location מחמירה ככל האפשר במסגרת הפעילות העסקית, כך תקטינו את מספר המדינות שמהן ניתן לפנות ולתקוף את הארגון. כל בעלי התפקידים הבכירים בארגון קחו בחשבון שקל לאתר אתכם, נניח בלינקדין ואתם יכולים להיות וקטור חדירה איכותי לארגון. להיזהר מאוד ממקרי פישינג ולדווח על כל חשד, וכמובן הקפידו שכל חיבור מרחוק מחייב אימות כפול. לא לוותר בנושא בכלל! מנו מנהל אבטחת מידע – CISO – במשרה מלאה או חלקית. להזכירכם – זו חובה הכרחית עבור חלק גדול מהחברות במשק. בצעו מיפוי פנימי של מידע רגיש לפי הגדרתו בחוק. היכן הוא מאוחסן? האם הוא נדרש עדיין? למי יש גישה אליו? והקשיחו בהתאם. במהלך המלחמה, מרבית העסקים היו סגורים, אבל מערכות המחשוב היו פעילות. אנשים התחברו מהבית ועבדו תוך שהם מתמקדים בביצוע המטלות ההכרחיות תחת הלחץ מסביב. כתוצאה מכך חברות רבות הותקפו, עובדים רבים נפלו קורבן למתקפות פישינג מתוחכמות ועסקים קטנים רבים סבלו מפגיעה או ששילמו כספים. חלק מהחברות הללו מספקות שירותים לחברות אחרות, וכך אנו נכנסים לסוגית אבטחת מידע בשרשרת האספקה. השלב של הפסקת אש ותחושה של מעבר להפסקת אש מחזיר אותנו במהירות למציאות. יפה עושה הממשלה שמציגה הצעה של תקנות שעת חירום (סמכויות נוספות לשם התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון). חשוב שמערך הסייבר יהיה מעורב ויסייע לארגונים שקיים חשש למתקפת סייבר נגדם ושלא נתנו מענה מתאים בהתאם לסעיף 3(3) בחוק "התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים". במילים אחרות, מערך הסייבר יוכל לחייב את הספק לבצע פעולות לאיתור התקיפה ובלימתה. באופן הזה המדינה מעלה שלב ומתחילה להפגין מעורבות מעמיקה יותר בהגנת הסייבר. לסיכום, השתדלו ליישם את עשרת הדיברות שציינתי למעלה, זה עשוי לחסוך כאבי ראש רבים.   הכותב הוא, מנכ"ל חברת מדסק מקבוצת SQLink.      

רשות התחרות והשווקים בבריטניה, ה-CMA, הציגה באחרונה תוכנית שאפתנית לשינוי נוף החיפוש הדיגיטלי במדינה. הצעה שעלתה על סדר היום להעניק לגוגל 'מעמד שוק אסטרטגי' יכולה להוביל לשינויים מרחיקי לכת באופן שבו מיליוני בריטים מחפשים מידע ובדרך שבה רבבות עסקים מגיעים ללקוחותיהם. ה-CMA, רגולטור התחרות המוביל בבריטניה, פועל כעת לקדם הצעה להעניק לגוגל 'מעמד שוק אסטרטגי' (SMS) שכזה בתחומי החיפוש הכללי והפרסום בחיפוש. מהלך זה מגיע תחת משטר-תחרות חדש שחל על השווקים הדיגיטליים של בריטניה. ההצעה טרם הוגשה ופתוחה להתייעצות ציבורית, כשההחלטה הסופית צפויה להתקבל עד ה-13 באוקטובר. אם גוגל אכן תקבל מעמד זה, ה-CMA תוכל ליישם צעדים ממוקדים כדי לטפל בהיבטים ספציפיים באופן שבו ענקית הטק מפעילה את שירותי החיפוש שלה בממלכה המאוחדת. חשוב לציין כי אם תתרחש – קביעת מעמד SMS לגוגל אינה מרמזת בהכרח על התנהגות אנטי-תחרותית מצד החברה מארה"ב. CMA takes first steps to improve competition in search services in the UK. We’ve proposed to designate Google with strategic market status under the new Digital Markets Competition Regime.https://t.co/hla7I5b56K — Competition & Markets Authority (@CMAgovUK) June 24, 2025 החיפוש של גוגל – על הכוונת שירות החיפוש של גוגל (Google Search) מקבל למעלה מ-90% מכלל שאילתות החיפוש הכלליות בבריטניה, ומיליוני אנשים נשענים עליו כעל שער הגישה הראשי שלהם אל האינטרנט. בנוסף, למעלה מ-200 אלף עסקים בבריטניה תלויים בפרסום המתלווה אל החיפוש בגוגל כדי להגיע ללקוח. מנכ"לית ה-CMA, שרה קארדל, התבטאה בנדון ודגישה את חשיבות שירות החיפוש הדומיננטי בחיי היומיום: "גוגל הוא כלי החיפוש המוביל בעולם ומשחק תפקיד חשוב בחיי כולנו, כאשר האדם הממוצע בבריטניה מבצע 5 עד 10 חיפושים ביום". לדבריה, חקירת ה-CMA עד כה מעלה כי "ישנן דרכים להפוך את השווקים הללו לפתוחים, תחרותיים וחדשניים יותר". במהלך חקירתה שהתנהלה עד כה, ה-CMA העלתה חששות משמעותיים, ביניהם הקושי הרב של מתחרים לשכפל את אינדקס אתרי האינטרנט העצום של גוגל, כמו גם חשש מגישתה של החברה אל טריליוני חיפושים היסטוריים. עוד התייחסו ב-CMA אל האקו-סיסטם המקיף של מידע שצברה גוגל עד כה. כמו כן עלו טענות לגבי עלויות גבוהות יותר בפרסום בתוך מנוע החיפוש מאשר ניתן היה לצפות בשוק תחרותי יותר, כך הסביה רשות התחרות, שגם ציינה את חוסר השקיפות וההוגנות שמצאה באופן שבו גוגל מדרגת ומציגה את תוצאות החיפוש במענה לשאילתות שהיא מקבלת. סוגיות נוספות שהועלו כוללות את הקשיים של מפרסמים להבטיח תנאים הוגנים ושליטה על אופן השימוש בתוכן שלהם בתוצאות החיפוש ובתגובות של המנוע המבוססות על בינה מלאכותית – תכונה ששמה הוא AI Overviews ושמסכמת בקצרה מענה לשאילתות. בנוסף, לפי טענות הרשות הסכמי ברירת מחדל עם יצרניות מכשירים ניידים, כדוגמת סמסונג, מקשים על מתחרים להגיע ללקוחות, ועסקים חדשניים מתקשים לההיכלל בתחרות מאחר שאנשים אינם יכולים לשתף בקלות את נתוני החיפוש שלהם עם חברות המפתחות שירותים חדשים. Well, the ability to opt out of AIOs would be interesting :) -> The UK CMA giving Google "strategic market status" could allow publishers to opt out of Google AI Overviews without removing websites from search "More control and transparency for publishers over how their content… pic.twitter.com/8FHnQnPLCW — Glenn Gabe (@glenngabe) June 24, 2025 יותר אפשרויות חיפוש לבריטים והתייחסות לכניסת ה-AI לתחום ה-CMA פרסמה מפת דרכים הכוללת פעולות פוטנציאליות שהיא יכולה לתעדף, אם גוגל אכן תקבל את מעמד ה-SMS. בין סדרי העדיפויות המוקדמים נמנים: דרישה לספק מסכי בחירה עבור משתמשים, כדי לגשת לספקי חיפוש שונים; הבטחת עקרונות דירוג הוגנים ולא מפלים לעסקים המופיעים בחיפוש של גוגל; הגברת השקיפות והשליטה עבור מפרסמים על אופן השימוש בתוכן שלהם בתוצאות החיפוש ובתגובות מבוססות ב-AI; ותמיכה ביכולת ניוד נתונים של צרכנים על מנת לקדם בחדשנות במוצרים ושירותים חדשים. כלי הבינה המלאכותית שמתלווה לחיפוש של גוגל כבר כעת. AI Overviews. צילום: Shutterstock ה-CMA שקלה גם את השפעת הבינה המלאכותית הג'נרטיבית על תחום החיפוש, וההצעה לקבלת מעמד SMS תכלול התייחסות לתכונות חיפוש מבוססות AI, אך לא תתייחס ספציפית אל עוזר ה-AI של גוגל, ג'מיני. עמדה זו תיבחן מחדש ככל ששירותים מבוססי AI יחדרו לתחום החיפוש. נזכיר כי, כפי שדיווחנו לפני כחודש, גוגל מתכוננת להרחיב את השימוש בבינה מלאכותית במנוע החיפוש שלה, והיא משיקה את AI Mode כבר כעת לכל המשתמשים בארצות הברית. ה-AI Mode, בדומה לתכונת AI Overviews – שהושקה שנה קודם לכן – משתמש בטכניקת Query Fan-out – פירוק שאילתת החיפוש לנושאי משנה והרצת שאילתות מרובות במקביל. טכניקה זו מאפשרת לחיפוש "לצלול עמוק יותר" לרשת משהיה מתאפשר עד כה בחיפוש המסורתי באינטרנט. בטווח הארוך יותר, ה-CMA מתכננת לשקול קטגוריה שנייה של פעולות לטיפול בסוגיות מורכבות יותר, החל מהמחצית הראשונה של 2026. אלה כוללות חששות לגבי השפעת עמדת המיקוח של גוגל על מפרסמים, יחסה לחברות חיפוש מתמחות מתחרות, וחששות לגבי שקיפות ושליטה בנוגע לפרסום חיפוש. גוגל, מצידה, הגיבה בביקורתיות להצעות. אוליבר בת'ל, מנהל בכיר לתחרות בגוגל, צוטט בתקשורת באומרו כי אף על פי שה-CMA אישרה שמעמד SMS אינו מרמז על התנהגות אנטי-תחרותית מצד גוגל, "ההודעה הזו מציגה אתגרים ברורים לאזורים קריטיים בעסק שלנו בבריטניה". בת'ל הביע חשש ש"היקף שיקולי ה-CMA נותר רחב ולא ממוקד, עם מגוון התערבויות שנשקלות לפני שסופקה כל ראיה". גוגל הזהירה כי הצעות ה-CMA עלולות לחנוק חדשנות, וציינה כי "רגולציה מבוססת ראיות תהיה חיונית, כדי להימנע מלהפוך מפת דרכים למחסום". ה-CMA הדגישה כי הגישה שלה היא פרופורציונלית ותומכת חדשנות, והיא מעוצבת באופן גמיש וממוקד מאוד, במטרה לקדם תחרות בשווקים הדיגיטליים, תוך הגנה על צרכנים ועסקים בבריטניה מפני פרקטיקות לא הוגנות. יצוין כי המהלכים בבריטניה מצטרפים למאבקים משפטיים רבים שגוגל מתמודדת איתם ברחבי העולם, כולל קנס של 4.1 מיליארד יורו שהוטל עליה באיחוד האירופי ותיק הגבלים עסקיים נגדה המתנהל בארה"ב, שיכול לאלץ אותה למכור את דפדפן כרום שלה.

גוגל הוסיפה תכונה חדשה לאפליקציית Google Earth שלה, המאפשרת כעת, במצב "Street View", לראות את השינויים שחלו ברחוב לאורך השנים. מדובר בתוספת של גוגל שמוצעת במסגרת חגיגות 20 שנה לכלי השימושי הזה. קו הזמן מוצג מעל תמונת הרחוב המוצגת על המסך. בקו הזמן הזה אפשר לראות תמונות מוקטנות של האתר כפי שצולמו על ידי גוגל לאורך השנים, וכצפוי יש מקומות שמציעים יותר תמונות שינוי מאחרים. לפני כשנה השיקה גוגל את האפשרות לבחון שינויים היסטוריים מנקודת המבט של הלוויינים מעל כדור הארץ, ובחינם, אחרי שהייתה זמינה רק למשתמשים ברמת הפרו של האפליקציה. גוגל, איך לא, מתכוונת לשלב בקרוב יכולות AI באפליקציית המפות שלה. כך, למשל, יוכלו המשתמשים לבחון, לדוגמה, היכן בסביבה יש עצים וכמה חיפוי הם מספקים כנגד השמש, וכן טמפרטורה של הקרקע ועוד. כך או כך, נכון לעכשיו, נדמה כי התכונה החדשה אינה זמינה עדיין בישראל, אם בכלל.