הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
14/07/25 17:18
12.16% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
דיווח הדלפה ברשת החברתית וייבו טוען, שמכשיר העילית הבא של סמסונג, ה- יכלול שינוי גדול במצלמה שלו, שעשויה להיות מצלמה של 200 מגה-פיקסל מתוצרת סוני, שהיא גדולה משמעותית מזו שב-S25 Ultra. ההדלפה מדברת על שיפור באיכות התמונה.
המדליף, Fixed Focus Digital טוען כעת כי מכשיר העילית הקרוב של סמסונג, ה- Galaxy S26 Ultra יציג חיישן מצלמה של סוני בגודל 1/1.1 אינץ' וברזולוציית 200 מגה פיקסל. על פי הדיווחים, חיישן חדש זה יהיה עבור המצלמה הראשית.
המדליף לא סיפק פרטים נוספים על המצלמות האחרות של מכשיר הדגל. עם זאת, חיישן 200MP חדש זה, אם אכן יגיע לגלקסי S26 אולטרה, יהיה עניין גדול למדי.
אם הדיווח נכון מדובר בשדרוג גדול למדי עבור גלקסי S26 אולטרה בתחום המצלמות. ראשית, הטענה היא שמדובר בחיישן מצלמה של 200 במגה-פיקסל בגודל 1/1.1 אינץ'. זה גדול למדי מחיישן 200MP הנוכחי (1/1.3 אינץ') שנמצא בגלקסי S25 אולטרה ובדגמי אולטרה קודמים של החברה.
ראוי לציין שהחיישן המדובר הזה קטן במעט מחיישני המצלמה בגודל אינץ' אחד שקיימים בכמה טלפונים מתחרים של אנדרואיד, כולל Oppo Find X8 Ultra או Xiaomi 13 Pro.
החיישן הגדול יותר משמעו צריכת אור מוגברת, מה שמשפר את איכות התמונה בהשוואה למה שיש כיום ל-Galaxy S25 Ultra.
אם השמועה תתממש, ה-Galaxy S26 Ultra יספק תמונות טובות יותר בתאורה חלשה ותמונות זום באיכות גבוהה יותר. בסך הכל, תמונות ברזולוציה מלאה של 200 מכה-פיקסל מחיישן זה עשויות להיות טובות משמעותית גם מתמונות 200MP של ה-S25 Ultra הנוכחי.
כמובן, כל זה עדיין בגדר הדלפות ושמועות, ואנחנו כמובן די רחוקים מתאריך ההשקה של ה-Galaxy S26 Ultra כדי לדעת בוודאות, שאמורה להתרחש בתחילת 2026.
14/07/25 13:29
7.43% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לאחר שהגיעה לאינטרנט ולגירסת ה-iOS, תכונת חיפוש הצ'אטים נפרסת כעת על ידי גוגל גם באפליקציית ג'מיני לאנדרואיד.
עם פתיחת מגירת הניווט, חלק מהמשתמשים יראו את כפתור "חיפוש צ'אטים" בחלק העליון. הקשה עליו מובילה לממשק מסך מלא פשוט. החיפוש הגיע ל-gemini.google.com בחודש מאי האחרון, ול-iOS בשבועות האחרונים.
תכונת החיפוש באפליקציית ג'מיני לאנדרואיד לא הושקה באופן נרחב. גם מגירת הניווט עדיין נמצאת בזמינות מוגבלת בגרסה היציבה או באפליקציית iOS. גם התאורה הזוהרת בארבעה צבעים של שכבת הג'מיני לא הושקה עדיין באופן נרחב, ובכמה אזורים מופיע עדיין סט הלוגואים הישן.
אפליקציית גוגל 16.26 הושקה באופן נרחב לערוץ היציב, עם עדכון בצד השרת שהביא את ברכת "שלום" הכחולה המעודכנת, שכעת זמינה בכל הפלטפורמות, וטבעת ה"חשיבה" בארבעת הצבעים הזוהרים.
14/07/25 15:24
7.43% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"ארגונים נסמכים יותר ויותר על פלטפורמות המונעות על ידי ענן, וגם על כלים המופעלים על ידי בינה מלאכותית – כדי להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם. ככל שהמגמות הללו מואצות, ההימור על הגנה על נתונים ארגוניים רגישים מגיע לרמות חסרות תקדים. אפליקציות AI הן וקטור עיקרי לאובדן נתונים", כך קובעים חוקרי זיסקיילר (Zscaler) בדו"ח חדש שהחברה הוציאה.
דו"ח סיכוני הנתונים ל-2025, שהנפיק גוף חקר האיומים של ענקית האבטחה, ThreatLabz, מתבסס על תובנות מיותר מ-1.2 מיליארד תעבורות שנבחנו על ידי Zscaler Zero Trust Exchange בין פברואר לדצמבר 2024. ממצאיו העיקריים מצביעים על עלייה בדליפת נתונים באמצעות כלי בינה מלאכותית יוצרת, כמו גם על הסיכונים הגדלים הנובעים משימוש במייל, יישומי SaaS ושירותי שיתוף קבצים.
הם ציינו כי כלי בינה מלאכותית כמו ChatGPT ו-Microsoft Copilot תרמו ל-1.3 מיליוני אירועי אובדן נתונים ב-2024, במיוחד מספרי ביטוח לאומי (שהם למעשה מספרי הזהות של אזרחי ארצות הברית). עוד מעלה המחקר שחלה עלייה באובדן נתונים באפליקציות SaaS: ארגונים שהיו בהם יותר מ-3,000 יישומי תוכנה כשירות חוו יותר מ-872 מיליון אירועים כאלה.
לפי המחקר, המייל נותר מקור מוביל לאובדן נתונים: כמעט 104 מיליון משלוחי דואר אלקטרוני ותכתובות הסבו דליפות של מיליארדי נתונים רגישים בשנה החולפת. עוד ממצא מצביע על עלייה חדה באובדן נתונים בשיתוף קבצים: אשתקד היו 212 מיליון אירועי אובדן נתונים באפליקציות הפופולריות ביותר בשטח זה.
"נתונים רגישים פגיעים יותר מאי פעם"
החוקרים כתבו כי "נתונים רגישים פגיעים יותר מאי פעם, כיוון שארגונים מניעים יותר ויותר פרודוקטיביות וחדשנות באמצעות כלי AI, פלטפורמות שיתוף קבצים ואפליקציות שיתופיות".
לסיכום הם ציינו ש-"ארגונים מתמודדים עם יותר סיכונים לאובדן נתונים חמורים. אימוץ גישה מאוחדת ומונעת על ידי בינה מלאכותית לאבטחת נתונים – יכול לעזור. דו"ח סיכוני הנתונים שלנו חושף כיצד נופי הטכנולוגיה המתפתחים מגבירים פגיעויות, ומדגיש את הצורך הקריטי בגישה פרו-אקטיבית ומאוחדת להגנה על דאטה. מדובר בממצאים פוקחי עיניים ודחופים כאחד: מעולם לא היה זמן קריטי יותר לחשוב מחדש על הגישה של הארגונים שלכם לאבטחת נתונים".
14/07/25 16:56
7.43% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
רגע לפני שמהפכת הבינה המלאכותית יוצאת לדרך במלוא הקיטור, ומצטרפת למהפכת הענן, ש-"טסה" בפול גז – זה המקום לתת כבוד לחברות הוותיקות, שהיו שם הרבה לפני שידעו בכלל מה זה Cloud ו-GenAI. רבות מדברים על שחקניות הטק הענקיות והחדשות, אולם יש מי מהאנליסטים שהשווה בין הערכות השווי של אותן ענקיות חדשות למול ה-"דינוזאוריות" של ענף הטכנולוגיה, והממצאים – מפתיעים.
ארבע הענקיות – שיש מי שיגדירו אותן כ-"חברות לגאסי (מורשת) מטופשות" – הן מיקרוסופט, אורקל, סאפ ויבמ. הן קיימות בשוק עשרות שנים, וכולן הן מהמאה והמיליניום הקודמים. שוויין המצטבר, למרות הגיל שלהן ועל אף שיש חברות "נוצצות" יותר – גבוה מאוד.
בין ארבע ספקיות הטכנולוגיה הוותיקות, מיקרוסופט היא בעלת שווי השוק הגבוה ביותר – של 3.71 טריליון דולר. החברה בת ה-52 נמצאת במקום השני מבחינת שווי שוק, אחרי אנבידיה. אורקל הוקמה לפני 47 שנים ולה שווי של 667 מיליארד דולר. סאפ היא בת 53, ושווייה הוא 370 מיליארד דולר. יבמ, צעירה בת יותר מ-100 שנים, שווה 263 מיליארדי דולרים. יחדיו, ארבע החברות הללו מגלמות שווי שוק של כחמישה טריליון דולר.
"נהוג לשחק במספרים, אבל פה אין במה לשחק", כתב האנליסט. "זו דוגמה יוצאת דופן לכך שלא רק העצמים המבריקים והבהירים שמרחפים בשמיים הם אלה שמנצחים את הדברים החדשים והמגניבים. גם לחברות הוותיקות הללו יש חלק משמעותי בבניית עתיד חדש. לעולם אין לזלזל בזקנים".
14/07/25 10:49
6.76% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ספר על מלם-תים.
"חברת מלם תים (Malam Team) היא אחת מחברות ה-IT הגדולות והוותיקות בישראל. היא מספקת קשת רחבה של שירותים טכנולוגיים, הכוללים שירותי מחשוב מנוהלים – אאוטסורסינג, פיתוח תוכנה ופתרונות מערכות מידע, שירותי ענן ואירוח, אינטגרציה של מערכות, תשתיות מחשוב ואבטחת מידע, וכן ייעוץ והטמעה של מערכות ERP, CRM ואחרות. החברה משרתת מגוון רחב של לקוחות מהמגזר הציבורי, הביטחוני והפרטי, בהם משרדי ממשלה, בנקים, קופות חולים, תעשיות ביטחוניות וחברות עסקיות גדולות. מלם תים נוצרה מאיחוד של כמה חברות, בהן מלם מערכות ו-תים טכנולוגיות, וכיום מהווה חלק מקבוצת מלם תים הציבורית. החברה מעסיקה אלפי עובדים בישראל ומוכרת כשחקן מרכזי ומשפיע בתעשיית ה-IT המקומית".
ספר על השותפות עם נוטניקס.
"השותפות עם נוטניקס החלה לפני שנים וחודשה בסוף שנת 2024 ברמת הסמכה Authorized Partner. מאז תחילת השותפות בוצעו כמה הדרכות Pre-Sale, מכירות ו- Post sale. החברה מציעה את פתרונות נוטניקס בכלל המגזרים בהם פעילה חברת מלם-תים".
מה האתגר המורכב ביותר שבו אתם נתקלים בקרב לקוחות? "היום לקוחות מחפשים פתרונות מקצה לקצה, אינטגרטיביים ועם יכולת לניהול מרכזי.
אנו במלם-תים מזהים שהאתגר המרכזי של לקוחות כיום הוא ניהול סביבות IT היברידיות ומרובות עננים בצורה מאובטחת, יעילה ופשוטה לתפעול. בנוסף, יש קושי לעמוד בקצב השינויים והדרישות העסקיות עם מערכות מיושנות וחוסר בכוח אדם מיומן. כמו כן, הארגונים מתקשים לאזן בין חדשנות טכנולוגית לעלויות תפעול ותחזוקה גבוהות".
מה היתרונות שאתם שומעים מלקוחותיכם על פתרונות נוטניקס?
"הפתרונות של חברת נוטניקס מאפשרים להטמיע ענן פרטי שלם עם כלל היכולות, לרבות ניהול פשוט, אוטומציה וחוויית משתמש עשירה וקלילה.
"לקוחותינו רואים יתרון בכך, שנוטניקס מציעה פתרון תשתיתי היפר-מאוחד המשלב אחסון, מיחשוב ותקשורת במערכת אחת, מה שמפשט ניהול תשתיות IT.
"הפלטפורמה מספקת פתרון קל ודינמי, עם אפשרויות להרחבה על פי דרישה, תוך שמירה על ביצועים גבוהים. בנוסף, נוטניקס כוללת ממשק ניהול אחוד ואוטומציה, שמפחיתים את הצורך בתחזוקה ידנית ומייעלים את תפעול ה-IT.
"בין אם מדובר בענן היברידי, רב-ענני, ציבורי או פרטי, נוטניקס מאפשרת לארגונים להעביר את היישומים שלהם בקלות בין סביבות שונות ללא צורך בהתאמות מיוחדות, מה שמסייע לצמצם עלויות ולהתאים את הפעילות לצרכים העסקיים".
מהי השפעת ה-AI על תחום תשתיות ה-IT בכלל ועל תחום ניהול בסביבת ריבוי עננים? "מהפכת ה-AI משפיעה על העבודה השוטפת של כל ארגון. היכולת להפעיל סוכני AI ולקבל תובנות בזמנים קצרים מאפשרת יעילות בתהליכי התפעול ובקבלת החלטות המושפעות מאינסוף מדדים, שעד היום היו דורשים תהליכים רבים ומורכבים. תשתיות ענן וריבוי עננים מאפשרים לפרוס את האפליקציות החדשות המבוססות על מודלים חדישים במהירות וביעילות".
14/07/25 14:59
6.76% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לפני כמה חודשים התקיימה ישיבת הנהלה באחד הארגונים הגדולים בישראל. המצגת הייתה מרשימה, הדוברים היו מקצועיים, הוצגה שם תוכנית שאפתנית. אלא שבשלב השאלות אחד המנהלים שאל: "אבל מה זה שווה אם כל שינוי קטן במערכת המידע לוקח לנו חצי שנה?" החדר השתתק.
ראש מערך הדיגיטל הנהן, גם ה-CIO לא התנגד. ובלי לומר מילה כולם הבינו את האמת הכואבת – מערכות המידע הפכו מזרז לחדשנות לבלם מהותי. וכמו בכל ארגון ותיק – שהבעיה מתחילה בליבה.
עולם העסקים של היום לא משאיר מקום לפשרות טכנולוגיות. היכולת לייצר ערך, להגיב בזמן ולהמציא את עצמך מחדש תלויה לחלוטין במהירות אימוץ הטכנולוגיה. במילים אחרות: המערכות שאמורות להניע את הארגון הם אלה שקובעות אם יצליח או ייתקע.
"ארגונים שבוחרים להפסיק את הדחייה ולקפוץ אל המים מגלים שהשינוי אינו רק טכנולוגי. מודרניזציה נכונה משחררת את האנשים, מזרזת תהליכים, פותחת שווקים חדשים ומחזירה לארגון את היכולת להוביל"
מערכות המידע הפכו לעול
וכשמסתכלים על מערכות המידע בארגונים הוותיקים בישראל, גם במגזר הציבורי וגם בזה הפרטי, עולה תמונה בעייתית. במקום להיות מנוע צמיחה, מערכות המידע הפכו לעול. התשתיות מיושנות, תלויות בתחזוקה מסורבלת, קוד סגור ותיעוד חסר וההנהלות מוצאות את עצמן כבולות למורשת של אתמול בזמן שהעולם רץ קדימה.
בזמן שבמערב אירופה, אמריקה ואסיה שיעור האימוץ של ענן בארגוני אנטרפרייז חצה מזמן את רף ה-50%, בישראל ההוצאה המשוקללת של כלל הארגונים הגדולים על שימוש בענן נותרה חד ספרתית. זהו פער אסטרטגי. פער שמייצר לא רק נזקים טכנולוגיים, אלא גם עלויות עסקיות כבדות, תהליכי עבודה איטיים, קושי בהקמה של שירותים חדשים, תסכול בקרב העובדים ואובדן לקוחות.
במקום לטפל בבעיה, ארגונים רבים עוטפים את הליבה בפתרונות זמניים – שכבות קוד מעל שכבות קוד, אינטגרציות מאולצות, תוספים מצד שלישי, מערכות שנבנות טלאי על טלאי ומדברות זו עם זו בדוחק. זה אולי שקט תעשייתי זמני, אבל מתכון בטוח לרעש חזק בהמשך. כשכל שינוי קטן דורש פרויקט וכל ממשק חדש מצריך חצי שנה של ניתוחים קשה לייצר ערך אמיתי.
הבעיה היא לא רק טכנולוגית. היא עמוקה יותר. ארגונים מתחרים ביניהם על כשרונות, אבל אין דרך למשוך את דור החדשנות כשסביבת העבודה נשענת על תשתיות משנות ה-90. אנשי פיתוח, לדוגמא, רוצים לבנות ולא לתחזק.
כשסביבת העבודה אינה מאפשרת חדשנות, הכישרונות בורחים והארגון נשאר עם מי שנשאר. זו לא רק בעיה של מיתוג אלא של יכולת תחרות.
חוב טכנולוגי הוא לא רק מספר על הנייר אלא ההבדל בין ארגון צומח לארגון קורס. מחקר שפורסם על ידי דלויט מצביע בבירור על כך שחוב טכנולוגי מצטבר משתק את יכולת החדשנות של הארגון. במקום להשקיע בעתיד, הארגון מבזבז את משאביו על פתרונות זמניים, שהופכים עם הזמן לבעיה גדולה יותר.
ומעבר למערכות, גם התפקידים משתנים. מנהל מערכות המידע (CIO), שבעבר היה הכוח המניע של הטרנספורמציה הארגונית, נשחק למשימות תחזוקה ו"שמירה על השוטף". במקום להוביל קדימה הוא נאלץ שוב ושוב להסביר מדוע תהליכי אינטגרציה בסיסיים עולים זמן וכסף רב.
כך נולדו שלל תפקידים ארגוניים חדשים – מנהל הדיגיטל, מנהל החדשנות, מנהל האוטומציה ותארים שונים ומשונים שהיו בעברם כולם חלק אינהרנטי מאחריותו של ה-CIO. חלק מהארגונים אף העבירו את מערכות המידע לאחריות ה-CFO והפכו את ה-IT ל"מרכז עלות" שיש לייעל, ולא לזרוע חדשנות שצריך להעצים.
ככל שהפער בין הישן לחדש גדל, כך הארגון נאלץ להשקיע יותר בגישור. במקום להשקיע ביוזמות עסקיות חדשות התקציב נבלע בפרויקטי אינטגרציה, בשכבת תיווך ובתחזוקה של מה שהיה צריך כבר מזמן להיעלם. זהו מעגל קסמים שבו ככל שאתה משקיע יותר בתחזוק הישן אתה מסוגל פחות לממן את העתיד.
אבל דווקא כאן טמונה גם הזדמנות. ארגונים שבוחרים להפסיק את הדחייה ולקפוץ אל המים מגלים שהשינוי אינו רק טכנולוגי. מודרניזציה נכונה משחררת את האנשים, מזרזת תהליכים, פותחת שווקים חדשים ומחזירה לארגון את היכולת להוביל.
לא מדובר בשדרוג מערכת, אלא בבחירה מודעת לבנות מחדש את השריר שמזיז את כל הגוף. מודרניזציה של מערכות מידע אינה רק פרויקט טכנולוגי. אלא אסטרטגי. וכמו כל מהלך אסטרטגי הוא דורש החליטה אמיצה של מנכ"ל שמבין, שאם לא יטפל עכשיו בבעיה היא רק תלך ותחריף.
הכותב הוא שותף ב-דלויט ומנהל ענן, דאטה ו-AI. לשעבר מנכ"ל רשות התקשוב הממשלתי במשרד ראש הממשלה.
14/07/25 14:25
6.08% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
קבוצת יעל הודיעה באחרונה על הקמתה של פעילות חדשה בתחום ה-FinOps וה-מעבר לענן (Cloud Transformation), המהווה נדבך נוסף לפעילויות הענן הקיימות של הקבוצה, ועל מינויו של עמרי נצר לעמוד בראשה.
נצר יוביל את הפעילות, שתהיה חלק מחטיבת All Data של הקבוצה, ושנועדה לחבר בין עולמות הענן למומחיות בתחום הפיננסי והעסקי. לדבריו, "תחום הענן צפוי להוביל, בהיבטים כספיים, את כל יתר התחומים הטכנולוגיים ולחצות את קו ה-1.3 טריליון דולר עולמי שנתי (ע"פ הערכת גרטנר ל-2028). בפועל, ארגונים מוציאים סכומי עתק על המעבר לענן, אבל לא תמיד באופן שמביא להשגת יעדים עסקיים. לפי הערכות, כ-35% מהוצאה זו הם בזבוז ואין בה כדי להשיג ערך עסקי אמיתי. הפתרון השלם נעוץ בחיבור המקצועי שבין עולמות הענן לעולמות הדאטה והפיננסים".
"מענה הוליסטי לכלל האספקטים העסקיים והטכנולוגיים הכרוכים במעבר לענן"
נצר מביא איתו הבנה, ידע וניסיון בהובלת תהליכי טרנספורמציה טכנו-עסקית מורכבים. בתפקידו האחרון הוביל את הפעילות הטכנולוגית במנהל הרכש הממשלתי והיה אחד היוזמים והמובילים של "פרויקט נימבוס". בנוסף, הוביל את פיתוחה ומימושה של אסטרטגיית ה-FinOps הממשלתית, ניהל את הפעילות המרכזית של הממשלה בתחום, וביסס שותפויות אסטרטגיות עם ספקי הטכנולוגיה המובילים בעולם ובישראל.
"במעבר לענן", הוסיף נצר, "גלומים פוטנציאל והזדמנויות עסקיות וטכנולוגיות אדירות. עם זאת, מימושן האופטימלי מחייב ארגונים לאמץ תפישות ומתודולוגיות עבודה מתקדמות. כדי לסייע לארגונים לנווט במורכבות המעבר לענן ולמצות את מלוא הפוטנציאל הטמון בו, מוקמת הפעילות שלנו, שעתידה להעניק מענה הוליסטי לכלל האספקטים העסקיים והטכנולוגיים הכרוכים במעבר לענן והשימוש בו – מבניית אסטרטגיה מותאמת והגדרת יעדים עסקיים ברורים, דרך הטמעת תהליכי FinOps ובקרות עסקיות ועד למימוש כלי FinOps וביצוע אופטימיזציה מתמשכת להבטחת מקסום ערך מהשימוש בענן".
14/07/25 16:41
6.08% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"המאבק בין המגנים והתוקפים בסייבר מעולם לא היה פשוט: הרעים צריכים להצליח רק פעם אחת ואילו הטובים נדרשים להגנה מוכללת, של 100%. הופעת הבינה המלאכותית היוצרת העניקה להאקרים כלים מאוד חזקים ועוצמתיים: כיום, כל ילד יכול באמצעותה ליצור מתקפות בהיקף נרחב, ברמת מורכבות גדולה ועם מיכון עצום. זה כאילו ילד קטן ופרוע אוחז במכונת ירייה אוטומטית ויורה ברחובות לכל עבר – מה שמאוד מקשה על המגנים. מהצד השני, המגן יכול למכן את פעילות ההגנה שלו, ולהפעיל לוגיקות עמוקות ומורכבות לזיהוי המתקפות. מרוץ החימוש בין שני הצדדים בסייבר רק יועצם ולא צפוי להסתיים", כך אמר סהר דולב, סמנכ"ל הטכנולוגיות של קבוצת מלם תים.
דולב אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי "כמגן, נקודת המוצא שלי היא תמיד להניח שהגנת הסייבר לעולם תיפרץ, ולכן הפתרון הוא בבניית חוסן: לזהות שאירעה מתקפה, שהארגון נפרץ, להקדים ולדעת מראש מהם נכסי הארגון הקריטיים ומהו 'הגביע הקדוש' של הארגון – המידע. אז יש לשמור עותק נקי ונפרד שלו. לאחר מכן, הארגון נדרש להכיל את הפריצה ולצמצם את היקפה ונזקיה. זה מצב של 'יינג ויאנג' אינסופי – אבל לטובים יש את הכלים לנצח: עליהם לבנות גישה שאין הגנה בלתי חדירה, ולכן עליהם תמיד לייצר פתרונות לניטור המידע, לאחסון בטוח שלו, להצפנה, ולשמירת עותק מוגן ונקי".
"יש להיערך ולבנות תשתית הגנת מידע התומכת בתפיסה", הוסיף. "בין השאר, על ארגונים להטמיע תפיסה של תשתית כקוד (Infrastructure as Code – IaC) לניהול והקצאת תשתיות IT באמצעות קוד, במקום בתהליך ידני – מה שמאפשר ניהול יעיל ועקבי יותר, כזה שניתן לשחזור של התשתיות והמידע, עם הגדרות לאכיפת מדיניות אבטחה והגנה על המערכת עם הרשאות. בדרך זו תתקבל הגנה עמוקה יותר עם תשתיות אג'יליות וייבנה חוסן ארגוני בסייבר". לדברי דולב, "מעבר לתשתיות שכאלה יוצר קושי רב לתוקפים, כי לקוד הפתוח יש קהילה ויותר כלים שיודעים לשמור על הקוד נקי. בעולם של קוד פתוח ניתן להוסיף רכיבי הגנה עם ניטור, להגדיל את הנראות, לשפר ולייעל את התחזוקה, וכך להתמודד טוב ויעיל יותר מול המתקפות".
הקוד הפתוח ופתרונות סוסה
"הקוד הפתוח מוביל את החדשנות בעולם מזה יותר משלושה עשורים", ציין דולב. "הוא חולל מהפכה בעולם הטכנולוגי – מצמיחת לינוקס, עבור בפתרונות וירטואליזציה ומעבר לענן, וכלה ב-AI".
"דרך מלם דיפנס", אמר, "מלם תים מהווה נציגות בלעדית של סוסה (SUSE) בישראל. סוסה קיימת בשוק מאז 1992 והיא הרביעית בתרומה שלה לקהילת ליבת הלינוקס – בהיקף שורות הקוד. הטמעת מערכות מבוססות סוסה מביאה כמה תועלות: האפשרות לבחירה ואי נעילה על ידי ספק; היכולת לקבל יתרון תחרותי; גמישות בשילוב יציבות; מערכות מוכנות לענן במהירות לטובת יישומי ענן טבעי; טיפול וניהול לרוחב המערכות, כולל מחשוב קצה; הכנסת מערכות מבוססות AI בצורה חלקה; נטרול חלק ניכר מהסיכונים וניהול שלהם; הקטנת עלויות תוך צמצום ומיטוב המשאבים; וחידוש של אפליקציות".
דולב ציין כי "בעולם ההגנה, עם סוסה מתקבלת אבטחה מראש – ולא בדיעבד. התשתיות מאפשרות לזהות לאורך הקוד תקיפה ופגיעויות. המערכת מאפשרת לספק ללקוחות מהמגזר הביטחוני המון חוכמה בקצה, למשל כדי להפעיל רחפנים, לנתח מידע מחיישני הקצה, לקבל תובנות, להחזירן ולעשות זאת באופן חוזר. כך הלוחמים מקבלים יותר דאטה בקצה, עם גמישות ויותר פונקציונליות, לצד יכולת לפעול גם במצב של נתק".
"המפץ הגדול": מודלי שפה קטנים – ולא גדולים
"התפיסה, שמגובה גם בהערכות של חברות המחקר, וגרטנר בראשן, היא שיהיה 'מפץ גדול': במקום מודלי שפה גדולים (LLMs) נראה מודלים קטנים בקצה, כי צריך לעבוד באופן רזה ולצרוך מעט משאבי עיבוד ואנרגיה. בנוסף, מודלים קטנים הם מדויקים יותר. כך, על בסיס תשתיות קוד פתוח ניתן לקבל אבטחה מוגדלת עם גמישות, פונקציונליות, זריזות – ושכל בקצה", אמר דולב.
לסיכום הוא ציין כי "התחלנו לייצג את סוסה בשנה שעברה. בחודשים שעברו מאז חווינו גידול בפעילות בכלל המגזרים, לרבות בקרב ארגונים ביטחוניים. אני מעריך שהשנה הצמיחה בתחום תימשך".